ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ספטמבר 2007 - מהדורה מס' 96
גיליון ספטמבר 2007 - מהדורה מס' 96
גיליון:
אנחנו עוברים דירה

בשעה טובה ומוצלחת אנו עוברים למשרדים גדולים ומרווחים יותר, שיאפשרו לנו מרחב עבודה המותאם לצרכינו לאור הגידול בכמות העובדים בחברה.

 

משכננו החדש נמצא ברחוב סעדיה גאון 24 תל - אביב.

טלפון:  5020771/3 - 077

פקס: 5020772 - 077

פקס הנה"ח נותר ללא שינוי: 5701575 - 03

 

במהלך השבוע הראשון של העבודה ייתכנו מעט קשיים, הקשורים לכניסה למשרד חדש.

אנו מתנצלים מראש על כל קושי שעלול להיגרם ומודים לכם על התמיכה והסבלנות. כמובן, נמשיך להיות זמינים עבורכם בטלפונים הניידים ובדוא"ל.   

 

מקווים לראותכם במשרדנו החדש.

החלה ההרשמה לקורס ניהול הידע "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware

לאחר החגים בתאריך ה - 24/10, צפוי לצאת לדרך מחזור 11 של קורס ניהול הידע "לדעת יותר" מבית  ROM Knowledgeware.

במהלך הקורס אנו שמים דגש על מתן כלים יישומיים ומציעים היכרות מעמיקה עם פתרונות בתחום ניהול הידע.

כחלק ממגמת התפתחות והתחדשות שחרטנו על דגלינו, ועל מנת להתאים את מתכונת הקורס לצרכים שזיהינו, שדרגנו את מתכונת הקורס, כולל הוספה של תכנים חדשים, המוצגים כאן לראשונה.

 

בין הנושאים שיוצגו הקורס:

·        ידע וצורכי ידע בארגונים: שלבי פרויקט ניהול הידע

·         מגוון פתרונות ניהול ידע: תבניות חכמות, אתרים, פורטלים, שולחנות עבודה מקצועיים, לקחים, תובנות, קהילות ידע, העברת תפקיד, מפות מומחים, חדשנות, מנהלת מידע, חיפוש, ניהול תוכן מובנה, ניהול מסמכים ועוד

·        מאתרים ועד פורטלים: איך מקימים בהצלחה

·        ארגון תכנים

·        שותפים ובעלי תפקידים בפעילות ניהול הידע: מועדת היגוי ועד מומחי תוכן

·        המעטפת התומכת: תרבות ניהול הידע וניהול השינוי

·        לקחים: להפיק לקחים, אך גם לראות שעושים בהם שימוש

·        העתיד כבר כאן: עולם ה - WEB 2.0 והשלכותיו על ניהול הידע

·        סדנת סיכום: התאמת פתרונות לצרכים (התנסות אמיתית בשטח)

 

תאריכי המפגשים: 24/10, 31/10, 7/11, 14/11, 21/11.

מחיר הקורס:  2,800 ש"ח לא כולל מע"מ

 

לבוגרי הקורס תוצע פגישת ייעוץ חינם בתום הקורס, לבחינת יישום הנושאים שנלמדו בארגונם.

הקורס מותאם למנהלי ידע, לכל מי שעוסק בתחום ולכל מי שמבקש להפוך למומחה בתחום ניהול הידע. 

למידע נוסף והורדת טופס הרשמה לחצו כאן

תחילת פעילות רום למען הקהילה

בהמשך לפרסומים קודמים, אנו בחברת ROM פועלים למימוש ערכינו, והתחלנו החודש בפרויקט ייחודי של תרומה לקהילה. הפעילות כוללת יישום של התמחותנו וסיוע לארגונים קהילתיים בהקמת פתרונות לניהול ידע.

 

בין הארגונים שישתתפו:

  • עמותת על"ם
  • עמותת "שקל ליום"
  • עמותת "רעות וחיוך"
  • שדולת הנשים
  • עיריית לוד - אגף הרווחה

אנו מודים לכל הפונים ולארגונים שנבחרו על האמון ושמחים על הזכות לסייע ולתרום לקהילה.

אנו תקווה כי פעילות זו אכן תסייע לארגונים אלה וכי תהווה תשתית לפעילויות נוספות מעין זו בעתיד.

 

דחיית המועד להגשת מועמדות בתחרות ITAwards

מועד הגשת מועמדות בתחרות תחרות מצטייני המחשוב ITAwards של קבוצת "אנשים ומחשבים" נדחה.

המועד החדש שנקבע הוא: 10/9/2007.

טקס ההכתרה יתקיים כמתוכנן ביום ב', 7/11/07 בתאטרון גבעתיים.

ארגונים ומועמדים המעוניינים להגיש מועמדות מוזמנים להירשם באתר התחרות בכתובת: www.ITAwards.co.il .

בהצלחה!

פרס ניהול הידע של צבא ארצות הברית

בתחרות ניהול הידע אשר מקיים צבא ארה"ב, זכו שני אתרים בפרס ניהול הידע הנכסף.

האתרים הזוכים NCO Net וְ S1 Net קיבלו את הפרס לאור נקיטת יוזמה ויישום פתרונות ניהול ידע התומכים בניהול מצבי לחץ ובקבלת החלטות.

לידיעה המלאה לחצו כאן

נכתב ע"י קרן טרוסטלר וסיוון ערער - ראובן ROM Knowledgeware

חיי היומיום מזמנים לנו אינספור מפגשים עם ארגונים נותני שירות- החל מהבנקים וחברות האשראי המשקפים את מצבינו הפיננסי, המשך בטלוויזיה שאנו צופים ובמכשירי הטלפון בהם אנו משוחחים, וכלה בעיתון שאנו קוראים ובחבילה אותה שלחנו ליקירינו. מכל אותן חברות אנו מצפים לאותם הדברים- שירות אדיב ומידע אמין שיינתנו במהירות ובשיחה הראשונה.

עם זאת, למי מאיתנו לא קרה שהתקשרנו לחברת הכבלים או הלוויין, לארגון ממשלתי גדול או לבנק, שאלנו שאלה וקיבלנו תשובות שונות כמספר הנציגים עימם דיברנו?

את הבעיה הזו (ובעיות נוספות) באה לפתור מנהלת מידע.

מהי מנהלת מידע?

מנהלת המידע היא לב ליבו של ארגון שירות, היא הגוף אשר הופך את הידע לכלי עבודה שמיש, יעיל, אחיד, מהימן ורלוונטי אשר מסייע לעובדי הארגון להיות מקצועיים ומהירים יותר.

למנהלת המידע שני מרכיבים: הראשון הוא מערכת טכנולוגית להצגת תכנים ולניהולם. השני הוא צוות עובדים האחראי על הזנת התכנים במערכת, עדכונם, תחזוקתם, התאמתם למשתמשים ואיתור צרכים נוספים של המשתמשים.
זהו צומת מידע וידע בארגון האחראי על איסוף, עיבוד והעברת מידע מכל חטיבות החברה לפתחי גופי השירות והמכירה, במטרה ליצור אחידות במידע המועבר ללקוח ובמסר המשודר תוך שכך; לקצר זמן מענה לשאלות; להקטין מספר שאלות המועברות לגורמים מקצועיים במטה; לצמצם פניות חוזרות. מתוקף מרכזיותה, המנהלת היא חלק בלתי נפרד ממהלכים ארגוניים חוצי ארגון ומתהליכים שהארגון עובר.

קהל היעד, או - למי מתאימה מנהלת המידע?

מנהלת מידע מתאימה בעיקר ליחידות בארגונים האחראיות על מתן שירות לכמות גדולה של אנשים, כדוגמת מרכזי שירות טלפוניים ומרכזי שירות פרונטאליים (תחנות שירות- בהן ניתן השירות פנים אל פנים). בארגונים כאלו נציג השירות נדרש להיות "סופרמן" ולדעת את התשובות לשאלות רבות ומגוונות. עליו לתת מענה מיידי, בצורה הטובה והמקיפה ביותר לכל שאלה שעולה בידי הלקוח, תפעולית, שיווקית, מצב חשבון ועוד. כל זאת, לפי עקרון one stop shop.

היקף המידע אותו נדרש הנציג, היושב במרכז השירות, לדעת, רמת הגיוון שלו והצורך להבטיח תשובות עדכניות בכל עת, גרמו לשינוי המיקוד בתפקידו של הנציג - אם בעבר ציפו ממנו לזכור את המידע בעל פה ולשלוף אותו בעת הצורך, היום נציג מקצועי הוא זה שיודע לאתר את המידע במערכת במהירות. גיוון המידע מושפע, מעבר לתכנים הרבים הכלולים בו, גם מהצורך לתת מענה לצרכים של קהל יעד מגוון (דוגמת אנשים פרטיים וארגונים עסקיים). מכאן, שיש צורך להתאים את המידע למאפייני האוכלוסיות השונות ולכל אוכלוסייה להציג את המידע הרלוונטי עבורה.

חשוב לציין שכמות המידע אותו ארגונים נדרשים לתת גדלה משמעותית בשנים האחרונות כיוון שרוב ארגוני השירות נמצאים בסביבה תחרותית. התחרות משפיעה על התדירות בה מתעדכן המידע (הצורך להגיב במהירות על פעולות המתחרים), על הגמישות אותה נדרש הארגון לתת כדי לבדל את עצמו מהאחרים, ועל מורכבות המידע.

השינוי בתפקיד הנציג כמו גם הסביבה התחרותית בה הארגון עובד מחדדים את הצורך במערכת מידע וידע תומכת תהליך. מנהלת המידע היא הפתרון המתאים ביותר.

תפקידי מנהלת המידע

מנהלת המידע מקשרת בין יחידות החברה ומהווה את צינור המידע היחיד, המעביר לנציגי שירות הלקוחות, את המידע המקצועי הדרוש לביצוע תפקידם. תפקידה לשפר את זרימת המידע מהמטה לשטח וחזרה, להקל על שליפת המידע, להבטיח את עדכניותו, לשפר את איכות השירות ולקצר את משך הטיפול בלקוח. מנהלת המידע משפרת את המקצועיות, המהירות, האחידות, המהימנות ואמינות המידע המועבר בין הגורמים השונים.

כיוון שמנהלות מידע מתאימות ביותר לארגונים נותני- שירות, אחד התפקידים המרכזיים שלהן הוא לייצג את ה"שטח" בתהליכים שמתרחשים בארגון. ה"שטח" הם נציגי שירות הלקוחות ובאמצעותם הלקוחות עצמם. עובדי צוות המנהלת שותפים למהלכים מתוכננים בארגון, החל מהתייחסות למהלכים מוצעים, המשך בחיווי דעתם המקצועית וכלה בהעלאת נקודות שעלולות להיות בעייתיות במוקדי השירות וליצור התנגדות אצל הלקוח. בכיוון ההפוך, הם מעבדים את המהלך או ההנחיה החדשה ומתרגמים אותה לשפת השטח, מפיצים אותה למשתמשים ומעדכנים אותה במערכת (מנהלת המידע) לשימוש הנציגים. דוגמא למהלך כזה: מחלקת השיווק מוציאה מבצע חדש, מחלקת התפעול מעדכנת אותו במערכות התפעוליות ומנהלת המידע מעדכנת את המערכת התומכת (המנהלת) בפריט מידע אשר כולל את כל המידע הרלוונטי ומדריכה את כלל הנציגים לגביו.

