הספר Inside the Box: A Proven System of Creativity for Breakthrough Results, שנכתב בשנת 2013 על ידי Drew Boyd ו- Jacob Goldenberg הוא ספר הדן בחדשנות, תוך שבירת המוסכמות הרגילות המוכרות לגבי יציאה מהקופסא.

התפיסה העיקרית המוצעת בספר- הדרך הנכונה ליצירתיות וחדשנות, היא דווקא על ידי הפעלת מתודות קבועות. חשיבה של כאוס, ללא חוקים וללא היצמדות לקיים- דווקא קשה, לטענת המחברים, ומביאה למעט תוצאות, למרות ההילה שצברה לה במשך השנים. העקרונות המוצעים מושתתים על חיפוש בסביבה הקרובה דווקא, ועל יצירת אילוצים ולאו דווקא פתיחה כוללת של האפשרויות.

כיף ומפתיע לא פחות, שבסיס השיטה המוצעת בספר על ידי אקדמאי (Jacob Goldenberg) ואיש מהתעשייה (Drew Boyd) שהיה מנהל ב Johnson & Johnson, פותחה במקור ע"י Goldenberg יחד עם חברה ישראלית- SIT (Systematic Inventive Thinking). שני מנהלי החברה שפיתחו אותה, רוני הורוביץ ואמנון לבב, כמו גם יועצים אחרים מהחברה (אפשר לזהות לפי השמות הישראליים) הינם גם הבסיס למרב הדוגמאות המוזכרות בספר.

מפת הספר:

הספר מאד מתודי בדרך כתיבתו, וקריאתו קלה. הוא כולל דוגמאות רבות, ובהחלט נותן תחושב שהשיטה אפשרית- לכל ארגון וארגון ולא רק למומחים.
שווה קריאה!

חיסור

מהות השיטה:
הוצאת אחד מן המרכיבים המהותיים במוצר/ שירות ומציאת תחליף לפונקציונאליות המוצעת על ידו.

דוגמא:
בשנות ה- 50, באחת מחברות המזון שפיתחו אינסטנט עוגה, שבו היה צריך רק להוסיף מים ולאפות, נתקלו בקשיי מכירה גדולים. ניתוח השוק לימד שנשים נמנעו מלעשות שימוש בעוגה ה-כמעט מוכנה, לא בגלל טעמה או מחירה, אם כי בגלל תחושת אשמה פסיכולוגית. תגובת החברה הייתה להפחית את אבקת הביצים מהמוצר. עתה, נדרשו הנשים להוסיף ביצה ומים. השינוי עשה את שלו, והמוצר הצליח מעל למשוער.

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של כלל המרכיבים הפיזיים של המוצר.
2. הפחתת אחד מהמרכיבים המהותיים מהמוצר.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש ללא מרכיב זה.
4. ניתוח המוצר החדש: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

דוגמאות נוספות:

• אבקת כביסה ללא החומר הפעיל המנקה. מאפשר רענון בגדים ללא הריסתם בתהליך הניקוי
•  Walkman, מכשיר שרק משמיע מוסיקה אך לא מאפשר הקלטה (בניגוד לטייפים שקדמו לו)

טיפים למימוש:

•  לא להתפתות להוציא מרכיבים גורמי בעיות. אפשרי, אך זו לא חדשנות.
• לחפש את הפתרון החלופי "מתחת לאף", במקום קרוב.
• לזכור לבחור מרכיב מהותי, אותו מחסירים, אחרת לא תהיה כאן חדשנות.
• לעיתים ניתן לשקול להפחית מרכיב חלקי, ובלבד שמצליחים על ידי ההפחתה והתחליף ליצור שינוי משמעותי (דוגמא- טלפוני מנגו הניידים של שנות ה- 90).

חזרה

חילוק

מהות השיטה:
חלוקת המוצר כולו, או אחד ממרכיביו, כך שחלק מהמרכיבים יהיו במקום אחר, או יתקיימו בזמן אחר.
החלוקה היא בהתאם לתרומה הפונקציונאלית, בהתאם למבנה הפיזי, או חלוקה של מוצר להרבה מוצרים שהינם כל אחד גרסא מוקטנת של המקור.
השיטה רלוונטית למוצרים, אך מתאימה (יותר משיטות אחרות) גם לשירותים או תהליכים.

דוגמא:
הרחקת מנוע המזגן האחראי להרעשה (ולחור בקיר) מיתר מרכיבי המוצר.

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים של המוצר או השירות.
2. חלוקת המוצר או השירות באופן פונקציונאלי, פיזי או כגרסאות מוקטנות.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

דוגמאות נוספות:

•  מגירות קירור קטנות במטבח, במקום מקרר גדול
•  הסיפור המפורסם על הארכיטקט במצרים הקדומה שהוא והמלך התעקשו להנציח את עצמם על המגדלור. בסופו של דבר, הוא הנציח באבן הפנימית את שמו, ואת שם המלך בשכבה העליונה מעל טיט. עם השנים, לאחר מות שניהם הטיט התקלף/ דהה בגלל השמש והרוחות ושמו של הארכיטקט נותר לעד (כמעט- עד רעידת אדמה שהרסה את המגדלור).

