ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יוני 2014 - מהדורה מס' 177
גיליון יוני 2014 - מהדורה מס' 177
גיליון:
1.קורס ניהול ידע מבית רום ייפתח ב 09/07/2014 לפרטים והרשמה ניתן לפנות לימית - 077-5020771 או yamit@kmrom.com
 
2. כנס פורום ניהול ידע מתארח יתקיים ב10.7.14 בחברת UPS בשעה 12:30. לפרטים והרשמה ניתן לפנות לימית yamit@kmrom.com
 
3. המפגש השני של פורום מנהלי פורטלים ואתרי אינטראנט יתקיים ב 17/07/2014 בחברת CISCO.  הפורום מיועד למנהלי פורטלים, מנהלי אתרים ,אחראי תקשורת ארגונית וכן למובילי פעילות בIT. לפרטים והרשמה ניתן לפנות לימית  yamit@kmrom.com
 
4. אנו מאחלים לכל קוראינו חג שבועות שמח.
נכתב ע"י אלה אנטס
ההתנהגות והאינטראקציות האנושיות בסיטואציות שונות עניינו מאז ומעולם את החברה. 
חוקרים רבים ניתחו התנהגויות אנושיות שונות במטרה להפיק תועלת לטובת צרכים רבים בעולמות המכירות, השיווק, הפוליטיקה, התקשורת ועוד ועוד. 

"אם אתה לא שם, אתה לא קיים"

בימינו, אחד הכלים המשמעותיים והזמינים להעברת מסרים, העומדים לרשות כולנו, הינו אתר הWeb – אתרי אינטרנט של חברות, פרופילים אישיים בFacebook , Linkedin וכדומה. 
ארגונים גדולים, עסקים קטנים, עצמאיים ואנשים פרטיים, מבצעים שימוש באינטרנט אם למטרות עסקיות ואם למטרות חברתיות – אישיות. 
מעבר לכך, רוב החברות, משקיעות משאבים רבים בפיתוחים של אתרי אינטרנט ייחודיים, מעוצבים וחדשניים, שהרי "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". 

כיום, כולם כבר שם, אך האם בהכרח שם = קיים? 

האם אכן הארגון מצליח להגיע לקהל היעד שהוא רוצה באמצעות האתר? האם התנהגות האנשים באתר הינה בהתאם למה שהוגדר ? מה הופך אתר אינטרנט לאתר שמתקשר עם קהל היעד שלו? שמעביר את המסר שרוצים להעביר? שמפתח קהילה של משתמשים נאמנים? 
בסופו של דבר, הבסיס לכל אתר הינו בהתנהגות האנושית, בתגובות פסיכולוגיות שונות לסיטואציות, למידע, לצבע, לצורה, לאמירה. 


מה אומרים הפסיכולוגים? ומה עושים עם זה ? 
  • בניית אמון- על מנת שמשתמשים יבצעו שימוש באתר, כפי שתכננת שיעשו, עליהם לבטוח בך מצד אחד, ליהנות מצד שני ולהיות מסוקרנים מהעתיד לבוא .

על פי גלגל הרגשות של Robert Plutchik , הרגשות האנושיים מחולקים כך: 

כך שאם נרצה ליצור בקרב מבקרי האתר תחושה של: 1. אמון  2. הנאה 3. ציפייה / סקרנות , בחירה בכותרת המשלבת הומור לשם ההנאה, יחד עם טקסט הרחבה קצר, בנימה יותר רצינית, לבניית האמון , ותוספת של "בקרוב" בתחתית הדף, תענה על תחושת הציפייה. 

לדוגמא:

הדוגמה מתוך:
 
http://www.smashingmagazine.com/2011/05/19/optimizing-emotional-engagement-in-web-design-through-metrics/


 

  • דפוסים חוזרים – לבני האדם קל יותר להתמודד עם הידוע והמוכר. בהקשר לכך לא מעט הזכרנו במאמרים שונים את חשיבות התבניות בהנגשת תוכן למשתמשים.
    בהמשך לכך, שני הדברים העיקריים שגולשים באתרים (שונים) תמיד ירצו לאתר בקלות בביקורם באתר הם מטרת האתר ( בשביל מה אני פה? ), ומערכת הניווט של האתר. 
  •  עקביות במיתוג האתר –  בכל הקשור למיתוג, אין צורך בהמצאת הגלגל בכל פעם מחדש, ואף עדיף להימנע מכך.  הטמיעו את הלוגו וצבעי המותג באופן אחיד בכלל כלי התקשור הנלווים - ניוזלטרים, מיילים שיווקיים ועוד.
  • "טריגרים" פסיכולוגיים – טריגרים פסיכולוגיים הינם קטעי מידע המשולבים באתר ובעלי השפעה על התנהגות המבקרים. לדוגמה - הנטייה האנושית "ללכת עם העדר" מתורגמת לטריגר פסיכולוגי דוגמת:

 

  • שימוש בתמונות לחיזוק הקונספט – בחירת התמונות הנכונות לנושא האתר, יכולות לחזק את המסר ולהוסיף את האווירה הנכונה. 

          יחד עם זאת תמונות שאינן מוסיפות לנושא, עלולות ליצור בלבול בקרב המבקרים

 

 

 

         למשל, לתמונת הסמיילי הזו, אין שום קשר לנושא מאמר זה.

