ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2006 - מהדורה מס' 77
גיליון פברואר 2006 - מהדורה מס' 77
גיליון:

מסירת נתוני חיפוש אנונימיים ע"י החברות המפעילות מנועי חיפוש לממשל – פגיעה בחופש הפרט.

yahoo, אמריקה on line ומיקרוסופט (msn) ,הודו שהן מוסרות לממשל האמריקאי נתונים על הרגלי החיפוש של כולנו.

כשאנו מחפשים מידע במנועי החיפוש, אנו חושבים לתומנו שאנו זוכים לפרטיות. אולם, מפעילות מנועי החיפוש

מסירת הנתונים יכולה לספק מידע רב על המשתמשים, ובכלל זה מידע רפואי, בגידה בבן או בת הזוג, נטיות מיניות וסוגיות נוספות שהצנעה יפה להן.

היות ורבים מהשירותים שמספקים מנועי החיפוש דורשים שימוש בשמות משתמש וסיסמאות (דוא"ל,מסרים מיידיים, בלוגים), נשאלת באופן בלתי נמנע השאלה אם ניתן לסמוך על חברות האינטרנט שמבקשות נתונים אישיים. ללא ספק, מהימנותם נפגעת קשות ועמה הזכות שלנו לפרטיות.

* ידיעה מעיתון InformationWeek (אנשים ומחשבים) ותומצתה ע"י עומר בן יהודה.


שנה חלפה מכנס ניהול הידע האחרון וב- 20/03/06 תערוך חברת ROM את כנס ניהול הידע החשוב בישראל-

Km experts summit :

1. פאנלים מקצועיים- לקוחות וספקי פתרונות ישבו יחד וידונו בשאלות מקצועיות – אין הרצאות!

2. פינת KM Hyde Park- פינת נאומים, בה כל משתתף יוכל לנאום כ-10 דקות על כל נושא ניהול ידע לבחירתו.

3. סקר ניהול ידע השנתי- גם השנה יערך סקר ניהול הידע השנתי שיבחן מגמות בשוק ניהול הידע הישראלי. את התוצאות נציג בכנס עם השוואה לתוצאות השנה שעברה. בין ממלאי הסקר, תוגרל השתתפות חינם בקורס ניהול הידע "לדעת יותר" של חברת ROM.

שנה שעברה, היה כנס ניהול הידע של ROM לכנס הגדול בעולם. השנה, הוא יהיה אפילו עוד יותר גדול!!



נכתב ע"י אדם חונן, ROM Knowledgeware

הקדמה: עיתון 2know עוסק בפן המתודולוגי של ניהול הידע. אולם, מעת לעת, בהתפתחויות טכנולוגיות מסוימות, אנו מפרסמים סקירות טכנולוגיות במהותן. הסקירות כתובות בשפה פשוטה ועשויות לעניין את כל העוסקים בניהול ידע.

מגוון הפתרונות הקיימים בפרויקטי קוד פתוח ליצירת פורטלים או לניהול תוכן נמצא בהתפתחות מתמדת. עם זאת, הפתרונות המוצלחים משתייכים ברובם לניהול תוכן ובתחום הפורטלים ההיצע מועט למדי. ובכל זאת, קיימים מספר פתרונות אשר עשויים להתאים, כגון:  Liferay, Magnolia, DotNetNuke, Metadot. שם נוסף, שבעיקר שגור בפי מפתחים הוא הפורטל JetSpeed השייך לארגון Apache (ארגון המפתח מוצרי קוד פתוח לשימוש חופשי ומוצריו השונים נמצאים בלמעלה מ-60% מהשרתים ברשת האינטרנט).

ארגון Apache החל מחבורה של מפתחים שחברו יחדיו במטרה לשפר שרת Web קיים. במסגרת עבודתם נוצרו שיפורים רבים (פאצ'ים בשפת העם) וכך גם נבחר, בבדיחות דעת מסוימת, שמו של הרשת החדש:  A Patchy Server, או כפי הוא מוכר היום Apache Web Server. מאז נוצר כבר ארגון שלם סביב אותה קבוצה מקורית של מפתחים, המפתח מספר רב של פרויקטי קוד פתוח. ב- 9 לדצמבר הכריז ארגון Apache על שחרור גרסה חדשה של JetSpeed שתיקרא (בהתחכמות מילולית מסובכת במיוחד) JetSpeed 2.

