ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אפריל 2002 - מהדורה מס' 31
גיליון אפריל 2002 - מהדורה מס' 31
גיליון:

תחום ניהול הידע עובר מהפכה. לאור מגמות השוק והמצב הכלכלי החדש שנוצר, גם בתחום ניהול הידע חל שינוי. ספקי הכלים לניהול ידע החלו להתאים עצמם למצב תוך שהם עוברים למגמה של השקעה במיתוג חבילות של יישומי KM ספציפיים למגזרים וצרכים עסקיים מוגדרים, במקום בטכנולוגיות תשתיתיות כלליות. פתרון זה סייע לחברות הקטנות להישאר בתחום ע"י כך שהחלו להתמקד בתחום מסויים בו הם נעשו מומחים והיעילים שבהם הצליחו לדחוק הצידה את החברות הגדולות. סיבה נוספת שהשפיעה על המעבר מפתרונות רוחב לפתרונות אורך נועצה בעובדה שישנן מס' תעשיות שמוכנותם להשקעה בניהול ידע גבוהה מהאחרות. הטבלה המובאת להלן מציגה את מוכנותם של מגזרים עסקיים שונים להשקיע בניהול ידע , המחקר  בדק את הנושא לגבי 3 השנים האחרונות:

2002

 

2001

 

2000

Industry

$492,493

 

$415,658

 

$344,184

Business Services

$413,681

 

$455,727

 

$244,657

Communications

$523,529

 

$472,765

 

$108,444

Government

$386,444

 

$224,632

 

$87,111

Education

$1,439,336

 

$717,168

 

$1,072,351

Financial Services

$803,571

 

$436,313

 

$239,688

Discrete Manufacturing

$941,818

 

$729,583

 

$797,500

Other process manufacturing

$273,889

 

$253,333

 

$294,000

Healthcare /pharmaceuticals

$127,781

 

$236,113

 

$158,335

Insurance

$10,455

 

$19,136

 

$4,159

Retail/Wholesale

$140,200

 

$150,250

 

$75,000

Transportation

$2,200,100

 

$918,417

 

$800,040

Utilities/energy/chemicals

$483,407

 

$390,871

 

$315,075

Technology

 

מתוך הטבלה ניתן לראות שבסקטור המכירות מוכנים להשקעה הנמוכה ביותר ולכן קרוב לודאי שספקי התוכנה וחברות הייעוץ הגדולות לא ימקדו את מאמציהם בסקטור זה אלא בסקטורים שמוכנותם להשקיע בניהול ידע גבוהה יותר כגון הסקטור הפיננסי והבנקאות. שני ממצאים נוספים שנבדקו במחקר זה הינם:

1.     הסיבה העיקרית לאימוץ נושא ניהול הידע בארגונים הינה לצורך שימור הידע הפנים ארגוני ושימור הלקוחות.

 

2.     רוב הארגונים מתכוונים להטמיע חבילות ניהול ידע בשירות לקוחות בעיקר. האתגר הגדול בהטמעה העומד בפניהם לדבריהם הוא החוסר בתמיכה פנימית למערכות ניהול הידע וחוסר זמן של העובדים לעשות שימוש במערכות אלו.

בפינה חדשה זו נביא לכם מדי פעם מידע על ספרים חדשים בנושא ניהול ידע. במידה וקראתם ספר מומלץ במיוחד נשמח אם תשתפו אותנו ואנו נפרסם את התרשמותכם. והפעם שלושה ספרים שיצאו לאחרונה:

1. Knowledge Management in the SocioTechnical World -

המחבר: Elayne Coakes

תחום: ניהול ידעניהולמערכות ומכות החלטה לעסקים

מחיר: $54.95

2. Collective Knowledge: IntranetsProductivity and the Promise of the Knowledge Workplace –

המחבר: Robert Marcus

תחום: אינטרנט ואינטראנט

מחיר: $27.99

3. Knowledge for Inclusive Development –

המחבר: Pedro Conceicao

תחום: ניהול ידע וצמיחה טכנולוגית.

מחיר: $79.95


כידוע, ניהול ידע מיטבי כולל תמיד התייחסות לשלושה מרכיבים: התרבות, התהליך והמחשוב (טכנולוגיה). בחרנו להתעמק הפעם במרכיב הטכנולוגי, בהסתכלות מאקרו על תמונת העל: הארכיטקטורה של הפתרונות.

נקדים ונאמר שהפתרונות מרובים. מרובים עוד יותר הנם הספקים המתדפקים על דלתות הארגון בבואם למכור "פתרון ניהול ידע". האחד מוכר "שטיחים", השני "בלוקים" ואילו השלישי בכלל "ולן". איך משווים ביניהם, כאשר אינם ברי השוואה? איך מחליטים היכן להשקיע מהעוגה התקציבית, שתמיד משותפת לכלל הנושאים, ותמיד מוגבלת?


