1. קורס ניהול הידע מבית רום מחזור 24 ייפתח ב- 18 באפריל.  למידע נוסף והרשמה- yamit@kmrom.com

2. דרוש/ה מזין תוכן ל SharePoint 2010, להזנת תכנים ובניית דפים לאתר. ניסיון בהזנת תכנים ב SharePoint כולל HTML חובה. ידיעת אנגלית ועברית חובה. שעות עבודה ותדירות- משתנה בהתאם לצורך, נדרשת גמישות בזמינות.
העבודה במרכז הארץ ומתאימה גם לסטודנטים. לפרטים ושליחת קורות חיים: nurit@kmrom.com

3. חדשות BI: כמידי שנה פרסמו גרטנר את הניתוח השנתי בכל הנוגע לתוכנות BI במרכזו "ריבוע הקסם". נקודות ראויות לציון: מדובר בשוק בשל ועם זאת מתפתח ומתרחב כל העת; המוצרים מאופיינים בחדשנות רבה; עדיין רואים רכישות כל העת, אם כי של חברות קטנות יותר. ו- ישנה אבחנה משמעותית בין מוצרים מובילים למוצרי נישה. כל הסיכום על רגל אחת...פרטים נוספים חשופים למנויי גרטנר באתר החברה.

שימו לב... הגענו לגיליון 150. ברכות!

בעבר כתבתי מאמר על בינה עסקית בטכנולוגית ענן
נשאלות השאלות :
1.האם פתרון לניהול ידע בטכנולוגית ענן יכול לתת פיתרון למנהלות בארגונים ?
2. מה היתרון של פתרון ניהול ידע בטכנולוגית ענן על פני רכישת מוצרי מדף לניהול ידע ?

למרות שבעשור האחרון המודעות לחשיבות ארגון הידע וניהולו בארגון הולכת וגדלה
עדיין במרבית הארגונים אין פתרונות מחשובים למנהלות.
ניתן לראות בהרבה מנהלות כי הידע מאורגן בתיקיות, במקרה הגרוע כחומר מודפס בתיקיות ובמקרה היותר טוב בתיקיות / במייל במחשב.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא שרכישת מוצר מדף לניהול ידע בארץ כרוכה לרוב בעלויות עצומות - רכישת שרתים לאחסון הידע, השקעה בתשתית, התקנות, השקעה בפיתוחים להתאמת המוצר המדף, תשלום קבוע גבוה לספק ועוד.

פתרון לניהול ידע בטכנולוגית ענן יכול לתת מענה לארגונים בינוניים-קטנים כשהדגש הוא
שאין צורך בדרישות טכנולוגיות וברכישת שרתים מעבר לחיבור לאינטרנט.
הארגונים משלמים על שירות, נהנים מאחסון ידע רב ובמקומות והקשרים בהם רלוונטי, יכולים ליהנות מפיתוחים שנעשים ע"י לקוחות אחרים (כמובן- תוך הסכמה).
יתרון נוסף משמעותי בפתרון ניהול ידע טכנולוגית ענן להבדיל מרכישת מוצרי מדף
הינו האפשרות להשתמש בתבניות תוכן, בתבניות תצוגה ואף בידע משותף (כמפורט לעיל) ובכך לחסוך זמן ועלויות בתכנון ובבניית תכנים בהקמת המנהלת.

ניקח לדוגמא ארגון בינוני עם 2 מוקדים :
מוקד שירות לקוחות שנותן בעיקר מידע ללקוחות קיימים ותומך בהם ומוקד מכירה שנותן מידע ללקוחות פוטנציאלים, מוכר ומשדרג הצעות ללקוחות קיימים.
המידע כיום מאורגן בתיקיות במחשב ב- word / עדכונים במייל וחלק מהמוקדנים משתמשים בחומר מודפס שמונח בעמדה.
מיותר לציין כי אין אחידות במתן מידע וכי השונות במקצועיות הנציגים גבוהה.

פתרון לניהול ידע בטכנולוגית ענן מעבר לארגון הידע וניהולו ,מענה מקצועי ושיפור שביעות רצון לקוחות (כפי שקיים  גם במוצרי מדף),
יאפשר גם שיתוף בתבניות תוכן ותצוגה דומות שהשתמשו בהם במוקד השני ואף בתכנים משותפים בלחיצת כפתור online ללא צורך בהתקנה מיוחדת, בהמתנה לגרסא או בתשלום נוסף.
כמו כן בעידן בו הידע רק הולך וגדל, אחסון כל הידע במוצר מדף מצריך מהארגון שוב ושוב השקעה נוספת באחסון ובתשתית, בעוד שבפתרון לניהול ידע בטכנולוגית ענן אין משמעות לעוצמת המחשוב הנדרשת ואין צורך בהשקעה נוספת.
 
