1.  אתר ניהול ידע חדש נוסף לרום: בנוסף לאתר הבית kmrom.com המיועד לאנשי ניהול ידע, מעתה אתר חדש kmrom.co.il למנהלים בארגון. מוזמנים להיכנס, להתרשם ולהפנות מנהלים שייכנסו גם.

2. גאים לשתף כי ד״ר מוריה לוי עומדת בראש קורס חדשני וראשון בעולם מסוגו לשילוב ניהול ידע ובינה מלאכותית. בקורס שנפתח באפריל כ 80 משתתפים ואיתה בצוות שני מרצים מומחים מארצות הברית ואחד מתאילנד. הקורס שמשכו 22 שבועות, נותן מבוא לבינה מלאכותית, סוקר פתרונות בינה מלאכותית לטובת ניהול ידע ומציע כיצד איש ניהול הידע יכול להשתלב ולתרום לכל פרויקטי ניהול הידע בארגון.

3. קורס ניהול ידע בשיתוף מכון התקנים ייפתח ביוני ב01.06.2021 לפרטים נוספים לחצו כאן 
 חברת רום מריצה השנה מספר מחזורים, חלקם פרונטליים וחלקם מקוונים, לפרטים נוספים ומועדי קורסים >>

בתחילת שנות התשעים, כ65% מכלל הילדים מתחת לגיל חמש בויאטנם, סבלו מתת-תזונה.

בדצמבר 1990 הגיעו חברי הארגון האמריקאי "Save the Children" ג'רי ומוניק שטרנין למחוז קוונג שונג ופתחו משרד להצלת הילדים.
לאחר מחקר אינטנסיבי שכלל כ-2000 ילדים מתחת לגיל 3 הסובלים מתת תזונה, התעניינו צמד החוקרים ושאלו –האם קיימים במחוז ילדים שמגיעים ממשפחות עניות מאוד ומוזנים באופן משביע רצון?
התשובה הייתה: כן. ישנם ילדים ממשפחות עניות מאוד שהם בריאים! הם מעטים במספר אך קיימים.

אותן משפחות עניות שהצליחו להימנע מתת תזונה ללא גישה למשאבים מיוחדים העלו את התהיה - מה עשו משפחות אלו שאחרים לא עשו?
לצורך כך, ביקרו חברי הקהילה בשש מהמשפחות העניות ביותר עם ילדים מוזנים היטב בכל אחד מארבעת הכפרים.

במהלך התצפית התגלה הפיתרון - בני המשפחה אספו שרימפסים וסרטנים זעירים משדות אבק והוסיפו אותם לארוחות ילדיהם. מזונות אלו עשירים בחלבון ובמינרלים.
בנוסף בני המשפחה דאגו להוסיף לארוחות ילדיהם צמחי בטטה שעשירים במרכיבים תזונתיים חיוניים.

מעניין היה לגלות שמאכלים אלו היו נגישים לכולם, אך מרבית חברי הקהילה האמינו שהם אינם הולמים ילדים צעירים.
יתר על כן, אותן אימהות האכילו את ילדיהן בארוחות קטנות יותר שלוש עד ארבע פעמים ביום, ולא בשתי הגדולות הנהוגות בקרב יתר חברי הקהילה במחוז.
אימהות אלו גם האכילו את ילדיהן באופן פעיל במקום להניח אוכל לפניהן, ודאגו שלא יבוזבז אוכל.

מהי סטייה חיובית (PD)?

גישה לשינוי התנהגותי וחברתי המבוססת על ההנחה, שבכל קהילה ישנם אנשים שהתנהגויות או אסטרטגיות לא שכיחות אך מוצלחות, מאפשרות להם למצוא פתרונות טובים יותר מאחרים לבעיה.
כל זאת למרות התמודדות עם אתגרים דומים ועם משאבים וידע זהים לחבריהם.

