ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון נובמבר 2007 - מהדורה מס' 98
גיליון נובמבר 2007 - מהדורה מס' 98
גיליון:
WikIT אינציקלופדיה שיתופית ועכשיו גם למושגי ניהול ידע

על ה- WikIT  בוודאי רובכם כבר שמעתם. מדובר ביוזמה ברוכה של חברת מטריקס להקמת מילון מונחים ואנציקלופדיה בנושאי מחשוב. במסגרת שיתוף פעולה של ROM Knowledgeware   ומטריקס, אנו שמחים לבשר על הרחבה של ה – WikIT לעולם ניהול הידע. לאחר מאמץ מרוכז השלימה חברת ROM  את בניית קטגוריית ניהול הידע, קטגוריה המכילה מעל 100 מונחים ותת קטגוריות (!!) בתחום ניהול הידע. חברת ROM תשמש גם בעתיד כעורכת לתחום האחראית לעדכונים, בחינת מונחים ותוספות הקשורות לניהול ידע.

כולם מוזמנים לעשות שימוש, לעדכן וכמובן גם להציע מונחים חדשים:  http://www.wikit.co.il.

 

קורס ניהול ידע "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware

מחזור 11 של קורס ניהול הידע "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware יצא לדרך.

במסגרת הקורס ניתנים כלים יישומיים לניהול ידע ומתבצעת היכרות מעמיקה עם פיתרונות בתחום ניהול הידע.

בקורס משתתפים עובדי ארגונים מהמובילים במשק: SanDisk, צה"ל, איתוראן, קרן קרב, הסוכנות היהודית ולאומי קארד.

למתעניינים, מחזור נוסף של קורס "לדעת יותר" עתיד להיפתח בסביבות אפריל 2008 (מועד מדויק יקבע בהמשך).

אנו מאחלים הצלחה והנאה רבה לכל הלומדים.

 

 

בנק הפועלים אירח פורום מנהלים במסגרת פעילות "ארגונים משתפים ידע"

ב-16/10 התקיים מפגש נוסף במסגרת פעילות "ארגונים משתפים ידע", מסורת אותה התחלנו במהלך הרבעון הראשון השנה.

הפעם התקיים הביקור בבנק הפועלים, כאשר בביקור נכחו כ-40 מנהלים מארגונים שונים, ביניהם התעשייה האווירית, בזק, מכבי שירותי בריאות, טבע, scopus, אמדוקס, שטראוס ועוד.

במהלך הביקור הוצג הפורטל הארגוני בבנק, אחד הפורטלים המובילים הקיימים בארגונים בישראל.

המארחים, מנהלת הפורטל הגברת נעמה הלוי ומר קובי פרידמן - ממונה על, הציגו את הפורטל עצמו, תהליכי העבודה הקיימים בו והפעילות הענפה והמרשימה שבוצעה על מנת לשלבו כחלק אינטגראלי מעבודת הבנק ועובדיו ולהפוך אותו לכלי עבודה שאין בלתו.

במסגרת הביקור הוצגו דילמות שונות שליוו את הבנק בהקמת הפורטל, תוך דיאלוג פורה ומשתף עם המשתתפים.

אנו מודים לאנשי פועלים על האירוח המכובד והחם ועל הכנסת האורחים.

ארגונים המעוניינים לארח מפגשים מסוג זה אצלם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח להיות הגורם המקשר. להתראות במפגשים הבאים.

 

 

נכתב ע"י קרן טרוסטלר

את ההחלטה על הקמת מנהלת מידע בארגון יש ללוות במספר החלטות משנה. השתיים החשובות בהן מתייחסות לשני רכיבים מרכזיים של המנהלת; הטכנולוגיה והאנשים:

בחירת מערכת טכנולוגית חשובה כדי לאפשר הבטחת העמדת התכנים לרשותם של אנשי השירות, במהירות ופשטות. ההחלטה השנייה נוגעת לצוות  שיתחזק את המערכת וישמש כרוח החיה מאחוריה. יש להגדיר את המיקום המתאים של הגוף שהוקם במבנה הארגוני המורכב. מיקום נכון יעזור להעצים את פעולת המנהלת וייתן לגוף גושפנקא מהגורמים המתאימים על ידי העמדתו בצומת ההתרחשויות. מאמר זה דן בהיבטים שונים הקשורים למיקום מנהלת המידע במבנה הארגוני. הסוגיה אינה פשוטה כל כך שכן המנהלת יושבת בתפר בין בעלי מקצוע רבים ומגוונים: בין אוכלוסיית נותני השירות לבין אנשי המקצוע במטה כדוגמת אנשי שיווק, וכן מהנדסים, מנהלי פרויקטים, מנהלי מוצרים ועוד. על המנהלת מוטלת המשימה לתרגם את צרכי המשתמשים לאנשי המטה ולהיפך- מציגה את המהלכים הארגוניים לנותני השירות באופן בו יש להציג את המוצר ללקוח. תרגום זה אינו סימולטאני, אלא ניתן לאחר עיבוד ומתן משמעות מתאימה לכל אוכלוסייה. הקרבה לאוכלוסיה זו או אחרת במבנה הארגוני, יכולה לתת לה יתרון יחסי על פני האחרות.

 

קיימים שני סוגי מנהלות מידע עקרוניות- ריכוזית וביזורית. שאלת המיקום רלוונטית רק כשמדברים על מנהלת ריכוזית, כאשר המנהלת היא הגוף היחיד לקבל מידע מכל המקורות והיחיד לעבד ולהפיץ אותו לכל הצרכנים. כאשר מדובר על מנהלת מידע ביזורית, גורמים שונים בארגון מקבלים אחריות על הפצת חלק מהתכנים. במקרה זה לא מדובר על גוף יחיד אשר ממוקם תחת מחלקה או אגף אחד, אלא על מספר גורמים אשר שייכים למספר מחלקות ואגפים. בסקירה זו נתמקד במיקום מנהלת המידע הריכוזית בלבד.

בדומה לכל פרויקט ניהול ידע, קיימות מספר אפשרויות למיקום צוות המנהלת המידע:

-          חטיבת לקוחות (מנהל המטה, אגף אסטרטגיה, ארגון ושיטות)

-          חטיבת משאבי אנוש

-          חטיבת השיווק

-          חטיבה ליבתית הממונה על הידע המקצועי.



למיקום המנהלת בכל מבנה ארגוני יש יתרונות וחסרונות. מהמיקום נגזר מיצוב המנהלת וממנו נגזרים תפקידים נוספים אותם היא נדרשת למלא. מנהלת המידע היא גוף המשרת את נותני השירות וכדי לבצע את תפקידה בצורה הטובה ביותר עליה ליהנות מחשיפה מקסימאלית למידע הנכון בזמן הנכון. היא צריכה ליהנות משיתוף פעולה מלא מכל גופי הארגון הרלוונטיים, משקיפות ונראות בעיני כל גופי הארגון, ולהתקבל כבעלת משקל בעת קבלת החלטות ארגוניות. נשאלת השאלה מה המיקום האופטימאלי לקידום מטרות מנהלת המידע בארגון?

לא קיימת תשובת "בית ספר" אחת נכונה. המיקום המתאים נגזר מתפקידי המנהלת ומאופי תפקידה בארגון. בסקירה זו נציג מספר אפשרויות.

חטיבת שירות לקוחות:

חלק גדול ממנהלות המידע שייכות בצורה זו או אחרת לחטיבת שירות הלקוחות. חלקן שייכות לגופים אסטרטגיים כדוגמת אגף ארגון ושיטות, מנהל המטה או אגף תכנון. חלקן שייכות למנהל המטה ואחרות ממוקמות ישירות תחת חטיבת הלקוחות.

