ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2005 - מהדורה מס' 65
גיליון פברואר 2005 - מהדורה מס' 65
גיליון:

חודש ינואר עמד בהחלט בסימן של כנסי פורטלים.

שבוע אחר שבוע, ביום חמישי, באותו מקום (דן פנורמה) נערכו כנסי פורטלים. שני הכנסים גם הביאו עמם מאות רבות של משתתפים, כל אחד. הכנס הראשון, הופק ע"י אנשים ומחשבים, כנס בלתי תלוי, בו ניתנו הרצאות של IBM, Plumtree, Magic, והרצאה מתודולוגית של חברת ROM Knowledgeware שהמשיל את ההתלבטויות בהקמת פורטל, להתלבטויות בהקמת סופרמרקט. הכנס השני, הופק ע"י Microsoft והוא עסק ביישומו של ה- Sharepoint וביכולותיו (פתרונות, יכולות ניווט, חיפוש ועוד).

בהחלט חגיגת ניהול ידע. למתעניינים, ניתן להשיג העתקים של מצגת הסופרמרקט בפורטל חברת רום- תחום מצגות (www.kmrom.com) ושל כנס מיקרוסופט באתר מיקרוסופט בישראל.

ומחגיגה לחגיגה.

אין ספק ששיח מעניין בתחום ניהול הידע התנהל החודש סביב הודעתה של חברת K2K. חברת K2K שהייתה עד לאחרונה, אחת המובילות בתחום הייעוץ בניהול הידע, הכריזה שמתחילת ינואר 2005 היא ממקדת את פעילותה בתחום מוצרי התוכנה ל-שולחנות עבודה ארגוניים ומשווקת את המוצר פרי פיתוחה. תוכנת Homes™, שעל פיתוחה שקדה K2K בארבע השנים האחרונות, מהווה רובד מארגן ומתכלל מעל פורטלים בכלל ומעל ה- Sharepoint Microsoft Office System בפרט. רום כבר משתפת פעולה עם K2K במימוש Homes בארגון בטחוני גדול.

בשוק כמו שלנו, שהיה עד היום שמרני ביותר, זו בהחלט הודעה אמיצה. בהצלחה מכולנו.



לרוב הארגונים מצטיירתתחום מנהלות ידע נפתח ב- ROM

למי מאיתנו לא קרה שהתקשרנו לסלקום, פרטנר או כל שירות לקוחות אחר, ושאלנו שאלה סתמית וזניחה, אך למרות זאת קיבלנו תשובה מהירה ומדוייקת במקום? כבר שנים שחברות הסלולאר וחברות האשראי מנהלות את שירות הלקוחות באמצעות מנהלות מידע / מנהלות ידע (השם תלוי בארגון).

בגיליון דצמבר 2004 הרחבנו וסקרנו את הנושא. לא בכדי. עולם מנהלות הידע עובר שני שינויים בשנה האחרונה: א. יותר ויותר ארגונים גדולים (בראשם בנקים וחברות ציבוריות) מקימים בתוכם גוף של מנהלת ידע. ב. הרבה מהארגונים החדשים או ותיקים בנושא, מבינים את התרומה הניכרת של צוות ניהול ידע להקמת המנהלת או מינופה, הן בגלל תחומי התוכן וההתלבטויות הקשורות למנהלת, והן בגלל תחומי ההשקה הרבים בין המנהלת לקהילות ואתרי ידע המוקמים בארגון.

בחברת ROM פיתחו התמחות ייחודית בנושא כבר לפני מספר שנים (התמחות המלווה כמובן בלקוחות ופרוייקטים), אך עם השינויים שלעיל, נערכה ROM למתן מענה הולם לשוק. הורחב הצוות המתמחה בנושא, הוספו אנשים שניהלו מנהלות שכאלו, והוגדר תחום ייעודי האחראי לפתרונות לצרכים אלו. לאחרונה החלנו בפעילות להקמת מנהלת בבנק גדול, והגענו להסכמה על מינוף פעילות של מנהלת בחברת סלולאר בה המנהלת קיימת. בקנה ישנן פעילויות נוספות.



נכתב ע"י יאיר דמבינסקי, מנהל הידע ברפאל

יאיר דמבינסקי, מנהל ידע ברפא"ל השתתף בכנס ניהול הידע  השנתי של KMWORLD באוקטובר  2004. אומנם מעט באיחור, אך כמידי שנה אנו מביאים את סיכום הדברים: לחלוטין רלוונטי, מעניין ושווה קריאה.

תיאור הכנס

בכנס נכחו מיטב מוחות ניהול הידע העולמי והמסר העיקרי היה שניהול ידע אישי עובר למרכז הבמה.

עיקר הדגש היה על  ניהול תכנים, ההכרח בקישור ניהול הידע לביצועים העסקיים, תהליכי מיפוי ידע וטקסונומיה.

