ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון נובמבר 2019 - מהדורה מס' 242
גיליון נובמבר 2019 - מהדורה מס' 242
גיליון:

1. פורום KMI בנושא צ'אטבוטים יתקיים ב-20.11.19 לפרטים נוספים: אנשים ומחשבים, 03-7330777

 

2. כנס האיכות, מסלול ניהול ידע יתקיים ב-27.11.19 לפרטים נוספים לחצו כאן

 

3. כנס KMDM 2019 יתקיים ב-12.12.19, לפרטים נוספים, לחצו כאן

 

4. כנס חורף וירטואלי של פורום ניהול הידע בישראל יתקיים ב 19.12.19 לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

  

5.  קורס ניהול ידע מבית ROM בשיתוף מכון התקנים ייפתח ב 06.02.20 לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

נכתב ע"י דנה נוימן רותם

בדומה להרבה ישראלים גם אני ניצלתי את תקופת החגים לנסיעה קצרה לחו"ל.


חיפשתי מקום עם טיסה קצרה, שהות לא יקרה, וכמובן המלצות חברים וכך נבחר היעד- בודפשט הקסומה. בדיעבד לא תיארתי לעצמי עד כמה היעד הנבחר יהיה משמעותי עבורי ועבור בעלי.


4 ימי חופשה הפכו עד מהרה למסע בעקבות המורשת וגעגועים עזים ל 2 הסבתות שלנו שנולדו וגדלו עד תקופת השואה בהונגריה היפה.


המקומות שהנציחו את מורשת היהודים טרום מלחמת עולם השנייה, הסיפורים שפתאום הפכו להיות מציאותיים, האנשים, השפה (ואומרים שעברית שפה קשה? כנראה לא שמעו הונגרית) ובעיקר הריחות והטעמים היו פתאום לנוף ילדותי בבית סבתי.


הגולש, הנוקודלי ההונגרי ואף הקינוחים הרגישו כמו עוד ביקור בשבת בצהריים במטבח של סבתא .


ככל שהטיול התקדם תחושת הגאווה הציפה אותי, ולא יכולתי להפסיק ולחשוב איזו מורשת משפחתית סבתי היקרה השאירה מאחוריה, ועד כמה היא משמעותית עבור משפחתי.


חזרנו לארץ, השגרה פגשה בנו שוב ... חזרו לחיים היומיום ולעבודה ועדיין אני מוצאת את עצמי עסוקה בשאלה מהי מורשת? כיצד היא נוצרת? באחריות מי לייצרה?

 

החלטתי לבחון את משמעות המילה מורשת:


"מכלול ערכי התרבות כגון שפה, לבוש , מנהגים, חינוך והיסטוריה המועברים בעל פה או בכתב על ידי הדורות הקודמים בקבוצה מסוימת" (ויקי מילון).


ברור לי שלכל משפחה קיימת מורשת משפחתית שעוברת מדור לדור, אך האם כך גם בארגונים?


ככל שאני חושבת על הנושא יותר ויותר אני מגיעה למסקנה אחת ברורה- כן ! גם בארגונים קיימת מורשת.


שכן ארגונים עומדים בקריטריונים שהוצגו: קיימת שפה, תרבות, מנהגים והיסטוריה שמועברת בעל פה או בכתב. המשכיות המורשת תלויה בנו העובדים - בכוחנו להמשיך ולהעביר את הידע והמיומנות שלנו הלאה לדורות הבאים.


אך על מי האחריות להעברת המורשת ?


האם האחריות הינה נופלת על ה"ארגון" , כלומר ההנהלה שצריכה לדרוש זאת ממנהליו ולהנחיל תרבות ושגרות עבודה תומכות?


כן אבל בעיני לא באופן בלעדי !


גם לנו המנהלים קיימת אחריות בדבר, שכן כל מנהל היה רוצה לדעת שעבודתו לאורך השנים בארגון הייתה מהותית וחשובה וכי הצליח להנחיל ערכים גם לאחר עזיבתו לתפקיד אחר בתוך הארגון או מחוצה לו.
אני בטוחה כי כל אחד היה גאה אם דור ההמשך היה פועל בהתאם לנהלי עבודה שנכתבו על ידו או לחילופין היו מעבירים את דוח ההמלצות שלו לניהול סיכונים מפרויקט לפרויקט גם לאלו המתקיימים כיום ולא היו בזמנו.


