1. שמחים לעדכן שד"ר מוריה לוי נבחרה להיות יו"ר ועדת התקינה הבינלאומית של ISO בנושא ניהול ידע

2. ב 07/07/15 התקיים מפגש ראשון של פורום ניהול ידע משפטי בישראל (KM LEGAL ISRAEL FORUM). השתתפו 17 איש, נציגי כל הפירמות המובילות בישראל, כמו גם מספר נציגי מחלקות משפטיות בארגונים גדולים. במפגש נדונו מטרות ותכני הדיון המתוכננים לפורום והוצגה סקירה של פעילויות ופתרונות ניהול ידע משפטי בעולם.

מפגש הבא יתקיים בעוד כחודשיים. לפרטים נוספים ניתן לפנות לחברת ROM

yamit@kmrom.com 

3. כנס מתארח של הפורום לניהול ידע נדחה עד לאחרי החגים- מתנצלים על העיכוב

4. ברכות לנורית ועמית לין עם לידת ביתם רותם.

5. חברת רום מתרחבת. מברכים את היועצים החדשים המצטרפים בקרוב

אימוג'י, ובשפה תקנית- רגשון, הוא תמונה דיגיטלית קטנה או סמל שנועדו כדי לבטא רעיון/ להעביר רגש באמצעות מסר גרפי בערוצי תקשורת אלקטרוניים.

קצת פרטים והיסטוריה

ב- 1995 נוצר האימוג'י ביפן. בהתחלה הם נראו כאיתוריות קטנות שאפשרו לבני הנוער היפנים שלא היה להם באותה תקופה טלפונים בבית לשלוח הודעות ואילוסטרציות של הבעות פנים שונות אחד לשני.

ב-1999 חברות סלולר יפניות הציגו את האימוג'י לראשונה כסט של 176 דמויות במערכת יפנית בשם
- רשת אל חוטית. IMORD

ב־2010 הם הגיעו למכשירים הניידים (ומאז רק מתרבים).

ב־2013 נוספה המילה אמוג'י למילוני אוקספורד.

ב- 2014 בחרה חברת GLM  (Global Language Monitor) העוסקת בניתוח שימושי שפה ברשת, את הלב האדום  כ"מילת השנה" - למרות שאינו מילה.
לפי הסקר שנערך בפעם ה-15, האימוג'ים הופכים לחלק מהשפה השגורה באינטרנט וזו הפעם הראשונה שסמל עוקף מילים רגילות בסקר. במקום השני זכתה המילה HASHTAG (#), הסולמית שמסמלת נושא שיחה ברשתות חברתיות.
במדידות נוספות שנאספו בזמן אמת בטוויטר, הלבבות בגרסאות שונות זכו במקום הראשון וב-14  מקומות מתוך ה- 100 הראשונים; במקומות הבאים (הגבוהים) נמצאים דמעות של אושר ופרצוף לא משועשע.

ב- 2015 תוצאות סקר שערך אתר השידוכים match.com בקרב 5,675 רווקים ורווקות אמריקאים,
נמצא כי שימוש מרובה באימוג'ים מעיד על חיי מין פעילים יותר משל אלו שאינם משתמשים בהם.
ד"ר הלן פישר, אנתרופולוגית שסייעה במחקר, אמרה למגזין "טיים" כי כשמדובר במסרונים, האימוג'ים יצליחו לרוב לבטא רגש וטון טוב יותר מאשר מילים.

חברת SwiftKey, שיוצרת יישומי מקלדת סלולריים, ניתחה יותר ממיליארד אייקוני אימוג'י שנעשה בהם שימוש על ידי דוברי 16 שפות סביב העולם. מהסקר עולה כי האמריקנים מחבבים אייקוני אימוג'י אקראיים, כולל גולגולות, עוגת יום הולדת ולהבות. הם גם משתמשים יותר, לעומת מקומות אחרים בעולם, באימוג'ים המזוהים עם קהילת הלהט"בים – הקשת הצבעונית וזוגות מאותו המין אוחזים ידיים, כמו גם ביותר דמויות אימוג'י נשיות. עוד, למשל, אוהבים האמריקנים לעשות שימוש באימוג'ים שיש בהם קשר לבשר וכאלה הקשורים לכסף, אלימות, גסויות וספורט. כך גם הקנדים.

