1. מחזור נוסף של קורס ניהול ידע ייפתח ב 04/10/18, להרשמה ופרטים נוספים ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com 

2. פורום KMI יתקיים ב 2/7 בנושא מפות מומחים. לפרטים נוספים לחצו כאן 

כל כמה ימים אני מוצא את עצמי שואל את השאלה איך הסתדרנו פעם בלי...
איך הסתדרו פעם בלי טלפון סלולרי, מיזוג אוויר, רכב ואפילו מחשב.
לאחרונה נפגשתי עם חבר, בין שאר הדברים עליהם דיברנו כגון, משפחה, זוגיות ומונדיאל 2018,
עלתה שאלת ה ״איך הסתדרנו בלי...״ אחרי שיחה ארוכה, הגענו למסקנה מאוד מעניינת אבל גם מאוד פשוטה – אתה לא יכול שלא להסתדר בלי משהו כאשר אינך יודע שהוא קיים או אפשרי. השיחה ביני לבין החבר החלה מכיוון שלפני כשנתיים ייסדתי חברת "סטרט-אפ" בתחום ניהול הידע, והחבר שאותו לא פגשתי זמן רב התעניין מאוד במה אני עושה היום, וכך סיפרתי לו על תובנותיי מעולם ניהול הידע ומה יש לעשות על מנת לקחת אותו לדור הבא.
עולם ניהול הידע מכיל בתוכו את מתודולוגיית הניהול העתיקה ביותר, במהותה היא מתודולוגיה של זיכרון שדורשת אספקטים של ניהול ברגע שאנחנו מתחילים לחוות דברים. ניהול ידע בין אם אישי ובין אם ארגוני, נבחן לאור שליפת הידע בזמן ובמקום הנכון, תוך כדי ביצוע משימות יומיומיות. מנקודת מבט היסטורית, תהליכי הזיכרון וניהול הידע, החלו עוד בימי האדם הקדמון ואיתם אנחנו מתמודדים מאז ועד היום, כאשר הטכנולוגיות העוטפות אותן התקדמו עם השנים. בניתוח מעמיק של הטכנולוגיות, ניתן לחלק אותן לארבע תקופות זמן.

התקופה הראשונה – היא תקופת האדם הקדמון, בתקופה זו כשאדם לא ידע איך לבצע משימה כלשהי, הוא היה צריך לפנות לאדם קדמון אחר ולקוות שהידע נמצא אצלו. כך לדוגמא, כאשר רצה אדם ללכת לדוג, רק חיפוש אחר אדם עם ידע בדייג, מפגש פיזי ושיתוף המידע בין השניים היה מאפשר רכישת ידע, וזאת בלי לדבר על מדד איכות הידע הנרכש. תהליך זה לקח לאדם הקדמון זמן רב שהיה יכול להסתכם בשבועות ואף שנים על מנת למצוא ידע רלוונטי למימוש משימה בודדת.

התקופה השנייה – הינה תקופת הקרוא וכתוב. תקופה זו שהחלה לפני כ-5,300 שנה באימפריה המסופוטמית, אפשרה לאנשים להפיץ את הידע בניהם בצורה יעילה יותר מהתקופה הקודמת. זאת כאשר איש חכם היה כותב דבר מה, וכתב זה היה מופץ ומגיע לאנשים רבים בו-זמנית. רכישה, שימור והפצת הידע בתקופה זו נחשבה לטכנולוגיה הטובה ביותר במשך אלפי שנים, ואפשרה תהליכי ייעול רבים. ניתן אף להגיד כי טכנולוגיית הקרוא וכתוב חסכה לאדם הממוצע ימים ושבועות של תהליכי ניהול ידע וזיכרון לאומי, תוך הפיכת תהליכי ביצוע משימות ליעילים ומהירים יותר.

לפני כ-40 שנה נכנסנו לתקופה השלישית עם המצאתו של המחשב האישי. בחזונו של, סטיב ג'ובס ז״ל (שיש האומרים כי הוא הוגה וממציא המחשב האישי), עבודה מול ועל ידע מתבצעת ממקום אחד, על המחשב האישי. נכניס לתקופה זו גם את "גוגל" והטלפונים הניידים, וכך ניתן להגיד כי כל המידע בעולם נמצא ברשותנו בכל זמן נתון. ברור לכל כי תקופה זו גרמה להתייעלות חסרת תקדים בעולם ניהול הידע, וגרמה לאדם הממוצע להיות חכם פי כמה וכמה. במונחי זמן, נראה כי תקופת המחשב הביאה אותנו למצב שבו אנחנו לא מתעסקים ימים ושבועות שלמים בלחפש מידע על מנת לבצע משימה בודדת, אלא אנחנו משלבים את חיפוש המידע כחלק מעבודת היומיום שלנו. מחד, אנחנו צריכים להיות גאים מאוד, בכך שהתקדמנו משנים של חיפוש מידע למספר שעות בודדות, מאידך מבלי שנרגיש, אנחנו חווים בעיה חמורה אחרת והיא הצפת המידע.