ניקח דוגמא נוספת לארגון שבו המבנה הארגוני והאחריות דומים כדוגמת רשויות.
רשות שמתבססת על פיתרון ניהול ידע בענן יכולה להקים מנהלת במהירות ע"י שיתוף ושימוש בתבניות של רשות אחרת שמתבססת על אותו פתרון .
לדוגמא יישום תקנות רגולטוריות  ברשות אחת יהיה דומה ליישום ברשות אחרת, הטכנולוגיה מאפשרת שיתוף תכנים בין הרשויות (גופים שאינם מתחרים) , ששיתוף מידע ביניהן יכול להביא  חיסכון בזמן ובכסף.

מאחר ושיתוף ידע, שימוש בתבניות תוכן ותצוגה הינו יתרון בטכנולוגית ענן מומלץ לבחון את הניסיון של החברה המציעה את השירות באפיון פתרונות לניהול ידע על מנת שהפתרונות יהיו אכן מובנים, שימושיים וידידותיים.

לסיכום, פתרון לניהול ידע בטכנולוגית ענן מאפשר לארגונים קטנים-בינוניים שעד היום ויתרו על הפתרון לתמוך בהשגת יעדיהם העסקיים כפי שעד היום רכישת מוצרי המדף לניהול ידע סייעו לארגונים גדולים.
סביר להניח כי בעתיד נראה יותר ויותר ארגונים קטנים- בינוניים נהנים מפתרונות המבוססים על טכנולוגית ענן בין אם זה פתרון לניהול ידע, פתרון לבינה עסקית או CRM .

לדוגמא למנהלת בטכנולוגיית ענן לחצו כאן

נתיבים קריטיים (Critical Paths) הם הפונקציה / המטרה הכי חשובים בכל אתר / אפליקציה (ראה להלן למה הם נותנים מענה), ולכן חשוב להגדירם עוד בהתחלה,
בשלב האפיון של האתר  / אפליקציה.
הגדרתם תורמת לקביעת מסגרת ועיצוב לאתר / לאפליקציה,
שיגבירו בסופו של דבר את חווית המשתמש.

הנתיבים נותנים מענה ל:

• משתמש, המונע מצורך פסיכולוגי ורצון לספק צורך / רצון:
  מה ירצה בסופו של דבר להשיג באמצעות האתר / אפליקציה?
  
• בעל האתר / האפליקציה, המונע מצורך עסקי:
  לאן הוא מעוניין להוביל את המשתמש באמצעות האתר?

הנתיבים הקריטיים הקיימים באתרים / אפליקציות שכיחים:

הטמעת נתיבים קריטיים באתר / אפליקציה באה לידי ביטוי בפעולות הבאות:

• נדאג שהמשתמש יגיע לנתיב הקריטי תוך 2 לחיצות.
• נתכנן ונדגים את מפת ההתמצאות האתר / האפליקציה, את הזרימה בין כל דפי
  האתר לפני שניצור אותם בפועל.
  בדרך זו יתאפשר בפשטות לבצע שינויים: להוסיף, להשמיט, לתעדף וכו'.
• נקשר לנתיבים הקריטיים מכל הדפים באתר / אפליקציה.
  בדרך זו נציע למשתמש לבצע פעולות נוספות באתר / אפליקציה,
  לדוגמה: "צור קשר" ו"למד עוד".
  

לסיכום:

הגדרת נתיבים קריטיים תסייע לך ב:

• הגדרת הפוקוס של האתר / האפליקציה
• השגת המטרות העסקיות
•  הגברת חוויית משתמש
  .
  המידע נלקח מאתר EzineMark.com