אני תמיד אומרת שמכל מנהלי למדתי והשכלתי ומקווה שגם האנשים שהיו תחתי לאורך השנים למדו ולקחו ממני כלים ותפיסות לדרכי התמודדות. למרות שאני יודעת כי לכל אדם תחליף ואין מנהל שדומה האחד לשני אני מקווה שהצלחתי להעביר את המורשת שלי הלאה למחליפי בתפקיד, עמיתים, ובמקרים רלוונטיים גם לעובדים תחתי - דרך העקבות שהשארתי אחרי: נהלי עבודה, ספרי חפיפה והגיגים ששיתפתי.


עוד לפני שהפכתי ליועצת ניהול ידע למעשה עשיתי שימור ידע לעצמי בלי להשתמש במושג שימור ידע ... כנראה מתוך רצון לייצר מורשת.


להלן מספר טיפים ליצירת מורשת לכל תפקיד:

  • תעדו את החזון והיעד של הצוות שלכם.
  • כתבו סט כללי התנהגות מקובלים ושגרות עבודה בנהלים מסודרים.
  • צרו רשימת תובנות בצירוף לתיעוד הפרויקט או תהליך העבודה. זיכרו: גם המלצות שכרגע לא ניתן ליישום יכולות להתבשל בעתיד.
  • סדרו את התיקיות הארגונית כך שגם מי שלא מכיר את הצוות יוכל למצוא כל קובץ בקלות ופשטות.
  • לפני סיום התפקיד, כדאי לייצר ספר חפיפה למחליפכם ולתת עותק גם למנהל מעל.

טיפ נוסף שחשוב לזכור:


מורשת ניתן לטפח גם באמצעות מנהגים וטקסים פשוטים המתקיימים מעת לעת, גם ללא קשר למסורת ותרבות שלנו כ"עם". הריטואל יוצר מסורת. לדוגמא טקס קבוע של מילה טובה הנאמרת אחת לחודש לעובד או צוות מצטיינים, בה מעניקים לו "ביצת הפתעה" משוקולד. המוסרת נוצרת מעצם החזרה שוב ושוב על אותו המעשה והיא חלק בלתי נפרד מהמורשת שהנותרת.

אז עבור המורשת קוראת לכולם לייצר המשכיות דרך שיתוף בידע ושימור הידע שלכם !


נ.ב.
לכל מי נהייה ישר רעב כאשר הוא קרא על המאכלים ההונגרים, ראו בהמשך מתכון לגולש הונגרי מבית סבתא (תזכורת למורשת  )
מתכון לגולש הונגרי מבית סבתא


מצרכים:

  1. קילו בשר לבישול ארוך- צלי כתף מומלץ או אוסובוקו, שפונדה , צוואר
  2. בצל גדול קצוץ
  3. 3 שיני שום כתושות
  4.  פלפל ירוק חתוך לקוביות
  5.  פלפל אדום חתוך לקוביות
  6. מיכל מיץ עגבניות
  7. 3 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות
  8.  4 גזרים חתוכים לקוביות גדולות
  9.  כוס אפונה
  10.  כף גדושה פפריקה מתוקה
  11.  3 עלי דפנה
  12.  מלח, פלפל שחור לפי טעם

מוכנים לבשל ? 

  1. מטגנים את הבצל במעט שמן ומוסיפים את קוביות הבשר.
  2. מטגנים היטב משני הצדדים ומשלבים את השום הפלפלים והתבלינים.
  3. שופכים על הבשר את מיץ העגבניות ומבשלים כ 40 דק
  4.  לאחר 40 דק מוסיפים את שאר הירקות לתבשיל (תפוח אדמה, גזר ואפונה)
  5.  מבשלים לעוד שעתיים וחצי על אש קטנה.
  6. יש לוודא מי פעם כי קיימים מספיק נוזלים בתבשיל , במידה וחזר מוסיפים רבע כוס מים.

טיפ:


ככל שמבשלים את הקדירה ליותר זמן כך הבשר רך יותר וטעים, אני ממליצה לבשל כיום לפני וביום ההגשה לבשל במשך עוד שעה.
בתאבון :-)

 

מקורות:


ניהול במאה ה 21

נכתב ע"י יעל פיצ'ייץ'

כאמא שעובדת משרה מלאה עם ילדים קטנים, וכפעילה חברתית ביישוב בו אני גרה, אני מוצאת את עצמי, לא מעט, בתחושה של פספוס ומרוץ נגד הזמן... כי חשוב לי להיות מעודכנת!
היכן החוגים הטובים ביותר, היכן המבצעים השווים ביותר ולפעמים שיש לי ערב פנוי, אני מחפשת
הצגה טובה או משהו אחר שאוכל לבלות עם בן זוגי כמה שעות איכות, רק אני והוא.
לא פעם, מצאתי את עצמי נוסעת לערים אחרות הסובבות את מקום מגוריי לחוגים, קניות ובילויים
מה שהוסיף לתחושת התסכול על בזבוז שעות מיותרות בנסיעות כשבעצם לא ידעתי שיש לי הכל
במרחק הליכה מהבית...


