אם נחשוב על זה, עולם האינטרנט והאינטראנט הוא כמו יער אין סופי של מידע.
ואם עולם זה הוא כמו יער, אז כולנו בעצם, קצת כמו עמי ותמי.
אנו מטיילים ביער אין סופי זה וככל שאנו מעמיקים, מתערפל לנו הנתיב אותו עברנו כדי להגיע אל מחוז חפצנו.
וכמו שציפורים רעבות אכלו את פירורי הלחם שפיזרו עמי ותמי כדי לזכור את הדרך הביתה, כך הזיכרון שלנו לעיתים שוכח את הנתיב שעברנו בדרך לפריט מידע ואנו עשויים לא למצוא אותו שוב.
לצורך זה, המציאו את ה- Breadcrumbs, או בעברית: הנתיב (נכון, אין קשר בין המושג העברי והלועזי...).
באתרי אינטרנט ואינטראנט בהם יש עץ תכנים ארוך, מפוצל ובעל היררכיה מורכבת (מעל ל- 3 רמות עומק) , הנתיב מראה למשתמש היכן הוא בתוך עץ התכנים.
כל שלב בנתיב מסמל שלב בהיררכיה ובד"כ מהווה גם לינק המוביל לשלב זה.
מיקום הנתיב:
בדרך כלל נמצא את הנתיב בבר נפרד ובפונט קטן בחלקו העליון של דף המידע מתחת לכותרת.
באתר העוסק בתעבורה הוא יראה כך:
לוח מכירות כלי רכב יד שניה
תעבורה > כלי רכב > לוח כלי רכב > כלי רכב יד 2 למכירה
יתרונות הנתיב:
• משמש כמפה ומראה את מיקום דף המידע בו נמצא המשתמש בתוך ההיררכיה.
• הלינקים בנתיב מאפשרים "דילוג" אחורה מבלי הצורך לעבור את ההיררכיה ב"רברס".
• עוזר בהטמעת המבנה ההיררכי של האתר בזיכרון המשתמש.
• עוזר לשחזר צעדים שנעשו באקראי לצורך הגעה לפריט מידע.
לסיכום,
עמי ותמי עלו על פטנט מצוין בחשבם לסמן את דרכם באזור לא ידוע. יכול להיות שאם הם לא היו משתמשים בלחם הם היו נמנעים מלהיפגש עם המכשפה בבית הממתקים.
באינטרנט מנוצל פטנט זה בדיוק באותו אופן: סימון הדרך כדי שלא נלך לאיבוד.
ההבדל היחיד הוא שעמי ותמי עשו זאת כדי למצוא את הדרך הביתה. אנחנו באינטרנט עושים זאת כדי לשחזר את הדרך אל בית הממתקים.
נו טוב, לנו תמיד יש אנטי וירוס שיטפל במכשפה... J