למעשה, היכולת לגשת לכל המידע בעולם בלחיצת כפתור, מקרבת את המידע אלינו, אבל מקשה על מציאת התשובה, שכן בעולם תחרותי שבו כולם יכולים לגשת למידע בכמה לחיצות כפתור, התשובה הטובה ביותר נמצאת אצל מי שיעיל ביותר בעיבוד המידע ולא בהגשתו. מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי IDC – International Data Company קבע כי ה-Knowledge Worker הממוצע בעולם (כל מי שפותח מחשב בבוקר בעבודה) מבזבז כ-3-2 שעות ביום בחיפוש מידע וביצוע משימות חוזרות שהן משימות שהוא או מישהו אחר מהארגון שלו כבר עשה. לבטח כל אחד מאתנו מרגיש ביומיום כי חיפוש המידע האינסופי מביא אותו למצב של חוסר אונים, שגורר ״הימור״ על המידע הטוב ביותר שזמין. יתרה מכך , לא מעט פעמים אנו מרגישים מותשים מתהליך החיפוש, כך שאנחנו אומרים לעצמנו כי נעשה מה שנראה לנו נכון ממה שאנו זוכרים, מצב אבסורדי שמחזיר אותנו לתסמינים של תקופת האדם הקדמון.

אבל אל לנו להיות מותשים, העולם הטכנולוגי מביא עמו חדשות טובות. כך, לפני כשנתיים וחצי החבר׳ה שמפתחים את האפליקציה Waze, המציאו מאפיין שמתחבר ליומן שלנו. וכך מצאתי את עצמי יושב במשרד ולפתע הטלפון אומר לי ״צא לדרך״, והנה בלי ששמנו לב נכנסנו לתקופה חדשה, והנה ההסבר... כאשר קיימות אינספור אפשרויות להגיע מנקודה אחת לשנייה, ואינספור מקורות מידע עבור פקקים ונתוני תחבורה שונים, התרגלנו להבין כי כל זה לא חשוב, והשורה התחתונה ״פתח את האפליקציה וצא לדרך״ פותרת הכול. למעשה בתקופה זו, לה אני קורא תקופת המידע המלאכותי, לראשונה בתולדות האנושות הטכנולוגיה מאפשר שהמידע הרלוונטי בלבד, יגיע לאדם בדחיפה ולא במשיכה.

בסיום השיחה שלנו אמר לי החבר ״הדור שלנו התחנך על היכולת להביא מידע רלוונטי למקום הנכון בזמן הנכון, זו הרי העבודה שלנו, האם זה הגיוני שמחשב ידע לעשות את הדברים האלה? ואם כן, הרי זה יגרום לאנשים רבים לאבד את עבודתם״. הרגעתי את החבר ועניתי ״רכיבה על הגל הטכנולוגי מאפשרת צמצום העיסוק בתפל, והתמקדות בעיקר, כך יוכלו אנשים וארגונים באותם משאבים להגיע מהר יותר ורחוק יותר״.
אז אולי עוד קשה לנו לדמיין זאת, אבל אנחנו נכנסים לעידן חדש, עידן שבו אנחנו לא רודפים אחרי המידע, אלא הוא מוצא את דרכו אלינו, במקום ובזמן הנכון. למען האמת, אנחנו כבר נמצאים שם...תחשבו על איך גיליתם שלחבר / חברה הרחוקים שלכם היה היום יומולדת...

נשכיל להיות חכמים ולרכב על הגל הטכנולוגי, וכך נרגיש את תחושת ה ״איך הסתדרנו בלי שהמידע היה מגיע אלינו״ מוקדם מהצפוי. לחפש דברים? למצוא מידע? מי עושה את הדברים האלה היום 

נכתב ע״י עידו הורוביץ, מנכ״ל Tuqqi.
www.Tuqqi.com 

העולם הטכנולוגי של ימינו מייצר יכולות ואפשרויות על ידי רשתות וקשרים.

פייסבוק הצליחה לחבר בין אנשים מכל העולם, מנוע החיפוש של גוגל אפשר חיבור בין אנשים למידע.

הצעד הגדול המתהווה במנוע החיפוש של גוגל, הוא חיבור בין מידע למידע.

מהו גרף הידע של גוגל (Google Knowledge Graph)?

גוגל יצרה רשת או כפי שהיא קוראת לו – גרף של הקשרים ויחסי גומלין אונטולוגיים בין סוגי מידע שונים.

אם עד לאחרונה חיפשנו מידע אך ורק על פי מילות מפתח, גרף הידע של גוגל, מאפשר לנו לשאול שאלות ספציפיות יותר, או לחפש ולקבל מידע מרוכז ואמין על ישויות – בני אדם, חפצים, אתרים בעולם, להקות, מותגים ועוד.

לכל ישות יש מאפיינים משלה, והיא יכולה להיות חלק מישות אחרת ו/או להכיל בתוכה ישויות אחרות (למשל הישות "עצים" היא חלק ממשפחת הישות "צמחים" ומכילה בתוכה את הישות "אקליפטוס").

לבסוף, הגרף יציג עבורנו מידע מרוכז עבור הישות שחיפשנו ועבור ישויות קשורות.