במפגש אקראי בגינת הילדים עם אחת מהאימהות של הגן, בשיחה על הא ודע וכמה הילדים שלנו הכי יפים, חכמים ומוכשרים מכולם... הצעתי שניקח את הילדים לאחת ההצגות הקרובות שיש בעיר לידנו כי קראתי באיזו רשת חברתית שיש הנחה על ההצגה.
מבלי למצמץ ובנימה קצת שחצנית (חייבת לציין) היא אמרה לי שיש לה כבר כרטיסים להצגה במחיר יותר זול ובאולם שהוא 5 דקות מהבית ואז הוציאה אותו מהארנק – את כרטיס התושב שלה.


לאחר תחקור ובדיקה מעמיקה, החלטתי לשתף אתכם בכרטיס הכי הכי שווה שנמצא אצלי בארנק!


"כרטיס תושב" הוא אחד הבשורות החשובות של השנים האחרונות ואנו עדים לגדילה בכמות הערים המשיקות אותו לתושבים המתגוררים בתחום המוניציפלי של העיר.


אז מהו בעצם הכרטיס, למי הוא מיועד, למי משתלם ולמה?


הכרטיס מיועד לכלל תושבי העיר (בדרך כלל מגיל 13 ומעלה) ומטרתו היא לחזק את הקשר בין התושבים לעירייה וכן את תחושות השייכות והגאווה של התושבים.


הכרטיס מציע מגוון הטבות, מידע אישי ועדכונים בזמן אמת על מה שקורה בסביבת התושבים, בהתאם לתחומי העניין הנבחרים ע"י התושב.
לדוגמת אירועי תרבות, אומנות ומוסיקה, פעילויות לילדים, שיפוצים וחסימת רחובות, אירועים קהילתיים, אירועי חירום ועוד...
את העדכונים מקבלים במייל או כהודעת SMS לנייד כך שבכל מקום בו אנו נמצאים נוכל להתעדכן במיידי.


המרוויחים הגדולים מכרטיס התושב הם... כולם!


כרטיס תושב בבחינת Win Win Situation עבור כל המעורבים. העסקים המקומיים, בסדרי גודל משתנים, יכולים לפרסם את עצמם ובעיקר לגרום לתושבים להעדיף את השירותים שלהם על פני עסקים מקבילים הנמצאים מחוץ לעיר מה שמגדיל את המכירות בעסק מבלי להמתין ללקוחות מחוץ לעיר.


התושבים מעודכנים תמידית באירועים, פעילויות והטבות מבלי "לרדוף" אחרי המידע ונהנים ממגוון הנחות והטבות הניתנות רק לתושבי המקום.
על פי הערכות, יכולים התושבים לחסוך באמצעות הכרטיס מאות או אפילו אלפי שקלים בחודש במקומות הבילוי, הפנאי והצרכנות ברחבי העיר.


בעיריות רבות ניהול הידע עוסק דווקא בהפצת ידע לתושבים ולא רק בניהול הפנים עירייתי. כרטיס תושב היא דוגמה אחת כיצד ניתן לשפר את הפצת הידע על ידי הבאת יותר מידע מחד, אך יותר מיקוד מאידך.
והבשורה לא מתחילה ולא מסתיימת ברשויות. כל ארגון צריך לחשוב, תוך שימוש בערוצים דיגיטליים מתקדמים, איך להפיץ את הידע שלו באופן מיטבי ללקוחותיו.


תתחילו לחלום...

 

 

נכתב ע"י יגאל ברמן

רבות דובר בשנים האחרונות על ההשפעה של הווידאו בעולם התקשורת בכלל ובתקשורת הארגונית בפרט.
הווידאו נוכח בחיינו מזה מספר שנים ומלווה אותנו בכל מדיה אפשרית. בשנים האחרונות נכנס הווידאו ביתר שאת לתוך הרשתות החברתיות. מדהים לראות כמה שינויים עובר אותו סרט וידאו, מאז הומצא בתחילת שנות ה- 50.

 

על- פי מחקרים שנערכו, נמצא כי כמות החשיפות לסרטון וידאו גדולה יותר לעומת פוסט או מייל.
לכך נוסיף את השדרוגים שהווידאו עובר, למשל, אורך הווידאו, לו גם יש השפעה גדולה על החשיפה, מתקצר גם הוא, והיום מסרים עוברים בסרטונים של 7-15 שניות.