היות ואחת ממטרותיה של מנהלת המידע היא להקל וייעל את עבודת נותני השירות בארגון, יש הגיון במיקומה תחת חטיבת שירות הלקוחות. מיקום זה מאפשר קשר בלתי אמצעי בין ספקי המידע (כגון מחלקות השיווק והתפעול) לבין הלקוח של המערכת (נציגי השירות השונים כדוגמת מוקד טלפוני, פרונטאלי, נציגי מכירות ופקידים בסניפים הנותנים שירות). קשר רציף וטוב, נטול מתווכים מיותרים, בין המנהלת לספקי המידע הוא חיוני לביצוע העבודה.

רוב צוותי המנהלת מגויסים מתוך מערך השירות. הדבר נעשה מתוך הכוונה להשתמש בידע שלהם כנותני שירות לצורך הצגת המידע בצורה המיטבית והמותאמת ביותר לנציגי השירות. נציג שמגיע מהשטח מכיר את הכאבים והקשיים שקיימים והוא נכון, במקרים רבים, להציע פתרונות שישפרו את המצב. העבודה בצוות שמקושר לגורמים רבים מאפשר "לנצל" את הידע הגלום בו ולשלבו עם ראייה מערכתית רחבה.

אם מחליטים למקם את צוות מנהלת המידע תחת חטיבת הלקוחות, חשוב לשמור על האוטונומיה שלו; על המנהלת להוות את גוף ההפצה היחיד, לשם כך עליה להיות מעורבת בתהליכים ארגוניים מראשיתם, ולא לקבל מידע לגביהם כמו שאר החטיבה. כדי שהמנהלת תתרגם את מהלכי המטה לשטח, תשמש כקו הגנה ועין בוחנת לפני פרסום מהלכים תמנע טעויות ותקלות, חשוב שמעמדה יהיה מובחן במסגרת החטיבה.

 

חטיבת משאבי אנוש:

לעיתים, מטה ניהול הידע בארגון ממוקם בחטיבת משאבי אנוש, כך שנראה טבעי למקם את המנהלת, כגוף ניהול ידע, תחת חטיבה זו.

כאחראית בין היתר על התקשורת הארגונית ועל תחום ההדרכה והפיתוח הארגוני, חטיבת משאבי אנוש עוסקת בתהליכים העוטפים את התהליכים המקצועיים ולא מתעסקת ביצירת התהליכים המקצועיים עצמם. לכן, מיקום מנהלת המידע בחטיבה זו עשוי ליצור ריחוק שלה מ"לב העשייה" המקצועית (יצרני המידע) בארגון מחד וממערך השירות (צרכני המידע.) מאידך.

 

חטיבת שיווק:

כאחראית להפצת התוכן לנותני השירות מיצוב תחת חטיבת השיווק מקרב את המנהלת למטה ומשפר את זרימת המידע. בתור גוף המפיץ מידע לשטח, המנהלת מהווה מעין מד-חום לגבי נושאים שהשטח יודע ומבין, לעומת נושאים לגביהם קיימים פערי ידע. מסיבה זו המנהלת היא ציר חשוב בתכנון ויישום הדרכות בארגון. ללא "מבט על" זה מנהלת המידע עלולה להתרכז באגף אליה היא משויכת ולהזניח את שאר האגפים.

תחת חטיבת שיווק, המנהלת נהנית ממגע עם רוב יחידה הארגון. עם הזמן, חברי הצוות הופכים לגוף המייצג את צרכני הידע מול המטה וכגוף הסברתי של גופי המטה לאנשי השטח. מקורה של יכולת קישור זו נעוץ בניטרליות ובראיית התמונה הרחבה בזכות במיצוב הארגוני. יש הטוענים שיכולת זו תפגע אם מנהלת המידע תוצב באחד מאגפי הלקוחות, כיוון שבאופן זה תפתח המנהלת נאמנות חד צדדית כלפי האגף אליו היא משויכת.

כחלק מתפקידה, מנהלת המידע מפתחת מיומנויות שיווק ושכנוע בתוך הארגון. הדרך בה הצוות יפרסם מידע משפיע על אופן קליטת המידע על ידי נותני השירות. תחת חטיבת שיווק נהנית מנהלת המידע משקיפות גבוהה כלפי כלל גופי השירות ותוכל לשווק את צעדי החברה כלפי פנים.

שיוך ארגוני לחטיבת השיווק מאפשר הימצאות בקו התפר שבין גופי השיווק אשר הוגים ומתכננים את המהלכים השיווקיים לבין גופי הביצוע הנותנים את השירות ללקוח בהתאם לכללים הנקבעים בשיווק.

 

חטיבה ליבתית העוסקת בידע המקצועי:

קיימת אפשרות נוספת למיקום מנהלת המידע, תחת אחד הגופים הליבתיים העוסק בידע המקצועי (ספקי המידע- מהנדסים, אנשי פיננסיים או כותבי התורה המקצועית).  במידה ויש בעל מידע מקצועי אחד, פתרון זה אפשרי ואפילו יש בו יתרון, בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, אנשי הצוות יבואו ככל הנראה מתוך הקבוצה הליבתית העוסקת בידע המקצועי ולכן רמת מקצועיותה תהיה גבוהה; שנית, הממשק השוטף להעברת תכנים תאפשר זרימת מידע עדכנית ורציפה.

לעומת זאת, במקרים בהם ישנם מספר גורמים מקצועיים בעלי ידע, מיקום המנהלת תחת אחד מספקי המידע עלול לגרום לתחושה, גם אם המוטעית, של הטיה לטובת מחלקת "הבית", המחלקה תחתיה ממוקם הצוות. כיוון שהמנהלת צריכה להיות (ולהיתפס) כגוף המתמקד בהנגשת המידע כך שישפר את השירות ללקוח הקצה, אסור לה להיחשד בהיענות לצרכי מחלקה אחת על חשבון אחרת. עיקר המאמצים צריכים להתרכז במתן מידע עדכני, ממוקד ומתאים לצרכי הנציג, ובשיפור תהליכים לטובת נציג השירות והלקוח.יש לכן לשקול היטב, אם היתרונות הגלומים במיקום זה, עולים על האתגרים המתעוררים ביישומה.

לצורך השגת מטרותיה ויתרונותיה, על צוות מנהלת המידע להיות ממוקם במבנה הארגוני התומך,  במקום שיאפשר את הקשר האופטימאלי עם גופי החברה הרלוונטיים. אין תשובה אחת נכונה לגבי  המיקום המתאים למיקום המתאים, המיקום המומלץ למנהלת תלוי בתפקיד אותו מייעדים לה ובאופיו של הגוף הממלא את התפקיד. לעתים הצוות יעבור "בתים" עד למציאת המיקום המתאים לפעילותו באופן המיטבי. חשיבה מקדימה וסבלנות וגמישות רבה תוך כדי יקלו על מציאת הפתרון המתאים לטווח הרחוק בכל ארגון וארגון. בהצלחה.

ספרו של Etienne Wenger

אל תתבלבלו. המונח Communities of Practice אמנם מוכר לנו בעברית כקהילות ידע, ומיד מעלה בראשנו אסוציאציות מתאימות של ניהול ידע. אולם כאן, המונח כפי שמוצג ע"י המחבר, ונטבע על ידו בשיתוף עם Jean Lave, אינו קשור לעולם ניהול הידע. המונח, ובעקבותיו, כל המתואר בספר, דן בלמידה ובידע, אך מנקודת מבט שונה. מנקודת מבט של חוקר ויועץ של מערכות חברתיות לומדות. יועץ נודד המרצה ומיישם את משנתו בכל רחבי העולם. בעת כתיבת שורות אלו, Wenger מסיים ביקור במולדבה, ובחודש הבא הוא בסידני. אכן יועץ נודד; אכן נקודת מבט רחבה. קהילת התנסות (המושג בו נשתמש כדי לתאר את Communities of Practice במשמעותו, כפי שמופיעה בספר) הנה קבוצה של אנשים המשתפים עניין, תאווה או דאגה לדבר משותף אותו הם עושים ולומדים איך לעשות אותו טוב יותר תוך כדי אינטראקציה שוטפת.