מנהלת המידע, מתוקף תפקידה כתומכת בתהליכים חוצי ארגון ומפיצה את המידע לשטח, מחזיקה בידיה כוח גדול ביותר. היא הגוף אשר קובע כיצד נציג השירות יראה את המידע ואיך מידע זה יעבור ללקוח; בידיה היכולת לאתר מגמות ודרישות בקרב הלקוחות; לאבחן כשלים בזרימת המידע ובאחריותה להיות, בכל שלב, עם יד על הדופק ולייצג את כל השותפים המייצרים או נזקקים למידע.

בנוסף לשילובם בתהליכי העבודה הארגוניים, אחראי צוות מנהלת המידע על פיתוח המערכת הטכנולוגית ועל שיפור הפצת הידע בארגון. תפקידו של צוות המנהלת לבדוק צרכים חדשים של המשתמשים כמו גם, כיצד ניתן לייעל את עבודת הנציג במערכת לכדי מנוף שירותי. דוגמאות לייעול כוללות שימוש בתבניות להצגת המידע, קישור של המערכות התפעוליות ישירות למערכת מנהלת המידע ויצירת אינטגרציה בין הנתונים לטובת הנציג .

יתרונות המנהלת

היתרון של מנהלת מידע הוא כפול- הן מול העובד (נציג השירות) והן מול הלקוח.

העובד מקבל את כל המידע לו הוא נזקק במקום אחד- את הנחיות העבודה, הטפסים המקושרים, שאלות ותשובות נפוצות, תמונות רלוונטיות, אנשי קשר שעוסקים בנושא וכל מידע נוסף לו הוא נדרש. בניגוד לפורטל, מדובר פה בדרך כלל במידע מעובד, תמציתי וסלקטיבי היכול לסייע במתן תשובה מיידית ללקוח הפונה בזמן אמת. כדי להשיג אחידות במידע ולהקל על העובד להבין את המידע שלנגד עיניו, משתמשים במקרים רבים בתבניות הצגה. התבניות מאופיינות לפי צרכי הארגון ומאפשרות להציג מידע מעובד באופן אחיד ומהיר, תוך מתן תחושה מוכרת ויכולת הבנה והתמצאות מהירה גם בדף הכולל פריט מידע שאינו מוכר.

ארגון המידע בצורה נוחה למשתמש, מנוע חיפוש מתקדם ומנגנון הרשאות מתוחכם מקצרים את זמן איתור המידע על ידי הנציג וכך מקצרת את הזמן עד שהלקוח מקבל מענה לפנייתו. נוחות השימוש במערכת והיכולת למצוא מענה לכל שאלה מעודדת את הנציגים לחפש בה את המידע. כלי חשוב נוסף הוא מנגנון המשוב- כל משתמש אשר נתקל במידע לא ברור או שמתחבט בשאלה מקצועית יכול לפנות ישירות לעורך התוכן הרלוונטי. מדובר על מצב בו שני הצדדים מנצחים כיוון שהנציג מקבל תשובה לשאלתו מהגורם המוסמך ובמקביל המערכת מתעדכנת ומתאימה את עצמה לצרכיו.

מבחינת הלקוח, העובדה שלכל שאלה שישאל ניתנת תשובה אחת אחידה על ידי כל אחד מהנציגים, בזמן קצר יחסית, משפרת את תחושת המקצועיות שלו מהארגון. היכולת של כל נציג לאתר את המידע במקום אחד מגדילה אחוז הפניות להן ניתן פתרון בקו התמיכה הראשון, ולכן מצמצמת את כמות הפניות החוזרות למוקדים. כמו כן, המנהלת מגדילה את מגוון הכלים שעומדים לרשות הנציג לצורך פתרון פניית הלקוח, דבר המשפר את שביעות הרצון שלו מהשירות שניתן לו.

עבור הארגון, מעבר לשביעות הרצון של הלקוח והתדמית המקצועיות המתקבלת, קיימים יתרונות רבים. את חלקם מנינו לעיל (זרימת מידע אחידה, עדכניות ועוד), אך יש עוד: המנהלת מצמצמת את משך ההכשרה של נציג חדש, היא מספקת כלי ניהול ובקרה, המאפשר להעביר באמצעותה מבחני ידע, לבצע ניתוחים על תכנים בשימוש ועל אופן השימוש במערכת ולהפיק מסקנות להמשך שיפור מתמיד.

לסיכום, ניתן לומר כי, מנהלת מידע מגלמת בתוכה יתרונות מובנים רבים הן ללקוח והן לארגון.

מאפייני מנהלת המידע

מנהלת מידע היא פתרון שונה בנוף פתרונות ניהול המידע והידע הקיימים. בקהילה או בפורטל תפקיד מומחה התוכן הוא חלק מהעבודה השוטפת; במנהלת, לעומת זאת, מקובל יותר המודל של  צוות יעודי המופקד על עדכון התכנים (ראו מאמר בירחון 2know ספטמבר 2005- "מנהלת מידע, ריכוזית אות מבוזרת?"). מדובר על מחיר שאינו פשוט, ולכן יש כאן אמירה חזקה מאד שמשדר הארגון לעובדיו בדבר החשיבות שהוא מייחס לידע, לניהולו ולתרומה שלו לעבודה השוטפת.

בעבר צוות המנהלת היה מורכב מאנשים טכנולוגיים (ראו מאמר בירחון 2know דצמבר 2004 - "ממנהלת מידע למנהלת ידע").עם התחזקות חברות השירות התגבר הצורך בצוות מקצועי ליבתי (מכיר את תחום הפעילות) עם דגשים תהליכיים (יודע מול איזה גורמים לבדוק את השאלות) והבנה בארגון תכנים (איך לספק את התשובות הנכונות במהירות). איש המנהלת דובר את ה"שפה הארגונית" של גורמי התפעול מחד ושל הנציגים מאידך, והוא יודע לגשר על הפער ביניהם לטובת הצגת המידע השלם ללקוח.

כיוון שעורך התוכן או המידען (כך נקראים חברי צוות המנהלת), שותף בהפצת המידע לשטח ונמצא בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים, הוא מהווה צומת חשובה בה כל המידע עובר. היות ואליו מגיע חלק גדול מהשאלות, ביכולתו "להרים דגל אדום" לגבי עומס של עדכונים חדשים או פערים קיימים.

 

עקרונות ניהול הידע מתחדדים כשמדובר על פתרון של מנהלת מידע:

 One stop shop – המידע מוצג כתהליך עבודה שלם מ-א' ועד ת', אשר כולל בתוכו את כל המידע והידע לו זקוק הנציג, במקום אחד מרוכז ולא כיחידות מידע עצמאיות נפרדות.
 מותאם קהלי ידע - תוכן מותאם לפרופיל המשתמש, הוא רואה רק את מה שהוא צריך, מותאם לצרכיו.
מבוסס טכנולוגיה - המערכת מושתתת בדרך כלל על כלי טכנולוגי המאפשר ניהול פריטי תוכן (), במקרים רבים כלי ייעודי שפותח לתמיכה במוקדי שירות.
מבוסס תרבות ארגונית - המנהלת מציגה מידע בצורה מותאמת לתרבות הארגונית הן מבחינת השפה והז'רגון (טקסונומיה ארגונית), והן מבחינת תהליכי העבודה הנוגעים לאופן עדכון המידע במנהלת. אלו דורשים מהלכי שיתוף תרבותי בין היחידות השונות.
מניעת כפילות מידע - מידע מוזן למערכת פעם אחת ומאותו מקום מקושר לכל מקום רלוונטי
.

ארגון המידע

מערכות מסוג זה מורכבות מכמות פריטים אדירה (מנהלות קטנות כוללות עשרות אלפי פריטים, מנהלות גדולות יותר בארץ כוללות מאות אלפים). קריטי, לאפשר לנציג השירות "למצוא את הידיים והרגליים שלו" בכל רגע נתון במהירות. את ההתמצאות האינטואיטיבית אפשר להשיג בשתי רמות:

 

1. עיצוב המידע החיצוני- התמצאות בדפי התוכן: סידור הפריטים לפי עולמות התוכן המובחנים, תוך הסתייעות במערכת מאפיינים וערכים המקטלגים כל פריט, כשההיגיון המנחה הוא עיני המשתמש.
2. עיצוב המידע הפנימי- אופן ארגון דף התוכן הכולל את פריט המידע. הנ"ל תוך הסתייעות בתבניות קבועות ובנייתן באופן אחיד (תוכני, מיקומי ועיצובי גרפי).


שני המאפיינים המרכזיים של מנהלת המידע הם מצד אחד גמישות ומצד שני תבניתיות. הגמישות נועדה להתאים את המערכת עד כמה שניתן לצרכים של קהל היעד המגוון (מה שנקרא בעגה המקצועית קסטומיזציה). התבניתיות נועדה ליצור מסגרת ברור ואחידה, שתסייע לנציגים להתמצא בתוך הפריטים השונים.

המשאבים הדרושים למערכת

עד כה פירטנו את היתרונות של מנהלת המידע לארגון, אולם עבודתנו לא תהיה שלמה אם לא נפרט גם את המשאבים הנדרשים להקמת מנהלת.

כפי שציינו, אחד מהמאפיינים של מנהלת מידע הוא העסקת צוות במשרה מלאה (ריכוזי או ביזורי), אשר מוקדש להקמת ותחזוקת פתרון ניהול הידע. יש ארגונים שצוות שמונה 2 עובדים עשוי להספיק. ישנם ארגונים שיידרש צוות שמונה 10 עובדים ויותר. אין עוררין על כך שצוות יעודי שכזה עולה לארגון בעלות שאינה מבוטלת, עלות שיש לתת עליה את הדעת לפני ההשקעה. פעמים רבות ארגונים מקימים פתרונות לניהול ידע כדי להוזיל עלויות שונות. במקרה של מנהלת המידע לא רק שמדובר על מהלך שעלותו הראשונית גבוהה, גם קשה למדוד את ה- ROI (Return On Investment, כלומר החזר ההשקעה) המיידי שבצידו. אמנם ניתן לראות שזמני השיחות מתקצרים ושיש פחות פניות חוזרות לגבי אותו נושא, אבל קשה לכמת את זה לכדי הערכה מספרית חד משמעית.

משאב נוסף הוא עלות הכלי הייעודי אותו יש לרכוש לצורך יישום הפתרון. קיימים מספר כלים ייעודיים, אך ניתן ליישם מנהלת מידע גם בכלים שאינם ייעודיים. הדבר מומלץ רק לחלק מהארגונים בהתאם לאופי המידע, שלב במחזור החיים והרגלי עבודה קיימים.

 

סיכום

במאמר זה סקרנו את פעילות מנהלת המידע, את הארגונים להם מתאים פתרון מסוג זה, תפקידיו של צוות המנהלת, מאפייני הפתרון והמשאבים הכרוכים בו. פתרון זה הולך ונעשה פופולארי עם ריבוי הארגונים המבינים את חשיבות השירות וחשיבות המנהלת ככלי למתן שירות מקצועי ואמין. מניסיוננו בתחום ניהול הידע, ארגונים אשר בחרו בפתרון זה אכן נדרשו להשקעת משאבים אך הם בהחלט קוצרים את הפירות!


 

ספר: Deeps Smarts
נכתב ע"י מוריה לוי, ROM Knowledgeware

nbsp;How to Cultivate and Transfer Enduring Business Wisdom

ספרם של Dorothy Leonard & Walter Swap

 

ספרם של  Leonard ו- Snap, הנו ספר חדש יחסית, שנכתב ב- 2005 והוצא לאור ע"י Harvard Business School Press. הספר דן בסוגיה המעסיקה אותנו כמנהלי ארגונים, וגם כפרטים: איך לטפח ולהעביר את החוכמה הפנים ארגונית; איך לטפח את המתחיל למתנסה, את המתנסה למבין, את המבין למומחה ואת המומחה לבעל תובנות עמוקות; אחד שלא רק יודע הרבה, אלא יודע גם להתאים את התשובה המתאימה ביותר, בתוך ים המידע והידע, לסיטואציה בפניה אנו ניצבים כעת. בהחלט זו סוגיה המטרידה אותנו, או אמורה להטריד אותנו, העוסקים בניהול ידע.

