ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון דצמבר 2014 - מהדורה מס' 183
גיליון דצמבר 2014 - מהדורה מס' 183
גיליון:

1. כנס ניהול ידע וירטואלי יתקיים בתאריך 22/12/2014 בין 14:00-16:00 .בכנס מרצים משתפים ברשמים שלהם בהשתתפותם בכנסי ידע בעולם. לפרטים נוספים על המרצים ופרטי התחברות לחצו כאן

לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

2. בתאריכים 24-25 בנובמבר התקיים כנס העובדים סוציאליים. במסגרת כנס זה הרצו מספר ארגונים על פעילותם בנושא ניהול ידע.

אנו גאים לשתף שלפחות 4 הרצאות היו קשורות לפעילות ניהול ידע המלווה על ידנו (קרן שלם, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ועיריית ירושלים)

 

3. בתאריך 19/11 התקיימה סדנה בנושא הפקת לקחים במסגרת כנס האיכות. את הסדנה הנחה דודי רוזנטל מחברת רום בשיתוף אלי לוזון מרפאל. לסדנה נרשמו מספר שיא של 50 משתתפים. המעוניינים בפרטים על סדנה כזו בארגונם מוזמנים לפנות ל david@kmrom.com

 

4. חג אורים שמח!

 

נכתב ע"י כתבת אורח- מרינה סיאנוב, חברת SRL

אחד האתגרים המורכבים עימם צריכים להתמודד כיום ארגונים הוא ניהול יעיל ושיתוף של התוכן הארגוני, שהיקפו הולך וגדל כל הזמן.


תוכן זה מאוחסן על מגוון רחב של פלטפורמות – דפי אינטרנט, אימיילים, תבניות, מסמכים המחוללים ע"י מערכות אירגוניות כגון :OFFICE,CRM, ERP ועוד.

 

כל זה מקשה על ניהול יעיל ושיתוף של המידע, אחסונו, ארכובו ואחזורו המיידית בעת הצורך.

 

לכאורה, פלטפורמות פורטל למיניהן (SharePoint ואחרים) נותנים לכך מענה.

 

אולם, כאשר היקפי המידע גדולים, ו/או הקבצים מורכבים (סרורים, ארכיון, מדיה עשירה), ו/או הצורך משמעותי יותר משיתוף גרידא (ניהול בקרה, תהליכי עבודה ועוד),


נדרש פתרון לשיתוף וניהול, מעבר לפלטפורמה זו.

 

לשם כך, התפתחו מערכות הECM - , מערכות לניהול התוכן הארגוני (Enterprise Content Management) המרכזות את כל תהליך הניהול של התוכן תחת קורת גג אחת.

 

מערכות אלו מאפשרות מעבר ממצב שבו כמות גדולה של תכנים שונים ומידע מפוזרים בארגון,
למצב בו התכנים מקוטלגים וניתן לאתרם בקלות, לעקוב אחר שינויים, הרשאות גישה, ניהול גרסאות, הצפנה ואבטחה של התוכן ועוד.


המערכות כוללות על פי רוב, מודלים שונים המספקים פתרונות לצרכים ייעודיים כגון: OCR לקבצים סרוקים, RM,Mobile , ענן, אינטגרציה לSAP /Share Point- ,
סריקה מסיבית לרבות ברקודים, מנוע תהליכים מתקדם בשילוב חתימה דיגיטלית ועוד.


מכלול הפתרונות המוצעות ע"י מערכות ECM ייעודיות - מהווים פתרון משלים בארגונים, בעידן הפורטלים.


מערכות אלו תומכות בקצב ההולך וגובר של התוכן הארגוני ע"י מנוע אינדוקס מסיבי, שמאפשר אחזור מידי של כל מסמך היסטורי מהמערכת.

לסיכום, הטמעת מערכת ECM בארגון יכולה לסייע ב:

  •  יצירת ממשק אחיד לניהול ושימור התוכן והידע בארגון.
  •  שיפור וייעול תהליכי עבודה בארגון.
  •  חיסכון בזמני אחזור מידע.
  •  חיסכון בעלויות אחסון וגניזת מסמכים.
  • עמידה התקנים ורגולציות ע"פ דרישות.
  •  בקרת ומעקב שינויים.
  • תהליך הטמעה קל ומהיר, מוצר מדף שלא מצריך פיתוחים מיוחדים.
  • ניהול ותחזוקה של המוצר ע"י הלקוח לאחר תהליך ההטמעה.