איך זה נראה?
מאגר המקורות והידע של גוגל רק הולך וגדל. כיום, גוגל מציגה מידע מתוך הגרף במגוון מקרים בחלונית מידע ייעודית.
חלונית המידע תוצג כאשר גרף המידע "כמעט בטוח" למה התכוון הגולש בחיפוש שביצע.

המידע יכול להופיע מעל לתוצאות החיפוש או לצד התוצאות.

מידע על תוצאות חד משמעיות, כגון – "השעה כעת בניו יורק", יופיע מעל לתוצאות החיפוש.

במקרים בהם נחפש ישויות, למשל – "אדם ", המידע יופיע לרוב לצד תוצאות החיפוש.

הגרף יציג מידע בסיסי על הזמר אדם עם תמונה שלו, יופיעו לנו רשימת השירים שהוציא ונוכל ללחוץ על קישורים לאמנים מאותו הז'אנר.

מתחת לחלונית הגרף, יופיעו תוצאות אלטרנטיביות של הישות המבוקשת. במקרה שלנו "אדם", יופיע קישור למידע על מין בני האדם.
סוג המידע יופיע בהתאם לישות ולמידע המובנה הקיים עליו ברשת.

האפשרויות הן רבות ורק הולכות ומתפתחות. חלקן קיימות כעת רק בגרסא באנגלית וצפויות לבצע "עליה" בקרוב.

איך זה עובד בעצם?
גוגל משתמשת במידע מאתרים שהיא מגדירה כאמינים על פי פרמטרים כמו גיל האתר, כמות העמודים הרלוונטיים והאינפורמטיביים ואיכות, כמות ומגוון הקישורים באתר.

אתרים עיקריים בהם היא עושה שימוש, הם למשל ויקיפדיה וויקינתונים..

בנוסף, הבניית המידע הופכת לקריטית על מנת שמכונה (כמו מנוע החיפוש) תדע להשתמש בו.
לכן, גוגל מאפשרת לבעלי עניין לבצע פעולות המסייעות להבניית המידע.

בעלי עסקים למשל יכולים להזין את פרטיהם ב- Google My Business ובכך גרף הידע יוכל להציג מידע בסיסי על החברה, כתובת+מפה וכו'.

אפשרות משמעותית נוספת היא שימוש בסימון Schema בתוך קוד ה-HTML של האתר.
בעזרת סימון זה (ששקוף למשתמש), מנוע החיפוש יודע לקבל מידע על ההקשר והקטגוריות הרלוונטיות לאותו פריט מידע מסומן ובעזרת מאגר ההקשרים המשמש אותו, מצליח "להבין" טוב יותר את האתר ולהשתמש במידע הקיים בו במידת הצורך.

תנו לתוכן להוביל
גוגל, כמו בעבר, מוכיחה שסוד איתור המידע טמון בתוכן עצמו.

דפים שיציגו מידע אמין ואיכותי הם אלו שיופיעו במעלה דירוג התוצאות. כתיבה על פי סטנדרטים אינטרנטיים ועל פי תבניות "קריאות" עבור מנועי החיפוש היא זו שתיתן את הטון לגבי איכות תוצאות החיפוש שיתקבלו.
התערבויות מלאכותיות לצורך קידום דפים בכל מחיר, עלולות לפגוע באיכות הידע שיתקבל בתוצאות החיפוש ברשת או בפלטפורמת הידע אותה אתם מנהלים או צורכים בארגון.
מנוע החיפוש, משוכלל ככל שיהיה, יציג יכולות "עקרות" למדי ללא עבודה נכונה עם התוכן ולא יוכל לייצר קשרים והקשרים מספיק חזקים עם פיסות מידע נוספות.

ככל שטכנולוגיות החיפוש יתקדמו ויהפכו לשימושיות ברשת הפתוחה ובארגונים, כך הן יצטרכו שאתם, אנשי התוכן, תדאגו למידע איכותי, מובנה ולוגי. הקפידו על שימוש בתבניות, על עבודה נכונה עם כותרות, על שימוש בקישורים, על הפרדה בין מידע רלוונטי למידע לארכיון וכו'.

מנוע החיפוש יידע לתגמל אתכם ולאפשר יכולות משופרות של הצגת דף תוצאות איכותי, יכולות הצגה ישירה של מידע רצוי, השוואה בין מספר מקורות מידע, גישה למידע נוסף שקשור / יכול לסייע ועוד ועוד.

שירות מבוסס מיקום (Location Based Services) הוא שירות הלוקח בחשבון את מיקומי הגיאוגרפי פיזי שבו נמצא המשתמש, על בסיס טכנולוגיה המזהה מיקום זה. ישנן טכנולוגיות שונות המאפשרות זיהוי נתוני מיקום של מכשירי טלפון נייד: GPS; אנטנות סלולר; נקודות Wi-Fi (תקשורת אינטרנט אלחוטית) וכתובות IP (פרוטוקול אינטרנט) – כל אלה מאפשרים באופנים שונים ליצור מעין מפה של האזור בו מצוי המכשיר הנייד ולזהות את מיקומו. עבור חברות הסלולר, זיהוי נתוני המיקום מאפשר לספק למשתמשים אפשרות שימוש במכשירי הסלולר לשם שיחה, הודעות SMS, גלישה, ולא רק אלא גם מתן שירותים מבוססי מיקום ופרסום ממוקד.
בשנים האחרונות, הגידול בשימוש בסמארטפונים, לצד התפתחות טכנולוגיות זיהוי מיקום, הובילו לפיתוחם של שירותים מבוססי מיקום (LBS) ויצרו שוק ענק עבור יישומים חדשים בתחום הספקת מידע הרלוונטי למשתמש. שירותים מבוססי מיקום עושים שימוש במידע על מיקומו המשתמש במטרה לספק לו שירות העונה לצרכיו ברגע הנתון, החל משירותי מפות ותחבורה, חיפוש מסעדות, מקומות בילוי, "נקודות עניין" (Points Of Interest services), רשתות חברתיות ועוד.

