אימוג'י, ובשפה תקנית- רגשון, הוא תמונה דיגיטלית קטנה או סמל שנועדו כדי לבטא רעיון/ להעביר רגש באמצעות מסר גרפי בערוצי תקשורת אלקטרוניים.
קצת פרטים והיסטוריה
ב- 1995 נוצר האימוג'י ביפן. בהתחלה הם נראו כאיתוריות קטנות שאפשרו לבני הנוער היפנים שלא היה להם באותה תקופה טלפונים בבית לשלוח הודעות ואילוסטרציות של הבעות פנים שונות אחד לשני.
ב-1999 חברות סלולר יפניות הציגו את האימוג'י לראשונה כסט של 176 דמויות במערכת יפנית בשם
- רשת אל חוטית. IMORD
ב־2010 הם הגיעו למכשירים הניידים (ומאז רק מתרבים).
ב־2013 נוספה המילה אמוג'י למילוני אוקספורד.
ב- 2014 בחרה חברת GLM (Global Language Monitor) העוסקת בניתוח שימושי שפה ברשת, את הלב האדום כ"מילת השנה" - למרות שאינו מילה.
לפי הסקר שנערך בפעם ה-15, האימוג'ים הופכים לחלק מהשפה השגורה באינטרנט וזו הפעם הראשונה שסמל עוקף מילים רגילות בסקר. במקום השני זכתה המילה HASHTAG (#), הסולמית שמסמלת נושא שיחה ברשתות חברתיות.
במדידות נוספות שנאספו בזמן אמת בטוויטר, הלבבות בגרסאות שונות זכו במקום הראשון וב-14 מקומות מתוך ה- 100 הראשונים; במקומות הבאים (הגבוהים) נמצאים דמעות של אושר ופרצוף לא משועשע.
ב- 2015 תוצאות סקר שערך אתר השידוכים match.com בקרב 5,675 רווקים ורווקות אמריקאים,
נמצא כי שימוש מרובה באימוג'ים מעיד על חיי מין פעילים יותר משל אלו שאינם משתמשים בהם.
ד"ר הלן פישר, אנתרופולוגית שסייעה במחקר, אמרה למגזין "טיים" כי כשמדובר במסרונים, האימוג'ים יצליחו לרוב לבטא רגש וטון טוב יותר מאשר מילים.
חברת SwiftKey, שיוצרת יישומי מקלדת סלולריים, ניתחה יותר ממיליארד אייקוני אימוג'י שנעשה בהם שימוש על ידי דוברי 16 שפות סביב העולם. מהסקר עולה כי האמריקנים מחבבים אייקוני אימוג'י אקראיים, כולל גולגולות, עוגת יום הולדת ולהבות. הם גם משתמשים יותר, לעומת מקומות אחרים בעולם, באימוג'ים המזוהים עם קהילת הלהט"בים – הקשת הצבעונית וזוגות מאותו המין אוחזים ידיים, כמו גם ביותר דמויות אימוג'י נשיות. עוד, למשל, אוהבים האמריקנים לעשות שימוש באימוג'ים שיש בהם קשר לבשר וכאלה הקשורים לכסף, אלימות, גסויות וספורט. כך גם הקנדים.
דוברי הצרפתית משתמשים פי 4 יותר מהממוצע באימוג'ים של לבבות. הם גם הקהילה היחידה בעולם שהסמיילים לא במקום הראשון אצלם.
דוברי הרוסית משתמשים פי 3 יותר מהממוצע באייקונים רומנטיים – נשיקה, מכתב אהבה, זוג מתנשק וכדומה. למרבה ה-"פלא", הם משתמשים המון באייקונים של שלג ומזג אוויר קר.
הברזילאים חשים יותר רגשות דתיים ומשתמשים פי 2 יותר מהממוצע באימוג'ים המסמלים דת – ידיים בתפילה, כנסייה וכוכב בשמיים.
האוסטרלים משתמשים פי 2 יותר מהאחרים באייקונים שקשורים באלכוהול, 65% יותר לעומת הממוצע באימוג'ים שקשורים בסמים ומובילים בעולם בשימוש באייקוני אימוג'י של ג'אנק פוד וחופשות.
דוברי הערבית משתמשים הרבה בציורים מעודנים, כמו פרחים, צמחים, פירות וציורים של מזג אוויר.
יש סלקטור לאימוגי'ם?
ארגון Unicode כולל נציגים מחברות טכנולוגיות והם אלו שקובעים האם האימוג'י מאושר או לא.
הארגון החליט לאחרונה על הוספה של עוד מאות אימוג'ים, ובה גם פרצופים בעלי גווני עור שונים. זאת בעקבות ביקורת כי אין ייצוג הולם לכולם בראשים הקטנים.
האם אימוג'י קטן יכול לעורר דרמה גדולה?
מסתבר שכן, העיסוק באימוג'ים אינו רק טכנולוגי, הוא הופך לעניין תרבותי, חברתי, פוליטי ומסחרי.
סוקר באתרי החדשות כי במערכת ההפעלה החדשה של חברת אפל, שתושק בקרוב, מופיעה האפשרות לבחור באימוג'י של דגל פלסטין, הדבר נתפס כנקיטת עמדה בנושא וגרר עמו תגובות רבות.
התכנים המופיעים במערכות ההפעלה של מכשירי אפל עוררו כבר בעבר סערה.
בשנת 2012, במסגרת שדרוגי התוכנה של אפל לא הוצגה ירושלים כבירת מדינת ישראל. ההתעלמות יצרה סערה גדולה שהובילה את החברה להפוך את החלטתה, אחרי שישראל הפעילה על החברה לחץ דיפלומטי משמעותי.
דוגמא נוספת לסערות שיכולות להתרחש בעקבות אימוג'ים- בפייסבוק יש יותר מ- 100 אימוג'ים שניתן לבחור מתוכם כדי להביע רגש. במקום לכתוב מה אתה מרגיש בסטטוס, פשוט בוחרים אימוג'י מתאים למצב הרוח הנוכחי.
מתוך 100 האימוג'ים, יש אימוג'י אחד שהצליח להוציא אנשים מדעתם, מדובר באימוג'י "שמנמן", שבא לתאר את התחושה "אני שמן". למעלה מ 15 אלף גולשים חתמו על עצומה להסיר את האימוג'י השמן ופנו לפייסבוק בדרישה להסירו בטענה שהוא פוגעני, ושמן אינו תחושה, אלא שם תואר, ובאמירה הזו יש לעג לשמנים, ושיפוט תרבותי כלפי גוף האדם. ואכן, פייסבוק נכנעה ללחץ הציבורי והורידה את אימוג'י "מרגיש שמן" והחליפה אותו בסמיילי חדש של "מרגיש מפוצץ".
לסיכום,
האימוג'ים הפכו לחלק בלתי נפרד משפת התקשורת בכל העולם. ספרים ושירים נכתבו באמצעותם, רבים מאתנו משתמשים בהם תכופות בהודעות שאנחנו שולחים.
מתוך השימוש באימוג'ים ובחירתם ניתן ללמוד דברים נוספים מעניינם: עמדות פוליטיות, הבדלים תרבותיים בין מדינות, עמדות תרבותיות ועוד.