למרות עידן הפורטלים, מערכות ECM ממשיכות להוות מענה משמעותי לניהול הידע הארגוני.

 

נכתב ע"י :
Marina Sianov
SRL מקבוצת Team-Netcom
mail: marina@srl.co.il

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב ע"י מאיה פליישר

כיום, ההשקעה בעיצוב וההתייחסות לחוויית המשתמש הינם חלק בלתי נפרד משלבי פרויקט של בניית אתר חיצוני ופנימי.


אנחנו משקיעים באיתור הצרכים, באפיון, בבחירת הצבעים הנכונים, ביצירת תבניות מתאימות, בכתיבת תוכן איכותי והכל כדי שחוויית המשתמש תהיה חיובית ושהמשתמש שלנו יחזור לבקר אותנו שוב ושוב.


האם זה מספיק? איזה עוד אלמנטים אנחנו יכולים להכניס לאתרים המקצועיים שלנו כדי לייצר עניין? איך אפשר ליצור קשר יותר אישי וליצור שייכות?


ברצוני לשתף ב-2 אלמנטים שלדעתי משפיעים על חוויית המשתמש ויכולים לייצר חוויה אחרת ואישית יותר:


בואו נהיה חברתיים!
עם כניסת הרשתות החברתיות לעולמנו, גם אתרי אינטרנט שאינם בהגדרה המסורתית רשת חברתית משלבים את הרכיבים החברתיים השונים (הוספת תגובה, לייק, פידבק, שיתוף וכד׳) לאתרים.


שילוב רכיבים כאלה נהיה גם נפוץ כיום בפורטלים ארגוניים ולדעתי מומלץ לתת לזה מקום באפיון ובעיצוב אתרים מקצועיים. מה יוצא לנו מזה? קשר דו כיווני:


משתמשים פעילים, מעורבים ומגיבים שדרכם ניתן ללמוד בזמן אמת מה המשתמשים חושבים, אוהבים ולא אוהבים, מה הם מחפשים ומה מעניין אותם.


מעבר לאפשרות שניתן ללמוד דרך זה על התנהגות המשתמשים שלנו, העובדה שהם מגיבים ופעילים מגדילה את הסיכוי שהמשתמשים יחזרו שוב לאתר בתור התחלה כדי לבדוק אם הגיבו להם, ובנוסף לראות האם עוד משתמשים אהבו ומסכימים עם מה שהם חושבים ואם התגובות שלהם משפיעות על התכנים ומובילות לשינויים. השיח שעשוי להיווצר יגרום למשתמש להרגיש ״חלק מהמשפחה״. האתר כבר לא רק אתר עם ידע אלא גם סביבה בה למשתמש יש משמעות ותחושת שייכות (ומי לא רוצה להרגיש שייך?)


בואו תראו אותנו!
במספר רב של פרויקטים בהם הייתי שותפה בתהליך האפיון, ההקמה ו/או השדרוג גיליתי שלתמונות אמיתיות של העובדים השפעה רבה על העניין בדפים.


אני חייבת לציין שבתור אחת שפחות אוהבת להיחשף ואפילו לא התלהבה מהרעיון, השילוב של תמונות השפיע גם עליי בצורה חיובית מאוד. תמונות פרופיל הינו אלמנט בסיסי שקיים ברשתות החברתיות השונות ויוצר תחושת קירבה נעימה בין המשתמשים השונים.


ניתן ליישם זאת בצורה מאוד פשוטה גם באתרים מקצועיים וליצור אפקט אחר. לא בטוחים? תנסו!


איפה זה מתאים?

  •  אתם מציגים מבנה ארגוני או דפי יחידות? שלבו ליד השם תמונת פרופיל של אנשי היחידה.
  • אתם מפרסמים חדשות, סיפור הצלחה או הוקרה? הוסיפו תמונות מהאירוע או תמונה של האדם המדובר.
  •  יצרתם דף אנשי קשר? הוסיפו תמונת פרופיל קטנה ליד השם.
  • רוצים להוסיף משהו דינמי לדף הבית? הוסיפו גלריית תמונות והרווחתם צבע ועניין.
  • יש אפשרות למשתמשים להגיב? הוסיפו את תמונת המשתמש ליד תגובתו.

