מאז הכרזת עניין הרכישה של בלוגר על ידי גוגל נשאלה השאלה מדוע מנוע חיפוש מוביל כגולל רכש את בלוגר (blogger.com) שהוא אתר המספק פלטפורמה ליומנים אישיים בעיקר. במהלך ימים אלו עלו תרחישים שונים כגון כניסת גוגל לתחום התוכן או הרחבת יכולות הפרסום של גוגל, תרחישים אלו אינם מתיישבים עם חזון המקימים של גוגל, מאחורי רכישת בלוגר מסתתרת חשיבה חדה וממוקדת אשר אותה אני אפרוש בפניכם בשורות הבאות.

ישנה סיבה מרכזית אחת לרכישת בלוגר על ידי גוגל.

הסיבה היא ישירה לתחום בו עוסק גוגל והוא כמובן תחום החיפוש, כמי שעקב אחר המהלכים האסטרטגיים של גוגל ומייסדיו בשנים המעטות בהן מנוע חיפוש זה קיים, ניתן לראות באופן ברור שהאסטרטגיה של גוגל היא אסטרטגיה של ביצוע חיפושים עבור הגולשים תוך כדי שילוב עסקים כנגזרת מיכולות החיפוש של גוגל ולא מתוך רצון להיכנס לתחומים נוספים.

אז מה היא הסיבה שגוגל רכש את בלוגר?  הסיבה היא פשוטה מאוד: ייעולו של גוגל כמנוע חיפוש.

הכיצד נשאלת השאלה?

בשביל לענות על שאלה אני אחלק את המאמר לארבעה חלקים. בחלק הראשון אני אתן רקע על דרך עבודתו של גוגל, בחלק השני אסביר מה זה בלוג. בחלק השלישי אסיק מסקנות ובחלק הרביעי אציין את הסיבות לרכישה.

איך עובד גוגל? (מי שרוצה להעמיק מוזמן לגשת ל case study באתר שלי על גוגל.)

גוגל הינו מנוע ספיידר (googlebot) אשר משוטט ברחבי הרשת מקישור לקישור, לכל קישור שהוא מגיע הוא סורק את העמוד ומעביר את מבנהו, תוכנו וכדומה לבסיס הנתונים שלו, אחד מהפעולות הנלוות לפעולה זו היא מיפוי הרשת. בבסיס הנתונים של גוגל קיים מיפוי של כל הלינקים ברשת האינטרנט (כל מה שגוגל הגיע אליו).

החלק השני של דרך פעולתו או יותר נכון מיקום תוצאות החיפוש, הוא אלגוריתם הרלוונטית של גוגל שעל פיו מאוחזרת בקשת המידע, אלגוריתם זה נקרא page rank, אלגוריתם זה מורכב ביותר וחלקים ממנו משתנים כמעט כל שלושה חודשים אולם הבסיס שלו מדבר על מידת הפופולאריות של דף באינטרנט אשר מבוססת על כמות הקישורים אל הדף מדפים אחרים ברחבי רשת האינטרנט.(ככל שיש יותר קישורים לדף מסוים מרחבי האינטרנט כך הוא יותר חשוב).

מה זה בלוג?

יומן אישי שבשנה האחרונה הפך לטרנד משמעותי ביותר וכיום רק בבלוגר כ 250 אלף יומנים אישיים כאלו ולמעלה ממיליון צופים, הקמת יומן כזה היא פשוטה להפליא ומהירה להפליא (פחות משתי דקות למשתמש).

האיפיון העיקרי של בלוג הוא כתיבת המחשבות או כל דבר אישי או קהילתי של בעל היומן וקישורים אל אתרים מאמרים וכתבות ואל בלוגים אחרים כמובן.

מדי יום מצטרפים אלפי בלוגים לרשת- בלוגים אלו מהווים מעין אינדקס ממוקד להתרחשויות, אתרים, כתבות, תחומי עניין ועוד.

קלות הוספת הקישורים לבלוג והפעלתנות המשמעותית שבעלי הבלוגים מתאפיינים בה יוצרים לנו אינדקס ענק בעל בינה אנושית קולקטיבית.