דוברי הצרפתית משתמשים פי 4 יותר מהממוצע באימוג'ים של לבבות. הם גם הקהילה היחידה בעולם שהסמיילים לא במקום הראשון אצלם.

דוברי הרוסית משתמשים פי 3 יותר מהממוצע באייקונים רומנטיים – נשיקה, מכתב אהבה, זוג מתנשק וכדומה. למרבה ה-"פלא", הם משתמשים המון באייקונים של שלג ומזג אוויר קר.

הברזילאים חשים יותר רגשות דתיים ומשתמשים פי 2 יותר מהממוצע באימוג'ים המסמלים דת – ידיים בתפילה, כנסייה וכוכב בשמיים.

האוסטרלים משתמשים פי 2 יותר מהאחרים באייקונים שקשורים באלכוהול, 65% יותר לעומת הממוצע באימוג'ים שקשורים בסמים ומובילים בעולם בשימוש באייקוני אימוג'י של ג'אנק פוד וחופשות.

דוברי הערבית משתמשים הרבה בציורים מעודנים, כמו פרחים, צמחים, פירות וציורים של מזג אוויר.

יש סלקטור לאימוגי'ם?

ארגון Unicode  כולל נציגים מחברות טכנולוגיות והם אלו שקובעים האם האימוג'י מאושר או לא.
הארגון החליט לאחרונה על הוספה של עוד מאות אימוג'ים, ובה גם פרצופים בעלי גווני עור שונים. זאת בעקבות ביקורת כי אין ייצוג הולם לכולם בראשים הקטנים.

האם אימוג'י קטן יכול לעורר דרמה גדולה?

מסתבר שכן, העיסוק באימוג'ים אינו רק טכנולוגי, הוא הופך לעניין תרבותי, חברתי, פוליטי ומסחרי.

סוקר באתרי החדשות כי במערכת ההפעלה החדשה של חברת אפל, שתושק בקרוב, מופיעה האפשרות לבחור באימוג'י של דגל פלסטין, הדבר נתפס כנקיטת עמדה בנושא וגרר עמו תגובות רבות.
התכנים המופיעים במערכות ההפעלה של מכשירי אפל עוררו כבר בעבר סערה.
בשנת 2012, במסגרת שדרוגי התוכנה של אפל לא הוצגה ירושלים כבירת מדינת ישראל. ההתעלמות יצרה סערה גדולה שהובילה את החברה להפוך את החלטתה, אחרי שישראל הפעילה על החברה לחץ דיפלומטי משמעותי.

דוגמא נוספת לסערות שיכולות להתרחש בעקבות אימוג'ים- בפייסבוק יש יותר  מ- 100 אימוג'ים שניתן לבחור מתוכם כדי להביע רגש. במקום לכתוב מה אתה מרגיש בסטטוס, פשוט בוחרים אימוג'י מתאים למצב הרוח הנוכחי.
מתוך 100 האימוג'ים, יש  אימוג'י אחד שהצליח להוציא אנשים מדעתם, מדובר באימוג'י "שמנמן", שבא לתאר את התחושה "אני שמן". למעלה מ 15 אלף גולשים חתמו על עצומה להסיר את האימוג'י השמן ופנו לפייסבוק בדרישה להסירו בטענה שהוא פוגעני, ושמן אינו תחושה, אלא שם תואר, ובאמירה הזו יש לעג לשמנים, ושיפוט תרבותי כלפי גוף האדם. ואכן, פייסבוק נכנעה ללחץ הציבורי והורידה את אימוג'י "מרגיש שמן" והחליפה אותו בסמיילי חדש של "מרגיש מפוצץ".

לסיכום,

האימוג'ים הפכו לחלק בלתי נפרד משפת התקשורת בכל העולם. ספרים ושירים נכתבו באמצעותם, רבים מאתנו משתמשים בהם תכופות בהודעות שאנחנו שולחים.
מתוך השימוש באימוג'ים ובחירתם ניתן ללמוד דברים נוספים מעניינם: עמדות פוליטיות, הבדלים תרבותיים בין מדינות, עמדות תרבותיות ועוד.

כל שנה, ביום אחד, כולנו מתאחדים למען מטרה אחת, לזכור!
לזכור את האנשים שישלמו בחייהם על מנת שאנחנו נחייה כאן בכבוד.