בשורה התחתונה, הרשתות החברתיות על סוגיהן כאן להישאר! כולנו נמצאים ברשת חברתית אחת לפחות, כולנו אוהבים להרגיש שאנחנו בעלי השפעה ורובנו כבר רגילים להגיב ולשתף בדעותינו ובתמונותינו וגם לקרוא את תגובות האחרים ולראות גם מי כתב את התגובות. אז למה לא להשתמש בתועלות אלה גם באתרים מקצועיים פנימיים שיעזרו לנו גם להכיר את המשתמשים שלנו יותר וגם ליצור תחושת שייכות וקרבה בין האתר ובין המשתמשים?

 

ולסיום למי שלא מכיר- זאת אני, מאיה. נעים מאד! :)

מה אתם חושבים? יותר נעים עם תמונה או מיותר? 

אשמח לקבל מכם תגובות מטה

 

מה הקשר בין Info-graphic אינפו-גרפיקה, BI בינה עסקית ו-UX חווית משתמש?


אינפו-גרפיקה הינה דרך להמחשת מידע בצורה גרפית.
BI בינה עסקית עוסקת בהפקת ידע משמעותי מבחינה עסקית וזאת מתוך מכלול של נתונים.
UX חווית משתמש היא החוויה של משתמש הקצה בזמן פעילותו במערכת או במוצר מסוים.

 

כיצד בא לידי ביטוי הקשר ביניהם?
שנים אנו מתחבטים בדרך הצגת הנתונים המעובדים, דרך שתאפשר לנו להפיק מתוכם את המידע והידע המשמעותיים לארגון.


שנים משקיעים בתצוגות מגוונות: גרפים עולים ויורדים, באנרים רוחביים, מחוונים, רמזורים אדומים וירוקים ומה לא.


ושנים- המנהלים מתקשים לקבל החלטות מהנתונים; באופן טבעי מתקשים לראות בתוך בליל הדוחות, אך מסתבר שגם בתוך הגרפים הנוצצים וה- Dashboard-ים המתוחכמים- לא קשה לנו להבין את עוצמת הסיפור, את מה שהנתונים מבקשים לספר.


אז לא בכל מקרה, וגם לא באופן אוטומטי- האינפו-גרפיקה מסייעת.


במקומות בו אנו כארגון מנסים להמחיש את משמעות הנתונים למנהל, לצרכן או לכל משתמש אחר- האינפו-גרפיקה משלימה את המרכיב החסר. מתוך הבנת חשיבות חוויית המשתמש, היא מציעה כיוון נוסף- גרפיקה ייחודית, שאינה נותנת משקל זהה לכל נתון מוצג, אלא מדגישה את המסר החשוב שרצינו להדגיש מתוך הנתונים. המשתמש חווה את הנתונים ולא רק רואה אותם- וכך מליח להטמיע אותם באופן מרבי ומיטבי.


דוגמאות


הדוגמאות של אינפו-גרפיקה מדברות בעד עצמן...

 

דוגמה לכרטיס ברכה של חברת רום:

דוגמאות לתבניות אינפו-גרפיקה (הדוגמאות זמינות להורדה חינם ברשת):

 

 

ואיפה ה- Catch (הרי חייב להיות כזה...)?


העניין הוא שאינפו-גרפיקה טובה אינה תמיד פשוטה. לא במכונה כאן עסקינן, אלא בינתיים עדיין במשהו שמחייב גם מעורבות אנוש והרבה יצירתיות.


אז יש לנו עוד למה להתפתח. גם זו לטובה.