היעילות בשיטת סטייה חיובית
אנו כאנשי מקצוע בארגונים, מספקים לרוב פתרונות מתוך הידע והניסיון שלנו, של מחקרים, של סיפורי הצלחה נוספים וכו', בעוד שלרוב, ישנם אנשים בארגון שמחזיקים בפיתרון לאתגר.
עלינו רק לאתר אותם ולשכפל את התנהגותם כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים בארגון.

בשיטה זו הפיתרון מושג בצורה המיטבית מכיוון שהוא שהוא פיתרון מוכח באוכלוסייה מאותו הסוג. הוא אינו דורש ניסוי וטעיה.
כמו כן, מדובר בפיתרון יעיל – הוא אינו דורש משאבים נוספים ומיוחדים מעבר למה שכבר קיים באותה אוכלוסייה. אינו דורש תכנון ארוך ומורכב, אלא מגיע כבר "תפור" ומוכח.

אך הכח הגדול בשיטה לטעמי, נעוץ באחד ממרכיבי ההשפעה החזקים הפועלים על בני אדם – מרכיב "ההוכחה החברתית" (Social Proof).
הוכחה חברתית היא הנטייה של בני אדם לבצע פעולה, בעקבות ביצוע אותה פעולה על ידי אנשים אחרים בחברה.
כאשר כשל או חוסר הצלחה מסוים טבוע כל-כך חזק בחלק ניכר של האוכלוסייה שלנו, המכשול הגדול הוא לייצר אמון בפיתרון ומחויבות לתהליך מצד אותם עובדים.
מרכיב ההוכחה החברתית דוחף את קהל היעד שלנו לאמץ התנהגות לא שכיחה, בעזרת העובדה שהיא כבר נהוגה על ידי פרטים אחרים בארגון.

אם נשכיל לייצר שיתוף ומעורבות של קהל היעד שלנו על ידי צפייה בסיפורי הצלחה ועל ידי התנסות מעשית שלהם בפיתרון באופן החוויתי ביותר שניתן, נוכל לרתום אותם לתהליך ולקדם משמעותית את יישום הפיתרון גם במסגרת שלהם.

בחזרה לויאטנם
ההורים לילדים הסובלים מתת תזונה, הגיעו לשדות וראו כיצד השיטה עובדת במשפחות בעלות הסטייה החיובית.
החלו לצאת לשדות האורז באופן יומיומי, והתנסו בעצמם באיסוף שרימפסים וסרטנים זעירים ובליקוט צמחי בטטה. הם למדו להכין ולבשל אוכל שונה בצורות בישול חדשות עבורם.

תת התזונה פחתה ב -85%! ב -14 הקהילות הראשונות שאימצו את השיטה.
במהלך השנים הבאות הפכה שיטת הסטייה החיובית לתוכנית ארצית בווייטנאם, שסייעה ליותר מ -2.2 מיליון בני אדם, כולל למעלה מ -500,000 ילדים בשיפור מצבם התזונתי.

כיצד תעשו זאת נכון אצלכם בארגון?

1. זהו את תחומי הידע ואת הפעילויות הקריטיות שלכם.
2. חפשו את הצוותים שמניבים את הביצועים הטובים ביותר בתחומים האלו (צוות המכירות הטוב ביותר, הצוות השירותי ביותר, המפעל הבטוח ביותר, הצוות המעורב ביותר, הייצור המהיר ביותר, צריכת המשאבים הנמוכים ביותר וכו 'וכו').
3. למדו מהם באופן יזום. השתמשו בראיונות, תצפיות, סקרים כו' כדי להבין את סוד ההצלחה שלהם.
4. שתפו אותם עם חברי הארגון האחרים ואתגרו את האחרים לספק את אותן התוצאות

מקורות

http://www.nickmilton.com/2014/11/positive-deviance-in-business-context.html 
https://www.researchgate.net/publication/316544874_Identification_and_Amplification_of_Tacit_Knowledge_The_Positive_Deviance_Approach_as_Knowledge_Management_Praxis 

בדיקת קבלת משתמשים UAT (User Acceptance Testing) הינה בדיקת איכות אשר מבוצעת בסוף תהליך פיתוח מקוון של מוצר (כגון: יישום, מערכת, תוכנה).