כמו כן, מומלץ לנקוט משנה זהירות בעת שימוש בתמונות אבסטרקטיות, החשופות לפרשנויות שונות על ידי אנשים שונים. 
  • דפוסי קריאה של אנשים – אנשים לא באמת קוראים, הם סוקרים את הדף. הסקירה מבוצעת בדומה לצורת האות Z (הפוך בעברית) . לכן למשל, מיקום הלוגו של החברה צריך להיות בפינה השמאלית העליונה של האתר (בעברית, בפינה הימנית) . כמובן, שיש לבחור את הטקסטים בקפידה ולדאוג שיהיה קצר וקולע. 
  • פוקוס בכל דף – לכל עמוד באתר צריכה להיות מטרה ומיקוד. בעיצוב דף באתר, יש להקפיד על "נקודת מוקד" בולטת בדף שתסביר למבקרים מה ימצאו בדף. זאת ניתן להשיג באמצעות "באנר"  עליון בולט או בהדגשה בניווט, בנוסף לתוכן הדף. 
  • מקום לנשימה – דפים עמוסים במידע ובפרטים, עלולים ליצור תחושת הלם / עומס יתר אצל המבקרים, מה שיוביל לנטישת הדף. באמצעות שילוב מאוזן בין "אזורים לבנים"  לבין אזורים מעוצבים, המשתמשים ינותבו לצפייה בחלקים אלו, ולנקיטה בהתנהגות הרצויה.
לסיכום, לפסיכולוגיה יש בהחלט מה להציע בשרות העיצוב, ולספק לנו עוד נדבך שכדאי לקחת בחשבון בעת אפיון פורטלים ארגוניים, מנהלות מידע , חדרי צוות , ניוזלטרים ועוד. 
למעוניינים להרחיב עוד בנושא התנהלות המוח האנושי והקשר לחוויית המשתמש, מומלץ לעיין בסיכום הספר Designing with the Mind in Mind , שנכתב על - ידי ד"ר מוריה לוי. 

"אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע להבנה כלשהיא של העולם האנושי היא להתרחק מן הקיבוע הרגיל שלנו על דקויות הפסיכולוגיה של האדם היחיד ולחשוב על בני האדם כאילו הם אטומים הפועלים על פי חוקים פשוטים למדי, ולנסות ללמוד את התבניות שחוקים אלה יוצרים."
מרק ביוקנן  (מתוך הספר "האטום החברתי")

תחשבו על זה... 

מקורות:

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Plutchik%27s_Wheel_of_Emotions#Plutchik.27s_wheel_of_emotions
http://www.webdesignerdepot.com/2010/05/the-psychology-of-web-design/
http://www.smashingmagazine.com/2010/11/29/persuasion-triggers-in-web-design/
http://www.smashingmagazine.com/2011/05/19/optimizing-emotional-engagement-in-web-design-through-metrics/

 


 

פרסום בין אתרים – Cross-Site Publishing Feature


אחד החידושים המעניינים בגרסת SharePoint 2013 הנו האפשרות להציג מידע מאוסף אתרים אחד והצגתו באוספי אתרים אחרים ואף בweb applications וחוות אחרות. כל זאת באמצעות שימוש  ב Web parts המשמשים לחיפוש.

 


 

 

מתוך:

http://blogs.technet.com/b/tothesharepoint/archive/2013/02/19/an-introduction-to-cross-site-publishing.aspx

 

יתרונות בשימוש בשיטה זו:

1. שמירת  המידע באוסף אתרים אחד בו למעשה מתבצעת הכתיבה והעריכה של התוכן מאפשרת למנוע טעויות אנוש. שכן, מירב המשתמשים צופים בשיקוף של תוכן מתוך אוסף אתרים זה ואינם יכולים לגשת או לערוך/למחוק בטעות מידע מתוכו.

בנוסף, כאשר מחליטים לשנות את  התוכן ב אוסף האתרים המיועד לכתיבה השינויים המבוצעים בו מוצגים לאורך כל אוספי האתרים המשתמשים  באותו התוכן.


2. מאפשר לתוכן להיות משותף בצורה אנונימית באתרים בהם מוצג תוכן זה.


3. יוצר מגוון רחב של ארכיטקטורות אתר אפשריות לשימוש


כיצד עובדים עם  ה Cross-Site Publishing?


א.  מגדירים ספריות ורשימות  כקטלוג בתוך באוסף אתרים  בו הופעל היישום של Cross site publishing


ב. מוסיפים את הרשימות והספריות לאינדקס החיפוש באמצעות crawling


ג. הוספת Web parts  של חיפוש  באוספי האתרים בהם אנו מעוניינים שהתוכן יוצג.


ד. בשימוש בWeb part החיפוש באוספי האתרים המיוחדים לצפייה מתבצע חיפוש על אינדקס החיפוש המכיל מידע גם מתוך ה הספריות והרשימות שהוגדר בהם ה cross site publishing.


חשוב לציין כי יישום זה רלוונטי רק לשרתי SharePoint 2013  ואינו מתאים ל Sharepoint 2013 בסביבת ענן.

