כלי מציאות מדומה (Virtual Reality) הינם כלים אשר יוצרים סימולציה של סביבה המספקת למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה המציאותית אותה מדמה המחשב. מלבד שימוש בכלים אלו לצורך משחק ובידור, כלים אלו החלו להיכנס בשנים האחרונות גם לתחומים נוספים, לדוגמה, כלי פדגוגי להעברת ידע לתלמידים, כלי חוויתי להעברת ידע ואימונים שהינם גם מעבר לתחום החינוך, וכדומה.
כלי מציאות מדומה מאפשרים למשתמש להיות מעורב באופן סימולטני "בזמן אמת" בתרחישים שונים ובסיטואציות חווייתיות הדורשות חקירה ושיתוף פעולה, תוך עירוב מגוון חושים וכישורים רבים.
תארו לעצמכם, לדוגמה, כי סטודנט לרפואה לומד על איברים שונים בגוף האדם באמצעות סיור וירטואלי בתוך איברי הגוף, או תלמיד בית ספר שנמצא בתוך סביבה וירטואלית המשחזרת חלקים ממלחמה או שנמצא בסיור באזורים גאוגרפיים שונים בעולם, מסייר במוזיאונים, ועוד.
עירוב החושים הנוספים והכישורים שמפעיל המשתמש תוך כדי החקירה מאפשרים בסופו של דבר למידה משמעותית ומעמיקה יותר.
מקור: https://vection-technologies.com/solutions/industries/education/
יתרון נוסף בשימוש בכלים אלה נעוץ בעובדה כי גם אצל המשתמש הפעילות המשלבת מציאות מדומה נתפסת כפעילות חיובית ומשחקית, המורידה חסמים והתנגדויות מצידו, ומקרבת אותו יותר לתהליך הלמידה והטמעת הידע. גם העובדה כי בזמן הפעילות המשתמש מנותק מהסביבה החיצונית ויכול לבצע את הפעילות ללא כל הפרעות והסחות דעת תורמת לחיזוק הקשב שלו ללמידה.
השימוש במציאות המדומה נכנס גם לעולמות התעשייה, בהם ארגונים יכולים לתרגל את הידע הארגוני שלהם. זאת באמצעות שימוש בסביבות מציאות מדומה לצורך תרגול נהלים יומיומיים או לצורך הכנה למצבים חריגים, דוגמת הפעלה או עצירה של מכונה או של מפעל שלם, והעברת הידע הכתוב בנהלים לתרגול בפועל. כמו כן, היא מאפשר השימוש במציאות המדומה להתאמן לקראת מצבי חירום שקשה לדמותם במציאות של העולם האמיתי. השימוש בכלי המציאות המדומה מאפשר לשחזר את כל ההיבטים החזותיים והקוליים של מצב החירום, דבר ההופך את האימון לריאלי יותר, ומאפשר למשתמש להרגיש את הלחץ הקשור לאירוע ולהתכונן כראוי לסיטואציה.
מעבר להתנסות בחוויה עצמה והלימוד של הידע, ישנן מערכות מציאות מדומה רבות, כדוגמת vReact, אשר מאפשרות למידה מדורגת של הידע. בשלב הראשון, החניך מקבל משימות אליהן מתלווה הסבר של המדריך על התהליך כולו, ועל כל הפרטים והפעילויות שצריך ליישם בתהליך.
בשלב השני, המשתמש מתרגל פעילויות ספציפיות בתוך התהליך, ומקבל משוב מן המדריך על התרגולים. בשלב האחרון המשתמש נבחן על הידע שלמד עד כה, כאשר עליו להסתמך לחלוטין על הידע שצבר וליישם אותו בפועל. שיטה זו, המאפשרת יישום בפועל, מאפשרת הטמעה טובה יותר של המידע הנרכש.
כלי מציאות מדומה מספקים גם מידע סטטיסטי של פעילויות המשתמשים- כמה אימונים הושלמו, מספר הטעויות שבוצעו ובאילו מקומות בוצעו הטעויות, דבר המאפשר להעריך את הסיכון לטעות בעתיד ולתקן זאת מבעוד מועד, על ידי שיפור מערך הידע הקשור לנושא בו התרחשו טעויות רבות.
לסיכום, ניתן לראות כי נושא הטמעת ידע בארגונים צועד לכיוונים חדשניים יותר וחווייתיים יותר.
כלי ה-VR מאפשרים הפעלת חושים נוספים מעבר לחוש הראייה/השמיעה לצורך קריאה/צפייה/שמיעה של הידע. ובכך, פותחים בפנינו צוהר לעולם חדש של רעיונות וכיוונים בהם ניתן להשתמש בכלי המציאות המדומה להטמעת ידע במגוון רחב של מגזרים.
מקורות:
https://www.virtualion.co.il/