1. אירוע ה- HaKMthon ההקאתון הראשון לניהול ידע בעולם, ייערך ב 12/10/22 , לפי שעון ישראל בין השעות 8:00-16:00. במספר לא קטן של מקומות בעולם, כולל בישראל, נערוך אירועים מקומיים שיתחברו יחד לאירוע העולמי. האירוע שלנו יתקיים בבית של מוריה לוי (ביישוב רעות). כולם מוזמנים. לא עולה כסף אך מחייב רישום (שׁימו לב- יוצא על חול המועד סוכות- נדרשת היערכות מתאימה- ולמעוניינים יש סוכה): https://www.eventbrite.com/myevent?eid=381486445227#:~:text=e/global%2Dvirtual%2D-,collaboration,-%2Dwebinar%2Dpre%2Dhackmthon

כל מי שנרשם מתבקש גם לעדכן moria@kmrom.com

2. קורס ניהול ידע הבא של רום ייפתח בתאריך 25/10/22, ויימשך 5 שבועות. ההרשמה התחילה. לפרטים: https://www.kmrom.com/Site/Knowledge_Management_Course.aspx

3. פורום ניהול ידע בישראל השיק את כתיבת הספר השישי בסדרת ספרי ״ניהול ידע בישראל״. נושא הספר החדש: ״מ-ידע סמוי ל-ידע גלוי״. נותר עוד מקום למספר פרקים. מוזמנים להציע פרק שלכם, מתודולוגיה, מחקר או case study הדנים בנושא. להצעות: moria@kmrom.com

4. במהלך חודש ספטמבר ייערכו שני מפגשים של פורום ניהול הידע KMGN:

בתאריך 15/09/22 בשעה 16:00 , הצגה ודיון משותף ב CASE STUDY של AFCONS שבהודו, חברת ניהול פריויקטי בניה מורכבים מאד (הגשר התלוי הגדול בעולם למשל). המפגש 90 דקות. המעוניינים יפנו לקבלת קישור.

בתאריך 21/09/22 בשעה 16:00 הצגה ודיון בסביבות metaverse והאם הם תורמות למפגשי ושיתוף ניהול ידע. כולל הדגמה! המפגש 60 דקות. המעוניינים יפנו לקבלת קישור.

דמיינו שאתם מעבירים הרצאה על נושא כלשהוא. בואו נאמר שההרצאה נערכת במסגרת כנס ומשובצת אחרי ארוחת הצהריים. הנושא מרתק, המצגת מושקעת, אתם מאמינים בחומר ומיומנים בהעברה שלו - כן, אתם רהוטים ואפילו מלאי כריזמה - ובכל זאת השעה ומערכת העיכול עושים את שלהם. בשלב מסוים אתם מתחילים לשים לב שהקהל שלכם, לא נעים להגיד...טיפה מנומנם.

מזל שבדיוק עכשיו אתם מגיעים לשקף מיוחד שטמנתם במצגת. מדובר בחידה בלשית שהתשובה אליה מצויה באחד מהמונחים שהסברתם כמה שקפים קודם. לפתע כולם מתעוררים ומתנערים: הם משתתפים, מעלים השערות ומנחשים - הם רוצים לפתור את החידה הבלשית. אז מה קרה פה?

לשילוב כלי משחוק בארגון יתרונות רבים. משחוק מגדיל הנאה מפרויקט, שיתופיות בין עובדים, יצירתיות ו-engagement בארגון, ועוד. ניתן ליצור פרויקטים גדולים ומושקעים כדוגמת חדר בריחה דיגיטלי ולהתאים אותו לקידום למטרות עסקיות כמו הפקות לקחים או הטמעת מאגר תובנות.

במקביל, ניתן לשלב משחוק בפתרונות אג'יליים קטנים. מאחר שהתהליך האג'ילי מקדם ערכים כמו מסירת תוצר כבר בשלב מוקדם ובאופן מתמשך תוך פרקי זמן קצרים, זריזות, גמישות והתייעלות, הרי ששילוב של פתרונות משחוק קטנים ונקודתיים בתהליך יסייעו לנו לעורר התלהבות, עניין, סקרנות ודריכות.

