1. ימי קורונה משפיעים על כולנו.
ארועים- כולם נדחו. מקווים לשגרה חיובית.

2. גאים לשתף: בחודש שעבר יצא לאור ספר חדש של IGI GLOBAL:
    Knowledge Management Practices in the Public Sector. בספר פרק של מוריה לוי ורינת סלם המתאר את המעבר מהפקת
    לקחים לניהול מחזור שלם של הלקחים, והשפעתו החיובית (המוכחת כמחקר) על השימוש בידע הנלמד :)

3. חברים מוזמנים להגיש תקצירים לכנס האיכות מסלול ניהול מידע וידע. הגשת תקצירים עד 30/05. לאתר הכנס לחצו כאן

4. קורס ניהול ידע מבית ROM בשיתוף מכון התקנים ייפתח ב-21/10/20, לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-yamit@kmrom.com 

מגיפת הקורונה מציבה בפנינו אתגרים לא פשוטים, עם השלכות עקיפות וישירות על מגזרים שונים במשק, אשר משתקפים ישירות בבורסות העולמיות והמקומיות.

התנודתיות הגבוהה בשוק ההון מציבה בחזית, מול לקוחות מבולבלים, כועסים, חרדים ולעיתים חסרי אונים ואובדי עצות בשל ההפסדים הגדולים, את מוקדני שירות הלקוחות של הגופים הפיננסים.

ניהול מאגר ידע של מוקד שירות לקוחות בגוף פיננסי ובחברת ביטוח בפרט, מחייב דיוק ועדכון תמידי גם בימים רגילים נוכח הצורך לעמוד בדרישות הרגולטוריות הגבוהות של הממונה על שוק ההון הפנסיה והביטוח.

בעיתות משבר, מצטרף לכל זה חוסר וודאות גדול שיוצר תנודתיות גדולה בשוק וגורם לעומסים גבוהים במוקד השירות עקב גידול משמעותי בפנייה של לקוחות המבקשים לבצע פעולות דחופות כגון משיכת כספים, מעבר בין מסלולים, ניוד וכן מחייב את המוקדן להיות מדויק מאוד ולספק מידע מלא ומקצועי בנוגע לברורים ושאלות כגון ברור יתרות, מימוש זכויות , תנאים ומגבלות, מיסוי ועוד.

5 כללי ברזל מרכזיים לניהול מאגר ידע במוקד שירות לקוחות עבור גוף מוסדי פיננסי בעיתות משבר:

1. זיהוי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בארגון לצורך הזנת מידע מדויק ותאום ציפיות- מצבים של משבר מייצרים, במיוחד בהתחלה, כאוס פנים ארגוני. בנוסף, קורה לעיתים קרובות שכתוצאה מהמשבר חלים שינויים וחלק מהגורמים המקצועיים מולם עבדנו בשגרה לצורך הזנת וקבלת הידע המקצועי עוברים לתפקיד אחר או יוצאים לחל"ת (כפי שקרה במשבר הקורונה). לכן, חשוב בשלב ראשון להבין מי הם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בארגון מולם נידרש לעבוד לצורך הזנת המידע המדויק ביותר. חשוב ליצור קשר עם אותם גורמים ולהגדיר נהלי עבודה חדשים ותיאום ציפיות.
2. תעדוף וקביעת לוחות זמנים לעדכון פרטים- בימי משבר וחירום כאשר מידע מהותי עשוי להשתנות לעיתים קרובות, חשוב שמנהל מאגר הידע הארגוני יבין וידע לעדכן את המידע הרלוונטי והדחוף ביותר במהירות הגבוהה ביותר. אם בשגרה תעדוף משימות מתבצע בתחילת יום, הרי שבעתות משבר מומלץ ורצוי לקיים בדיקה מחודשת של פרטי המידע אותם נידרש לעדכן, כמה פעמים במהלך היום כמו גם בדיקה מול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בארגון. אחת הפלטפורמות שיכולות לסייע בשמירה על מידע עדכני יכול להתבצע באמצעות שימוש לעיתים תקופות יותר בפרטי מידע קצרים בהודעות מתפרצות (מבזקונים) .
3. שימוש בשפה מדויקת, פשוטה וקצרה-יצירת פרטי מידע מעודכנים וקצרים מחייבת כתיבה פשוטה מדויקת וברורה שכן המוקדנים נדרשים לעמוד בעומסים גבוהים מאוד ולספק את המידע המדויק ביותר, המלא ביותר והמובן ביותר בזמן הקצר ביותר.
4. שמירה על אחידות מול הממשק הדיגיטלי הארגוני- המגמה של מעבר לממשק דיגיטלי בהתנהלות מול לקוח קיימת בכל הגופים הפיננסים אולם המשבר הנוכחי הציב את הצורך בשימוש בממשק הדיגיטלי בחזית. לכן, גם בבניית פריט מידע המיועד לשימוש מוקדן שירות הלקוחות מול הלקוח חשוב לשים לב שקיימת חפיפה והתאמה בין המידע אותו מוסר המוקדן למידע הקיים באתר החברה. בנוסף, חלק מפרטי המידע מיועד להישלח במייל ללקוח ולהתבצע בזירה הדיגיטלית. השפה מול הלקוח חייבת להיות ברורה, פשוטה מדויקת ומעשית.
5. גמישות, יצירתיות ואורך רוח- במצב חירום המתאפיין בשינויים תמידיים, נדרשת עבודה בתנאים לא שגרתיים ולא צפויים (כמו עבודה מהבית כאשר הילדים לא נמצאים במסגרות), שינויים ארגוניים המחייבת עבודה מול ממשקים אחרים במערכת ובכלל הסתגלות לריבוי משימות (multi-tasking) במצב של שינוי תמידי. ולצד כל זה, כדי שהמידע אותו נעביר יהיה מדויק ונכון עליינו להיות מסוגלים לחשוב בבהירות, להפעיל את שיקול הדעת, ליזום, להיות יצירתיים ובעיקר בעיקר לגלות גמישות מחשבתית והמון אורך רוח.