דווקא משום כך, יש מה ללמוד, בשדה ניהול הידע ובניהול קהילות ידע (במובננו אנו) מהכתוב בספר. הסתכלות על תחום זה, מנקודת מבט חיצונית, תורמת יפה, לפן התיאורטי והמעשי כאחד.

מעבר לבחירתו של הספר כאחד מספרי ניהול הידע המומלצים (בסקר שנוהל ב- 2005), מייחד את הספר דבר נוסף. הוא נכתב ב- 1998; הודפס מחדש ב- 1999; בשנת 2000 הודפס פעמיים; ב- 2001 פעמיים נוספות; ועוד פעמיים ב-2002; רק פעם אחת ב- 2003, ועוד פעמיים ב- 2004. אז מה יש בספר שכה מושך?

מאמר זה סוקר את הספר ועיקריו. הוא מנסה לתת את טעם הדברים, אך אינו יורד לעומקם, כמו במקור. הספר כתוב מנקודת מבט מחקרית, פילוסופית משהו. במאמר ישנה נגיעה בתורה תוך הפשטתה, בניסיון להקל על הבנתה. קריאה נעימה!

למידה וידע הנם נושאים מורכבים. אנו לומדים בארבע דרכים עיקריות:

אנו לומדים תוך כדי עשייה (התנסות- practice);

אנו לומדים מניסיון (מתן משמעות- meaning);

אנו לומדים מהתהוות (יצירת זהות- identity);

ואנו לומדים תוך שייכות (לקהילה- community).

כולנו שייכים לקהילות התנסות. בבית, בעבודה, בבית הספר ובתחביבים ונושאי עניין. בכל זמן מתון, אנו שותפים למספר קהילות. אנו משנים את שייכותנו ומחליפים קהילות במהלך חיינו. הקהילות מסייעות לנו ללמוד ולדעת תוך מתן משמעות לדברים; הקהילות עוזרות לנו לעצב את זהותנו ומי אנחנו בוחרים להיות.

עבור היחיד, למידה הנה עניין של התקשרות לקהילות מסוימות ותרומה להן;

עבור הקהילות, למידה הנה עניין של שיפור ועידון ההתנסות שלהן תוך יצירת דורות חדשים של חברים (members). ההתנסות:

ý      מספקת תשובות וקבלת החלטות בקונפליקטים המתעוררים תוך כדי עבודה;

ý      תומכת ביצירת זיכרון שיתופי המאפשר לפרט לעשות את עבודתו בלי לדעת כל דבר בעצמו;

ý      מסייעת לחדשים להצטרף לקהילה ולקחת חלק בניסיון הקיים;

ý      מייצרת פרספקטיבות ספציפיות המאפשרות להשלים את המשימות שיש לבצע;

ý      מאפשרת לעבודה להיות יותר נעימה ע"י יצירת אוירה בה הדרמות, הסיפורים, האירועים והנהלים הופכים לחלק מהמקצב של חיי הקהילה.

המחבר דן בדרכי ומרכיבי קהילות הניסיון המשתלבים זה בזה:

המשמעות meaning
הקהילה  community
למידה learning
תיחום גבולות boundary
מקומיות locality
זהות   identity
ההשתתפות participation
שייכות  belonging
                    

לקראת סיכום הספר מדבר המחבר על קהילות לומדות, על ארגונים ועל חינוך, עם תובנות כפי שנלמדו מהניתוח המתואר במרכיבים השונים.

מפת המאמר

המשמעות (meaning)

הניסיון של יצירת משמעות אינו נולד מעצמו. ניתן להתייחס אליו כתהליך בו אנו לומדים לבצע התדיינות (negotiation) תמידית, המאפשרת לנו לזהות מצבים בחיים, שלעולם אינם זהים, ולקטלג אותם תחת קטגוריות זהות, כדי לדעת לטפל בהם נכון. כלומר, מתן משמעות דרך התדיינות, הנה אינטראקציה תמידית, תוך הישגים מדרגיים ותוך משא ומתן אינסופי עם עצמנו ועם הסובבים אותנו. משמעות, הנה תמיד פועל יוצא של ההתדיינות. הוא לא חלק מאיתנו, הוא לא חלק מהעולם, אלא חלק מהקשר בינינו לבין העולם.

המשמעות כוללת שני רכיבים משלימים: ההשתתפות וההמשגה.

ההשתתפות (participation)

ההשתתפות, כפי שהמונח מתואר בספר, מתארת חברות (membership) בקהילות חברתיות. ההשתתפות היא תהליך מורכב המשלב עשייה, דיבור, חשיבה ושייכות. הוא מערב אותנו כאנשים שלמים, לרבות את גופנו, מחשבותינו, רגשותינו והקשרים החברתיים שלנו. הקשרים אינם חייבים להיות סימטריים (ראו קשר הורים-ילדים, עובדים-מנהלים) ועם זאת, הם משפיעים על כל אחד מהצדדים ומעצבים עבורו את המשמעות של הניסיון. המונח השתתפות אינו שקול ל-מונח שיתוף פעולה (collaboration). הוא יכול לכלול קשרים מסוגים שונים, הנובעים מקונפליקטים, כמו גם הרמוניים; אינטימיים כמו גם פוליטיים ארגוניים; תחרותיים כמו גם שיתופיים.

חשוב להבין, כי השתתפות, בקהילות חברתיות, היא שמעצבת את הניסיון שלנו, ובד בבד מעצבת את ניסיון הקהילות עצמן. היכולת שלנו (או אי יכולת) לעצב את ניסיון הקהילות בהם אנו שותפים הנה היבט חשוב בניסיון שלנו כמשתתפים.

ההשתתפות הנה רחבה יותר מאשר סתם מחויבות בזמן מעשה. אנו משתתפים בקהילות הקשורות לתפקידנו בעבודה, גם לאחר סיום שעות העבודה; אנו משתתפים בקהילות חברתיות, גם בשעות העבודה. ההשתתפות בקהילות הנה גם מחוץ להקשר הישיר שלשמה היא נועדה, והיא הופכת להיות חלק מאיתנו ומזהותנו.

ההמשגה (reification)

ההמשגה היא פחות ברורה מאליה ומוכרת בהקשר של שיח על קהילות. ההמשגה היא מונח המתייחס לתהליך עיצוב הניסיון שלנו על ידי יצירת דברים מעשיים בהם אנו יכולים לגעת, בין אם אלו טפסים, נהלים, חוקים או כלים. אלו ממקדים את הניסיון  ונותנים לו הקשר מסוים והבנה מסוימת.  המשגה מעצבת את הניסיון שלנו. היא יכולה לעשות זאת בדרכים מאד קונקרטיות:

מעבד תמלילים, לדוגמא, ממשיג את הדרך בה אנו כותבים, אך תוך שכך גם נותן הבנה מסוימת לגבי הכתיבה. המשגת מושג הכבידה אמנם לא משנה את הדרך או המשקל בה גופנו נמשך לכדור הארץ, אך בהחלט משפיע על נקודת מבטנו, הבנתנו, ואולי גם מיקודנו על היבטים מסוימים בכבידה.