נחזור לגוגל – יותר נכון נחזור לרובוט של גוגל אותו רובוט אשר "זוחל" ברחבי הרשת ומגיע ללינקים. גוגל אינו יכול להתגבר על הקצב של תדירות השינויים בבלוגים, צריך להבין שחוץ מזה שכל יום נוספים אלפי בלוגים חדשים שאין עדיין קישורים אליהם (לכן גוגל לא יכול להגיע אליהם) אז כמעט כל יום בעלי הבלוגים מוסיפי ומשנים קישורים מה שמוביל לקושי רציני עבור גוגל שאינו יכול לחזור לבלוג בתדירות גבוהה עבור כל שינוי.

מה ניתן להסיק מהצרכים ומהפתרונות שמסתתרים מאחורי התהליכים המתרחשים בגוגל ובבלוגר אותם ציינתי?

כאשר מתייחסים לתופעת הבלוגים במבט על, ניתן לראות שיש לנו מעין אינדקס בעל בינה אנושית, עצום מידות אשר מתופעל על ידי מאות אלפי מוחות.

נתון זה חשוב ביותר מכיוון שהוא יוכל לחדד את תוצאות החיפוש של גוגל בכלל ובזמן אמת בפרט.

מדוע?

גוגל רכש את בלוגר ומכאן יוצא שבסיס הנתונים של בלוגר שייך לגוגל. גוגל שולט בכל הלינקים הנוצרים בבלוגר בזמן אמת ויכול לסרוק אותם בכל רגע נתון.

כאשר מתייחסים לבלוגרים כאל אינדקס אשר מתופעל על ידי מאות אלפי מוחות, אפשר לייחס משקל רב יותר לקישורים (קישורים מצטלבים וכפילויות) שנמצאים בבלוגר ועל פי זה לשכלל את ה pagerank ולהוביל לחיפוש מדוייק יותר.

זה לגבי תוצאות החיפוש הכלליות של גוגל, נקודה חשובה ביותר הוא החיפוש הבעייתי בזמן אמת וניתן לראות דוגמא ברורה לשרות החדשות (google news) של גוגל.

שרות חדשות זה של גוגל נמצא כבר תקופה ארוכה בשלב הביטא וזאת מכיוון שהוא מוגדר ככישלון.

מדוע כישלון? חוסר היכולת שלו להתחרות עם חברות חדשות מבחינת זמני התגובה לידיעות חדשותיות ובמיוחד לידיעות בלעדיות.

גוגל אשר הקדיש את הטכנולוגיה שלו לאיסוף חדשות מ 4500 מקורות מידע נתקל השכם והערב בחוסר יכולת להציג את הידיעה החשובה במרכז העניינים. זה נעוץ באלגוריתם שלו אשר קובע את מיקום הידיעה על פי הגורמים הבאים: הראשון - הידיעה שנמצאת בהכי הרבה מקורות חדשות והשני - על פי חשיבותו של כל מקור חדשות.

נוצר מצב שכאשר ישנו אירוע חדשותי, לעיתים קרובות הוא מופיע בגוגל רק לאחר מספר שעות מה שפסל את גוגל מלהיות שחקן בזירה זו.

הרי מי מאיתנו רץ לחדשות גוגל כאשר הוא שומע  שישנו אירוע חדשותי מסויים? אנחנו קודם כל רצים ל cnn או לרויטרס. גוגל לא שחקן בתחום יוקרתי זה- הוא לא יכול להיות כי האלגוריתם שלו הוא לא אנושי הוא סטטיסטי, הוא לא יודע שהמעבורת שהתרסקה היא הידיעה החדשותית החשובה ביותר כל עוד העניין עודכן רק בשלוש או ארבע ערוצי חדשות בדקות הראשונות. (מה שקרה באסון המעבורת פורסם רק כשעה אחרי בחדשות גוגל).

רבותיי, בלוגרים כפי שאמרנו הם אנשים פעלתניים ומהירים ביותר, ברגע שיש אירוע מייד אלפים ועשרות אלפים נכנסים ליומנים שלהם ומעדכנים אותם בקישורים אל מרכזי העניינים.

גוגל אשר מחובר לבסיס הנתונים של בלוגר, יודע לזהות מבחינה סטטיסטית שינויים כאלו (הבלוגרים יוצרים לינקים חדשים) ובזמן אמת, נוצר מצב שגוגל יכול לעדכן את החדשות שלו בצורה מהימנה, מהירה ובזמן אמת על ידי כך שנעזר בבלוגר שהוא מעין אינדקס "בעל בינה אנושית" (לא מלאכותית) ולהחזיר את כבודו בתחום החדשות, לחדד את חיפושיו ולהיערך בהתאם לעידן החיפוש הסמנטי.