BI מסורתי עוסק בתהליך הפיכת מידע לידע שימושי בר-פעולה המוביל לקבלת ההחלטות הרווחיות והנכונות ביותר לארגון בזמן נתון.
כדי שהנתונים יהיו מדויקים ועדכניים, נוהגים רוב הארגונים להביאם לסביבה אינטגרטיבית (מחסן נתונים) ולהפקיד את תכנון הדו"חות והכנתם בידי אנליסטים מומחים.
באופן טבעי, העברת המידע, ולא פחות תכנון הדו"חות  והפקתם בידי האנליסטים יוצרת צוואי בקבוק; עובדים הופכים תלויים בדוחות ובתוצרי המידע של האנליסטים- ובסביבה העסקית שבה זמן=כסף, הדבר יכול להביא לפספוס של הזדמנויות עסקיות ולאיבוד רווחיות.
אחד מן הפתרונות המוצעים לבעיה זו היא הרחבת הנגישות של תוצרי כלי BI תוך התאמתם למשתמשים ה"לא-מומחים" בכל רמות הארגון.

BI בשירות עצמי

יתרונות בהנגשת BI להמונים:

1. העצמת העובד עם תובנות עסקיות
   הנגשת מידע עסקי רלוונטי לעובד יעודד קבלת החלטות עסקיות "חכמות" ו"טובות" יותר.
   הנגשת מידע לשימוש אישי יאפשר לכלל המשתמשים לקבל, לגשת, לחקור לנתח וכן לשתף מידע קריטי בכדי להגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר.שימוש אישי במידע יפחית את התלות באנשיIT  ובאנליסטים ויאפשר לאלו להתפנות לפרויקטים בעלי ערך מוסף רב יותר לארגון. הפצת כלים המאפשרים ויזואליה נוחה של מידע, הפשטתו וניתוחו כגון דוחות אקסל,טבלאות PIVOT  ,המאפשרות להרכיב מידע ממקורות שונים על פי חתכים מותאמים אישית, יצירת לוחות מחוונים (dashboards) המותאמים אישית ועוד מספקים אפשרויות לקבל מידע BI אישי המעצים את העובד ואת טיב החלטותיו העסקיות.
2. שיפור האפקטיביות של הארגון
   עובדים בעלי גישה למידע יוכלו לשתף אותו לאורך הארגון, ללמד וללמוד מעמיתים לגבי הדרכים לקבלת החלטות עסקיות אפקטיביות וטובות יותר, זאת באמצעות שימוש בכלים כגון:הקמת אזורי עבודה משותפים, יצירת "ענני תגים" למסמכים,קבלת התראות לגבי מידע חדש או כזה שעודכן ועוד.

האתגר- כלי BI מסורתיים והנגשתם להמונים

כלי ה- BI   המסורתיים משרתים את צרכיהם של אנליסטים ושל מנהלים והם נבנו במטרה לשרת אוכלוסיה זו, הם עמוסים במידע ומעמידים אתגר בפני המשתמש הלא מומחה בפענוח של אותו מידע.
הדבר מוליד שני מגבלות בהנגשת כלים אלו לתפוצה נרחבת יותר בארגון:

1. כלי BI מסורתיים מורכבים מדי לשימוש נרחב ודורשים ידע מוקדם בכדי לדעת כיצד למצוא בהם מידע.
2.  הם דורשים ידע מוקדם בכדי להפיק תובנות מן הנתונים שנמצאו.

בכדי שכלי BI יוכלו להיות בשימוש נרחב בחברה יש צורך בשינוי מובנה בשלושה היבטים:

1. יצירת מאגר הבנוי בשפה "טבעית" שתובן למשתמשים הלא מומחים.
2.  יצירת נגישות מהירה אל המידע.
3. הגדלת הגישה אל כלל המידע המופק בכלי ה- BI.

