ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון דצמבר 2004 - מהדורה מס' 63
גיליון דצמבר 2004 - מהדורה מס' 63
גיליון:

ב- 19/11/04 התקיים מפגש של בכירי ניהול הידע בישראל, לכבוד ביקורו בארץ של לארי פרוסאק, ממובילי ניהול הידע בעולם. רובנו מכירים אותו בזכות ספריו, ובראשם "Working Knowledge" אותו כתב יחד עם תומס דבנפורט. המפגש אורגן בידי אורה סתר, ונכחו בו כ- 20 איש, לרבות: ד"ר מולי אליס, שמעון ברק, אורנה גבע, אלינה גרין, צחי דרורי, יגאל חמיש, ישע סיון, יאני פייטנסטין, ד"ר עדנה פשר, אריק רמות, פר' דב תאני ומוריה לוי.

במפגש סיכם פרוסאק את רשמיו ותובנותיו, מה למדנו אחרי 15 שנים של עיסוק בנושא ניהול הידע בעולם. חלק מהדברים בהחלט מפתיעים:

1. ידע ודפוסי מחשבה הנם חברתיים, לא אישיים (Profound Social). לא חשוב מה הפרט יודע, אלא מה הקבוצה יודעת. הידע בא לידי ביטוי בפרקטיקות מכל הסוגים, אך לא בשום מקום אחר. חברות שלא נותנות מרחב לשיתוף בקבוצה נחסמות בטווח הרחוק ולא מתקדמות.

2. אין ידע ללא תחושה; אין ידע ללא רגשות. כאשר לא מעודדים רגשות, לא מעודדים את התפתחות הידע. שתי מילות המפתח המשמעותיות ביותר לפיתוח הידע הנן: Emotion and Passion.

3. אם משקיעים יותר משליש מהזמן והתקציב בפרוייקט ניהול הידע בטכנולוגיה, הוא מפסיק להיות פרוייקט ניהול ידע והופך להיות פרוייקט מחשוב.

4. Symbolic Leadership: אם אין מנהלים המעריכים ומוקירים את החשבות האמיתית של ניהול הידע, אין שיתוף ידע אמיתי. אנשים בנויים בחשיבה היררכית ותמיד בוחנים את המנהלים לדעת מה הם חושבים על כל נושא, כחלק מקבלת ההחלטה בעצמם.

5. אנשים לומדים דרך סיפורים. הדרך הטובה ביותר לשתף ידע היא לאפשר לאנשים לעבוד יחד ולספר תוך כדי כך על עבודתם. לא תמיד אפשרי, אך בהחלט מבורך. יתר על כן, הרבה יותר קל לייצר קשר בין בעלי הידע, מאשר לבצע תהליך של Knowledge Capturing.

6. מקומה האמיתי של הטכנולוגיה הנו כאמצעי לייצוג הידע, לויזואליזציה שלו, להבניית הידע באופן הגיונו ומקובל. ישנה חשיבות גבוהה, לדעת פרוסאק, לכלים המייצגים מפות ידע. אין לתת לטכנולוגיה מקום מעבר לרמות אלו שהוזכרו. הסיבה להשקעה המרובה כל כך בטכנולוגיה בפועל, לטענת פרוסאק הנה ש- 70% מהמנכ"לים של חברות בארה"ב הנם בוגרי השכלה הנדסית/מחשובית. (פרוסאק היה בעבר מנכ"ל IBM, כך שאין לחשוד שהוא חושש/אינו מכיר עולם זה מ.ל.)

7. כשאין אמון אין ידע. בחברות פרטיות, כמו גם בתרבויות שונות, מידת התפתחות הידע תלויה ברמת האמון. כשהאמון נמוך, הידע והתפתחותו נמוכים אף הם. לדוגמא (בהכללה) רוסיה והודו מתאפיינות ברמת אמון נמוכה. השורה התחתונה, ואפילו מעבר לרמת הידע- נראית בהתאם.