מלבד נושאים אלו, היו מושבים רבים נוספים, חלקם קלאסיים כגון, אסטרטגיה, כלי שיתוף ואינטגרציה, הטמעה, אינטראנט, עיצוב מידע, ROI ומדידה,ניהול מסמכים, ניהול רשתות מידע,חדשנות. וחלקם חדשים בעולם ניהול הידע: ניהול ידע אישי (Blog ים,Wikis,...), Content integration, שילוב עם נושאים משיקים (איכות, מודיעין עסקי, למידה מקוונת), ועוד.

הרעיונות ותובנות  מרכזיים  "לקחת הביתה"

          10 טיפים לאסטרטגית CM אפקטיבית

1.  לעסוק במטרות ויעדים קונקרטיים המעניינים את קהל היעד ולא לדבר על "ניהול ידע".

2.  להתאים את אסטרטגיית ניהול התכנים ליעדים הארגוניים כך שיסייעו בהשגתם.

3.  להתחיל ולהתמקד בקהל יעד ספציפי ולהתרחב בהדרגה.(לחשוב רחב ולהתחיל ביעד קטן ומנצח).

4.  אם בונים הצדקה כספית – צריך לבנות מדדים אמינים. גם אם זה לחלק מהפעילות בלבד.

5.  מיפוי נכון מתחיל בידע ותכנים, ממשיך לתהליכים, מקורות, ושימוש ומסתיים ב אתגרים ופערים.

6.  יש להפריד בין מה שאפשר ומה שמעשי לעשות. על היכולות לספק בדיוק את מה שצריך, לא יותר.

7.  הפתרונות לא צריכים להיות מושלמים – יש להתחיל עם מה שיש, ולהתפתח.

8.  יש להגדיר מראש מדיניות הרשאות ו"מחזור חיים" –  מי מזין, מי משתמש, וכיצד "להרוג" את זה.

9.  להסתמך על מערכות וטקסונומיות קיימות, ולא להמציא מחדש.

10.   לבצע אתחול, כדי שלמערכת יהיה ערך מ day 1.

 

          כיצד להפוך  ניהול ידע לתפעולי?

תפקיד מנהל הידע הוא לאפשר לאחרים לנהל, לשמור ולאחזר את הידע שלהם ולייצר ידע חדש.
בתוך התהליכים העסקיים יש לזהות את נקודות ההחלטה שיש בהן סיכון גבוה, ושם ניהול הידע צריך לתמוך. לדוגמא: בבית חולים בבוסטון, רופא שעומד לכתוב מרשם לחולה מקבל "אור אדום" מהמערכת על סמך המידע שיש על הלקוח (בפרט – רגישות לתרופות דומות). הרופא רואה את ההערה, יכול לעיין במידע נוסף הקשור אליה, ואם הוא בכל זאת מחליט לא לקבל את המלצת המערכת הוא חייב לכתוב הסבר. תשובת הרופא (כמו תשובות נוספות של רופאים שהחליטו לא לקבל את המלצת המערכת) מגיעה לקהילת הידע של הרופאים האחראים על התהליך, כדי שיבחנו אם לשנות את המענה הממוכן.

 

 

 

          הנדסת אנוש בניהול ידע

נושא השימושיות/הנדסת האנוש נכנס כיום ל main stream  ותכנון דפי האינטראנט חייב להתאים לדרך המחשבה של המשתמש:

1.       כמה שיותר סטנדרטיזציה, וכמה שפחות דפדופים וקליקים מיותרים והסחות דעת.

2.       להקטין עומס על המשתמש: עומס ויזואלי: שילוב צבעים שלא מעייף את העין. עומס מוטורי: אנשים מעדיפים להקליד 3-8 תווים במקום לעבור מהמקלדת לעכבר. עומס אינטלקטואלי: הסברים גרועים, עומס על הזיכרון: הסברים ארוכים שבסופם אתה לא זוכר מה עליך לעשות.

3.       על הפתרון להתאים לתרבות המשתמש והתרבות הארגונית

4.       חשוב לדעת לבחון מה עובד ומה לא. מומלץ שיהיו בארגון אנשים שזו הכשרתם.

5.       על 10% מכח הפיתוח באינטראנט להיות מוקדש להנדסת אנוש ולא ע"י אנשי IT.

 

          7 המלכודות בניהול ידע, ואיך להימנע מהם?

1.       ניהול ידע עבור ניהול ידע

הרעיון: על הפתרונות לעסוק בבעיות אמת בארגון.
סימפטומים:
הפתרונות אינם חופפים את הצרכים העסקיים האמיתיים, קשיים בהטמעה ותוצאות חלקיות.
הפתרון:
התאמה לצרכים עסקיים, הגדרת קריטריונים להצלחה ובנייה 
bottom up.

