ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אוגוסט 2014 - מהדורה מס' 179
גיליון אוגוסט 2014 - מהדורה מס' 179
גיליון:

1.קורס ניהול ידע מבית רום ייפתח ב 09/09/2014 לפרטים נוספים לחצו כאן, להרשמה לקורס  yamit@kmrom.com


2. המפגש השני של פורום מנהלי פורטלים ואתרי אינטראנט יתקיים ב 04/09/2014 בחברת CISCO.  הפורום מיועד למנהלי פורטלים, מנהלי אתרים ,אחראי תקשורת ארגונית וכן למובילי פעילות בIT. לפרטים נוספים לחצו כאן להרשמה לפורום yamit@kmrom.com

 

3. כנס פורום ניהול ידע מתארח יתקיים ב 29/09/2014 בחברת UPS בשעה 12:30. לפרטים נוספים לחצו כאן, להרשמה לכנס yamit@kmrom.com

 

4. אנו מאחלים לחיילינו היקרים שיחזרו הביתה בשלום במהרה. מאחלים לכל עם ישראל המשך חוסן ורגיעה קרובה.

נכתב ע"י מאיה פליישר

נתחיל במבחן אישי: מה המשפט שאתם מזדהים איתו יותר?

  1. כל מאמר שאני קורא באינטרנט אני קורא מתחילתו ועד סופו.
  2. לרוב, אני נכנס למאמר, קורא את הכותרת, אולי את ההקדמה ומחפש את השורות החשובות להבין את השורה התחתונה.


 אם הזדהיתם יותר עם המשפט השני אתם ללא ספק מחזקים את המחקרים והתוצאות - אנשים לא קוראים; הם מרפרפים!
אפשר להבין את הרגלי הרפרוף עם הצפת האתרים, המידע, הכתבות וחוסר הזמן. רק אם אנחנו מחפשים משהו ספציפי ואכן המאמר באמת יעניין אותנו, הסבירות שנקרא את כל התוכן עולה.

 

ומה קורה במסגרת מקום העבודה שלנו?


הרגלי הרפרוף מועתקים גם לסביבת העבודה שלנו. עם עודף המידע, ההנחיות, הנהלים ועודף המשימות לביצוע, הסיכוי שנקרא נהלים שלמים ומידע מקצועי אינו גבוה, גם אם זה מאוד חשוב.
במסגרת עבודתי עם חברות וארגונים שונים אני נחשפת לכמות המידע שנכתב מדי יום ומופץ לעובדים. יש לא מעט משאבים מושקעים בכתיבת התכנים, בתמצותם ככל הניתן ובהעברתם לעובדים הרלוונטיים בתקווה שיקראו, יבינו ויישמו בפועל אך לא תמיד כל המידע נקרא ואכן עובר כפי שציפו שהוא יעבור לעובדים.

 

אז מה עושים בכל זאת?

כבר בתהליך כתיבת התוכן לוקחים בחשבון את המשתמש ונותנים יותר מקום לחוויית המשתמש בהנגשת התוכן עצמו.


איך ניתן לעשות זאת?
להלן מספר הצעות שיקלו על הקריאה ויבטיחו שהמסר החשוב יועבר גם בסוגי תכנים כמו נהלים ותהליכי עבודה שכרוכים במידע רב שלא ניתן לוותר עליו:

  • תוכן עניינים ויזואלי – מאפשר לקורא להבין במהירות מה ימצא במסמך ובמקרה של תהליכי עבודה ייצור עבור המשתמש מפת על המאפשרת להבין את התהליך בצורה פשוטה. פורמט של מסמך חכם נותן פתרון מצוין לזה.
  • צבע, תמונות ואייקונים – הצבעים, התמונות והאייקונים נמצאים בכל מקום ומוסיפים חיים. כמו כן, הזיכרון הצילומי מסייע לזכור אח"כ את מה שקראנו או לפחות איפה קראנו.
    עם זאת, חשוב לשים לב לא להעמיס מדי צבעים, אם הוספנו תמונות או אייקונים, לוודא שהם באותה שפה ולשמור בתוך כל זה על נראות נקייה ומזמינה.
  • מקטעים קצרים ותחומים – יותר קל ופחות מאיים להתחיל לקרוא תוכן כאשר הוא מחולק לקטעים קצרים מאשר לגשת לעמוד שלם (במקרה הטוב) וארוך ומלא בטקסט.
    ולא לשכוח – כתיבה תמציתית!
  • כותרות אטרקטיביות – יוצר עניין וסקרנות. כמו כן, מומלץ בהתאם לסוג התוכן וסוג המסמך להשתמש בשאלות ככותרת, גורם למשתמש לנהל מעין "דיאלוג" עם המסמך.
  • "משפט מחץ"  - הוצאת ה"שורה תחתונה" והחשובה כהקדמה לתוכן כך שגם אם המשתמש לא יקרא את כל התוכן, עדיין נבטיח שהמסר החשוב יועבר.
    ניתן להוציא משפט אחד תחת הכותרת "על רגל אחת" או עד 3 משפטים כתקציר לתוכן (רלוונטי בעיקר כאשר יש הרבה תוכן ולא ניתן לקצר אותו).
  • מרווחים ועימודים- פשוט אך עובד. הצבע הלבן מרגיע את העין, ומקל עלינו להתמקד בתוכן שאינו כזה.

בשורה התחתונה


תוכן ארגוני, בין אם נהלים, תהליכי עבודה, הנחיות או אפילו ניוזלטר, הינו חשוב, ולא ניתן לוותר עליו. במידה וניתן היה- עדיף פשוט לוותר עליו מראש ולא לכתבו. עם זאת, חשיבות הידע אינה ערובה לקריאתו, ויש לסייע לקורא / לייצר אצלו Engagement על מנת שאכן הקריאה תתבצע בפועל.


אם הגעתם עד לכאן אני מקווה שזה לא כי רפרפתם אלא שהצלחתי ליישם את הצעותיי בצורה האופטימאלית! :)


אשמח לשמוע מכם על רעיונות נוספים להנגשה או דוגמאות על מקרים בהם תוספות עיצוביות עזרו להעברת התוכן הארגוני והמקצועי שלכם.



נכתב ע"י דודי רוזנטל

מערכת תומכת החלטה (באנגלית: Decision Support System‏ (DSS)) הינה מערכת מידע ממוחשבת התומכת בתהליכי קבלת החלטות בעסק או ארגון. המערכת מיועדת לסייע למנהלים בדרג הניהולי, התפעולי והאסטרטגי כדי לקבל החלטות בלתי מובנות או מובנות למחצה לדוגמה: החלטות ללא מרשם קבוע המתקבלות בתנאים של אי-וודאות, החלטות חדשות שלא קיים נסיון קודם בהתמודדות איתן, החלטות שיש לקבלן במהירות או החלטות בתנאים המשתנים במהירות.


מערכות אלו כוללות נתונים ומודלים אנליטיים המאפשרים מציאת חוקי התנהגות של סביבות שונות, הסבר תופעות שונות וחיזוי ניתוח נתונים בסביבות שבהן יש קשרים לא לינאריים בן משתנים. המערכות שואבות את נתוני הגלם לפעילותן ממערכות מידע אחרות המותקנות בארגון ומגורמים חיצוניים לארגון. למשל, לעתים קרובות הן נשענות על נתונים כלכליים או נתונים המגיעים מהחדשות ישירות מן אתרי פורטל, כמו שער החליפין ונתונים אודות שינויים בחקיקה וכדומה. המערכת צריכה לפעול היטב בסביבה דינאמית ומשתנה וישנו צורך בעדכון שוטף של המערכת או שינויים בדרכי ההחלטה‏, ועל כן מערכת תומכת החלטה צריכות להצטיין בגמישות ובאינטראקטיביות שהן מציעות.


המערכת תומכת במקבל ההחלטה במספר דרכים:


-  אחזור פריטי מידע בודדים;
-  אספקת מנגנונים לניתוח נתונים אקראיים;
-  אספקת סיכומי נתונים מוגדים מראש;
-  ניתוחי רגישות והערכת תוצאות של הנחות מוצעות;
-  הצעת פתרונות.

 

למה צריך את זה?


מערכות תומכות החלטה מסייעות כאמור למנהלים לטפל במצבים לא מובנים, או מובנים חלקית. מערכות תומכות החלטה מאופיינות ביכולות גבוהות לביצוע ניתוחים רב-ממדיים, ומסייעות בכך למנהלים בקבלת החלטות שונות. עבודת הניהול, ברובה, דורשת יכולת לקבל החלטות דחופות בתדירות גבוהה, בנושאים שונים, תוך מגבלות של לחץ וזמן. דוגמאות לפעולות שונות שמערכות תומכות החלטה מסייעות למנהלים:‏

  • חיפוש דפוסים חבויים בכמויות אדירות של נתונים;
  •  מיקוד במידע החשוב ביותר לצורך הפקת מידע חדש מנתונים קיימים;
  • חשיפת מגמות והתנהגויות עתידיות של לקוחות;
  • מענה לשאלות מה יקרה אילו;
  • צפי התנהגויות עתידיות של לקוחות;
  •  זיהוי שווקים פוטנציאליים;
  •  חיזוי אירועים וצפי של אוכלוסיות שונות שיגיבו באופן דומה לאירועים שונים.


בנוסף, למערכות תומכות ההחלטה תועלת עקיפה שהן מביאות אתן לארגון ולמנהל:‏

  •  האצת תהליך קבלת ההחלטות
  • הגברת השליטה הארגונית
  • עידוד התעמקות ומחקר של מקבל ההחלטות
  • האצת תהליך פתרון בעיות בארגון
  • יצירת ראיות חדשות כדי לתמוך בהחלטה
  • יצירת יתרון תחרותי על פני המתחרים
  • מגלה גישות חדשות לפתרון הבעיה
  • מסייע להפוך את תהליכי הניהול לאוטומטיים

הקשר ל- BI


חוקרים מסוימים רואים את הבינה העסקית כיורשת של מערכות תומכות החלטה. מערכות בינה עסקית מעניקות למשתמשים את האפשרות לדלות מידע ממקור אחד או מספר מקורות‏. בנוסף, מערכות אלה מאפשרות אחזור של הנתונים לקבלת דו"ח או תצוגה גראפית בצורה קלה יחסית ומעניקים למשתמשים יכולת לניתוח רב ממדי. בנוסף, יש הרואים‏ את יישומי הבינה העסקית כקבוצת מערכות תומכות החלטה מונחות נתונים. קיימות מערכות בינה עסקית הכוללות תהליכים נוספים כגון כריית נתונים, כריית רשת אינטרנט ומודלים סטטיסטים.


בעוד שבינה עסקית היא קטגוריה רחבה של ישומים וטכנולוגיות לאיסוף, אחסון וניתוח אשר מעניקה גישה למידע על מנת לסייע לפירמות לקבל החלטות עסקיות טובות יותר. הרי שמערכת תומכת החלטה היא תוכנת מחשב ישומית אשר מנתחת מידע עסקי ומציגה אותו כך שהמשתמשים בו יכולים לבצע החלטות עסקיות בצורה קלה יותר.‏

 

גישות לפיתוח ויישום


קיימת אפשרות תאורטית של בניית מערכות תומכות החלטה בכל תחום ידע. דוגמה אחת היא מערכת לתמיכת החלטה קלינית לאבחון רפואי CDSS - clinical decision support system. מערכת זו היא אינטראקטיבית ומיועדת לעזור לרופא להגיע לאבחון. מערכות אלו הם נושא מרכזי בתחום השימוש בבינה מלאכותית ברפואה. גם בישראל, השילוב של מערכות תומכות החלטה במערכת הבריאות מאוד נפוץ.


נעשה שימוש נרחב במערכות תומכות החלטה בעסקים ובניהול. מערכות EIS - Executive Information Systems שהיו פופולאריות בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת הוחלפו על ידי מערכות EPM - Enterprise Performance Management ושימוש בלוח מחוונים וסרגל כלים מאוזן, מערכות אלה מאפשרות קבלת החלטות מהירה יותר, זיהוי של מגמות שליליות וחלוקה טובה יותר של משאבים.

 

מקורות:


• Decision Support Systems – DSS
• מערכות תומכות החלטה

• מערכות תומכות החלטה

 


 

 

נכתב ע"י קרן הראל
אחד הטרנדים שצצו בשנים האחרונות ונראה שהוא פה כדי להישאר הוא פרסונליזציה בהנגשת ידע (לרוב בפורטל ארגוני או מקצועי).
ישנן דרכים שונות להנגיש ידע באופן פרסונאלי המובחנות אלה מאלה במידת ההתאמה האישית של הידע למשתמש ובמידת האקטיביות של המשתמש לצורך קבלת מידע מותאם אישית.
כדי להציג את ה"דור הבא" של הפרסונליזציה, בואו נראה מה קיים לנו היום:

כאמור, ישנן דרכים שונות להנגיש ידע באופן פרסונאלי וכל ארגון בוחר את הדרך שהכי מתאימה לו מבחינת תרבות ארגונית, משאבים וצורך עסקי.

 

לרוב, ככל שמידת ההתאמה האישית תהיה גבוהה, כך יגדלו עלויות הפיתוח הטכנולוגי ולכן ארגונים רבים מוותרים. כמו כן, ככל שמידת האקטיביות של המשתמש גדולה יותר ארגונים מהססים  לאמץ את השיטה גם בשל החשש שלא יהיה שיתוף פעולה מצד העובדים, ויותר מכך בשל החשש לאבד שליטה על נראות האתר ועל התכנים שמועברים בדחיפה.

 

אני מבינה את החששות וגם אני נקטתי בגישות השמרניות יותר לפני מספר שנים, אבל... העולם השתנה ואנחנו איתו. בין אם תודות לטכנולוגיות מתפתחות ובין אם בגלל עומס בלתי ניתן להכלה של ידע, העידן הדיגיטלי גרם לנו (מרצון או שלא מרצון) להיות יותר אקטיביים בניהול הידע של עצמנו.

 

אחת התופעות הנפוצות היום ברשת והיא "הדור הבא" של הפרסונליזציה נקראת Content Curation. שתי רשתות חברתיות מובילות שעובדות לפי תפיסה זו הן: Google+ ו- Pinterest.
Content Curation הוא תהליך של איסוף, ארגון והצגת תוכן רלוונטי בנושא מסוים או בתחום עניין מסוים, שנעשה על ידי מי שמשתמש בו.  מידת ההתאמה האישית גבוהה מאוד כמו גם האקטיביות של המשתמש.


כן, זה נשמע מוכר, התפיסה של Content Curation למעשה משלבת כמעט את כל הדרכים הקודמות.

 

אם כך, איפה החידוש? בעיקר באחריות על ניהול הידע.
האחריות לניהול הידע עוברת לידיים של המשתמש – "לא תאסוף לעצמך ידע, לא יהיה לך".
תפיסה זו מביאה לידי ביטוי גם תהליך למידה אקטיבי של העובד שתר אחר ידע וגם יוצרת מעורבות ארגונית.

 

איך זה יכול לעבוד בארגון?

  1. הארגון מציע מסגרת עיצובית אחידה שבתוכה (במסגרת מגבלות מסוימים) המשתמש מארגן לעצמו את התוכן.
  2. הארגון מציע למשתמש אבני לגו של תכנים וכל אחד בונה את המגדל שלו לפי הרלוונטיות שלו, לארגון יש שליטה על כלל התכנים, אך לא על ה"צריכה" שלהם. כאן נכנסים אלמנטים שיווקיים שמטרתם למשוך את המשתמשים לצרוך את התכנים השונים.

לא עוד אפיונים מורכבים, תבניות מתוחכמות או רכיבים של התראות, מועדפים וכיו"ב – במובן הזה, הכל הופך להיות יותר פשוט.

 

בהצלחה

 

אתגרי ניהול ידע בחברות הזנק גדולות

מאת ד"ר מוריה לוי

לקריאה: קישור כבר לא קיים. 

 

בלוג של סינדי הוברט המסביר מדוע ניהול תהליך השינוי ב KM הוא כ"כ קשה

לקריאה לחצו כאן

סרטון של דיויד גריפיתס המסביר למה ומה זה ניהול ידע בשלוש דקות

לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס ניהול ידע מתארח

מיקום האירוע: UPS, סיפן 1 נתב"ג

תאריכים: 29/09/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: מלון שרתון, רח' הירקון 115 תל אביב

תאריכים: 01/10/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס האיכות 2014

מיקום האירוע: דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

תאריכים: 18-20/11/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KMICe2014 : Knowledge Management International Conference

מיקום האירוע: Langkawi Island, Malaysia

תאריכים: 12-15/08/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: KM Essentials 2014
מיקום האירוע: Santiago de Chile, Chile
תאריכים: 28-29/08/2014
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי
הספר The fall of the Alphas: The new Beta way to connect. Collaborate, influence- and lead , הינו ספר שנכתב בשנת 2013 על ידי יועצת בשם Dana Ardi, המכנה את עצמה: אנתרופולוגית ארגונית: אדם הנכנס לארגונים, לומד, חוקר ומבין את התנהגותם. הספר מבוסס על ייעוצה הניהולי זה עשרות שנים.
התיזה העומדת מאחורי הספר היא שהארגונים שהתרגלנו להכיר- ארגוני "ALPHA" המנוהלים בדרך מאד היררכית, עסקית, תחרותית, ובדרך כלל על ידי גברים (או נשים הנוהגות באופן גברי), הינם ארגונים שאין להם עתיד. תפיסת הניהול החדשה, אותה Ardi מכנה "BETA" היא תפיסה בה המנהל הופך יותר למנהיג, התקשורות והשותפות פורחים והעובדים מועצמים ובכך מקדמים את עצמם ואת הארגון.

הספר מעביר מסר ברור וחד המפריד בין ארגוני ה ALPHA וה- BETA, ועם זאת אני חושבת שהחיים מורכבים יותר. בכל אחד מהארגונים שאני מכירה, יש מרכיבי ALPHA ומרכיבי BETA. כמו כן, ALPHA, כפי שמעידה גם המחברת, הינה דרך טובה לנהל חברה בעיתות משבר; BETA מתאים לייצוב וצמיחה.

האם זה ישים להיות יותר BETA? כפי הנראה כן, וכפי הנראה כולנו בתהליך. המסע ארוך, אך הוא כבר התחיל.
סיכום זה מכיל את עיקרי הדברים. להכרת עושר הדוגמאות והבנה מעמיקה יותר של הרעיונות מומלץ לקרוא את הספר במלואו.

הובלה

המנהל בארגוני BETA הוא קודם כל מנהיג:


אחד שמוביל את האחרים להצלחה, ולאו דווקא לוקח על עצמו ניהול סוליסטי.
המנהל מכיר את יכולותיו וחוזקותיו ומעצים אחרים שישמשו לו לעזר להובלת הארגון כולו.

 

תפיסת המנהיגות היא שיתופית ולא אישית של המנהל בלבדו. הטכנולוגיה, הכפר הגלובלי בו אנחנו מצויים והשינויים התכופים, אינם מאפשרים עוד לאחד לבד להשתלט על הכל ולתת מענה מיטיב דיו, גם אם נבחר לעמוד בראש הארגון.

מומלץ שהמנהל ישתף את עובדיו בכלל, ומומלץ שבצידו של המנהל ימנה אחד או יותר מהבאים:

  • עוזר יד ימינו: אדם בעלי אופי ויכולות דומות לאלו של המנהיג המסייע בידו כי הוא אחד.
  • משלים: אנשים בעלי תכונות המשלימות את שלו, היכולים לקדם היבטים בהם הוא פחות חזק.
  • יועץ: אדם המסתכל במבט ביקורתי ומסייע בעצות טובות. עדיף שימולא על ידי אדם החיצוני לארגון.
  • יורש: אדם שמגדלים כדי שבבוא השעה המנהל יוכל להעביר לו את האחריות הניהולית לארגון.


שלא נתבלבל. האחריות לא יורדת מהמנכ"ל. אלא, שהוא משתף אחרים באיסוף המידע, בהבעת דעה ובחשיבה. בסוף היום נדרש ממנו להחליט, ומצופה ממנו שייעזר באחרים לפני, ויתקשר ויסביר את נימוקיו אחרי.
 
פרק שלם מוקדש בספר לנושא "ניהול האגו" ולצורך של המנהל, שהופך למנהיג ללמוד לשלוט באגו שלו (שבהחלט יכול היה להתנפח בתקופת ה ALPHA) ולמד להיות מודע וערני (mindfulness) ולהיות אוטנטי במחשבותיו ובהתנהגותו.
פרק נוסף מוקדש ל"ביטול האליטיזם" של המנכ"ל וההנהלה. זאת, החל מנראות משרדיהם ומיקומם, ועד התנהלותם האישית השוטפת ביומיום.

 

מומלץ שבצד המנהל, גם ה Board יתנהל באופן ששונה ממה שהורגלנו עד כה.
יש לחשוב מחדש איך עליו לשרת את הציבור;
יש לחשוב איך יכול להיות שותף אסטרטגי ולא רק להתמקד בהיבטים כספיים.
יש לחשוב איך ה Board יכול לשרת ולקדם את העובדים המהווים את הנכס המשמעותי של הארגון ואת התרבות הארגונית המחברת את כולם יחד לארגון.


חזרה

 

תקשורת  Communication

 

התקשורת כיום משתנה בארגוני BETA. התקשורת פחות היררכית מלמעלה למטה, והרבה יותר שטוחה ושקופה. כיום אפשר לשמור מעט מאד סודות ותפיסת התקשורת בארגון שומה עליה להשתנות בהתאם.

 

מאד חשוב להבין כי התקשורת החדשה היא גם מלמטה למעלה. בין אם ארגון מממש Crowdsourcing או לא, יש לתת אפשרות ביטוי לעובד. יש להקשיב לו ולהראות לו שאנו באמת רוצים לשמוע אותו ושאכפת לנו כמנהלים ממה שהעובד חושב.

 

התקשורת הפתוחה, שקופה ושטוחה מהווה בסיס לשיתופיות, המפורטת להלן.

 


חזרה

 

שיתופיות Collaboration

 

השיתופיות בארגוני BETA תבוא לידי ביטוי במספר רבדים:

  • תשתית: הבסיס הראשון עליו מושתתת שיתופיות טובה היא ארגון שטוח. בארגון היררכי קשה יותר לשתף באופן משמעותי. ההתייחסות לארגון צריכה להיות כאל קהילה ולא כאל צבא.
    יש לעודד מנכ"לים להיפגש עם עובדים על בסיס קבוע ולהקשיב לשיש על ליבם.
  • אחריות:
    משותפת כארגון ברמה הכוללת, משותפת כצוות ברמה הפרטנית.
  • שיתופיות בארגון:
    שם המשחק החדש הוא עבודת צוות. על מנהלי ארגונים להבין שלמידה שיתופית היא למידה יותר אפקטיבית, ועבודה בשיתוף מניבה תוצאות טובות יותר.
    העבודה בתוך הארגון היא תוך שיתוף ידע הרבה יותר נרחב. תם העידן של חלוקת ידע על בסיס need to know. חשוב לשתף כל ידע שאפשר ולהעמידו לרשות העובדים לעת שירצו/ יידרשו לו.
    שיתופיות משמעה גם פחות תחרות, ובוודאי פחות תחרות פנים ארגונית.
  • שיתופיות מול ספקים:
    התייחסות לספקים כשותפים. הפעלת יותר ספקים (פחות הסתמכות רק על כוחות פנימיים) והתייחסות לספק כאל שותף, גם ככזה שמשתפים אותו יותר, וגם ככזה שמקשיבים לו יותר.
  • שיתופיות מול לקוחות והציבור:
    ללקוחות ולציבור יש גם מה לתרום לחברה, ובוודאי ברמה הידע והרעיונות. מומלץ לפתח ערוצים שיאפשרו הקשבה ללקוח ולציבור וחשוב שיהיה אכפת ממה שהם אומרים.
  • שיתופיות מול חברות אחרות:
    הבסיס לצורך בשיתופיות מול חברות הרבה יותר מבעבר נובע מהמורכבות ההולכת וגוברת בעולם העסקי העכשווי. הפתרונות הנדרשים כוללים היבטים רבים (לדוגמא מודלים שיווקיים, חומרה, תוכנה, תקשורת וכו') ולכן נדרשות חברות בעלות פתרונות בממדים שונים שתשתפנה יחד פעולה ליצירת פתרון שלם לצרכן/ לקוח.


שיתופיות דורשת תכנון והקשבה דורשת זמן. מדובר במשאבים יקרים, אך בהחלט כדאי להשקיע אותם.


חזרה

 

העצמת עובדים  Curation

אין ספק שהדבר החשוב ביותר למנהל בארגון BETA היא ההתייחסות האחרת לעובד. העובד אינו משאב שיש לנצל, אלא נכס שצריך להשקיע בו, להעצימו ולמנפו.
המנהל נמשל לאוצר בתערוכה (Curator) השומר ודואג לאוצרות שהופקדו בידיו ולטיפוחם.

 

העצמת העובדים אינה אומרת בהכרח קידומם ההיררכי. יש לעודד את העובדים לעסוק בדברים שבאמת הם אוהבים לעסוק בהם; יש לאפשר להם למצות את עצמם ומי שהם.
Ardi מתארת את פירמידת הצרכים של מסלאו. אם בעבר נתנו מנהלים דגש על הרמות התחתונות שבפירמידה- כסף המאפשר מזון ובית וביטחון כלכלי וכן יציבות תעסוקתית, הרי שבארגון החדש ההמלצה היא לתת דגש דווקא לרמות הגבוהות שפירמידה: לשייכות; להכרה ולהוקרה; ובעיקר- לרמה הגבוהה ביותר: למימוש העצמי. על המנהל לבחון כיצד אפשר לסייע לעובד להעצים את עצמו ולהגיע למיצוי עצמי זה (Self Actualization).
מומלץ למנות יותר מנהלים מבפנים, תוך פיתוח וגידול של העובדים הקיימים לקראת זאת. יש להימנע כמה שאפשר ממינויים חיצוניים בכירים, שמשמעותם הצהרה שאין אף עובד מתאים למשימה.
העובדים צריכים ללמוד להיות מקצוענים בדברים בהם הם טובים ואותם הם אוהבים. עליהם להיות מודעים היכן הם פחות חזקים, ולעסוק בשיפור אישי מתמיד. עם זאת, ההובלה וההתקדמות בהיררכיה הארגונית אינם העיקר. יש לקעקע את התפיסה של ההתקדמות ההיררכית אליה הורגלנו עד היום. תנועת ה BETA עוסקת במצוינות, הישג והצלחה, כאשר העובד אמור למצוא שמחה כמו גם מימוש עצמי בקריירה המתאימה לו, קריירה בה הוא מפתח את עצמו, תורם לקהילה ומרגיש פורה ויצרני.

 

כדי להצליח לממש תפיסה זו של העצמת עובדים על המנהל לייצר ארגון גמיש, ארגון בו הגדרת התפקידים משתנה ודינאמית, ושהעובדים יכולים לנוע בארגון ממקום למשנהו, בהתאם למה שאכן אוהבים ומצטיינים בו; ארגון בו מתרכזים בעובדים ובצרכיהם וכך מביאים להצלחת הארגון עצמו.
כיום העבודה הרבה פחות תהליכית ויותר מבוססת ניסיון, אינטואיציה והגיון בריא. בעידן זה של ידע, ארגונים צריכים פחות אנשים שיודעים לעבוד באופן רוטיני ויותר "פותרי בעיות".
כדי להצליח על הארגון לשקול האם וכיצד הוא מאפשר חדשנות חופשית (דוגמת 3M ו- Google);
כדי להצליח על הארגון להחליט האם ואיך הוא תורם ומאפשר לעובדיה לתרום לקהילה ולמטרות נעלות יותר מטובת הארגון עצמו.

 

יש לתת את הדעת, כי תפיסת העצמת העובדים מחייבת התנהלות אחרת של ההנהלה אל מולם והפסקת החזקתם במתח מתמיד ובחוסר איזון. ישנם מנהלים רבים שסוברים שהחזקת עובדים, כמו גם ספקים (מ.ל.) במתח מתמיד מוודא שהם "עירניים" וב"ביצועים טובים". לטווח הקצר יתכן ואכן ניתן להשיג דחיפה לביצועים בזכות המתח / חוסר האיזון / תחרות, אך לטווח הרחוק גולם יוצאים נפסדים- הן העובד והן הארגון.

 

מאתגר הרבה יותר להנהיג ארגון שבו כל עובד מועצם ובאופן דינאמי. המנהל בכל רמה, צריך לדעת לבחור אילו אנשים לשלב לעבודה. הוא צריך לדעת, לאחר שבחר אנשים ונתן להם משימה, לדעת לאסוף, למיין, לסווג ולשלב את שתחתיו כדי שסכום החלקים אכן ישתלב כל פעם מחדש, ואף יעלה על סך הפעילויות הבדידות.

אך הצלחה בהעצמת עובדים שכרה בצידה. העובדים מרגישים יותר מחויבים; הם תורמים יותר; הם מקריבים יותר; הם נשארים יותר; הם חושבים יותר מחוץ לקופסא. ובסוף היום, הם כנראה מצליחים יותר בהגעה לתוצאה.


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135