יוצרים מורשת
מאת: דנה נוימן רותם

בדומה להרבה ישראלים גם אני ניצלתי את תקופת החגים לנסיעה קצרה לחו"ל.


חיפשתי מקום עם טיסה קצרה, שהות לא יקרה, וכמובן המלצות חברים וכך נבחר היעד- בודפשט הקסומה. בדיעבד לא תיארתי לעצמי עד כמה היעד הנבחר יהיה משמעותי עבורי ועבור בעלי.


4 ימי חופשה הפכו עד מהרה למסע בעקבות המורשת וגעגועים עזים ל 2 הסבתות שלנו שנולדו וגדלו עד תקופת השואה בהונגריה היפה.


המקומות שהנציחו את מורשת היהודים טרום מלחמת עולם השנייה, הסיפורים שפתאום הפכו להיות מציאותיים, האנשים, השפה (ואומרים שעברית שפה קשה? כנראה לא שמעו הונגרית) ובעיקר הריחות והטעמים היו פתאום לנוף ילדותי בבית סבתי.


הגולש, הנוקודלי ההונגרי ואף הקינוחים הרגישו כמו עוד ביקור בשבת בצהריים במטבח של סבתא .


ככל שהטיול התקדם תחושת הגאווה הציפה אותי, ולא יכולתי להפסיק ולחשוב איזו מורשת משפחתית סבתי היקרה השאירה מאחוריה, ועד כמה היא משמעותית עבור משפחתי.


חזרנו לארץ, השגרה פגשה בנו שוב ... חזרו לחיים היומיום ולעבודה ועדיין אני מוצאת את עצמי עסוקה בשאלה מהי מורשת? כיצד היא נוצרת? באחריות מי לייצרה?

 

החלטתי לבחון את משמעות המילה מורשת:


"מכלול ערכי התרבות כגון שפה, לבוש , מנהגים, חינוך והיסטוריה המועברים בעל פה או בכתב על ידי הדורות הקודמים בקבוצה מסוימת" (ויקי מילון).


ברור לי שלכל משפחה קיימת מורשת משפחתית שעוברת מדור לדור, אך האם כך גם בארגונים?


ככל שאני חושבת על הנושא יותר ויותר אני מגיעה למסקנה אחת ברורה- כן ! גם בארגונים קיימת מורשת.


שכן ארגונים עומדים בקריטריונים שהוצגו: קיימת שפה, תרבות, מנהגים והיסטוריה שמועברת בעל פה או בכתב. המשכיות המורשת תלויה בנו העובדים - בכוחנו להמשיך ולהעביר את הידע והמיומנות שלנו הלאה לדורות הבאים.


אך על מי האחריות להעברת המורשת ?


האם האחריות הינה נופלת על ה"ארגון" , כלומר ההנהלה שצריכה לדרוש זאת ממנהליו ולהנחיל תרבות ושגרות עבודה תומכות?


כן אבל בעיני לא באופן בלעדי !


גם לנו המנהלים קיימת אחריות בדבר, שכן כל מנהל היה רוצה לדעת שעבודתו לאורך השנים בארגון הייתה מהותית וחשובה וכי הצליח להנחיל ערכים גם לאחר עזיבתו לתפקיד אחר בתוך הארגון או מחוצה לו.
אני בטוחה כי כל אחד היה גאה אם דור ההמשך היה פועל בהתאם לנהלי עבודה שנכתבו על ידו או לחילופין היו מעבירים את דוח ההמלצות שלו לניהול סיכונים מפרויקט לפרויקט גם לאלו המתקיימים כיום ולא היו בזמנו.