 

המידע נאסף מסקירת הרצאות באתר YouTube .
ומתוך:  http://blogs.technet.com/b/tothesharepoint/archive/2013/02/19/an-introduction-to-cross-site-publishing.aspx

ארגונים נוהגים מעת לעת להחליף מערכות לניהול ידע, כשם שאדם פרטי נוהג להחליף סמארטפון, רכב, דירה...
הסיבות לכך מגוונות: מערכת שהתיישנה ואינה נתמכת טכנולוגית, הצורך בחדשנות והישארות בקדמת הטכנולוגיה, החלפת מערכת במקום שינוי גדול במערכת הקיימת ועוד.

ההחלפה (או שדרוג... או הסבה...), גם אם כתוצאה מאילוץ וגם כחלק מתהליך טבעי בארגון, מהווה הזדמנות לבצע איתור צרכים מחודש, תהליך שאמור להתבצע גם בשגרה, אך לעיתים נזנח.

בשנים האחרונות ליוויתי, ואני עדיין מלווה,  פרוייקטים רבים מעין אלה.
בהסתכלות לאחור, השונות ביניהם גבוהה.

לכאורה, כולם החלו בנקודת פתיחה זהה - אנחנו משדרגים: את הפורטל, את האתר, את מנהלת הידע...
בפועל, כל שדרוג נובע מצורך אחר (לא תמיד צורך טכנולוגי), ומצריך, לפיכך, תהליך אחר ועקרונות מנחים אחרים.

קחו לדוגמה ארגון גדול שהטמיע מערכת טכנולוגית חדשה, ונמצא בימים אלה בעיצומה של הסבת כל הידע מהמערכת הישנה, שאינה נתמכת עוד.
המערכת הישנה מכילה אתרים מקצועיים ויחידתיים רבים, ובראשם מנהלי אתרים מן היחידות השונות בארגון.
מנהלי האתרים בארגון לא בחרו בשינוי, אך מחוייבים לו.
תחום ניהול הידע הארגוני משקיע משאבים רבים בתהליך ההסבה, הכולל טיוב הידע הקיים, אפיון מחדש של האתרים, בנייתם, הזנת תכנים, הדרכת מנהלי האתרים ותמיכה שוטפת בהם והעברת מקל מסודרת.
מנהלי האתרים הם שותפים מלאים לתהליך: הם מטייבים את הידע הקיים, מאשרים את רשימת נושאי האתר (עץ תכנים), מעבירים בקשות לשינויים במבנה ומתנסים בעבודה על האתר. רק לאחר כל אלה, כאשר יש הסכמה משותפת, האחריות עוברת אליהם.

 

מהם הדגשים בתהליך?

  • לוחות זמנים קצרים
  • טיוב ותיקוף ידע (לא הכל עובר)
  • עבודה בשיתוף פעולה עם מנהלי האתרים
  • אפיון בזק, המתבסס בעיקר על הקיים, אך עדיין מצריך מתן ערך מוסף הן מבחינת נראות והן מבחינת יכולות

בארגון אחר מקימים מחדש את מנהלת הידע.
שינוי ארגוני והיעדר מענה הולם של מנהלת הידע הקיימת, הביאו לצורך בשדרוג.
השינוי מלווה, אמנם, בהחלפת מערכת, אולם תהליך איתור צרכים שבוצע, מצביע על כך שהקושי העיקרי היום הוא בתוכן: קשה לאתר את הידע, פריטי הידע ארוכים ומורכבים, ואינם מוצגים בתבניות ולכן קשה להשתמש בהם.
בארגון זה, יבוצעו תיקוף ובדיקת שימושיות עם משתמשים פוטנציאליים, וזאת כדי לוודא שהקונספט שהוגדר אכן מתאים לצרכים שאותרו.

 

מה הדגשים בתהליך?

  •  שיתוף משתמשים פוטנציאליים בתהליך האפיון וכתיבת התכנים
  • הגדרת עץ הידע (הנגשה חיצונית)
  • כתיבה מחדש של כל פריטי הידע
  • עבודה לפי תוכנית הסבה
  •  הכשרה וליווי של כותבי התוכן

בארגון נוסף מקימים מחדש פורטל מקצועי.
המשתמשים מתלוננים על מנוע החיפוש בפורטל הקיים- קשה להגיע אל הידע, הידע המוצג אינו מאורגן, ויש הצפה של ידע לא רלוונטי.
הפורטל יוקם על מערכת חדשה, שבה יינתן דגש על מספר דרכי חיפוש.
גיבוש הפיתרון והמחשתו מבוצעים בצורה הדרגתית, ומבשילים ככל שהתהליך מתקדם. באופן זה, הפערים בין ציפיות המשתמשים לבין הפיתרון המוצג להם הולכים וקטנים.

 

מה הדגשים בתהליך?

  •  הגדרת סוגי ידע ונושאים מקצועיים לפי תפקידים ותחומי עיסוק
  • טיוב ותיקוף הידע הקיים
  • קיטלוג מחדש של כל הידע
  • תיקוף חוזר ונשנה של הפיתרון המתגבש


לסיכום: לעיתים, השינוי הנדרש אינו בדמות החלפת מערכת, אך אין לנו המוטיבציה והמשאבים לבצעו.
המנוע לביצוע השינוי הוא החלפת המערכת, ואז, כחלק ממהלך כולל, קל יותר לגייס משאבים ומוטיבציה.
הדגש הוא ההזדמנות לבצע התאמה לצורך, ואת ההזדמנות הזו, השתדלו לנצל.