2.       שיתוף ותמיכה מההנהלה

הרעיון: המנהלים יכולים להצטרף גם  בהמשך.
הסימפטומים:
קשיים בהטמעה, יעדים ובהשגת תקציב, הפתרון: הצגת תוצאות, לערב מנהלי כבעלי התהליך,
Top-down support for bottom-up solutions.

 

 

3.       נבנה את זה והם יבואו

הסימפטומים: קשיים בהטמעה, טכנולוגיה גדולה ומודעות קטנה- אנשים לא נכנסים או מודעים לאתר.
הפתרון:
לעבוד עפ"י מתודולוגיית פיתוח מסודרת – זיהוי הבעיה, ניתוח, ואז מתן פתרונות.

4.       התרבות בכל הארגונים היא אותו דבר

הסימפטומים: ניסיון עיוור להעתיק תהליך ממקום אחר.
הפתרון:
העלאת מודעות, שיווק והדרכה, 80% מהתקציב צריך ללכת לנושאים הרכים.

5.       כל הידע הוא אותו דבר

הפתרון: לראות מה הידע שצריך לתת לכל אחד בכל שלב (lean knowledge)

6.       Big Bang approach

הגישה הנכונה: לחשוב גדול ולהתחיל בקטן. לזהות קב' קטנה בה הערך יהיה רב ולהתחיל משם.

7.       צרכי משתמש אינם מזוהים

הסימפטומים: קשיים בהטמעה, תוצאות עסקיות דלות, תסכול הפתרון: לדבר עם המשתמשים.

 

          חווית המשתמש

בחווית משתמש יש חשיבות להקטנת מספר הקליקים בהגעה למידע, ובעיקר לפופולארי. לבחון היבטים: עד כמה החומר שימושי (useful), דרוש (desirable), נגיש (accessible), בר-מציאה (findable), בעל ערך (valuable)  ובר שימוש (usable).

אמירה יפה, מעניינת ומאד ונכונה:  "אנחנו נעזרים באנשים כדי למצוא תוכן, ונעזרים בתוכן כדי למצוא אנשים".

          גישת "המשתמש במרכז" בפיתוח web

user-centric design היא פילוסופית פיתוח בה המוצר אינו המטרה, אלא אמצעי לחווית שימוש טובה של המשתמש. על התכנון להיות מבוצע במספר רמות, בהבנה שמדובר גם באמצעי מידע וגם בפתרון תכנה:

1.       רמת האסטרטגיה: מענה לצרכי ספציפיים של המשתמש: מוצר עובד, שמיש, עומד בציפיות. יעדי האתר: יעדים/מנועים, דרישות עסקיות.

2.       רמת ה scope: :functional specifications מה האפליקציה צריכה לעשות? (ולא איך או מה לא).Content requirements  : איזה מידע צריך המשתמש? באיזה צורה? מאיפה? ממי?

3.       רמת המבנה: Interaction design : מה המשתמש יכול לעשות? מה המערכת עושה כתגובה? Information architecture: קשרים בין אלמנטים של תוכן. שיקוף דרך מחשבת המשתמש.

4.       רמת השלד: תוכן: איך לייצג מידע כך שאנשים יבינו וישתמשו בו? איך משווקים ומושכים תשומת לב?  הממשק: נותן אמצעים למשתמש לעבוד עם המערכת הניווט: יש להציג בפני המשתמש את הבחירות העומדות בפניו.

5.       הרמה העילית: Visual design – איך זה ייראה? (בחירת צבעים עקבית יכולה להבהיר תפקיד כל איזור)

 

          ניצול קהילות ידע לטיפוח חדשנות

חשיבות החדשנות כבר נידונה הרבה. היא עשויה להיות ההבדל בין ארגון משגשג לארגון קורס.
חדשנות צריכה להתקיים לא רק במו"פ, ולא להתמקד רק בהמצאה ויצירתיות, אלא בכל מקום בארגון.
בסיס הרעיון הוא ליצור "תיבת רעיונות" באתר שיתופי, שבה הממציא יכול להיות מזוהה או לא, עפ"י בחירתו, ועל כל רעיון ניתן לקיים דיון וירטואלי. הדגש  הוא על הצורך לפתור בעיות ספציפיות עכשיות וקונקרטיות.
שמות לגישה זו:
km-enabled innovation ו idea management.

1.       ניהול תכנים וטקסונומיה

מיפוי ידע הוא הבסיס החשוב ביותר ולכן יש לבצע מיפוי באחת מ 3 שיטות:

1.  ממוקדת תהליך: ניתוח התהליך וזיהוי התכנים התומכים ומקורות הידע.

2.  ממוקדת תוכן: בחינת סוגי המידע, המקורות והשימושים.

3.  ממוקדת צרכים:- המומלצת - בחינת בעיה עסקית ספציפית ומיפוי תהליכים ומקורות המידע שלה.

ניהול תכנים תלוי בעיקר, בטקסונומיה הארגונית ובארכיטקטורת המידע בארגון:

1.  חיוני לארגון גם בשלב בניית ותחזוקת הטקסונומיה וגם עבור מפתוח מסמכים. שיהיו גם מומחי תוכן וגם מומחי טקסונומיה בעלי ראייה רחבה יותר.