אפליקציות מבוססות מיקום שימושיות הן לגולש והן למפרסמים השונים..

אפליקציות ניווט והתמצאות: כולנו מכירים את Waze, אבל יש אפליקציות ניווט נוספות רבות שמשרתות מטרות ספציפיות כגון אפליקציות לאיתור שירותים ומוצרים ספציפיים, ניווט באזורי תיירות. להלן כמה דוגמאות:

Waze - שירות ניווט לסלולר בעל מאפיינים קהילתיים, מאפשר לנווט בארץ ובעולם עם ה-GPS ולצפות בדיווחי תנועה המועלים על ידי קהילת המשתמשים שלו.
Google Map - אפליקציית גוגל מפות עושה שימוש בשירותי המיקום ומשתמשת בפיצ'ר של הGPS המובנה במכשיר. כך למשך אם תרצו לנווט ממקום למקום תוכלו להיעזר באפליקציה של גוגל מפות גם ללא חיבור לרשת האינטרנט.

המלצות ומידע על פי מיקום: אפליקציות של המלצות על מקומות ועל שירותים מקצועיים
Yelp - אפליקציה פופולרית בקרב תושבי ארצות הברית העושה שימוש בשירותי מיקום. מאפשרת לאתר עשרות סוגים של בתי עסק, החל מהבנקים, בתי מלון ובתי קולנוע הקרובים אלינו. ניתן לבצע חיפוש קל ומהיר אחר שם העסק או סוג העסק, לראות אותם על המפה, לקרוא ביקורות גולשים ועוד, ללא כל שימוש ברשת האינטרנט.
Yellow Pages local search – אפליקציה מאפשרת להגיע לכל איש מקצוע אותו אנחנו מחפשים בהסתמך על רשת הלוויינים ושירות ה GPS במכשירכם בלבד. אפליקציה נותנת ערך גבוה לגולשים בעת הצורך גם ללא כל חיבור לאינטרנט.

דייטינג ורשת חברתית מבוססת מיקום,
yינדר (Tinder) היא אפליקציה סלולרית מבוססת מיקום. האפליקציה מאפשרת לשני משתמשים לתקשר זה עם זה, במידה והם מצאו עניין אחד בשני. השימוש הנפוץ ביותר באפליקציה הוא לצורך מטרות רומנטיות.

אפליקציות ביטחון: אפליקציות לביטחון אישי, כגון אפליקציה לקריאה לכוחות הצלה, או כאלו המשמשות את המצילים עצמם כדי לנווט במהירות ליעד.
Reporty - אפליקציה מאפשרת ליידע כי אנו נמצאים במצב מצוקה. האפליקציה עושה שימוש במצלמת וידאו במקלט ה-GPS שבמכשיר, כך שהיא מעבירה במהירות מידע מפורט על המיקום של המשתמש ועל היקף הבעיה איתה הוא מתמודד. האפליקציה מתחברת לשירותי הצלה שונים וניתן להגדיר גם חברים ובני משפחה שיקבלו הודעה על מצב חירות, אם וכאשר זה קורה.

העתיד כבר כאן!
בניגוד לשירותים העכשוויים שמבוססי מיקום, בעתיד יהיו השירותים מבוססי נתונים נוספים על המשתמש כמו, העדפות, גיל, כוונת ועוד. באמצעות איסוף של נתוני הגלישה באינטרנט, מובייל ושאר הערוצים הדיגיטליים ניתן יהיה לנתח מידית את כוונות המשתמש, ובשילוב הנתונים ההיסטוריים שלו, לספק לו שירותים בזמינות גבוהה ולהנגיש מידע רב עם שירותים מבוססי מיקום.

מקורות:
פרופ' דרור פיקסלר, זה רק אני והסמארטפון שלי – שירותים מבוססי מיקום
http://www.geomarketing.com/geomarketing-101-what-is-location-presence-management 
http://www.doc.ic.ac.uk/~nd/surprise_95/journal/vol1/mkh/article1.html 

KMWORLD שחררו את רשימת 100 החברות שמשנות בניהול ידע נכון לשנת 2018 (מוצרי תוכנה למיניהם בהקשרי ניהול ידע).
נראה שהרבה מהכלים והחברות הם שכאלו שהכרנו משנים קודמות- ובכל זאת שווה לדעת על רשימה זו

 The new social learning Blog

ניהול ידע עושים נכון!