נתחיל מהסוף: אין פתרונות קסם. הספר לא נותן מתכון מהיר לטיפוח התבונה האישית והארגונית. תחת זאת, הוא מאיר בפנינו שיטות קלאסיות, אך נותן בהם סימנים ודגשים. הוא בוחר, מבין אוסף כלים שאנו מכירים ומפעילים בארגונים, את אלו היותר מסייעים בטיפוח התבונה. כי, למרות שאין חדש תחת השמש, מסתבר, שאנו לאו דווקא מפעילים את הכלים הנכונים, במינונים הנכונים.

בחרתי לתרגם את "Deep Smart", המשמש כנושא עיקרי של הספר, למילה העברית "תבונה"; תבונה באה מהבנה עמוקה. לא ברור אם מדובר בתרגום מדויק. אך הוא נראה כמביע יותר, וטבעי יותר, מאשר המונח "חוכמות עמוקות" המהווה תרגום מילולי. אני מקווה שלא חטאתי כאן לכותבי הספר, שבוודאי השקיעו מחשבה מרובה בבחירת השם המקורי. אני מקווה שלא חטאתי לקוראים, בהביעי כאן פחות מאשר השם במקורו.

אין בסיכום זה להחליף את קריאת הספר כולו, אלא, לעודד אותו. אחד הדברים עליהם הספר מדבר, הוא איך קל לנו יותר ללמוד (כדי לטפח את התבונה). העברת המסר דרך סיכום כולל את השורה התחתונה, וכמעט לעולם אינה מספקת; הסיפור מסביב, הכולל בסופו את הלקח, הנו כלי אפקטיבי בהרבה; תיאור התהליך, למה המסר הוא כה נכון, חשוב לא פחות להפנמת הלמידה (Know why and not only know what). בסיכום זה, כמו בסיכומים נוספים, יש רק שורות תחתונות. לכן הוא קצר (כעשרה עמודים במקום מאתיים וחמישים). ועם זאת, הסיכום בעל משמעות: כהסתכלות סובייקטיבית, בעיניים של ניהול ידע; כאוסף מסרים שיתכן וידבר אל הקוראים, שיתחברו לחלק מהאמירות, על סמך אמונות תומכות וידע משלים; וכן, כתקציר שאולי יסקרן מי מכם, לצאת ולרכוש את הספר, ולקרוא אותו במלואו.


הספר עוסק בבעלי התבונה. אלו בעלי ידע מעשי, ולא אקדמי. אלו שיש בידיהם תשובות רלוונטיות, ולא רק אוגרים מידע וידע. הספר מתמקד בשני צירים המרכזיים חשובים לתבונה:

x     רכישת התבונה אל מול עיצובה ופיתוחה;

x     השפעות פנימיות אל מול השפעות חיצוניות (של אנשים אחרים).

הספר מאורגן סביב העשייה התומכת כל אחד מהשילובים דנן:

 

מפת המאמר

עיצוב ופיתוח

השפעות
חיצוניות

סינון הידע:

השפעות חברתיות

הבניית הידע:

אמונות והנחות אישיות

העברת הידע:

העברת הידע- אימון

התנסות מונחה

בניית הידע:

התנסות

הבעת התבונה

צירוף של תבונה 

השפעות

פנימיות

רכישת תבונה

סיכום

 

 

הספר מתחיל מרכישת התבונה של הפרט (פינה שמאלית תחתונה בתרשים), דרך העיצוב והפיתוח על ידו (פינה שמאלית עליונה), משם ממשיך לעיצוב החברתי (פינה ימנית עליונה) ולרכישת הידע בעזרת הגורמים החיצוניים (פינה ימנית תחתונה). במידה חלקית יש כאן דמיון למודל המוצג ע"י והדלנד, וכן ע"י נונקה וטאוק'צי לגבי פיתוח הידע (הם דיברו על הציר האונטולוגי והציר האפיסטמולוגי)[1].

 

הספר קל לקריאה ומלווה בדוגמאות רבות מעולם חברות האינטרנט בעמק הסיליקון בתקופת הבועה (בשיאה ולאחר ההתפוצצות). סביב חברות אלו נסב המחקר שהביא לכתיבת הספר. אין ספק, שבמידה לא מועטה, יש כאן ממד נוסף של עניין, בהצצה לעולם ידוע שנראה זוהר מבחוץ.

קריאה מהנה!

 


[1] ראו סיכומי ספרים ומאמרים על מודל ניהול הידע של הדלנד ו The Knowledge Creating Company של נונקה וטאוקצ'י (מ.ל.).
התנסות

התמה המרכזית של הספר הנה שאנשים לומדים, יוצרים ידע ויוצרים אותו מחדש, דרך התנסות. מובן, נאמר כולנו, אך בחנו סביב וראו עד כמה מעט אנו מנהלים את ארגוננו בדרך למידה שכזו. עוד פחות מכך, אפילו כאשר אנו מאפשרים למידה שכזו, לא תמיד אנו משקיעים די בניתוח עקרון ההתנסות כדי לטפחו ולהפכו ליעיל יותר:

x     כיצד ההתנסות אכן בונה את הידע? האם ניתן לעצבה כדי לבנות סוגי ידע ספציפיים?

x     כיצד ניתן לדעת איזה ידע מהעבר, אכן חשוב לעתיד?

x     מתי עדיפה התנסות רוחבית, ומתי עדיפה ההתנסות המעמיקה?

x     האם יש תחליפים טובים להתנסות ישירה?

רפרטואר ההתנסות מורכב, כמו כל פעמון גאוסיאני, מהתנסות שכיחה, החוזרת על עצמה (במרכז הפעמון) ומוכרת לכל העוסק בתחום הידע, ולהתנסויות ששכיחות פחות (לקראת שולי הפעמון). מעבר לגבול מסוים, ההתנסות השכיחה, מוסיפה לנו פחות. דווקא ההתנסויות שאינן שכיחות, הן המחדדות את הלמידה. החוקרים מדברים על הבנה דרך תבניות. בהיתקלנו במקרה חדש, המוח מנסה לייחס אותו לאחת התבניות שכבר צרובות ומאוחסנות בו. כך אנו מצליחים להגיב מהר לאוסף האינסופי של אירועים סביבנו. כך מצליח בעל התבונה "לשלוף" תשובה רלוונטית לבעיה חדשה בה נתקל.[1] ההתנסות שאינה שכיחה, מסייעת לנו, דווקא בגלל היותה כזו, ביצירת תבניות חדשות, ולכן מסייעת בבניית התבונה. כישלונן של חברות רבות בתקופת הבועה בא מהיעדר ידע רלוונטי לקצוות. ההתנסות הפיננסית העיקרית של המנהלים הייתה בהתמודדות עם השפע. ברגע שהחלה הקריסה שלאחר ההתפוצצות, לא ידעו הרבה מהמנכ"לים כמו גם מנהלי הכספים שלהם, איך להתמודד עם הקצוות ולהתנהל חכם בתקופה שכזו. אלו שהיו בעלי הידע, השכילו לשרוד.

התנסות מגדירה אותנו ברמה המקצועית, במיוחד בתחומים בהם ההתנסות קריטית יותר מקריאת הספרים. כלל האצבע מדבר על עשר (10) שנים, כתקופה שבה אנו הופכים מסתם בעלי ידע ומומחים לבעלי תבונה. עשר שנים של התנסות, אותם אנו מנסים לחקור בספר זה, כדי לקצרם וליעלם במידת האפשר.

למידה מכוונת תוך כדי התנסות: הטיפ הראשון שמציעים המחברים כדי ליעל את הלמידה מהתנסות היא עצירה בכל כישלון והתרכזות בהפיכת הכישלון להזדמנות למידה; במילותינו אנו, הפקת לקחים. בדרך זו אנו מחדדים את הלמידה ומצריכים פחות התנסויות כדי לייצר את התבניות.

שיפור הקליטה: טיפ נוסף, שחוזר ומתואר דרך הספר, קשור ביכולת הקליטה שלנו בכל למידה והתנסות. כאשר אנחנו פתוחים ללמידה, במצב של קשב, ,אנו קולטים יותר בכל התנסות; עצם המודעות- מייצרת רמה גבוהה יותר של קליטה. המחברים משתפים אותנו בהליך שבוצע ב- GE שבו לפני ביקור חשוב במפעל (כדי ללמוד מניסיונם), הצוות ישב, ניתח והכין רשימה של נושאי הידע שנראה שחשוב שיילמדו. עצם קיום הרשימה, פתח את חיישני הקשב והגביר משמעותית את הלמידה. אמצעי שקל לנו ליישם בכל התנסות שאנו יודעים מראש שתהיה בעלת חשיבות, ובכל תהליך מקביל בלמידה מניסיונם של אחרים.

 

למידה דרך סימולציה

לא תמיד יש לנו מספיק הזדמנויות להתנסות ישירה. בוודאי, כאשר מדובר בשוליים (המקרים הפחות שכיחים). למידה משלימה מהתנסות יכולה להיות באמצעות למידה דרך סימולציה.

גם אם הלמידה אינה באותה רמה כמו ההתנסות הישירה, היא:

א.       מייצרת לנו את החיישנים המאפשרים קליטה מהירה יותר בעתיד בעת ההתנסות הישירה.

ב.       מפתחת מיומנויות מסוימות, לעיתים יותר טוב מאשר בהתנסויות ישירות.

ג.        אפשרית גם כאשר ההתנסות הישרה אינה בנמצא, או שאין אנו מעוניינים בה (למשל- התנהגות בעת יציאת מטוס משליטה).

 

מגבלות

האם להתנסות ולסימולציה מגבלות? בוודאי.

א.       הן בעלות ערך פחות למי שחסר ידע בסיסי בתחום בו עוסקים (מעין פרדוקס, כי הידע בא עם ההתנסות, מה שמסביר לנו בדרך נוספת מדוע נדרשת יותר מהתנסות אחת בכל מקרה).

ב.       כדי שהתנסות תצליח (אמיתית או סימולציה) נדרשת מוטיבציה של האנשים ללמידה.

ג.        ללא משוב ביצועי על ההתנסות, שלילי אך גם חיובי, יקשה עלינו ללמוד ממנה.

ד.       ההתנסות האמיתית, כמו גם הסימולציה, אינן יכולות לדמות את כל התרחישים האפשריים, ולכן הן אינן מבטיחות הצלחה בהגיענו לרגע האמת.

אנשים חכמים לעיתים מקטינים בחשיבותה של ההתנסות. הם חכמים, ולכן הם לומדים מהר. הם כנראה גם נהנים מהאתגר בלמידה בתנאים של חוסר ידע מקדים. אך עליהם לזכור, שההתנסות מעצבת אותנו, את מי שאנחנו ואת הדרך שבה מוחנו פועל. ההתנסות חשובה לא רק בהקשרים המקצועיים הטכנולוגיים, אלא גם בהקשרים אישיים, וכמובן גם בהקשרי מנהיגות והובלה בארגונים. בנושאים שכאלו ההתנסות הרחבה קריטית יותר אפילו מההתנסות המעמיקה.

חזרה

 

--------------------------------------------------------------------------------


[1] ראו סיכום ספרו של אדווארד סל- ללמוד איך ללמוד מניסיון. (מ.ל.)