הנגשת מידע באמצעות תיבות חיפוש מורכבות

אחד מן הכלים המאפשרים נגישות רחבה למידע הקיים במערכות BI הוא יצירת מנוע חיפוש המחבר בין השפה ה"טבעית" של העובד לבין תוצרי המידע הקיים בדוחות הBI-.
שימוש בתיבת חיפוש הוא דבר מוכר הידוע לכולם מחיפוש ברשת. בתיבת חיפוש מורכבת המשתמש יוכל להעלות שאילות מורכבות לקבלת מידע המותאם אישית ; כגון חיפוש מוצלב של :"הכנסות ברבעון הנוכחי עבור תוצרים" ו "השווה הכנסות אלו להכנסות מרבעון אשתקד" או צמצום נוסף  על ידי צירוף המילים "רק בישראל".., את התוצאות יוכל המשתמש לבקש לקבל בתרשים, בתיבת אקסל ובתצוגות שונות שיקלו על הבנת הנתונים, כך שכל אחד בחברה יכול להעלות שאלות ולקבל בחזרה תשובות תוך שניות.
בפיתרון זה הגישה אל מידע BI נעשית נגישה לכולם בצורה קלה ופשוטה להבנה ואינה מצריכה  הכשרה קודמת בהבנת מבני נתונים.
המשתמש יוכל לעשות שימוש נרחב במידע: לשמור אותו, לשתף אותו עם עמיתיו,לבקש הפקת דוח דומה בזמן מוקצב  או לפרסם אותו במאגר לשימוש עתידי.בצורה זו עובדים בכל הרמות הארגוניות יכולים לקבל גישה אל מידע עסקי בצורה נוחה ומהירה, הם יכולים להגיב במהירות רבה יותר וכך להעלות את תרומתם האישית לארגון ולהגביר את היעילות הארגונית למען הגדלת רווחיות.
עם היתרונות ישנם גם סיכונים שיש להביא בחשבון בעת פתיחת השימוש במידע לכלל הארגון, עובדים יכולים להוריד מידע לא נכון לדוחת האקסל שלהם,או לא להבין נכונה את הרלוונטיות של המידע.על חברות אם כן, לוודא כי העובדים מבינים את איך עובדות האפליקציות שבשימוש BI כדי להימנע מיצירת שאילות מוטעות שיכולות להוביל למידע שלא יובן כהלכה.

בכדי ליצור שימוש נרחב "נכון" של כלי BI יש לאפשר:

1. פיתוח של כלי אבטחה מתאימים לשמירה על בטיחות המידע ושלומותו.
2. להסביר לעובדים לא רק איך למצוא מידע אלא גם איך לנתח ולעשות בו שימוש מושכל.
3. לספק גישה אל הנתונים רק אל אותם העובדים שירוויחו מן הגישה.
4. לבצע הערכות על תוצרי המידע של כלי BI בכדי להבטיח כי עובדים שאינם סטטיסטיקאים  יוכלו להפיק ממנו את המרב

השורה התחתונה: ההתפתחות הטכנולוגית הקשורה בחיפוש ובענני תגיות מאפשרת כיום הנגשת הבינה העסקית ליותר עובדים, עם פחות הכשרה. ישנם מספר אתגרים הניצבים לפתחנו בבואנו ליישם תפיסה חדשה זו, אולם לא מדובר באתגרים חדשים מסוג שעוד לא הכרנו בארגון. הדבר בהחלט אפשרי, וכפי הנראה- גם מאד כדאי. החוכמה, כפי שלמדנו, היא בקרב ההמונים, ויש כאן גם תהליך של ייעול, אך לא פחות, אפשרות להישגים נוספים וניצול הזדמנויות שכיום, יתכן ומתפספס. כדאי!

מקורות:
1."Delivering Useful BI Tools for the Masses
http://www.busmanagement.com/article/Delivering-Useful-BI-Tools-for-the-Masses/

2. Enabling Business Intelligence for Everyone":

http://www.google.co.il/#hl=iw&site=&q=bi+for+everyone&oq=bi+for+everyone&aq=f&aqi=g-vL2&aql=&gs_sm=3&gs_upl=1047l6062l0l6218l15l15l0l6l6l0l141l1110l0.9l9l0&fp=1&biw=1093&bih=468&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&cad=b

מצ"ב פורטל מקסים העוסק בניהול שינויים. כולל את כלל הכלים הקלאסיים המעשיים החל משמונת השלבים של KOTTER , דרך ADKAR, מסלאו, קורט לווין ועוד.
לכניסה לפורטל

הדף כבר לא קיים ברשת

בלוג מעניין על שיתופיות וקהילות.

מעניין להציץ בפרט על הפוסט הנותן מבט מעט אחר על מדידה ו ROI.
לקריאת הבלוג לחצו "להרחבה"

כנסים בארץ

שם האירוע: הכנס השנתי של פורום ניהול הידע
תאריכים:22/03/2012  
לפרטים נוספים: yamit@kmrom.com
להרשמה: https://www.israeltoremet.org/Custom/knowledgeil/cart

שם האירוע: כנס SharePoint Extreme

מיקום האירוע: מלון דניאל, הרצליה

תאריכים: 13-15/3/2012

פרטים נוספים: הקישור כבר לא קיים

כנסים בעולם

שם האירוע:  Best Practice SharePoint Intranets

מיקום האירוע: The Sebel Surry Hills, Sydney
תאריכים:   2/5/2012

פרטים נוספים: הקישור כבר לא קיים

שם האירוע:  The SharePoint Implementation Toolkit  
מיקום האירוע: The Sebel Surry Hills, Sydney