אז איך אפשר לשלב פתרונות משחוק מסוג זה ומה נוכל להפיק מכך?

1. עידוד סקרנות: בואו נחזור לדוגמת המצגת, ונניח שיש לנו סדרה של הדרכות או סדנה בת כמה מפגשים. אנחנו יכולים לשלב בכל הדרכה או סדנה חידה שבמרכזה אותו גיבור, וכך ליצור אפקט של סיפור בלשי בהמשכים. כמובן שהסיפור והחידות צריכים להיות קשורים לעולם התוכן בו אנו עוסקים. זהו אלמנט משחוק קטן ונקודתי, אך הוא מייצר מתח מתמשך, ואנו מרוויחים אימפקט נרחב, ש"אורז" את הסדנה ומסייע להגברת המעורבות של המשתתפים. כך הידע אותו אנו מעבירים הוא לא רק top down. הוא מעניין יותר את המשתתפים, שהופכים מעורבים יותר.

2. הוספת הומור: אם לדוגמה יצרנו מסמך חכם, אנחנו יכולים לשלב בתוכו אלמנטים צבעוניים כמו אייקונים ואימוג'ים בליווי משפטים חמודים ומשעשעים, שיוצרים קריצה חביבה והופכים את קריאת המסמך לחוויה מהנה. ניתן להוסיף אלמנטים כאלה גם בלומדות, סקרים בתהליך מיפוי צרכים, ועוד.

3. משחק קטן מוסיף עניין: בואו נאמר שיש לכם תוצר של שימור ידע שתרצו להטמיע בארגון. מדובר בחוברת ארוכה, ואיך לומר זאת בעדינות? טיפה מייגעת. ובכל זאת הידע שבה חשוב מאוד, גם לצורך חפיפה וגם לעבודה השוטפת. אנחנו מעוניינים שהעובדים ילמדו ויטמיעו את הידע, ושילוב מעט כיף והנאה בתהליך רק יביאו לתוצאות טובות יותר. אז איך עושים זאת? בסיום כל פרק ניתן לבנות משחק קטן שמתבסס על הידע הנלמד. משחקי מילים, משחק זיכרון ועוד ועוד ניתן לבנות בקלות בפלטפורמתWordwall . משחקים קטנים כאלה ניתן לשלב גם בפריטי ידע בפורטל.

4. מעודדים חשיבה מחוץ לקופסה – נכנסים לקופסת המשחק: רוצים לערוך מפגש של סיעור מוחות? לעודד יצירתיות וחדשנות בארגון? אחת הדרכים הכי טובות היא ובכן...להיות יצירתיים בעצמכם. ברגע שאתם מוציאים אנשים מהתבנית הצפויה והשגורה ומכניסים אלמנט לא צפוי, אתם מעודדים גם אותם לצאת מחשיבה תבניתית לטובת חשיבה יצירתית. משחק קטן בתחילת כל מפגש או אפילו כשמגיעים למבוי סתום יעודד שיתוף פעולה, יסייע בגיבוש צוות שחושב ועובד יחד. באווירה קלילה יותר אנשים יירתמו בכיף למטרה. והיצירתיות? היא כבר תגיע מאליה.

כמובן שאלו רק כמה רעיונות. הגבול הוא היצירתיות שלכם, ואין שום סיבה שיהיה לה גבול...אז למה אתם מחכים? קדימה- לכו לשחק.

>> לחצו כאן למידע אודות בניית חדרי בריחה דיגיטליים מותאמים לארגון

 אנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך

דף הבית של ויקיפדיה (זמין בגרסה העברית בכתובת ויקיפדיה) הוא חלק באתר שלפי הסטטיסטיקה, לא רבים פוקדים אותו. לרוב, אנשים יבצעו חיפוש במנוע חיפוש ואז, ערך רלוונטי בוויקיפדיה בשפתם יופיע כאחת התוצאות הראשונות. לעיתים, הגדרה קצרה שלקוחה מפסקת הפתיחה של הערך הוויקיפדי תופיע בראש חלון החיפוש, ויהיו רבים שיהיה די בהגדרה הזאת כדי לספק את צורכיהם.