התנסות- הבעת התבונה

כדי להבין ברמה נוספת את התבונה, ואיך ניתן לפתחה, עוצרים המחברים לנתח את ההבדלים בין המתנסים למנוסים, בין המתמחים לבעלי התבונה.

למרות עיקרון עשר השנים, המפריד בין בעלי ההבנה העמוקה לאחרים, מסתבר, שישנם קיצורי דרך. מנהל מנוסה מחברת נפט שנדרש לנהל את נושא ניהול הידע בארגונו, גילה שצבירת ההתנסות הייתה מהירה יותר כאן מאשר בתחום הקודם ההנדסי בו התמחה. אנו כבני אנוש, לא רק לומדים בנושאי התוכן בהם אנו מתמקצעים; אנו לומדים ללמוד. וכאשר אנו משפרים את יכולותינו ללמוד, חוק עשר השנים מתכווץ.

להלן ההבדלים העיקריים בין בעלי התבונה למתמחים בהסתכלות על אופן התנהלותם ואופן הבעת התבונה:

א.       בעלי התבונה, כהנחת יסוד, יודעים יותר משאינם כאלו;

ב.       בעלי התבונה מזהים טוב יותר את המכשלות לפניהם הם ניצבים;

ג.        בעלי התבונה מהירים בקבלת החלטות;

ד.       בעלי התבונה מזהים הקשרים (יודעים לקשר טוב יותר לתבניות הנכונות, ויודעים מתי ידע הנו מותנה, תלוי הקשר, ואינו מתאים למרות שנכון ברמה הכללית);

ה.      בעלי התבונה יודעים טוב יותר להכליל, ובעקבות זאת לייצר מספר חלופות לבעיה;

ו.         בעלי התבונה מנתחים חלופות אפשריות, גם בתת מודע;

ז.        בעלי התבונה יודעים לשים לב טוב יותר להבדלים דקים ולדעת על כן להתאים את המצב לתבנית הנכונה ביותר, גם אם נראה לכאורה שתבנית אחרת תואמת על פניו;

ח.      בעלי התבונה יודעים מה הם לא יודעים ויודעים מתי חוקי האצבע (Rules of thumbRules of thumb) אינם מתאימים[1]

 

כיצד יודעים בעלי התבונה לנהוג כך? ישנם מספר דברים המסייעים להם להתנהלות זו:

x     קישור ידע והתנסות לתבניות קיימות וחדשות. כל ידע בו נתקלים מובנה, מנותח ונעשית לו אגרגציה לרמה של תבניות. כך קל יותר לפעול על פיו בדרך נכונה.

x     מצבים בהם נתקלים מותאמים לתבניות, אך לאו דווקא ספציפיות, אלא לפעמים תפיסתיות (שחקן השח המחליט לבצע מהלך התומך "בשליטה במרכז").

x     לכל ידע יש מספר ממדים סמויים (ידע סמוי המהווה חלק מן הידע הכולל). ככל שרמת ההתמחות (התבונה) עולה מרכיב הידע הסמוי נהיה יותר דומיננטי.  כך אנו רואים פעמים רבות את בעלי התבונה שיודעים את התשובה "מן הבטן" ולאו דווקא מתהליך סדור של ניתוח.

 

יש לזכור שבצד ה"חגיגה" על קיומה של תבונה ישנן גם מגבלות, ויש לנקוט משנה זהירות לפני שמתייחסים לידע של בעל התבונה כאמת ללא עוררין:

x     כאשר המומחה מנסה להסביר את השיקולים שהביאו להחלטתו, לעיתים אף הוא אינו מודע לשורשיו (שהינם בממד הסמוי) והוא מטעה אותנו בניסיונות להסביר, במקום להאיר את עינינו.

x      לעיתים הידע הרב שצבר בעל התבונה אינו מספק את התבניות הדרושות לניתוח הבעיה החדשה בפניה ניצבים. אנו חושבים פעמים רבות שאנו יודעים יותר מאשר בפועל, ואנו יכולים ללכת שולל אחר תפיסת בעל התבונה היודע הכל (ביטחון עצמי גבוה מידי, פחות מידי ספקות).

 

ההבדלים העיקריים בין בעלי התבונה והמתמחים מתמקדים בתחומים הבאים:

x     מהירות קבלת החלטות

x     הקשר (Context)

x     יכולת אקסטרפולציה

x     אבחנה בין פריטים הנראים דומים

x     מודעות לפערי ידע

x     יכולת זיהוי תבניות

x     ידע סמוי

 

על המנהלים בארגון לזכור:

א.       יש לטפח בקרב הצעירים את יכולת זיהוי התבניות;

ב.       עליהם להיזהר בעצמם בעת לקיחת החלטות שכן אין הם מומחים בכל אשר יעסקו.

חזרה


--------------------------------------------------------------------------------

[1] יש כאן אמירה משמעותית על זהירות שיש לנקוט בהיצמדות יתר לחוקי אצבע, כי יתכן והם מטעים, ואנו כהדיוטות ומתנסים לא נדע לעמוד על כך.

צירוף של תבונה

לא מספיק שבעל התבונה יפתח אותה לעצמו ויביע עצמו בהתאם. עליו לעשות בה שימוש חכם להוביל, לנהל ולקחת החלטות באופן יעיל ויצירתי. פרק זה, כמו גם הפרקים הבאים, דנים באפיקים אלו.

ישנם שלושה מודלים שונים, אך קשורים, באמצעותם בעל התבונה מצרף פריטי ידע ליצירת התבונה המשולבת:

א.         Plug and Play- צירוף ע"י איסוף פריטי ידע רלוונטיים ושילובם במכלול רחב יותר. פריטי הידע עצמם, נשארים בתצורתם המקורית וכמעט ואינם משתנים. הערך המוסף של המנהל, במודל מסוג זה, הנו באינטגרציה של המכלול ובממשקים בין רכיביו. דוגמא לכך הנו ספר בו העורך מצרף יחדיו אסופת מאמרים, כל אחד, פריט ידע עצמאי.

ב.          Plug, Modify and Play- צירוף של פריטי ידע הבאים ממקורות שונים, אך במקום לאספם ולצרפם as-is, הרכיבים השונים עוברים שינוי לפני צירופם למכלול. הפרטים או הצוותים האחראים לצירוף הנם בעלי תבונה היודעים לסקור את הסביבה כדי לבחור את הפריטים הרלוונטיים, לשלבם, ולשלבם מחדש לאחר שינוים. אם ניצמד לדוגמא לעיל, אזי מדובר בעורך שאינו מסתפק בבחירת המאמרים, אלא גם מציע שיניים לכותבים ואולי מוסיף גם הקדמה ופסקאות מקשרות. 

ג.          Creative Fusion- מודל זה עוסק בצירוף בעלי תבונה, כל אחד עם ידע מעמיק משלו, בתחומים מגוונים ובניית ידע, מוצר או שירות חדשני המתבסס על הידע המצרפי שלהם. בהמשך לדוגמא שהוזכרה, כאן קבוצת כותבי המאמרים יוצרים יחד ספר חדש משולב, השונה אך מתבסס על הידע שמובע במאמרים המקוריים.

 

ההחלטה האם לעסוק בפיתוח ידע מעמיק או בצירוף ידע מתוכלל הנה שאלה ארגונית חשובה, שאין עליה תשובה חד משמעית. העניין תלוי עד כמה בעלות על הידע, בקרה והמשך פיתוח הידע חשובים לארגון. עם זאת, המחברים מעלים שלושה יתרונות לפיתוח הידע המעמיק:

א.              כל המודלים שהוזכרו מתבססים על תבונה ראשונית. זהו הכרח, וזו נקודת המוצא שיש לפתח תבונה (אחרת לא ניתן יהיה בהמשך גם לצרף ולתכלל).

ב.              צירוף הנו עדיף רק אם הצירוף עצמו מייצר ערך תחרותי מוסף (שיטת התכלול).

ג.               הידע של הפריטים מחזיק רק בעוד הצירוף מתקיים. לכן עדיף להשקיע בפיתוח הידע ושימורו.

 


Know-Who

הכרת האנשים היודעים תשובות, חשובה לעיתים לא פחות מידיעת התכנים עצמם. Know-Who שימושי הנו פעמים רבות אפילו עדיף, שכן הוא רב תחומי ויכול לאפשר פתרונות רבים יותר למגוון הסוגיות בהם נתקלים. על פי עקרון ה-  C6, כל אדם מכיר כל אדם בעולם דרך חיבור של עד 6 אנשים. פוטנציאל הידע הטמון באנשים מדרגה ראשונה ושנייה הוא עצום והרבה מעבר למה שאנו יכולים לשער.

עם זאת יש לזכור, ששימוש בידע שכזה מחייב אמון, הבנה וערכים משותפים המאפשרים להעביר את הידע מאדם לאדם, לשתפו ולעשות בו שימוש רלוונטי.

שימוש ב- Know-Who יכול להיות שימושי:

א.       לפתרון סוגיות (על בסיס הידע).

ב.       לקבלת דעה נוספת (Second Opinion).

ג.        כמסנן אנושי (על מי ניתן לסמוך, מי חלק מה"קהילה").

 

טיפוח Know-Who הנו קריטי לגישור על פערי ידע ובהנגשת משאבי ידע.

מערכות שכאלו חלקן פורמליות, וחלקן א-פורמליות.

חזרה

אמונות והנחות אישיות

הגדרת הפילוסופים לידע הנה "אמונה אמיתית ומוצדקת". מדוע: כי ידע הנו סלקטיבי והוא מעוצב (או מוצדק) בהשפעת גורמים שונים. הבנת אמונות רלוונטית לפיתוח תבונה בלפחות שני אופנים:

א.       אמונות, כמו תבונה, מתפתחות בתהליכים דומים, לאורך זמן, דרך ניסיון חיים ודרך השפעות של האנשים הסובבים אותנו. אמונות, כמו תבונה, פעמים רבות הנן סמויות ולא ברות תשאול. כאשר אנו מבקשים להסביר ידע, פעמים רבות נגיע לשורשי האמונות שלנו. אנשים בונים, מעבירים ומגיבים לאמונות כמו לידע, ולכן, עבורם אמונות הם חלק מהתבונה.

ב.       מערכת האמונות שלנו מכתיבה לנו כפרטים מה אנו "לוקחים" מהסביבה ומגדירים כאמת.

 

מערכת האמונות שלנו מתחלקת לאמונות בסיסיות, שורשיות, שם אנו פחות פתוחים לשינויים; לאמונות לווינאיות, מרוחקות יותר מליבנו, שם  ניתן להשפיע עלינו יתר בקלות; ולאמונות מקריות. מרכזיות האמונה תלויה בשלושה גורמים:

א.       מידת קישורה לזהותנו או תפיסתנו את עצמנו.

ב.       האם יש לנו ניסיון אישי (יד ראשונה) בקשר לאמונה זו.

ג.        עד כמה נתמכת האמונה בידי אלו הקשורים אלינו, ובפרט, לאלו שאותם אנו מעריצים.

 

כאשר אנו בוחנים את מערכות האמונות הארגוניות, אנו רואים שהם מבוססים על:

ý      מערכת אמונות אישיות של הפרטים השותפים, ובעיקר של המובילים אותה.

ý      אמונות תלויות דיסציפלינה (קהילה מקצועית רלוונטית).

ý      ערכי הארגון ואמונותיו כפי שהתפתחו לאורך זמן (ההיסטוריה הארגונית).

ý      תרבות (של הארגון והמדינה בה נמצא).

 

האם ניתן לשנות אמונות?

