ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אפריל 2015 - מהדורה מס' 187
גיליון אפריל 2015 - מהדורה מס' 187
גיליון:

1. ב- 29 באפריל ייפתח מחזור נוסף של קורס ניהול הידע "לדעת יותר". לסילבוס והרשמה yamit@kmrom.com

 

2. ב- 31/03 התקיים כנס ניהול הידע השנתי של פורום ניהול הידע בישראל. ד"ר מוריה לוי הנחתה את הכנס, והשתתפו בו כ- 100 חברי עמותה.
הפורמט השנה היה של אל-כנס. הוא נפתח בהרצאה מרתקת של ד"ר ענת הוכברג-מרום מומחית טרור עולמי שדיברה על תפיסה חדשנית לניתוח השימוש של אל-קעידא ודעאש ברשתות חברתיות, ולאחר מכן המשיך ברצף של 9 סדנאות סביב תחומי ניהול ידע שונים וסביב פעילות ניהול הידע במגזרים השונים.

 

3. ב 24-25 בנובמבר יתקיים הכינוס הלאומי ה- 13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נקיים שני מושבי ניהול ידע- האחד בתחום פיתוח הידע והחדשנות, והשני בתחום שימור ידע מומחים.
עמיתי ניהול ידע המבקשים לקחת חלק ולהרצות- נא פנו לד"ר מוריה לוי (moria@kmrom.com) הנחה למרצים ברישום לכנס. חברים אחרים- נא שריינו את הזמן למסלול ניהול הידע והחדשנות.

 

4. לארגון פעמונים דרוש מנהל ניו מדיה:היכרות עם מערכות ניהול תוכן, נסיון בניהול רשתות חברתיות,נסיון בחיפוש וקידום תכנים באינטרנטבעל יכולות כתיבה בעברית ואנגלית. רצוי בעל רקע בעולם התוכן של כלכלה וכלכלת המשפחה.קורות חיים לשלוח ל: revitalbu@gmail.com 

 

5. משפחת ROM מאחלת חג פסח כשר ושמח לכל קוראי העיתון.

חברה מסוימת העוסקת בתחום המזון והמשקאות, זיהתה צורך לחבר את קהל לקוחותיה לחברה ולמוצריה. כפתרון חדשני החליטה להקים אתר אינטרנט קהילתי וייעודי ללקוחותיה. האתר מאפשר ללקוחות החברה ליהנות ממגוון פעילויות ותכנים שעוצבו ותוכננו עבורם, אזור ייעודי להעלאת רעיונות למוצרים חדשים ושיתוף בחוות דעתם של הלקוחות על מוצרי החברה השונים.


חברה זו אינה לבדה במסע לחדשות ככלי לקידום שיתוף בידע. בעשור האחרון ארגונים עסקיים בעולם וגם בארץ החלו לזהות כי הטמעת תשתית ארגונית לניהול ידע מובילה לחדשנות הארגונית וליתרון על פני המתחרים.

 

מהי חדשנות?


באנגלית Innovation היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים. חדשנות עוסקת במשהו הנעשה מהותית באופן שונה ולא בעשיית אותם הדברים בצורה טובה יותר.
כמה פעמים יצא לכם להיות שותפים בישיבה וחשבתם ללא הפסקה על פתרון חדשני שיכול לפתור את הצורך/הבעיה לשיפור המצב הקיים? או הרצון למצוא רעיון שאף אחד עוד לא חשב עליו בארגון?
מאמינה שיצא לכם להיות לפחות פעם אחת בסיטואציה שכזו או לפחות להיות שותפים לישיבת "סיעור מוחות" לשיפור תהליכים קיימים וחידוש מוצרים בארגון שלכם.
כמנהלי ידע אנחנו מתבקשים למצוא או להציג פתרונות לצרכים שעולים מהשטח. במילים אחרות לחשוב "מחוץ לקופסא" ולתת פתרון למשתמשי הקצה שיהיה יותר יותר קל, פשוט, נגיש ומהיר.

