בדיקת קבלת משתמשים UAT (User Acceptance Testing) הינה בדיקת איכות אשר מבוצעת בסוף תהליך פיתוח מקוון של מוצר (כגון: יישום, מערכת, תוכנה).
הבדיקה נעשית כשלב אחרון, לאחר שהושלמה בדיקת פונקציונלית (כגון: האם הכפתורים לחיצים, האם הדפים נפתחים), על ידי צוות פיתוח המוצר העוסק בהבטחת איכות (QA - Quality Assurance). הבדיקה מתמקדת בשאלה האם המוצר עונה על צורכי המשתמשים והיעדים העסקיים המקוריים.
הבדיקה מבוצעת על ידי הלקוח שביקש את הפיתוח, למשל העסק; זאת, כדי לוודא שהמוצר עובד תקין מבחינת מראה, הצגת תוכן, שימושיות. כמו כן נבחנת ההשתלבות עם פיתוחים/ רכיבים אחרים הקשורים לתהליך לפני השקה ללקוחות הקצה.
בדיקת קבלת משתמשים הינה שלב חיוני שמבטיח כי רק מוצרים תקינים יסיימו את מסלול הפיתוח וישוחררו להשקה.
תיאור מחזור חיי פיתוח מוצר:
יתרונות לביצוע בדיקות UAT
- שביעות רצון לקוחות – המוצר פותח עבור לקוחות קצה. בדיקות UAT מבטיחות שהמוצר ישרת את המטרה אליה נועד ומקטינות את הסיכוי שהמוצר יתקל בליקויים בעת השימוש בו ובכך תורם לחוויית משתמש טובה.
- חיסכון בזמן - אם המוצר לא ישרת את דרישות הלקוחות, יהיה צורך להחזיר את המוצר לפיתוח וייקח זמן לאתר את הליקויים ולבצע את התיקונים. הדבר יגרור לבזבוז זמן יקר של הלקוחות ושל צוות הפיתוח.
- חיסכון בעלות – לאחר השקת המוצר, קשה יותר לבצע שינויים בפיתוח המוצר מבחינת משאבים ועלויות. בדיקת קבלת משתמשים מבטיחה שהמוצר יגיע ללקוחות ללא תקלות, כך שלא יהיה צורך להקצות עלות נוספת בכדי לתקן ליקויים.
להלן תיאור תת-השלבים בבדיקות UAT. מדובר בשלבים המאפיינים כל פרויקט, ועם זאת, הדגשים שבהם מותאמים לאופי של פרק זה במחזור חיי הפיתוח.
1. תכנון:
- הגדרת היקף הבדיקות.
- הגדרת לוח זמנים לתחילת ולסיום הבדיקות, בהתאם לזמן המתוכנן להשקת המוצר.
כמו כן, לוח זמנים לתיקון ליקויים ובדיקה חוזרת לאחר התיקונים.
- הקצאת צוות בודקי UAT ומנהל בדיקות על מנת לפקח על התהליך.
הבודקים צריכים להיות מיומנים, בעלי ניסיון ועליהם להכיר היטב את המוצרים ואת הדרישות העסקיות.
- הקמת סביבת עבודה לביצוע הבדיקות.
- כתיבת תסריטים והנחיות לביצוע הבדיקות כולל התוצאות המצופות מהבדיקות.
כמו כן, כתיבת מדריכים לשימוש ותפעול המוצר.
- גיבוש שיטה לתיעוד מהות הבדיקות ולדיווח על ליקויים לתיקון חוזר.
2. ביצוע
לאחר תכנון הבדיקות, ניתן לבצע את הבדיקות בפועל ולאחר מכן להחליט אם ניתן להתקדם לשלב השקת המוצר.
הבדיקות צריכות להיות יעילות, לכסות את כל התרחישים שעלולים להיות בשימוש המוצר, להתבצע תוך תקשורת שוטפת בין הבודקים לבין צוות המפתחים, לתיקון באגים במקרה שזוהו כאלה.
3. תיעוד
תיעוד ממצאי הבדיקות המוצלחות והליקויים הנדרשים לתיקון, לצורך מעקב אחר התקדמות התהליך. תיעוד מסודר הינו בסיס לשיפור תוצאות הבדיקות הנוכחיות והעתידיות.
4. אישור
לאחר בדיקה כי כל הבדיקות הושלמו, כולל השלמת תיקון ליקויים ובדיקתם הנוספת, ניתן לאשר שהמוצר עומד בדרישות העסק ושניתן לשחרר את הפיתוחים להשקה.
5. סיכום והפקת לקחים
סיכום פעילות וניתוח תוצאות בדיקות ה-UAT ביחס לעמידה בלוחות הזמנים, איכות הבדיקות, התנהלות כל בעלי העניין בפרויקט: בודקים, מפתחים, מנהלי פרויקטים. זאת, במטרה לשמר את נקודות החוזק בתהליך, לזהות כשלים ולהגדיר דרכי פעולה לשיפור על מנת שיושמו בבדיקות ה-UAT הבאות.
לסיכום, תוצר מוצלח הינו כזה שתואם את ציפיות הלקוחות ושעונה על המטרה אשר יועד אליה. כאשר נבצע את הבדיקות המתאימות, לרבות בדיקות קבלה של משתמשים, נוכל להבטיח חווית משתמש ושביעות רצון טובה של הלקוחות שלנו.