בהחלט שיחה מרתקת. בהחלט דברים מעניינים.

פרוסאק שוקד בימים אלו על כתיבת ספר חדש העוסק בעלות ניהול הידע. עלות, לא בהיבט הטכנולוגי, אלא בהיבטי הניהול, המאמץ והזמן הכרוכים בנושא.

ונסכם בציטוט מפיו של פרוסאק על חשיבות ניהול הידע:

"How Do I know what I know if I don’t see it read?"



הקמת קהילות ידע ממשיך להיות נושא פעילות מרכזי בארגונים המנהלים ידע, ועל כן גם ב- ROM.

עבור לקוח גדול אנו משדרגים קהילה לקהילה גלובאלית, ונערכים לתשתית (מעבר לתשתית בשפה העברית) גם באנגלית (כשפת ברירת מחדל) וגם ב- 5 שפות נוספות. נושא התוכן הנו כה קריטי, שאנו מאפשרים תרגום חלק מן החומרים לשפות מקומיות (מקווים להיעזר במנוע תרגום), תוך יצירת בסיס אחיד בשפה האנגלית לכל החומרים שאינם מתורגמים.

עבור לקוח אחר אנו מקימים מספר קהילות בנושאים בנקאיים וחווים הצלחות המלמדות על החסר הענק שהיה בנושא. באחת הקהילות שהוקמו לאחרונה, נרשמים כל יום מאות כניסות של משתמשים שונים, והמשובים מלמדים שלא רק המשתמשים מאושרים אלא גם הלקוחות מתלהבים מהעליה ברמת המענה.

ישנן עוד קהילות נוספות המוקמות, כל אחד וסיפורו הוא. אם נשים את האצבע על הדבר החשוב ביותר בהקמת הקהילה (מעבר לצורך, כמובן), הרי שהוא: הבניית מומחי התוכן לתפקידם: בחירת מומחי תוכן מתאימים; לימודם באופן הדרגתי את תפקידם ואת ההבדל בין נקודת מבטם לנקודת מבטו של צרכן הידע; סיוע בעת הכנסת גרעין התוכן הראשוני; והעצמתם תוך מתן כלים טכניים ומתודולוגיים להתמודדות עם התפקיד.

נשמח לעמוד גם לצדכם בהקמת קהילות ידע או שיפור קהילות קיימות.



נכתב ע"י צחי דרורי, מנהל ידע, רד תקשורת נתונים

מעמד ניהול הידע ומנהל ידע בארגונים 

בחודשים האחרונים צף ועלה הדיון לגבי המעמד והצורך בניהול ידע ובבעל תפקיד באחריות לנושא בארגונים שונים (החל בחברות מסחריות גלובליות וכלה במלכ"רים). כבעל וותק של מעל 6 שנים באחריות לנושא בחברת רד תקשורת נתונים, הייתי רוצה להעיר מספר הערות.

עיקר בעיית ניהול הידע הינה בבשלות שלו. המושג "בשלות" מחייב הסבר קצר. ראו למשל ההבדל בין מקצוע הנדסת בנין ומקצוע הנדסת תוכנה. הנדסת בנין הינו מקצוע ההנדסה הוותיק בעולם, בעוד שמקצוע הנדסת התוכנה הינו (כנראה) הצעיר ביותר. הכללים בהנדסת בנין הינם ברורים ונלמדים בצורה דומה בכל האוניברסיטאות בעולם. מהנדסים מכל העולם ישתמשו באותם כללים לבניית בניינים. יתרה מזאת, שגיאות וטעויות בתכנון ויישום הם ברי שיפוט ועונש. לעומת זאת הנדסת תוכנה נחשבת עדיין (למרות ההתקדמות האדירה ב-40 השנים האחרונות) כאומנות יותר מהנדסה, כאשר הכללים (במידה וקיימים) נחשבים כהמלצה יותר מאילוץ בל יעבור. בהנדסת תוכנה אין אחריות שיפוטית על שגיאות וטעויות. ההפך הוא הנכון – זהו מקצוע ההנדסה היחיד בו הלקוח משלם את מחיר תיקון הטעויות (דרך תשלום "תחזוקה שנתית", וכיוצא בזה). 