רבותי, גוגל רותם את המוח האנושי לשירותי החיפוש שלו, עוקב אחריו מנתח אותו ופועל לפיו.

תחום ניהול הידע ניהול הידע שפרץ לעולם העסקי באמצע שנות ה- 90 תפס תאוצה ובצדק הרי אין איש אשר יכחיש או יתווכח עם חשיבותו של ניהול הידע ותיעודו.

בעקבות תחום חדש זה קמו חברות רבות אשר פיתחו כלים וטכנולוגיות לשימור, תיעוד ואחזור המידע במערכת/בארגון.

בסקירה זו אין אנו באים להמעיט בחשיבותן של טכנולוגיות אלו, להפך; אין לנו אלא הערכה למערכות מתוחכמות שבאופן ברור יכולות להצדיק את ההשקעה בהן ע"י ייעול תהליך העבודה של מאות ואלפי העובדים (תלוי בגודל הארגון ובסוג העבודה), ייעול שעל ידי ניהול נכון יתרום להשגת יעדי הארגון (Time to Market, יותר מכירות ועוד).

בימים קשים אלה בארץ ובעולם, ארגונים גדולים וקטנים כאחד מנתבים את האמצעים העומדים לרשותם לרכישות הכרח בלבד, הרזרבות, אם קיימות, נשמרות לימים קשים.

במקרים כאלה נוצר מצב אמביוולנטי : ניהול ידע נחשב ע"י רוב הארגונים ל"מותרות", השקעה שלעיתים נקברת יחד עם פרויקטים של רווחה, אך דווקא בתקופה זו חשיבות ניהול הידע גדולה מבעבר.

פיטורים מאסיביים של עובדים, מעבר תפקידים בתוך החברה, כל אלה ועוד גורמים לאיבוד ידע ומידע חיוני ואף קריטי לחברה, לעיתים עובד לוקח איתו הידע שנצבר במשך שנים, כזה שלא קיים אצל אף עובד אחר.

מסקנה: דווקא בתקופה קשה זו זקוקים הארגונים לניהול ידע יותר מתמיד..

מטרתה של סקירה זו אינה לשכנע אתכם בחשיבותו של ניהול ידע; זו ודאי ידועה וברורה בשלב זה, ואף לא לשכנע אתכם ברכישת מערכת יקרה, אלא לתת פיתרון דל תקציב מתאים לכיסם של רוב הארגונים ללא קשר לגדלם.

כמו בפרויקטים אחרים, תופס רכיב התוכנה והטכנולוגיה נתח נכבד מעוגת התקציב.

בארגונים קטנים יש למצוא תחליף לטכנולוגיה זו; בארגונים גדולים יותר יש למצוא כלים משלימים לה, עבור הצרכים המקומיים, שאינם מקבלים מענה כולל. וכאן נכנסת לתמונה תוכנת ה- Office, הנמצאת ברוב הארגונים ממילא, ואין כמעט עובד שאינו מכירה ומשתמש בה..

ישנם המשווים את האופיס למכונית המרצדס: בין הנוהגים בה יש את אלו המכירים את כל תכונותיה ומנצלים אותה בהתאם, יש את אלו אשר מנצלים את תכונותיה הבסיסיות בלבד, ויש את אלו שהמכונית "יושבת בחניה" ולא מנוצלת כמעט כלל.

אם כך, מדובר במערכת בעלת תכונות ופונקציות רבות מאוד, שבעזרתה ניתן לנהל ידע רב, אך רוב משתמשיה לא מכירים יותר מתכונות בסיסיות בלבד.

ה- Office יכול להוות פיתרון ניהול ידע מצוין לארגונים קטנים (עד 100 איש) או למחלקות בתוך ארגונים גדולים.

הפתרונות ייעודיים – ספציפיים ובאים לענות על הצורך של הארגון לתעל את המידע כך שניתן יהיה לתעד אותו ולאחזרו במקרה הצורך.

כיצד ניתן להיעזר בOffice  לצורך ניהול ידע? להלן מספר כיוונים אפשריים :

תבניות (Templates):

בגרסת XP: שיטת התגיות (Smart Tags).

בכל הגרסאות: תבניות - טכניקות פשוטות, אך יעילות למדי.

נתרכז בשיטת התבניות, שכן, מרבית הארגונים עדיין אינם משתמשים בגרסת ה- Office המתקדמת XP

ניהול ידע באמצעות התבניות :

1.         הנחיות כיצד לבצע את התהליך.