אם בכל זאת הזדמנתם לדף הבית, תוכלו לראות שבראש הדף, מייד אחרי ברכת "ברוכים הבאים לוויקיפדיה", מצוין שזוהי "אנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך". הנוסח המלא תחת הברכה משתנה בין ויקיפדיה בשפה אחת לשנייה, ויש למעלה מ-300 כאלה, אולם תמיד תופיע המילה "אנציקלופדיה" לצד הרמיזה לכך שגם את ואתה יכולים לכתוב בה. בכל זאת, רק מעטים מבינים שבאנציקלופדיה עסקינן, ועוד הרבה פחות מחליטים לקחת חלק בתרומה למלאכות הכתיבה, העריכה והשיפור שלה. חבל שכך הדבר, אולם הכותבים בוויקיפדיה עושים מאמצים לשנות את המצב, ועובדה היא שמספר הכותבים גדל משנה לשנה, גם אם בקצב איטי. העורכות והעורכים שמחים ומברכים על כך, בעיקר מפני שכל כותבת וכותב חדשים מביאים עמם משהו מהם - מניסיון החיים שלהם, מתחומי ההבנה וההתמחות שלהם (בין אם קשורים לתחומי עבודתם או לתחביבים ונושאי עניין אחרים), וכולם מוסיפים למיזם נקודות מבט חדשות. מכל אחת ואחד כולנו נתרמים.

מה צריך לעשות כדי להחשב "עורך" בוויקיפדיה

ויקיפדיה העברית החלה להיכתב בשנת 2003, כשנתיים וחצי לאחר השקת הגרסה הראשונה של ויקיפדיה - האנגלית. קהילת העורכים של ויקיפדיה העברית החליטה כי לשם קבלת הזכות להשפיע-יותר, יהיה צורך בוותק מסוים במיזם, ובפעילות רציפה בו בתקופה שקדמה לכל הצבעה (שבאה בסופו של דיון-מקדים). כל אחד יכול לכתוב בוויקיפדיה, וכמו בכל הוויקיפדיות, הגישה לכתיבה הינה חינמית וללא צורך בזיהוי מקדים של הכותב. עם זאת, רק אלה שיצרו לעצמם שם-משתמש וצברו ותק של שלושה חודשים, במהלכם ביצעו לפחות 300 עריכות של תכנים בשלושת החודשים שקדמו להצבעה, ייחשבו "עורכות"/"עורכים". העורכות והעורכים יהיו אלה שיוכלו להשתתף בהצבעות השונות המתקיימות במיזם, וקולם ייספר וייחשב לצורך קבלת הקביעה לגבי הסוגייה הנדונה באותה הצבעה. כל האחרים, כותבות וכותבים מזדמנים, יוכלו להמשיך לכתוב במיזם ללא סייגים מהותיים, כל עוד הכתיבה נעשית ברוח המיזם ולפי כללים שנקבעו בו, ואף להביע את דעתם במסגרת אותן הצבעות, אולם לא ימנו את קולם בחישוב התוצאה של אותה הצבעה.

אל דאגה - לא נדרשים להתחיל למנות מחדש בכל הצבעה את העריכות שביצעו כל אחת ואחד - המערכת בנויה כך שהיא מזהה בכל פעם, באופן אוטומטי, את בעלי זכות ההצבעה.

מתוקף אותה החלטה לגבי הוותק הנדרש כדי שהצבעה תיספר במניין ההצבעות, אף אם לעורך יש ותק של שנים מאז החל את פעילותו במיזם, לא תמיד יהיה הוא בעל זכות הצבעה. לו יצא לחופשה באי טרופי בו אין חיבור לאינטרנט ושהה שם זמן ארוך למדי, כאשר ישוב לפעילות בוויקיפדיה, אם נמצא שביצע פחות מ-300 עריכות בשלושת החודשים שקדמו לאותה הצבעה, קולו לא ייספר. היה ויחזור לפעילות, במוקדם או במאוחר גם זכות ההצבעה תושב לו. באופן זה, מבטיחים שרק אנשים שבאמת מעורים במיזם יהיו אלה שיקבלו החלטות בנוגע לתכנים, לממשק הגרפי ולדרכו העתידית באופן כללי. זאת מהטעם הפשוט כי מי שהיה פעיל בעבר, אולם פרש מפעילות, לא בהכרח מכיר את רזי הדיונים שהתקיימו בו קודם לדיון בסוגייה הנוכחית, ועלול לא להבין את המשמעויות באותה עת של כל נושא שבמחלוקת. מעבר לכך, בצורה זו גם מנטרלים דרכים לבצע "גיוס קולות" לטובת נושא הקרוב לליבה של קבוצה זו או אחרת באוכלוסייה, ומונעים הטיות של התכנים כך שישרתו חלילה קבוצות אינטרסים.

בוויקיפדיה נוהגים לסכם זאת בקצרה תוך שימוש באימרה האנגלית "Decisions are made by those who show up" המהווה את תמצית היסוד של כל גוף דמוקרטי - אם לא הייתם שותפים לתהליך, אל תלינו על התוצאה המתקבלת; אם לא באתם להצביע ביום הבחירות, אל תבואו בטענות על הרכב הפרלמנט...

עוד על הקווים המנחים של ויקיפדיה העברית ניתן לקרוא בדף ההסבר ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים. על ההצבעות השונות במיזם ניתן להתחיל ללמוד דרך הדף ויקיפדיה:הצבעה.

לירון דורפמן

Liron@wikimedia.org.il / Liron@kmrom.co.il

הכותב משמש בתפקידים שונים בוויקיפדיה העברית ובוויקימדיה ישראל (ע"ר), ועובד כיום בחברת ROM Knowledgeware

https://yourstory.com/2022/07/knowledge-management-digital-technology-impact/amp

https://www.youtube.com/watch?v=7NsArJ8hmB0

שם האירוע:

International Conference on Knowledge Discovery and Management ICKDM on October 28-29, 2022 in Lisbon, Portugal

מיקום:

Lisbon, Portugal

תאריך:

October 28-29, 2022

לפרטים:

לחץ כאן

1. קהילת ניהול ידע גלובלית לכולם- משנה את חוקי המשחק- https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3342

2. הקאתון ניהול ידע- מחשבות- https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3343

3. מצפן לניהול ידע מצטיין- https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3345

4. הקאתון ניוהל ידע- https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3347

הספר  Think better: An innovator’s Guide to Productive Thinking הוא ספר שנכתב על ידי Tim Hurson כבר בשנת 2008, ועם זאת- הוא תורם גם בימינו אנו, ואוסיף- הרבה יותר מספרים רבים אחרים שקראתי. המליץ לי עליו חבר- מוביל ניהול ידע וזוכה פרסים עטור מהודו- Rudolph D’souza, בתור הספר הטוב ביותר שכדאי לקרוא, ולא בכדי.

הספר מציע דרך ליישם את מתודולוגיית החשיבה העיצובית (Design Thinking). הכלים שהוא מציע- רלוונטיים גם למתודולוגיה חשובה זו שמטרתה לסייע ביצירת פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות, אך גם להרבה מקרי חיים נוספים. לא בכדי נקרא הספר- לחשוב טוב יותר, ומתאר את עצמו כספר העוסק בחשיבה פרודוקטיבית ולא רק בחשיבה עיצובית. מפת הספר:

בהחלט- ממליצה לקרוא; וליישם.

וגם- להעביר לחבר טוב שאתם רוצים ביקרו.

עקרונות חשיבה משופרת

חשיבה יצירתית נכון שאנחנו יצורים חושבים, אך רוב הזמן אנחנו משקיעים בניסיונות שלא לחשוב. אנחנו מעדיפים:

1. להסיח את דעתנו מהאתגר הניצב לפתחנו.
2. רק להגיב ולא ליזום.
3. כשפועלים- לפעול לפי דפוסים ידועים מראש.

שיטות אלו אמנם חוסכות לנו משאבים רבים, והדפוסים שלנו מייצגים את מי שאנחנו.

לכן כנראה כל כך קשה לנו להיפרד מהם וליצור מחשבות חדשות...

Hurson מבחין בין חשיבה יצרנית (productive)- לפיתוח פתרון חדש והגברת המועילות, לבין חשיבה שמאפשרת לייצר מחדש משהו שכבר ביצענו- (reproductive) לייעול העבודה (Kaizen).