ובחזרה לניהול ידע, ההשוואה האופיינית של מקצוע מנהל הידע היא בד"כ למנהל כספים, כאשר השאלה הנשאלת היא למה קיום מנהל הכספים הינו חובה, בעוד שהצורך במנהל ידע כלל אינו ברור. השוואה זו מגיעה, כפי הנראה, מהקישור המתבצע  בין ההון הכספי בארגון לבין "ההון האינטלקטואלי" שלו. צימוד זה, בין שני בעלי התפקידים, רחוק מלהטיב עם מנהל הידע, ושוב במישור הבשלות. בדומה להנדסת בנין, ניהול כספים הינו מקצוע וותיק ובעל כללים נוקשים. הוא גם מקצוע "שפיט", כפי שראינו בתקופה האחרונה. קיים הבדל נוסף משמעותי: מנהל כספים אינו זקוק למנהל הארגון על מנת לבצע את מלאכתו, הוא עצמאי ומבצע את עבודתו על פי אותם כללים כמו עמיתיו בארגונים אחרים. למנהל הארגון לא אמורה להיות השפעה על תפקודו של מנהל הכספים וגם אין לו (למנהל הכספים) בעיות הנובעות מ"תרבות ארגונית", הוא אדיש לזאת לחלוטין.  והנה, הכלל הראשון שלמדנו לגבי הצלחת ניהול ידע הינו הצורך בתמיכת מנהל הארגון. משרת מנהל הידע מתוארת כמשרת אמון של המנהל, ובמקרים רבים, לחילופי מנהל הארגון יש השפעה ניכרת (עד כדי הפסקת פעילות) על נושא ניהול הידע. מצב זה הופך את ניהול הידע (ואת מנהל הידע) לרופף ו"חסר שיניים" תפקודיות ועצמאיות.

מהו, אם כן הפתרון או הכיוון האפשרי ? ההשוואה "הנכונה", לדעתי, הינה לתנועת האיכות ולא לניהול הכספים. לשתי התנועות (איכות וידע) מקור משותף – יפאן. ב-50 השנים האחרונות שינתה תנועת האיכות את תהליכי העבודה בארגונים בצורה משמעותית ביותר. יפה יעשה מנהל הידע אם ילמד את ההיסטוריה של תנועת האיכות ואת תהליכי השינוי שגרמה. לצורך התווית כיוון, אתעכב על שני מושגים שיצרה תנועת האיכות:

עלות אי-האיכות: עלות זאת ניתנת לכימות מדויק יחסית, ב"יחידות" של ממון וזמן. לדוגמה, בחברות המפתחות תוכנה, נהוג להחזיק קבוצות בודקים, לצורך בדיקת איכות התוכנה. עלות זאת, בעלת משקל רב הן בכסף, והן בזמן, נובעת כאמור מחוסר הבשלות של הנדסת התוכנה. האם ניתן להגדיר מושג של "עלות אי-הידע" ולכמת אותו בדיוק סביר ?

מבדקי ISO: למרות הביקורת הנשמעת על מבדקים אילו, יש לציין שתנועת האיכות הצליחה לייצר שורה של כללים מחייבים הניתנים לבדיקה חיצונית. הארגונים הפכו את "תאימות ISO" למושג להתהדר בו וככלי שיווקי כלפי לקוחותיהם. תנועת האיכות ממשיכה בהגדרה מיטבית של כללים אילו דרך CMM ו-CMMI. האם יש מקום ליצירת מבדקי ISO חיצוניים לניהול ידע ?