מספר נקודות חשובות בהבנת ההמשגה:

ý      המשגה יכולה להיות גם תהליך וגם תוצר, והמחבר מתייחס אליה לפעמים ככזו, ולפעמים ככזו;

ý   האנשים הלוקחים חלק בקהילה אינם תמיד אלו שהמשיגו את עקרונותיה בעצמם, אך כדי ליישמם, הם נותנים להם משמעות משלהם;

ý      תהליך יצירת ההמשגה אינו מתחיל דווקא בתכנון מוכוון מראש. פעמים רבות, דווקא, ההמשגה באה מתוך המעשה עצמו (לדוגמא- טביעות אצבעות הממשיגות חשוד שנכח במקום);

ý     ההמשגה יכולה לקבל פנים רבות: בין אם כפירמידת עתיקת יומין, כנוסחה אבסטרקטית, כמשאית מלוכלכת, כמילה, כמושג מורכב המתואר דרך ספר, שכמבט בשתיקה, כציור אימפרסיוניסטי, כפרפר או אפילו כקשר במטפחת. מה שחשוב בכל אלו שהנם רק טיפ בקצה הקרחון המעיד על הקשרים רחבים של מתן משמעות על ידי בני אנוש. תוצרי ההמשגה לא חייבים להיות בעצמם חומריים; הם שיקוף מעשי של משמעות שניתנה על ידינו, האנשים.

ההמשגה הנה בעלת כוח ועוצמה. היא מפשטת וממקדת את המשמעות בו זמנית. אך יש לזכור שהיא גם מסוכנת; ההמשגה יכולה להיות תחליף להבנה המעמיקה לא סמל והקשר עבורה.

הקהילה community

מקור הקשר העקבי והלכיד בין הקהילה לניסיון המעשה  (practice)  מבוסס על שלושה מרכיבים:

x    מחויבות הדדית

x    ארגון בו שותפים

x    מסורת משותפת

מחויבות הדדית (mutual engagement)

הניסיון המעשי לא מתקיים באוויר ולא בספרים או בכלים. הוא מתקיים בגלל שאנשים מקושרים ומחויבים למעשים אותם הם מבצעים ולהם הם נותנים משמעות, תוך התדיינות אישית וקבוצתית. בצד ההתבססות  על מעשים "מקצועיים", דוגמת שיטות עבודה המופעלות הלכה למעשה, כוללת המחויבות גם פן נוסף: אווירה. אווירה של מחויבות הדדית הגורמת לאנשים לסייע זה לזה מקצועית, ולסייע זה לזה אישית. המחויבות אינה מחייבת אחידות (הומוגניות) של השותפים. יתר על כן, בדרך כלל האנשים שונים זה מזה. כל אחד שותף למספר קהילות שונות, ומחויב בכל אחת מהן מול קבוצה שונה, עמה יש לו קשרים ייחודיים השונים מקשריו האחרים. בחיים, קשרים אלו אינם חייבים להיות חיוביים דווקא: הם יכולים לשלב קשרי תלות ועוצמה, קשרי הנאה וכאב, אמון וחשד, עניין ושעמום. אך כולם קשרים וכולם יוצרים מחויבות הדדית שהנם מקור להתהוות הקהילה.

ארגון בו שותפים (joint enterprise)

ארגון משותף הנו המקור השני להתהוות קהילה. בשימוש במונח "ארגון", אין המחבר מתכוון דווקא לארגון פורמאלי המעסיק את השותפים בו. הכוונה לשותפות בקבוצה וירטואלית, הקשר רחב יותר, המאחד יחד את האנשים, וממנו נגזרת הקהילה. קבוצת תמיכה של אחים שכולים בישראל, לדוגמא, הנה חלק מארגון רחב יותר של אחים שכולים בעולם, או משפחות שכולות בישראל. במקור של כל קהילה, יש קבוצת אנשים, בעלי ארגון או ארגוני גג, גם אם ארגוני גג אלו אינם מוכרים להם כלל.

 

למידה (learning)

ניסיון מעשי מתפתח דרך היסטוריה משותפת של למידה. בשימוש במונח היסטוריה אין הכוונה להיסטוריה אישית או ניסיון מצטבר, אלא להיסטוריה של יצירת המשמעויות (שילוב של השתתפות והמשגה). רוב האנשים, אם ישאלו על תפקידם ידברו על הלמידה. וכאשר ישאלו על הלמידה, ידברו על השינויים- ההיסטוריה והעתיד המייצרים את הלמידה. כדי להבין את תהליך הלמידה עלינו להבין שהוא לא סטטי אלא משתנה, וכולל בתוכו מספר היבטים שמתבססים על השותפות וההמשגה:

x    זיכרון ושכחה- הן ההמשגה והן השותפות הנם מהותיים לזיכרון ולשכחה. דוגמא, לכך ניתן לראות במסמך המתעד תהליך. המשגה זו, גורמת לנו כקהילה לזכור, אך לעיתים, עצם הכתיבה, מסייעת לנו לשחרר את הנושא ממוחנו ולשכוח אותו. לעיתים המסמך עצמו הופך לזיכרון חזק, אך דווקא הוא מקבע את כל הסביבה והמשמעות בה הוא נוצר, ואלו נשכחים. גם השותפות הנה בסיס לזיכרון ושכחה דרך האינטרפרטאציה שלנו את הזיכרונות (mories).

x    המשכיות והפסקות- קהילות לא ממשיכות לעד. גם כאשר הן נמשכות, ההיסטוריה והלמידה נבנים מהחברים המשתנים, הן אלו שעוזבים (אנשים עוזבים, ו/או מחליפים תפקידים) והן אלו שמצטרפים עם רעיונות חדשים.. לטפסים ולמסמכים גם חיים והתפתחות משלהם, המשקפים את הלמידה של הקהילה.

x    הפוליטיקה- לא ניתן להתעלם ולחשוב שקהילות מעשה נטולות פוליטיקה. הפוליטיקה משפיעה על הלמידה ומבוססת הן על היבטים של השתתפות (השפעה, סמכות אישית, כריזמה, אמון, חברות, אמביציה ועוד) והן על היבטים של המשגה (סמכויות מוקנות, חוזים, מדיניות, תכניות ותכנונים, חקיקה ועוד).

ניסיון המעשה הנו היסטוריה משותפת של למידה:

  1. ניסיון המעשה אינו סטטי ומשלב המשכיות והפסקות גם יחד.
  2. למידה הלכה למעשה כוללת מחויבות הדדית, ארגון בו שותפים ומסורת משתפת, כפי שתואר לעיל.
  3. ניסיון המעשה הנו מבנה מתפתח.

הלמידה מייצרת את ניסיון המעשה, אך ניסיון המעשה הוא גם שמייצר את הלמידה. למידה בכיתה הנה חלקית ומוגבלת, ורק תוך כדי ההתנסות, או לפחות הקרבה האמיתית לשטח, ניתן על בסיס ניסיון המעשה של כל פרט ושל הקבוצה, לייצר תהליכה למידה אפקטיביים.

תיחום גבולות (boundary)

יתכן וחלק מההיבטים הקודמים (למידה, משמעות וכו') היו אינטואיטיביים להבנה, בהקשר הקהילה. אני מודה, כקוראת, שכאשר החלתי לקרוא, לא היה ברור לי כלל ועיקר מדוע תיחום גבולות חשוב לקהילה והבנת תהליכי הלמידה שבה. הנחת יסוד ראשונה להבנה, כרוכה בכך שקהילות אינן מבודדות. ישנן תמיד קהילות קרובות, ישנן תמיד מספר קהילות בהן שותף כל אחד מהחברים.

הגדרת גבולות אינה פשוטה. לעיתים באותם גבולות פיזיים שוכנות קהילות שאינן קשורות זו בזו (היער תוחם בתוכו רוכבי אופניים, חוקרים אקדמיים, יערנים ועוד). אך הגדרת הגבולות חשובה, שכן מתוך הגדרת החוץ (מה לא נכלל) ברור הרבה יותר הפנים והתכולה המוכלת מתחדדת.