הנוסחה הזאת של תזכורת קבועה וחוזרת כל שנה כנראה עובדת. ואם היא עובדת בעולם האמיתי אין סיבה שהיא לא תעבוד בעולם הווירטואלי.

מצב של תזכורת קבועה וחוזרת עוזרת לנו ללמוד על מצבים מסוימיים. יצירת "מסורת" בדיוק כמו יום הזיכרון.

מאוד מקובל היום ליצור תזכורת טובות באתרים של מקום העבודה למשל, ימי הולדת, עובד מצטיין וכו'.

לאן אני חותר אתם שואלים?
לקחת את שיטת "התזכורות הטובות" וליישם אותן כתזכורת על סיטואציות שליליות שקרו בסביבת העבודה להנגיש אותן, להבליט אותן וליצור חזרה שיוצרת "מסורת".

לדוגמא:

1. אירוע בטיחות שקרה היום לפני X שנים, שהמטרה של התזכורת הזו היא בעצם להטמיע טוב יותר את הלקחים שלמדנו מהאירוע הזה, משהו כמו נהלים שנכתבו מאז, שינוי בהתנהלות.
2. ציון תקרית אבטחת מידע. פעם בשנה מזכירים בדף הבית מידע שנגנב ממחשב ע"י לוגו "קליקאבלי" שמספר מה קרה ועם טיפים איך להימנע ממצב דומה בעתיד.

בכל סביבת עבודה עושים אדפטציה מתאימה לרלוונטיות של התזכורת.
חשוב להתמיד על מנת שהתזכורת תשפיע על תהליכי העבודה וההתנהלות בצורה יעילה ואפקטיבית. שהתזכורת תהפוך למסורת!

על קצה המזלג: שימוש בבינה עסקית (BI) בארגונים

בקרב הארגונים שאני מכיר, כמעט כולם עוסקים בבינה עסקית ברמה זו או אחרת.

בארגונים קטנים לרוב לא משתמשים במונח הזה, אך גם ללא השם המתודולוגי, הם כן מבצעים מדידה וניתוח, הן של נתוני מכר והן של התנהגות צרכנים... לעיתים אף מבלי להשתמש בכלי BI ייעודי. (הדוגמא הכי פשוטה שלי: מנהל המכולת השכונתית שלי, שיודע בדיוק אילו מוצרים נמכרים יותר באילו תקופות של השנה ומדוע... ומזמין את הסחורה בהתאם)

בארגונים אחרים משתמשים במונח, מקימים ומנהלים צוותי BI, משתמשים במערכות BI, קובעים יעדים ומודדים הצלחה על סמך נתוני BI, מנהלים דשבורדים ומכוונים, בוחנים מתחרים, יוצאים למבצעים, ועוד ועוד...

היום כולם עוסקים בבינה עסקית.

על קצה המזלג: התפתחות בינה עסקית (BI) בארגונים

בהתחלה, בינה עסקית עסקה בניתוח נתונים, ניתוח דוחות והסקת מסקנות, וכן כריית מידע (Data Mining) – מונח שנשמע, עד היום, קצת כמו תעלומה או חידה בלשית הממתינה לפתרון... בשלב הזה ניתוח הנתונים התבסס בעיקר על נתוני הליבה של הארגון, שנמצאו אז ב"מחסן המידע" (Data Warehouse ) הארגוני (נתוני מכירות לדוגמא).

ולזמן מה, היה זה מספק.

בשלב השני, התפתחות המוצרים הטכנולוגיים בתחום זה תפסה תאוצה, ומיני כלים ומערכות BI החלו מופיעים בשוק... הכלים האוטומטיים התחברו למאגר המידע הארגוני, החליפו את הדוחות ואת ניתוח הנתונים הידני, וסיפקו תשובות זריזות ומדויקות לשאלות מובנות מראש. בשלב הזה ניתוח הנתונים כבר משלב את נתוני הליבה של הארגון (נתוני מכירות למשל) יחד עם נתונים תפעוליים ונתונים נוספים... כאן כבר ראינו איך מערכת ה BI שואבת מידע ממערכות אחרות בארגון (למשל CRM )

ולזמן מה, היה זה מספק. 