תאריכים: 3/5/2012
פרטים נוספים: הקישור כבר לא קיים

שם האירוע:  Gurteen Community Members in the Middle East & North Africa

מיקום האירוע: London, United Kingdom
תאריכים:   2/5/2012

פרטים נוספים: http://www.gurteen.com/gurteen/gurteen.nsf/id/imp-kcafe9

אין ספק שמחברת הספר Content Strategy for the Web בעלת תשוקה אמיתית לתוכן ואוהבת את עבודתה. הספר שכתבה Kristina Halverson בשנת 2010, ממחיש זאת בהחלט, ועם זאת לא נעדר ממנו פיכחון, בגלל היחס שזוכים להם הטקסטים כיום.
יותר ויותר אנשים בודקים מידע באינטרנט לפני קבלת החלטות, כך אומרת. המילה הכתובה כוחה כל כך משמעותי, ועם זאת, נותנים לכולם לכתוב, פעמים רבות כלאחר יד, ועם מעט מאד הכוונה. אסטרטגיה של תוכן הינה כמעט מילה גסה.
כראוי למי שאמונה על כתיבת מילים, הספר קל לקריאה. הוא כתוב בגובה העיניים ופרקטי למדי.
עיקריו:

ניתן לממש את העקרונות בוודאי בכל אתר אינטרנט, אך גם בפורטלים ואתרים עתירי תוכן גם בתוך הארגון; בוודאי ובוודאי במנהלות מידע וידע.
הספר בהחלט מומלץ לקריאה לכל מי שעוסק באחד מאלו.

הקשיים
שאלה מעניינת היא אם כדאי לציין קשיים, ובוודאי לפתוח בהם.
אודה על האמת, בספר עצמו, יש פרק הקדמה, שלטובת הסיכום נגנז ותכניו שולבו בפרקים האחרים.
אבל אין ספק, ש- Halverson אינה חוסכת בתיאור הקשיים שבעטיים ארגונים לא יוצרים תכנים טובים דיים:

1. לא תמיד ברור מה התוכן שיש להכליל באתר
2. תוכן הוא פוליטי
3. אין גוף אחד שהינו בעליו של התוכן ואחראי לו באופן בלעדי
4. הטיפול בתוכן כולל שלבי עבודה רבים ואינו פשוט וקצר כפי שהיינו מקווים
   
   

   חזרה

ההתמודדות:

מבדק
השלב הראשון בתכנון התוכן הנכון הנו מבדק שימפה את הקיים.
ניתן ליצור מבדק בכמה רמות. להלן הפרטים שניתן למפות לכל דף-
מידע בסיסי:

1. היררכיית הדף באתר
2. שמות הדפים
3. כתובת הדפים

מידע כמותי:
      4. כמות/פירוט:

• מסמכים וחומרים להורדה
• כמות/פירוט פריטי וידאו
• כמות/פירוט טפסים
• כמות/פירוט דפים פונקציונאליים (בהם המשתמש מבצע פעולות אקטיביות)   וכו'.

      5. בעלי התכנים (תוכן שמובא מבחוץ, תוכן שמנוהל באופן פנים ארגוני, תוכן של שותף וכו')

      6. ערוצים נוספים בהם מופיע התוכן

מידע איכותי:

      7. מהות התוכן (מה מביע/משיג)
      8. רמת עדכניות התוכן (האם אכן עדכני? למתי נכון?)
      9. עד כמה התוכן תומך את מטרות הארגון; עד כמה הוא תומך את מה שהמשתמשים מבקשים * 
      10. עד כמה התוכן כיום בשימוש (על פי סטטיסטיקות)
      11. עד כמה התוכן כתוב באופן מקצועי:
            תחביר, דקדוק, שימוש במילים, התאמה למסרים ארגוניים, רמת הבניה וכללי כתיבה תמציתית.
מבדקים מיוחדים נוספים- לצרכים מורכבים:
      12. עד כמה התוכן בר מציאה ע"י מנועי חיפוש; עד כמה ה- meta data איכותי ומתאים
      13. עד כמה התוכן מונגש לבעלי מוגבלויות
      14. עד כמה התוכן מתורגם באופן מותאם לשונית לשפות השונות
      15. עד כמה התוכן מתורגם באופן מותאם תרבותית למדינות השונות