הקשר בין הקהילה והסובבים אותה, מבוצע פעמים רבות באמצעות כלים מומשגים (דוגמת טפסים או טרנזקציות מחשוביות). אך בדרך כלל יש שותף נוסף- המתווך. המתווך (broker) הנו אדם שתפקידו מורכב: הוא צריך להעביר, לתרגם ולתאם בין פרספקטיבות שונות, זו של הקהילה, וזו של קהל חיצוני לה. על המתווך להיזהר, לא להימשך לחלוטין לתוך הקהילה תוך איבוד הראיה החיצונית לה, ובד בבד להיזהר שלא להיחשב כמטריד, גורם פנימי שלא באמת נחשב כפנימי ושותף. תיווך מחייב יכולת לחיות בדואליות, המאפשרת הכנסת נקודות מבט נוספות, אך עם לגיטימציה אכן להישמע.

הגבולות לא תמיד ברורים כמו שנראה לנו: יש גבולות פשוטים, בהם הקשרים הנם באמצעות המשגות ומתווכים; ישנן חפיפות, שם שתי קהילות או יותר חולקות מן המשותף, בחלק מהווייתן; וישנם גבולות בשוליים , שם מאפשרים לאנשים נוספים, שאינם חלק מליבת הקהילה, להיות צופים, או שותפים חלקיים. דווקא הגבולות בשוליים, מעצם טבען, הן אלו שמעניינות: שותפי השוליים חלקית חיצוניים ולכן יכולים להביא לתוך הקהילה נקודות מבט ופרספקטיבות שונות מאלו של אנשי ה"גרעין הקשה".

מקומיות (locality)

כדי להסביר נושא זה, יש לקחת בחשבון שהוא נכתב קדם התפתחות האינטרנט במצבו הנוכחי, בו אנשים חולקים קהילות, בלי לראות או לשמוע זה את זה מעולם. מקומיות, כך גורס המחבר, הנה הכרחית לקיומה של קהילה. עם זאת, מקום משותף, אינה תנאי מספק לקיומה של קהילה (ניתן לחשוב למשל על בניין משרדים עתיר קומות, בו העובדים, כנראה אפילו לא יודעים זה את שמו של זה). יש לכלול גם ממד נוסף- נשוא הקהילה. אולם ממד זה אינו קל כגורם מגדיר של הקהילה: ניתן גם להסתכל על גבולות רחבים (מדינה, דוברי שפה ועוד) ולא תמיד ברור איפה מדובר בקהילה או איפה מדובר במערך (constellation) המאחד מספר קהילות גם יחד. ישנם מספר אינדיקטורים המעידים על קיומה של קהילת מעשה:

x    קשרים הדדיים המחזיקים מעמד לאורך זמן;

x    שיטות משותפות ומחויבות לביצוע דברים ביחד;

x    זרימה מהירה של מידע המפרה חדשנות;

x    חוסר צורך בהקדמות, כאילו כל החיים הנם שיח אחד מתמשך;

x    קל להתחיל לדון בבעיות;

x    חפיפה גדולה בתיאור השותפים את מי עוד שותף לקבוצה;

x    ידיעה מה אחרים יודעים, מה הם יכולים לעשות, ואיך הם יכולים לתרום לארגון;

x    הגדרת זהויות הדדית;

x    היכולת להעריך את ההתאמה של פעולות ומוצרים;

x    כלים ספציפיים;

x    חוכמה מקומית, סיפורים משותפים, בדיחות פנימיות;

x    ז'רגון וקיצורי דרך המשמשים לתקשור, והיכולת לייצר בקלות נוספים כאלו;

x    סגנונות;

x    שיח משותף המשקף נקודת מבט על העולם.

הקהילה, שהנה מקומית, מהווה חלק מקונסטלציה רחבה יותר, המשתפת מספר קהילות (לדוגמא- חברת הביטוח כולה). גם לקונסטלציה תכונות משלה, אך אין בה את תחושת הקרבה המאפשרת חלק מתכונות הקהילה שהוזכרו לעיל. מובן שקהילה ספציפית יכולה להיות שותפה למספר קונסטלציות שונות.

זהות (identity)

זהותו של הפרט הנה מרכיב חשוב בהבנת התנהלות קהילות, והבנייתן. עיסוק בזהות במונחים חברתיים אינה מתכחשת לקיומו של הפרט אלא בוחנת אותו כמרכיב בניסיון הקהילה. המחבר יוצא נגד הטענה שיש קונפליקט מובנה בין הפרט והקהילה ושרק אחד יכול להיות שורש הטוב. יש קשר בין זהות הפרט והניסיון (Practice):

ý      ניסיון תוך התדיינות: אנו מגדירים את זהותנו דרך איך שאנחנו ואחרים תופסים אותנו;

ý      שייכות לקהילה: אנו מגדירים את זהותנו דרך המוכר והזר לנו;

ý      מסלול למידה: אנו מגדירים את זהותנו דרך מקומות שהיינו מקומות אליהם אנו הולכים;

ý      קשר רב-שיוכי: אנו מגדירים את זהותנו דרך הדרכים המגוונות בהם אנו חברים בקהילות שונות ואלו משתלבים בזהות אחת שלנו;

ý      קר בין המקומי והגלובלי: אנו מגדירים את זהותנו דרך התדיינות ליצירת קשר מקומי המסייע בידינו להיות שייכים לקונסטלציות גלובליות.

שלושת הממדים שהוזכרו לעיל, כמקורותיה של הקהילה (מחויבות הדדית, ארגון בו שותפים, מסורת משותפת), הנם גם המרכיבים הבונים את הזהות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו.

הזהות שלנו היא לעולם זמנית. אנו משתנים ויוצרים את זהותנו לאורך מסלול, המקביל למסלול הלמידה. המסלול דרכו אנו תופסים את עצמנו (עבודה זמנית, התמחות, רומן חולף) משפיעים על הלמידה שלנו תוך ההתנהלות במסלולים אלו.

 

השתתפות (participation)

המחבר דן בנושא ההשתתפות כבר כחלק מהגדרת המשמעות. עם זאת, הוא מרחיב על נושא זה גם

בהקשר של הזהות. אנו מגדירים את עצמנו דרך ההחלטות שלנו במה אנו משתתפים, ולא פחות, במה אנו לא משתתפים. החלטות אלו מעצבות את חיינו בכמה מובנים:

ý      איך אנו ממקמים את עצמנו בהיבטים חברתיים;

ý      במה אנו משקיעים ומה אנו מזניחים;

ý      מה אנו בוחרים לדעת ולהבין וממה אנו בוחרים להתעלם;

ý      עם מי אנו בוחרים לייצר קשרים ועם מי לא;

ý      איך אנו יוצרים מחויבות ומשקיעים את האנרגיות שלנו;

ý      איך אנו מנסים לכוון את המסלולים בהם אנו מתנהלים.

בכל אלו יש לזכור שיש סיבות רבות להחלטה למה לעיתים אנו לא משתתפים. עם אלו יש למנות:

ý      אי השתתפות כפשרה;

ý      אי השתתפות כאסטרטגיה;

ý      אי השתתפות ככיסוי;       וגם-

אי השתתפות מתוך הניסיון שצברנו (המלמדנו איפה כדאי ונכון שלא להשתתף).
שייכות (belonging)

בתחילת המאמר, דיבר המחבר על מחויבות שמתארת את שייכות של הפרט לקהילה. ישנן מספר צורות בהן הפרט יכול להתקשר ולייצר שייכות לקהילה:

ý       מחויבות            engagement

מעורבות פעילה בתהליכי הקהילה. משלב קשרים, אינטראקציות, ניסיון המעשה, היסטוריה משותפת של למידה.

בדרך המחויבות שלנו לקהילה אנו מגבשים ומייצבים את זהותנו.

ý      דמיון                 imagination

תפיסה של העולם ושל הקהילה. משלב תפיסה של אפשרויות, תפיסת עולם (על העולם), תפיסת עצמנו ואופן תפיסתנו את העבר וההווה.

תפיסתנו את המציאות, והפעלת הדמיון על ידינו, מאפשרת לנו ליצור חזון ולשאוף רחוק (אותו אדם שאינו מסתת אבן, אלא מסתת בנין מפואר).