2.         דגשים לתשומת לב ייעודית לנקודות מוגדרות בתהליך (תובנות תהליכיות ותוכניות).

3.         דוגמאות של תהליכים דומים שבוצעו בעבר בארגון.

4.         נתונים ממערכות מידע לקבלת החלטה על פרמטרי התהליך.

5.         תובנות רלוונטיות שהצטברו בזיכרון הארגוני.

אנו שבים ואומרים כי הצלחתו של פרויקט ניהול ידע טמון בין היתר בשילובו בהרגלי העבודה היומיומיים של העובד, תבניות ב- Word יכולות לתת מענה מושלם..

כיצד? התבניות נבנות ב- Excel/Word מרגע שנכתבת אותה תבנית ע"י אחד העובדים, כל שנותר הוא לגשת אל המסמך,  עם בחירתו ופתיחתו נפתח קובץ חדש לחלוטין (מתאפשר מעצם שמירת המסמך כקובץ xlt/dot בהתאמה).

עצם השימוש בכותרות מובנות- Headings, מהווה הנחיה תהליכית (1).

דגשים לתהליך ולתוכן (2) ניתן לממש באמצעות הערות (Comments): לכל סעיף בו רוצים לתת דגש, מוסיפים הערה. לא נראה בהדפסה, אך יעיל בעת הכתיבה.

דוגמאות לתהליכים דומים (3) ניתן להציף ע"י הפניה לתיקיות (Folders) באמצעות כפתורי VBA המתלבשים על התבנית. אין אפשרות או רצון להוסיף Macros? ניתן לבצע קישור באמצעות Hyperlink. לחיצה על הכפתור מפעילה את ה- Explorer עם גישה לאזור התיקיות הרלוונטיות. אם התיקים אינם נשמרים ברשת, ניתן להפעילם \באמצעות אותם כפתורים, בהתאם למיקום שימורם.

ע"י הוספת כפתור או קישור המפנה למערכת (4)  ניתן באופן מוגבל אף לשלוף נתונים ממערכות מידע קיימות. במקרים מסוימים, ניתן להפעיל את המערכת עם פרמטרים קשורים.

רוצים להרחיב? ניתן לנהל את מאפייני המסמך (בסיס לטקסונומיה ארגונית) באמצעות המאפיינים של המסמך.

מאגר תובנות-

תובנות שנצברו בארגון, שמורות ע"פ רוב בראשם של האנשים, היום יותר מתמיד חשוב לשמור כמה שיותר מאותן תובנות בארגון.

ישנם סוגים שונים של תכנים אותם אנו מנהלים במסגרת מערכות ניהול הידע. כאשר אנו מדמיינים מערכת ניהול ידע, בדרך כלל עולות בעיני רוחנו דוגמאות של תובנות (Insights) שהתגלו בארגון (תגליות) ורק מומחה אחד, ותיק ומיוחד, זוכר במה מדובר. פיסות ידע אלו, מהוות את הזיכרון הארגוני והן פסגת הידע אותה אנו מבקשים לנהל. למרות זאת, בבואנו לנהל את הידע בארגון, אנו מגלים ברוב המקרים שהידע אותו אנו מנהלים פשוט יותר, בסיסי הרבה יותר. אין זה מפתיע, שכן אין טעם לנהל תובנות (ה"פנטהאוז" של הידע) אם אין אנו מנהלים את התכנים הבסיסיים ("קומות היסוד").

כיצד? מאגרי תובנות (5) ניתן ולעיתים אף מומלץ להתחיל לנהל מתוך קובץ Excel מנוהל ומנוצל כיאות (ישנן כמה חברות גדולות בעלות מערכות ניהול ידע מתוחכמות שהתחילו מאגר תובנות מ-  Excel פשוט).

 ע"י יצירת טופס הבנוי נכון, מסודר, בעל קישורים (links) וסידרת מסננים ניתן לבנות מאגר תובנות יעיל ופעיל.

"רשימות טובות" -  ניתן להכין "מאגרי ידע" קטנים ומשמעותיים בצורת רשימות טובות.

-           רשימות של מה נמצא ואיפה.

-           רשימות מומחים- מומחים בארגון לנושאים שונים אליהם ניתן לפנות בנושאים שונים ומומחים מחוץ לארגון עם התמחותם, טלפונים, כתובות, מתי נוצר קשר לאחרונה וכו'

-           רשימת עם  Links למסמכים חשובים ועוד.