שם האירוע: פורום KMI – מפות מומחים
מיקום האירוע: המאה ועשרים 4 ראשון לציון
תאריכים: 02/07/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

כנסים בעולם:

שם האירוע:Deep Knowledge

מיקום האירוע: London, United Kingdom
תאריכים: 11/07/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

הספר Being a Successful Knowledge Leader: What Knowledge Practitioners Need to Know to Make a Difference, הינו ספר שנכתב ע"י Arthur Shelley, מוביל דעה אוסטרלי בתחום ניהול הידע. הספר יצא לאור בשנת 2009.
הספר מיועד לעוסקים בניהול ידע- מנהלים כלקוחות, אנשי ויועצי ניהול ידע- כמובילי מימוש.

מפת הספר:

הספר מקפל בתוכו ידע ותובנות הנכונים למנהלים ומנהיגים בכלל, והחשובים למנהלי ידע בפרט. כל המוצע מתבסס על שילוב של תיאוריות ותפיסות מובילות בצד עשייה וניסיון של מספר שנים לא מבוטל של Shelley בתחום.
אכן כדאי ללמוד גם מניסיון האחרים. האין זו מהותו של תחום ניהול הידע?
מומלץ.

Shelley מונה 20 תכונות, מיומנויות והתנהלויות מומלצות למוביל הידע המקדמות הצלחה.
להקלת ההבנה ממוינת רשימה זו למספר רשימות משנה להלן:

תכונות ומיומנויות

תכונות המוביל

1. 
   1. בעל תפיסת למידה מתמשכת
   בעל מיומנויות, ניסיון ויכולות לפעול באופן ביקורתי בונה על הידע (או על היעדרו); בעל יכולת להשפיע על אחרים ללמוד ולעשות שימוש בידע.
   מבין עד כמה הידע בעל פוטנציאל להשפיע על היתרון העסקי העתידי ועל הביצועים, ועושה צעדים להפוך את הסובבים לארגון לומד.
2.  בעל דפוס חשיבה בר שינוי והתאמה
   בעל יכולת להיות פתוח לרעיונות וקונספטים שונים, אפילו כאשר סותרים את אלו שלו. יודע להתחשב בנתונים ומידע אלו ואחרים, בתהליכי קבלת החלטות.
   מבין שהפתיחות לרעיונות היא מנוע לטיפוח יצירתיות וצמיחה.

מיומנויות

1.  יכולת קבלת החלטות רפלקטיבית
   יודע למצוא את האיזון הנכון בין חשיבה, קבלת החלטות ומעשים.
   לא פשוט בעולם בו קצב השינוי והפעולה גבוה כל כך.
   תפיסת המחבר לקבלת החלטות: יותר ידע, יותר קשר עם אחרים ויותר שיתופיות, כמפתח לקבלת החלטות טובה.
   הסתכלות רפלקטיבית, המלווה את אלו, מאפשרת לאורך זמן, למידה טובה יותר על בסיס הניסיון האישי, אך גם על בסיס ניסיון האחרים, לגבי טיב ההחלטות שכבר התקבלו.
2.  מומחיות בניהול שינוי
   יש קשר בין דפוס חשיבה בר שינוי והתאמה (מתואר לעיל) ליכולת ניהול שינוי; הראשון מוביל לשני.
   Shelley מביא את תפיסותיהם של קוטר, שלזינגר, גוזלינג ומינזברג לניהול שינויים והדרכת מנהלים לכך.
3. בעל אינטליגנציה רגשית
   אינטליגנציה רגשית עוסקת בהבנת הקשר בין איך אנשים מרגישים, והשפעה של הרגשה זו על פעילותם. יש להבין את תחושות האנשים תחילה, כדי לצפות את ההתנהגות שתתקבל. ככל שמוביל הידע יהיה בעל אינטליגנציה רגשית טובה יותר, יצליח לקבל החלטות איכותיות יותר ולייצר engagement טוב יותר של האנשים לפעילות.
   החדשות הטובות, לדברי Shelley, שבניגוד לאינטליגנציה שכלית, אינטליגנציה רגשית ניתן לפתח.
4.  יכולת מתן משמעות לדברים; יכולת סיפור סיפורים
   מתן משמעות לדברים עוסקת בהתאמה לתבניות שכבר מוכרות לנו.
   היכולת של המוביל להעריך תרחישים, לאתר בתוכם חולשות וקשיים ולתת משמעות למה שחשוב, מאפשר לו להימנע מסכנות מחד, ולהתנהל ביעילות מאידך.
   היכולת לספר סיפורים מסייעת להעברת המשמעות לאחרים.
5. יכולת התמקדות בעתיד
   יכולת חשיבה במונחי עתיד הינה תכונת יסוד למנהיגות והובלה.
   תרגום חשיבה זו לפעולות מעשיות ותוצרים מחייבת הרבה כוח רצון, התמדה וסבלנות.
   מוביל ידע טוב יודע שהבנת הכיוון אליו נכון שהארגון יתקדם והשקעה בלמידה ומיומנויות לצוות, הם המפתח ליצירת ערך לאורך זמן.
6. קשרים אישיים
   היכולת להיות עם כל אחד בקשר, בדרך אישית, מייצרת הבדל משמעותי בניהול ובתוצאותיו.
   קשרים אישיים מאפשרים למנהיג לקדם את תחושת הזהות והשייכות של איש הצוות לארגון כולו, ומכאן ל engagement; קשרים אישיים מסייעים למוביל להיות מודע לידע קריטי, ולסיכונים של אובדן ידע; קשרים אישיים יכולים לסייע בגיבוש משותף של אסטרטגיית שיתוף ידע.
   מעניין לציין שעיקר הנדרש הן מיומנויות- כלומר, הרוב נרכש, ופחות מולד.