כמו בכל עיסוק בדמיון, גם כאן, עלינו להבטיח אחיזה במציאות.

ý      התיישרות         alignment

כמו גם דמיון, ההתיישרות אינה מחויבות, אך היא מייצגת דרך נוספת בו אנו שותפים בקהילה. כאשר אנו מתיישרים לתוך מערך, אנו הופכים לחלק ממשהו "גדול" (ארגון או קבוצת על). קשר שייכות מסוג זה חוצה מרחבים (פיזית וחברתית).

ישנם יתרונות וחסרונות בכל אחת משיטות השייכות ושינוי האיזון ביניהן משנה את פני הקהילה ואופייה. ישנה חשיבות גם לזמן, שכן בתקופות מסוימות יותר מתאימה שייכות מוגברת מסוג אחד, ובתקופות אחרות בהתפתחות הקהילה, מתחזקת שייכות אחרת.
קהילות לומדות (Learning communities)

ניתן לסכם את ההיבטים החברתיים/קהילתיים של הלמידה בעזרת העקרונות הבאים:

1.      למידה הנה טבועה בנו, אנשי הקהילה, כחלק מטבענו, והיא חלק מחיינו, עוד לפני היותנו חלק מהקהילה.

2.      למידה היא קודם כל, בראש ובראשונה, היכולת להתדיין ולתת משמעויות חדשות.

3.      למידה יוצרת מבנים צומחים.

4.      למידה הנה בבסיסה התנסותית ובבסיסה חברתית.

5.      למידה משנה את זהותנו.

6.      למידה מובנית ממסלולים של השתתפות ונטילת חלק.

7.      למידה משמעותה התמודדות עם גבולות.

8.      למידה היא עניין של השקעה חברתית ועניין של עוצמה.

9.      למידה היא עניין של מחויבות.

10.  למידה היא עניין של דמיון.

11.  למידה היא עניין של התיישרות והיותנו חלק ממערך גדול יותר.

12.  למידה משלבת איזון עדין של מקומי וגלובלי.

קהילות ניסיון עוסקות בתוכן, בלמידה תוך התנסות חיה והתדיינות חוזרת ונשנית במשמעות התכנים. יש לזכור שלא ניתן לתכנן את הלמידה; אך ניתן, וכדאי לתכנן את התשתית המיטבית, כדי לאפשר את הלמידה של הקהילה:

תכנון האיזון בין מקומי וגלובלי;

תכנון האיזון בין השתתפות והמשגה;

תכנון האיזון בין היצמדות למתוכנן וצמיחה;

ותכנון האיזון בין הזהות שלנו להתדיינות המחדשת.

ארגונים (Organizations)

ארגונים הנם קבוצות חברתיות שתוכננו בדרך מסוימת והנחו תוך כדי המעשה בדרך העשייה בפועל. קהילות הניסיון הנן המפתח ליכולת התחרותית של הארגון ולהתפתחותו לאורך זמן.

ארגונים מחייבים ממסד, בין אם מדובר במבנים, מדיניות או הגדרות תפקידים סדורות. סביב הממסד מתפתחת התדיינות, אך זו מוגבלת. היות והארגון רחב יותר מהקהילה (הוא כולל בדרך כלל מספר קהילות בתוכו) הוא מאפשר הפעלת דמיון חוצת קהילות, המחזקת את כל אחת ואחת מקהילות המעשה ויכולת הלמידה שלה. יש להבטיח, בהקמת ארגון, שהממסד התומך הנבנה לו משרת את ההתנסות ולא כובל אותו (בהגדרת ממסד קשיח ולא רלוונטי).

אתגר נוסף של הארגון, הנו לאפשר תכנון רב ערוצי של הידע והעברתו, על כל רבדיו (מהחזון ועד הפרטים) כדי לתמוך בהפיכת הארגון לארגון לומד[1].

על הארגון לתמוך בקהילות שבו ובלמידה, בפרט באפשור

ההתדיינות;

שימור הידע הקיים;

פיתוח ידע חדש;

הפצת הידע בארגון;

בית לזהויות השונות.

קהילות ניסיון הנן נכסים מרכזיים לארגון, היו והן מהוות את המרקם החברתי שבבסיסו של הארגון הלומד. פעמים רבות, לא שמים לב אליהם, היות ולא תמיד הן ישות פורמאלית. על הארגון לזכור שיכולתו להעמיק ויכולתו לחדש,תלויים ביצירה, בפיתוח ובהעברת הידע של קהילות הניסיון, ישנות כחדשות.  



[1] הרחבה על מרכיבי הארגון הלומד בספרו של פיטר סנג'י "הדיסצפלינה החמישית", בו נטבע מושג זה.

חינוך (Education)

הנחת יסוד הנה שחינוך לא מתבצע רק בין כותלי בית הספר ולא מיועד רק לילדים בתחילת דרכם בחיים. חינוך הנו מקצב על פיו קהילות ופרטים ממשיכים להתחדש באופן קבוע. המחבר יוצא נגד החינוך המתוכנן המתבצע בארגונים באמצעות הדרכות ובעיקר בין ארבע קירות, בכיתות למידה סדורות. הוא מנתח את החינוך באמצעות ארבעת מימדי התכנון (ראה פירוט לעיל על קהילות לומדות). שב, כמו בכל למידה, גם בחינוך, יש לתת דגש על התכנון לכר של חינוך, ולא על החינוך הישיר עצמו. מורים, הורים ומחנכים אחרים, שומה עליהם לחשוב לא רק על הגדרת תפקידם הפדגוגי, אלא גם (ואולי קודם כל) על חברותם הם בקהילות בהם הם מבקשים לחנך. כך ישכילו גם להבין טוב יותר איך נכון לחנך, מתוך הכרה והשתתפות עכשוויים בניסיון, וגם מתוך הפיכתם למודל קרוב יותר לחיקוי.  אל להם להיטמע כחברים רגילים .יש משמעות לריחוק מה), אך שומה עליהם להיות בפנים עם ריחוק מה, ולא מחוץ לקהילה, עם קירבת קלה. סודו של מנהל בעל השפעה הנה התנסותו השוטפת בפעילות הליבה של הארגון אותו הוא מוביל. היכולת של המחנך להיות שותף, ובמידה מסוימת, אפילו לאהוב ולחשוף את זהותו, הם שמאפשרים לו לייצר אמון, לשתף את ניסיונו ולהיות גורם מחנך הלכה למעשה. פתיחות של המחנך וקהילתו למצטרפים חדשים ולחיצוניים, תוך הזמנתם לזהותנו אנו, מאפשרת להם להיות מה שלא היו עד כה, ולהתחיל בהשגת מה שחשבנו שלעולם לא נשיג. השמיים הם הגבול.  

נכתב ע"י קרן טררוסטלר ROM Knowledgeware

מתי עדיף מפגש פנים אל פנים?

מתי עדיף מפגש דרך אתר הידע?

 

 

אחד מהפתרונות הנפוצים בניהול ידע הוא קהילה, אך האם אנחנו יודעים מהי קהילה?

קהילה היא קבוצות אנשים בעלי תפקיד דומה או בעלי תחום עניין משותף, הנדרשים לידע ומייצרים ידע לצורך ביצוע עבודתם.

קהילה מומלץ, כמידת האפשר, להקים כסינרגיה של מפגשים אנושיים, פנים אל פנים; ומפגשים ווירטואליים, המפגשים המתקיימים באמצעות אתר הידע המלווה.

הסיבה לשילוב היא שלכל אחד משני הערוצים יש יתרונות משלו:

מפגש פנים אל פנים (פרונטאלי):

      מאפשר קשר בלתי אמצעים בין השותפים.

*      מאפשר קשר רב ממדי בין השותפים (לא רק באמצעות האותיות והמילים).

