הספר, Seeing the Text הוא ספר שנכתב על ידי Mary Schertz ו- Perry Yoder בשנת 2001. מטרתו לסייע בקריאת והבנת טקסטים. שתי הכותבים הם מרצים שלימדו במשך שנים תנ"ך (ברית חדשה וישנה) תלמידים דוברי אנגלית, כאשר הטקסטים כתובים ביוונית או עברית, והם פיתחו תפיסה, איך אפשר להבין טוב יותר את הטקסטים. השיטה רלוונטית כמובן לא רק לתנ"ך ולא רק לסטודנטים. המוצע פה הינו שיטת קריאה ויזואלית להבנה, שיטה שלא ניתן ליישם כשיטה ליניארית במובן הפשוט: תיתכן חפיפה בין שלבים; תיתכן קפיצה קדימה ואחורה; תיתכנה גם התאמות ספציפיות לטקסט. בקיצור: תהליך גמיש.
מפת הספר:
מחשבות שלי (מ.ל.): שנים אנחנו עוסקים בעולם ניהול הידע בלעזור לארגונים לכתוב יותר נכון את הטקסטים (נהלים, ולא רק). הסתכלות משלימה זו, מתייחסת לתכנים החוץ ארגוניים ובראש וראשונה לספרות, שירה, מסמכים משפטיים, מקורות קלאסיים וספרות קודש אותם אנו לא כותבים בעצמנו, אלא מקבלים מן המוכן ונדרשים להתמודד עימם.
אני מוצאת עצמי עוסקת בעולם תוכן זה לאחרונה הרבה, ובהחלט מוצאת אותו מרתק. דווקא בתקופה שבה ילדינו ואנחנו נחשפים ליותר ויותר תוכן, נראה שאנו מאמצים יותר הרגלי סריקה ופחות הרגלי קריאה מעמיקה והבנה.
הצורך ללמוד איך לקרוא ולהבין, רלוונטי ביותר. מומלץ!
הסתכלות לתוך הטקסט פנימה
קריאה והבנה ראשוניים
- התחילו בלקרוא את הטקסט.
- אם יש מילים לא מובנות- בררו את משמעותן. אל תגזימו ואל תבדקו כל מילה.
- מספרי שורות/פסוקים: ניתן להסיר או להשאיר, כפי שעוזר לכל אחד בניתוח
- הפרידו בין הפסוקים/ משפטים, אם הם לא מופרדים במקור. היעזרו במבנה המשפט, בסימני פיסוק או בטעמים, אם ישנם.
- PARSING דקדוקי: הסתכלו על המשפטים וודאו שאתם מבינים את משמעות המילים בטקסט מבחינה דקדוקית. אל תגזימו ותנסו לנתח כל מילה, אלא רק מה שנראה לא דומה.
הבעה ויזואלית
- העבירו כל פסוק/משפט לשורה נפרדת בטבלה. [הוסיפו עמודה למספר השורה/פסוק].
- הוסיפו עמודה בה אתם כותבים את הערותיכם:
- פירושים למילים מורכבות. ניתוח מילולי מותאם הקשר (בחירת משמעות מילה מתאימה)
- מידע דקדוקי מעניין (סביל/פעיל, גוף משתנה וכד')
- מידע תחבירי מעניין (למשל מילים שלא לפי הסדר המצופה)
- תבניות חוזרות
- הזיחו חלק מן השורה פנימה או החוצה, כדי לייצג קשרים בין השורות
- הוסיפו רשמים שלכם- חשיבה ביקורתית על הטקסט כולו: הציגו מספר חלופות להבנה אפשרית, והכריעו מה לדעתכם החלופה המתאימה.
- הביעו באופן ויזואלי מאפיינים של הטקסט. ישמו על ידי סימון (צבע/פונט/הדגשה/..)..יש תמיד הרבה אפשרויות, בחרו את שנראים בעיניכם יותר משמעותיים וסמנו רק אותם:
- חזרות של מילים או ביטויים (יתכנו דומים ולא זהים); משחקי מילים (מילים כמעט זהות בכתיבתן אך לכל מופע משמעות אחרת משפח-משפט).
- תבניות: הקבלות (רעיונות דומים המובעים בדרכים שונות); הקבלות הפוכות (ניגודים); הקבלות עם תוכן אחיד בסדר הפוך (Chiasm); משפט ופרטיו (אווירה או הסבר תיאורי).