הבדיקה נעשית כשלב אחרון, לאחר שהושלמה בדיקת פונקציונלית (כגון: האם הכפתורים לחיצים, האם הדפים נפתחים), על ידי צוות פיתוח המוצר העוסק בהבטחת איכות (QA - Quality Assurance). הבדיקה מתמקדת בשאלה האם המוצר עונה על צורכי המשתמשים והיעדים העסקיים המקוריים.

הבדיקה מבוצעת על ידי הלקוח שביקש את הפיתוח, למשל העסק; זאת, כדי לוודא שהמוצר עובד תקין מבחינת מראה, הצגת תוכן, שימושיות. כמו כן נבחנת ההשתלבות עם פיתוחים/ רכיבים אחרים הקשורים לתהליך לפני השקה ללקוחות הקצה.
בדיקת קבלת משתמשים הינה שלב חיוני שמבטיח כי רק מוצרים תקינים יסיימו את מסלול הפיתוח וישוחררו להשקה.

תיאור מחזור חיי פיתוח מוצר:

יתרונות לביצוע בדיקות UAT

• שביעות רצון לקוחות – המוצר פותח עבור לקוחות קצה. בדיקות UAT מבטיחות שהמוצר ישרת את המטרה אליה נועד ומקטינות את הסיכוי שהמוצר יתקל בליקויים בעת השימוש בו ובכך תורם לחוויית משתמש טובה.
• חיסכון בזמן - אם המוצר לא ישרת את דרישות הלקוחות, יהיה צורך להחזיר את המוצר לפיתוח וייקח זמן לאתר את הליקויים ולבצע את התיקונים. הדבר יגרור לבזבוז זמן יקר של הלקוחות ושל צוות הפיתוח.
• חיסכון בעלות – לאחר השקת המוצר, קשה יותר לבצע שינויים בפיתוח המוצר מבחינת משאבים ועלויות. בדיקת קבלת משתמשים מבטיחה שהמוצר יגיע ללקוחות ללא תקלות, כך שלא יהיה צורך להקצות עלות נוספת בכדי לתקן ליקויים.

 להלן תיאור תת-השלבים בבדיקות UAT. מדובר בשלבים המאפיינים כל פרויקט, ועם זאת, הדגשים שבהם מותאמים לאופי של פרק זה במחזור חיי הפיתוח.

1. תכנון:

• הגדרת היקף הבדיקות.
• הגדרת לוח זמנים לתחילת ולסיום הבדיקות, בהתאם לזמן המתוכנן להשקת המוצר.
  כמו כן, לוח זמנים לתיקון ליקויים ובדיקה חוזרת לאחר התיקונים.
• הקצאת צוות בודקי UAT ומנהל בדיקות על מנת לפקח על התהליך.
  הבודקים צריכים להיות מיומנים, בעלי ניסיון ועליהם להכיר היטב את המוצרים ואת הדרישות העסקיות.
• הקמת סביבת עבודה לביצוע הבדיקות.
• כתיבת תסריטים והנחיות לביצוע הבדיקות כולל התוצאות המצופות מהבדיקות.
  כמו כן, כתיבת מדריכים לשימוש ותפעול המוצר.
• גיבוש שיטה לתיעוד מהות הבדיקות ולדיווח על ליקויים לתיקון חוזר.

2. ביצוע
לאחר תכנון הבדיקות, ניתן לבצע את הבדיקות בפועל ולאחר מכן להחליט אם ניתן להתקדם לשלב השקת המוצר.
הבדיקות צריכות להיות יעילות, לכסות את כל התרחישים שעלולים להיות בשימוש המוצר, להתבצע תוך תקשורת שוטפת בין הבודקים לבין צוות המפתחים, לתיקון באגים במקרה שזוהו כאלה.