 

מקורות:
אינפו-גרפיקה / BI בינה עסקית / UX חווית משתמש – מתוך ויקיפדיה
אינפוגרפיקה – מידע חזותי – מאיה פליישר, פורסם בירחון 2Know, רום, ינואר 2013
בינה עסקית Business Intelligence- אלה אנטס, פורסם בירחון 2Know, רום, אפריל 2012
חווית משתמש – לירון ריגל, פורסם בירחון 2Know, רום, אוקטובר 2011
להצליח לעשות שימוש מושכל בנתונים לקבלת החלטות – ד"ר מוריה לוי, בלוג ניהול ידע
"אינפוגרפיקה ברשת – כמה באמת שווה תמונה?" – יעל קריידרמן, אתר חווית משתמש ישראל, 17.7.12
המדריך המלא לעיצוב אינפוגרפיקה בעברית: איך מתחילים, טיפים ומקרה מבחן. – עדי זילברבוך, אתר מגזין "פיקסל פרפקט מגזין", 2.5.12
• אתרי הורדת דוגמאות בחינם: כאן / כאן / ו כאן

בלוג של סוזן קמארנה על שילוב של למידה ופיתוח עם KM

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון של דויד גריפית על ניהול ידע כשותפה אסטרטגית בפיתוח פתרונות לאתגרים אסטרטגיים, כגון יתרון תחרותי, קיימות, עמידות ויכולת הסתגלות

 לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

 

שם האירוע: מפגש וירטואלי של פורום ניהול ידע

מיקום האירוע: פרטי התחברות למפגש יימסרו למי שנרשם

תאריכים: 22/12/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: מלון שרתון, רח' הירקון 115 תל אביב

תאריכים: 11/01/2015

פרטים נוספים בהמשך

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM Essentials 2014

מיקום האירוע: D.F. Mexico

תאריכים:03-04/12/2014

פרטים נוספיםלחצו כאן

 

שם האירוע: KM Legal Europe 2015

מיקום האירוע: Amsterdam, Netherlands

תאריכים:28-29/01/2015

פרטים נוספיםלחצו כאן

 

 

 

 

ספר: Inside the Box
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Inside the Box: A Proven System of Creativity for Breakthrough Results, שנכתב בשנת 2013 על ידי Drew Boyd ו- Jacob Goldenberg הוא ספר הדן בחדשנות, תוך שבירת המוסכמות הרגילות המוכרות לגבי יציאה מהקופסא.


התפיסה העיקרית המוצעת בספר- הדרך הנכונה ליצירתיות וחדשנות, היא דווקא על ידי הפעלת מתודות קבועות. חשיבה של כאוס, ללא חוקים וללא היצמדות לקיים- דווקא קשה, לטענת המחברים, ומביאה למעט תוצאות, למרות ההילה שצברה לה במשך השנים. העקרונות המוצעים מושתתים על חיפוש בסביבה הקרובה דווקא, ועל יצירת אילוצים ולאו דווקא פתיחה כוללת של האפשרויות.


כיף ומפתיע לא פחות, שבסיס השיטה המוצעת בספר על ידי אקדמאי (Jacob Goldenberg) ואיש מהתעשייה (Drew Boyd) שהיה מנהל ב Johnson & Johnson, פותחה במקור ע"י Goldenberg יחד עם חברה ישראלית- SIT (Systematic Inventive Thinking). שני מנהלי החברה שפיתחו אותה, רוני הורוביץ ואמנון לבב, כמו גם יועצים אחרים מהחברה (אפשר לזהות לפי השמות הישראליים) הינם גם הבסיס למרב הדוגמאות המוזכרות בספר.

מפת הספר:

 

הספר מאד מתודי בדרך כתיבתו, וקריאתו קלה. הוא כולל דוגמאות רבות, ובהחלט נותן תחושב שהשיטה אפשרית- לכל ארגון וארגון ולא רק למומחים.
שווה קריאה!

 

חיסור

 

מהות השיטה:
הוצאת אחד מן המרכיבים המהותיים במוצר/ שירות ומציאת תחליף לפונקציונאליות המוצעת על ידו.

 

דוגמא:
בשנות ה- 50, באחת מחברות המזון שפיתחו אינסטנט עוגה, שבו היה צריך רק להוסיף מים ולאפות, נתקלו בקשיי מכירה גדולים. ניתוח השוק לימד שנשים נמנעו מלעשות שימוש בעוגה ה-כמעט מוכנה, לא בגלל טעמה או מחירה, אם כי בגלל תחושת אשמה פסיכולוגית. תגובת החברה הייתה להפחית את אבקת הביצים מהמוצר. עתה, נדרשו הנשים להוסיף ביצה ומים. השינוי עשה את שלו, והמוצר הצליח מעל למשוער.