חזרה

התנהלות מומלצת של המוביל בפעילויות ניהול הידע

1. מודעות להתנהגות

• מתן דוגמא אישית
• טיפוח הרצון של עובדים לשיתוף ידע ולא אכיפתו; הכרה ברצון עובדי הידע לעצמאות
• למידה ומודעות להתנהגות העובדים
• התנהגות ברורה שקל להבינה
• הבנה שהתנהגות, תפיסות, תרבות וסביבה הם ארבעה מרכיבים שיש להתייחס לכל אחד בנפרד, ואל כולם יחד במשולב

2. מוכוונות עסקית

• הבנה שמנהלים לא מתעניינים בניהול ידע אלא בתוצאות עסקיות והתנהלות בהתאם
•  תאימות ויישור קו ליעדים עסקיים ותעדופם
• ניצול הזדמנויות והתחברות אליהן
• שם מתאים לתכנית ניהול הידע- פשט, קליט ומייצג את הקשר לעסק
•  יצירת קשר רגשי תחילה, והבטחת תמיכה רציונאלית לרעיון בהמשך
  בונוס: פעילות שכזו ממחישה את ה ROI (החזר השקעה) באופן ברור.

3. גישה אסטרטגית

• התמודדות עם צורך בראייה קדימה, תוך הבנה שהעולם והארגון בשינוי מתמיד
•  הבנה שגישה אסטרטגית יציבה, מאפשרת שינוי תדיר בתכניות יישום מעשיות
•  גישה אסטרטגית שממחישה, בצד התוצרים והרווחים לטווח הרחוק, גם איך ייראה הטווח הארוך ומה יהיו הרווחים הארגוניים אז. פעילות עכשיו המניחה יסודות לעתיד
•  גישה אסטרטגית שממחישה קשר בין פוטנציאל (נושאים, רעיונות והזדמנויות), לערכים (קשרים, אמון, התלהבות, עבודת צוות, יצירתיות, הנהגה); כל זאת באמצעות תהליכים מבוססי ידע
•  חשיבה אסטרטגית איך הידע יכול בארגון יכול אכן לסייע למענים טובים, מהירים ואיכותיים יותר

4. הובלה שיתופית

ברור הדבר שללא מנהיגות, פעילות ניהול ידע לא תצליח. אך כאן יש אמירה שמעבר לכך; כדי להצליח נדרשת מנהיגות שיתופית, בה:

1. המובלים מאמינים בדרכו של המנהיג ובדרכי התנהלותו ורוצים ללכת בדרך המוצעת.
2. המנהיג יוצר סביבה בה האחרים מביעים דעות ואלו מתקבלות בהערכה ותוך שיתופיות.
   ניתן אפילו לשקול מנהיגות של זוג, או צוות.

5. אמון ואמינות
אמון באחרים, ואמינות על ידי אחרים הם גורמים משמעותיים ביותר המשפיעים על שיתוף ידע ושיתופיות. ואצל המנהיג חשיבותם גבוהה עוד יותר.
בתחום ניהול הידע לאמון ולאמינות יש שני היבטים:

1.  אמון בין אנשים.
2. אמון באיכות ואמינות המידע והתכנים הנוספים.
   לקידום האמון בין אנשים מומלץ, באירועים ומפגשים להציג את האנשים והקשרם, ולייצר הזדמנויות בהן ניתן לזכות באמון זה של משנהו.

ועוד הערה: יש לוודא שהאמון והאמינות בין האנשים מתבססים על אתיקה, הגינות וערכים חיוביים נוספים (גם בארגוני פשע יש אמון ואמינות, אך כדאי לא לכוון לשם).

6. תקשור משפיע
למרות שלמעשים השפעה יותר מאשר לדיבורים, נדרש תקשור כדי לזכות בתשומת ליבם של האנשים ולאפשר להגיע למעשים.
מרכיבים של תקשור טוב של מוביל כוללים:

1. תוכן: חזון; אמינות
2.  דרך הגשה: יכולת רטורית; התאמה לקהל היעד; יכולת לתמצת את המסר.

7. שיתוף והבאת אחרים לשיתוף ונוכחות
ניהול שינוי מבוסס ידע עוסק בשיתוף והשתתפות אנשים. מוביל הוא זה שמצליח לגרום לאנשים לשתף מתוך רצון. דוגמא אישית והשתתפות פעילה של המוביל היא אחד הגורמים לנכונות ההשתתפות של האנשים הנוספים.
שותפות פעילה היא עניין רגיש, ועל המוביל לשתף לעובדים סביבה בטוחה כדי שאכן ישתפו. על איש ניהול הידע לעיתים לסייע למנהל הבכיר, ביידועו לגבי השתתפות אנשים כדי שהמנהל יוכל לתת משוב חיובי לנ"ל.