מפגש דרך אתר הידע (ווירטואלי):

*      חוצה זמן (מאפשר שאלה בשעה מסוימת, ומענה בשעה אחרת).

*      חוצה מקום (מאפשר שיח בין אנשים הרחוקים זה מזה ללא צורך להביאם לחדר משותף).

*      משמר את הידע לאורך זמן, ומאפשר הפיכתו לחלק מהזיכרון הארגוני.

כאשר אנו מקימים קהילה אשר אכן משלבת את שני הערוצים יחדיו, אחת השאלות המרכזיות הנשאלת הנה: מתי עדיף להיפגש פנים אל פנים? מתי עדיף לעשות מפגש ווירטואלי?

מעצם היתרונות שהזכרנו לעיל לכל אחד מהערוצים, ניתן ללמוד על תרחישים בהם יש יתרון לערוץ זה או משנהו:

מפגש פנים אל פנים (פרונטאלי):

*      כאשר צריך לפתח ידע חדש (סיעור מוחות; פריצה אל מחוץ למסגרת כד').

*      כאשר רוצים להפחית חששות ולסייע לקהלים חדשים להיפתח ולשתף.

*      כאשר רוצים לגבש את השותפים כקבוצה ("מועדון").

מפגש דרך אתר הידע (ווירטואלי):

*      כאשר לא ניתן להיפגש בגלל אילוצי מקום.

*      כאשר יש שאלות שחוזרות על עצמן ורוצים לחסוך משאבים.

*   כאשר דנים בנושא מורכב שיש להשקיע זמן של השותפים בחשיבה עליו ורוצים לרווח את הדיון למספר ימים.

*      כאשר דנים בנושא מורכב ורוצים לאפשר צירוף מסמכים לכל שלב וטיעון בדיון.

*      כאשר נדרשת תשובה נקודתית ומיידית לשאלה (ואין אז צורך לזמן מפגש פנים אל פנים).

*      כאשר רוצים להבטיח נגישות למידע, גם למעגל רחב יותר מהקבוצה הנפגשת פנים אל פנים (מעגל שני).

 

לדוגמא, נעדיף מפגש פנים אל פנים כאשר נדרש סיעור מוחות וחשיבה יצירתית כדי לפתור בעיה, כמו במחלקת מו"פ בארגון, אשר מתחבטת לגבי יעילותו של תהליך כימי מסוים. במצב זה היחידה נדרשת לכל הניסיון והידע שקיים בה, ולפריצת המסגרות הקיימות, כדי להגיע לתוצר הטוב ביותר.

כאשר יש צורך בהתמודדות עם חששות והתנגדויות, מתאים לנהל את השיח פנים מול פנים. בדיון המתקיים במקום פיזי אחד כל צד מקבל התייחסות אישית לדבריו וניתן להעצים את המשתתפים. לדוגמא, כאשר מודיעים על שינוי באופן העבודה ומעוניינים לשמוע את כל הנוגעים בדבר. הנושא רגיש וטעון, והודעה או עליו במסגרת הפרונטאלית מעידה על החשיבות שמייחסים לנושא ועל הכבוד שחולקים לנוכחים.

 

לדוגמא, עדיף מפגש דרך אתר הידע כאשר נדרשת תשובה מהירה, נקודתית ומיידית ללא קשר למקום. לדוגמא כאשר פיזיותראפיסט רוצה להעלות שאלה מקצועית בפני עמיתיו למקצוע, שאינם נמצאים בהכרח בקרבה גיאוגרפית אליו. הזירה הוירטואלית מאפשרת החלפת דעות בזמן ובמקום המתאימים לשותפים, מבלי להיות נוכחים במקום פיזי אחד.

מקרה שונה שמתאים לדיון בקהילה וירטואלית הוא הצורך בתשובה מעמיקה המסתמכת על בדיקות, דוגמאות ומסמכים. לדוגמא, כאשר עולה שאלה במפעל ייצור, המצריכה חשיבה מבוססת על תוצאות בדיקות והכנה לפני מתן התשובה.

 

יש לציין כי מדובר על רצף של מצבים ותרחישים ולא על שני מקרים דיכוטומיים- פרונטאלי מול וירטואלי:

המפגש הווירטואלי יכול להיות דיון שמתקיים כאשר הנוכחים יושבים בחדרי ישיבות שונים ברחבי הארץ והעולם מול מחשב או video conference באותו הזמן ובכל חדר קבוצות של נציגי הקהילה של אותה מדינה.

הדיון הפרונטאלי יכול לפתוח שיח ולהפחית חששות, והמשכו, מורכב יותר, הנדרש לשילוב מסמכים וזמן בדיקות, ימשיך דרך האתר.

וכמגוון עולמות התוכן והתרחישים, כך ניתן להראות דוגמאות רבות על הרצף בין הווירטואלי והפרונטאלי.

 

לסיכום, בידי הארגון קיימים אפיקים שונים למיצוי יכולות הקהילה שלו בצורה הטובה ביותר. על מנת שהמידע יזרום בצורה המיטבית ויתקיים שיתוף בידע שיעשיר ויעצים את העובדים, חשוב לבחור בערוץ המתאים לכל מקרה. בהצלחה!

נכתב ע"י טלי הלמן ROM Knowledgeware

המונח Knowledge Bot שגור בפי רבים העוסקים בעולם ה IT ובעיקר ב- WEB.למרות הארומה אפופת המסתורין של המונח מדובר בעצם בתוכנה אשר שמה נולד מתוך המילה 'רובוט' ומבטא את האינטיליגנציה האנושית, כביכול, המיוחסת לתוכנה זו. אותם מאפיינים של אינטליגנציה או יכולת הבחנה אנושית, נתנו לתוכנה זו גם כינויים כגון: 'סוכן חכם' או 'רובוט חכם'.

ה- Bot היא למעשה תוכנה אשר מסוגלת להשלים משימה באופן עצמאי עבור אדם או ישות אחרת. ברגע שניתנת המשימה, הרובוט ממשיך לבצעה, עד להשלמתה, ללא כל צורך בהתערבות נוספת  ובכך ,למעשה, מתבטאת ייחודיותה של התוכנה.

כיום, השימוש הנפוץ ביותר לתוכנות מסוג אלו מתרחש ברשת האינטרנט.

מה יכול Knowledge Bot לעשות?

  1. לחפש אחר מידע באופן אוטומטי- למשל, בקשה למפות את מצבם הכלכלי של מתחריך תחזיר לתשובה מדוקדקת, אך לא די בכך, עם פתיחת אתר חדש של מתחרה, הרובוט ירחיב את חיפושו גם לאתר זה, ללא כל פקודה נוספת מצד המשתמש.
  2. לענות על שאלות ספציפיות. למשל: "היכן נמכרת הטלוויזיה הזולה ביותר מסוג X ?".
  3. לשלוח נוטיפקציה. לדוג': כאשר מאמר בתחום שהוגדר מראש מתפרסם, הספר האהוב עכשיו במבצע, מצב העומס בכבישים וכו'.
  4. לתפור 'חליפה' המותאמת במיוחד למשתמש, למשל, חדשות כלכלה וספורט בלבד.

 

רובוטי- ידע מתוחכמים ניתן לרכוש מחברות יעודיות, אך ניתן למצוא גם ללא עלות ברשת.

פרופיל: צומת ידע
נכתב ע"י שגית סלמון ומוריה לוי ROM Knowledgeware

צומת ידע, כשמו, כן הוא. צומת ידע הנו אדם, המנקז אליו פניות של אנשים שונים, והוא מנתבם לכיוונים שונים. צומת ידע יכול לנתב למומחה המתאים (כדאי לך לפנות / להתייעץ עם X), בין אם בארגון, ובין אם מחוצה לו; צומת ידע יכול לנתב למגזין או מאגר; צומת ידע יכול להפנות למסמך עם תשובות.