 

מאמר מעניין וקצר המדבר על 4 סוגים שונים של ניהול ידע

לקריאה לחצו כאן

בלוג מקסים של מארי אברהם שנכתב בצורה משעשעת על הדימיון בין ניהול ידע ל "מלחמת הכוכבים"

לקריאה לחצו כאן

סרטון של ניק מילטון על איך להטמיע ניהול ידע באירגון

לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: מלון שרתון, רח' הירקון 115 תל אביב

תאריכים: 08/07/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס האיכות 2014

מיקום האירוע: דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

תאריכים: 18-20/11/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM UK 2014

מיקום האירוע: London, United Kingdom

תאריכים: 11-12/06/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: Making metadata work

מיקום האירוע: London, United Kingdom

תאריכים: 23/06/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

ספר: Switch
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי
הספר Switch: How to change things when change is hard, נכתב על ידי האחים Chip & Dan Heath בשנת 2010. לא הכרתי את הכותבים אך ראיתי את הספר אצל שני אנשים שונים (תודה לכם עומר וירום) וזה כבר עורר את סקרנותי. אם לקפוץ לשורה התחתונה- כל כך נהניתי ולמדתי, שכבר הזמנתי את הספר החדש שכתבו האחים ויצא רק החודש. מדובר בזוג אחים העוסקים במנהל עסקים באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. כתיבתם נעימה, מלמדת ומתודית ביותר. הספר עשיר בדוגמאות, ועם זאת לא מלאה בקריאת הרעיונות, גם אם חוזרים יותר מפעם אחת לצורך חידודם. הרעיון העיקרי המובא בספר זה: כדי להצליח בשינוי, בכל רמה שהיא, כדאי להשפיע על שלושה מרכיבים: השכל וההיגיון, המדומה כאן לרוכב אופניים שמכוון אותנו בדרכנו; כוח הרצון שלנו, המדומים כאן לפיל ומסורבל, ששם אופניים לא יצליחו להדהיר אותו קדימה, אם אינו מספיק רוצה בכך; והסביבה, שלעיתים אנו מתעלמים ממנה, היות ואנו רוצים לשנות אנשים ולא סביבות, אך הרבה יותר קל להשפיע עליה ולשנותה, ובאופן מפתיע, לגרום בכך להצלחת השינוי האנושי.
מפת הספר

אין להתייאש. לא כל שינוי הוא קל, בין היתר, כי שאר העולם לאו דווקא רוצה את מנה ה שאתה מבקש. אולם, השינוי בהחלט אפשרי. הרעיונות המובאים, כמו גם הדוגמאות, מתאימים ורלוונטיים לנו כפרטים, כצוותים, כארגונים או אפילו כמדינות. הרעיונות הגדולים, גם אם מוכרים, מלווים ברעיונות מעשיים ממוקדים שבהחלט מסייעים.
לא בכדי זכה הספר להפוך ל- New York Times no. 1 bestseller.
ממליצה מאד.

לכוון את הרוכב
כפי שכבר נכתב לעיל, כל  שיני מצריך גם פניה לראש שלנו, להיגיון. הראש הוא
שמספק תכנון וכיוון; הוא אחראי לשליטה של האדם על השינוי שחל בקרבו. יש לראש חוזקות, אך ישנן גם גם חולשות: הוא נוטה להשקיע בניתוח וחשיבת יתר, על חשבון הביצוע, והוא מתעייף ומותש כאשר הוא מנסה להילחם במוטיבציה, ללא סיכוי רב לניצחון. כאשר אנחנו רואים אנשים שאינם מצליחים להשתנות וחושבים שהם מתנגדים או עצלנים, בדרך כלל אין זה כך: חסרה להם ההבנה הברורה לאן הולכים. יש לכוון את הרוכב.

 

כלים מרכזיים המוצעים ליצירת התמונה הברורה וכיוון הרוכב- מרמת העל ועד רמת הפרטים:

הכוונה ברורה ליעד (Point to the Destination):

  • יש להגדיר יעד נהיר אליו רוצים להגיע. גם אם לעיתים למחולל השינוי היעד ברור, אין זה אומר שהאנשים שצריכים לעבור את השינוי מבינים את משמעותה וחשים אותה באופן מובהק. חייבים להיות חדים.
  • יש להגדיר מטרות ויעדים שברורים לכל השותפים, ואם מתאים- לכמת אותם (זמן ורמת הישג).
  • מומלץ להזכיר שוב ושוב את הרציונאל- למה השינוי חשוב (ודחוף –מ.ל.) מומלץ להציג זאת בסיסמא קליטה וברורה. ההכוונה קריטית היות ופעמים רבות הרוכב מדווש באופן מוגבר (מנתח ומתכנן) וזאת על חשבון העשייה.
  • כדאי שההכוונה צריכה להיות ממוקדת במקום כללית (במקום לדבר על הרזיה וכל אחד תופס אותה אחרת בהיקפה וברמתה, להתמקד למשל בהכוונה לשתייה של חלב 1% שומן ולא של 3%).