 

אז איך עושים את זה?


בואו נצא למסע קטן...

  •  הצעד הראשון והמורכב הוא זיהוי הצורך ומיקוד הבעיה: החברה שתיארתי בתחילת הכתבה פעלה רבות באמצעות קבוצות מיקוד, סקר אינטרנטי לקהל לקוחותיה, ישיבות לסיעור מוחות עם עובדי החברה זאת על מנת להבין מה לא עובד טוב דיו במצב הקיים. בשלב השני הוצגו התוצאות בפני חבר המנהלים שמיקד את הצורך "לחיבור בין קהל הלקוחות לחברה והצורך לייצר שייכות ביניהם"
  • כעת אנחנו יודעים מהי הבעיה ועכשיו עלינו לעלות רעיונות לפתרון: רצוי לחשוב באופן פרקטי מתוך מחשבה שהפתרון יהיה בר יישום ומותאם לקהל משתמשים רחב ביותר. בחברה שהוצגה עלו מספר רעיונות לחיבור הלקוחות לחברה. החל מסיורים במפעלי החברה, חלוקה של מוצרים חדשים בחינם לקבוצת לקוחות, מבצעים/קופונים, השתתפות של לקוחות ברעיונות למוצרים חדשים ועוד...
  • בחירת הרעיון ליישום: כל הרעיונות עשויים להיתפס כטובים בפעם הראשונה שאנחנו חושבים עליהם. רצוי לא לשלול רעיונות מראש, אך יש לבצע בחינה קפדנית ע"פ קריטריונים שונים ומוגדרים המותאמים לאסטרטגיה הארגונית. צוות הפרויקט לגיבוש הרעיון וחבר המנהלים בחברה שבסיפורנו, בחרו בפתרון של אתר קהילתי חדשני ללקוחות, כזה העונה על צורכיהם, וניתן ליישמו במשאבים מוגבלים ומוגדרים, למרות היותו חדשני ומיוחד.
  •  קידום הרעיון לביצוע - בשלב זה החדשנות מפנה מקומה לביצוע הרעיון: כתיבת אפיון מסודר, הגדרת לוחות זמנים לביצוע, שיתוף והצגת הרעיון לגורמים הרלוונטיים ליישום תוך הקשבה לרעיונות לשיפורים נוספים.
  • המסע מגיע לקו הגמר עם הגעתו של הרעיון למשתמשי הקצה ולעלייתו לאוויר.


כמו בכל מסע קיימים האתגרים, ההרפתקאות, הקושי ולעיתים גם כישלונות שהם חלק מתהליך למידה המאפשר לשפר לשנות ולהצליח בניסיון הבא. אל תעצרו אתם עצמכם מלחשוב יצרתי ומחוץ לקופסא. אין אדם לא יצרתי כולנו יכולים לסייע לתהליך שבסופו נקבל פתרון חדשני טוב יותר לצרכים הקיימים.


קצת חומר למחשבה! נכון שהטרנד להציע לכם לחשוב "מחוץ לקופסה" אבל אפשר לחשוב קצת אחרת, חשיבה "בתוך הקבוצה" ("בתוך הקופסה") היא חשיבה שמהווה מקפצה מעולה לרעיונות שהם מצד אחד רלוונטיים וישימים לארגון ומצד שני יוצאי דופן ויצירתיים מהסיבה שהם צמחו מתוך הארגון ומאפשרים לסלול את הדרך למחוזות חדשים ומרתקים. למעוניינים להרחיב עוד בנושא חדשנות, מומלץ לעיין בסיכום הספר: Beyond The Idea: How to Execute Innovation in Any Organization.

 

חדשנות נתפסת כקשה ליישום. אכן לא קל ומאתגר מאוד - בהחלט אפשרי.

נכתב ע"י שגית סלמון

הנגשה חיצונית היא ביטוי לדרך שעובר המשתמש עד שהוא מגיע למידע.