כיצד עושים זאת?

כמו מאגר התובנות, גם את הרשימות הטובות ניתן ליישם דרך ה- Excel  יש לציין כי מעבר ליכולות הרגילות של ה- Excel ניתן גם להיעזר ביכולות החיפוש של היישום כמו גם קישורים בין  גיליונות שונים ויצירת “Macros” .

אופציות נוספות (ולא אחרונות) יכולות להיות:

• דוגמאות טובות – דוגמאות למסמכים שהוכחו כטובים, בהם ניתן לעשות שימוש חוזר. ניתן באמצעות הוספת הערה לתת טיפים כיצד למלא את המקומות הריקים. ניתן להכין חוזה, הסכם סודיות, מפרט וכיו"ב.
• דוחות מעקב – דוחות excel או word שבעזרתם ניתן לעקוב בקלות אחר משימות שונות.
• רשימות תיוג – מוכרות גם בשם check list. ניתן להכין רשימות כאלה ע"מ לסייע בבדיקת מסמכים ארוכים במיוחד. מאפשר קריאה מונחית ומונע שכיחת פרטים חשובים וקריטיים.
• טפסים – ניתן להכין טפסים כגון טפסי סיכום דיון, סיכום פרויקט, סיכום נסיעה, ולתת להם מאפיינים באופן אוטומטי ע"מ להקל על חיפושם. 
• סידור מסמכים: בארגונים קטנים בהם לא כדאי להכניס תוכנה לניהול מסמכים, ניתן לסדר את עץ התיקיות בהם שמורים מסמכי הארגון בצורה שתאפשר לדעת בקלות איפה לשמור כל מסמך ותקל על חיפושו תוך ניווט בעץ ההיררכי.
• מאגר טיפים והמלצות: ניתן להקים מאגר של טיפים והמלצות ב – excel תוך אפשרות סינון ע"פ כותרות שונות בהתאם לנושאים הרלוונטיים לכל ארגון.

סקרנו כאן איך ניתן להיעזר בכלים המצויים בכל מחשב לצורך ניהול ידע, תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת גם שימוש ידני בפתרונות המוצעים. כל ארגון יכול לבחור לו את האמצעים המתאימים לו ולתכנן בחוכמה איך לשלבם בתהליכי העבודה הקיימים.

חשוב לציין כי מקומו של ה- outlook לא נפקד מתהליכים אלה – בישום זה ניתן לערוך התאמה מסוימת של המערכת לצרכי המשתמשים כזו שתאפשר זרימת מידע חלקה וקלה למשתמשים וכך יימנע איבוד של מידע חיוני.

כיצד נוכל לתעל את תהליך ניהול הידע להשגת יעדי הארגון? כיצד נבטיח שלא נסטה מהמסלול המתוכנן וננהל ידע לשם שיתוף ידע כמטרה בפני עצמה, ללא קשר ליעדים המקוריים? כל כך קל להתבדר בתהליך, ולמרות הכרזתנו שאנו מנהלים ידע למען הארגון ומטרותיו, אנו מוצאים את עצמנו לאחר חודשים מנהלים ידע שלא מאד חשוב, לא מאד רלוונטי ובהחלט לא ברורה כדאיות ההשקעה.

כדי להבטיח תיעול הידע למטרות הנכונות, מומלץ להקדים ולשאול את השאלות הנכונות:

·        מדוע אנו מעוניינים לנהל ידע?

·        אילו יעדים ארגוניים בכוונתנו לקדם ע"י ניהול ידע.

·        כיצד תהליך ניהול הידע יסייע בהשגת יעדים אלו.

המענים לשאלות אלו צריכים ללוות ולהנחות אותנו לכל אורך תהליך ניהול הידע- משלב גיבוש האסטרטגיה ועד לשלב המדידה והבקרה;

גיבוש האסטרטגיה-  עלינו להקפיד על איזון בין ניהול ידע כאמצעי להשגת יעדים ארגוניים קיימים ובין מינוף הידע לטובת צמיחה עתידית.

זהירות מוקש!: חשוב להקפיד שלא להשתמש בניהול ידע כאמצעי לשיתוף ידע- שיתוף ידע יסייע לתהליך אך אינו מהווה מטרה בפני עצמה.