איחולים לימים שקטים וחזרה מהירה לשגרה.

ארגונים רבים מתמודדים בימים אלו עם הניסיון לעבור לעבודה מרחוק. הוראות העבודה לשעת חירום חייבו מנהלים רבים לעבור במהירות מניהול הצוות שלהם פנים-אל פנים במקום העבודה הפיזי, לניהול מפגשים אונליין דרך האינטרנט, לעיתים קרובות ללא הכנה מספקת וללא ידע מתאים.

בנוסף, מקומות עבודה חיוניים רבים כגון בתי חולים מוסדות חינוכיים ובנקים מתמודדים עם עבודה מאסיבית ואינטנסיבית לעובדיהם. המשימות בעת שגרת חירום משתנות למשימות אחרות ויש צורך להנחות את העובדים בדרך מדוייקת וברורה כדי שיוכלו לקדם את המשימות. בעת שכזו, מפגשי צוות אינטרנטיים המספקים תחושת ביחד, שיתוף בקשיים ומציאת פתרונות משותפים הם חיוניים עבור תפקוד הצוות. גם תמיכה מוראלית ומתן הכרה במאמץ במסגרת קבוצת העובדים הם חיוניים מתמיד ועשויים לתת לצוות "דלק" ויכולת להמשיך ולהתמודד.

מאמר זה נולד מתוך רצון לתת מענה לאתגרים אלו בתקופת משבר הקורונה עבור מנהלי צוותים או עובדים המשתמשים במערכת פגישות מקוונות, zoom או כל כלי אחר. מטרתו לספק תובנות והנחיות הנוגעות לצד "הרך" שבניהול ישיבת צוות אינטרנטית; כיצד לשמור על תחושת הקשר הבין אישי גם כאשר המסך מחליף את המפגש פנים אל פנים? כצד לייצר תחושת ביחד במפגש מקוון? כיצד לשים לב לרמזים לא מילוליים ולעשות בהם שימוש לצרכי קידום הפגישה?

כיועצת ארגונית וכמנחת קבוצות הופתעתי לטובה לגלות את היכולות הבין אישיות הרבות המתקיימות בהדרכה מרחוק או בקיום ישיבת צוות מרחוק. במאמר זה אשתף במקצת מהידע והתובנות שצברתי בנושא.