 

וידאו בעולם הארגוני


הווידאו אינו פוסח על התקשורת הפנים ארגונית. לא מעט חברות בעלות מספר רב של עובדים מעבירות מסרים פנים ארגוניים באמצעות וידאו.
העברה מסוג זה קלה, נגישה, והמסר עובר בצורה אישית יותר, מעניינת יותר, מה שגורם לעליה בחשיפה לסרטון, למייל, לתהליך ועוד.
בסרטוני וידאו פנים חברתיים אפשר להוסיף סגמנטים אינטראקטיביים ובכך למשוך לפעולה,
להגיע לשאלונים, להצביע בסקרים, להביע דעה ולתת משוב.


בימינו, מספיק לשלוף את הסמארטפון מהכיס ולהקליט סרטון וידאו קצר, ראיון עם עובד\מנהל, להוסיף בצורה אוטומטית כתוביות בתחתית הסרט והרי לכם סרט שתוכלו להפיץ למאות ואלפי עובדים אשר מעדיפים מדיית וידאו על פני מייל ארוך. אותו מייל אשר לרוב נמחק על יד אחוז גבוה של עובדים עוד לפני שנקרא עד סופו.


הכל מדיד


כמו כל כלי במדיה הדיגיטלית, גם הווידאו ניתן למדידה.
המדידה מתחלקת לפי כמות האנשים שראו את הסרטון, כמה ראו אותו עד סופו, כמה סגרו באמצע.
כך ניתן להסיק מסקנות על מנת להגדיל את החשיפה של קהל היעד בסרטונים הבאים.


הנתונים מושפעים גם מהווידאו עצמו וגם מהטקסט שמלווה אותו.


לדוגמה, ניתן לציין שווידאו עם כותרת –" 11 טיפים ל..." יהיו בו יותר צפיות מווידאו עם כותרת " 12 טיפים ל...", היות וממחקרים שנעשו הוכח כי מספרים אי זוגיים משפיעים יותר על המשתמש.

 

תבדקו את זה באתר הבא בו אתם מבקרים.


המדידה נותנת לנו כמנהלי ידע המון אופציות שיכולות לעזור לנו בעבודתנו, בין אם בניהול הידע בין אם בין ניתוח תוצאות.
וידאו של ניהול ידע יכול להיות סרטון הדרכה למערכת חדשה, הדרכה לעובד חדש, עידוד והנעה לפעולה.
כל הנ"ל נשמרים ועוברים משנה לשנה וגם נותנים מענה הולם לשאלות שחוזרות על עצמן.

 

יש גם בעל בית


גוגל, השולטת ב 70% מנתח שוק האינטרנט עם הדפדפן ,Chrome השרישה מספר כללים הנוגעים לסרטוני וידאו המוטמעים באתרים השונים (פרטיים\מסחריים).
הכללים נוגעים בין היתר לחוויית המשתמש, ולכן למשל, הסרטונים מגיעים עם Sound Off.


כמו כן, רובנו מכירים את הכלי האנליטי של גוגל - גוגל אנליטיקס, שעוזר בכל נושא המדידות.
גוגל אנליטיקס נותן פתרון של מדידת הפורמטים שונים, Video, Display , ועוד. כמובן תומך במובייל ודסקטופ.
הניתוחים אותם ניתן לקבל מהאנליטיקס הם שונים ומגוונים, ונותנים נתונים (לפעמים בלייב) של הקלקות, צפיות ועוד.
בנושא הווידאו הנתונים שחשובים הם: חשיפה של הווידאו למשתמש, כמה נחשפו, כמה ראו את הווידאו עד סופו, כמה נשארו בעמוד הסרט שניות בודדות, מה השעות בהן הייתה החשיפה הגדולה ביותר, האם יש עדיפות למובייל או דסקטופ, במידה וזה סרטון גלובלי, אזי מאיזה מדינות נכנסו מספר גדול של משתמשים.

 

כל הנתונים האלה נותנים כלים רבים למנהלי הידע, כך הם יודעים לנהל ולתעל את העברת המסרים בווידאו בצורה טובה יותר.


על מנת להבין כמה חשובה האנליטיקה והניתוחים, ניתן להבין מהנתון הבא, האומר כי 70% ממשתמשי YouTube רואים סרטונים שלא הם בחרו, אלא נבחרו עבורם.


סרטונים אלה לא נבחרו בצורה אקראית, אלא המערכות של YouTube \Google מנטרות את הרגלי הצפייה של המשתמש, ולפי זה מותאמים לו סרטונים שיגרמו לו להישאר עוד ועוד באפליקציה\אתר.