 

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של כלל המרכיבים הפיזיים של המוצר.
2. הפחתת אחד מהמרכיבים המהותיים מהמוצר.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש ללא מרכיב זה.
4. ניתוח המוצר החדש: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

 

דוגמאות נוספות:

  • אבקת כביסה ללא החומר הפעיל המנקה. מאפשר רענון בגדים ללא הריסתם בתהליך הניקוי
  •  Walkman, מכשיר שרק משמיע מוסיקה אך לא מאפשר הקלטה (בניגוד לטייפים שקדמו לו)

 

טיפים למימוש:

  •  לא להתפתות להוציא מרכיבים גורמי בעיות. אפשרי, אך זו לא חדשנות.
  • לחפש את הפתרון החלופי "מתחת לאף", במקום קרוב.
  • לזכור לבחור מרכיב מהותי, אותו מחסירים, אחרת לא תהיה כאן חדשנות.
  • לעיתים ניתן לשקול להפחית מרכיב חלקי, ובלבד שמצליחים על ידי ההפחתה והתחליף ליצור שינוי משמעותי (דוגמא- טלפוני מנגו הניידים של שנות ה- 90).

 


חזרה

 

חילוק

 

מהות השיטה:
חלוקת המוצר כולו, או אחד ממרכיביו, כך שחלק מהמרכיבים יהיו במקום אחר, או יתקיימו בזמן אחר.
החלוקה היא בהתאם לתרומה הפונקציונאלית, בהתאם למבנה הפיזי, או חלוקה של מוצר להרבה מוצרים שהינם כל אחד גרסא מוקטנת של המקור.
השיטה רלוונטית למוצרים, אך מתאימה (יותר משיטות אחרות) גם לשירותים או תהליכים.

 

דוגמא:
הרחקת מנוע המזגן האחראי להרעשה (ולחור בקיר) מיתר מרכיבי המוצר.

 

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים של המוצר או השירות.
2. חלוקת המוצר או השירות באופן פונקציונאלי, פיזי או כגרסאות מוקטנות.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

 

דוגמאות נוספות:

  •  מגירות קירור קטנות במטבח, במקום מקרר גדול
  •  הסיפור המפורסם על הארכיטקט במצרים הקדומה שהוא והמלך התעקשו להנציח את עצמם על המגדלור. בסופו של דבר, הוא הנציח באבן הפנימית את שמו, ואת שם המלך בשכבה העליונה מעל טיט. עם השנים, לאחר מות שניהם הטיט התקלף/ דהה בגלל השמש והרוחות ושמו של הארכיטקט נותר לעד (כמעט- עד רעידת אדמה שהרסה את המגדלור).

טיפים למימוש:

  •  כאשר עוסקים בשירותים או תהליכים: בחינת משמעות שינוי סדר הפעולות
  • לעיתים כדאי לבצע חשיבה בכמה כיוונים על חלוקות פונקציונאליות אפשריות.


חזרה

 

הכפלה

 

מהות השיטה:
הכפלת קיומו של אחד המרכיבים, תוך שינוי קל, כדי לתת לו יכולות שלא היו במוצר המקורי.

 

דוגמא:
בניין גבוה המורכב ממספר בניינים מחוברים, כל אחד בגובה אחר, כדי להתמודד טוב יותר עם רוחות סובבות.

 

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים של המוצר או השירות.
2. בחירה של אחד המרכיבים- והכפלתו. עבור מרכיב זה- הכנת רשימה של מאפיינים, ובחירת אחד המאפיינים שישתנה במוצר החדש.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

 

דוגמאות נוספות:

  • מספר סכיני גילוח במכונה אחת, כל אחד מכוון לתת מטרה אחרת.
  • פלס בו יש מספר בועיות, כל אחת מאפשרת מדידת זווית אחרת (מישר ועד הטיות שונות). חשוב ליצירת שיפועים סדורים (למשל ברצפת מטבח- להבטחת ניקוז המים).