היערכות- קביעת setting לפגישה

בימים אלו, אנשים רבים נמצאים בבית עם משפחותיהם. מצב זה מעלה את ההסתברות לקיום הפגישה כאשר עוד אנשים נוכחים בחדר, ושומעים את הנאמר בה. מומלץ להתייחס לנושא זה באופן גלוי בפתיחת המפגש או אף באמצעות מייל מקדים לפגישה. חשוב להסביר כי יש לעשות מאמץ כדי שהפגישה תתנהל באופן מיטבי, ללא רעשי רקע. בנוסף, יש להזכיר כי אנשים רבים יחושו יותר בנוח לשתף בקשיים וצרכים אם ידעו כי דבריהם לא נחשפים מעבר למי שזומן לפגישה. לצורך כך מומלץ להנחות את משתתפי הפגישה:

• לשבת במידת האפשר בחדר שקט בו רק הוא נמצא באותה העת
• לעשות שימוש, ככל הניתן, באוזניות ומיקרופון ולא במערכת השמע המובנית של המחשב. אוזניות ומיקרופון מסייעים לעמעם את רעשי הרקע הנגרמים בבית בעת הפגישה ולפקס את תשומת לב המשתתפים בנאמר
• לעדכן את הקבוצה במידה ומישהו נוסף מצטרף לחדר. זאת על מנת לאפשר לכל משתתף תחושת בטחון ופרטיות לגבי הנושא עליו הוא מדבר.

ממשקי הצפייה: אישי או קבוצתי 

בעת כינוס החברים לתחילת ישיבת הצוות, ולפני שמתחילים בדיון עצמו מומלץ לבקש מכלל המשתתפים לוודא כי ממשק הצפייה בו הם משתמשים באותה עת מראה את צילומי המשתתפים כולם ולא רק את הדובר (ב-ZOOM אופציית ה- gallery view ).

שימו לב! צפיית שכזו עובדת באופן מיטבי במחשב ופחות בטלפון סלולרי. על כן מומלץ להנחות את המשתתפים, ככל הניתן, לקחת חלק בפגישה באמצעות המחשב שלהם.

יתרונותיו של ממשק צפייה זה הינם:

• מדמה את הישיבה המשותפת סביב שולחן דיונים ומוכר משגרת העבודה פנים אל פנים
• מחזק את המחוברות לפגישה של אלו שאינם דוברים באותו רגע; הם לא נחבאים- רואים אותם
• מאפשר לחברים לזהות מצבים בהם שניים מנסים לדבר, אולם ברמה הטכנית המערכת משדרת רק את דברים של אחד מהם.
• עבור המנהל האחראי לישיבה, מצב הצפייה הזה מאפשר לזהות גם חברים אשר עדיין לא דיברו, או כאלו שיושבים באופן המקשה לראות אותם. זיהוי כזה מאפשר למנהל לפנות אל החברים, לברר לשלומם ולהזמין אותם לדבר.

מיומנויות בין אישיות במפגש מקוון ובהדרכה מרחוק

ממשק אינטרנטי לקיום פגישת עבודה שונה בכמה אופנים מישיבה בכיתה או בחדר ישיבות. יחד עם זאת שימת לב לכמה נושאים עשוי לסייע ליצירת תחושת ביחד, לכידות קבוצתית המאפשרת את קידום מטרותיה:

• בממשק האינטרנט אינני רואה את כל גופו של המשתתף אלא רק את פניו. אינני יכול אמנם לראות אם הוא נע באי נוחות, מתופף ברגל בעצבנות. יחד עם זאת, המערכת מאפשרת לי לראות באופן ברור הבעות פנים והתנהגויות לא מילוליות אחרות. מומלץ להקדיש זמן לאלו; לבחון הבעות פנים המסמנות הסכמה, אי הסכמה, אי נוחות וכדומה.
• חשוב מאוד להעלות את אלו כשאלה עדינה כלפי המשתתף ולא כקביעה. ניתן לשאול כיצד הוא מרגיש עם הדברים שנאמרו?
• מומלץ למנהל הישיבה לשים לב למשתתפים אשר משתיקים את מערכת השמע שלהם לתקופה ארוכה. אמנם שימת השיחה על mute מאפשרת עמעום רעשי רקע בביתו של המשתתף, אולם כאשר כזו מתרחשת לפרקי זמן ארוכים היא עשויה לרמז על תחושת אי נוחות של המשתתף, או על דרך שלו לבטא תחושה שקולו אינו חשוב לאחרים. במקרים כאלו, מומלץ לפנות באופן ישיר למשתתף, אולם לא כגערה או הנחייה. ניתן למשל לומר שעדיין לא שמענו את דעתו בנושא וחשוב לנו לשמוע גם אותו.
• בממשק ישיבה מקוונת, מתאפשר מצב לא שגרתי: אנו רואים גם את פנינו שלנו ולא רק של אחרים. אנשים מאוד ערים ל-איך הם נראים ואיך הם נתפסים על ידי אחרים בישיבה. ניתן להתייחס לכך, ולעורר דיון על אופן בו אני רואה את עצמי- לא רק מבחוץ. למשל, אילו כוחות אני מזהה בעצמי בישיבה זו? עד כמה דברי משמעותיים ותורמים? עבור אנשים רבים זוהי הזדמנות לדון בנושא שלרוב אינו מדובר באופן גלוי.