3. תיעוד
תיעוד ממצאי הבדיקות המוצלחות והליקויים הנדרשים לתיקון, לצורך מעקב אחר התקדמות התהליך. תיעוד מסודר הינו בסיס לשיפור תוצאות הבדיקות הנוכחיות והעתידיות.

4. אישור
לאחר בדיקה כי כל הבדיקות הושלמו, כולל השלמת תיקון ליקויים ובדיקתם הנוספת, ניתן לאשר שהמוצר עומד בדרישות העסק ושניתן לשחרר את הפיתוחים להשקה.

5. סיכום והפקת לקחים
סיכום פעילות וניתוח תוצאות בדיקות ה-UAT ביחס לעמידה בלוחות הזמנים, איכות הבדיקות, התנהלות כל בעלי העניין בפרויקט: בודקים, מפתחים, מנהלי פרויקטים. זאת, במטרה לשמר את נקודות החוזק בתהליך, לזהות כשלים ולהגדיר דרכי פעולה לשיפור על מנת שיושמו בבדיקות ה-UAT הבאות.

לסיכום, תוצר מוצלח הינו כזה שתואם את ציפיות הלקוחות ושעונה על המטרה אשר יועד אליה. כאשר נבצע את הבדיקות המתאימות, לרבות בדיקות קבלה של משתמשים, נוכל להבטיח חווית משתמש ושביעות רצון טובה של הלקוחות שלנו.

כולם מכירים או לפחות שמעו על המונח "האינטרנט של הדברים" (IoT - Internet of things). האינטרנט של הדברים מגדיר קשרים בין מגוון מקורות ברשת ומאפשר לצרוך מידע בהתאם לתחומי העניין של הגולש.

אבל מה הגולש עושה עם המידע הזה? פה נכנס לתמונה המונח: האינטרנט של ההתנהגות (IoB – Internet of Behavior).
האינטרנט של ההתנהגות (IoB – Internet of Behavior) הוא השלב הבא בהבנת התנהגות הגולשים וזהו רובד נוסף בענף השיווק בעיקר. זהו תהליך שבו המידע שנאסף מעובד במונחים של פסיכולוגיה התנהגותית, מנסה להבין וחוזה את התנהגות המשתמש בהתאם לאותה דאטה שאסף.

החוקר Gothe Nyman בנה מודל שמתאר את התפתחות התנהגות הגולשים ברשת, החל מאיסוף מידע, מעקב וביצוע פעולות בהתאם וגיבוש תובנות. הוא הסביר כי ברגע שמצליחים להתחקות אחר מסלול חיפוש המידע של הגולש, ניתן גם לחזות את התנהגותו הצרכנית ONLINE כי בעוד שה IoT מדבר על נתונים ומידע, הרי שהתנהגות הצרכנים עוסקת בשתי השכבות הגבוהות יותר בפירמידה- ידע וחוכמה, שכן מתוך הנתונים והמידע ניתן לגזור ידע על ההתנהגות והבנות שיסייעו לחברות להפוך את הידע הזה לתועלתם.

ההבנה הזו יכולה להשפיע על מספר תחומים שלהם נגיעה ישירה ולא ישירה בתחום ניהול הידע:

1. חווית UX – ניהול ידע קלאסי לוקח בחשבון חווית UX טובה. הבנת התנהגות הגולש לאחר שאסף את כל המידע הנדרש, יכולה לסייע לעסקים ולארגונים לשפר את הממשק אל מול הגולש וכפועל יוצא מזה את חווית המשתמש.
2. אופטימיזציית חיפוש search experience optimization) - SXO) – אופטימיזציית חיפוש גם היא קשורה ישירות לחווית משתמש טובה. היכרות עם התנהגות הגולשים בהתאם לתוכן אותו הם צורכים, תאפשר לנו להנגיש מידע בצורה מיטבית וללא השקעה קוגניטיבית רבה מצד הגולש.
3. שיפור שירות – ארגונים העוסקים בעיקר במתן שירות יוכלו גם הם לשפר את השירות אל מול לקוחותיהם בכך שישכילו לנתח את התנהגות הגולשים ולהנגיש כבר בקדמה את השירותים המבוקשים ביותר.
4. מוצרי קצה – חברות המפתחות מוצרים, יוכלו לעשות התאמות במוצריהן בהתאם לסוגי המידע שהגולשים חיפשו, כך שהמוצר יתן מענה לכל הסוגיות.