 

ישנם מספר אמצעים להנגשה חיצונית.
אתרי אינטרנט ארגוניים וחיצוניים מכילים יותר מאמצעי הנגשה אחד (אך לא תמיד את כולם); לרוב, יש אמצעי הנגשה אחד מוביל.

 

מהם אמצעי ההנגשה החיצונית?


עץ תכנים (נקרא גם עץ נושאים או תפריט):
משמש לארגון נושאי האתר בצורה היררכית, בדומה למבנה תיקיות במערכת ניהול מסמכים או בכונן משותף.
צורת ההגעה למידע היא באמצעות "הקלקות".
האתגר הוא לשמור על איזון בין רוחב העץ לבין עומקו: עץ רחב מדי מכיל רשימה ארוכה של נושאים, המקשה על ההתמצאות, עץ עמוק מדי דורש מהמשתמש כמות גדולה של הקלקות, שעלולה לעייף.
עץ תכנים יכול להיות מאורגן למשל לפי נושאים מקצועיים, סוגי מסמכים, מבנה ארגוני ועוד.
לעיתים, יכיל האתר יותר מעץ תכנים אחד (לדוגמה, עץ עילי ועץ צדדי), אך צורת הארגון של כל עץ תהיה שונה.
המשמעות היא כי ניתן להגיע אל אותו מידע דרך 2 עצים שונים. והרי לנו 2 אפשרויות הנגשה באמצעות עץ תכנים.

 

מנוע חיפוש:
מאפשר לאתר את המידע לפי מילות חיפוש (חיפוש חופשי) או לפי מאפיינים (חיפוש מתקדם).
צורת ההגעה למידע היא באמצעות הקשת מילות חיפוש, או באמצעות סינון לפי מאפיינים, ובחירת הפריט המבוקש מבין תוצאות החיפוש שהתקבלו.
החיפוש מבוצע, לרוב, על כותרת הפריט, תוכן הפריט, מאפייני הפריט ומילות מפתח, אך לא ניתן לדעת בדיוק את החוקיות.
ניתן לבצע התאמות ופיתוחים במנוע החיפוש, כך שיתאים יותר לצורך הארגוני (תוצאות חיפוש רלוונטיות), ומומלץ לוודא כי זמני התגובה שלו סבירים.

 

תמונות, אייקונים (קישורים מהירים):
מספקים עניין, צבע ופשטות לאתר.
בד"כ, מאפשרים להגיע למידע באמצעות "הקלקה" אחת.
לעיתים, שימוש בתמונות מהווה תחליף לעץ תכנים.
בעת שימוש בסדרת תמונות או בסדרת אייקונים, יש לשמור על קשר ביניהם (גודל, צורה, סגנון).
אייקון או תמונה יעידו כמובן על התוכן שאליו הם מובילים (לדוגמה, אייקון של טלפון לאנשי קשר).
אם ניתן, מומלץ להשתמש בסימנים מוסכמים (לדוגמה, תמרור אזהרה להודעת שגיאה).

 

פירורי לחם (Bread Crumbs):
מציגים את כל שלבי ההיררכיה (הנתיב) שבו יושב הדף שהגענו אליו.
לרוב, כל אחד מהשלבים הוא קישור, שלחיצה עליו מובילה לדף בהיררכיה (לעיתים, מוצג נתיב בלבד, ללא קישורים).
פירורי לחם מאפשרים לעבור בין רמות בהיררכיה, אך לא בין פריטים אחרים באותה רמת היררכיה.
פירורי הלחם נוצרים אוטומטית עם בניית האתר.
כאשר פירורי הלחם אמורים לשמש כלי מרכזי בהנגשה החיצונית, מומלץ לעצב אותם כדי להבליטם (וזאת כיון שמשתמשים נוטים להתעלם מהם). במקרה, זה, יש לוודא שפירורי הלחם אכן יהיו קישורים.