בשלב השלישי, השלב בו אנו נמצאים כיום, ההתפתחות הסביבתית של הארגון, כמו גם יצירה, שימוש וניהול של ערוצי תקשורת ומידע חדשניים (אינטרנט, רשתות חברתיות, סלולר, אפליקציות), הביאו לגידול מהותי בכמויות המידע ובסוגי המידע הנאספים (ובמקביל גם לאלו המוצגים החוצה) על ידי הארגון, ויצרו צורך ארגוני בניתוח התנהגות של משתמשים / צרכנים – ניתוח המבוסס לא רק מספרים (מכירות) אלא גם ערכים והתנהגויות...

בשלב הזה ניתוח הנתונים כבר משלב את נתוני הליבה ואת הנתונים התפעוליים ונתונים נוספים ממערכות שונות, יחד עם בחינת התנהגות צרכנים ברשת, בחינת טרנדים ובאז חברתי, תנועות גולשים ובחינת תכנים ואירועים ועוד...

ולזמן הקרוב, זה יהיה מספק...

ומה יהיה בשלב הבא? תחום הבינה העסקית מתפתח למספר כיוונים בו זמנית, כמו גם מגיב לשינויים ולהתפתחות השווקים השונים עצמם... נראה שנצטרך להמתין ולראות לאן יתפתח הדבר, או אף לעשות אצלנו וליצור את השלב הבא בעצמנו... ניתן רק לשער כרגע, שהשלב הבא יכלול יותר נתונים, יותר סוגי מידע הנאספים בערוצי מידע חדשניים ומקוריים, כמו גם ניתוח מהיר יותר ומהירויות תגובה גבוהות למתרחש בשטח בזמן אמת... ואלו הם רק חלק מהאתגרים שיצוצו בתחום זה בעתיד הקרוב...

להצצה נוספת לעתיד לבוא, אני ממליץ לעקוב אחר מספר בלוגים העוסקים בחדשנות בנושא בינה עסקית (BI)... לנוחותכם, הנה כתבה המרכזת יחד 50 בלוגים בתחום: http://www.ngdata.com/top-business-intelligence-blogs/

מקורות / לקריאה בהרחבה:

• http://www.geektime.co.il/bi-in-big-data/

• http://www.ngdata.com/top-business-intelligence-blogs/

מאמר הדן ב WEB הסמנטי. אמנם המאמר בן יותר מ- 10 שנים, אך ההסבר המקיף ומפורט עדיין רלוונטי גם היום.

לקריאה לחצו כאן

בלוג מצוין של פטר קוסינה על מגמות עכשיוויות בכלים ושיטות לניהול ידע.

לקריאה לחצו כאן

סרטון של ד"ר מייקל וויטש, פרופסור לאנתרפולוגיה תרבותית.

בסרטון מייקל מדבר על ההשפעות של המדיה החדשה על חברה ותרבות

לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: יס פלאנט, רח' המאה ועשרים 4 , ראשל"צ
תאריכים: 07/09/2015
פרטים נוספים: בהמשך

שם האירוע: כנס ניהול ידע מתארח
מיקום האירוע: עיריית תל אביב
תאריכים: 08/10/2015 (נדחה מה23/7)
פרטים נוספים: לחץ כאן

כנסים בעולם

שם האירוע: KM Australia 2015
מיקום האירוע: Melbourne, Australia
תאריכים: 04-08/08/2015
פרטים נוספים: לחץ כאן

שם האירוע:KMO 2015 International Conference
מיקום האירוע: Maribor, Slovenia
תאריכים: 24-28/08/2015
פרטים נוספים: לחץ כאן

הספר Know Can Do- Put your Know-How into action, הינו ספר שנכתב c ב- 2007 על ידי שלושה במשותף: Ken Blanchard, Paul Meyer, Dick Rue. הסגנון המוביל את הספר הינו סיפורי- כיצד Blanchard מחפש ומגלה באמצעות Meyer את המענה לשאלה שמטרידה כה רבים מאתנו: כיצד להפוך את הידע שיש לנו למעשים בשטח.

מפת הספר:

הספר קצר וקל לקריאה.
אני בהחלט למדתי ממנו.