 מקורות:
https://gbksoft.com/blog/internet-of-behaviors/#:~:text=Internet%20of%20Behavior%20is%20intended,performance%20and%20predict%20the%20future 
https://www.bocasay.com/internet-behaviors-digital-marketing/ 

שם האירוע: Innovative Knowledge Management and Transferring Knowledge

מיקום האירוע: Athens, Greece

תאריך:  2021\04\08-09
לפרטים נוספים: לחצו כאן

שם האירוע: Knowledge Management and Collaboration

מיקום האירוע: Istanbul, Turkey

תאריך:  2021\04\26-27
לפרטים נוספים: לחצו כאן

הספר, Judgement Calls: 12 stories of big decisions הוא ספר שנכתב על ידי Thomas Davenport ו- Brook Manville ופורסם בשנת 2012. היוזמה לכתיבת הספר החלה בארוחת צהרים של Davenport (אחרת הדמויות המוערכות על ידי בעולם ניהול הידע) יחד עם Larry Prusak שותפו לאחד הספרים המשפיעים ביותר בעולם ניהול הידע- Working Knowledge. ידע ומידע כבר יש בנמצא- כך התדיינו; מה השלב הבא לקידום ביצועים בארגונים? וכך הגיעו למסקנה שנכון לחקור יותר לעומק את עולם קבלת ההחלטות ולכתוב עליו. מסיבות שונות, Prusak לא יכל להצטרף לכתיבה בפועל, ועל כן הוא שותף רק ליוזמה ולמבוא לספר שנכתב על ידו.

הספר מציג תפיסה של תרבות קבלת החלטות בארגונים שעיקריה תהליך סדור, החלטות מבוססות נתונים, מידע וידע, מבוססות טכנולוגיה, ובעיקר- שיתופיות רחבה בתהליך. הספר כתוב כאוסף סיפורים המציג כל אחד, קבלת החלטה משמעותית וקריטית בארגון (אמתי) אחד. ברובם של ארגונים אלו, השינוי, גרם גם להתפתחות תרבות קבלת החלטות שונה מתהליכי קבלת ההחלטות המסורתית, בה נהגו קודם לכן.

מסרים מרכזיים:

• מדובר בעניין של תרבות לשיתוף, ולא רק הגדרת תהליך חדש
• ערכי הארגון הם בסיס מצוין לתהליך קבלת החלטות נכון
• נתונים, מידע, ידע וטכנולוגיה משפרים החלטות
• חשוב להתחיל בזיהוי הצורך וההזדמנויות
• מתחייבת כוונה והשקעה; אין כאן מקריות כאשר מדובר בהחלטות נכונות לאורך זמן
• חשוב לדעת לתעדף
• צריך להתכונן לשינוי ולנהל אותו
• צריך לתרגל ולתחזק תרבות של קבלת החלטות ארגונית
• וגם כאן- מנהיגות היא מפתח.

וכן, יש מקום לשונות בין ארגונים.
כמו תמיד- כל ספר של Davenport מעורר מחשבה ורעיונות ללמידה. בהחלט כדאי לרוץ ולקרוא

להלן עיקר דרכי הפעולה שעלו מהסיפורים השונים.

מעבר למסרים המרכזיים החוזרים, הודגשה בסיכום בכל סיפור תובנה ייחודית נוספת: