ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אפריל 2022 - מהדורה מס' 271
גיליון אפריל 2022 - מהדורה מס' 271
גיליון:
  1. פורום ניהול ידע בישראל אירח את כהתאב סלמאן- מנהל ידע מירדן בתאריך 24/03/22. למדנו על ניהול ידע בירדן, במדינות ערב ובמפרץ הפרסי. מרתק. להתראות באירועים הבאים. 
  1. קורס ניהול ידע מרץ 2022 מסתיים בימים אלו עם שיא של 18 מנהלי ידע מארגונים שונים. קורס הבא מתוכנן לאוקטובר לאחר החגים. מוזמנים לפנות אלינו (ואולי גם נקדים). 
  1. כנס BIG DATA של אנשים ומחשבים ייערך ב- 15/05/22. לפרטים והרשמה- https://big-data-analytics-2022.events.co.il/home  
  1. אוניברסיטת חיפה פותחת מחדש את מסלול לימודי מידע וניהול ידע, במסגרת בית הספר לניהול. מוזמנים להתעניין ולהירשם. 
  1. חג אביב שמח לכולם! 
נכתב ע"י מיכל גיל-פרץ

במהלך השנה-שנתיים האחרונות, ולמעשה תוך כדי מגפת הקורונה, אנחנו שומעים הרבה על "ההתפטרות הגדולה" - צונאמי של התפטרויות ברחבי העולם. תופעה זו כוללת עובדים שעוזבים את עבודתם, לעיתים בהתראה קצרה, עובדים שאינם חוזרים כלל לעבודה לאחר חל"ת, בידוד, מחלה או כל השלושה גם יחד, ועובדים שבוחרים לעשות שינוי תעסוקתי משמעותי. כל אלה מציבים לפתחו של כל ארגון אתגרים מורכבים.

 

מה או מי הניע את ההתפטרות הגדולה?

בעיצומה של מגפת הקורונה מצאו עצמם עובדים רבים עובדים מהבית ובמקביל מטפלים בילדיהם הקטנים, שנותרו בבית עקב הסגרים והבידודים שנכפו עליהם. למעשה, קרו כאן מספר תהליכים במקביל. מחד, הייתה התכנסות פנימה, הרבה פחות רעשי רקע, ויותר זמן לחשוב על מה הם באמת רוצים. הורים גם הבינו פתאום שהילדים שלהם צריכים אותם יותר. ועד כמה שזה נשמע פרדוקסלי, התפנה זמן שהוקדש גם לספורט, לבישול ולשאר תחביבים, שלפני מגפת הקורונה נדחקו לשוליים. כל אלה הביאו לכך שעובדים החלו לשקול ברצינות את האפשרות להחליף עבודה. אם לפני משבר הקורונה העבודה הייתה רכיב משמעותי ביותר בחייהם, הרי שבמהלך המגפה היחס שלהם לקריירה השתנה משמעותית. התופעה, אגב, אינה מוגבלת לתחומי עיסוק ספציפיים, והיא מורגשת במגוון רחב מאוד של ענפים.

 

אך האם כל זה קורה רק בגלל הקורונה? כנראה שלא רק, אבל  שהקורונה בהחלט מהווה זרז משמעותי. מדובר, ככל הנראה, בשילוב של מספר גורמים מרכזיים:

  1. הדור משתנה- אם בעבר עובדים היו נשארים לאורך קריירה שלמה באותו מקום עבודה, מתוך חשש להיקלע לריק תעסוקתי, הרי שהדור הצעיר יותר שונה, אינו מפגין את אותו חשש, ומוכן להתפטר גם אם אין עבודה אחרת באופק.
  2. העולם העסקי, שלא דאג להכשיר את העובדים, מכיוון שהוא נמצא כבר עשורים רבים בצמיחה מתמדת, ולכן סמך עד כה על כוחות השוק הטבעיים.
  3. וכמובן מגפת קורונה, שגרמה למשבר עולמי חסר תקדים, אשר הביא מיליוני עובדים לעשות "חישוב מסלול מחדש"- מי אני, מה אני רוצה מהחיים שלי, האם העבודה מספקת אותי?
  4. גם לחל"ת שהונהג בארץ במהלך המגפה יש חלק משמעותי בגל ההתפטרויות, שכן הוא איפשר לאנשים רשת ביטחון, שנוצלה לצורך החלפת מקום עבודה, התמקחות על תנאי עבודה, וכו'. במקרים לא מעטים נוצל החל"ת לטובת שינוי תעסוקתי ושינוי באיזון בין עבודה למשפחה.

 

ואכן, ההתפטרות הגדולה היא תופעה מפתיעה, שכן בעידן של חוסר יציבות אפשר היה לצפות שאנשים ישאפו ליציבות, אבל בפועל קורה בדיוק ההפך. הקורונה ערערה את העולם שבו אנחנו חיים, ואת ההרגל לראות בעבודה חלק מהותי מהזהות שלנו כאנשים. היא מעלה ספקות ושאלות באופן כללי, ומשפיעה באופן ישיר גם על הציפיות שלנו ממקום העבודה.

 

אז איך כל זה מתקשר לניהול ידע?

מילת המפתח היא שימור ידע- היום יותר מתמיד חשוב שנדע לשמר את הידע של העובדים בארגון, כדי לאפשר את ההמשכיות העסקית של הארגון גם כאשר אנו מתמודדים עם גלי עזיבות. עודדו תרבות של תיעוד הידע השוטף, באמצעות תבניות, תוכנות, סרטוני וידיאו, הסכתים (פודקאסטים), או כל טכנולוגיה אחרת שתבחרו, ודאגו למקם את התוצרים כך שכל מי שזקוק להם יוכל לצרוך אותם בקלות.

ועוד מילת מפתח- שיתוף! היום, כאשר אפילו ענפים מסורתיים כגון בנקאות הבינו שעליהם לאפשר לעובדים לעבוד גם מרחוק, השיתוף בידע הפך להיות הבאזוורד החדש. עבודה בצוותים שיושבים במרחק פיזי אחד מהשני, סביבות עבודה משותפות לצורך ניהול פרויקטים, פלטפורמות טכנולוגיות לניהול משימות, ועוד פתרונות רבים, שכולם מאפשרים פשוט להמשיך לעבוד הם כולם פתרונות הכרחיים בעולם המשתנה בו אנו חיים.

 

 

מקורות:

 

 

נכתב ע"י דפי וייס

מיומנויות עובדים הינו מונח הזוכה לתשומת לב רבה לאחרונה. מחקר של מקנזי גילה שכמעט 70% מהארגונים משקיעים יותר בבניית מיומנויות כיום, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ COVID-19. ואילו גרטנר הגדיר את המונח כתחום המיקוד המרכזי לשנת 2022.

ואכן אין זה מפתיע - במציאות בה ארגונים ועובדים נדרשים יותר מתמיד להתאים עצמם לעולם המשתנה בתדירות גבוהה, התמקדות במיומנויות עובדים הינה צעד הכרחי. הכרחי, אך לא תמיד פשוט.

מדוע בניית מיומנויות קריטית כעת יותר מתמיד?

בניית מיומנויות תמיד הייתה חשובה, אבל העידן הנוכחי הופך את זה להכרחי. אנו נמצאים כעת במה שמכונה לעתים קרובות "המהפכה התעשייתית הרביעית", תקופה שבה התקדמות הבינה מלאכותית והאוטומציה מחוללים מהפכה בדרך שבה אנו עובדים. מכיוון שקצב השינוי מואץ ואורח החיים של מיומנויות מצטמצם (מיומנויות שאינן נדרשות עוד), פיתוח מיומנויות חדשות אינה יכולה עוד לחכות.  

מחקרים מצביעים על שני סוגים של מיומנויות אותם נדרשים ארגונים לסייע לעובדיהם לפתח - שיפור מיומנויות ((upskilling ורכישה מחדש של מיומנות ((reskilling – אשר על אף שהם נשמעים דומים, הם בעלי משמעות שונה עבור הארגון. בעוד שגם Upskilling וגם Reskilling עוסקים בלימוד מיומנויות חדשות, Upskilling מתמקד בסיוע לעובדים לפתח ידע רב יותר ומיומנויות חדשות הקשורות לתפקידם הנוכחי, ואילו  Reskillingעוסק בהקניית מיומנויות לעובדים במעבר לתפקידים חדשים בתוך הארגון.

מחקרים מצביעים על Upskilling ו- Reskilling כאחד מגורמי המפתח המרכזיים הנדרשים הן לארגונים והן לעובדים על מנת להצליח. הפורום הכלכלי העולמי לדוגמא, צופה שמחצית מכלל העובדים בעולם יזדקקו ללמידה מחדש של עד לשנת 2025. עוד צופה הפורום הכלכלי העולמי, כי המשך התפתחות האוטומציה והבינה המלאכותית יביאו ליצירה של כ 133 מיליון תפקידים חדשים(!). אין ספק כי אלו חדשות טובות, אך הן מביאות עמן אתגרים, ומגוון רחב חדש של יכולות נדרשות, וכאן נכנס לתמונה הצורך המוגבר בשיפור ורכישה מחדש של מיומנויות עובדים.  

העלאת מיומנות ורכישה מחדש של מיומנויות לעומת גיוס חיצוני

אין להכחיש שיוזמות לשיפור מיומנות דורשות מארגונים השקעה משמעותית, הן בכסף והן בזמן, נדרש לפתח עבורן תכניות למידה ופיתוח, לייצר הזדמנויות מעשיות, חונכויות, פרויקטים להתנסות וכו'.

בהתחשב בכך, עולה השאלה האם לא קל יותר פשוט לגייס עובדים חדשים בעלי המיומנויות הנדרשות? על אף שאפשרות זו עשויה להישמע כפתרון מפתה, פנייה לכישרונות חדשים לא באמת תשחרר את הארגון מהצורך בבנייה ובפיתוח מיומנויות. הן כתוצאה מהקושי והמשאבים הנדרשים גם לצורך מציאת האנשים הנכונים עם הכישורים הנדרשים, והן מכיוון שגם עובדים חדשים אלו, ידרשו, בבוא היום, לפתח מיומנויות חדשות ולרכוש ידע חדש.

כתוצאה מכך, אחת הרגליים המרכזיות בהכנת הארגון לעתיד, הינה הצבת פיתוח מיומנויות במרכז האסטרטגיה. תעדוף ניידות פנימית על פני גיוס חיצוני מגיע עם יתרונות משלה, כולל שימור ומעורבות גבוהה יותר. 94% מהעובדים אומרים שהם יישארו בחברה שלהם יותר אם ישקיעו בקריירה שלהם ו-86% מהמנכ"לים דיווחו שהשקת תכניות הכשרה וחינוך דיגיטליות הובילה לשיפורים במעורבות העובדים.

 

אתגרים וצרכים אלו, מביאים לכך, שתכניות הפיתוח והלימוד, אינן יכולות להיות מכוונות לדרגים הגבוהים בלבד, אלא צריכות לכלול את כלל העובדים ולהעניק לכולם הזדמנות להתפתח ולהתקדם. זאת ניתן להשיג ע"י מתן אפשרות לעובדים להשתתף בחוויות למידה המתאימות הן למטרותיהם האישיות והן לאלו הארגוניות.

אבל כיצד יכול ארגון לגרום לשאיפות של עובדיו להתאים ליעדיו? בניית מסלולי קריירה אשר אינם מציגים נתיב פוטנציאלי אחד בלבד, מאפשרים למצוא הזדמנויות רלוונטיות בתוך הארגון המתאימות להם ולכוון את הקריירה שלהם למקום המתאים להם, בתוך מסלולים אלו. באופן אידיאלי, מסלולי קריירה אלו עשויים לעזור לעובדים לגלות תפקידים שהם מעולם לא ידעו על קיומם בארגון, ולספק להם סיבות חדשות להישאר.

הכלים הטובים ביותר לנתיב קריירה לוקחים את זה צעד אחד קדימה על ידי הצגת פתרון מיידי למשתמשים כדי להתחיל בתכנון יעדי הקריירה שלהם. כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לזהות את פערי הכישורים שעליהם עובדים צריכים לגשר כדי להגיע לתפקיד הרצוי שלהם ולהציג בפניהם משאבי למידה ופיתוח כדי לעדכן אותם.

בין אם הארגון שלך מספק הזדמנויות לעובדים לקחת על עצמם תפקידים חדשים באמצעות מיומנויות מחדש או מאפשר להם להיות יעילים ויעילים יותר בתפקידיהם הנוכחיים באמצעות העלאת מיומנויות, אין ספק שרמות מיומנות חדשות נחוצות באופן קריטי - היום ובעולם. צרכי כוח העבודה ללא ספק ימשיכו להתפתח בקצב מהיר, וידרשו הערכה, הכשרה ופיתוח קבועים כדי לבצע את העבודות הנכונות בזמן הנכון.

נכתב ע"י נטעלי ארואסטי

ידע קריטי מוגדר כידע שיש לו השפעה משמעותית על ביצועי הארגון בכלל או של תחום דעת ספציפי. יש המכנים אותו ״ידע אסטרטגי״. הוא מסייע הן להמשך שרידות הארגון, למיצובו וליכולתו להיות תחרותי אל מול האחרים.

ידע קריטי מתייחס לתפיסות, מתודולוגיות ופרקטיקה- know how’s של הארגון, וכולל באופן טבעי ידע שחלקו גלוי וחלקו סמוי. הוא משתנה בין מגזרים וארגונים שונים.

דוגמאות לתחום ידע קריטי: קידום לידים למכירה, טיפול בתקלות של טורבינות, ועוד.

 

הזיהוי של ידע כידע קריטי, חשוב כאשר בוחנים היכן להשקיע בתהליכי ניהול ידע או בתהליכי המשכיות עסקיות. בהקשר של ניהול ידע, תמיד יש עודף נושאים המועמדים לניהול ידע, וכדי שניהול הידע אכן יתקדם באופן המתאים ביותר, ואכן יקדם את הארגון בהקשרים הכי חשובים, נכון להתמקד בידע הקריטי דווקא ולא בכל נושא שבו יש תועלת ארגונית עסקית.

ישנן שתי מתודולוגיות מוכרות לזיהוי הידע הקריטי:

הראשונה, מלמעלה למטה (Top-Down): ראיונות של מנהלי בכירים המתחילים באסטרטגיה העסקית, יורדים לפעילויות העסקיות ומשם לידע הקריטי.

והשנייה מלמטה למעלה (Bottom-Up): פניה לעובדים בשטח- המיישמים בפועל. בחינה מה הידע שעוזר להם לביצוע העבודה. אגריגציה של הידע וזיהוי הרכיבים המשותפים הקריטיים.

כמובן שניתן לשלב.

טיפ: תמיד חפשו את הידע שיש לו השלכה ישירה על יכולתו התחרותית של הארגון.

אם תצליחו תראו שיש לכם impact אמתי על ביצועי הארגון.

 

מקורות:

Eli Miron, A yardstick for critical knowledge for business resilience, Department of Industrial Engineering and Management, Ben Gurion University of the Negev, Israel

Randhir Pushpa, Chief Consultant, Knowledge ManagementChief Consultant - Knowledge Management, ACIES Innovations, India

Stephanie Barnes & Nick Milton, Designing a Successful KM Strategy,

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

1. קפה ידע- https://kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3278

2. לנהל לקחים- היום שאחרי- https://kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3276

3. נהלים- לא תמיד קל לכתוב נוהל, כך שיהיה גם קל לקריאה והבנה - https://kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3276

4. תקן ניהול ידע 30401 - https://kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3280

5. סיפור סיפורים - https://kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3284

 

שם האירוע: 

International Conference on Data Centers and Knowledge Management ICDCKM on May 17-18, 2022 in Paris, France

מיקום: 

Paris, France

 

תאריך:

May 17-18, 2022

 

לפרטים: לחץ כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Principles of Knowledge Auditing: Foundations for knowledge management implementation, הוא ספר שנכתב על ידי Patrick Lambe, מוביל ניהול ידע ידוע בסינגפור, ויצא לאור בשנת 2021.  כמו בספרים אחרים- גם כאן יש סיפור מעניין מאחורי התגלגלות הספר אלי, אך על כך בפעם אחרת.

הספר דן בתחום חשוב שאין הרבה הנוגעים בו- מבדקי ידע.

אין ספק ש- Lambe חקר את נושא מבדקי הידע מכל כיווני התפתחותו והוא מציע כאן ראייה עם שורשים של התפתחות התחום. ועם זאת, הסיכום להלן, מתמקד בעיקר בהיבטים הפרקטיים של המבדקים.

להלן מפת הספר:

הספר, מעבר להיות גוף ידע רחב ביותר בכל הקשור למבדקי ידע, כולל בסופו המלצות לסוגי מבדקים שכדאי לקיים בתרחישים שונים.

 

ספר מעניין ומלמד.

מהם מבדקי ידע

מהו מבדק תיאורי

חקר מידע, שהוכן על ידי גורם אחר, כדי להכריע האם המידע אכן מייצג מצב/הנחות/הצהרות של הגוף הנבדק.

מהו מבדק ידע?

הערכה מדויקת של מה שאנחנו יודעים כעת, כדי להקים את מה שנדרש לטובת המחר.

מבדק ידע הינו מבדק פרספקטיבי (מנקודת מבט):

  1. הוא מבוסס על ההקשר הארגוני ויעדי הארגון.
  2. הוא משלב הסתכלות על הארגון כולו ותוך שכך על הפונקציות המתפקדות בו.
  3. מחפש תובנות והמלצות מעשיות לשיפור ושינוי.

 

אנחנו מבצעים מבדקי ידע, הערכות ניהול ידע וממפים את הידע שלנו, ככלי לשינוי.

תהליכים אלו מהווים חלק ממהלך ארגוני לשפר את הביצועים ו/או התקשורת, דרך ניתוח שיטתי של הידע וזרימתו.

בעולם הרחב, מבדקים משמשים למטרות שונות (למשל במבדקי מס), אך בעולם ניהול ידע אנו מתמקדים במבדקים ככלי לשינוי- ההתקדמות מהמצב הקיים למקום טוב יותר.

מתודות המבדק ודרכי יישומן תשרתנה צריכות לקחת נתון זה בחשבון, כדי אכן להוביל לשינוי.

 

מבדקי ידע אינם דבר טריוויאלי, היות וההגדרות כמו גם השיטות מרובות, ומבדקים ממוקדי שינוי חשופים לסיכון של פרספקטיבה אישית- תלויי הבנה מהי רשומה תומכת, תלויי יכולת שכנוע ורצון של הבוחן. עלינו, כמבצעי מבדקים אלו, לדאוג להשתמש במתודה ויישום יציבים ומבוססים דיים ולא ליפול למלכודת זו.

 

כדי לנתח מתודות רלוונטיות, מסתייע Lambe בשני בחקר מבדקים בשני תחומים המרכיבים את עולם ניהול הידע: 1) תקשור ארגוני 2) מידע.

תחום ניהול הידע צעיר משני התחומים האחרים, אך ברור מעל כל ספק, שהעניין במבדקים בתחום זה גבוה כיום יותר, כפי שיעידו מספר המחקרים העוסקים בתחום זה, לעומת שני המקבילים הקודמים לו.

 חזרה

 

סוגי מבדקי ידע

מבדקי ידע כוללים סוגים שונים של מבדקים. מיפוי סוגי המבדקים השונים:

 

1 בוחנים תופעות של:

  • העדפות אישיות
  • נכסי ידע
  • התנהגויות הקשורות בידע
  • יכולות ניהול ידע
  • שיטות עבודה של ניהול ידע
  • תכניות ניהול ידע

 

2. מדגימים:

  • מצאי (נכסים, פערים, זרימה, כלים ותהליכים)
  • הערכת מצב (אל מול צרכים, השוואה לארגונים אחרים, אקלים, תאימות, בשלות, התקדמות, סיכון, התבססות תקן)
  • סקירה למטרת גילוי ובירור (הסתכלות פנימית/חיצונית, יחיד/קבוצה, תפיסה עצמית שיתופית, תאימות יחידים, תאימות לצרכים)
  • הצבת יעדים משתפת (אל מול אידאות/מטרות, תפיסה עצמית שיתופית, תאימות יחידים, תאימות לצרכים)

3. מתודות הבחינה:

  • ניתוח תוכן
  • קבוצות מיקוד
  • ראיונות
  • מפות רשתיות (שיתופיות, זרימת ידע, נכסי ידע)
  • תצפיות
  • איסוף סיפורים
  • סקרים
  • סדנאות

אין צורך לבחור בסוג יחד. מבדק ידע טוב יהיה שילוב של כמה מרכיבים מהנ״ל. מבדק ידע טוב יבחן שילוב של:

1) הידע- הקיים, הזרימה, צרכים ויעדים

 2) ניהול הידע- גורמים מאפשרים, תהליכים, יכולות, ותפוקות.

 

 חזרה

 

כלים מעשיים-

מבדקי ידע לניהול ידע ארגוני

טיפולוגיה לביצוע מבדקי ידע: על בסיס מודל של Snowden, Lambe משכלל ומגדיר שישה סוגי ידע:

  1. נתונים ומידע: ארטיפקטים, ידע מוחשי וגלוי
  2. מיומנויות ויכולות: ידע שניתן להדריך ולאמן, ובהמשך למדוד
  3. ידע מתודי: יוריסטיקות, כללי אצבע, דרכי עבודה וידע משתמע נוסף שלא תועד
  4. קשרי עבודה: קשרים ואמון בין אנשים שמאפשר העברה ושיתוף
  5. ניסיון: ידע סמוי בעל ערך שנצבר מההתנסות החוזרת ונשנית, המאפשרת לארגון להתמודד גם עם השגרה וגם עם אתגרים לא צפויים
  6. כישרון טבעי: יכולות ייחודיות שי לפרטים ולא ברי העברה או ללמידה (ניתנים לפיתוח).

סוגי ידע אלו Lambe ממפה כגלגל הידע:

  • המיומנויות, הניסיון והכישרון- אישיים; הנתונים והמידע, מתודות העבודה והקשרים- שיתופיים.
  • הניסיון, הכישרון – מייצגים ידע סמוי (tacit) ; הקשרים ומתודות העבודה- ידע משתמע (implicit); והמיומנויות, הנתונים והמידע- מייצגים ידע גלוי (explicit) .

הטיפולוגיה המוצעת על ידו, עומדת לפי ניתוחו במבחן של מבדק ידע טוב:

1) ניתן לצפייה 2) טבעי ביחס למציאות 3) ניתן לפעול על פיו 4) כולל ומקיף 5) מפורט, אך במידה הנכונה.

 

המלצות ליישום:

  1. הגדירו את קהל היעד, ועיבדו עם בעלי החסות על צרכים בהירים שהובילו למבדק, ומה צפויים ללמוד ממנו.
  2. שלבו 3-5 מתודות בחינה בלתי תלויים (הוכחות עשייה) כמפורט לעיל.
  3. תארו ותקשרו באופן ברור את המודלים הנבחרים לבעל החסות ובעלי ענין- מה ייבדק ומה התרומה המצופה מכל מרכיב. נסו להימנע ממבדקי עלות-תועלת (קשה ולא נכון להתייחס לידע לדעת Lambe כנכס ולמדוד אותו ככזה) וממבדקים מסכמים כוללים.
  4. שימו לב לשפה של המבדק. יכולים להיות קונפליקטים וחוסר עקביות.

(Lambe מתנגד בכל מאודו למינוח ״נכסי ידע״ שלדעתו מזיק ולא מדויק).

  1. בצעו את המבדקים בעיקר ברמה של פונקציות וצוותים בתוך הארגון, ופחות ברמה כוללת או ברמה אישית.
  2. שימו לב לשלוש רמות ידע:
    • ידע ליבתי: מינימום נדרש כדי שהארגון יפעל בתחום התוכן שלו
    • ידע מתקדם: ידע המסייע לארגון להיות תחרותי
    • ידע חדשני: ידע המסייע לארגון לחדש ולבדל את עצמו משמעותית ממתחריו.
  3. מדרגו את המורכבות והדרישות.
  4. אם המטרה העיקרית היא חקר- השאירו לעצמכם גמישות, כך שעל סמך ממצאים ראשוניים, תוכלו לכוון את המשך המבדק.
  5. תעדו, תארו והשוו את התוצאות והמתודות עם אלו של מנהלי ידע עמיתים.
  6. נסו לדאוג שההשקעה במבדק תכלול גם מעקב המשך, וכן שהנלמד ישולב בתכנית עבודה ארגונית.

 

 חזרה

תקן ניהול הידע 30401

מעבר לסקירה של התפתחות התקן והמהומה שהתעוררה סביבו לאחר פרסומו בקרב מובילי הדעה הבינלאומיים, האם ראוי שיהיה תקן, והאם התקן אכן עונה לנדרש, מנתח Lambe את התקן שפותח.

נתחיל מהסוף- לפי הניתוח של Lambe- התקן הצליח.

תובנות מרכזיות:

  • התקן הוא בתפיסה פרספקטיבית  
  • התקן מבוסס על משפחת התקנים הכוללת של ISO9000 ועל התבנית הניהולית שלה 
  • התקן לא נותן מענה לכל צרכי מבדקי הידע למטרותיהן השונות- ארגון והידע שלו מורכבים מידי לבחינה שכזו; ניהול ידע מורכב מידי 
  • התקן יוצר רושם, בפירוט רשימת הדרישות של מבדק מסכם כולל, מה שהוא לטענתו לא באמת, אלא לכל היותר כלי לבחינת קיום תנאים היגייניים בארגון בהיבטי ניהול ידע 
  • לא חד משמעי וספציפי דיו בדרישותיו: תלוי בוחן- אינטרפרטציה ושיפוט 
  • לא מכוון דיו לשיני ושיפור .0מה שהיינו מצפים ממבדק ידע- ראה הגדרה ראשונית) 
  • חשש ניתוק לגבי היבטים מסוימים (למשל תרבות), של ניתוק בין המדידה למציאות 

 

מעבר להיותו כלי לבחינת תנאי היגיינה, מציע Lambe שימושים נוספים לתקן:

  1. כמכוון לתכנון ויישום ניהול ידע מצטיין, תוך מניעת כשלים ונפילה למוקשים מוכרים.
  2. שפה משותפת
  3. אפשרות מעבר, השוואה ולמידה בין ארגונים והקשרים שונים
  4. אפשרות השוואה בין ספקים
  5. מדד לאיכות ובטיחות בעבודה עם ספקים בעלי תקן
  6. מגדיל רמות הערך המוסף המוצע על ידי אנשי המקצוע.

 

 חזרה

סיכום

אתגר התקשורת בעולם ניהול הידע משמעותי, בתוך הארגון ומחוצה לו.

מבדקי ידע טובים היא דרך מצוינת לתקשורת טובה- לתיאום ציפיות, שיח בשפה משותפת, עיבוד ומעקב ביצועים לאורך זמן, כמו גם למידה והשוואה לאחרים. כדאי להשקיע.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135