יצירת העלילה
- סמנו והפרידו פסקאות (ע"י קווים). פסקה תתאפיין בסימנים דוגמת:
- עקביות ואחידות (ללא תפניות משמעותיות באווירה, דמויות או עלילה)
- אורך סביר
- שלמות
- שינוי לעומת הטקסטים שלפני/אחרי
- הבינו לכל פסקה מה האמירה/רעין/נושא/עשיה שבהם; רשמו אילו פסקאות מקדמות את הטקסט כולו (נקראות ONLINE) ואלו מלוות אותו (נקראות OFFLINE).
- בחנו איך העלילה זורמת, ובאיזה קצב- מהיר או איטי (יתכן שינוי קצב בין הפסקאות); רשמו.
- תנו לכל פסקה כותרת, בהתאם למה שנלמד לעיל.
כתבו סיכום כולל- מה הבנתם מהטקסט כולו.
חזרה
הסתכלות לסובב
אחרי שבחלק הראשון עיקר ההסתכלות הייתה לתוך גוף הטקסט ולמידה ישירה ממנו, החלק השני בוחן את הטקסט מתוך השוואתו למקורות מידע חיצוניים:
- פרקים אחרי/לפני באותו ספר
- פרקים במקורות אחרים שיש בינם לבין הטקסט קשר של תוכן, זמן, סגנון או אפילו מילים דומות
- דעות של פרשנים/מבקרים (תלוי באופי הטקסט) לגבי הטקסט
- מקורות המלמדים על התקופה, התרבות או הדמויות הקשורות בטקסט
- מקורות נוספים מייצגים מאותו קאנון ספרותי
המחברים ממליצים לקרוא את כל הספר (או קובץ) בתוכו מצוי הטקסט, ואם מדובר במשימה גדולה מידי- לפחות את המבוא ותוכן העניינים (במקרה של תנ"ך או הברית החדשה ניתן להיעזר בפרשנים). נותן פרספקטיבה על הטקסט הספציפי ומסביר אותו יותר טוב, מתוך הכרת הקשרו.
ניתן לתאר את הקטע אל מול קטעים אחרים באמצעות מסגרות שכל אחד כולל כותרת של קטע אחר ומראים את התפתחות העניינים מאחד לשני.
אפשר לבחון אם חלק מהקטעים חשובים יותר ואחרים משניים. מהו הקטע הנלמד?
היישום המעשי:
- חפשו בטקסט פערים לא מוכרים/ לא מובנים.
- סווגו את הפערים לקבוצות של סוגי ידע חסר (מידע היסטורי, רעיונות/ערכים/תפיסות).
- תעדפו במה להתמקד ובאיזה מידע חיצוני כדאי להיעזר כדי להשלים את הפערים.
- לימדו את המקורות האחרים; מסיקים מסקנות.
- חפשו קשרים בין הטקסט לסובב; בוחנים את הזרימה וההתפתחות ביניהם.
- העריכו את חשיבותו ותפקידו של הקטע שלנו- למה נדרש? מה בא לספר? למה נכתב?
הערה: הסיכום מאחד בין הסתכלות על מקורות כלליים, על הספר כולו ועל הקאנון. במקור יש דיוק לכל אחד.
חזרה
הקשר אלי כקורא
עולם ניתוח טקסטים עבר בשנים האחרונה מתפיסה של "הבן למה התכוון הסופר", לתפיסה של "הבן מה הטקסט אומר" והיום, התפיסה החדשה שואלת "מה אתה רואה בטקסט". ההבנה שכל אחד יכול ורשאי לראות בטקסט משהו שונה, ושכולם צודקים במידה שווה (כל עוד אכן מסיקים ביושרה ובהיגיון מן הטקסט).
השלבים המוצעים להבנה אישית, מתייחסת לאידיאולוגיה ולתפיסת הערכים של הקורא- גם כפרט, וגם כחי בתוך סיבה ותרבות מסוימים.
חלק מאלו באו לידי ביטוי אינטואיטיבית בשלבים הקודמים לעיל, וכאן מוצעת חשיבה פרואקטיבית נוספת:
- הקשיבו ללבכם- איך הרגשתם ביחס לטקסט: האם מתאים לערכים, לתפיסות ולאמונות שלכם? האם נוגד? נתחו את ההטיות והמוקדמות הללו שלכם, והסתכלו שוב על הטקסט כשאתם מודעים להם.
- החליטו מה אתם לוקחים מהטקסט; השוו לעמיתים והעשירו את החלטתכם.
- בחנו מה אתם חושבים שראוי להעביר הלאה; תכננו איך להעביר ושתפו / למדו הלאה.
חזרה
סופו של דבר:
קריאה וניתוח בדרך שתוארו מאפשרים לא רק הבנה, אלא גם חשיבה ביקורתית. ואם כך...עוד יותר הרווחנו.