2.  חיפוש לא יכול להחליף את התיוג האנושי והניווט: תיוג אוטומטי וחיפוש יכולים לשרת מטרות שונות, אך אינם יכולים ליצור תיוג כמו מומחי תיוג ומומחי תוכן, היות ותכנים הם דו משמעיים או עמומים, קיימים מינוחים שונים לאותו נושא.

 

          להפיק מטקסונומיה ומטא-דאטא את המיטב

Metadata  זה דבר חשוב, אך היא צריכה להיות כדאית כלכלית ובעלת תועלת נתפסת גבוהה.
4 גישות לא מוצלחות לתיוג:

?        אלו שטוענים שאין צורך בתיוג

?        תיוג ע"י יועצים חיצוניים

?        תיוג באמצעות כלי תיוג אוטומטיים (קטגוריזציה, clustering)

?        תיוג ע"י מחברי המסמכים עצמם.

בטקסונומיה פורמלית יש סוג קשר אחד בלבד (א' הוא סוג של ב'), היות והיא קבועה יחסית, היא יעילה ומאפשרת ניהול רשימות ערכים מבוקרות וקבועות בתחומי תוכן מוגדרים. שיטה זו עדיפה על ה Browse Taxonomy שמאפשרת יצירת קשרים בלי סטנדרט מוגדר ובכך עשויה ליצור בלבול.
רוב הפתרונות כיום מנסים להתמודד עם חוסר ההבניה של
browse taxonomy ע"י הגדרות של סוגי הקשרים האפשריים, ומבנה מוגדר של המידע, ועם ריבוי ה Facets בעזרת מבנה הרשת.
הפתרון המטא-דאטה המומלץ הוא שילוב הצעדים:

?        שילוב של תיוג ע"י המחבר עצמו

?        תיוג נוסף ע"י מומחי טקסונומיה

?        שאיבת ערכים אוטומטית משדות המתאר

?        שימוש ברשימות ערכים מבוקרות במקום במילות מפתח חופשיות

?        רשימות ערכים מבוקרות, הן גם כלי אחזור וגם text mining alerts או קישור בין אפליקציות.

?        מומלץ להתחיל עם טקסונומיות קיימות, כבסיס, ואז, בהדרגה, להתאימן לארגון

 

          מיזוג תכנים

להלן קצת נתונים על מיזוג תכנים בשוק:

?        המטרות המצוינות ע"י צרכנים: נק' גישה אחת למס' מקורות מידע, זירוז תהליכים עסקיים, תמונה אחידה.

?        הפתרונות המוכרים לצרכנים הם: DW , פורטל , מערכת ניהול תוכן, פתרונות ארוזים ( ERP) ,מחסן נתונים, טכנולוגית חיפוש.

?        הפתרונות המועדפים ע"י הצרכנים הם: ניהול מידע יצירה, הפצה וכו', CRM, HRM, regulatory

?        הסיבות לרכש פתרונות הם: שיפור גישה למידע, הוספת פונקציונליות להליכים עסקיים, הגדלת פרודוקטיביות, רצון לשפר עלות/תועלת.

?        גישות קיימות למיזוג תכנים: אפליקציות קנויות או תוצרת בית (אינטגרציות point-to-point, בניית אדפטורים) פורטל (אינטגרציה ברמת ההצגה ולא ברמת התכנים) מערכות ניהול תכנים (מיזוג באמצעות MetaData) – בחיתוליו ,אך משלב קשרים בין פיסות תוכן. חיפוש (באמצעות תוכן ו meta data), כולל קטיגוריזציה, clustering וכו'. "content middleware"  - למשל Venetica של IBM.

נכתב ע"י מוריה לוי, ROM Knowledgeware Ltd

מדוע מצליחות חברות מסוימות במקום בו מתחרותיהן, העוסקות בתחום זהה, נכשלות?

ישנם גורמים רבים המשפיעים על הצלחתה של חברה, אך אין ספק שאחד הבולטים בהם הוא האסטרטגיה העסקית המנחה את פעילות החברה. מהי אסטרטגיה? מהו מושג זה שכה רבים מדברים בו, וציפיות כה רבות כרוכות בשמו? אסטרטגיה הנה מתווה הפעילות ודפוס ההחלטות בהם נוקטים מנהלים כדי להשיג את יעדי הארגון. במילים פשוטות יותר- הקווים המנחים ושיטת עבודה להתנהלותו של הארגון.

היכן ומתי כדאי לנהל אסטרטגיה? יש שיטענו שבכל נושא. אולם, יש מקומות בהם העלות גדולה מהתועלת. למשל, בפעולות פשוטות טריוויאליות, בהן ההצלחה מובטחת, או הסיכון שבשגיאה אינו גדול. אין זה מצבו של פרויקט ניהול הידע בארגון. פרויקט ניהול הידע הנו פרויקט סבוך, עתיר אתגרים. הוא עוסק, לא רק בשיטות ניהול חדשות הממצות את הידע הארגוני ומפתחות אותו, אלא גם בניהול השינוי הארגוני להובלת הארגון לאותה נקודת יעד בה מתנהלים עפ"י מתודות אלו. הפרויקט סיכוני פעמיים: הוא סיכוני שכן מושג ניהול הידע אינו מוחשי ונתפש ופעילות לא נכונה יכולה לגרום לפספוס הזדמנויות; והוא סיכוני כי באנשים עסקינן. ובאנשים- אין הצלחות בטוחות. אין ספק, על כן, שאסטרטגיה הנה מרכיב חשוב בתכנון ומימוש פעילות ניהול ידע בארגון.

מתי כדאי לגבש את האסטרטגיה? ואיך נכון לגבשה, על מנת שתביא לתוצאות מיטביות?

נפתח על דרך השלילה: לא כדאי לגבש אסטרטגיה כפעילות ראשונה בפרויקט ניהול הידע. מדוע?

אסטרטגיה טובה מבוססת על התרבות הארגונית של הארגון. זו הרלוונטית לניהול הידע שבו. אסטרטגיה שכזו מתבססת על הערכים ועל דפוסי ההתנהגות הקיימים בנושאים המשפיעים על השיתוף ועל הניהול (של הידע כמובן). כיוון שהארגון טרם חווה ניהול ידע, כל ניסיון להגדיר אסטרטגיה בשלב מוקדם שכזה, לא תהיה מותאמת לארגון. האסטרטגיה תהיה אסטרטגיה של היועץ עמו עובדים, אסטרטגיה של העמיתים שסיפרו מה קורה בארגונם, ו/או אסטרטגיה עליה קראו בספר. בכל מקרה, לא האסטרטגיה הנכונה.

ואם נדרשים לתכנית אסטרטגית בהתחלה (כי כך דורשת ההנהלה): אז בלית ברירה מנסים לנסח אסטרטגיה, מבינים את מגבלותיה, וחוזרים לשפצה ולשפרה בהמשך, במועד שבו נכון היה לבצע את הפעילות מלכתחילה.

מתי כן? אחרי התנסות של חצי שנה עד שנה בארגון בפעילות ניהול ידע. בשלב שכזה, כבר חווינו אילוצים, אמונות, הרגלי עבודה ותפיסת עמדות של העובדים והמנהלים. למדנו עד כמה מהר (או לאט) ניתן להניע את הארגון לשינוי המיוחל, ועד כמה קל לו לקבל ולהטמיע שינוי לכיוון מעשי ותפיסתי של שיתוף וניהול ידע. בשלב כזה, האסטרטגיה תהיה כלי אפקטיבי במידה ניכרת, כלי המסייע להוביל להצלחה.

איך מתכננים את האסטרטגיה?

שלושה שלבים:

1.       ממפים את פעילויות שיתוף הידע שכבר קיימות, ורואים מה ניתן ללמוד מהן ואיך למנפן. הפעילויות הקיימות תמיד מהווה את פתיחתו של השביל. לא ראוי להתעלם מהן ("עכשיו עובדים מסודר, נפתח דף חדש") ויש הרבה מה ללמוד מכל פעילות שמצביעה הן על צורך שנולד בשטח, הן על כמיהה לניהול ידע בקרב העוסקים בה והן על האתגרים שכנראה ילוו פעילויות רבות נוספות.

2.       מגדירים את החזון: לאן אנחנו רוצים להגיע. משרטטים תרחיש "ניהול ידע באחרית הימים". זהו קצה השביל, וכפי שכבר אמר הארנב בעליסה בארץ הפלאות: "אם אינך יודע לאן אתה רוצה להגיע, כל דרך תוביל אותך לשם". דוגמאות לרכיבים הנכללים בחזון: איך משתלבת חשיבת ניהול ידע בתהליכי עבודה ומחשוב עתידיים; מהי מסגרת מתכללת (פורטל?) כיצד ומתי עושים בה שימוש; מיהם בעלי התפקידים ומה הם נדרשים לבצע ועוד. באסטרטגיה טובה, חובה להגדיר את קצה השביל.

3.       מתכננים את השביל עצמו: זהו מתווה הפעילויות, הנחות עבודה ודגשים שיעזרו לנו לממש תכנית עבודה, שתוביל אותנו מתחילת השביל (המיפוי) לקצהו (לחזון) ובזמן.

כדי לתכנן את השביל, מומלץ לבחון התנהגויות ארגוניות שתלמדנה אותנו על האתגרים/עוצמות שמייחדות את הארגון שלנו:

    הרגלי תיעוד קיימים.

    תרבות שימוש במחשוב: (רמה, נוחות).