אחד העקרונות העומד מאחורי רעיון זה, שלרוב לבעיות גדולות יש פתרונות קטנים ואותם קל יותר ליישם. צריך רק לחפש...

 

מציאת הנקודות החיוביות (Bright Spots):

גם אם יודעים לאן רוצים להגיע, לא קל לדעת מה הדרך הנכונה להגיע לשם.
כלי פשוט אך יעיל המוצע ע"י האחים Heath- לחיפוש הפתרונות שיעזרו להשגת השינוי הינו מציאת הנקודות החיוביות: לנתח הצלחות של אחרים, או תת הצלחות מקומיות, ועל סמך אלו להבין איך ניתן להצליח. דוגמא- בכפר שבו רצו להקטין את כמות הילדים בתת תזונה, בעיה משמעותית לאותו אזור, הלכו לבדוק מה מייחד את הילדים המעטים שהיו במשקל סביר, ועל סמך זה יצרו הכוונה ברורה והגדירו יעדים ממוקדים. במקרה זה, יש לשים לב, לא הייתה בעיה של מוטיבציה (פילים); האמהות רצו שילדיהם יהיו בריאים- רק לא ידעו איך לדאוג לכך. הדרך הנכונה, כך למדו, היא לערבב קותלי בשר באורז, ולהאכיל את הילדים באופן אקטיבי ולא רק כאשר ביקשו זאת בעצמם.

 

הגדרת משימות מפורטת לצעדים הקריטיים (Critical Moves):
מכלי כלי השלישי המוצע הינו ברמת הטקטיקה: הגדרת משימות קונקרטיות מעשיות אותן מצפים מהאנשים לבצע. כאשר יש יותר מידי אפשרויות ביצוע- הרוכב (זה אנחנו והשכל שלנו), מתבלבל. ידועים המחקרים על ריבוי סוגי ריבה בחנות המקטין את סך המכירות. כמובן יש דוגמאות רבות אחרות. הגדרת המשימות מסייעת להתמודדות עם בעיית החלופות, אך יותר מכך, היא מסייעת לחוסר הבהירות, כי פעמים רבות לא יודעים בכלל איזו חלופה אפשרית. ההמלצה היא לא לייצר רשימת משימות ארוכה לכל התהליך: להתמקד בהתחלה ואם אפשר בסוף, ולייצר גם בשלבים אלו רק את רשימת המשימות הקריטית. עם מה שאינו קריטי יסתדרו לבד, ומה שבאמצע- ממילא לא ניתן לחזות.


חזרה

 

לתת לפיל מוטיבציה

פעמים רבות הראש רוצה אך עדיין אנחנו מתקשים להשתנות. זה נכון בהרגלים אישיים של אכילה ועישון, אך נכון גם בהגשת דו"חות במשרד (לא ברגע האחרון או אחריו) ובהתנהגותנו כמנהלים או אזרחים.
זה הפיל שבתוכנו. אף רוכב אופניים, חזק וממולח ככל שיהיו לא יצליחו להזיז אותו, אם לא החליט שהוא זז.

 

כלים מרכזיים המוצעים להנעת הפיל והזזתו:


התחברות לתחושות (Find the Feelings):
ליבו של כל שינוי עוסק בשינוי התנהגויות של אנשים; שינוי התנהגותי מצליח יותר כאשר מצליחים לדבר לרגשות האנשים ותחושותיהם. הדבר נכון גם בארגונים המחשיבים את עצמם עסקיים נטו.  במחקר של קוטר (המוכר בעולם כמוביל תיאוריות שינוי) וכהן נמצא שלא תהליך של ניתוח-חשיבה-שינוי הוא שהצליח, אלא דווקא תהליך של ראיה-תחושה-שינוי הביא לתוצאות טובות יותר.
לא מפתיע, אך הרגש הוא שמניע את הפיל. עבור פעילויות קצרות ומהירות ניתן לגרום לאנשים לפעול על סמך תחושות שליליות. אולם, רוב הזמן, כאשר נדרש שינוי שהינו תהליך, רגשות חיוביים הם שיניעו אותנו. תחושות חיוביות מרחיבות ובונות אותנו. אנו נהיים יותר פתוחים, יותר סקרנים, בעלי יותר משאבים שיאפשרו לנו להתעניין ולהיות מעורבים. הם מאפשרים ראש פתוח, יצירתיות ותקווה.

 