הגרסה הקודמת תמכה, כאמור, בבניית פורטלים, תוך שימוש בפורטלטים (רכיבי תוכן שניתנים להטמעה במקומות שונים בפורטל), ואפשרה לנהל באופן פשוט יחסית את מבנה הדפים ואת אופן הניווט ביניהם. הגרסה החדשה מתיימרת לשפר מספר היבטים, אך רובם טכניים ונוגעים בעיקר ליכולת של כלי הפורטל להתמודד עם השינויים הרבים שעשויים להתרחש בזירה הטכנולוגית.

עם זאת, לשינויים הארכיטקטוניים הפנימיים יש גם השלכות משמעותיות על שני היבטים חשובים: אינטגרציה ואבטחה.

בתחום האינטגרציה, בניית פורטל בעזרת JetSpeed2 אמורה להיות הרבה יותר דומה לבניית מגדל עם קוביות לגו, מאשר עם הגרסה הקודמת. כל אותם פורטלטים מהווים רכיבים סגורים שניתן לשלבם לרכיבים מורכבים יותר בהתאם לצרכים ועל ידי כך להגיע לרמה גבוהה מאד של שליטה. פירוש הדבר הוא גם ששיפורים שעשויים להיות במוצר, יהיו ברכיבים מסוימים, ויתבצעו ביתר קלות . במטרה להבטיח כי מטרות אלו אכן הושגו, הגרסה הנוכחית עברה את מבחני הקבלה של מפרט הפורטלטים של SUN וקיבלה אישור שהתמיכה שהיא מספקת היא אכן מלאה.

למשל, אפשרויות ניהול התוכן המשולבות בכלי הן כרגע לוקות בחסר. עם זאת, תחת אותה חסות של פרויקט Apache מתנהל פרויקט נוסף בשם Grafitto שאמור להוות מענה מלא למפרט הCMS (Content Management System) של SUNסטנדרט נוסף של החברה. כשהפרויקט ישוחרר, יהיה ניתן להטמיעו בתוך JetSpeed2 בקלות יחסית. מקלה אף יותר על תהליך האינטגרציה של רכיבים היא היכולת לשנות ולהוסיף פורטלטים חדשים בזמן ריצה (כלומר, ללא צורך בהשבתה של הפורטל).

בתחום האבטחה נוספה תמיכה ברכיבי אבטחה סטנדרטיים (שוב, כמו כל סטנדרט שניתקל בו במוצר זה מדובר בסטנדרטים שפותחו תחת פיקוחה של חברת SUN, כחלק התהליך הקהילתי של פיתוח מעל פלטפורמת Java ובשיתוף חברות גדולות כגון IBM, Oracle, BEA ועוד). בנוסף, על מנת להקל את ניהול המשתמשים בפורטל, ניתן בגרסה החדשה להזדהות מול פרוטוקול LDAP. המשמעות היא שארגונים שכבר מחזיקים במאגר משתמשים אחד התומך בפרוטוקול סטנדרטי זה (למשל מאגר המשתמשים בWindows) יוכלו לנצלו למטרות זיהוי משתמשי הפורטל.

למרות כל השיפורים, JetSpeed2 היה ונותר כלי שבעיקר מתאים למפתחים. למרות שבפירוט היכולות של המוצר טרחו יוצריו להתהדר בממשק ניהול דמוי כלי CMS, בפועל מדובר בממשק מסורבל שיקשה מאד על אנשים ללא ידע טכני מתאים להתמצא בנבכי הפורטל. כמו כן, תהליך ההתקנה (שלמרבה ההפתעה היה פשוט למדי) היה בזמן כתיבת סקירה זו רחוק ממושלם ומספר חלקים בפורטל לא תפקדו. כך עולה גם מתלונות שונות בפורומים מקצועיים. נושא כאוב נוסף הוא התיעוד, שמיועד למפתחים ולמעשה מתעלם מהאפשרות הסבירה שעל עיצוב הפורטל ובחירת תכניו יופקדו אנשים בעלי ידע מקצועי בנושאים אלו בלבד.

אם כן, המוצר הנוכחי, למרות מחירו האטרקטיבי (חינם) אינו בוגר דיו כדי להוות תחרות אמיתית למוצרים של חברות גדולות ומסחריות. הוא עשוי להיות פתרון טוב לחברה המחפשת פלטפורמה לפיתוח ושימוש בפורטלטים ויש בידיה את כוח האדם המתאים. לשאר הלקוחות הפוטנציאליים עדיף בשלב זה רק לפקוח עין ולשים לב להתפתחויות חדשות.

נכתב ע"י עמית סטריקובסקי, ROM Knowledgeware

ביצוע הפקת לקחים בשיטה הקלאסית מתרגמת בסופו של התהליך לשני תוצרים עיקריים: לקחים ומשימות לביצוע.

המייחד את הלקחים והמשימות משאר חלקי התחקיר היא העובדה שבניגוד לחלקים הקודמים להם (איסוף עובדות, גיבוש ממצאים ומסקנות) העוסקים בעבר, הלקחים והמשימות מתייחסים לעתיד, מתוך הנחה שיישומם יקדם את הארגון ויבטיח מחד שימוש חוזר בידע שנצבר ומאידך שחזור הצלחות והימנעות מחזרה על טעויות.

הקושי בשלב זה של התחקיר הוא אי הבהירות בין שני רכיבים אלו- לקח ומשימה.

 

על מנת לנסות ולהבהיר, נחזור להגדרת המושגים עצמם:

          לקח הוא דגש או הנחיה לדרך התנהלות עתידית מומלצת (לחיוב או לשלילה).

          משימה היא פעולה חד פעמית שיש לבצע.

מהגדרות אלו בולט ההבדל המרכזי: בעוד לקח מגדיר את פיסות הידע ופרטי הידע עצמם, המשימה היא האמצעי להבטחת השימוש החוזר בידע שנוצר בתהליך הפקת הלקחים. כתוצאה מכך, לאחר שבוצעה, למשימה אין עוד ערך כפריט עצמאי,היא חד פעמית, נקודתית וספציפית.

הבדל נוסף בין השניים מצוי בשימוש הפרקטי שאנחנו עושים בלקחים ובמשימות: לקחים טובים ואיכותיים ימצאו את מקומם במאגר התובנות, מי בצורת טיפים של "עשה" ו"אל תעשה", ומי  בצורת Best Practice. המשימות יטופלו במסגרת תהליכי מעקב משימות הקיימים בארגון.

האתגר המרכזי בשלב הלקחים הוא לגבש הסכמה רחבה לגבי הלקח, לוודא שהוא אכן בעל ערך מוסף ולא טריוויאלי, לשאוף להכלילו ככל הניתן ומעל לכל – לוודא כי הוא מעשי.

האתגרים בשלב המשימות הוא איתור גורמים אחראים לביצוע, קביעת לוחות הזמנים למימוש ומעל לכל – באיזה סוג של משימה עלינו לבחור.

ככל שניטיב להבין איזה סוג משימה עלינו לנסח, כך ניטיב לבצען ולהבטיח את השגת מטרתנו – יצירת ידע חדש, תוך שחזור הצלחות והימנעות מחזרה על טעויות.

קיימים מספר צרכים עיקריים לטובתם נגדיר משימות:

    מיצוי הלקח – כשהלקח הנלמד בתהליך הפקתו אינו שלם, יש למנות צוות שירד לעומק הבעיה ויציע פיתרונות ליישומו. לדוגמא: כאשר מתברר כי הכשל נבע כתוצאה מפגמים בתהליך העבודה, יש למנות צוות שיבחן לעומק את התהליך הנדון ויציע פיתרונות לשיפור התהליך.

    תיקון בעקבות הלקח – לעיתים הלקח דורש לא רק תיקונים בעתיד, אלא גם תיקונים בהווה.
במקרה זה יוגדרו משימות תיקון לפי חשיבות ודחיפות.
לדוגמא: כאשר בתחקור תלונת לקוח התברר כי אחד הגורמים לכשל הוא היעדר מנהל לקוח, ימונה מנהל לקוח מיידית, אין צורך להמתין ל"עתיד".

    כלי להטמעת הלקחהטמעת הלקח היא שם כוללני לתהליכי המרת הלקח להנחיה או נוהל כתוב, פרסומו ברבים ווידוא השימוש בו. לדוגמא: כאשר בתחקיר התברר כי לא קיימת אחידות לגבי טיפול בלקוח המבקש לשוחח עם המנכ"ל, יש לכתוב נוהל המגדיר כיצד יש לטפל בפניות מסוג זה, לוודא את פרסומו ברבים בפלטפורמות השונות העומדות לרשות הארגון (דוא"ל, פורטל), להטמיעו על ידי הדרכות (אזכור בתדריכים וישיבות צוות, למשל) ולוודא כי אכן מבוצע בפועל באמצעות בחינת יישומו לאחר תקופה. כתיבת הנוהל הנה משימה.

לסיכום, ברוב המקרים, הלקחים אינם נותרים בפני עצמם, אלא גוזרים משימות לביצוע.

מניסיוננו, מעטים הם הלקחים השלמים והמוחלטים, כאשר הדילמה המרכזית מתרכזת בהגדרת המשימות עצמן ובחירה בסוג המתאים, כך שיבטיחו את מימוש הלקחים כחלק מתהליך העבודה הכולל.

נכתב ע"י איל פאר, ROM Knowledgeware

כולנו מוקפים כל הזמן במותגים.

מותג, Brand, הוא מונח מתחום השיווק, המתייחס לסממנים החיצוניים של ארגון, מוצר או שירות המבדילים אותם ממתחריהם. סממנים אלה עשויים להיות: שם ("יופלה"), סיסמה ("טעם החיים" של קוקה-קולה), סימן מסחרי (הכוכב של סלקום),  צבע (צהוב של מקדונלד'ס) , או עיצוב (מחשבי iMac של אפל).

לעתים מתייחסים במונח מותג גם לעמדות ולרגשות שיש לצרכנים כלפי החברה או המוצר. עמדות ורגשות אלה מכונים לעתים גם "ערכי המותג". מטרתו של המשווק היא לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, "כיפיות" או תמורה טובה לכסף. אך עם זאת ייתכן שעקב כשלון מסחרי, יהיו לצרכנים עמדות שליליות כלפי מותג מסוים.

בעולם שבו מוצרים נעשים דומים זה לזה, סביבת העבודה הופכת לתחרותית יותר וקצב השינויים הוא מהיר ומתמיד, מיתוג של מוצר או חברה, ובידולם משאר המתחרים בשוק מהווים תנאי הכרחי לשיפור מעמדן התחרותי של חברות ולהצלחתן העסקית..

לכן, זה רק טבעי שגם בפתרונות לניהול ידע, שהם בעצמם מוצרים שבשימוש הארגון, נעשה שימוש במיתוג. למשל, פורטל ארגוני הוא מוצר ללקוחות הארגון הפנימיים. כמו מוצרים אחרים, יש צורך "למכור" אותו למשתמשים ולכן מיתוגו עשוי להיות כלי מצוין לשיווקו. נושא המיתוג מקבל תאוצה בעולם ניהול הידע. להלן מספר דוגמאות:   

ראשית, בחירת שם לפתרון ניהול הידע הופכת להיות בעלת מקום מרכזי, כמו בחירת שם של מוצר. למרות שלעתים רבות ארגונים המקימים פתרון אינטרנטי (פורטל, קהילה או אתר) מסתפקים בשמות גנריים כגון "הפורטל הארגוני", "מערכת ניהול הידע" או "מערכת המידע", ניתן לחזות במגמה עולה בה ארגונים מחפשים שמות יצירתיים לאתרים שלהם. דרך נפוצה אחת למציאת שם אטרקטיבי, מעניין ומושך הא באמצעות תחרות הצעת שמות בקרב העובדים. באמצעות תחרות זו ארגונים מצליחים להפעיל את היצירתיות של העובדים שלהם וגם מפרסמים ומייחצנים את האתר, הקהילה או הפורטל החדשים.