8. מוכוונות פרויקטאלית
ליבתו של ניהול הידע היא ניהול השינוי הקשור בשימוש בידע; וניהול שינוי מבצעים באמצעות פרויקט.
יתר על כן, דרך פרויקטים ניתן להדגים שיפורים וערך מוסף, ועל כן גישה פרויקטאלית לניהול ידע יכולה להיות אפקטיבית למדי.
ואחרון חביב- כל פרוייקט עסקי הינו הזדמנות לגילוי ידע, יצירתו, שיתופו ושימוש בו.

9. מינוף רשתות שיתוף
Shelley מגדיר רשתות כקשרים חלשים בין אנשים שאינם עובדים יחד תדיר.
מינוף רשתות אלו, שעל פי רוב, אינן מנוהלות באופן רשמי, ע"י מוביל הידע, הוא בעל פוטנציאל לשיתוף ויצירת ידע ארגוני חדש. אחת הדרכים לבצע זאת היא ע"י זיהוי הזדמנויות למפגשי פנים אל פנים וקשרים בים אנשים. מובילי ידע כאלו מבינים שרשתות ידע הן השקעה ולא בזבוז זמן.

10. תהליכים מתפתחים
הגדרת תהליכים חשובה כי היא מבטיחה שאנשים ידעו כיצד מצופה מהם לנהוג.
תהליכים מתפתחים משמעם- פוטנציאל לשיפור מתמיד.
הובלת פעילות ידע דרך תהליכים מתפתחים מאפשרת הבנה, מאפשרת מינוף רעיונות טובים לשיפור; ולטווח הרחוק, גם מקנה לארגון יציבות.

11. מטיף סביבתי
יש קשר בין כבוד לסביבה ולאיכות הסביבה. מוביל הדואג לסביבה המטפחת יצירתיות של עובדים, מאפשרת להם לקחת סיכונים ולתקשר זה עם זה באופן פרודוקטיבי. מטיף סביבתי דואג גם לסביבה פיזית בטוחה, אך גם לסביבה רגשית בטוחה אף היא.

12. תגמול, הכרה והוקרה
מנהיגים רבים, בוודאי אלו העוסקים בידע ולמידה, באופן טבעי, מוכווני תהליך. מוביל ידע טוב, דווקא מוכוון תוצאות, גם ברמת הארגון, אך גם ברמת העובד, ולוקח בחשבון מערכות תגמול, הכרה והוקרה בתכנון מהלכי ניהול שינוי לניהול ידע.

חזרה

הערה: תת פרק בספר (עמודים 75-84) מוקדש בספר למוביל הידע המקומי (Knowledge Champion), לרבות תכונותיו, מיומנויות נדרשות ודרך התנהלות. בסיכום זה, ויתרנו על תוספת זו הנגזרת מתפקידי המוביל כפי שתוארו לעיל.

מתודות ניהוליות

מתודות בסיס:

1. ניהול פרויקטים

ניהול ידע ופרויקטים הם שני עולמות שונים לחלוטין. ובכל זאת, יש ביניהם ממשק:

א) פרויקטים הם הזדמנות עסקית ארגונית לביצוע שינוי לטובת שיתוף ידע ופיתוחו.
ב) ידע ועיסוק מנוהל בו (לכידת ידע, תבניות, שיח בונה וכו'), חשובים להצלחת הפרויקט.

התפיסה המוצעת על ידי Shelley היא פעילות בשני ערוצים:

•  יסודות: תשתיות, כלים, תהליכים, רשתות וקהילות ידע, התנהגויות.
• פרוייקטי ניהול ידע לאיתור ושיתוף ידע בתחומים שונים.

Shelley, בהיכרותו את אחוזי הכשל של פרוייקטים, שם דגש על הפן האנושי ועל השורך המעגלי לתקשר, לקשר, לייצר שיתופיות, לייצר תועלת מוחשת ושוב לתקשר (את ההצלחה)

2. ניטור פעילות וניתוח ביצועים

ניטור הפעילות ומדידתה הינם אבן יסוד להצלחה. עם זאת, יש להיזהר ולא להתפתות למדדים כמותיים שאינם בעלי ערך, או אינם ברי מדידה. עדיף להשתמש באיסוף סיפורי הצלחה, אנקדוטות ועדויות אחרות המעידות על ההצלחה.

3. אינטגרציית שינויים
אינטגרציית השינוי ושילובו בארגון הינו מרכיב משמעותי בהצלחה, והכרת מתודות מעולם ניהול שינויים, יכולה לסייע למימוש ניהול הידע בארגון. Shelley מציע ליישם את המודל של Black & Gregson לנ"ל:

• מתן יכולת לאנשים לראות את הצורך בשינוי
• הנעת האנשים לפעול ביחס לצורך זה
• סיוע לאנשים להשלים את הפעולות הנדרשות
• העמדת נתיב בהיר המדריך אותם במסלול השינוי.

להלן אוסף מתודות, מעולמות תוכן ניהוליים אחרים, שיישומם יכול לסייע בהובלת פעילויות ניהול הידע בשטח.