 

ענן תגיות:
תגיות הן מילות מפתח המוצמדות לפריט ידע, ומסייעות לאיתורו.
ענן תגיות הוא אוסף של מילות מפתח המוצגות כקישורים, ומאפשרות גישה מהירה לפריטים שונים בעומק האתר, שאין בהכרח קשר ביניהם.
המילים בענן התגיות מוצגות בגדלים שונים המעידים, בד"כ על רמת הפופולאריות של הפריטים.
למידע נוסף, לחץ כאן.

 

מועדפים אישיים:
מאפשרים למשתמש לנהל בעצמו רשימת קישורים לפריטים בעומק האתר.
האמצעי היחיד מבין אלה שצויינו, המנוהל באופן אישי ונמצא בשליטת המשתמש.


ומהם עקרונות ההנגשה החיצונית?

  •  ברור: להבין לאן הולכים
  • עקבי: ללמוד איך הולכים
  •  קצר: ללכת מעט, להגיע מהר
  • נעים: ליהנות מהדרך


לסיכום,
הנגשה חיצונית היא גם הדרך מן החוץ פנימה, גם הדרך מבפנים החוצה וגם השיטוט בין דפי האתר.
ומה קורה כשכבר הגענו למידע? על כך ב "הנגשה פנימית".

 

נכתב ע"י גבי בן ציון

רבות כבר נכתב בנושא BI להמונים, למען האמת.. בעשור האחרון ה BI for the masses היה אחד מה buzz words המרכזיים בעולמות ה BI. במאמר זה איני מתכוון לחזור על אמרות העבר, אלא ברצוני להעניק פרשנות מעט אחרת.


הפרשנות הנפוצה כיום הינה הנגשת המידע העסקי לשכבות השונות בארגון, יצירת מאגר רוחבי הכולל מידע מכלל היחידות, בעלי תפקידים, עדכון הנתונים בזמן אמת באופן שיאפשר להנהלה מחד ולעובדים בשטח מאידך כלי תומך לקבלת החלטות בזמן אמת.


בעוד כל הנ"ל נכון בהחלט... לדעתי נדבך גדול מאוד בהפצת קונספט הBI בקרב ההמונים מעט מאבד מערכו... ואני אסביר:


א. ניתן להבין, כי על הארגון לייצר בסיס נתונים וכלים תומכים על מנת שיכולת ה BI להמונים תירכש לארגון ולעובדיו – אולם לטעמי המשמעות היא הפוכה. בעולם הידע כיום יחד עם כלי ניתוח בסיסיים ביותר – כל עובד מסוגל ליצור, לתחזק, לנתח ולהפיק מסקנות אינטליגנטיות (מסקנות המבוססות על מידע אמפירי ורלוונטי לקבלת ההחלטה)

 

ב. התפיסה הנ"ל מעט מקבעת את השימוש ב BI לעולמות האסטרטגיים או מכירות, וההיפך הוא הנכון... בכל תחום עסקי, בין אם במשאבי אנוש (לדוג' שביעות רצון עובדים), בין אם במחלקות רכש ולוגיסטיקה (לדוג' ניתוח מגמות ופילוח משאבים) ועל אחת כמה וכמה בתהליכי ארגון ושיטות, בכל נושא בו ניתן להגדיר יעדים עסקיים – ניתן לבצע מדידה אמפירית, לנתח את המגמה, להבין מה קורה בפועל (בניגוד למה שאני מאמין שקורה) ולקבל החלטות (במקביל להגדרת ה KPI, מדדי מפתח להצלחה)

 

ג. BI אינו נחלתם הבלעדית של המערכות הגדולות, ולא חובה להקים חוות שרתים לניהול המידע – ישנם כלים מדהימים כיום (Excel למתחילים, Power pivot או Power BI למתקדמים) המאפשרים ללא ידע נרחב בנושא ליצור מערך BI מקומי

 

מצד שני, חשוב לציין כי גם כשה BI וכליו נגישים להמונים – חשוב לעשות את זה כמו שצריך, לכן חשוב להקפיד על:


א. תהליך איסוף נתונים שלם (ניתן לביצוע באופן חד פעמי או ליצור תהליך עדכון מתמשך) – חשוב לוודא כי:

  1.  המידע הנאסף תומך במטרה
  2. טווחי הזמן רלוונטיים לטווח התחזית
  3. המידע נגיש ומובנה באופן הניתן לניתוח (טבלה, ערכים סדורים הניתנים לקיבוץ)
  4. בסיס הנתונים מכסה מדגם מכלל הפעילות בנושא (או את כל הפעילות במידה וניתן) ולא באופן חלקי מדי


ב. בניית מודל אנליטי - לפני שנבחן את הנתונים יש להחליט אילו מניפולציות נבצע על התוכן בכדי שנוכל להפיק ממנו תובנות
ג. ניתוח, פילוח, הפקת תובנות להמשך


ברגע שניצור בסיס יציב, נוכל תמיד "לזרוק" פנימה את הנתונים ולהפיק תובנות בקלות יחסית, במידה והוא נשען על המודל הנ"ל.


לסיכום, BI זו לא רק סיסמא, ו BI להמונים היא לא Buzz word. כל מנהל חייב סט לכלים תומכי החלטה, וכל כלי תומך החלטה חייב להתבסס על מידע עסקי רלוונטי.
BI אינו נחלתם הבלעדית של תחומי המכירות והאסטרטגיה, אלא כל יחידה, בכל מקום, תפרח באופן משמעותי ברגע שתהליכי קבלת ההחלטות יהיו מבוססי BI, ללא קשר לכלי הנבחר.

בלוג של רופרט לסקוט על 10 תירוצים נפוצים של ארגונים שלא נעזרים בניהול ידע

לקריאה לחצו כאן

 

איך Gamification יכול לזהות כללים לא כתובים שבאפשרותם להשפיע לטובה או לרעה על פרויקט ניהול הידע

לצפייה לחצו כאן

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: יס פלאנט ,רח' המאה ועשרים 4 ,ראשל"צ

תאריכים: 29/04/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM Legal 2015

מיקום האירוע:  London, United Kingdom

תאריכים: 20-21/05/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: 2015 Southern African Knowledge Management Summit

מיקום האירוע: Gauteng, South Africa

תאריכים: 27-29/05/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

ספר: Start with Why
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Start with Why: How great leaders inspire everyone to take action, הינו ספר שנכתב על ידי Simon Sinek בשנת 2009 והפך לרב-מכר.
התפיסה אותה מציג הספר, על בסיס ניתוח ארגונים שהצליחו והמשיכו להצליח לאורך זמן- היא שצריך להיות ייעוד- מענה לשאלת הלמה, המוביל חברה או ארגון, וזאת מעבר לייעוד הכספי והרווחים הקשורים בו.
הספר מלווה בשלל דוגמאות, חדשות (Apple, Dell, Wallmart) כישנות (האחים רייט,Martin Luther King) וקל על כן לקריאה.

הספר מקדש את ה "WHY- לשם מה?" אך מתייחס לשלושה מרכיבים משלימים שלא ניתן בלי אחד מהם:

שלושת מרכיבים אלו- לשם מה? איך? ו-מה? מוגדרים כמעגל זהב, שלא במקרה ליבתו היא הייעוד, וחיצוניותו- ה-מה, שירותים או מוצרים שהארגון מממש. דווקא החיצוניות, שלכאורה נראית לנו לב העניין, היא הנגזרת, ולא שורש העניין. לצורך דוגמא, מביא Sinek את הדוגמא של Bill Gates שרצה (לשם מה) להביא את הטכנולוגיה לכל אחד ואחד מאיתנו כפרטים. עיקר שנותיו עשה זאת דרך Microsoft ופיתוח ה- PC (מערכת הפעלה + תוכנות ה- Office), אך בשנים האחרונות, עזב את החברה, והוא ממשיך להשיג אותו ייעוד דרך "מה" אחר- דרך הקרן שהוא ואשתו מובילים.
חברות שמצליחות לממש- לא רק זוכות בלקוחות. בזה זוכים גם האחרים. הן זוכות בלקוחות נאמנים, הנשארים עימם לאורך זמן.
אין ספק שהספר מביא את הקורא לידי מחשבה ומומלץ לקריאה.