לסיכום, אני רוצה לשתף בתחושת האופטימיות שלי לגבי ניהול ישיבות מקוונות, הוראה מרחוק והדרכה אינטרנטית באמצעות מערכות פגישה מקוונות. תחושתי היא כי פגישות שכאלו מסייעות מאוד לצוות, הינן אפקטיביות ובעלות יכולת לאפשר למשק להמשיך ולהתנהל במצב הנוכחי. 

אנו בחברת ROM Knowledgeware נשמח לעמוד לרשותכם ללוות ולהנחות בטיפים נוספים לניהול ישיבות ולהנחיה מקוונת. התמיכה ההדדית, הנגשת הידע הקיים ושיתוף הפעולה חיוני כעת יותר מתמיד!

בין אם אנחנו מכינים ניוזלטר לקידום תכני אתר, כותבים מדריך למשתמש, או בונים mockup למערכת, הלקוחות שלנו מצפים יותר ויותר להתנהגות כמו בעולם האמתי (שהוא כמובן העולם הווירטואלי).

דרך מקובלת ליצירת התנהגות אמתית היא מתן האפשרות ללחוץ על טקסטים, תמונות, ומקטעי ידע הנמצאים על גבי פריט (item) לצורך הגעה למידע נוסף.

לשם כך, אנחנו נדרשים לייצר אזורים לחיצים, "clickable" במקומות על גבי הפריט, בהם מוטמנות כתובות URL המובילות למקומות הרצויים (אתרים, דפי ידע, שקפים במצגת או מסכי mockup).

המונח המקצועי לאזורים לחיצים אלו הוא Hotspot.

ישנן דרכים שונות ליצירת Hotspot, בהתאם לכלי בו אנו משתמשים, גם בכלים נפוצים כגון Word, PowerPoint או Email. אך שם, אנו נדרשים לעבודה די מסורבלת וארוכה הכוללת מספר לא מבוטל של שלבים ופעולות, והפתח לתקלות ובעיות הוא רחב ומגוון.

ה-Snagit הוא כלי חכם ופשוט לצילום מסך המאפשר ליצור Hotspots בקלות ובאלגנטיות:

1. לחיצה על לשונית Hot spot
2. סימון האזור הרצוי והוספת הקישור הנדרש
   (ניתן לחזור מספר פעמים על סעיפים 1 ו-2)
3. שמירת התמונה עם הקישורים כקובץ MHT
4. פתיחת התמונה על ידי קליק ימני view source
5. הכנסת הכתובת של התמונה ללא הקישורים (כקובץ jpg או png) פה:

    6. הטמעת הקוד באזור הנדרש.

וזהו פחות או יותר, יש לנו Hotspot מוכן :-)

לאור המצב בעולם, מרבית הכנסים נדחו ללא צפי בינתיים למועד חדש.

מקווים יחד איתכם לחזור לשגרה בבריאות ובמהרה. 

הספר, Seeing the Text הוא ספר שנכתב על ידי Mary Schertz ו- Perry Yoder בשנת 2001. מטרתו לסייע בקריאת והבנת טקסטים. שתי הכותבים הם מרצים שלימדו במשך שנים תנ"ך (ברית חדשה וישנה) תלמידים דוברי אנגלית, כאשר הטקסטים כתובים ביוונית או עברית, והם פיתחו תפיסה, איך אפשר להבין טוב יותר את הטקסטים. השיטה רלוונטית כמובן לא רק לתנ"ך ולא רק לסטודנטים. המוצע פה הינו שיטת קריאה ויזואלית להבנה, שיטה שלא ניתן ליישם כשיטה ליניארית במובן הפשוט: תיתכן חפיפה בין שלבים; תיתכן קפיצה קדימה ואחורה; תיתכנה גם התאמות ספציפיות לטקסט. בקיצור: תהליך גמיש.