ברור, כפי שתואר לעיל, שככל שהאמונה בסיסית יותר, כך יקשה להשפיע על אדם לשנותה. עם זאת, ישנן השפעות שנראה שפועלות על כל סוגי האמונות:

א.       אתגור הנחות בסיס- ע"י שאילת שאלות.

ב.       שינוי מסגרות- הסתכלות אחרת על סיטואציה קיימת[1].

ג.        יצירת אמונות אחרות, הסותרות את האמונות המקוריות.

 

כאשר מנהל מבקש לשנות אמונות של עובדיו, הקשורות לפעילות החברה, הדרך הקלה ביותר היא לחשוף אותן לעובדות מנוגדות (ראה שיטה ג). אולם, לעיתים הדבר לא ישים, או יקר (ניסויים). לעיתים, יש להיעזר גם בשתי השיטות הראשונות (שינוי קהל היעד האולטימטיבי של חברה לכלי בית לדוגמא מנשים לגברים ועוד).

 

ידע מעמיק ותבונה אינם יכולים להיבנות בחברה שלא מאפשרת תשאול, ושאינה יודעת לשנות את מערכת האמונות שבתוכו היא מתנהלת. ידע מעמיק אינו יכול להתפתח בחברה בה רק המנהלים הנם בעלי התבונה, ועל כן בעלי התשובות הנכונות. על מנהלים ללמוד לזהות הנחות ולדעת לאתגר אותן כדי לקדם את הארגון ואת התבונה שבו.

 

--------------------------------------------------------------------------------
[1] ראו סיכום ספרו של אדווארד סל- ללמוד איך ללמוד מניסיון. (מ.ל.)
חזרה

השפעות חברתיות

בקומנו בבוקר, בעוד אנו בוחנים את דמותנו במראה, היינו שמחים לראות מולנו אדם המקבל החלטות באופן אישי ועצמאי, החלטות שמבוססות על מערכת האמונות שלנו. אולם, אם ידע הנו, כפי שהוגדר, אמונה אמיתית ומוצדקת, מי יצדיק אותה? אין ספק, שכחיות חברתיות אנו מושפעים מסביבתנו והיא משפיעה, לטוב ולרע, על האמונות שלנו, ומסייעת בהצדקת האמונות והפיכתן לידע. ישנן ארבע רמות של השפעה על אמונות בסיסיות, מרכזיות:

א.       התרצות  Compliance

ויתור שלנו לסביבה (היכנעות אפילו). מתי אנו מתרצים? בוודאי כאשר אנו מסכימים עם הסביבה, אך לא רק; אנו מתרצים לעיתים כאשר המשפיע בעל ידע ותבונה מעמיקים משלנו; אנו מתרצים כאשר המשפיע בעל עוצמה חזקה יותר משלנו בארגון.

יש לציין שנדיר לבנות ידע מעמיק ותבונה על בסיס התרצות.

ב.       נוחות  Conformity

לעיתים נוח לנו לוותר לסביבה: לוותר כי כולם חושבים כך והייתכן שאני צודק וכולם טועים[1]; לוותר כי האמונה אינה מספיק בסיסית וחשובה עבורנו.

גם כאן, היות והשינוי מגיע מבחוץ, כמו בהתרצות, קשה לפתח ידע מעמיק המתבסס על ויתור של נוחות. מחקרים מלמדים שגם אם יש שינוי בעשייה ובאמונה הנובע מכוחות חיצוניים (תגמולים, איומים ומה שתואר לעיל), קשה לפתח למידה או יצירתיות על בסיס ההשפעה החיצונית, כי למידה מחייבת רצון ללמידה.

ג.        פסיכולוגיית העדר  Psychology of the Herd

פסיכולוגית העדר שונה מהתרצות או ויתור מתוך נוחות. ההשפעה כאן נובעת מאי ודאות שלנו בתשובה, מחוסר בטחון כלשהו. לעיתים אנו פשוט חוששים להישאר מאחור או מתלהבים להיות חלק מקבוצה.

ההחלטות המתקבלות עקב פסיכולוגית העדר, אינן מבוססות אולי על ידע מעמיק, אך למרות זאת משפיעות עלינו בדומה להשפעה הנובעת מאמונתנו ומהידע שלנו.

ד.       שבטיות Tribes

אנו אוהבים להשתייך לקבוצה, להיות חלק מ"שבט". אנו לומדים רבות ע"י סוציאליזציה עם קבוצות כאלו, ומהתאמת מערכת האמונות שלנו אל מול אלו שאנו מעריצים ואוהבים. אמונה במשימה יצרה הרבה ארגונים מצליחים, עקב האמונה המשותפת (חשבו על המונח "באש ובמים" המתייחס לקבוצה). קהילות ידע, הנן, אף הן שבטים משפיעים. הן מסייעות בהעברת הידע (Know what); הן מסייעות בהבנה (Know how). הן מספקות את המיקוד להתנסות מעשית המהווה בסיס לפיתוח הידע המעמיק.

חשוב לשים לב, שההשפעות השבטיות הנן נכונות גם לגבי קבוצות להן אנו משתייכים, אך גם לגבי קבוצות בהן היינו רוצים להשתייך.

 

Role Models

השפעה חברתית מסוג אחר הנה מודלי חיקוי. אנו מושפעים, כפי שכבר נאמר, לא רק מקבוצות אליהן אנו משתייכים, אלא גם מקבוצות (וגם מפרטים) אליהם היינו רוצים להידמות. מודל לחיקוי הנה דומה לכך- דמות שכמותה היינו רוצים להיות. אולם, בחירת מודלים לחיקוי, אינה באמת אומרת שאנו יכולים להיות כמותם. הלה תלוי, לא מעט, על יכולותינו להבין את הידע המעמיק שלהם, כדי להבין איזה ידע נדרש להכיר ולהעביר כדי להגיע להצלחות שהם הגיעו. מעבר לכך, יש גם לזכור:

א.       שהזמן וההתנסות האישית הנם גם גורם, ולכן יש להתייחס בהסתייגות למידת ההשפעה של מודלי החיקוי עלינו ועל תבונותינו.

ב.       שיש לשים לב שלא לחקות את הסמליות במקום את המהות.

ג.        ידע מעמיק לא בא ארוז בספר הנחיות (כמתכונים) ולכן קשה לעמוד על הידע הסמוי שבראשו של מודל החיקוי.

 

כמנהלים עלינו לעודד את ההשפעות החברתיות השונות, ולהכיר את אלו המסייעים יותר בפיתוח הידע המעמיק. כמנהלים, עלינו להוות מודלים לחיקוי ולאפשר שיתוף וחשיפה של הידע שלנו, ככל שניתן. כמנהלים, עלינו לעודד את תחושת המשימה המשותפת ולייצר תחושת שותפות ושבטיות שימשכו את עובדנו מעלה במעלה התבונה.

חזרה


--------------------------------------------------------------------------------

[1] יש מחקרים רבים בנדון, על שינוי התנהגות בעקבות דעת האחרים.

העברת הידע- אימון

לאחר ההבנה כיצד ידע מתפתח, וכיצד ניתן להשפיע על הידע, עוברים המחברים לעסוק בפרק זה ובפרק הבא (העוסק בהתנסות מונחה) בנושא מרכזי של הספר- העברת הידע: כיצד עובר הידע המעמיק מאלו המחזיקים בו, לאלו שצריכים אותו.

המומחים שעוסקים בהעברת ידע למתמחים נקראים מאמני ידע (Knowledge Coaches). לא במקרה, אין שימוש במינוחים מוכרים אחרים, כי יש כאן דגש על האימון (המאפשר העברה אך גם יצירת הידע מחדש ע"י המקבל) ויש כאן דגש על ידע.

כל אחד מאיתנו יכול להיות בנושאים מסוימים, או בזמנים מסוימים מאמן ידע. העיקרון המנחה הנו לאו דווקא מאמנים שהנם בעלי התבונה, אלא מנחים שהידע שלהם בנושא המוגדר רב מהידע של אלו המקבלים אותו. בתקופת הבועה, לדוגמא, אימצו מנהלים ב- GE מומחים לתפיסת האינטרנט והכלכלה החדשה, כאשר כל מנהל נדרש לבחור מבין הכפופים לו דמות מתאימה. מדובר היה בעובדים צעירים יותר, שברור שאינם מומחים יותר מהמנהלים אותם אימנו בכל הקשור לפעילות GE. אולם, ההבנה וההכרה הארגונית הייתה, שאין עדיפות מובנת מאליה למנהלים הותיקים.

אם כך, ברור שעל המאמן להיות בעל ידע. ברור גם שהמאומן יכול להיות כל אדם, גם אם הוא בעל תבונה (והידע הנרכש הוא בתחום שאינה מומחיותו). מה עוד נדרש מהמאמן?

מהמאמן נדרש להיות בעל רצון להעביר את הידע (תכונה הנדרשת גם מהמקבל), ובעל ידע איך מעבירים ידע.

נקודה מעניינת לציון, שנרמזה כבר לעיל, שאין צורך שמאמני הידע יהיו בעלי תבונה. הם צריכים להיות גבוהים בדרגת הידע מהדרגה של אלו המאומנים. ישנו יתרון מובנה כאשר הפער בין המאמן למאומן אינו גבוה מידי:

א.       בעל התבונה אינו הופך לצוואר בקבוק לכל אילו הנדרשים לידע.

ב.       קל יותר לבקש ממישהו שקרוב אליך ברמת הידע.

ג.        קל יותר להבין את חוסר הידע, ולכן לגשר עליו, כאשר בעל הידע הנו אדם שקרוב אליך ברמת הידע.

 

מעבר לכך:

x     חייבת להיות התאמה אישית בין המאמן והמאומן (עדיף ששניהם יבחרו זה בזה).

x     ידע מעמיק הנו ידע שחלקו קבור עמוק  (משמש במקרי קצב וכו'). דווקא ידע זה הנו לעיתים הידע הקריטי. חשוב לדעת להגדירו ולהעבירו.

x     ידע סמוי קשה להעברה.

x     קל יותר להעביר ידע כאשר המאמנים נותנים דעתם לידע ולמערכת האמונות הקיימת אצל המאומנים, כמו גם לסגנון הלמידה[1].

x      לא תמיד קיימת יכולת של המאומן ללמוד (גם אם יש לו מוטיבציה)! צריך לדעת לזהות מצבים אלו, ולמנעם, או לפחות להכיר בכך, ולעצור בזמן הנכון.

 

מה היתרון המרכזי של מאמן? הוא אינו חוסך את ההתנסות (כלל עשר השנים), אך בהחלט יכול לסייע למאומן לזהות ולנתח טוב יותר את מרכיבי הידע בתחומים בהם הוא נתקל תוך כדי פעילותו ולקצר באופן ניכר את זמן ההתנסות.

 

לאחר פסילת עקרון של אמון על ידי הוראה, מציגים המחברים מספר שיטות אמון אפשריות (מפורטים מהבסיסי למתקדם):

א.       הנחיה- אפקטיבי מאד בשני מקרים (ובהם בלבד):

x     כאשר המאומן כבר בעל ניסיון כלשהו וחיישני הקליטה מוכוונים כראוי (לא טריוויאלי).

x      כאשר המאומן אינו בעל ניסיון בכלל, וההנחיה הנה כלי מקדמי לפתיחת חיישני הקליטה.

ב.       כללי אצבע המועברים ע"י המאמן למאומן ומסייעים לו בהתנהלות אל מול מקרי האמת (למשל- יש למקד פעילות).

ג.        סיפורים שבסיומם לקח.