 

כאמור, צומת ידע הוא צומת. בניגוד למומחה התוכן, לא עוצרים אצלו, אלא מופנים הלאה; כל פעם לכיוון אחר.

אז מיהו אותו צומת ידע בארגון?

צומת הידע הוא איש שיודע קצת על כמעט כל נושא שהארגון מתעסק, או שאינו מתעסק בו.

צומת הידע הוא תפקיד לא פורמאלי בארגון, שעליו נמנים אנשים ביחידות שונות ומגוונות.

האנשים המוגדרים צמתי ידע אינם מקבלים מינוי מיוחד, הכשרה או הוקרה על פועלם. הם מבצעים את "התפקיד" במסגרת עבודתם השוטפת, ולא מקצים לשם כך אחוז כלשהו מן המשרה שלהם. צמתי הידע הנם אנשים שהתנדבו לתפקיד. אף אחד לא מינה אותם, אלא הם התפתחו באופן טבעי לתפקיד.

 

אז מיהם אותם צמתי ידע? אילו מאפיינים יש להם? מה עשוי לגרום לנו לחשוב על גורם כלשהו בארגון כעל צומת ידע?

ישנם כמה פרמטרים שיכולים להצביע על צמתי ידע פוטנציאליים:

ותק: כדי להפוך לצומת ידע, נדרש לצבור ותק בארגון, להכרת האנשים והתכנים הקיימים.

סקרנות: סקרנות היא תכונה הכרחית לצומת ידע. ללא הסקרנות, יקשה על העובד לקלוט את כל מה שקורה, בין אם זה קשור אליו ישירות ובין אם לא. סקרנות מאפשרת לו לקלוט, להבין וגם להפנים את ששמע.

זיכרון: צמתי ידע נזקקים לזיכרון טוב, כדי שאכן יוכלו לתת מענה לכמעט כל שאלה בה נתקלים.

תפקיד בעל ממשקים רבים: אנשים הנמצאים במסגרת תפקידם בממשק עם גורמים רבים בארגון, יקל עליהם להתפתח להיות צמתי ידע.

 

מה עושים עם צמתי הידע שאיתרנו?

חשוב לעבוד מול צמתי הידע במספר מישורים:

א.       להכשיר אותם כיצד לארגן נכון את החומרים הנופלים לידיהם, ואת המומחים בהם הם נתקלים בדרכם. הכשרה שכזו, תאפשר להם למצות את יכולתם ואופיים, ואכן לשרת את הארגון נאמנה כצמתים יעילים.

ב.       לשתף אותם. לשתף, בתכנים שאנו רוצים שיופצו בארגון ושכלל העובדים יהיו מודעים להם במסגרת ניהול הידע. צמתי ידע הנם ערוצי הפצה מצוינים, ויכולים לסייע בעבודת השיווק של ניהול הידע באופן טבעי.

ג.        לטפח אותם. להכיר בתפקידם וחשיבותם, ולהוקיר אותם על פועלם.

 

צמית ידע הנם לכאורה שותפים קטנים, אך למעשה, שותפים חשובים. חשובים מאד.

פורטל המדריך הפתוח dmoz הנו המדריך הגדול ביותר והמקיף ביותר הנערך ע"י בני אדם ברשת. הוא מורכב ומתוחזק על ידי קהילה עצומה וחובקת עולם של עורכים מתנדבים. בפורטל ניתן למצוא תת פורטל העוסק כולו בניהול ידע.

שווה כניסה!

נכתב ע"י אופיר ויינשטיין ROM Knowledgeware
כיצד ליצור תת-אתר חדש ב-SharePoint 2007?

 

לעיתים יש לנו צורך באתר נוסף פרט לאתר הראשי אשר בו אנו משתמשים. לפעמים אנו זקוקים לאתר ייעודי למטרה ייחודית או לאתר בעל אופי שונה מאתר האב. במקרה ויש לנו פלטפורמת SharePoint 2007 יש לנו פיתרון קל המאפשר לנו להקים תת-אתר באופן קל ומהיר.

 

סדר הפעולות הוא כדלקמן:

 

 

1.  ניגש לתפריט  Site Actions:



 

2. ניפתח את התפריט:

 

3. ניבחר באפשרות ß CREATE

 


4. בתוך דף  CREATE תחת תפריט "Web Pages"  נבחר באופציה "Sites and workspaces":

 

 


 5. יפתח לנו דף בשם ""New SharePoint Site יש למלא בדף זה את כל השדות הרלבנטיים לנו (לא הכול חובה).  

                                 א.         כותרת ותיאור האתר: כאן נקרא לאתר בשם כפי שיופיע בכותרת האתר ותיאור אשר יופיע בגוף האתר.

                                 ב.         כתובת האתר: כאן נתבקש להוסיף את הסיומת ל-URL (כתובת) אשר בו נשתמש לטובת האתר.

                                  ג.          סוג האתר: כאן ניתן לבחור בין 3 סוגי אתרים:

1)     בלוג

2)     אתר צוות (דף אתר חדש)

3)     אתר וויקי

                                 ד.         הרשאות: האם לרשת הרשאות מאתר האב או להגדיר הרשאות ייחודיות.

                                 ה.         ניווט:

1)     האם להציג את האתר בסרגל הניווט של אתר האב?

2)     האם להציג את האתר בסרגל העליון של האתר?

                                   ו.          ירושת ניווט: האם לרשת את הסרגל העליון מאתר האב?

6. לאחר מכן יש לבחור בהרשאות רלבנטיות לכל קבוצה (מבקרים, חברים ובעלים). לאחר לחיצה על Create יוקם תת האתר החדש כאשר הוא יופיע כלשונית בחלק העליון של הדף

 

 

כעת יש לנו תת-אתר חדש אשר בו ניתן למקם WEBPARTS כאוות נפשנו.
כיצד לעשות זאת נלמד בגיליון הבא.

הבלוג החודשי עוסק בשאלה מאוד מעניינת והיא כיצד ניתן להגדיר מדדי הצלחה לניהול הידע בארגון. כותב הבלוג מקיים פרויקט ניהול ידע בארגונו ומבקש את עזרת הקוראים בהגדרת מדדים אלו. שיתוף בידע יוצא מן הכלל.

מומלץ בחום ומעניין!

כישלון הנו הזדמנות להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר. ~ הנרי פורד

ידע צריך לשתף!

לכן, חברת ROM Knowledgeware מעדכנת אתכם באירועי ניהול ידע המתקיימים בארץ ובעולם.
המידע מתעדכן אחת לחודש.
הערה: פרסום כנס/קורס באתר אינו מהווה המלצה וחברת ROM אינה אחראית לתכנים וארגון הכנסים.

אירועים בארץ

 

   שם האירוע           מקום האירוע           ת. התחלה     ת. סיום    פרטים   


כנס האיכות 2007

מלון דוד אינטרקונטיננטל, בתל-אביב

28/11/07

29/11/07

מפגש חברי מועדון ניהול הידע KMI
בנושא ניהול לקחים

מלון קראון פלאזה, תל אביב

17/12/07

---

 

אירועים בעולם

KM Brazil 2007

סאו פאולו, ברזיל

22/10/07

24/10/07



KM LatinAmerica 2007

בואנוס איירס, ארגנטינה

22/10/07

26/10/07



KM Asia 2007

סינגפור סיטי, סינגפור

29/10/07

31/10/07



ACM CIKM

ליסבון, פורטוגל

06/11/07

08/11/07

KMWorld & Intranets 2007

סאן חוזה, ארה"ב

06/11/07

08/11/07


actKM Conference 2007

קנברה, אוסטרליה

22/11/07

23/11/07

Online Information 2007

לונדון, אנגליה

04/12/07

06/12/07



יש לכם מידע על כנס קרוב?

השתתפתם בכנס בנושא ניהול ידע בארץ או בעולם?

שתפו אותנו!
נשמח להוסיף סיכומים ורשמים של הקוראים!

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135