חשיבה יצרנית היא תפיסה ליישום חשיבה משופרת, להובלה לרעיונות חדשים ושינויים פורצי דרך.

חשיבה יצרנית כוללת שני מרכיבים:

2. חשיבה ביקורתית

חשוב, לדעת Hurson להפריד בין שתי חשיבות אלו בזו אחר זו, כדי שהן לא תדרוסנה זו את זו.

מאפייניה של החשיבה היצירתית:

• יוצרת משהו חדש שלא היה קודם
• לא שיפוטית
• מתרחבת- ככל שמצליחים בה יותר, ככה היא מאפשרת להצליח בה עוד יותר.

מתי כדאי להפעיל חשיבה משופרת?

• כאשר מחיר השגיאה נמוך; כאשר הסיכון נמוך.
• כאשר נמצאים בסביבה של שינוי תמידי, בו נדרשים לפתרונות חדשים ומתחדשים.

כלים:

• הרשו לעצמכם בבואכם לחשוב חשיבה יצרנית להישאר יותר זמן בשאלה וברב- המשמעות הנלווית אליה. זה יאפשר לכם להיות יותר פתוחים לאפשרויות נוספות של פתרון.
• סיעורי מוחות הכי מצליחים בסבב שלישי. קיימו 3 סבבים- וראו שבאחרון הרעיונות בדרך כלל פורחים. דרך נהדרת להגיע לשם, היא לחזור ולשאול ״ואיך עוד ניתן לפתור את הבעיה?״

חשיבה יצרנית מורכבת משילוב של תהליכי פתיחה והסתעפות (divergence) ותהליכי התכנסות (convergence). צרו רשימות ארוכות כשפותחים. כנסו וצמצמו על ידי בחירות חכמות.

 חזרה

שלבי החשיבה היצרנית (המקבילים לשלבי חשיבה עיצובית במתודות רבות המיישמות מתודולוגיה זו:

הבנת המצב הנתון

סדרה של חמש שאלות המסייעות להבין סוגיה באופן מקיף:

1. מה מגרד?

מה מפריע, דורש תיקון או שיפור?  מה מושך אותנו בלשנות?

Hurson מציע להכין רשימה ארוכה של דברים שמפריעים. הם לא צריכים להיות מוצדקים ואין צורך לנתח אותם- רק פשוט למנות כמה שיותר בחשיבה פתוחה ופותחת.

2. מה האימפקט של הסוגייה על האנשים והסביבה?

למה זה חשוב? בחרו את הסיבות החשובות ביותר בגלליהם אכפת לכם מהסוגייה

3. מה המידע?

מה ידוע לנו לגבי הסוגייה, ואיזה מידע עוד נדרש כדי להבין אותה לעומקה?

הכינו שתי רשימות: א) מה יודעים ב) מה תוהים. שתמשו בחשיבה מסתעפת כדי לייצר רשימות ארוכות, ובחשיבה ביקורתית כדי לצמצמן למידע שהכי חשוב לאסוף ולברר.

4. מי מעורב?

מי בעלי העניין המעורבים הן במה שמפריע והן הקשורים לשינוי האפשרי?

שלב זה עובר מנקודת מבט אישית/פנימית, להסתכלות מבחוץ- על האחרים. מומלץ להכין רשימה ארוכה ולבחור מתוכה את המשמעותיים.

5. מה החזון?

מעבר מההווה לעתיד בהקשר לסוגיה הנתונה.

כלי: השלמת משפטים המתחילים ב:

• זה היה נהדר אם...
• הלוואי ש...
• אלו רק...

כלי: ניתוח רשימת האפשרויות שעלתה, תוך בחירת אחד מאלו שעונה על שלושה קריטריונים:

• יש לנו השפעה עליו
• חשוב לנו
• מחייב דמיון כדי לראות שאכן הופך למציאות

טיפ: אל תחששו מכך שחלק מהחזונות הותרו מאחור. הם יכולים לשמש בעתיד בהקשרים אחרים.

הגדרת הצלחה

הגדרת הצלחה קשורה בראיית עתיד- וביכולתנו לדמיין את העתיד.