WHY

העיסוק בייעוד מתבסס על התפיסה לפיה יש שני דרכים להשפיע על אנשים: במניפולציות או בהשראה.
מניפולציה יכולה להיות שלילית או חיובית; היא יכולה לקבל ביטוי במחיר, במבצעי קידום, בלחץ או בהפחדה ומאידך גם ביצירת שאיפות וחידושים. אך כל אלו מתקשים להחזיק מעמד לאורך זמן. לקוחות מתרגלים למחיר זול, ורוצים זול עוד יותר; שאיפות קשה למכור, כאשר אין לצד שכנגד משמעת ברזל, וכל יתר הגזרים והמקלות המוצגים, תוקפם מתפוגג אף הוא. נכון שהעולם פועל כך, ונכון שהם מביאים למסחר, אך כפי שטוען Sinek, הם אולי יכולים להביא לסחר ולתוצאות, אפילו מופלאות, בטווח הקצר, אך לא לנאמנות ארוכת שנים.
כל חברה יודעת מה היא מוכרת/ מממשת (WHAT), אך באופן, אולי מפתיע, לא תמיד מוגדר ייעוד- לשם מה.
יש לא רק להגדיר ברמת החברה, לשם מה אתה פועל ובמה אתה מאמין, אלא גם לתקשר זאת לקהל לקוחותיך. אם הם מאמינים במה שאתה מאמין- הרי שירגישו שייכות משותפת, וכאן נסלל הנתיב המוביל לנאמנות.
Sinek מסביר איך התנהלות שכזו, מחברת אותנו עם לקוחותינו ברמת התחושה והרגש, חיבר שהוא יותר חזק מהחיבור הרציונאלי בלבד (אל תתבלבלו- Sinek לא טוען שניתן להזניח את ה "מה" המייצג את המכירה הרציונאלית, רק טוען שהיא לא לבדה, ויתר על כן, היא השנייה ולא הראשונה בבחירה).
לא מדובר פה במניפולציה על הלקוח; להיפך. לקוח מעדיף לקבל החלטה גם ברמת התחושה ולא רק ברמה הרציונאלית. ומדובר פה ביצירת תחושות מהסוג העמוק יותר, ולא חלילה בניצול חולשות.
להלן מספר דוגמאות של אנשים פרטיים, חברות עסקיות ואפילו מדינות שהגדירו מה מניע אותן:
Apple- We believe in Challenging the status-quo; we believe in thinking differently.
USA- “The American Dream”
The Wright Brothers- The flying machine can change the world; everyone will benefit.
Martin Luther King- “I have a dream”
דוגמאות נוספות כוללות את Disney, J.F. Kennedy, Harley-Davidson, Southwest Airlines ונוספים.

כאלו המצליחים להפוך את ה "WHY" לחלק מהייעוד שלהם, אינם בהכרח הכי גדולים בכל נושא (ל- Microsoft למשל יש יותר מכירות של מערכת הפעלה למחשב מאשר ל- Apple). אולם יש להם השפעה לא פרופורציונאלית על השוק שבו הם פועלים.

"לשם מה" מוצלח:

  1.  מכוון גבוה- מוביל את הלקוח קדימה, למקום עליו, יתכן והוא אפילו לא העז לחשוב בעצמו.
  2. ברור- חד וקל להבנה.
  3.  משקף את החברה, את מהותה, ואת מה שהיא מאמינה בו.