 * הערה חשובה. כל פריט תוכן נכון שישמש אחד משניים:
     - מטרה עסקית (business need)
     - מענה לרצון המשתמש (user wish)

חזרה

ניתוח מצב קיים
לאחר המבדק, ולפני שמציעים אסטרטגיית לטיפול מיטבי בתוכן מומלץ לברר עוד כמה נושאים ולתת עליהם את הדעת:
 1. מטרות (ברמה עסקית)

• מה היעד העסקי אותו מנסה הארגון לקדם באמצעות התוכן?
• מה המשתמשים רוצים/צריכים מהתוכן?
• איך תימדד הצלחה?

2. יעדי הפרוייקט (ברמת התוכן). דוגמאות:

• עדכון האתר כדי שישקף טוב יותר את דינמיות הארגון
• בניית אתר במבנה שיאפשר התאמה לצרכים המשתנים ולקמפיינים החברתיים
• חינוך הלקוחות לגבי המוצרים כדי שיהיה קל לקנות אותם דרך האתר
• התאמת האתר לתפיסת אתרים אחרים השייכים לתאגיד

3. מסגרת פעילות ואילוצים

• תקציב לפעילות
•  לוחות זמנים
• טכנולוגיה (מערכת CMS)
• הנחיות משפטיות
• הנחיות לגבי התוכן הנובעים מארגוני על/ שותפים/ רגולציה
• הנגשה נדרשת לבעלי מוגבלויות
• הנחות יסוד לפעילות

4. סיכונים
5. סביבה תרבותית קיימת בהיבט התקשורת: תדמית, מסרים, ערוצי תוכן משלימים
6. מקורות תוכן
7. בעלי תפקידים רלוונטיים בארגון
8. פעילות המתחרים וגורמים משפיעים אחרים

את הממצאים מסכמים במסמך המכונה- "יסודות האסטרטגיה" (strategic foundation)

חזרה

• אסטרטגיה
  האסטרטגיה תכלול התייחסות להיבטים הבאים:
  1. איזה תוכן נדרש ולשם מה
•  תוכן מקדמי מטרות עסקיות
• תוכן מקדם רצון משתמשים

2. כיצד התוכן ישקף את המיתוג ואת מסרי החברה

• כללי מדיניות
• קווים מנחים לכתיבה

3. איך נכון להבנות את התוכן
תבניות

• חלוניות
• סוגי פריטים
  

4. איך המשתמשים ימצאו את התוכן

• ניווט באתר (מפת אתר ותרחישים)
• מדיניות קישורים
• metadata
• ערוצי תוכן משלימים

5. מקורות התוכן

• תוכן מקורי
•  תוכן שמועבר ידנית או באופן ממוכן ממקורות אחרים

6. איך נערכים להשקה (הסבה וטיוב)

• תכנית עבודה ואחראים

7. איך ינוהל התוכן יום אחרי ההשקה?
(ראו להלן פרק תחזוקה)
8. השלכות ומשמעויות ארגוניות
(ראו להלן פרק בעלי תפקידים)

שתי עצות מלוות:

• עדיף להמעיט בתכנים מאשר להרבות.
• למדו להקשיב (לשותפים לתוכן בתוך הארגון; ללקוחות הנדרשים לתוכן- מחוץ לארגון).
  
  

  חזרה

תהליך יצירת התוכן
תהליך  יצירת התוכן (workflow) כולל מספר שלבים. להלן העיקריים שבהם:
1. איסוף המידע
2. כתיבה ראשונית; הוספת metadata; התאמה לכללי הכתיבה השונים
3. אישור / הערות
4. במידת הצורך: תיקונים ואישור מחודש
5. פרסום; פרסום בערוצים משלימים
6. עדכונים; ניהול גרסאות
7. ארכוב / ביטול

ליצירת תוכן טוב מומלץ לזהות ולשאול את בעלי העניין הרלוונטיים לגבי הקלטים/צרכים שלהם לגבי המידע:

• את מבקשי המידע
• את ספקי המידע
•  את הכותבים
• את האחראים לאישור/הערות/דחייה
• את המפרסמים (publishers)

המלצות:

•  חשוב לתת לכל בעלי העניין את התחושה שהם משמעותיים לתהליך ולתקשר להם את חשיבות התהליך כולו לתוצר.
• חשוב לוודא תהליך סדור ומנוהל (governance) של יצירת התוכן ועדכונו.