הדרך לבשלות ניהול ידע, כתנאי להצלחתו לאורך זמן, עוברת דרך התווית כללים מחייבים ונוקשים יותר מהקיימים היום (אם בכלל). יש להפוך את ניהול הידע לכלי שיווקי המייצר בידול בין ארגונים מתחרים, ומקור לגאווה ארגונית. תנועת האיכות התוותה לנו את הדרך, כדאי שנלמד אותה וננסה לצעוד בה.

נכתב ע"י עומר בן יהודה ,ROM Knowledgeware

ממנהלת מידע למנהלת ידע

 

במרכז רוב יחידות שירות הלקוחות של חברות עם בסיס לקוחות גדול, עומדת מערכת מידע המאפשרת לנציג השירות לענות ללקוח על כמעט כל שאלה, החל מ-"היכן יש תחנת שירות?" ועד  "מה פשר שורת החשבונית?"

הנציג העונים לשיחותינו נעזרים במערכת ממוחשבת ייעודית כדי לתת תשובה מהירה, אחידה ומוסמכת וכל זאת ללא צורך לזכור בעל פה את כל המידע הקיים.  דוגמא לחברות המשתמשות במערכת כזו הן החברות הסלולריות, חברות תקשורת הבינלאומיות, חברות הטלוויזיה, אשראי וכו'.

מערכות אלו העשויות להכיל בין 5,000 ל- 250,000  פריטי מידע (ואף יותר) מכל הסוגים, מנוהלות עי" צוות האחראי לאיסוף המידע, ריכוזו, עיבודו, הפצתו ושמירת העדכניות שלו. צוותים אלו משתמשים בכלים ומתודולוגיות נוקשים לניהול המערכת ונקראים: מנהלת ידע. 

בעבר הם נקראו  "מנהלת מידע"  וזו לא רק סמנטיקה. זה הרבה יותר מכך...

כשהקימו את צוותי מנהלת המידע הראשונים, בחרו תחילה באנשי תכנות מחשבים שידעו להעתיק טקסט אל מערכות המידע בשפת HTML, JAVA,  XML  או כל שפת תכנות אחרת.

ניהול ידע עוד לא היה מוכר וגם כמות הידע לניהול עוד לא הייתה כה רבה.

זו הייתה עבודה טכנית גרידא שעיקרה הימצאות המידע במערכת- לא משנה איפה ולמי הוא מיועד.

אבל מיד עם הקמת מערכות המידע הראשונות ודחיפת מידע אליהן, הסתבר, שאפילו כשהם באותו ארגון, אנשי מטה, שיווק, תפעול, מכירות, שירות ושטח דוברים שפות שונות. עוד התברר שלא כולם צריכים את אותו המידע. אנשי מכירות רוצים לדעת רק את הצד המכירתי של המידע, אנשי השירות שהם בד"כ לא אנשי מקצוע הסתבכו עם מונחים מקצועיים ואנשי התפעול לא ידעו לכתוב מידע אחר מלבד מקצועי. נוצרו פערים, ועם הפערים באו התקלות, ועם התקלות בא הצורך בשינוי- ארגון המידע ושכתובו.

ושוב, בשלב הראשון לקחו על עצמם את התפקיד אנשי תכנות מחשבים במנהלת המידע. את המידע שקיבלו שכתבו לשפה פשוטה יותר, ארגנו אותו לנושאים, והפיצו אותו במערכת המידע. כבר אז התגלה הפוטנציאל של מנהלת המידע, אבל עדיין, המנהלת הייתה פתוחה רק למי שיודע שפות תכנות.

בינתיים, כמות המידע גדלה.