ד.       שאלות "סוקראטס": תהליך אקטיבי בו המאמן מלמד את המאומן ע"י הצגת שאלות מנחות בפניו, שמסבירות לו את מורכבות הבעיה, ולאחר מכן את כיוון הפתרון (תוך הדגשת הידע בין לבין).

ה.      התנסות מונחה (יפורט בפרק הבא).

 

מה על המנהל לדעת? שיש ללמד את המאמנים כיצד לאמן (כי לא מספיק שהנם בעלי ידע).

חזרה

 

 

--------------------------------------------------------------------------------
[1] ראו סיכומי ספרים ומאמרים על סגנונות למידה בספרו של קולב "ניסיון כמקור ללמידה והתפתחות" (מ.ל.).

התנסות מונחה

הדרך הנכונה והמעמיקה ביותר להעברת ידע, הנה ע"י התנסות מונחה.

היות והידע המעמיק לא באמת ניתן להעברה, אלא נדרש, על מנת שהמוח יפנימו אל נכון, שייבנה מחדש על ידע המאומן, עליו להתנסות בו. הנחיה, תוך כדי ההתנסות, יכולה לייעל ולשפר את תהליך ההתנסות עד מאד. בתהליך ההתנסות המונחה יש דגש על עשייה, ובצידה על משוב של המאמן.

ישנן ארבע שיטות להתנסות מונחה:

א.        אימון מונחה (guided practice)- שיטה בה אין ניסוי מוכוון (כמו לעיל), אך המאומן מתאמן והמאמן מבקר את התהליך, בוחן אותו וממשב אותו. 

ב.       התנסות ע"י הסתכלות  מונחה (guided observation)-  שיטה בה אנו מסתכלים איך המאמן מבצע, ואחר כך דנים יחד עם המאמן במה שראינו. שיטת הצפייה, אגב, היא זו המובילה את למידת הפעוט בבואו לאכול, ללכת ולבצע פעולות בסיסיות אחרות.

ג.        התנסות ע"י פתרון בעיות מונחה (guided problem solving).

ד.       עריכת ניסויים מונחים (guided experimentation)- שיטה זו, אם נבנית נכון (ומייצגת את הידע החשוב להעברה), בונה ניסיון רב ובמהירות יחסית. תפיסת אבי-הטיפוס בפרויקטים בנויה על שיטה זו, שכן אם תמונה שווה אלף מילים, הרי שניסוי בפועל, כך אומרים, שווה אלף תמונות.

 

חשוב להבטיח תהליך משמעותי של משוב, בכל ארבע השיטות. חשוב מאד למשב גם את הטוב, דבר שלעיתים אנו שוכחים; הלה, לא רק כדי לעודד את המאומן להמשך לימוד, אלא, גם, ואולי אפילו בעיקר (בהקשרנו), כדי שידע מה אכן היה טוב וכדאי לחזור עליו גם בעתיד (למומחה נראה טריוויאלי, ללומד לאו דווקא).

 

על המנהלים בארגון לזהות את הזדמנויות הלמידה, ההזדמנויות בהם יוכלו, תוך כדי המשך עשייה, גם לבצע התנסות מונחה. הרי, ברור לכולנו, שלמנהל תמיד יש קונפליקט בין ההווה (הביצועים) והעתיד (הלמידה וההתפתחות). ההתנסות המונחה מהווה כיוון שהנו גם אפקטיבי ביותר ללמידה, וגם פוגם, מעט ביותר, בביצועים עצמם. עם זאת, אם המנהל לא יפעל ליצירת תהליך התנסות מונחה, הוא לא יקרה מעצמו (לפחות לא במידה ראויה).

חזרה

סיכום

איך מסכמים ספר כזה? הספר בהחלט נותן רעיונות חשובים המסייעים לפתח את הידע המעמיק, להשפיע עליו, וגם להעבירו בתוך הארגון. ישנם מספר דגשים שכדאי לשים אליהם לב:

א.       לא כל נושא בו אנו יוצרים יתרון יחסי הנו נושא שבו מוצדק לפתח ידע מעמיק. יש לשקול ולהבין מהם נושאי הידע, בהם נשקיע כארגון לייצר את הבונה עליה דיבר הספר.

ב.       למידה לוקחת זמן; פיתוח ידע מעמיק לוקח זמן. השיטות המתארות לעיל מקצרות את הזמן, אולם אין הן מבטלות אותו.

ג.        הטכנולוגיה יכולה לסייע, אך היא אינה בלעדית וכוחה מוגבל. השילוב בתהליך של מומחים, בעלי ידע מעמיק, הנו קריטי להצלחתו. פיתוח ידע מעמיק אצל עובד מתמחה, מחייב קשר אנושי עם בעל ידע.

ד.       אימון מוצלח הנו כלי קריטי להצלחת פיתוח הידע המעמיק.

ה.      ניתן לשלב בפרויקטי אמת למידה והתנסות בו זמנית. כדאי ומומלץ לעשות זאת.

 

גם ברמה האישית (כעובד, ולאו דווקא מנהל), ישנם מספר דרכים לשפר את הדרך להיותנו בעלי ידע מעמיק:

x     להכיר בידע שיש לנו, אך גם בידע שחסר.

x     לפתח חיישני קליטה (למשל, ע"י הגדרת נקודות שחשוב שנשים אליהם לב בכל תהליך מתוכנן חשוב, לפני ביצועו).

x     להעמיק בלימוד, אך במקצועות מסוימים, להבין שדווקא הגיוון הוא זה שיעזור בידינו להתמחות (למשל, בהיבטי אסטרטגיה או ניהול). לא לפסול למידה רוחבית משלימה.

x     לבנות לעצמנו רשת של מומחי ידע (מפת מומחים- מ.ל.); לא לשרוף גשרים לעולם, כי לא ברור, מתי נרצה לפנות אל אנשים עברו בשאלות ידע עתידיות. לתת בעצמנו ערך לאחרים, כי מי שלא נותן, לא מקבל.

x     להבין שאנו אנשים עצמאיים, אך עם זאת מושפעים מהחברה.

x     לבחון את מערכת האמונות שלנו, ולא לקבלה כמובנת מאליה.

x     לבחור לנו מאמנים, היכן שניתן.

x     להתאים את המקצוע בו אנו עוסקים, ליכולותינו ולכוונותינו.

 

מה שאנו יודעים הנו שילוב מופלא של מה שלמדנו באופן פורמאלי, מה שלמדנו בשטח, ברחובות החיים,  יחד עם תהליכי אימון שחווינו ומערכת אמונות שפיתחנו בדרך.

איך נפתח את הידע המעמיק? בכל השיטות שהוזכרו לעיל. אך נזכור, שהידע יתפתח על ידינו מחדש, על ידי התנסותנו בו, ולעולם לא יישאר באופן בו יצא משפתי המלמד או מאמן. כך בכוחנו להפנימו, אך כך גם בכוחנו גם לשפרו! ככל שנלמד ביתר מודעות, כן נלמד יותר ונפתח טוב יותר את בינתנו.

השמים, כנראה, הם הגבול.

חזרה

נכתב ע"י עמית סטריקובסקי

ארגונים רבים המבקשים להטמיע את נושא "הפקת לקחים" בארגונם נוטים להתחיל בבחירת מתודולוגיה של תחקיר מבין ההיצע הקיים ובהטמעתה, מתוך הנחה שמדובר בצעד ראשון בדרך להטמעת תפיסות של "ארגון לומד".

על פניו, מדובר בתהליך פשוט יחסית: בוחרים מתודולוגיה נוחה ופשוטה להפעלה, ממנים קבוצה של מובילי תחקיר, האמונה על תחקור האירועים השוטפים ומלמדים אותם כיצד לנהל תחקיר בכל ההיבטים הרלוונטיים: שימוש במתודולוגיה, הובלת דיון, שימת לב להיבטים תרבותיים ועוד. לאחר מכן מגדירים קריטריונים לביצוע תחקירים ומקפידים על ביצועם ועל הפצת התחקירים בארגון.

גורמים רבים מובילים ארגונים לבחור דווקא בהטמעת תחקירים כנקודת התחלה: ראשית, יש צורך לבחור בשיטה סדורה אחת, שתבטיח אחידות של התחקור בארגון מצד אחד ומצד שני אחידות ביצירת לקחים איכותיים. שנית, העיסוק בתחקירים, תוך ביצוע פעילות תרבותית משלימה (ראה סקירה בנושא: "פעילות תרבותית משלימה בהפקת לקחים", 2know, יוני 06.) מסייע לקדם תרבות של ארגון לומד ויש בו כדי לחולל שינוי תרבותי הלכה למעשה. בנוסף, ניהול שגרת תחקירים מקדמת את הארגון בתיקון שוטף ושיפור מתמיד, והרי לשם כך נתכנסנו כאן.

ואולם, קיימות דרכים רבות אחרות להטמעת תפיסה של הפקת לקחים ולהפיכה לארגון לומד.

למען האמת, ה"תחקיר", הנו רק שיטה אחת הנמצאת בארגז הכלים הארגוני.

כדי להרחיב את הדיון, נתמקד ראשית במטרתו של תהליך הפקת לקחים: ראשית, התהליך מכוון למנוע חזרה על טעויות; שנית, לאפשר ביתר קלות לשחזר הצלחות; ושלישית, לבצע שימוש חוזר בידע שכבר נצבר בארגון ולמנוע את המצאת הגלגל כל פעם מחדש.

כאמור, קיימת נטייה של ארגונים לבחור בשיטת התחקיר, כשבפועל, לא תמיד מדובר בבחירה המתאימה ביותר.

הטמעת תחקירים הנה מורכבת וכוללת אתגרים רבים, חלקם אובייקטיבים וחלקם סובייקטיביים.

בראש ובראשונה, התחקיר דורש מיומנות: על מנת לייצר לקחים איכותיים וישימים על המתחקר להיות בקיא במתודולוגיה ובהפעלתה. פעמים רבות מתקשים המתחקרים בהבחנה בין שלבי התחקיר השונים, עובדה המעכבת את ביצוע התחקיר ומשפיעה על איכותו.

בנוסף, התחקיר דורש משאבים רבים מהארגון, בעיקר משאבי זמן: על מנת לבצע תחקיר מעמיק שאינו מסתפק בהיבטים פשטניים של האירוע יש צורך בדיון מעמיק בנוכחות משתתפים רבים ונקודות מבט רבות ככל האפשר. הנ"ל, כמובן, דורש את זמנם של המשתתפים, ולא תמיד תוצאותיו תהיינה כפי שקיווינו, כאמור, מאחר וניהול התחקיר דורש מיומנות.

החשש והרתיעה הפסיכולוגיים של עובדי הארגון מהמושג "תחקיר" מהווים מחסום תרבותי, ההופך את ההתמודדות למורכבת יותר. גם ניסיונות לכנותו בשם "ניתוח אירוע" או "למידה מוכוונת" לא הצליחו לנטרל את החשש הנ"ל. חשוב לשים לב גם למידת יכולתם של המתחקרים עצמם להקפיד על הדגשים התרבותיים בעת ביצוע התחקיר.

 

ואולם, ארגונים רבים נוטים לחשוב, כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סוגיות אלו, בעיקר אלו התרבותיות היא פשוט להתחיל ולתחקר, לקבוע עובדות בשטח ובכך לחולל בצורה הדרגתית את אותו שינוי תרבותי שיאפשר הטמעה של תחקירים בארגון.

מניסיוננו, התחלה מתחקיר מתאימה ויכולה להצליח רק אם קיימת תשתית תרבותית מתאימה, הבאה לידי ביטוי בנכונות וברצון של אנשים ללמוד, בנטייתה של ההנהלה לחפש פיתרונות ולא אשמים ובאווירה של פתיחות ארגונית לביקורת ולשינויים.