אני תמיד אומרת שמכל מנהלי למדתי והשכלתי ומקווה שגם האנשים שהיו תחתי לאורך השנים למדו ולקחו ממני כלים ותפיסות לדרכי התמודדות. למרות שאני יודעת כי לכל אדם תחליף ואין מנהל שדומה האחד לשני אני מקווה שהצלחתי להעביר את המורשת שלי הלאה למחליפי בתפקיד, עמיתים, ובמקרים רלוונטיים גם לעובדים תחתי - דרך העקבות שהשארתי אחרי: נהלי עבודה, ספרי חפיפה והגיגים ששיתפתי.


עוד לפני שהפכתי ליועצת ניהול ידע למעשה עשיתי שימור ידע לעצמי בלי להשתמש במושג שימור ידע ... כנראה מתוך רצון לייצר מורשת.


להלן מספר טיפים ליצירת מורשת לכל תפקיד:

  • תעדו את החזון והיעד של הצוות שלכם.
  • כתבו סט כללי התנהגות מקובלים ושגרות עבודה בנהלים מסודרים.
  • צרו רשימת תובנות בצירוף לתיעוד הפרויקט או תהליך העבודה. זיכרו: גם המלצות שכרגע לא ניתן ליישום יכולות להתבשל בעתיד.
  • סדרו את התיקיות הארגונית כך שגם מי שלא מכיר את הצוות יוכל למצוא כל קובץ בקלות ופשטות.
  • לפני סיום התפקיד, כדאי לייצר ספר חפיפה למחליפכם ולתת עותק גם למנהל מעל.

טיפ נוסף שחשוב לזכור:


מורשת ניתן לטפח גם באמצעות מנהגים וטקסים פשוטים המתקיימים מעת לעת, גם ללא קשר למסורת ותרבות שלנו כ"עם". הריטואל יוצר מסורת. לדוגמא טקס קבוע של מילה טובה הנאמרת אחת לחודש לעובד או צוות מצטיינים, בה מעניקים לו "ביצת הפתעה" משוקולד. המוסרת נוצרת מעצם החזרה שוב ושוב על אותו המעשה והיא חלק בלתי נפרד מהמורשת שהנותרת.

אז עבור המורשת קוראת לכולם לייצר המשכיות דרך שיתוף בידע ושימור הידע שלכם !


נ.ב.
לכל מי נהייה ישר רעב כאשר הוא קרא על המאכלים ההונגרים, ראו בהמשך מתכון לגולש הונגרי מבית סבתא (תזכורת למורשת  )
מתכון לגולש הונגרי מבית סבתא


מצרכים:

  1. קילו בשר לבישול ארוך- צלי כתף מומלץ או אוסובוקו, שפונדה , צוואר
  2. בצל גדול קצוץ
  3. 3 שיני שום כתושות
  4.  פלפל ירוק חתוך לקוביות
  5.  פלפל אדום חתוך לקוביות
  6. מיכל מיץ עגבניות
  7. 3 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות
  8.  4 גזרים חתוכים לקוביות גדולות
  9.  כוס אפונה
  10.  כף גדושה פפריקה מתוקה
  11.  3 עלי דפנה
  12.  מלח, פלפל שחור לפי טעם

מוכנים לבשל ? 

  1. מטגנים את הבצל במעט שמן ומוסיפים את קוביות הבשר.
  2. מטגנים היטב משני הצדדים ומשלבים את השום הפלפלים והתבלינים.
  3. שופכים על הבשר את מיץ העגבניות ומבשלים כ 40 דק
  4.  לאחר 40 דק מוסיפים את שאר הירקות לתבשיל (תפוח אדמה, גזר ואפונה)
  5.  מבשלים לעוד שעתיים וחצי על אש קטנה.
  6. יש לוודא מי פעם כי קיימים מספיק נוזלים בתבשיל , במידה וחזר מוסיפים רבע כוס מים.

טיפ:


ככל שמבשלים את הקדירה ליותר זמן כך הבשר רך יותר וטעים, אני ממליצה לבשל כיום לפני וביום ההגשה לבשל במשך עוד שעה.
בתאבון :-)

 

מקורות:


ניהול במאה ה 21