מוצרים ושירותים התרבו והשתכללו, מידע התישן ונזקק לעדכון, כמות קהל היעד גדלה ונעשתה מורכבת, ועם כל השכלול נוצר הצורך לפשט את הדברים. מערכות מידע הפכו לפתרון: צורה מהירה ויעילה להזין מידע חדש ולהפיץ אותו לכולם במהירות ובאחידות. מנהלות המידע הקלאסיות החלו לקרוס עד מהרה. מחלקות רבות ביקשו להזין מידע בתחומים שונים, לעיתים בנושאים שאנשי המנהלת לא הבינו בהם דבר. המידע גדל ונעשה לא ממוקד ולא מסודר. המשתמשים התלוננו שאינם מוצאים "ידיים ורגליים" ואנשי המטה כעסו על אי שימוש במידע למרות שהוא "מול העיניים". כמענה לתלונות ענתה המנהלת: "אנו רק מזינים את המידע, לא כותבים אותו",

ואנשי המטה ענו: "אנו אנשי מקצוע, לא אמורים לערוך מידע...". הפער הלך וגדל ואמון המשתמשים הלך ופחת.

נוצרה בעיה מעגלית: למרות שעל פניו הכול בסדר ואנשי המנהלת המשיכו לעמול על הכנסת מידע חדש (דבר המעיד על מערכת מידע פעילה , אנשים העדיפו ערוצים אחרים ורמת השימוש במערכת המידע ירדה.

כך חזר על עצמו מעגל הפערים והתקלות ועמם הצורך בשינוי. לעבוד במנהלת מידע באותם זמנים, לא היה פיקניק...

הפתרון הגיע ממקום לא צפוי שיצר חידוש חיובי וכמעט בלתי מכוון:

היה ברור שנדרשה מערכת מידע קלה יותר לתפעול ע"י אנשי מנהלת המידע. אז החלו להופיע ממשקים חכמים, עורכי מידע אוטומטיים בהם כתב המידען טקסט כמו ב- word והמערכת הסבה אותו לשפת התכנות של המערכת.

בעיה חשובה נפתרה: לא היה עוד צורך במידען השולט בשפת תכנות והמנהלת יכלה עתה לשלב אנשים המתמחים בתחומי המידע שהם מפרסמים.

המנהלת הפכה למנהלת ידע כשאת התמיכה הטכנית קיבלה ממחלקות ה- IT. שינוי זה אפשר למידעני המנהלת להתחלק לתחומי התמחות כשכל אחד אחראי לתחום מקצועי שונה. ההתמחות קיצרה משמעותית את זמן הפצת המידע והבנתו ע"י השטח וכך התפנו במנהלת לעסוק גם בתחומי ניהול ידע אחרים: ארגון תכנים, שילוב מנועי חיפוש ותבניות, התאמת מאפיינים, התאמת מידע למשתמשים, קטגוריזציה ופרסונליזיציה, יצירת דיאלוג עם השטח ועוד.

אז מה בעצם עושה מנהלת הידע החדשה?

התפקידים הקלאסיים:

1.      אחראית על מערכת המידע הארגונית. המידענים מקבלים מהאוכלוסיות המקצועיות את המידע להפצה, עורכים אותו ומפיצים לאוכלוסיות השטח המשתמשות בו (שירות, מכירות וכו').

2.      פיתוח המערכת ושיפור הפצת הידע ע"י שילוב מתודולוגיות, תבניות הפצה, קישור בין מערכות שונות ועוד.

חשוב לציין, שגם בתפקידים קלאסיים, האתגרים השתכללו ונעשו מורכבים יותר:

העלייה המתמדת בכמות המידע יחד עם הצורך בשמירת המידע הישן כארכיון, יוצרת עומס עצום. מצב זה מחייב חשיבה ותכנון מיטביים לעץ התכנים והמשך פיתוח מנועי חיפוש כדי להבטיח נגישות מהירה למידע בזמן אמת. בנוסף, על המנהלת לקחת בחשבון שעלייה בכמות פריטים עשויה להאט את קצב אחזור המידע. בשלב זה צריכה להיות מעורבות גבוהה של אנשי ה- IT  לתכנון המשך הדרך. (הרי המידע לא יפחת..). עומס המידע מחייב גם כתיבה תמציתית של המידע בכדי לחסוך זמן לנציג. מידע מתומצת הבנוי אינטואיטיבית לנציג מזרז את מהלך מציאתו. אולי מדובר בחצי שנייה או שנייה בשיחה לנציג הבודד אך זהו הבדל בשעות ואפילו יותר ברמת היחידה כולה. היינו יכולים לפרט רק על זה מאמר שלם, אך קצרה היריעה...