שנית, הסימנים ויזואליים (צבעים, סמלים, עיצוב) של פתרון ניהול הידע משחקים גם הם תפקיד מרכזי בתהליך המיתוג שלו. למשל, לפתרונות מסוימים מיוצרים לעתים אייקונים ייחודיים אשר עם הזמן הופכים לסמל של הפתרון ומזוהים לחלוטין עם פעילות ניהול הידע. לדוגמא, ביישום תהליך הפקת לקחים באחד הארגונים בארץ, החליטו להוסיף שדה של "במאגר התובנות כבר ביקרת?" בתוך תבנית טופס תכנון פרויקט. הוספת האייקון של מאגר התובנות ליד השדה, שייכה את השדה מיידית לפתרון ניהול הידע וגרמה לעובדים להבין שהמאגר הוא חלק בתי נפרד מתהליך העבודה השוטף. באותה צורה, כאשר אתר מסוים מקבל עיצוב מובחן (בין אם דרך אייקונים או צבעים ייחודיים) ניתן להפנות אנשים למידע חדש באתר בקלות רבה. למשל, כאשר שולחים הודעת מייל לכל העובדים על נוהל או הנחייה חדשה ומעצבים את המייל בצבעי האתר וגם חותמים את המייל עם אייקון האתר, העובדים מבינים כי המידע הזה מקושר למידע שמופיע באתר. באמצעות דרכים אלה הופך פתרון ניהול הידע לחלק יומיומי ושוטף מהעבודה היומיומית ומוטמע בקרב העובדים.

אנשי השיווק הבינו כבר די מזמן את החשיבות של מיתוג המוצר שלהם בהטמעת השימוש והצריכה שלו. תחרויות של "המותג הטוב ביותר" נערכות בארץ ובעולם כבר מספר שנים. לאחרונה, זכה המותג של חברת orange כמותג הטוב ביותר בתחום התקשורת מכיוון שאנשי השיווק של orange השכילו ליצור קמפיין פרסומי בעל צבעים, פונטים ו-Look & Feel ייחודיים אשר גרמו לצרכנים לזהות פרסומת של orange גם אם לא מופיע בה שם המותג כלל!

גם עולם ניהול הידע מרוויח לאחרונה מתובנה חשובה זו והמגמה העולה בקרב ארגונים רבים היא להשקיע מאמצים רבים במיתוג פתרונות ניהול הידע שלהם.

חודש שעבר, הצגנו מאמר על ניהול ידע בצבא קנדה. מסתבר, שלא רק הצבא עוסק בניהול ידע אלא גם המשטרה. להלן קישור למאמר (126 עמודים) על יישומי ניהול ידע בשיטור.


אתם עוסקים בפרויקטים של ניהול ידע? מחפשים רעיונות ודרכי התמודדות עם אתגרים? או אולי יש לכם רעיונות ואתם מחפשים היכן לשתף אותם? האתר הבא הוא עבורכם: www.kmtool.net- אתר העוסק בקידום השיתוף ובסיוע לתכנון פרויקטי ניהול הידע. תיהנו!



שם: ר.

תחום: פורטלים ב- Share Point

ניסיון: בתפקידי האחרון נטלתי חלק מצוות לקידום ניהול הידע בארגון רפואי גדול. ידע רב בתכנת ה Share Point , סיוע בבניית פורטל ארגוני כולל הדרכה והטמעה בקרב משתמשים, ייעוץ תכני ועיצובי, אפיון דרישות מול הגורמים המפתחים, בניית אתרים לסקטורים ועבודה על פיתוח מערכות על בסיס ה SPS.


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


"ההתכנסות יחד היא התחלה. ההישארות יחד היא התקדמות. העבודה יחד היא הצלחה".

הנרי פורד


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135