הצד השני


אך כמו לכל דבר, גם לווידאו ישנם חסרונות. הפקתו לוקחת זמן, ומשאבים, תכנון, תסריט, הקלטה.
אך החיסרון הכי בולט עליו ניתן להצביע הינו החיפוש, כיום לא ניתן לבצע חיפוש לווידאו כמו שעושים לטקסט למשל. האופציה היחידה למצוא סרטון וידאו מסוים זה בהתבסס על תגיות במידה ותויג. ניתן למצוא גם לפי האשטג (#).


כמו כן, בעולם הארגוני החסמים בהפיכת וידאו למדיום שימושי קשורים בדרך כלל בידע ובתרבות הארגונית.


דוגמה לשימוש וניהול ידע בווידאו


ישנן מספר דוגמאות הנוגעות לשילוב הווידאו בעולם הפנים ארגוני.
וידאו בעולם הפנים ארגוני יכול לבוא כסרטון הדגמה\הדרכה על מערכת חדשה שנכנסה לשימוש בחברה, כגון מערכת לתיוג \ ניהול מסמכים.


וידאו של הכרת תודה, או הענקת פרס לאחר תחרות פנים ארגונית.
למשל, עובד מצטיין שנוכח בסרטון וידאו בו הוא מקבל את התעודה, והוא מביע תודה על הבחירה בו.
סרטון כזה גם מעודד עובדים אחרים על מנת שהם יופיע כמצטיינים בעתיד.

 

לסיכום,
נוכחנו לדעת כי כבר בימינו, לווידאו יש תפקיד חשוב בעולם הארגוני.
יחד-עם זאת, עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים שהווידאו עובר. הצפי הוא כי הווידאו ימשיך להתפרס על-פני העולם הארגוני והפנים ארגוני, ייתן מענה ופתרונות למגוון נושאים ויצריך שינוי בתרבות הארגונית.
אז בפעם הבאה שאתם רואים סרטון וידאו של 15 שניות, חישבו על הדרך שנעשתה מאחורי הקלעים על- מנת שהוא יצא לאוויר העולם.

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: רחוב המאה ועשרים 6, ראשון לציון
תאריכים: 20/11/2019
לפרטים נוספים: אנשים ומחשבים, 03-7330777

 

שם האירוע: כנס האיכות

מיקום האירוע: דיויד אינטרקונטיננטל, קאופמן 12 תל אביב
תאריכים: 26-27/11/2019
לפרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM World 2019
מיקום האירוע: Washington DC, United States
תאריכים: 04-07/11/2019
לפרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

ספר: Everybody Lies
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Everybody Lies: Big Data, new data and what the internet can tell us about who we really are, הינו ספר שנכתב בשנת 2017 על ידי Seth Stephens-Davidowitz (כן...בחור יהודי) אדם שהתמחה ב BIG DATA, עבד ב GOOGLE ובהחלט קידם את דרך מיצוי הנתונים. הספר מתאר, דרך מאות סיפורים ומחקרים שביצע, מה BIG DATA וכיצד ניתן להשיג ממנו תובנות.

מפת הספר:

הספר קל מאד לקריאה. המחקר "צבעוניים" ומקיפים את כל תחומי החיים. הידע מעניין גם מבחינת הנלמד מהמחקרים עצמם, וגם ברמת מתודות לעבודה עם BIG DATA. במילה אחת- מומלץ!

מהו BIG DATA?

BIG DATA מוגדרת כמות גדולה של תכנים, המחייבת גישות חדשות ויצירתיות לניתוח ולמידה מהם.

 

BIG DATA מתייחס לסוגי תכנים מגוונים, לרבות:

  1.  נתונים כמותיים/מספרים, למשל אלו המופקים מאינסוף סנסורים שסביבנו
  2. טקסטים (וכאן נכנס ניהול ידע לתמונה- מ.ל.). באינטרנט, ולא רק
  3. תמונות
  4. CLICKS
  5. קישורים
  6. קבצי קול
  7.  TYPOS

ועוד.