הקטנת השינוי (Shrink the Change):
כלי אחר, לא פחות חשוב, המסייע לנו לנוע, הוא תפיסת הדרך שעברנו. אם אנו חשים שכבר עברנו דרך במסלול לפתרון והשגת השינוי, יהיה לנו יותר קל להתחבר ולהשתנות. אם לדוגמא, במקום אחד ימכרו משהו ב- 100 ₪, ובמקום אחר ימכרו ב- 120, אך יתנו לך קופון של 20 ₪ - יותר אנשים ירצו לקנות, בתחושה שכבר השיגו את ה- 20 ₪ הראשונים, והם כבר בדרך לרכישה.
כאשר אנחנו רוצים שמשהו יצליח, פעמים רבות אומרים לנו להעלות את הרף. המלצת האחים Heath היא הפוכה- הורידו את הרף; הקטינו את השינוי הנדרש. ככל שתקטינו את תחושת השינוי, כך יהיה קל יותר לאנשים לשנות. ככל שירגישו שכבר עשו כברת דרך, כך יהיה קל יותר להגיע לכדור השלג המתגלגל מעצמו.
איך מקטינים את השינוי? מבקשים פעילות לזמן תחום; מבקשים פעילות תחומה; יוצרים אבני דרך. כך ניתן להפיח באנשים תקווה. בדרך זו אפשר לחגוג ניצחונות קטנים שבדרך, ולהעצים את תחושת השינוי שכבר היה.
יש כמון להבטיח שהפעילויות התחומות ברות ביצוע, ושההישג שלהן אכן נראה ומשמעותי.
יש אנשים שיאמרו שמדובר במניפולציה. יתכן וצודקים, אך השיטה עובדת.

 

הצמחת האנשים (Grow the People):
הכלי המשלים להקטנת השינוי הוא צמיחת האנשים. כמובן שאין הכוונה לצמיחה פיזית. Heath מכוונים למודל של יצירת זהות משותפת לאנשים, זהות שתצמיח אותם, תיתן להם כוח ומשאבים המאפשרים להם לבצע את השינוי.  הזהות יכולה להיות כ"אזרחים אכפתיים", "חברה של עובדים יזמים וחדשניים" ועוד. הזהות וההזדהות עם הקבוצה נותנות לנו תמריץ לפעול למען המטרות אותן היא מייצגת. יצירת זהות ניתן לעשות כמעט בכל קבוצה וכמעט לכל פרט, במצבים שונים של סוגי שינוי. עד כמה שהדבר מפתיע, מסתבר שאנשים פתוחים לפיתוח זהויות ונענים בקלות. הבעיה העיקרית קשורה בתהליך המלווה. אם רוצים, למשל, לשכנע אנשים ליזום יותר, ויוצרים זהות ארגונית, כפי שהוזכר לעיל, של חברה בה העובדים יזמים וחדשניים, יש תקופת ביניים בה מפמפמים זהות זו בקרב העובדים, אך הם לא מצליחים ליזום ולחדש. תחושה ורצון (של הפיל) חשובים, אך ברור שאין הם מספיקים כדי אכן לחולל את השינוי. הבעיה היא, שבתקופה זו יכולה לגרום לאכזבה, ולמפלת התהליך כולו. ההמלצה כאן היא חד משמעית: יש להכיר בכישלון כחלק מהתהליך. בעולם העסקי, משום מה, אנחנו בטוחים שאחרי שמציגים תפיסה חדשה, אנשים יכולים להתחיל לפעול לפיה. אולם, החיים אינם כה פשוטים. נדרש שלב ביניים של אימון. ואימון היא תקופה בה ניתן לטעות. אם ברור לאנשים ולארגון שזה חלק מהתהליך, לא יחושו אכזבה, שכן מדובר בחלק מההתקדמות (למרות אי ההתקדמות). האחים Heath מציגים מודל של U- המתחיל מתקווה, עובר דרך אימון (וזו הירידה) אך חוזר ועולה למצב של ביטחון. המודל של תקווה-אימון,ביטחון הוא מפתח להתמודדות עם התהליך, וכאשר מבינים אותו ומתקשרים את קיומו, הצמחת האנשים אפשרית. וכאשר מגיעים למצב של ביטחון, הרבה יותר קל לנו להניע את הפיל- להמשיך ולהשתנות.
דוגמא המוזכרת בספר, מתייחסת למנהלת בית ספר שקיבלה לידיה בית ספר כושל. היא יצרה זהות של תלמידים מצליחים, אולם כמובן שזה לא הספיק כדי שאלו יצליחו. היא שינתה, יחד עם צוות המורים את סולם הציונים ובמקום ציוני נכשל, תלמידים קיבלו ציון ט.ע.- טרם עבר. השיח בבית ספר השתנה, כאשר כל תלמיד נחשב כבעל פוטנציאל, חלק שכבר הצליחו, וחלק אחר טרם. בצד צעדים אחרים, צעד זה היה משמעותי להנעת התלמידים להצלחה.
הצמחת האנשים מתבססת על העיקרון שהמוח שלנו, כמו גם יכולותינו, הינם שרירים שאפשר לאמן ולפתח. ואם נאמין בעצמנו שאנו יכולים להשתנות, יהיה לנו סיכוי שאכן נשתנה.

 

חזרה

 

לעצב את הסביבה


הרעיון המפתיע (בעיניי) בספר הוא רעיון זה של עיצוב הסביבה.
אנו כה רגילים לעסוק באנשים שהם מושא השינוי, ובעצם מה שמוצע פה הוא כלי משלים אך חיצוני- שנו את הסביבה, ויש סיכוי לא רע שהצלחתם להניע את האנשים. תנו להם קופסת פופקורן גדולה יותר בקולנוע, ותראו איך הם אוכלים יותר (גם אם הפופקורן לא טרי; גם אם אין להם מקום לסיים אפילו את הקופסא הקטנה). הזיזו לאנשים את הדרך, והם יפנו על פי השילוט באופן טבעי לכיוון הרצוי, בלי צורך בהרבה שכנוע.