 


 

שלב ראשון, יש לסנן את הספקים שאינם מוכרים פתרונות ניהול ידע. הסיבה להמצאות ספקים שכאלו הנה חיובית. נושא ניהול הידע "אופנתי", ולכן מיתוג מוצרים כפתרונות ניהול ידע רצוי על ידי רבים מהם.

שלב שני, יש להחליט מהו סוג ההשקעה הרצוי על ידינו. כעקרון, ישנן שלוש קבוצות של פתרונות על לניהול ידע:

1.     פתרונות תשתיתיים טכנולוגיים.

2.     פתרונות רוחביים.

3.     פתרונות (אורך) ייעודיים.

 

נסביר:

פתרונות תשתיתיים טכנולוגיים הנם פתרונות שאינם קשורים לעולם תוכן מסוים, אלא נותנים פלטפורמה עליה ניתן לבנות פתרונות ניהול ידע שונים, לצרכים שונים ועולמות מוגדרים מגוונים. הדוגמא הקלאסית לפתרון כזה הנה הפורטל הארגוני.

המאפיין העיקרי: מונחה טכנולוגיה.

היתרון העיקרי: פתרון אחד יכול להתאים להרבה צרכים.

החיסרון העיקרי: אינו מותאם ספציפית לשום עולם תוכן, ולכן לא תמיד שלם; אינו משולב בתהליך העבודה.

 

פתרונות  רוחביים הנם פתרונות הנותנים מענה לצורך מוגדר של ניהול ידע, אך יכולים להתאים שוב לעולמות תוכן משתנים. דוגמאות קלאסיות לפתרון כזה הנן פתרון לתחקור והפקת לקחים  ופתרון לניהול קהילות ידע.

המאפיין העיקרי: פותר בעיה תהליכית מוגדרת (מונחה תהליך).

היתרון העיקרי: כולל התייחסות להיבטי תרבות, תהליך וטכנולוגיה.

החיסרון העיקרי: אינו מותאם ספציפית לשום עולם תוכן; אינו משולב בתהליך העשייה הארגוני.

 

פתרונות (אורך) ייעודיים הנם פתרונות הנותנים מענה לבעיה עסקית/ארגונית מוגדרת בהקשר של עולם תוכן מסוים. דוגמאות כוללות כלי לניהול שירות לקוחות או מאגר תובנות בניהול פרויקטים.

המאפיין העיקרי: מונחה עולם תוכן.

היתרון העיקרי: נותן פתרון שלם תרבותי, תהליכי וטכנולוגי המשתלב בתהליך העבודה; יותר קל להראות יתרון הנובע מניהול הידע שכן בעיה/צורך נפתרים במלואם.

החיסרון העיקרי: תחום לצורך המוגדר. קשה להכללה למטרות נוספות.

 

כמובן, שיתכן והפתרונות ישתלבו, כפי שמופיע בתרשים. פתרון ייעודי, ימומש במקרים מסוימים, על גבי תשתית טכנולוגית.

 

יש לבחור כאמור, היכן נכון בארגון למקד משאבים בזמן נתון. לכל ארגון מתאים להקדים פתרון אחר (טווח קצר / ארוך, קיום צרכים מוגדרים וכו').

 

בשלב שלישי, יש להחליט על התמקדות ספציפית. במידה והכיוון תשתיתי טכנולוגי, יש לבחור את צוואר הבקבוק העיקרי של הארגון (ניהול מסמכים/גישה לתכנים/פורטל וכו'). במידה והפתרון רוחבי או ייעודי, שוב יש להתמקד בתהליך או עולם תוכן ספציפי בו ניהול הידע חיוני יותר.

 

זכרו, ניהול ידע אינו "פרויקט": יש לו התחלה, אך אין לו סוף. הבחירה הטכנולוגית, שהנה חלק מהבחירה הרחבה יותר של התמקדות בניהול ידע הנה למעשה קביעת סדר עדיפויות: היכן נכון להשקיע מאמצים כעת? ברור לכולם, שבעתיד הרחוק נראה במרבית הארגונית פתרונות מכל הסוגים גם יחד.

 

לשאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות לעורכי העיתון.

קהילות ידע הנם אחד התחומים היותר מטופלים בתחום ניהול הידע בעולם ובארץ. להלן מספר עקרונות מנחים לניהול קהילת ידע מצליחה:

א. התנדבות:

ההשתתפות בקהילה אסור שתהיה מחייבת. קהילה שכזו אינה אפקטיבית. לא מספיק שתת-ארגון מסוים יתנדב לאפשר לחבריו פעילות בקהילה; על השותפים עצמם, בכל קהילה וקהילה, לרצות לקחת חלק בפעילות.

ב. מוביל הקהילה:

בחירת מוביל קהילה מתאים, הנו תנאי קריטי להצלחה. ישנם מספר קריטריונים לבחירת המוביל , וחשוב לציין שתחזוקה שוטפת של תכני האתר, אינה חייבת להיות אחת מתכונותיו/ תפקידיו. במידה ולא, משלימים את המוביל בפונקציה תומכת "מנהל תוכן".