הפער בין ידע ומעשים

הפער בין ידע למעשים הוא פער ידוע. לא כל מה שאנחנו יודעים שנכון הוא- מיושם על ידינו.
זה נכון ברמה האישית (כדאי לעשות ספורט ולאכול פחות), ונכון גם ברמה המקצועית (ניהול סיכונים לפרויקט, שילוב ידע חדש שקראנו עליו בעולם העבודה וכו').
למה זה קורה? אם אנחנו מאמינים שמה שקראנו נכון, למה אנחנו לא מיישמים?
אם יצאנו לסדנא או שמענו הרצאה, כיצד קורה שאנו חוזרים למשרד, ומיישמים מעט אם בכלל ממה שנלמד?

נתחיל מהסוף...אנחנו לא חריגים. כמעט כולם נוהגים כך. הפער בין הידע שיש לנו ושאנו מאמינים בנכונותו לבין מעשינו, הינו רב, ועיקר הסיבה אינה נעוצה באילוצים ארגוניים ואחרים, אם כי בנו:

        - אנו מוצפים בעודף מידע ומוחנו לא מצליח לזכור את כל שהיינו רוצים;
        - אנו מתקשים להפנים את שנאמר;
        - ואנו מתקשים לשנות את הרגלי החיים/ עבודה גם לגבי מה שזכרנו והפנמנו.

חזרה

הפתרונות המוצעים להלן מתייחסים לקשיים הקשורים בפער בין מה שאנחנו יודעים לדרך בה אנחנו מתנהלים, ומציעים כלים לצמצום פער זה:

לימוד חוזר

הכלי הראשון המוצע הוא לימוד חוזר ונשנה של אותו ידע.
כמה פעמים? כלל אצבע (ואל תיבהלו): 6 פעמים.

כי-
פעם ראשונה אנשים נרתעים מרעיון חדש, כי נוגד עמדות קדומות;
ופעם שניה אנשים מתנגדים לרעיון חדש, כי קשה להם לקבל אותו;
ופעם שלישית אנשים השומעים רעיון חדש, מקבלים אותו באופן חלקי, אך מסתייגים מיישומו;
ופעם רביעית שאנשים שומעים רעיון חדש, הם מקבלים אותו במלואו כי הם חשים שזה מה שהרגישו הם;
ופעם חמישית שאנשים שומעים רעיון חדש, הם מפינים אותו על ידי מימושו בעצמם;
ופעם שישית שהאנשים נחשפים לרעיון חדש, הם מפנימים אותו, הם כבר בעלי הרעיון והם שמעבירים אותו הלאה.

כיצד מתבצע הלימוד החוזר?

     - על ידי שימוש בטכניקות שונות להעביר את אותו המסר;
     - על ידי שילוב והוספת ידע חדש לידע שכבר נלמד בהדרכה בעבר (ולא כתחליף לו);
     - על ידי כתיבת הדברים על ידי כל אחד מהלומדים, וקריאה חוזרת של התכנים לאחר יום;
     - על ידי כתיבת סיכום של הדברים לאחר שבוע מלימודו הראשוני;
     - על ידי לימוד של אחרים את מה שלמדתי אני (ראו ספרו של Sinek המתייחס גם הוא לכלי זה ביחס לדרך להפוך למנהיג על          ידי לימוד אחרים- Leaders Eat Last).

ויש עוד המלצה הקשורה לשינון-
לא בבת אחת (Spaced Repetition); כדאי להשאיר זמן להפנמה בין לבין; מגביר אפקטיביות.

חזרה

מיקוד

מיקוד = בחירה מתוך כלל הידע בתוכן ספציפי (ממוקד) ולהתרכז בו.

 מדוע נדרש להתמקד?

מיקוד נדרש בגלל הקושי של עודף מידע שאנו חווים. היה נכון תמיד ונכון עוד יותר בעידן זה שבו אנו מוצפים במסמכים ותכנים, הן בתוך הארגון והן במרחב הקיברנטי בכלל.
המיקוד חשוב עוד יותר, היות וההמלצה הראשונה הייתה לשינון ולימוד חוזר של אותו ידע.
רק אם מתמקדים, ניתן הלכה למעשה לממש המלצה זו של שינון.