 

התפקידים החדשים: (ובעלי הערך המוסף האמיתי):

1.      גוף קישור בין מחלקות:

המנהלת היא הגוף היחיד בארגון השולט הן בשפת השטח והן בשפת אנשי המקצוע והיחיד שמסוגל לעשות אינטגרציה במידע מכל המחלקות ולהפוך אותו לכלי שימושי בידי אנשי השטח.

לדוגמא: המידען במנהלת מידע של חברה סלולרית המתבקש להפיץ מבצע חדש הוא היחיד שמקבל הן את הנחיות העבודה של שיווק, הן את אפיון מערכות התפעול, ואת התניות המחלקה המשפטית. הוא עולה על אי התאמות, מתריע מתקלות, והופך לגורם משמעותי להצלחת המבצע.

2.      שגריר אוכלוסיות בתהליכים תכנוניים:

היות ולמנהלת מגע כמעט עם כל יחידה בארגון, היא יכולה להוות גוף המייצג את צרכני הידע מול המטה, וכגוף הסברתי של גופי המטה לאנשי השטח. ואם נחזור לדוגמת החברה הסלולרית: מנהלת המידע יכולה להוות חסם לאיש השיווק החולם להשיק מבצע שלא ניתן לתמוך בו בשירות הלקוחות (וכתוצאה מכך המבצע ייכשל) והיא יכולה גם לייצג את הרציונל של איש השיווק מול שירות הלקוחות שאינם מבינים או מתנגדים למהלכים שיווקים שעליהם לתמוך בהם. 

3.      תמיכה במהלכים הדרכתיים חוצי ארגון:

בתור הגוף המפיץ מידע לשטח, המנהלת היא הגוף שיודע הכי טוב מה השטח יודע ומה לא, היכן הנקודות החזקות והיכן החלשות ובתור גוף כזה, המנהלת היא ציר חשוב בתכנון ויישום הדרכות בארגון.

4.      שיווק פנימי בתוך הארגון:

כמפיצה העיקרית של תכנים בתוך הארגון וכבעלת התמחות בנושא, האופן שבו מנהלת המידע מפרסמת מידע, משפיע רבות על אופן קליטתו של המידע ע"י צרכני הידע.

גופים רבים נעזרים במנהלת כדי לפרסם הנחיות, קמפיינים והודעות פנים ארגוניות. לאופן הפצת המידע ע"י המנהלת לגופים הפנים ארגוניים חשיבות רבה לרמת העניין וההתלהבות של עובדי הארגון כלפי המידע.

5.      שער הפצה דו כיווני:

היות והמנהלת נמצאת במגע כמעט עם כל אוכלוסיות הארגון, יש לה את היכולת לא רק לפרסם מידע top-down (מההנהלה לעובדים) היא יכולה גם להוות מוניטור להנהלה על תחושות העובדים ותחושות הלקוחות המועברות באמצעות

העובדים (bottom-up). מנגנונים כמו משוב, פורומים, צטי'ם ופעילויות של המנהלת לבדיקת רמת שביעות רצון נותנת להנהלה מידע שערכו לא יסולא בפז.

 

לסיכום:

מאז הקמתה, מנהלת מידע (או בשמה המתוקן, מנהלת ידע) הייתה רעיון מעולה שנתן מענה לצורך ברור וקיים.

כשהמידע היה מועט, היה צידוק לשימוש במתכנתי מחשבים להזנתו במערכות, אך ככל שהמידע התרבה, השתכללה המנהלת והפכה לגוף מרכזי ביותר שארגונים רבים שואלים עצמם כיום, איך הסתדרנו בלעדיה?