ג. קהילה אנושית-וירטואלית:

ישנה סינרגיה חזקה ביצירת קהילה משולבת: קהילה הנפגשת אחת לתקופה פנים אל פנים, ובין תקופות אלו ממשיכה להתקיים ולהיפגש באמצעים וירטואליים (על גבי תוכנת קהילות). חשיבות קריטית למפגשים האנושיים ולהגברת תדירותם קיימת במקרים ואינם מכירים זה את זה לפני הקמת הקהילה.

חשיבות גדולה למפגשים הוירטואליים והעשרתם קיימת כאשר חברי הקהילה מבוזרים במקומות פיזיים שונים.

השתדלו לא להקים קהילות המכילות רכיב אחד בלבד (אנושי או וירטואלי).

ד. התוכן:

קשה לקיים קהילה שבה חבריה אינם "מרוויחים" ידע ומידע המסייע לעבודתם השוטפת. יש לתת את הדעת על תכני המפגשים ולא פחות על תכני אתר הקהילה. מומלץ שהאתר לא יכיל רק פורום שאלות / תשובות (המסתמך על יוזמות האנשים וצורכיהם בזמן נתון), אלא יכיל מסמכים ופריטי ידע הנותנים מענה למידע וידע שקשה/לוקח זמן לאנשים להשיג בדרכים חלופיות. תמיד חשבו על התכנים בעיני המשתמש. אל תשאלו האם זה רלוונטי לנושא הפעילות; שאלו: האם החבר בקהילה מתעניין ורוצה לקבל חומר זה? האם הידע הנלמד מסייע לו לבצע את תפקידו מהר יותר / טוב יותר?

ה. ההתמדה:

יותר קל להקים קהילה מלתחזק קהילה פעילה. יש ללוות קהילות פעילות ובעיקר את מובילי הקהילה (ומנהלי התוכן) כדי לוודא המשך פעילות קבוע. תדירות הליווי יכולה לקטון לאחר תקופה, אך מומלץ שבכל מקרה תמשיך באופן קבוע. ליווי שכזה מסייע לבקרה על פעילות הקהילה ובעיות ישירות העולות בה (לא מגיעים למפגשים, לא נכנסים לאתר) כמו גם לבקרה על תוצריה (נחמד להיפגש אך אין ערך מוסף בתכניה) והנו המפתח לקהילה מתמידה ומתחדשת.

אתר: אתר- KMLF

נוסף על כותרות חמות בנושא ניהול ידעספריםמאמרים ופורום לניהול ידע KMLF תוכלו למצוא באתר גם מידע ביחס לניהול תוכן והון אינטלקטואלי.

צפייה מהנה!


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


מונח: עוגן - Anchor

עוגן מקורו באניות ובים. אולם, יש לו תפקיד חשוב (בהשאלה כמובן) גם לצורכי ניהול ידע. עוגנים אנו מכנים את המרכיבים בעשייה הארגונית בהם משלבים את ניהול הידע. נסביר ונדגים. התהליך הינו אחד ההיבטים בפתרון ניהול הידע הכולל גם תרבות, תוכן ומחשוב. משמעות התהליך אינה דווקא יצירת תהליכים ארגוניים חדשים, אלא השתלבות בקיים. התהליכים הארגוניים הקיימים, העוסקים בעשייה הארגונית, אלו שבהם משלבים את ניהול הידע- אלו העוגנים שלנו. הם אינם מבטיחים הצלחה של ניהול הידע, אולם בהחלט מקלים עליה. לעובד קשה לשנות הרגלים ולאמץ תהליכים חדשים; לא תמיד יש לו זמן לכך; על אחת כמה וכמה בנושא כניהול ידע שאינו מטרה אלא אמצעי. מציאת העוגן והשתלבות מתאימה משמעה קירוב ניהול הידע לעובד.

הדוגמאות לכך רבות ומגוונות. להלן שתיים מייצגות:

דוגמא קלאסית הנה טופס החזר הוצאות נסיעה מחו"ל. אם אנחנו בארגון שבו ידע רב נצבר בכנסים בינלאומיים ומפגשים עם לקוחות חו"ל, הרי ששאיבת ידע יכולה להתחיל בשילוב שאלות ממוקדות בטופס דנן.

דוגמא אחרת קשורה בהצפת ידע קיים. ידע על לקוחות, נכון לשלב במערכת המחשובית המנהלת את הלקוחות. מערכת המחשוב יכולה להוות עוגן נהדר להצפת ידע בתהליכים בהם נעשה שימוש במערכת ממילא. דיונים קבועים, מפגשים וכל תהליך ארגוני אחר יכול לשמש עוגן לידע הרלוונטי לו. חשוב להיות יצירתיים. לא פעם זה המפתח להצלחת הפרויקט כולו.

 

"People come firstprocess is important and technology is an enabler. But- if you do not have the content- all is nothing"

-- Reid SmithSchlumberger KM


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135