אנו רגילים לחשוב על BIG DATA ככזה הנמצא באינטרנט- ואכן האינטרנט מכיל אין סוף נתונים ועוד יותר מידע טקסטואלי, אך בהחלט BIG DATA מתייחס גם להררי מסמכים או נתונים היכולים להימצא בתוך הארגון, ולא רק לאלו הסובבים אותנו- בענן (למרות שאין ספק שהאינטרנט הוא מקור המידע המהפכני ביותר בתחום).
הרבה DATA זורם סביבנו. ביום ממוצע אנשים מייצרים 2.5 מיליון טריליון בתים של תוכן.
אך כמות ה BIG DATA מתעצמת לא רק בזכות המידע והנתונים החדשים הזורמים מסביבנו בכל רגע נתון, אלא גם בזכות תהליכי דיגיטציה ומחשוב שמבוצעים לטקסטים ונתונים אחרים מהעבר. דוגמה לכך היא פרויקט סריקת ספרים המהווה מקור עצום ללמידה.
והתכנים הללו יכולים ללמד אותנו גם על מה שקורה, אך גם על תחושות ותפיסות של האנשים.

 

מדע הנתונים (Data Science) עוסק בניתוח תכנים, זיהוי תבניות והסקה כיצד משתנה אחד משפיע על אחר.

 

למה חשוב לעסוק ב BIG DATA?


כי לעיתים אין לנו מספיק דגימות מידע בכלים אחרים;
כי לעיתים אנו מוטים ונותנים משקל יתר למה שאנחנו כבר מכירים;
ולעיתים, גם אם יש לנו דגימות אחרות, הן לאו דווקא אמינות דיין, מדויקות דיין או יכולות ללמד דיין.

חזרה

מקורות המידע

זה המקום לחזור לשם הספר...
שם הספר מלמד אותנו על מקורות מידע שנכון להסתמך עליהם, וכאלו שפחות. יש הבדל בין מה אנשים כותבים על עצמם ב FACEBOOK ויתר הרשתות החברתיות, לבין מקורות אחרים, דוגמת חיפושים שאנשים מבצעים ב GOOGLE או דוגמת סטטיסטיקת רכישות בנושא רלוונטי. ההבדלים האלו מלמדים שאנחנו מספרים על עצמנו מה שהיינו רוצים שיחשבו עלינו, ופחות מה שבאמת. קריטי לדעת להשתמש במקורות נכונים גם ב BIG DATA, כמו בכל מקום אחר. לא כל מה שגדול, בהכרח טוב.

 

גם סקרים, כך מסתבר, למרות שהיוו עד היום מקור מידע עיקרי, מתאימים למעט מאד מטרות. באותה דרך, כמו שבחנו את מהימנות האמירות ברשתות חברתיות, למדו כי גם כאן יש בעיה מהותית. אנשים אינם אומרים מספיק אמת בסקרים. גם בסקרים אנונימיים. לעיתים, אולי, כי רוצים להצטייר טוב בעיני האחרים; לדעת המחבר, לא פחות, כי רוצים להצטייר טוב בעיני עצמם.

 

חיפושים ב GOOGLE הם מקור מידע עצום, וברוב המקרים גם אמין. כאשר עושים שימוש בכלי זה, יש לעיתים לדייק את דרך הלמידה. למשל, הסתכלות על אזכור מועמדים לנשיאות לאו דווקא תלמד על המועמד המועדף, היות ורבים כנראה לומדים את הכתוב על שני מועמדים, ומשווים ביניהם. סדר הבחירה, לעומת זאת, מסתבר, כבעל מתאם ישיר עם ההעדפה. כלומר- ברישום שני שמות המועמדים, מסתבר שאנשים כותבים קודם את שמו של המועדף, וכך ניתן ללמוד לפי היקף חיפושים, מה יהיו אחוזי ההצבעה הצפויים לכל אחד.

 

חיפושים במאגרי ספרים סרוקים הינו מאגר עצום ומעניין בפני עצמו, שניתן ללמוד ממנו על התפתחות של מגמות בהיסטוריה (הספרותית ולא רק).
חיפושים ברשתות חברתיות ללמידת נתונים דמוגרפיים.

 

היקף המאגרים וגיוונם גבוה משניתן לשער, והיצירתיות של החוקרים היא מפתח לגידולו.

 

טיפ: כאשר מבצעים מחקרי BIG DATA כדאי להיות פתוחים וגמישים בהחלטה מה מקורות המידע, ומהם תכנים שיכולים להיות רלוונטיים ולהשפיע (למשל- מסתבר שגודל הלב של סוס חשוב לקביעת הצלחתו במרוצים).