 

עיצוב הסביבה הוא טכני, אנושי ותהליכי:

 

שינוי קל (צביטה) בסביבה (Tweak the Environment):
הנחת היסוד שלנו שאנשים מתנהגים כפי שהם- שגויה. אנשים מתנהגים בהתאם למצב בו נמצאים.
ולעיתים קל יותר לשנות פשוט את המצב. הקלה בסביבה, או הסרת מכשול, יכולה להקל על השינוי.
אנו עושים זאת פעמים רבות- אפילו בלי לדעת לכנות זאת בשם מושכל: מכינים טופס מלווה, מערכת מחשוב תומכת וכדומה. כאשר לוקחים כסף בכספומט- המכשיר מצפצף עוד לפני לקיחת הכסף, כי לבנקים פשוט נמאס שאנשים משאירים את הכרטיס והולכים. אך השיטה לא קשורה רק למחשוב. באחד מבתי החולים בארה"ב רצו להוריד את מקרי הפגיעה כתוצאה ממתן תרופה לא נכונה. ההיקף היה אחד ל- 1,000 מה שנחשב כיחס לא גבוה, אך בבית חולים ממוצע, עדיין גורם לתמותה לא מועטה מידי שנה. ניתוח הבעיה לימד שהאחיות המחלקות את התרופות עסוקות מאד, וכמעט בכל רגע נתון מסיחים את דעתם, בין רופאים בין חולים, בבקשות שונות ומגוונות. שינוי הסביבה כאן התבטא בלבישת ווסט מיוחד שהעיד שהאחות ב"טקס" חלוקת תרופות ואסור להפריע לה. כולם שנאו את זה, כולל האחיות, אולם התמותה ירדה ב- 47% תוך שישה חודשים.
דוגמא אחרת שמוצגת בספר קשורה בשינוי ריהוט בחדר של מנהל, שגורם לו להיות יותר קשוב לעובדיו.
הרעיון ברור- שינוי הסביבה משנה את המצב ומקל על האנשים לשנות התנהגויות שנראות טבועות עמוק.

 

בניית הרגלים (Build Habits):
מסתבר שניתן לבנות לאנשים הרגלים חדשים, וכן לשנות הרגלים קיימים. גם אחרי גיל 18. אנשים רגישים מאד לסביבה ולתרבות, כלומר לציפיות הקהילה מהם.
מחקר לדוגמא לימד, שכאשר חיילים חזרו מוייטנאם, היקף השימוש בסמים הצטמק כמעט לחלוטין, רק מעצם שינוי הסביבה ומציפיות הקהילה סביבם לנהוג אחרת. זאת, אפילו לרבות כאלו שהיו מכורים למורפיום לאחר פציעה(!)
שינוי סביבה מקל עלינו להשתנות ולשנות הרגלים, מעצם זה שאנו לא נמצאים במקום הקבוע, בו ההרגלים היו מעוגנים באסוציאציה לחדרים, מקומות והקשרים נוספים. קל הרבה יותר להפסיק לעשן, לדוגמא, כאשר נמצאים בחופשה של שבוע, ולא כאשר נשארים בבית בסביבה הרגילה.
הרעיון המוצג כאן הוא כפול: גם הפסקת הרגלים קודמים, על ידי שינוי סביבה, אך גם בניית חדשים.
לבניית ההרגלים החדשים מוצע כלי מסייע: trigger action (מעורר לפעולה). אם נרצה לבנות הרגל חדש לאנשים, ונבקש מהם שיגידו הם איך ומתי הם יכולים לממשו, עצם זה שהם בנו מעין תכנית פעולה חלקית (המכונה action trigger)- גדלו סיכוייהם שאכן יממשו את הפעולה.
אם למשל רוצים להתרים אנשים, ורוצים שיביאו למקום כלשהו מזון לתרומה, אם במכתב ההפניה, ליד ציון המקום, יכתבו שישמחו שאם האדם נמצא באזור לצורך מטרה כלשהי, יודו לו אם במסגרת נסיעה זו, יביא את הנדרש בדרכו, יגדילו בעשרות רבות של אחוזים את רמת התרומה. כלומר, ניתן לבקש מהאדם שייצור לעצמו מעורר לפעולה, אפשר ליצור לו, ואפשר, כפי שהוצג בדוגמא, לייצר משהו בין לבין.
כדי שיצליח על ההרגל הנבנה: 1) לתמוך את המטרה הרצויה 2) להיות קל ליישום.
מחקר של Gollwitzer מלמד שכאשר המטרה קלה, מעורר הפעולה עוזר רק במעט. אולם, דווקא במקרים בהם השינוי הנדרש משמעותי, תרומתו גדולה פי כמה.
ניתן להסיק מכאן, שעל ידי הבקשה ממישהו לדמיין בראשו זמן ומקום בו יעשה מעשה, גדלים הסיכויים שאכן המעשה יבוצע. ואכן כך פני הדברים. אולם, יש לסייג, ולומר שהרעיון עובד, כאשר הרוכב משוכנע, כלומר, אין לו התנגדות לבצע את המעשה, רק חסרה מוטיבציה ליישומו.
כלי עזר תומך נוסף, המסייע לבניית הרגלים, כמו גם לשינוי הסביבה המוזכר לעיל (צביטה) הינו רשימות תיוג (Checklists). כולנו מכירים אותם ומשתמשים בהם, אך מדהים עד כמה הם יכולים לסייע ביישום שינויים, מעצם זה שביקשנו ממישהו לעבור על רשימה ולסמן שאכן צעדים בוצעו.