הראיה הארגונית- איך נראית חברה/ קבוצה שכזו:

כדי שאכן ה "לשם מה" יצליח, נדרש:

  • מנהיג היודע להגדיר את ה "ייעוד" ויודע להפוך אותו לחלק מה- DNA.
  • מנהיג היודע לגייס תחתיו אנשים המאמינים באותו ייעוד, באותה אמונה המובילה אותו.
    (זו גם הסיבה, שעובדים ובכירים המצליחים בארגון אחד, לאו דווקא יצליחו בארגון אחר).
    מנהיג שדואג לעובדים שלו.
  •  עובדים שמרגישים חיבור רעיוני אמוני לארגון. חיבור זה יוצר מוטיבציה, ועל שכבה זו נוספת ההכשרה ויצירת המיומנויות (ולא להיפך).
  • אמון, בתוך החברה ובין אנשיה. מאפשר לאנשים להרגיש מוגנים- לסמוך זה על זה, להיות תלויים זה בזה ולשתף זה את זה. מאפשר את הצמיחה והחדשנות החריגים.

 

 


חזרה

 

HOW

אף חברה או פרט לא יכולים להוביל על סמך חלום ואמונה בלבד.
שכבת ה HOW העוטפת את הייעוד מגדירה את הערכים ועקרונות עבודה המנחים על פיהם פעולים.
זו הדרך בה מממשים את החלומות והאמונות.
באופן טבעי, לאנשים ולארגונים שונים, ישנם ערכים מנחים ועקרונות עבודה המייחדים אותם.

 

דוגמא ל HOW של חברה: Apple מייצרים פתרונות בדרך יפה, ידידותית ומונגשת למשתמש. זהו עיקרון מנחה המלווה אותם בכל מוצר שהם מפתחים ומוכרים.

 

כאשר מנסים לשכנע את הציבור ברעיון / מוצר חדש- בדרך כלל הרוב יסתכלו סביב ויבחנו מי כבר אימץ את הרעיון/ מוצר. ובאופן טבעי- בתחילת הדרך- אין אף אחד שכזה. בשלב זה, הערכים, המהווים החצנה של הייעוד, מעין המשגה והמחשה שלו, מהווים בסיס לרכישת אמונם של הראשונים:
מגיעים לכאלו המאמינים בערכים של החברה ובעקרונות אותם היא מובילה. הם אלו שיאפשרו את המשך הגעת האחרים.
גם בהמשך, רוב הציבור הולך הרבה אחרי ליבו ותחושותיו, אך עדיין מחפש ותר סביבו את הראשונים שעשו זאת במודע- תוך ידיעה שאולי מדובר במשהו חדש, לא בשל- מתוך הנחה שמאמינים במי שעומד מאחוריו.

 

לא מפליא על כן, שה HOW הוא, יחד עם ה WHY, בשדה החושי, הלא-רציונאלי. Sinek מתייחס לשני מעגלים אלו כפעילויות הקשורות ל Limbic brain- המוח האחראי לתחושות, לאמון ולנאמנות.
זאת בניגוד ל- WHAT (שיתואר בהמשך) המיוחס למוח החיצוני- ה- Neocortex Brain האחראי לרציונאל, לניתוח האנליטי ולשפה.

 

ומה ההבדל בין ה WHY וה- HOW?
אם ה WHY הוא הרעיון, הרי שניתן להתייחס ל HOW כמגבר המעצים את ה WHY, ומאפשר על כן את הפצתו.

 

אנשי ה WHY:
ה WHY מובל על ידי אנשים ייעודיים. אנשים אלו לאו דווקא מנהיגים בעצמם, אך יודעים, להגדיר על בסיס הרעיון הגדול את הערכים ועקרונות מוגדרים, ובהמשך, על בסיס אלו להביא את האנשים למימוש.
מדובר בטיפוסים בעלי חזון, אנשים בעלי דמיון. רבים מהם נחשבים אופטימיים, היות והם מאמינים שניתן לתרגם את הייעוד למעש ולמציאות.
הם מלווים את המנהיג, בדרך כלל שנים רבות- ובקרבה יתרה. ב- Disney מדובר היה ב Roy Disney, אחיו של Walt Disney. ב- Microsoft (ששנים רבות בהובלתו של Bill Gates התנהלה אל מול ייעוד)- היה זה Paul Allen שהיה חבר של Bill Gates עוד מימי התיכון. הדוגמאות רבות.