1. תורת המורכבות
   עולם ניהול ידע הוא עולם של מורכבויות, ויישומן של תורות ומתודות עבודה של דיסציפלינה זו, בהחלט יסייע לקידום ניהול הידע בארגון. מעניין להכיר, בהקשר זה, את תפיסתו של Snowden המגדיר 5 תחומים בעולם מורכב: שניים סדורים- הידוע, ומה שניתן לדעת; שניים לא סדורים- המורכב והכאוס; וכל מה שבגבול בין אלו ואלו . הבנת המצב בו נמצאים, ביחס לסיווג זה, מכוונת את דרך הטיפול המתאימה.
2.  משחקי תפקידים role-plays
   מתודה המאפשרת יצירת וניתוח תרחישים, ומגדילה את המודעות לבחינת תוצאות אפשריות לא רצויות.
3. שיח מפרה constructive dialog
   אוסף מתודות וכלים, דוגמת חשיבת דה-בונו, מעגלי השפעה, שיח סוקרטס ועוד, המאפשרים סיעור מוחות ושיח חיובי ואפקטיבי בין אנשים
4. תשאול מעריך appreciative inquiry
   מתודה של תחקור אירועים חיוביים ולמידה מהם.
   כולל ארבעה שלבים: גילוי, חלום (חזון), תכנון ויישום.
5. סנגור ותשאול advocacy & inquiry
   מתודה במרכזה איזון בין הצגת רעיונות ותקשורם כדי לייצר buy-in ארגוני, לבין תשאול אנשים והקשבה לדעתם לגבי הרעיון הנדרש.
6.  קהילות בעלות Communities for Ownership
   מתודה המסתמכת על איתור אנשים וקהילות בעלי רצון לפעול ולהוביל (ואפילו לקחת חסות), גיוסם ומשיכת האחרים דרכם.
7.  טכנולוגיות מאפשרות
   ולמרות כל מה שנאמר.. גם טכנולוגיה טובה יכולה לסייע בהגברת האינטראקציה והשיתוף בין אנשים. דוגמאות לטכנולוגיות אלו כוללות בעיקר על פי Shelley פתרונות של מדיה חברתית (WIKI, בלוג, תיוג חברתי וכו'). מובן שהדגש אסור שיהיה על "מגניבות" הכלים, אלא על פוטנציאל תרומתם לשיתוף הידע.
8. פרופילי התנהגות Behavioral Profiling
   אוסף מתודות מוכרות מתחום משאבי האנוש, דוגמת Meyer Brigs, DISC, EQ ועוד, המסייעים בתהליכי שיקוף של החשיבה ובהנעת שיח ואינטראקציה בין אנשים.

חזרה

Shelley מציע מתודות וכלי ניהול ידע המתאימים לצרכים טיפוסיים. מעניין לשים לב לסוגי הפתרונות, כפי שמסווגים על ידו. מאפשר הבנת תפיסת הפתרונות בדרך נוספת (מ.ל.):

חזרה

הובלת שינוי ארגוני לטיפוח שיתוף הידע והטמעת השימוש בו הינו תנאי הכרחי להצלחה. לא ניתן לקבל ערכים מוספים מניהול הידע, ללא הנ"ל.

Shelley תולה הרבה מההצלחה במובילי התהליך, יכולותיהם והתנהלותם, וכן בכלים בהם עושים שימוש, כפי שתוארו בפרקים לעיל.
בנוסף, נותן Shelley את הדעת על מספר פרמטרים נוספים המסייעים לניהול השינוי:

• נושאי תוכן שאכפת לאנשים מהם (מטרות ארגוניות שאנשים מתחברים אליהם)
• שילוב הידע בסביבת העבודה של העובדים (הספר כולל דוגמאות לתהליכי עבודה שכאלו במחלקות ארגוניות שונות)
• ההבנה שניתן לטפח שיתוף, אך לא ניתן לחייב אותו; ההבנה שאנחנו יודעים מה שצריך לדעת לפי הקשר; וההבנה שתמיד אנו יודעים יותר משאנחנו יכולים לספר, ומספרים יותר מאשר מתעדים (עפ"י Snowden)
• הקשר האמיץ בין אנשים, יחסי עבודה, רשתות, התנהגויות, הבנה, שיקוף, למידה והיכולת לעשות שימוש בידע המתאים בזמן המתאים
• היכולת לנהל קשרי עבודה בין אנשים בעלי עניין הקשורים לידע
•  האפשרות להגדיר בפרויקטים נקודות ותהליכים ספציפיים בהם מתבצעת העברת ידע
•  היכולת לעבוד במדורג ולא לנסות להטמיע את כל תפיסת ניהול הידע בבת אחת.

חזרה

Shelley מגדיר ארכיטקטורת ניהול ידע- התפיסה המשולבת להצעתו, כיצד נכון לנהל ידע באופן מיטבי בארגון.
להלן צילום תרשים הארכיטקטורה (כל תרגום או עיבוד לא יתנו ערך מוסף משמעותי):

לקוח מתוך ספרו של Shelley, עמוד 112.

חזרה

Shelley ממחיש את דרך ההתנהלות המוצעת בספר, דרך רשימה ארוכה של Case Studies:

חזרה