בנית תכנית העבודה- ראשית יש לאתר את תחומי הליבה בארגון, בשלב שני יש לבצע תעדוף של כלל התחומים  לאור מידת חשיבותם להשגת היעדים הארגוניים.

זהירות מוקש!: חשוב שלא לבחור בפעילויות רק מכיוון שיש שותפים המבקשים לקדם את הנושא.

בחירת הנושאים הפרטניים- כאשר בוחרים נושאים פרטניים לפעילות חשוב שהבחירה תיעשה בהתאם לצורך ולפערי ידע קיימים. חשוב לבחון עלות / תועלת של קידום הנושאים הפרטניים אל מול היעדים העסקיים.

זהירות מוקש!: התמקדות בנושאים בהתאם לצורך ולא בהתאם לסל הפתרונות הקיימים.

אפיון צרכים- ביצוע האפיון יתבצע על סמך תהליכי עבודה בהם ישולב ניהול הידע. בתהליך יזוהו  ILP Information Leverage point ).)

זהירות מוקש!: חשוב באפיון הצרכים שלא להסתמך על דעת המנהלים בלבד, אלא על צרכי הידע של משתמשי הקצה.

הקמת גרעין התוכן – גרעין התוכן ייבנה בהתאם לנושאים הפרטניים שאופיינו תוך שימוש בטכנולוגיות ניהול הידע המתאימות לכל אחד מן הנושאים.

זהירות מוקש!:  חשוב שהקמת גרעין התוכן תהא תואמת את נקודת מבטו של ספק הידע ולא של צרכן הידע.

תהליכי מדידה ובקרה- חשוב ! חשוב ! חשוב ! בשלב סופי זה נוכל לבדוק את עצמנו; האם אכן התמדנו לצעוד בשביל שהגדרנו ולא לסטות ממנו?  האם תהליך ניהול הידע אכן תרם לארגון בקידום יעדיו?.

לשם ביצוע הבקרה נוכל לשלב בין מדדי שימוש (מידת השימוש בפתרונות ניהול הידע ובידע החדש הנאגר בהם) ומדדי תפוקה (למשל כמה פעמים סייענו בשחזור הצלחות, כמה טעויות חוזרות הצלחנו למנוע) מדדים איכותיים עשויים לסייע לנו בתהליך זה.

נסכם את שאמרנו במספר כללי אצבע:

·        אין להגדיר מטרות מובחנות לתהליך ניהול הידע, מטרותיו לעולם יהיו סיוע בקידום היעדים הארגוניים.

·        אין לטעות ולפעול מתוך "המצוי" אלא מתוך "הרצוי" כלומר לא לבחור בנושא כי זיהינו שותפים המבקשים לקדם אותו, לא לפעול  מתוך פתרונות ניהול ידע קיימים , אלא לעולם מתוך ובהתאם לצורך.

·        תמיד לנגד עינינו תעמוד השאלה כיצד תהליך ניהול הידע יסייע להשגת יעדי הארגון והיא תהיה שזורה בכל אחד משלבי התהליך.

Artifact  Knowledge בתרגום מילולי הנו "ידע מלאכותי, מעשה ידי אדם".

ואכן, Knowledge Artifact מתייחס לדברים המוחשיים שאנשים יוצרים או נעזרים בהם, כחלק ובמהלך עבודת הידע.

כדברי Hugh Beyer and Karen Holtzblat, כאשר אנשים עושים שימוש ב- sKnowledge Artifact הם בונים את דרך עבודתם דרכם.

דוגמאות יכולות לכלול מצגות, תיעוד, לקחים ועוד.

כדי לאתר ולהבטיח השימוש ב- Knowledge Artifacts, יש לשאול מספר שאלות:

א. מה יש לכל פרט לתרום לנושא?

ב. היכן הם מאוחסנים?

ג. האם ניתן לעשות בהם שימוש ושימוש חוזר ע"י אחרים?

ד. כיצד הם תורמים ליצירת ערך לארגון?

ה. האם הם תומכים את המטרות האסטרטגיות?

אתר תומך קהילת ידע המספק סביבה וירטואלית למפגשי קהילת ידע פרונטאליים. התכנים באתר מתמקדים בניהול ידע ושיתוף ארגונימידע על אירועי הקהילהמסמכיםמחקרים וקישורים לאתרים אחרים. ההצטרפות לקהילה ולאתר היא חינם.

צפייה מהנה!

כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.

'בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן: ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.'

-- משליפרק כ"גפסוק ג'.