איפה ה- Catch?

  • קל להכריז על ערכים ועקרונות מנחים, לא תמיד קל ליישם.
    המציאות, אילוצי תקציב, זמן וקשיים טכנולוגיים ואחרים מושכים אותנו לוותר לעצמנו, רק הפעם, או בכלל. Sinek מתייחס למשמעת, ההיצמדות לערכים למרות הקשיים, כגורם מפתח בהצלחת מימוש ה- HOW.
  • הציפיות מייעוד ו- "לשם מה" בדרך כלל גבוהים ביותר. אם הם גבוהים מידי, יתכן ומתקשים לייצר HOW שאכן יצליח לממשם.
    Sinek מזהיר גם מהגדרת ייעוד שהמנהיג והארגון אינם מאמינים בו, ומכריזים עליו כלפי חוץ, כדרך ליצור הצלחה. התנהלות שכזו תתנפץ כשיגיע שלב ה- HOW. ראו הוזהרתם.

 


חזרה

 

WHAT

עד כה הוגדרו רעיונות וערכים. הכל מילים.
ללא שכבה חיצונית- שכבת שירותים, מעשים ומוצרים- אין תוחלת לשכבות הפנימיות. זהו ה WHAT:
התוצאה הנובעת מהדרך בה הולכים.

 

ה WHAT כולל מוצרים, אך יותר מכך. הוא כולל גם שירותים, שיווק, תרבות, אנשים שאנחנו בוחרים להעסיק בארגון. כל ההתנהלות המעשית והיומיומית המשקפת את הייעוד ואת הערכים והעקרונות.

 

אך זהירות:

  • ה- WHAT חייב לשקף את ה "לשם מה" וה- "איך". אין לו משמעות אם הוא מנותק מהם.
  •  אין לעבוד הפוך ולהגדיר קודם WHAT ואחר כך לנסות לגזור WHY ו HOW. לא אמין.
  • קל לשמר WHAT, לא תמיד קל לשמר את הקשר שלו לשכבות הפנימיות. תהליך של התרחקות קבועה, לדעת Sinek תופעות כאלו קורות, לא ממקום רע, אלא מאי תקשור מספק של ה "לשם מה", מהחלפת העומדים בראש הארגון, ו/או מלחץ על ההיבטים הכספיים, שבסופו של דבר, נדרשים לכל ארגון שאינו מתוקצב, כדי להמשיך ולהתקיים. פעמים רבות, ההתנתקות בין ה- WHY וה- WHAT מגיעה דווקא עם שיכרון ההצלחה, ושכחת המקורות שהובילו להצלחה זו.
    עוד סיבה להתנתקות יכולה לנבוע מכך שאנו רגילים למדוד את השורה התחתונה, ומודדים על כן, דווקא את ה "מה". Sinek נותן דוגמאות של ארגונים שמצאו דרך גם למדוד את ה- WHY. בדרך זה הוא גם מתוקשר בארגון, אך גם מונצח בה וממשיך להיות נוכח באופן משמעותי.


חזרה

 

סיכום
אני מבקשת לסיים סיכום זה- דווקא במילים המקדימות את הספר. בחרתי להשאיר את הציטוט באנגלית, כי שפתו קלה, ותרגומו לא משמר את מהותו:
“There are Leaders and there those who lead.
Leaders hold a position of power or influence. Those who lead inspire us.

This is a book for those who want to inspire others and for those who want to find someone to inspire them.”
ולוואי ונזכה ליצור השראה, ולקבל השראה. כולנו.


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135