מפת הספר:

מחשבות שלי (מ.ל.): שנים אנחנו עוסקים בעולם ניהול הידע בלעזור לארגונים לכתוב יותר נכון את הטקסטים (נהלים, ולא רק). הסתכלות משלימה זו, מתייחסת לתכנים החוץ ארגוניים ובראש וראשונה לספרות, שירה, מסמכים משפטיים, מקורות קלאסיים וספרות קודש אותם אנו לא כותבים בעצמנו, אלא מקבלים מן המוכן ונדרשים להתמודד עימם.
אני מוצאת עצמי עוסקת בעולם תוכן זה לאחרונה הרבה, ובהחלט מוצאת אותו מרתק. דווקא בתקופה שבה ילדינו ואנחנו נחשפים ליותר ויותר תוכן, נראה שאנו מאמצים יותר הרגלי סריקה ופחות הרגלי קריאה מעמיקה והבנה.
הצורך ללמוד איך לקרוא ולהבין, רלוונטי ביותר. מומלץ!

קריאה והבנה ראשוניים

1. התחילו בלקרוא את הטקסט.
2. אם יש מילים לא מובנות- בררו את משמעותן. אל תגזימו ואל תבדקו כל מילה.
3. מספרי שורות/פסוקים: ניתן להסיר או להשאיר, כפי שעוזר לכל אחד בניתוח
4. הפרידו בין הפסוקים/ משפטים, אם הם לא מופרדים במקור. היעזרו במבנה המשפט, בסימני פיסוק או בטעמים, אם ישנם.
5. PARSING דקדוקי: הסתכלו על המשפטים וודאו שאתם מבינים את משמעות המילים בטקסט מבחינה דקדוקית. אל תגזימו ותנסו לנתח כל מילה, אלא רק מה שנראה לא דומה.

הבעה ויזואלית

1. העבירו כל פסוק/משפט לשורה נפרדת בטבלה. [הוסיפו עמודה למספר השורה/פסוק].
2. הוסיפו עמודה בה אתם כותבים את הערותיכם:
   - פירושים למילים מורכבות. ניתוח מילולי מותאם הקשר (בחירת משמעות מילה מתאימה)
   - מידע דקדוקי מעניין (סביל/פעיל, גוף משתנה וכד')
   - מידע תחבירי מעניין (למשל מילים שלא לפי הסדר המצופה)
   - תבניות חוזרות
3. הזיחו חלק מן השורה פנימה או החוצה, כדי לייצג קשרים בין השורות
4. הוסיפו רשמים שלכם- חשיבה ביקורתית על הטקסט כולו: הציגו מספר חלופות להבנה אפשרית, והכריעו מה לדעתכם החלופה המתאימה.
5. הביעו באופן ויזואלי מאפיינים של הטקסט. ישמו על ידי סימון (צבע/פונט/הדגשה/..)..יש תמיד הרבה אפשרויות, בחרו את שנראים בעיניכם יותר משמעותיים וסמנו רק אותם:
   - חזרות של מילים או ביטויים (יתכנו דומים ולא זהים); משחקי מילים (מילים כמעט זהות בכתיבתן אך לכל מופע משמעות אחרת משפח-משפט).
   - תבניות: הקבלות (רעיונות דומים המובעים בדרכים שונות); הקבלות הפוכות (ניגודים); הקבלות עם תוכן אחיד בסדר הפוך (Chiasm); משפט ופרטיו (אווירה או הסבר תיאורי).

יצירת העלילה

1. סמנו והפרידו פסקאות (ע"י קווים). פסקה תתאפיין בסימנים דוגמת:
   - עקביות ואחידות (ללא תפניות משמעותיות באווירה, דמויות או עלילה)
   - אורך סביר
   - שלמות
   - שינוי לעומת הטקסטים שלפני/אחרי
2. הבינו לכל פסקה מה האמירה/רעין/נושא/עשיה שבהם; רשמו אילו פסקאות מקדמות את הטקסט כולו (נקראות ONLINE) ואלו מלוות אותו (נקראות OFFLINE).
3. בחנו איך העלילה זורמת, ובאיזה קצב- מהיר או איטי (יתכן שינוי קצב בין הפסקאות); רשמו.
4. תנו לכל פסקה כותרת, בהתאם למה שנלמד לעיל.
   כתבו סיכום כולל- מה הבנתם מהטקסט כולו.