טיפים למימוש:

•  כאשר עוסקים בשירותים או תהליכים: בחינת משמעות שינוי סדר הפעולות
• לעיתים כדאי לבצע חשיבה בכמה כיוונים על חלוקות פונקציונאליות אפשריות.

חזרה

הכפלה

מהות השיטה:
הכפלת קיומו של אחד המרכיבים, תוך שינוי קל, כדי לתת לו יכולות שלא היו במוצר המקורי.

דוגמא:
בניין גבוה המורכב ממספר בניינים מחוברים, כל אחד בגובה אחר, כדי להתמודד טוב יותר עם רוחות סובבות.

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים של המוצר או השירות.
2. בחירה של אחד המרכיבים- והכפלתו. עבור מרכיב זה- הכנת רשימה של מאפיינים, ובחירת אחד המאפיינים שישתנה במוצר החדש.
3. ניסיון לתאר את המוצר החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

דוגמאות נוספות:

• מספר סכיני גילוח במכונה אחת, כל אחד מכוון לתת מטרה אחרת.
• פלס בו יש מספר בועיות, כל אחת מאפשרת מדידת זווית אחרת (מישר ועד הטיות שונות). חשוב ליצירת שיפועים סדורים (למשל ברצפת מטבח- להבטחת ניקוז המים).

טיפים למימוש:

• הכפלת המרכיב הנראה הבעייתי ביותר במוצר הקיים.
•  יש לשים לב לכך שמרכיב (חלק מהמוצר) ומאפיין (תכונה של המוצר) אינם אותו דבר, ואין לבלבל ביניהם ביישום.
• לעיתים כדאי לנסות כמה חלופות על ידי הכפלה תוך שינוי כל פעם של מאפיין אחר. מסייע להשגת תוצאות.

חזרה

איחוד משימות

מהות השיטה:

מתן משימה נוספת לאחד המרכיבים שממילא קיימים במוצר/ שירות.
נקרא איחוד משימות- כי מרגע זה על אותו מרכיב לבצע גם וגם.
ניתן לעשות זאת על ידי מרכיב חיצוני/ משתמש שמקבל מעתה תפקיד שביצע מרכיב פנימי; באמצעות המשאבים הפנימיים שאחד לוקח תפקיד של האחר; או, על ידי "גניבת" אחד התפקידים שבוצעו על ידי משתמש חיצון, ומימושו על ידי גורם פנימי.

דוגמא:
Google מסייעים להפעלת משחק שבו מוצגים לאנשים ברשת תמונות והם מקבלים נקודות במידה ושני האנשים שייכו אותה מילה לתמונה. בדרך זו מתייג ה- Google את אינסוף התמונות הקיימות ברשת ומאפשר הצגתם במנוע החיפוש.

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של מרכיביו הפנימיים והחיצוניים (הקרובים) של המוצר, תהליך או שירות.
2. בחירה של אחד המרכיבים- והחלטה על משימה נוספת שיבצע, באחת השיטות שהוזכרו לעיל (חיצוני> פנימי, פנימי> פנימי או פנימי> חיצוני).
3. ניסיון לתאר את המוצר או השירות החדש/ שונה.
4. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
5. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש.

דוגמאות נוספות:

• שיתוף לקוחות החברה בהדרכה. בדרך זו גם מחברים את הלקוח ומגדילים את מחויבותו, אך גם לומדים על הצרכים ממקור ראשון ובדרך שלא הייתה מתאפשרת, רק מנקודת הסתכלות פנימית של הארגון.
• משאבות מים בכפרים באפריקה שמונעות על ידי סיבוב קרוסלות בגני המשחקים של הילדים.

טיפים למימוש:

•  לא להתפתות ולחפש פתרונות פשוטים מידי; לא יאפשר חדשנות.
• התבססות על מרכיבים חיצוניים קרובים למוצר או לשירות בלבד.
• הוספת משימה אינה שינוי משימה- זו אפשרית, אך אינה מייצרת את החדשנות האמורה.

חזרה

תלות בין מאפיינים

השיטה האחרונה- יצירת תלות בין מאפיינים, הינה ככל הנראה הנפוצה ביותר בחדשנות מוצרים (על פי סטטיסטיקות- יותר משליש (!!) מהחידושים). למרות זאת היא מתוארת כשיטה אחרונה, היות ומעט מורכבת יותר בטכניקת היישום ליצירתה רעיון החדשנות.

מהות השיטה:
בחירת שני מאפיינים בלתי תלויים של המוצר, ויצירת תלות ביניהם באופן שנותן ערך מוסף חדשני למוצר או לשירות.

דוגמא:
הלב של ג'ירפה גדול וחזק כדי לאפשר לדם לעלות לכל אורך צוואר הג'ירף עד הראש. עם זאת, פמפום הלב משתנה, כדי שבשעה שהג'ירף מלחכת עשב (וראשה באדמה), היא לא מתפוצצת מעודף דם.