שלב זה כולל שני תת-שלבים:

1. דמיינו (באופן חיובי, מושך ומזמין) איך זה יהיה לחיות בעתיד (אותו הגדרנו בסוף שלב קודם).

חשוב להצליח לראות את המצב אותו מדמיינים, אולי אפילו לחוש אותו על השרכם.

Hurson מכנה אותו – ״עתיד נמשך״- אחד כזה, שכמו מגנט חזק, ימשוך אותנו להתקדם לעברו. חשובה ההתקשרות הרגשית לעתיד הנמשך.

2. הגדרת קריטריונים להצלחה בהגעה לעתיד זה.

כלי: לצורך הגדרת הקריטריונים להצלחה, עושים שימוש בכלי מומלץ הנקרא DRIVE, ראשי תיבות של:

בחרו משלל הקריטריונים (בעיקר לפי הקריטריון האחרון, אך לא רק) את כיוון העתיד אותו נמשיך לפתח בהמשך התהליך.

לשאול שאלות טובות

שאילת השאלות היא שלב מכריע בתהליך החשיבה היצרנית.

מטרתו של השלב הזה, שאכן נגדיר את השאלות הנכונות עליהן נענה (ולא נייצר פתרון מעולה למשהו שלא באמת חשוב).

המטרה היא להגדיר שאלות שנדרש לברר כדי להגיע לעתיד המיועד. שאלות אלו מהוות זרז (קטליזטור) לשינוי. חשוב לייצר את השאלות הנכונות שאכן מובילות אותנו קדימה, ולא רק חוזרות על הגדרת החזון בניסוח כשאלה.

כלי: לצורך שאילת שאלות טובות מומלץ להיעזר בכלי HMW- How Might We , ובעברית- איך היינו יכולים אולי ל... תוך תוספת של סיומות שאכן מקדמות אותנו לעבר היעד הנכסף.

כלי: AIM ליצירת שאלות זרז על בסיס ניתוח העתיד שהגדרנו. הניתוח יהיה בשלושה כיוונים, לפי ראשי תיבות של:

לאחר יצירת רשימת שאלות ארוכה, יש לכנסה ולבחור את התמות המייצגות את השאלות המשמעותיות.

כלי: C⁵ לבחירת התמות של השאלות המשמעותיות. ראשי תיבות של:

להציע רעיונות ומענים

רעיונות טובים עולים, אך לבדרך כלל א קל להגיע אליהם ללא הכוונה.

שאילת שאלות טובות מקדמת את הכיוון הנכון.

שני תת- שלבים:

1. העלו הרבה רעיונות

נדרשים הרבה רעיונות שרובם אפילו יכולים להיות לא מוצלחים, כדי להשיג, ברוב המקרים, מעט רעיונות טובים.

 הרעיונות הטובים עולים בעיקר משימוש בכמה כלים מסייעים להצפת הרעיונות:

• סיעור מוחות. לחשוב ביחד.
• קיום שלושה סבבים של רעיונות (The third third). היהלומים מחכים לרוב לסבב השלישי.
• הצפת רשימה ארוכה של רעיונות. אל תפחדו מעודף. הרעיונות הטובים שיגיעו בהמשך ידחפו הצידה את אלו הפחות מוצלחים שעלו בהתחלה.
• נסו לענות לשאלות שעלו בשלב קודם. נסו להוסיף את המילה ״עוד״ ולענות על אותן שאלות ״איך עוד היינו יכולים...״?
• UP (ראשי תיבות של Underlying Principle): כשעולה רעיון פרוע אך לא מעשי, נסו להבין את הרציונל שמאחוריו ולראות אם אפשר לייצר ממנו מענה אחר ישים יותר.

2. בחרו את הרעיונות היותר מוצלחים (3-6).

שאלו את עצמכם: אילו מהפתרונות שהוצעו :

• עונים טוב לצורך ולהגדרת ההצלחה העתידית
• מרגיש לכם בנכון, תורם, מעניין, ואולי אפילו אחר. מה מושך אתכם לקדם?.

טיפ: אל תצטערו לגבי פתרונות שלא השתמשתם בהם. אולי תפתיעו את עצמכם ותשתמשו בהם לצורך אחר בעתיד.