אך עדיין לא הכל ורוד: למנהלת החדשה בעיות חדשות: לדוגמא, כגוף כה מרכזי מתחילה המנהלת לסטות מתפקידיה הקלאסיים ומתחילה להתפזר לכיוונים שלאו דווקא אמורים להיות מנוהלים על ידה, כמו ניהול פרויקטים, הכנת הדרכות, ונושאים תפעוליים. בנוסף, ריבוי תפקידים וסמכויות גורם למידען לשכוח את עבודתו הרוטינית של תחזוק המידע וכך נוצרים שוב פערים המתחילים גלגל חדש של אי אמון במערכות המידע.

אולי הבעיה ה"גדולה" מכולם היא, שתפקיד במנהלת הופך להיות התפקיד ה "חם" ביותר בארגון.

פתאום, כולם רוצים להיות במנהלת הידע...

קידום נושא ע"י שילוב Discussion group (פורום) אד הוק  

יש לך לפעמים נושא "חם" שברצונך להעלות על סדר היום בדחיפות ולהביא למודעות כל עובדיך? לכולם זה קורה. בד"כ אלו  נושאי הפקת לקחים, בטיחות עבדים,  נהלים או הנחיות חדשות.

אבל מה קורה אם מדובר בכמות עובדים גדולה ומפוזרת? איך אפשר להגיע לעובדים ביעילות ובפרק זמן קצר?

שיטה מעניינת לקידום נושא, משלבת מפגשי דיון מקומיים ופרונטאליים עם פורום (Discussion group) הנפתח אד-הוק לזמן קצוב (אפילו מספר שבועות). למשל, אם נרצה לקדם את רמת בטיחות העובדים בארגון , נקיים מס' כנסים  מרוכזים בנושא במקומות מרכזיים ובשאר המקומות (בארץ ובעולם), נדון בנושא בפורום וירטואלי  ע"י העלאת דיונים מעניינים שהתפתחו בכנסים.

השלבים:

לאחר שהוחלט על נושא וגובשו התכנים שיש להעביר בו:

1.      נקיים לפחות כנס פרונטאלי אחד לקבוצת עובדים גדולה בו יוצג הנושא ותינתן אפשרות לקיום דיונים (קבוצות דיון קטנות או דיון פומבי). מומלץ שהכנס יסתיים עם מתן כלים ליישום הנושא.

2.      במקביל לכנס, או מיד לאחריו,יוקם לפחות פורום וירטואלי (Discussion group) אחד באותו נושא בו יוצגו התכנים שהועברו בכנס ותינתן האפשרות להמשך דיון או פתיחת דיונים חדשים בנושא.

3.      מומלץ שלקבוצת דיון יהיה מנהל דיון שיציג נושאים לדיון ויעודד שימוש בקבוצה.

4.      הפורום יוסר לאחר תקופה קצרה לאחר ווידוא הטמעת הנושא ומיצויו. 

לסיכום, בדרך כלל אנו מתמקדים בשיתוף ידע לטובת צרכים בינוניים וארוכי טווח,

אך אותם כלי ניהול ידע יכולים לסייע בהפצת ידע גם עבור צרכים קצרי טווח ואד-הוק באותה מידה.

בהצלחה!

מה הקשר?!?!?!? מסתבר שיש....

מדענים אנגלים עיצבו מערכת ניהול ידע המסייעת לרופאים באבחון מהיר ונבון של מטופלות סרטן השד. הפרויקט מאחד למאגר אחד מידע קריטי וחשוב לביצוע אבחנה שעד כה הוחזק במיקומים נפרדים.


החודש, בחרנו להפנות אתכם למהדורה מיוחדת של עיתון KMWORLD הדנה ב- Best Practices in Enterprise Knowledge Management. פנו זמן - יש הרבה מה לקרוא.



כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


”One pound of learning requires ten pounds of common sense to apply it”

-- Anonymous.



המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135