    הרגלי שיתוף קיימים.

    דפוסי תקשורת.

    תגובות לתהליכי שינוי.

    פוליטיקה ארגונית ודפוסי כוח.

    ערכים קיימים ומוצהרים בארגון.

    דפוסי קבלת החלטות.

    סבלנות וסובלנות לתהליכים ארוכים.

    התמקדות בשוטף, "בדחוף" (כיבוי שרפות) לעומת חשיבה ותכנון של העתיד.

האסטרטגיה תכיל בסופו של דבר את תכנית העל (ברמת שלבי מימוש) ואת ההנחיות/דגשים למימושה. דוגמאות להיבטים של הנחיות/דגשים שיכולים להיכלל בה:

א.       ביזור/ריכוז: האם עובדים Top Down  או Bottom Up או משולב. איך משלבים בין השניים.

ב.       מרכז כובד ואיזון בין ניהול ידע לטווח רחוק (לטובת מינוף הארגון וצמיחתו) לעומת ניהול ידע לטווח הבינוני (לשיפור השגת יעדי הארגון).

ג.        מרכז כובד ואיזון (בטווח הבינוני) בין הפלוס והמינוס: עד כמה מתמקדים במינוס: בייעול תהליכי עבודה, קיצורם וחסכון (הקטנת עלויות); עד כמה משקיעים בפלוס: יצירת תפוקות חדשות, הגדלת עלויות וכדומה.

ד.       מוכוונות לקבוצות עבודה מסוימות (ליבתיות או אחרות).

ה.      מוכוונות לידים ארגונים / יעדים עסקיים.

ו.         רמת מעשיות. בהתאם לתרבות הארגונית ולציפיות יש להגדיר תקופה (שנה?) שלאחריה יהיו תוצרים מעשיים. במידה והנושאים המטופלים גדולים יותר- פירוקם למשימות משנה, ו/או תעדוף נושאים אחרים כנובע מהמעשיות הנדרשת.

ז.        חשיבות לניהול פרויקטלי. בהתאם לגודל הארגון ומורכבות הפעילות. (כל פעילויות ניהול הידע תנוהלנה באופן פרויקטלי: יוגדרו להן לוחות זמנים למימוש, יוגדרו מדדים ובמידת הצורך (בהתאם לגודל הפעילות) ינוהלו סיכונים קשורים).

ח.      אסטרטגיית פעילות אחידה: למרות שהפעילויות הרבות המתוכננות תבוצענה חלקן באופן מקבילי, תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים שונים המסייעים למימוש, יישמרו קווי האסטרטגיה לניהול ידע כפי שנקבעו בשיר.

ט.      מדרוג תקציבי ומדרוג פתרונות. הכנסה מדורגת של הארגון לנושא.

י.         התייחסות לאלמנט התרבותי (השינוי התפיסתי). האם מושקע בו כפעילות עצמאית, או רק מפרקים גורמים מעכבים תוך כדי התקדמות. מה רמת ההשקעה (ציר מרכזי / טיפין טיפין תוך כדי העשיה) ועוד.

אלו דוגמאות מייצגות, אך כאמור, יש לבנות את האסטרטגיה כמתאימה לארגון בו כל אחד ואחד מאיתנו נמצא. אין פה תשובות נכונות ואין תשובות לא מתאימות.

מדוע מצליחות חברות מסויימות במקום בו מתחרותיהן, העוסקות בתחום זהה, נכשלות? כנראה בגלל שגיבשו את האסטרטגיה הנכונה ושרטטו את שביל קליפות התפוזים בחשיבה וברגישות אינסופיים תוך הקשבה לארגונם. ושבילים כאלו סופם להוביל את ארגונם קדימה, וגם את הקליפות למנף לעצים, לצמיחה ולהתחדשות.

?        "למה שאשתמש בקבוצת הדיון כשאני יכול פשוט לשלוח אי מייל?"

?        "אני גם ככה מחובר כל היום לאי מייל וכנ"ל גם חברי לעבודה, מה יצא לי מכך שאשלח שאלה / אציג סוגיה לדיון דווקא בפורום של הקהילה".

?        "הרבה יותר פשוט להרים טלפון – בשניה אני מקבל תשובה".

?        "מה יצא לי מזה שאשיב למישהו בקבוצת הדיון? בין כה וכה אין לי זמן"

נשמע לכם מוכר? נתקלתם בהערות דומות בבואכם להטמיע פורומים / קב' דיון בארגון שלכם, במסגרת קהילה / אינטראנט או פורטל? אם תשובתכם היא כן הטיפ הבא הוא בשבילכם:

אין ספק שבמקרים בהם נדרשת תשובה מיידית ודחופה השימוש בפלטפורמת הדואר האלקטרוני או באמצעות שיחות טלפון יעיל יותר מהשימוש בקבוצות הדיון או בפורומים.