שלבי התהליך:
1. הכנת רשימה של משתנים (מאפיינים) שברי שינוי במוצר (תכונות שניתן להשפיע עליהן).
2. הכנת טבלה בה השורות מייצגות משתנים במרכיבי המוצר (בדוגמא לעיל- גובה הראש), והעמודות מייצגות משתנים בהתנהגות המוצר (בדוגמא לעיל- רמת הזרמת הדם).
3. מילוי תאי הטבלה- 0 אם אין תלות כיום בין המרכיבים, 1- אם יש.
הצעה לשינוי באחת התלויות החסרות.
4. ניסיון לתאר את המוצר או השירות החדש/ שונה.
5. ניתוח המוצר שהתקבל: האם יש בו צורך? מה יתרונותיו? האם יש לו שוק מספק?
6. בחינת ישימות פיתוח המוצר החדש (האם אכן ניתן ליצור קשר בין המשתנים).

דוגמאות נוספות:

• תמחור שונה לחדר במלון בהתאם לעונה.
• משקפיים בי-פוקאליות בהם המיקוד משתנה בהתאם לזווית העין.

טיפים למימוש:

• הבנה כי כאשר הטבלה מלאה כולה באפסים, מדובר בשוק שמרני שאין בו הרבה חדשנות.
• זהירות לא לעסוק במרכיבים, אם כי רק בתכונות ובכאלו שניתן לשנות.
•  ניתן לממש תלות חיובית (כשאחד עולה, גם השני גדל) או תלות הפוכה (כשאחד עולה, השני קטן).
•  יש להציע את הרעיונות רק במקומות שבשליטתנו ואכן ניתן לשנותם.

חזרה

יישוב סתירות

לקראת סופו של הספר, מוקדש פרק נוסף לנושא יישוב סתירות.
יישוב סתירות ניתן ליישם פעמים רבות על ידי חדשנות הדומה לזו של פיתוח מוצרים.

העולם שלנו מלא סתירות, אך יש להבין, שחלקן סתירות אמת, וחלקן סתירות לכאורה.
טכניקות החשיבה ההמצאתית שתוארו לעיל יכולות לסייע ביישוב של הסתירות לכאורה.
סתירות לכאורה קיימות, פעמים רבות, כאשר חסר מידע.

דוגמא מפורסמת לכך הינו התרגיל בו זורקים תפוז באוויר ואומרים לשניים לתפוס אותו.
לאחד כך נאמר- מיץ התפוז קריטי להצלת מישהו ממחלה סופנית.
לשני, כך נאמר, קליפת התפוז קריטית להצלת אחר.
אי חשיפת המידע כולו, חוסמת מרוב האנשים להבין שיש אפשרות להגיע למצב WIN-WIN בו שני המשתתפים יקבלו את שלהם בלי להיפגע מהשיתוף.

הדרך המתודית לפתרון סתירות לכאורה היא על ידי רישום שני האינטרסים ורישום הגורם המחבר ביניהם.
גורם זה, אם נזהה אותו בדייקנות מספקת- הוא זה שיוצר את הסתירה לכאורה, אך גם יכול לפותרה אם יתואר בדייקנות הנדרשת ותוך שימוש בטכניקות השונות שנלמדו (למשל- הפרדת זמן או מרכיבים).

יש לזכור שפשרות הינן תמיד פתרון אפשרי, אך אין להתייחס אליהן כחדשנות. חדשנות היא כאשר כל אחד מקבל את כל שרצה, בלי שהשני יפסיד.
דוגמת התפוז ממחישה באופן פשוט גם את ה WIN-WIN, אך גם את השימוש בשיטות שנלמדו בספר זה, כדי להגיע לפתרון באופן סדור.
היות והחיים מורכבים ואנו נתקלים בסתירות רבות, הרבה מהן לכאורה, יש חשיבות רבה למיומנות השימוש בטכניקות אלו ככלי למשא ומתן בחיים.
אמנם לא מטרת הספר במקור- אך בונוס אמיתי.

חזרה

סיכום:

כפי שכבר נכתב במבוא, השיטות המוצעות נראות בהחלט ישימות בכל ארגון.
במו בנהיגה, לא מספיק להכיר את התיאוריה, צריך גם לתרגל, ועם הזמן המיומנויות תשתפרנה. אולי לא כל אחד יהיה טוב כמו המומחים, אך בהחלט השיטות המוצעות ניתנות ליישום בכל ארגון ועל ידי כל צוות.

כדי לתרגל מוצעים שלושה כלים:

• ניתוח מוצרים חדשניים בהם נתקלים תוך ניסיון לייחס את פיתוחם לאחת מחמש השיטות שהוזכרו.
• הצעה לחדשנות למוצר, שירות או תהליך אקראי בו נתקלים, תוך שימוש באחת מחמשת השיטות.
•  בחירת אחת מחמשת השיטות, וייחוסה למשהו הקשור במצב בו נמצאים, והצעה לחדשנות למשהו קרוב, על בסיס השיטה שבחרנו לתרגל.

אני בהחלט ממליצה להתנסות. ולצורך כך ממליצה לקרוא את הספר. כולו דוגמאות והסברים בגובה העיניים. מומלץ.

חזרה