טיפים למימוש:

  • הכפלת המרכיב הנראה הבעייתי ביותר במוצר הקיים.
  •  יש לשים לב לכך שמרכיב (חלק מהמוצר) ומאפיין (תכונה של המוצר) אינם אותו דבר, ואין לבלבל ביניהם ביישום.
  • לעיתים כדאי לנסות כמה חלופות על ידי הכפלה תוך שינוי כל פעם של מאפיין אחר. מסייע להשגת תוצאות.


חזרה

 

איחוד משימות

 

מהות השיטה:

מתן משימה נוספת לאחד המרכיבים שממילא קיימים במוצר/ שירות.
נקרא איחוד משימות- כי מרגע זה על אותו מרכיב לבצע גם וגם.
ניתן לעשות זאת על ידי מרכיב חיצוני/ משתמש שמקבל מעתה תפקיד שביצע מרכיב פנימי; באמצעות המשאבים הפנימיים שאחד לוקח תפקיד של האחר; או, על ידי "גניבת" אחד התפקידים שבוצעו על ידי משתמש חיצון, ומימושו על ידי גורם פנימי.

 

דוגמא:
Google מסייעים להפעלת משחק שבו מוצגים לאנשים ברשת תמונות והם מקבלים נקודות במידה ושני האנשים שייכו אותה מילה לתמונה. בדרך זו מתייג ה- Google את אינסוף התמונות הקיימות ברשת ומאפשר הצגתם במנוע החיפוש.

 

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים והחיצוניים (הקרובים) של המוצר, תהליך או שירות.
2. בחירה של אחד המרכיבים- והחלטה על משימה נוספת שיבצע, באחת השיטות שהוזכרו לעיל (חיצוני> פנימי, פנימי> פנימי או פנימי> חיצוני).
3. ניסיון לתאר את המוצר או השירות החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

 

דוגמאות נוספות:

  • שיתוף לקוחות החברה בהדרכה. בדרך זו גם מחברים את הלקוח ומגדילים את מחויבותו, אך גם לומדים על הצרכים ממקור ראשון ובדרך שלא הייתה מתאפשרת, רק מנקודת הסתכלות פנימית של הארגון.
  • משאבות מים בכפרים באפריקה שמונעות על ידי סיבוב קרוסלות בגני המשחקים של הילדים.

טיפים למימוש:

  •  לא להתפתות ולחפש פתרונות פשוטים מידי; לא יאפשר חדשנות.
  • התבססות על מרכיבים חיצוניים קרובים למוצר או לשירות בלבד.
  • הוספת משימה אינה שינוי משימה- זו אפשרית, אך אינה מייצרת את החדשנות האמורה.


חזרה

 

תלות בין מאפיינים

השיטה האחרונה- יצירת תלות בין מאפיינים, הינה ככל הנראה הנפוצה ביותר בחדשנות מוצרים (על פי סטטיסטיקות- יותר משליש (!!) מהחידושים). למרות זאת היא מתוארת כשיטה אחרונה, היות ומעט מורכבת יותר בטכניקת היישום ליצירתה רעיון החדשנות.

 

מהות השיטה:
בחירת שני מאפיינים בלתי תלויים של המוצר, ויצירת תלות ביניהם באופן שנותן ערך מוסף חדשני למוצר או לשירות.

דוגמא:
הלב של ג'ירפה גדול וחזק כדי לאפשר לדם לעלות לכל אורך צוואר הג'ירף עד הראש. עם זאת, פמפום הלב משתנה, כדי שבשעה שהג'ירף מלחכת עשב (וראשה באדמה), היא לא מתפוצצת מעודף דם.

 

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של משתנים (מאפיינים) שברי שינוי במוצר (תכונות שניתן להשפיע עליהן).
2. הכנת טבלה בה השורות מייצגות משתנים במרכיבי המוצר (בדוגמא לעיל- גובה הראש), והעמודות מייצגות משתנים בהתנהגות המוצר (בדוגמא לעיל- רמת הזרמת הדם).
3. מילוי תאי הטבלה- 0 אם אין תלות כיום בין המרכיבים, 1- אם יש.
הצעה לשינוי באחת התלויות החסרות.
4. ניסיון לתאר את המוצר או השירות החדש/ שונה.
5. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
6. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש (האם אכן ניתן ליצור קשר בין המשתנים).

 

דוגמאות נוספות:

  • תמחור שונה לחדר במלון בהתאם לעונה.
  • משקפיים בי-פוקאליות בהם המיקוד משתנה בהתאם לזווית העין.