לקבוצות דיון יתרונות רבים החסרים באמצעים אחרים כגון שליחת אי מייל או שיחת טלפון. כידוע לכולנו, קבוצות הדיון מהוות כלי יעיל לשיתוף ידע בארגון, להפצתו וללכידתו ושימורו לטובת אחזור עתידי. אולם כאשר נמצאים בשלב ההטמעה, נתקלים לא אחת בהתנגדויות כפי שצוין לעיל. התנגדויות אלה נובעות מסיבות שונות: חשש משינוי בהרגלים, חשש מטכנולוגיה חדשה, חשש להודות שלא יודעים וכד'.

אז מה עושים? נכנעים? לא מומלץ. רגע לפני שאתם משתכנעים מהמשתמשים נסו לשכנעם ע"י כך שתציגו להם את היתרונות הבאים:

 

!          הגדלת היקף תשובות ע"י פניה לקהל משיבים רחב:

היתרון הבולט בשימוש בפורומים ובקבוצות דיון הוא ביכולת להציג בעיה / שאלה לדיון לקהל רחב של אנשים בארגון ולקבל תגובות מקשת של משתמשים. בדרך זאת ייתכן שהפונה יזכה לקבל תשובות גם מאנשים אחרים אשר בדרך אחרת לא היה יודע כי הם יכולים לתרום לו מהידע שיש להם בתחום ולא היה פונה אליהם. לעומת זאת שליחת אי מייל לאדם ספציפי או לרשימת תפוצה עשויה לגרום ל"פספוס" תשובות טובות.
משפט לשכנוע:
שליחת תשובתך בפורום תזכה אותך ביותר תשובות מיותר אנשים משחשבת שתוכל לקבל.

 

!          שבירת מחסומי היסוס או ביישנות:

 כאשר מוצגת בעיה או שאלה בקבוצות הדיון נחשפים אליה ואל התשובות הניתנות לה אנשים נוספים שייתכן שהבעיה / השאלה המוצגת מעניינת גם אותם. יתכן כי אותם אנשים מהססים לפנות לקבלת סיוע ומענה, אך דרך הפורומים הם יכולים לזכות בתשובה ולהנות משיתוף הידע. כאשר שולחים לרשימת תפוצה לא תמיד כולם מגיבים ב"השב לכל" ואז לא תמיד כל המכותבים מקבלים את כל התשובות ורואים את התמונה המלאה.

משפט לשכנוע: חושש לשאול? בדוק בפורום אולי מישהו עשה בשבילך את העבודה.

 

!          הפיכת הידע לנכס ארגוני המשותף לכל:

 הפורומים ההולכים וטופחים הופכים למאגר מידע שימושי ומגוון מאין כמותו. לעיתים תוך כדי הדיון נוצר ידע חדש שייתכן ונזדקק לו בעתיד. כאשר הדיון מתנהל בפורומים ניתן לנסח שאלה ותשובה מלאה שתכיל את כל ההיבטים שניתנו בדיון לכדי FAQ ולהפיץ בתור שאלות נפוצות לשימוש בעתיד. כך למעשה הופך הידע לנכס ארגוני ומתאפשרים זרימת ידע ושחזור פתרונות. בשימוש בדוא"ל / טלפון לעומת זאת, גם אם נעשו ברשימת תפוצה / ועידה, לא תמיד ניתן לעקוב אחר כל התשובות שניתנו (ראה סעיף קודם). בנוסף לא תמיד מומחה התוכן או האחראי לניסוח השאלה חשוף ומודע לכל הדיונים שבוצעו באמצעות הדוא"ל.

משפט לשכנוע: בפורום שאלת או ענית- לבניית מאגר הידע תרמת ועזרת.

 

!          יכולת לשאול בלי חשש וזיהוי:

 השימוש בפורומים מהווה פתרון כאשר יש חסמים למשתמשים להעלות בעיות או לשאול שאלות. באי מייל עשויים לזהותם בעוד בפורומים אפשר להגדיר משתמש כאנונימי או לעשות שימוש בכינויים. פחות מומלץ אבל עדיף אם עוזר להתגבר על הבושה.

משפט לשכנוע: רוצה לשאול אך מתבייש? בפורום אתה יכול להתחבא מאחורי כינוי ולזכות בתשובה.

 

!          כלי להבאת מודעות המנהלים לידע ולמקצועיות שלי:

 השימוש בפורומים עשוי לשרת לטובה את המשתמשים בהחצנת הידע שלהם והבאתו למודעות של הממונים עליהם. אנשים צנועים, שקטים או סתם מתחבאים מאחורי הקלעים יכולים, ע"י מתן תשובות ושיתוף הידע שלהם בפורומים, להביא למודעות של מנהליהם לגבי יכולתם המקצועית ורמת הידע שלהם. שימוש באי מייל לא בהכרח יביא לאותה תוצאה שכן המנהלים לא בודקים אי מיילים של אחרים ולא חשופים לתשובות שניתנו לשאלות / בעיות שנשלחו במייל.

