כל כמה ימים אני מוצא את עצמי שואל את השאלה איך הסתדרנו פעם בלי...
איך הסתדרו פעם בלי טלפון סלולרי, מיזוג אוויר, רכב ואפילו מחשב.
לאחרונה נפגשתי עם חבר, בין שאר הדברים עליהם דיברנו כגון, משפחה, זוגיות ומונדיאל 2018,
עלתה שאלת ה ״איך הסתדרנו בלי...״ אחרי שיחה ארוכה, הגענו למסקנה מאוד מעניינת אבל גם מאוד פשוטה – אתה לא יכול שלא להסתדר בלי משהו כאשר אינך יודע שהוא קיים או אפשרי. השיחה ביני לבין החבר החלה מכיוון שלפני כשנתיים ייסדתי חברת "סטרט-אפ" בתחום ניהול הידע, והחבר שאותו לא פגשתי זמן רב התעניין מאוד במה אני עושה היום, וכך סיפרתי לו על תובנותיי מעולם ניהול הידע ומה יש לעשות על מנת לקחת אותו לדור הבא.
עולם ניהול הידע מכיל בתוכו את מתודולוגיית הניהול העתיקה ביותר, במהותה היא מתודולוגיה של זיכרון שדורשת אספקטים של ניהול ברגע שאנחנו מתחילים לחוות דברים. ניהול ידע בין אם אישי ובין אם ארגוני, נבחן לאור שליפת הידע בזמן ובמקום הנכון, תוך כדי ביצוע משימות יומיומיות. מנקודת מבט היסטורית, תהליכי הזיכרון וניהול הידע, החלו עוד בימי האדם הקדמון ואיתם אנחנו מתמודדים מאז ועד היום, כאשר הטכנולוגיות העוטפות אותן התקדמו עם השנים. בניתוח מעמיק של הטכנולוגיות, ניתן לחלק אותן לארבע תקופות זמן.
התקופה הראשונה – היא תקופת האדם הקדמון, בתקופה זו כשאדם לא ידע איך לבצע משימה כלשהי, הוא היה צריך לפנות לאדם קדמון אחר ולקוות שהידע נמצא אצלו. כך לדוגמא, כאשר רצה אדם ללכת לדוג, רק חיפוש אחר אדם עם ידע בדייג, מפגש פיזי ושיתוף המידע בין השניים היה מאפשר רכישת ידע, וזאת בלי לדבר על מדד איכות הידע הנרכש. תהליך זה לקח לאדם הקדמון זמן רב שהיה יכול להסתכם בשבועות ואף שנים על מנת למצוא ידע רלוונטי למימוש משימה בודדת.
התקופה השנייה – הינה תקופת הקרוא וכתוב. תקופה זו שהחלה לפני כ-5,300 שנה באימפריה המסופוטמית, אפשרה לאנשים להפיץ את הידע בניהם בצורה יעילה יותר מהתקופה הקודמת. זאת כאשר איש חכם היה כותב דבר מה, וכתב זה היה מופץ ומגיע לאנשים רבים בו-זמנית. רכישה, שימור והפצת הידע בתקופה זו נחשבה לטכנולוגיה הטובה ביותר במשך אלפי שנים, ואפשרה תהליכי ייעול רבים. ניתן אף להגיד כי טכנולוגיית הקרוא וכתוב חסכה לאדם הממוצע ימים ושבועות של תהליכי ניהול ידע וזיכרון לאומי, תוך הפיכת תהליכי ביצוע משימות ליעילים ומהירים יותר.
לפני כ-40 שנה נכנסנו לתקופה השלישית עם המצאתו של המחשב האישי. בחזונו של, סטיב ג'ובס ז״ל (שיש האומרים כי הוא הוגה וממציא המחשב האישי), עבודה מול ועל ידע מתבצעת ממקום אחד, על המחשב האישי. נכניס לתקופה זו גם את "גוגל" והטלפונים הניידים, וכך ניתן להגיד כי כל המידע בעולם נמצא ברשותנו בכל זמן נתון. ברור לכל כי תקופה זו גרמה להתייעלות חסרת תקדים בעולם ניהול הידע, וגרמה לאדם הממוצע להיות חכם פי כמה וכמה. במונחי זמן, נראה כי תקופת המחשב הביאה אותנו למצב שבו אנחנו לא מתעסקים ימים ושבועות שלמים בלחפש מידע על מנת לבצע משימה בודדת, אלא אנחנו משלבים את חיפוש המידע כחלק מעבודת היומיום שלנו. מחד, אנחנו צריכים להיות גאים מאוד, בכך שהתקדמנו משנים של חיפוש מידע למספר שעות בודדות, מאידך מבלי שנרגיש, אנחנו חווים בעיה חמורה אחרת והיא הצפת המידע.