חזרה

מדידה
Web Analytics הנו התחום העוסק במדידת אתרים, הכולל אוסף מדדים לבחינת התנהגות משתמשים. מדובר בתחום מתפתח בו הן הטכנולוגיות והן המתודולוגיות מתפתחות כל הזמן ובקצב מהיר למדי.
כולל:

• Web traffic   מידע על תנועה באתר
• Web transactions מידע על פעולות אקטיביות באתר
• Web server performance מידע על ביצועי האתר
• Usability studies מידע על שימושיות האתר
• User submitted info. מידע על מידע שתרמו המשתמשים
• Forms based data מידע על שימוש בטפסים

בתכנון המדידה וביצועה יש לשאוף להגדיר מדדים מהסוג לעיל המאפשרים לבחון:

• קידום השגת היעדים העסקיים
• קידום השגת רצונות המשתמשים

מדידה היא תהליך שיש לבצע בתחילת הדרך (כנקודת השוואה) ולחזור ולבצעה לאורך זמן, כדי לבחון מגמות ולבצע שינויים המשפרים את תכני האתר והשגת היעדים והרצונות לאורך זמן.

חזרה

תחזוקה

הצלחה לאורך זמן של אתר נסמכת על תחזוקה. אין (כמעט) אתר שניתן להקים באופן חד פעמי בלא צורך בעדכון תקופתי / שוטף.
יש לבנות תכנית תחזוקה אשר יעדיה יהיו:

• הבטחת דיוק ועקביות של התכנים לאורך זמן
• וידוא קישורי דפים, פריטי תפריט ופעילות נכונה של יתר מרכיבי הניווט
• יושרה של העברת המסרים והמיתוג בדפי האתר
• עדכון metadata להבטחת תכנים חדשים וסטנדרטי חיפוש חדשים
• ארכוב ו/או ר-ארגון של תכנים מתיישנים
• הסרת מידע חוזר ומידע שפג תוקפו

תוכנית התחזוקה תכלול:

• משימות להבטחת תחזוקת התכנים
• הערכות זמנים למשימות השונות
• בעלי תפקידים מעורבים
• מיומנויות נדרשות לכל בעל תפקיד

לצורך הבטחת האיכות מומלץ לגבש מספר מסמכים התומכים את איכות התכנים:

• מדיניות האתר: כללים ואילוצים משפטיים, רגולטורים ואחרים לתכני האתר
• תקני האתר: פרמטרים מוגדרים, מגבלות וציפיות של תורמי התוכן לאתר. מגדילים את האיכות ומקטינים סיכוי לקונפליקטים ניסוחיים, מבניים או גישות טכניות שונות שעת כתיבת התכנים ע"י גורמים שונים.
• הנחיות כתיבה: המלצות לכתיבה טובה.
  
  

  חזרה

ערוצי תוכן
כאשר חושבים על תוכן- חושבים בראש וראשונה על האתר, וכך תואר עד כה בספר.
אולם, יש לתת את הדעת למספר ערוצי תוכן משלימים הנמצאים ב- WEB ומחוצה לו ויש לתכנן את מכלול פרסום התכנים בערוצים שונים אלו:

• שיווק דרך מיילים\
• דפי נחיתה
• פרסומות ב- banners
• שיווק דרך מונעי חיפוש
• הודעות עיתונות
• וידיאו-ים
• סלולארי
• מדיה חברתית (Twitter YouTube,, Facebook וכו')

המלצות:

נכון לפרסם בערוצים בהם:

•     קהל היעד נמצא
•     קהל היעד רוצה ומוכן לפגוש אותך

• יש לזכור שלא הכלי הינו העיקר, אם כי התוכן
• לפני שרצים למדיה החברתית, יש לוודא שנכון להיות שם ולתכנן היטב מה ייאמר, מדוע ואיך
• יש לזכור שאם מתחילים בנוכחות במדיה החברתית לא מדובר בהרפתקה חד פעמית, אם כי בהתחייבות קבועה.
  
  

  חזרה

בעלי תפקידים
להלן בעלי התפקידים העיקריים בפעילות (ישנם נוספים בספר, אך אלו כאמור העיקריים):

מובן שבפרויקטים פחות גדולים חלק מבעלי התפקידים מתאחדים תחת אדם אחד.