משפט לשכנוע:  רוצה לקבל קרדיט על מקצועיותך מבלי להתרברב בפני מנהליך? השב לשאלות המועלות בפורום והקרדיט בדרך אליך...

 

!          ערוץ תקשורת עם בכירי הארגון:

הפורומים עשויים להוות ערוץ תקשורת עם בכירים בארגון. אדם שיש לו שאלה / בעיה, לרוב, עשוי להסס מלהטריד בה דמות בכירה בארגון. אולם, כאשר נשלחת שאלה בפורום, גם אנשים בכירים החברים בפורום ישיבו במידת הצורך,  ובכך יוכל משתמש להנות מהידע שתרם הבכיר בעוד שבערוץ תקשורת אחר לא היה נחשף אליו.

משפט לשכנוע: רוצה לקבל תשובה מדמות בכירה אך חושש להטרידו? נסה בפורום. אולי יתמזל מזלך...

 

!          השלמה למפגשים המתקיימים אחת לתקופה:

לעיתים קרובות נערכים דיונים אשר מפאת שעון הזמן שאינו עוצר לרגע נקטעים באיבם. לכנס את כל האנשים שוב זה סיפור לא פשוט ועד הדיון הבא המומנטום עלול לחלוף. הפורומים מאפשרים להמשיך את הדיון בדרך של שיתוף רב משתתפים. באי מייל המצב מסובך יותר ולא כל כך יעיל.

משפט לשכנוע: הדיון נגדע אך לא מוצה? המשך אותו בפורום והכה בברזל בעודו חם...

 

השתכנעתם? אז יאללה רוצו לספר לחבר'ה...!!!

נכתב ע"י עומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

אם נחשוב על זה, עולם האינטרנט והאינטראנט הוא כמו יער אין סופי של מידע.

ואם עולם זה הוא כמו יער, אז כולנו בעצם, קצת כמו עמי ותמי.

אנו מטיילים ביער אין סופי זה וככל שאנו מעמיקים, מתערפל לנו הנתיב אותו עברנו כדי להגיע אל מחוז חפצנו.

וכמו שציפורים רעבות אכלו את פירורי הלחם שפיזרו עמי ותמי כדי לזכור את הדרך הביתה, כך הזיכרון שלנו לעיתים שוכח את הנתיב שעברנו בדרך לפריט מידע ואנו עשויים לא למצוא אותו שוב.

לצורך זה, המציאו את  ה- Breadcrumbs, או בעברית: הנתיב (נכון, אין קשר בין המושג העברי והלועזי...).

באתרי אינטרנט ואינטראנט בהם יש עץ תכנים ארוך, מפוצל ובעל היררכיה מורכבת (מעל ל- 3 רמות עומק) , הנתיב מראה למשתמש היכן הוא בתוך עץ התכנים.

כל שלב בנתיב מסמל שלב בהיררכיה ובד"כ מהווה גם לינק המוביל לשלב זה.

 

מיקום הנתיב:

בדרך כלל נמצא את הנתיב בבר נפרד ובפונט קטן בחלקו העליון של דף המידע מתחת לכותרת.

באתר העוסק בתעבורה הוא יראה כך:

לוח מכירות כלי רכב יד שניה

 תעבורה > כלי רכב > לוח כלי רכב > כלי רכב יד 2 למכירה

יתרונות הנתיב:

    משמש כמפה ומראה את מיקום דף המידע בו נמצא המשתמש בתוך ההיררכיה.

    הלינקים בנתיב מאפשרים "דילוג" אחורה מבלי הצורך לעבור את ההיררכיה ב"רברס".

    עוזר בהטמעת המבנה ההיררכי של האתר בזיכרון המשתמש.

    עוזר לשחזר צעדים שנעשו באקראי לצורך הגעה לפריט מידע.

לסיכום,
עמי ותמי עלו על פטנט מצוין בחשבם לסמן את דרכם באזור לא ידוע. יכול להיות שאם הם לא היו משתמשים בלחם הם היו נמנעים מלהיפגש עם המכשפה בבית הממתקים.

באינטרנט מנוצל פטנט זה בדיוק באותו אופן: סימון הדרך כדי שלא נלך לאיבוד.

ההבדל היחיד הוא שעמי ותמי עשו זאת כדי למצוא את הדרך הביתה. אנחנו באינטרנט עושים זאת כדי לשחזר את הדרך אל בית הממתקים.

נו טוב, לנו תמיד יש אנטי וירוס שיטפל במכשפה... J

כמה פעמים אנו טוענים שמפיקים לקחים, אך כושלים שוב ושוב?...

בגיליון ה- Knowledgeboard של החודש מביאים אוסף של לקחי Tzunami מהעבר ומפתחים דיון בנושא. כמה חבל.


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


"Who dares to teach must never cease to learn"

-- John C. Dana


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135