 

כינוס העדר (Rally the Herd):
הכלי המרכזי האחרון אותם מתארים האחים Heath קשור בסביבת האנשים. לחץ חברתי משפיע על כולנו. יצירת נורמות של הסביבה, משפיעה על כולנו להתיישר ולהתנהג בהתאם למצופה. ולא מדובר בגחמה של בני נעורים. כולנו נוהגים כך. כאשר אנשים מתלבטים כיצד לנהוג, ולא יודעים מה לעשות, הם מסתכלים על עמיתיהם והסובבים אותם ובעזרתם מגבשים התנהגות. מחקר, למשל, בבית מלון, שבו הוסיפו שלט בחדרי אמבטיה המעיד כי רוב אורחי המלון עושים שימוש חוזר במגבות, לפחות פעם אחת, הגדיל את רמת השימוש החוזר ברמה ניכרת. פרסום גיליון התקדמות המפרט עד כמה כל תת קבוצה בארגון מתקדמת בשינוי (ומתוך שכך, ברור מיהם אלו שלא מתקדמים)- מסייעת מאד להטמעת השינוי (זאת, בשלב כמובן, שהרוב כבר מיישם את השינוי). אנשים לא רוצים להיות חריגים לרעה, ומשתדלים להתיישר, אם הם יודעים שהם החריג, ועוד יותר, אם הם יודעים שאחרים יודעים שהם כאלו.
לצורך זה, יש כמובן קודם כל לאפשר למצודדי השינוי להתאחד ולצבור כוח, כדי שתהיה מסה קריטית מספקת להפעלת השיטה.
מימוש אחר של אותו רעיון יכול להיות על ידי שינוי הסביבה האנושית החיצונית לשינוי- שכנוע משפחות לעשיית צעדים אקטיביים ולדאוג שיקיריהם לא ינהגו שיכורים. בהקשר של נהיגה תחת אלכוהול, מסופר כיצד בארצות הברית הוכנס הרעיון של נהג תורן שאינו שותה. הרעיון שנלמד ממדינה אחרת, לא תפס בקלות. פניה לעשרות סדרות טלוויזיה ולסרטי הוליווד, גרם לכך שבשנה אחת הוצג הרעיון ו/או פוסטרים בנושא בתוכניות רבות (למשל בבר של Cheers הוצג פוסטר המזכיר שנהג תורן אינו שותה). תוך שנה כמות הנפגעים מתאונות תחת אלכוהול ירד בעשרות אחוזים.
אז נכון שלא תמיד אנו יכולים ללכת להוליווד ולהיעזר בהם כדי שיעזרו לנו לבצע שינוי. אולם, ברוב המקרים אין בכך צורך. אפשר כנראה לשנות בדרכים צנועות יותר. צריך כנראה להעיז. וגם כדאי להיעזר בשיטות המוצעות. הן נראות מעשיות ביותר. מומלץ.


חזרה

 

להמשיך להניע את השינוי

 

נחזור להתחלה. יש לנו רוכב, פיל וסביבה. השלב הראשון, בפתחו של כל שינוי, עלינו להבין האם יש לנו בעיה עם הנעת הרוכב, שיח לוגי והגיוני בשכנוע האנשים שאולי אינם מחוברים לשינוי; או שמא מדובר בעיקר בבעיה של מוטיבציה והנעת הפיל שלנו שאין לו כוח רצון, והשכל, טוב כשיהיה ("העישון מזיק לבריאות") לא יצליח להניע את הפיל. כפי שכותבים האחים- לרוב בחיים, הלב והמוח אינם מסכימים.
ועם זאת, בדרך כלל כדאי לחזק את שני המישורים, ולפעול בשניהם בו זמנית.
ותוך שכך, תמיד מומלץ גם לעצב את הסביבה, ובכך להקל על השינוי.

 

מה שחשוב לזכור, ששינוי אינו מעשה או מאורע, אלא תהליך; ותהליך לוקח זמן.
בזמן זה, לא מספיק לחכות, כי קשה מאד להתמיד במאמץ עד שהשינוי מתנהל מעצמו. אפילו אם מתחילים ומממשים את כל הטיפים וההמלצות שהוצעו לעיל.

 

מה כדאי לעשות?
לחגוג הצלחות קטנות. אחד המנגנונים המניעים אותנו כאנשים, הוא הדיסוננס החיובי; אנו רוצים להצדיק את שעשינו. ואם עשינו, ואנו רואים כי טוב, אנו משכנעים את עצמנו בדיעבד שהמאמץ היה כדאי.
שכנוע עצמי זה מקל את דרכנו להמשיך הלאה.

אם נצליח לייצר את כדור השלג, בעקבות הצלחות וחגיגות קטנות אלו, השינוי כבר יתחיל להתגלגל בעצמו.
וזה השלב בו כבר נוכל לחייך כולנו :-)

 

חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135