למעשה, היכולת לגשת לכל המידע בעולם בלחיצת כפתור, מקרבת את המידע אלינו, אבל מקשה על מציאת התשובה, שכן בעולם תחרותי שבו כולם יכולים לגשת למידע בכמה לחיצות כפתור, התשובה הטובה ביותר נמצאת אצל מי שיעיל ביותר בעיבוד המידע ולא בהגשתו. מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי IDC – International Data Company קבע כי ה-Knowledge Worker הממוצע בעולם (כל מי שפותח מחשב בבוקר בעבודה) מבזבז כ-3-2 שעות ביום בחיפוש מידע וביצוע משימות חוזרות שהן משימות שהוא או מישהו אחר מהארגון שלו כבר עשה. לבטח כל אחד מאתנו מרגיש ביומיום כי חיפוש המידע האינסופי מביא אותו למצב של חוסר אונים, שגורר ״הימור״ על המידע הטוב ביותר שזמין. יתרה מכך , לא מעט פעמים אנו מרגישים מותשים מתהליך החיפוש, כך שאנחנו אומרים לעצמנו כי נעשה מה שנראה לנו נכון ממה שאנו זוכרים, מצב אבסורדי שמחזיר אותנו לתסמינים של תקופת האדם הקדמון.
אבל אל לנו להיות מותשים, העולם הטכנולוגי מביא עמו חדשות טובות. כך, לפני כשנתיים וחצי החבר׳ה שמפתחים את האפליקציה Waze, המציאו מאפיין שמתחבר ליומן שלנו. וכך מצאתי את עצמי יושב במשרד ולפתע הטלפון אומר לי ״צא לדרך״, והנה בלי ששמנו לב נכנסנו לתקופה חדשה, והנה ההסבר... כאשר קיימות אינספור אפשרויות להגיע מנקודה אחת לשנייה, ואינספור מקורות מידע עבור פקקים ונתוני תחבורה שונים, התרגלנו להבין כי כל זה לא חשוב, והשורה התחתונה ״פתח את האפליקציה וצא לדרך״ פותרת הכול. למעשה בתקופה זו, לה אני קורא תקופת המידע המלאכותי, לראשונה בתולדות האנושות הטכנולוגיה מאפשר שהמידע הרלוונטי בלבד, יגיע לאדם בדחיפה ולא במשיכה.
בסיום השיחה שלנו אמר לי החבר ״הדור שלנו התחנך על היכולת להביא מידע רלוונטי למקום הנכון בזמן הנכון, זו הרי העבודה שלנו, האם זה הגיוני שמחשב ידע לעשות את הדברים האלה? ואם כן, הרי זה יגרום לאנשים רבים לאבד את עבודתם״. הרגעתי את החבר ועניתי ״רכיבה על הגל הטכנולוגי מאפשרת צמצום העיסוק בתפל, והתמקדות בעיקר, כך יוכלו אנשים וארגונים באותם משאבים להגיע מהר יותר ורחוק יותר״.
אז אולי עוד קשה לנו לדמיין זאת, אבל אנחנו נכנסים לעידן חדש, עידן שבו אנחנו לא רודפים אחרי המידע, אלא הוא מוצא את דרכו אלינו, במקום ובזמן הנכון. למען האמת, אנחנו כבר נמצאים שם...תחשבו על איך גיליתם שלחבר / חברה הרחוקים שלכם היה היום יומולדת...
נשכיל להיות חכמים ולרכב על הגל הטכנולוגי, וכך נרגיש את תחושת ה ״איך הסתדרנו בלי שהמידע היה מגיע אלינו״ מוקדם מהצפוי. לחפש דברים? למצוא מידע? מי עושה את הדברים האלה היום
נכתב ע״י עידו הורוביץ, מנכ״ל Tuqqi.
www.Tuqqi.com