ארגונים שאינם מתאפיינים בתכונות אלו ומקווים לחולל את השינוי באמצעות התחקיר עלולים להביא למצב ששכרם ייצא בהפסדם, שכן התחקירים עלולים להוביל או לחזק תחושות של חשדנות, רדיפה וחיפוש אשמים, כלומר, לא רק שאינם תורמים לאותו שינוי תרבותי מיוחל, אלא אף מעכבים אותו.

ברור אם כן, שבניתוח עלות-תועלת מדובר במהלך שמומלץ לבחון חלופות ליישומו.

ואכן, למיטב ניסיוננו, מומלץ וכדאי להתחיל הטמעה של הפקת לקחים באמצעות תהליך הקמת מאגר תובנות: התובנה מוגדרות כ:

א. לקחים הנלמדים תהליך למידה מוכוון- בין אם תחקיר, צוותי שיפור איכות, או כל שיטה אחרת.

ב. ניסיון-  הנלמדים תוך כדי התנסות  בתהליכי העבודה השוטפים.

מאגר התובנות מבוסס על התובנות שנאספו בארגון, כאשר הן מוגשות למשתמש כפיסות ידע תמציתיות וממוקדות, מעין "שורות תחתונות"  (בניגוד לאירועים חריגים ודרמטיים המודגשים בתחקיר). ברבדים נוספים, אליהם ניתן להגיע במידה והעובד מבקש להתעמק, נוסף הרציונאל (למה?), התחקיר שממנו נלמדה פיסת הידע ועוד מידע מעמיק מסוגים שונים.

מאגר התובנות עונה על 3 המטרות שהוגדרו להפקת הלקחים: הוא מאפשר למידה מטעויות העבר והימנעות מחזרה אליהן, הוא מאפשר להציג את ההצלחות ולשחזר אותן וכמובן, להציג את הידע שנצבר ולהשתמש בו מבלי להמציא את הגלגל מחדש.

כיצד השימוש במאגר עונה על כל אלו ?

ראשית, התובנות המופיעות במאגר מנוסחות בצורה של פריטי ידע תמציתיים, כך שהינם קצרים ומאפשרים קריאה ממוקדת וברורה שלהם. הן כוללות המלצות לביצוע אופטימאלי, מהיותן קצרות וממוקדות. אגב, בדרך כלל, בניגוד ללקחים (הקשורים בתהליכי למידה מוכוונים), הם כוללים גם המלצות ודגשים ולא רק כללי "עשה ואל תעשה".

בנוסף לניסוח, הרי שמאגר התובנות כולל חלוקה של קטגוריות ומילות מפתח, המאפשרות למשתמש לאתר את הידע הנכון עבורו בצורה פשוטה, ידידותית וממוקדת.

ברור אם כן הערך שבשימוש במאגר תובנות, אולם מה היתרון בלהתחיל דווקא מיישומו ?

ראשית, תהליך הקמת מאגר תובנות הוא תהליך שכולל מעט (אם בכלל) התנגדות של השותפים.

השיטה מבוססת על ראיונות עם משתמשים המוגדרים כ"צמתי ידע" או "זקני השבט".

הראיונות עם משתמשים אלו מבוצעות ממקום של מומחה, ואינם כוללים את ההתנגדויות המתלוות לתחקיר, ומוצאות ביטוי בדרך כלל בחוסר שיתוף פעולה. להיפך – רצונם של המרואיינים לתרום מניסיונם ומהידע שלהם הוא רב, והם הופכים לשותפים פעילים לא רק בהקמת המאגר עצמו, אלא בהמשך גם בשיווקו ובהטמעתו.

שנית, הפוטנציאל גדול הרבה יותר: תהליך איסוף התובנות משול ל"קציר" (Harvesting) – ידע רב הנמצא אצל המומחים, שאנו עוברים ו"קוצרים", ידע שכבר נלמד וחבל שלא לנצל, ובוודאי יותר ממה שנלמד בתחקיר ממוצע. איכותו של ידע זה גם גבוה יותר בדרך כלל, שכן בדרך כלל כבר נוסה והוכח כמצליח, ואינו רק בגדר הצעה לעתיד טוב יותר.

ואולם, היתרון המשמעותי שבהקמת מאגר תובנות לעומת שימוש בתחקירים מגיע מהמקום התרבותי, שכן הקמת המאגר יוצרת נראות משמעותית בכל הארגון, וממחישה גם לספקנים הגדולים ביותר את היתרונות שביישום תהליכי למידה ארגונית; המשתמש קודם כל עושה שימוש בתובנות הקיימות ורק מאוחר יותר יידרש לתרום בהפקת לקחים והוספת תובנות משלו.

הערך המוסף הרב מגיע מהיתרונות שרואים במאגר, השימוש שעושים בו והעובדה שאינו "מפחיד" ו/או מרתיע. הללו מכשירים את הקרקע לפעילות ממוסדת של הפקת לקחים ולהרחבת השימוש בכלים העומדים לרשותנו בארגז הכלים ליישום למידה ארגונית ובכך משפיעים הלכה למעשה על יצירת תרבות ארגונית תומכת, שהנה קריטית להצלחת המהלך.

אתגר משמעותי, לאחר שהוקם המאגר, הוא הבטחת השימוש במאגר. אך אל חשש – מדובר באתגר שבהחלט קיימים כלים רבים להתמודד עמו, וניסיוננו מוכיח כי אכן ניתן לעשות זאת בצורה שמאפשרת יישום של כל היתרונות הגלומים במאגר (ראה טיפ בנושא: "שימוש בלקחים ובתובנות", 2know, יולי 07).

רק לאחר שהוכשרה הקרקע, מומלץ לגשת לשלב הפקת הלקחים וקידומה.

נסכם ונאמר, שהקמת מאגר תובנות היא אחד הכלים ליישום תהליכי הפקת לקחים בארגון, כאשר תהליך זה מתמקד במיצוי רחב של הידע הנצבר והעמדתו לשימוש חוזר, וקידום תהליך ההפקה, לאחר שכבר אנשים הורגלו בשימוש בידע ומבינים עד כמה מאגר של תובנות מסייע להם בשיפור מקצועיותם.

ברמת העובד, הרי שהתהליך אינו נתפס כמאיים, והוא מעוניין לשתף עמו פעולה, בשל התועלות הגלומות בו.
ברמת הארגון, הרי שמדובר ב"ללכת עם ולהרגיש בלי", ומכאן היתרון הגדול ביישום מאגר תובנות וההמלצה החמה להתחיל דווקא ממקום זה.

נכתב ע"י שלומית עמיחי, ROM Knowledgeware

מונח זה זכה להתייחסות רחבה בשיח הסוציולוגי של שלהי המאה ה- 20. סוציולוגים רבים, בהם בורדייה, קולמן ופטנם, ראו ביחסים הבין אישיים את הדבק החברתי, את הגורם המבנה את הקבוצה ואחראי ליציבותה. הקשרים יוצרים מחויבות, אמון וציפיות בקבוצה. המרקם החברתי שנוצר מכונן ערוצי תקשורת ונורמות חברתיות, ומגדיר סנקציות – למי שחורג מהן. ההון החברתי מעצים את הפרט ומקנה לו הזדמנויות, בין אם הוא לוקח חלק בקשרים החברתיים ובין אם לא.

ממדים של הון חברתי

ממד מבני - מתייחס להיררכיה בתוך הקבוצה ולרשת הקשרים בין אנשים - יש חשיבות למיקום החברתי בקבוצה וכן לאנשים איתם הוא מתקשר ולטיב היחסים בניהם.

ממד היחסים - נוגע בטיב הקשרים הנוצרים, ביחסים הבין אישיים שנוצרים - יחסי אמון, חברות, סולידריות, מחויבות ועוד.

ממד קוגניטיבי -  מתייחס להיבט התקשורתי בתוך הקבוצה - יצירת שיח חברתי, שפה, נורמות ויעדים משותפים.

ממדים אלה יסייעו לנו להבין את משמעותו של ההון החברתי לפרוייקט ניהול הידע בארגון.

ההון החברתי – מרכיב חשוב בהשרשת ניהול הידע בארגון

בשיח האקדמי ניתן מקום נכבד מאוד לחקר ארגונים, יחסי הכוחות בתוכם וההתנהלות הארגונית. ארגונים הם רשתות חברתיות מסועפות, הכוללות בתוכם מגוון רשתות משנה. תהליכים בניהול ידע שמטרתם להביא לשיתוף בידע, ללמידה ארגונית ולשימוש חזר בידע קיים, נסמכים במידה רבה על ההון החברתי המאפיין רשתות אלה: עוד בשלב של אפיון פתרון לניהול ידע אנו בוחנים את המבנה הארגון כדי לזהות כוחות משמעותיים להובלת התהליך ולהובלת השינוי; אנו מתמקדים בממד  הקוגניטיבי של ההון כדי לזהות את ערוצי התקשורת המקובלים, כדי ללמוד את תהליכי זרימת המידע וכדי לזהות מומחים; ממד היחסים מקדם אותנו להצלחה כי הוא מבטיח את שיתוף הפעולה של העובדים - הנכונות לתרום ידע ולשתף ידע כדי להבטיח הצלחה של עמיתים, מתוך מחויבות אישית ומתוך מחויבות לערכי הארגון.

קהילת ידע – מקרה מובהק הנסמך על הון חברתי

דוגמה בולטת למקומו של ההון החברתי בניהול ידע היא קהילת הידע. קהילה, קבוצה בעלת עניין או אינטרס משותף, הנפגשת באופן וירטואלי ופרונטלי, כדי לדון בעניין משותף, ללמוד מניסיונם של אחרים ולקדם את האינטרס – האישי (קבלת מידע, התמקצעות) או הארגוני (הגברת הכנסות, ירידה באחוז הליקויים).

בממד המבני, קהילה יכולה לתמוך במבנה הפורמאלי של הארגון, למשל, נציגי מוקד שירות המשתייכים ליחידה ארגונית אחת, או להישען על מבנה מטריציוני – כל יועצי ההשקעות בבנק; כל טכנאי השירות מיחידות שונות בארגון. בקהילה בה נשענים על ידע של מומחים, מומחי הקהילה הטבעיים יהיו הגורמים האמונים על הידע בארגון. לעומת זאת, בקהילת עמיתים, בה כולם שווים, אנו נסמכים על ממד היחסים. מבחינה זו, יכולתה של הקהילה לשרוד לאורך זמן תלויה ברצונם הטוב של חבריה להשתתף ולתרום מזמנם וממרצם. עם זאת, עובדים עסוקים בארגון יטרחו לקחת חלק רק אם יזהו שהקהילה תורמת להצלחתם; שהיא מייעלת את תהליכי העבודה שלהם ומייצרת להם פתרונות. חשוב לזכור שהעניין המשותף וצורכי הידע המשותפים הם הסיבה לקיומה של הקהילה. השפה המשותפת והבנת הצרכים הם הכלים שמנחים אותה. אלו כולם היבטים קוגנטיביים.

עובדים בארגון לא יהססו לשאול שאלות בפורום מקצועי - וירטואלי או פרונטלי - רק אם ידעו שיש ליגיטמיות לשאול, שמותר לא לדעת ושלכל שאלה תינתן תשובה עניינית, לא פוגעת ולא נוזפת. ממד היחסים הוא זה שאחראי ליצירת האמון. הממד הקוגניטיבי אחראי לשמירה על הנורמות החברתיות, על גבולות המותר והאסור, והוא גם האחראי להגדרת סנקציות לחורגים מהם – למשל, מחיקת הודעות פוגעות (פעולה המתקיימת בממד המבני - על ידי מנהל הקהילה) או לחץ חברתי לתקן או לשנות ניסוח שאינו תואם לסטנדרטים שהוגדרו ואינו מקדם את המטרה המשותפת.