חזרה

אחרי שבחלק הראשון עיקר ההסתכלות הייתה לתוך גוף הטקסט ולמידה ישירה ממנו, החלק השני בוחן את הטקסט מתוך השוואתו למקורות מידע חיצוניים:

• פרקים אחרי/לפני באותו ספר
• פרקים במקורות אחרים שיש בינם לבין הטקסט קשר של תוכן, זמן, סגנון או אפילו מילים דומות
• דעות של פרשנים/מבקרים (תלוי באופי הטקסט) לגבי הטקסט
• מקורות המלמדים על התקופה, התרבות או הדמויות הקשורות בטקסט
• מקורות נוספים מייצגים מאותו קאנון ספרותי

המחברים ממליצים לקרוא את כל הספר (או קובץ) בתוכו מצוי הטקסט, ואם מדובר במשימה גדולה מידי- לפחות את המבוא ותוכן העניינים (במקרה של תנ"ך או הברית החדשה ניתן להיעזר בפרשנים). נותן פרספקטיבה על הטקסט הספציפי ומסביר אותו יותר טוב, מתוך הכרת הקשרו.
ניתן לתאר את הקטע אל מול קטעים אחרים באמצעות מסגרות שכל אחד כולל כותרת של קטע אחר ומראים את התפתחות העניינים מאחד לשני.
אפשר לבחון אם חלק מהקטעים חשובים יותר ואחרים משניים. מהו הקטע הנלמד?

היישום המעשי:

1. חפשו בטקסט פערים לא מוכרים/ לא מובנים.
2. סווגו את הפערים לקבוצות של סוגי ידע חסר (מידע היסטורי, רעיונות/ערכים/תפיסות).
3. תעדפו במה להתמקד ובאיזה מידע חיצוני כדאי להיעזר כדי להשלים את הפערים.
4. לימדו את המקורות האחרים; מסיקים מסקנות.
5. חפשו קשרים בין הטקסט לסובב; בוחנים את הזרימה וההתפתחות ביניהם.
6. העריכו את חשיבותו ותפקידו של הקטע שלנו- למה נדרש? מה בא לספר? למה נכתב?

הערה: הסיכום מאחד בין הסתכלות על מקורות כלליים, על הספר כולו ועל הקאנון. במקור יש דיוק לכל אחד.

חזרה

עולם ניתוח טקסטים עבר בשנים האחרונה מתפיסה של "הבן למה התכוון הסופר", לתפיסה של "הבן מה הטקסט אומר" והיום, התפיסה החדשה שואלת "מה אתה רואה בטקסט". ההבנה שכל אחד יכול ורשאי לראות בטקסט משהו שונה, ושכולם צודקים במידה שווה (כל עוד אכן מסיקים ביושרה ובהיגיון מן הטקסט).

השלבים המוצעים להבנה אישית, מתייחסת לאידיאולוגיה ולתפיסת הערכים של הקורא- גם כפרט, וגם כחי בתוך סיבה ותרבות מסוימים.
חלק מאלו באו לידי ביטוי אינטואיטיבית בשלבים הקודמים לעיל, וכאן מוצעת חשיבה פרואקטיבית נוספת:

1. הקשיבו ללבכם- איך הרגשתם ביחס לטקסט: האם מתאים לערכים, לתפיסות ולאמונות שלכם? האם נוגד? נתחו את ההטיות והמוקדמות הללו שלכם, והסתכלו שוב על הטקסט כשאתם מודעים להם.
2. החליטו מה אתם לוקחים מהטקסט; השוו לעמיתים והעשירו את החלטתכם.
3. בחנו מה אתם חושבים שראוי להעביר הלאה; תכננו איך להעביר ושתפו / למדו הלאה.

חזרה

סופו של דבר:
קריאה וניתוח בדרך שתוארו מאפשרים לא רק הבנה, אלא גם חשיבה ביקורתית. ואם כך...עוד יותר הרווחנו.