חזרה

חשיבה חיובית

כאשר אנחנו מקבלים ביקורת שלילית- אנחנו לא מגיבים כל כך טוב...
נכון שביקורת היא דבר בונה, אך בדרך כלל מנהלינו, הורינו, מורינו וכמעט כל מי שהנחה וכיוון אותנו בדרך, התמקד בעיקר בדברים אותם כדאי לשפר. כי הרי מה שעושים בסדר, הוא בסדר.

וכיצד אנו מגיבים לביקורת שאינה חיובית? לא תמיד בדרך הכי אפקטיבית:

    - לעיתים נעלבים;
    - לעיתים "נועלים" את ערוצי ההקשבה (קולטים פחות);
    - ולעיתים פשוט מקטינים את הציפיות מעצמנו שכן אנו מושפעים מהביקורת ומסיקים לגבי יכולותינו.

גם כאשר מגיעים אלינו עם ביקורת שאינה שלילית, אלא עם ידע חדש, אנשים כבר חוששים ונוטים לסנן מתוכו ולהשאיר בעיקר את השלילי (בגלל הדרך שבה קיבלנו ביקורת עד כה- לדברי הכותבים).

לכל למידה אנו מגיעים עם Mind Set הנובע ממצב הרוח הכולל, כמו גם מאמונתנו בעצמנו.
חשיבה חיובית לגבי יכולותינו (שיטת אובמה- YES WE CAN מ.ל.) תגדיל מאד את יכולתנו ללמוד ולהפנים:
     - חשיבה ללא עמדות קדומות;
     - חשיבה עם גישה חיובית ללימוד חדש;
     - חשיבה עם ציפיות חיוביות;
     - חשיבה המלווה ברצון לא רק לשמוע מה נאמר, אלא מה יכול להצית את דמיוננו;
     - חשיבה המלווה בגישה של: "איך אני יכול לנצל ידע זה שלמדתי?".

לעיתים אנו נתקלים באנשים שמביעים בעיקר את הקשיים בכל דבר, ולמה לא יצליח.
החלטה מודעת, לחפש את ה"איך ניישם" ולא את ה"מה קשה ולמה לא יצליח", יכול לסייע לשינוי התפיסה.
החלטה מודעת, שאם יש משהו שלילי להגיד, נאמר אותו, רק אחרי שנגיד את כל הדברים החיוביים שיש לנו לומר בנדון- תסייע למקד את השלילי לקשיים המשמעותיים ביותר, בדרך שלא תפגום בגיבוש התפיסה החיובית כדרך חיים.

ועוד משהו...
חשיבה בתהליך הלמידה על כך שאנו מבקשים לקלוט – מגדילה את סיכויי הקליטה;
מודעות בתהליך הלמידה לכך שאנחנו רוצים ללמוד משהו לטובת פעילות/ פרויקט מסוימים, מגדיל את הסיכוי שאכן נלמד משהו לטובת אותה פעילות / פרויקט.

חזרה

תכנית מעקב

ובאופן לא מפתיע- גם אם הצלחנו לשמוע, ללמוד ולהפנים- קשה לנו לשנות את ההרגלים הקיימים.

לכן נדרשת תכנית מעקב, שתיבנה עם הלומד, ותכלול:
    - העברת ידע;
    - המחשה;
    - מתן הזדמנות להתנסות;
    - בקרה על הנעשה;
    - משוב חיובי על ההתקדמות, והכוונה להמשך התקדמות (הצעד הבא).
כדי שתוכנית המעקב תצליח, נדרש תהליך איטרטיבי, מנוהל היטב.

המלצות:

• לא להתמהמה מסיום הלמידה ועד תחילת ההתנסות והמעקב
•  להבנות את תכנית המעקב; לתת ללמוד אחריות על תוכנית זו
• להחמיא גם על הצלחות חלקיות, ולא לחכות להצלחה הכוללת
• לוודא שיש מנהל/ מנחה/ מאמן (אפשר גם חיצוני; אפשר גם טלפוני) המלווה כל לומד
• לתמוך; עם הרבה אכפתיות ואהבה.

ועוד משהו שכבר נאמר למעלה, וחשוב לחזור עליו: לדאוג שהלומד ילמד בעצמו עוד מישהו.
אין כמו לימוד האחרים, כדרך להפנמה אישית.

חזרה

ולסיום: בהצלחה לכולנו- מסע חשוב ביותר, בוודאי לכל העוסקים בניהול ידע.