טיפים למימוש:

  • הבנה כי כאשר הטבלה מלאה כולה באפסים, מדובר בשוק שמרני שאין בו הרבה חדשנות.
  • זהירות לא לעסוק במרכיבים, אם כי רק בתכונות ובכאלו שניתן לשנות.
  •  ניתן לממש תלות חיובית (כשאחד עולה, גם השני גדל) או תלות הפוכה (כשאחד עולה, השני קטן).
  •  יש להציע את הרעיונות רק במקומות שבשליטתנו ואכן ניתן לשנותם.


חזרה

 

יישוב סתירות

לקראת סופו של הספר, מוקדש פרק נוסף לנושא יישוב סתירות.
יישוב סתירות ניתן ליישם פעמים רבות על ידי חדשנות הדומה לזו של פיתוח מוצרים.

 

העולם שלנו מלא סתירות, אך יש להבין, שחלקן סתירות אמת, וחלקן סתירות לכאורה.
טכניקות החשיבה ההמצאתית שתוארו לעיל יכולות לסייע ביישוב של הסתירות לכאורה.
סתירות לכאורה קיימות, פעמים רבות, כאשר חסר מידע.

 

דוגמא מפורסמת לכך הינו התרגיל בו זורקים תפוז באוויר ואומרים לשניים לתפוס אותו.
לאחד כך נאמר- מיץ התפוז קריטי להצלת מישהו ממחלה סופנית.
לשני, כך נאמר, קליפת התפוז קריטית להצלת אחר.
אי חשיפת המידע כולו, חוסמת מרוב האנשים להבין שיש אפשרות להגיע למצב WIN-WIN בו שני המשתתפים יקבלו את שלהם בלי להיפגע מהשיתוף.

 

הדרך המתודית לפתרון סתירות לכאורה היא על ידי רישום שני האינטרסים ורישום הגורם המחבר ביניהם.
גורם זה, אם נזהה אותו בדייקנות מספקת- הוא זה שיוצר את הסתירה לכאורה, אך גם יכול לפותרה אם יתואר בדייקנות הנדרשת ותוך שימוש בטכניקות השונות שנלמדו (למשל- הפרדת זמן או מרכיבים).

 

יש לזכור שפשרות הינן תמיד פתרון אפשרי, אך אין להתייחס אליהן כחדשנות. חדשנות היא כאשר כל אחד מקבל את כל שרצה, בלי שהשני יפסיד.
דוגמת התפוז ממחישה באופן פשוט גם את ה WIN-WIN, אך גם את השימוש בשיטות שנלמדו בספר זה, כדי להגיע לפתרון באופן סדור.
היות והחיים מורכבים ואנו נתקלים בסתירות רבות, הרבה מהן לכאורה, יש חשיבות רבה למיומנות השימוש בטכניקות אלו ככלי למשא ומתן בחיים.
אמנם לא מטרת הספר במקור- אך בונוס אמיתי.

 


חזרה

 

סיכום:


כפי שכבר נכתב במבוא, השיטות המוצעות נראות בהחלט ישימות בכל ארגון.
במו בנהיגה, לא מספיק להכיר את התיאוריה, צריך גם לתרגל, ועם הזמן המיומנויות תשתפרנה. אולי לא כל אחד יהיה טוב כמו המומחים, אך בהחלט השיטות המוצעות ניתנות ליישום בכל ארגון ועל ידי כל צוות.


כדי לתרגל מוצעים שלושה כלים:

  • ניתוח מוצרים חדשניים בהם נתקלים תוך ניסיון לייחס את פיתוחם לאחת מחמש השיטות שהוזכרו.
  • הצעה לחדשנות למוצר, שירות או תהליך אקראי בו נתקלים, תוך שימוש באחת מחמשת השיטות.
  •  בחירת אחת מחמשת השיטות, וייחוסה למשהו הקשור במצב בו נמצאים, והצעה לחדשנות למשהו קרוב, על בסיס השיטה שבחרנו לתרגל.

אני בהחלט ממליצה להתנסות. ולצורך כך ממליצה לקרוא את הספר. כולו דוגמאות והסברים בגובה העיניים. מומלץ.

 


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135