לזקק ולדייק את הפתרון

לדיוק הפתרון המיושם וחידודו מוצעים שני תת-שלבים:

1. הערכת הפתרונות המבטיחים ביותר שהועלו בשלב קודם של הצעת רעיונות, ותוך השוואתם לקריטריונים של ההצלחה שהוגדרו בשלב הגדרת ההצלחה לעיל (מטריצה של עמודות לקריטריונים השונים ושורות לפתרונות הנבחנים).
2. שיפור ודיוק הרעיון המנצח.

 כלי: POWER. ראשי תיבות של:

לאחר הפעלת ה POWER אנחנו לא נשארים עם הרעיון המקורי, אלא עם רעיון משודרג, שהוא יהיה זה שניישם. אוות כותבים באופן מפורט כשלב היערכות ליישום בפועל.

שתי הערות:

• יש להיזהר לא להגזים ביישום ה POWER. רחוק יותר זה לא תמיד טוב יותר.
• Hurson מכנה שלב זה ״ביקורת יוצרת״ (Generative Judgment).

לטעמי- רעיון נאה, מיתוג נאה, ושימוש כך אני מקווה- מאד פורה (מ.ל.).

להקצות משאבים

שלב מסכם זה של ההיערכות ליישום דן בתכנון. Hurson מפליג בשבחי התכנון, למרות הנחתו שבחיים אנחנו לעולם לא נצמדים לתכנון המקורי. מדוע?

כי נותן הבנה טובה יותר של המציאות, ולא כפי שאנחנו משלים את עצמנו לחשוב קודם לכן, בגלל היעדר פרטים, ובגלל הטיות שלנו כבני אדם.

על בסיס ההבנה הטובה יותר, תכנון טוב,  מאפשר ביצוע טוב יותר, גם אם זה אינו הביצוע המקורי.

הקצאת המשאבים, כמו יתר השלבים הקודמים, היא יותר מתוחכמת ממה שאנו רגילים:

1. פורטים רשימה של כלל הצעדים הביצועיים הנדרשים כדי להשלים את יישום הפתרון. שואלים לגבי כל משימה- האם נדרש לפרקה לתת-משימות? האם ירדנו יותר מידי לפרטים וכדאי לקבץ כמה משימות יחד?
2. מזהים מי האנשים שבעלי פוטנציאל לעזור לקידום יישום הצעדים, ומי אלו שייתכן ויפריעו.
3. מקצים אדם אחראי לביצוע כל אחד מהצעדים.
4. מארגנים את הצעדים לפי סדר מיטבי.
5. מזהים צעדים משלימים הנדרשים כדי להשיג את כלל המשאבים לביצוע המשימות.
6. מזהים ומתעדים תפורות לכל אחד מהשלבים בתוכנית העבודה שגובשה בתת-השלבים לעיל.

 כלי: EFFECT. מסייע לזיהוי המשאבים הנדרשים לכל משימה- להקצאת משאבים ולארגון וסידור נכון שלהם על ציר הזמן. ניתוח של ההיבטים השונים לפי ראשי תיבות של:

לאחר הפעלת ה POWER אנחנו לא נשארים עם הרעיון המקורי, אלא עם רעיון משודרג, שהוא יהיה זה שניישם. אוות כותבים באופן מפורט כשלב היערכות ליישום בפועל.

יישום:

המעיטו בהדרכות. במקום זה סחפו את האנשים: עם הוכחות (ניצחונות מקומיים); עם גיוס אנשים שיהיו אתכם ובעדכם; תוך שימוש בשפה ומינוחים שלכם- המחברת את כולם יחד; ומהרבה התנסויות בפועל.

סיכום:

חשיבה משופרת רלוונטית לכל אחד מאיתנו, בין בעבודה או בחיים האישיים, במשפחה ובקהילה.

מדובר במיומנות נרכשת והכלים שהוצעו לעיל הם מפתח לתחילת יישום. היא מחייבת מאמץ, מחייבת סיכון ואפילו לעיתים להיות לא-פופולארי. אך היא יכולה להוביל אותנו למחוזות רחוקים. שווה.