 

הידע הארגוני הוא משאב. בדיוק כמו האמצעים הכלכליים של הארגון, חברי הארגון או התרבות הארגונית. להון החברתי על ממדיו השונים השפעה מכרעת על הצלחתו של פרוייקט ניהול הידע בארגון ושל קהילות ידע בפרט. לימוד מעמיק של מאפייני ההון החברתי בארגון ושל הרשתות החברתיות בו יסייעו לנו לקדם את הפרוייקט ואת תהליכי ניהול השינוי המלווים אותו.

נכתב ע"י יובל מרקוביץ, ROM Knowledgeware
בשנים האחרונות צובר ניהול הידע תאוצה בקרב ארגונים רבים, בינהם ארגונים גדולים, חלקם אף גלובליים. ארגונים אלה מאופיינים במספר רב של מחלקות ויחידות עסקיות, להן - כחלק מפרויקט ניהול הידע בארגון - מוקמות קהילות ידע. על מנת לנהל ולהוביל קהילות אלה חשוב למנות עובד מהיחידה שישמש כמוביל קהילה. למוביל הקהילה משקל רב בסיכויי ההצלחה של הקהילה. מאמר מגדיר את תפקידו של מוביל קהילת הידע וממליץ על פרופיל גיוסו.
הגדרת תפקיד

מוביל קהילת הידע הוא בעצם מנהלה המקצועי של הקהילה. תפקידו מגוון וכולל בתוכו מספר תחומים להם משקל רב בסיכויי ההצלחה של קהילת הידע. הוא זה שאמון על הובלת הקהילה קדימה והפיכתה לגוף חי ותוסס. מוביל קהילת הידע אף אחראי על איכות והיקף פעילות בעלי התפקידים השונים בקהילה.

 

מוביל קהילת הידע מבצע את התפקיד, בנוסף על תפקידו ביחידה כערוץ נוסף התומך בפעילותו השגרתית, לדוגמא: במקום לעדכן נוהל באמצעות שליחתו במייל, על מוביל קהילת הידע לעדכן את הקובץ בקהילה ולהפנות את עובדי היחידה לקרוא שם את הנוהל, דבר אשר מסייע ומקל עליו בעבודתו השוטפת. מוביל קהילת הידע נדרש לתת דוגמא אישית בכל הקשור לשימוש בקהילה. עליו להיות המשתמש המוביל בקהילה ובאחריותו לסחוף את שאר חבריו ליחידה להשתמש בקהילה. על מוביל קהילת הידע לדאוג כי העברת מסמכים ועדכון נהלים יבצעו באמצעות הקהילה בלבד ולא באמצעות מיילים ודומיהם. מוביל קהילת הידע נדרש להיות שגריר ניהול הידע ביחידה ומתוך כך לדאוג להחדרת נושא ניהול הידע בכלל והקהילה בפרט בקרב העובדים.

 

מוביל קהילת הידע אחראי על איתור התכנים ועדכונם, והוא מבצע את עבודתו בשיתוף מומחי התוכן אשר הוא האחראי על הכשרתם, ליווים ודרבונם לכתיבת והוספת תכנים. בנוסף, אחראי מוביל קהילת הידע לפנות אל מנהליהם של מומחי התוכן, המבצעים אף הם תפקיד זה בנוסף על תפקידם, ולוודא כי מוקצה  למומחי התוכן הזמן הנדרש לפעילותם בקהילה.

 

מרכיב נוסף בתפקידו של מוביל קהילת הידע מתבצע אל מול המשתמשים. באחריותו לדאוג להטמעה ושיווק קהילת הידע בקרב המשתמשים. מוביל קהילת הידע נמצא בקשר ישיר עם המשתמשים שומע ולומד על צרכיהם ומשתדל להתאים את התכנים כך שיענו על הצורך.

כמו כן, הוא מבצע בקרה על כמות הכניסות לקהילה, כמות הכניסות אל אזורי התוכן בקהילה ועל המשובים המתקבלים מהמשתמשים.

 

לבסוף, באחריותו של מוביל קהילת הידע להחצין את הקהילה והישגיה אל מול מנהלי היחידה, זאת על מנת להביא להמשך פעילות הקהילה על ידי הקצאת משאבים שיאפשרו זאת. 

על מוביל קהילת הידע לרתום את מנהלי היחידה למאמצי השיווק וההטמעה של הקהילה מעצם היותם מובילי דעה ובעלי הסמכות ביחידה.

פרופיל גיוס

ראשית, על מוביל הידע להיות דמות מרכזית ביחידה ומומחה בעולם התוכן של היחידה. רצוי שיהיה בעל נסיון ניהולי וניסיון בתפעול פרויקטים. מוביל קהילת הידע אינו חייב לבוא מרקע של ניהול ידע אך חשוב להעשיר את ידיעותיו בניהול ידע. מספר ארגונים אף מיסדו את נושא העצמתם והעשרתם של מובילי קהילות הידע והקימו פורום העשרה למובילים.

תפקידו של מוביל קהילת הידע מורכב ומצריך מיומנויות רבות. בבואנו למנות מוביל קהילת ידע עלינו לבחור באדם בל המיומנויות הבאות:

·         יכולת הנעה, יוזמה ויצירתיות – מוביל קהילת הידע נדרש ליצירתיות על מנת להניע את מומחי התוכן להקצות זמן, בנוסף על תפקידם, לכתיבת תכנים לקהילה, להניע את המשתמשים לשימוש בקהילה וליזום תהליכי שיתוף ידע ביחידה.

·         בעל ידע טכנולוגי בסיסי ואוריינות מחשובית – מוביל קהילת הידע אחראי על הזנת כלל התכנים או חלקם למערכת. בחלק מהארגונים מוביל קהילת הידע הוא זה שבונה טכנולוגית את הקהילה.

·         תקשורת בין אישית טובה עם עובדי היחידה – מעצם עבודתו עם מספר רב של גורמים ביחידה והצורך להניעם לפעולה, נדרש מוביל קהילת הידע להיות ביחסים טובים עם מומחי התוכן ועם המשתמשים.

·         רמת מוטיבציה גבוהה – הובלת קהילה איננה עניין של מה בכך. על מוביל הידע להביא לשינוי הרגלי עבודה הנהוגים שנים רבות ומתוך כך יתכן ויתקל בהתנגדויות. מוטיבציה גבוהה תאפשר לו להמשיך גם במצבים בהם עובדי היחידה יערימו עליו קשיים "ויוציאו את הרוח ממפרשיו".

·         זמינות – כאמור, מוביל קהילת הידע נדרש להקצות מזמנו להובלה וניהול של קהילת הידע. הטלת האחריות על עובד עמוס אשר אינו מצליח לעמוד במשימותיו השוטפות – יהיה מקצוען אשר יהיה - תגרום למצב בו עבודתו תפגע ועימה הקהילה.

 

בפועל, בבחירת מוביל קהילת ידע לא פשוט למצוא עובד בעל כל המיומנויות שצויינו שיהיה בחזקת גם יפה וגם אופה. בדרך כלל ניתן להתפשר על חלק מהתכונות, ולעיתים אף יש למנות עוזר (בפרט אם מדובר בקהילה גדולה), המשלים אותו בחוסריו.

 

מניסיוננו, על מנת למנות מוביל קהילת ידע מוצלח, מומלץ למנות אדם בעל רקע ארגוני הקשור ב:

·הדרכה
·פיתוח ארגוני
·ארגון ושיטות
 ·משאבי אנוש
·מערכות מידע

סיכום
מוביל קהילת ידע הוא תפקיד מפתח, ובחשיבותו הוא כמעין משנה לאחראי תחום ניהול הידע ביחידה. מינוי מוביל ידע מוצלח יביא, עד מהרה, לשינוי התרבותי הרצוי, להעברת תהליכים מרכזיים לביצוע בקהילה ולהטמעת השימוש בקהילה בקרב עובדי היחידה, דבר אשר יביא לשגשוג והצלחת קהילת הידע. לסיכום ניתן לומר ללא ספק כי מוביל קהילת הידע הוא הרוח החיה מאחורי כל קהילה מצליחה.

ממשלת ארה"ב עומדת בפתחו של גל פרישה גדול בו יעזבו את שורותיה מספר רב של עובדים אשר הגיעו לגיל הפרישה. הידע הקיים בראשם של עובדים אלה עצום ומשפיע בצורה משמעותית מאוד על העשייה היומיומית. אי שימור הידע עלול להוביל לבעיה גדולה מאוד עד כדי קריסת מערכות. המאמר ממליץ על תוכנית בעלת 4 מרכיבים שמטרתה שימור הידע הקיים בקרב עובדים ותיקים העומדים בפני פרישה.

חשוב מאוד ומעניין!

 

האתר החודשי עוסק בתחום חדש ואינטרדיסציפלינרי בניהול הידע והוא ניהול ידע במולטימדיה. האתר הוקם על ידי 7 קבוצות חוקרים העוסקים בחקר התחום באוניברסיטאות באנגליה. מטרת האתר היא להגביר את הקשר בין מומחים בתחום באקדמיה לבין העוסקים בתחום בתעשייה.

מעניין מאוד!

נוכל להשתמש ברשימות או ספריות מותאמות אישית  שיצרנו כתבנית אשר תשמש בסיס לרשימות או ספריות מסמכים אחרות באתר או באתרים אחרים באוסף אתרים.  כך למעשה, נוכל לשכפל את העמודות והשדות שיצרנו, את התצוגות ואף את תוכן הרשימות או ספריות המסמכים ולהשתמש בהן ברשימות/ספריות חדשות שניצור.

כיצד נשמור רשימה/ספריית מסמכים כתבנית ב Sharepoint 2003?

1. נקליק על "מסמכים ורשימות" אשר בתפריט העליון באתר

2. נקליק על ספריית המסמכים/ הרשימה אותה אנו מעוניינים להפוך לתבנית.

3. בתפריט הימני של הרשימה / ספריה נקליק על "שנה הגדרות ועמודות".

 

4. בהגדרות כלליות, נקליק על "שמירת רשימה כתבנית".

5. נמלא את הפרטים  בטופס שנפתח:

           א.         שם קובץ התבנית

          ב.         כותרת ותיאור התבנית אשר יאפשרו לנו לזהות את הרשימה

          ג.          כלול תוכן- ניתן לסמן אפשרות זו במידה ואנו מעוניינים כי גם הפריטים / המסמכים שנמצאים גם ישוכפלו.

ובסיום יש ללחוץ על אישור.

 

 6. כעת, בדף היצירה  (כאשר נקליק על "צור") ניתן לבחור בתבנית החדשה שייצרנו

מסתבר שלניהול ידע יש הרבה מן המשותף עם משחק הגולף. הבלוג החודשי לניהול ידע שאנו חושפים בפניכם, עומד בטור זה מקרוב על נקודות הדמיון בין ניהול ידע לגולף ואף מציע לקוראיו לציין נקודות נוספות. האם תוכלו גם אתם להוסיף?

נחמד ומרענן.

"גובהו של האדם הוא מהכתפיים ומעלה" ~ סבתא של רנית

ירחון 2KNOW עוקב אחר אירועי ניהול הידע המובילים בארץ ובעולם:

  • לקורסים וכנסים העדכניים ביותר של חברת ROM  לחצו כאן
     
  • לקורסים וכנסים העדכניים ביותר בארץ ובעולם לחצו כאן
המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135