 

חזרה

כוחו של ה BIG DATA

ל BIG DATA יתרונות בהשוואה למקורות מידע אחרים:

  1. מציע סוגים חדשים של תכנים למחקר שלא היינו חשופים להם קודם. מציע גם תכנים הקשורים למידע סמוי ולמחשבות שלנו, שכן מסתבר שאנשים נוטים לשפוך ליבם ולהתוודות בחלון החיפוש גם בחיפושים שברור שלא יסייעו בתשובה ישירה (האם הבת שלי יפה?)
    דוגמה: נתוני פורנו.
  2.  מציע מידע אמין, לעומת המידע שנשענו עליו קודם (מבוסס סקרים, מבוסס הנחות). דוגמה: נתוני חיפוש ב GOOGLE בכלל, ובנושאים רגישים כמו גזענות, בפרט.
    כלים מבוססי אינטרנט, דוגמת NETFLIX למדו שנכון לבחון את מה שאנשים עושים ופחות את מה שאומרים.
  3. מאפשר להתמקד בתת אוכלוסיות ואפילו קטנות, מה שלא התאפשר בגלל ההיקף המוגבל (ברוב המקרים) בעבר. מיקוד שכזה מסייע ללמידה שלא יכולנו לבצע בעבר:
    דוגמה: השוואה בין אוכלוסיות של ערים ושכונות שונות ולמידה מדויקת יותר על סמך המיקוד, המונע הכללת יתר ואי יכולת הסקה. הלמידה הממוקדת מאפשרת להתמודד עם סיבוכיות העולם והאנשים.
    או: היקף אנשים החולמים על עגבניות, לעומת אלו החולמים על מלפפונים (ויש מכאן למידה- זה לא רק נתון בעלמא...).
  4. מאפשר לנו לבצע אינסוף ניסויים אקראיים ולהסתמך פחות על ניסויים מבוקרים. חשיבות ניסויים אלו, בלימוד סיבתיות והשפעה (ראו פרק מתודולוגיות להלן).
    דוגמה: בחינת השפעת פרסומות טלוויזיה על היקף צריכת המוצרים המפורסמים.

חזרה

שימושים

BIG DATA יכול לסייע בלמידה בכל תחומי החיים.

 

הוא יכול לשמש:

  1. לאישוש או הפרכת תיאוריות מוכרות (ספוילר- תיאוריה אחת של פרויד מופרכת, אחרת מאוששת).
  2. לחיזוי מגמות או התרחשויות (למשל- מי יזכה בבחירות).
  3.  לאיתור תת אוכלוסיות ויצירת קבוצות שייכות; לאיתור אנשים במצוקה והצעת סיוע.
  4. לסיוע בקבלת החלטות פחות מוטות והסתמכות על פתרונות שאכן נמצאו שעובדים.
  5. ללמידה והבנת העולם. לדוגמה: הבנה מה מטריד נשים בתקופת ההיריון, ואיך טרדה זו משתנה במקומות שונים בעולם.

שימו לב- כאשר מבקשים ללמוד, ניתן ללמוד על כל נושא. המחבר ממליץ, ויש בכך לא מעט היגיון, ללכת לרעות בשדות בהם המתודות הקיימות אינן מבוססות דיין. שם יש סיכוי שלא רק נגלה תובנות, אלא שתובנות אלו אכן תהיינה חדשניות ולא רק תאוששנה את מה שהיה ידוע ממילא.

מתודולוגיות מחקר

להלן מספר מתודולוגיות מחקר שמאפיינות ניתוח ולמידה מ BIG DATA והמלצות נלוות:

  1. מידע ממוקד: בעבודה עם BIG DATA יש לזכור שלא תמיד כדאי ונכון לעבוד עם כל הנתונים, כדי להסיק מסקנות וללמוד תובנות חדשות. אפשר פעמים רבות לעבוד עם דוגמיות חלקיות. עדיף לחתוך את המידע ולעבוד עם חלקו, כאשר הכמות מספקת והחלקיות נותנת בסיס מידע מדויק ומתאים יותר.
  2. ניתוח רגשי (sentiment text analysis): בעקבות מחקר תשתיתי בו מדענים מיפו עשרות אלפי מילים בשפה האנגלית כחיוביים או שליליים, ניתן לבצע אין סוף מחקרים הבוחנים רגשות של אנשים על סמך ניתוח הטקסטים. הנ"ל פותח בפני המחקר ענף שלא היה מוכר עד הגעת ה BIG DATA.
  3. חיפושי כפילים (doppelganger search): חיפושים בהם, כדי לחזות מה יקרה לאנשים, מחפשים אוכלוסיית "כפילים" בעלי מאפיינים זהים לשל האדם נשוא החיפוש, ובוחנים מה אירע להם. משמש לדוגמה לחיזוי הצלחות של שחקני BASEBALL מבוגרים יחסית לעשות COMEBACK; משמש לבחינת תרופות מותאמות אישית; הבסיס המוכר להצעות AMAZON ועוד. חיפושי כפילים מאפשרים אבחון וטיפול מותאמים אישית וממוקדים.
  4. ניתוחי סיבתיות: עיקרו של למידה עמוקה (AI) כיום הינו באיתור תבניות- המלמדות על התנהגות. לימוד זה חשוב, אך נעדר נסיבתיות, כלומר, לא מלמד על למה משהו גורם למשהו אחר, אלא רק מספר על כך ששני המרכיבים נצפו במשותף (אך יתכן ששניהם נובעים מגורם שלישי). היקף המידע במאגרי BIG DATA מאפשר לבצע ניסויי שטח אקראיים. ניסויים אלו, שמתבססים על המציאות, ולא על ניסויים מלאכותיים בהם אנשים מוכנסים למעבדה ומתבקשים להגיב לתרחיש, ולכן אמינים יותר. מעבר לכך הניסויים מרובים בסדר גודל ויותר לעומת ניסויים מתוכננים, וקבוצות הבקרה אף הן נסמכות על התכנים המצויים במאגרים ממילא. הניסויים הנקראים גם A/B Testing, מאפשרים לנתח השפעות ולכן ללמד על סיבתיות. GOOGLE עצמם משתמשים בניתוחים אלו מידי יום בכדי לכוון מיקומי כפתורים, גדלים, ואפילו גוונים, הכל כדי למקסם את הצריכה שלנו, וכמובן, את הרווח שלהם.

חזרה

מגבלות

יש להכיר כי ל BIG DATA יש גם מגבלות; הן לגבי מה שלא ניתן לעשות באמצעותו, והן לגבי מה שלא כדאי שייעשה.

להלן מספר מגבלות מרכזיות:

  1. קללת הממדים (the curse of dimensionality): שגיאה של זיהוי תופעה לא נכונה, שיכול לנבוע ממחסור בנתונים מספקים, או במקרה של BIG DATA עודף משתנים נבדקים בו זמנית. כאשר בוחנים יותר מידי משתנים בו זמנית, באופן אקראי, אחד מהם יקבל משמעות סטטיסטית אל מול האחרים.
    דרכי התמודדות: ענווה, בדיקות חוזרות והקטנת היקף משתנים ואישוש התוצאות הקודמות.
  2. התייחסות יתר למה שניתן למדוד: לא תמיד יש זהות בין מה שניתן למדוד ומה שקל למדוד. אנו מודדים מה שבנמצא, ויכולים לתת לכך משקל יתר, ביחס לחשיבות המדד במציאות.
    דרכי התמודדות: השלמת המחקר בראיונות, סקרים או כלי SMALL DATA אחרים הנסמכים על מדדים אחרים. הפעילו שיקול דעת, ואל תסתפקו בתוצאות שהתקבלו מה BIG DATA.
  3. אתיקה: ישנן שאלות אתיות לגבי השימוש ב BIG DATA. אם לדוגמה, אנשים בעלפי פרופיל מסוים הם בעלי סיכוי נמוך יותר להחזרת הלוואה, האם נכון שלא להלוות להם? חברות רבות נסמכות כיום בהחלטתן על BIG DATA להחלטות מסג שכזה, אך בהכללת היתר, הן יכולות לפגוע בפרט הקונקרטי.
    דוגמה נוספת: אפליית מחירים- התאמת מחירים לתת אוכלוסיות, לפי ניתוח לגבי כמה הן מוכנות לשלם בעד המוצר/שירות.
  4. העצמת גופי הממשל: כוחן של הממשלות מועצם, בזכות ה BIG DATA. המידע שהן מחזיקות לגבי כל אזרח רב ביותר, לרבות מצלמות הקיימות כיום בכל מקום. יש להן יכולת לעשות בו שימוש ניכר, למשל מעצר של מי שהן חוזות שבעל פוטנציאל לבצע עבירה עתידית. יש בכך בעיות רבות, המתחילות בפגיעה בפרטיות, אך בהחלט לא מסתיימות רק בכך.

 

חזרה

סיכום

לסיכום, עולם המדע החברתי (social science) הנסמך על ה BIG DATA הופך למדע בפני עצמו. הספר הציג דוגמאות רבות למחקרים, אולם ברור שמהפכה דיגיטלית זו רק בראשיתה, ויש מאות רעיונות נוספים, אל א יתור מכך, שטרם עלו, נחקרו ומוצו. בכל תחומי החיים. ופכי שאמר Levitt  אותו מצטט המחבר, שילוב של סקרנות, יצירתיות ונתונים, יכולים לשפר באופן דרמטי את הבנתנו על העולם.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135