ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ינואר 2018 - מהדורה מס' 220
גיליון ינואר 2018 - מהדורה מס' 220
גיליון:

1. קורס ניהול ידע ייפתח בתאריך 20.2.18, לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com  

 

2.  גאים לשתף: חברת ROM, קיבלה שוב, זו שנה חמישית ברציפות, התעדה (הסמכה) לתקן ניהול הידע ת"י 25006. חברת ROM היא חברת שירותי ניהול הידע היחידה, לה תקן ניהול ידע.

3.  אירוע החשיפה של תקן בינלאומי לניהול ידע לציבור הישראלי ייערך ב 8.1.18 במכון התקנים לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

 

4. חיפוש עבודה בתחום ניהול ידע: 

 

- מנהלת צוות ניהול ידע ובוגרת תואר שני בלימודי מידענות מעוניינת להשתלב בפעילות ניהול ידע בארגון

 

- מהנדסת תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע וניסיון בניהול ידע, מחפשת עבודה (עדיף בדרום).
בעלת הבנה טכנולוגית רחבה וניסיון בבקרת פרויקטים גדולים ומורכבים והטמעת כלי ניהול

 

- מעצב מנוסה מאד, עם הכרות גם במערכות Front end מחפש פרויקטים/עבודה

 

לפרטים נוספים: yamit@kmrom.com 

 

 

 

נכתב ע"י אלה אנטס

לאחרונה התחברתי לנטפליקס. אחת מחוויות צריכת התוכן הטובות יותר שחוויתי לאחרונה. ולמה?

  • אני יכולה לבחור באילו מכשירים ארצה להשתמש בשירות (טלוויזיה חכמה, סמארטפון, טאבלט, מחשב נייח או נייד, קונסולות משחק למיניהן וכדומה)
  • אני יכולה לבחור גם משתמשים - משתמש אישי עבור כל אחד מבני הבית, בחלוקה למבוגרים וילדים

 

  • משתמש אישי מאפשר לי ולבן זוגי לצפות באותה סדרה בדיוק, אך כל אחד בזמן שנוח לו, ולהמשיך מנקודת הצפייה שבה כל אחד מאתנו נמצא.
  •  באמצעות בחירה ב 3 סדרות או סרטים, המערכת יכולה להבין טוב יותר את הטעם שלי ולהתאים עבורי את התכנים המתאימים לי ביותר.

כפי שכבר דובר רבות, מגמות דיגיטליות מחלחלות פנימה לתוך הארגונים. הציפייה שלנו מהארגון שיאפשר לנו למצוא מידע כמו בGoogle, להתחבר למידע הארגוני מהסמארטפון, להחזיק ערוץ וידאו ארגוני כמו בYouTube, לנהל רשת ארגונית חברתית כמו בFacebook.


בשימוש בכל אחד מהממשקים האלו, אנו נהנים מחוויית צריכת תוכן מותאמת אישית – תוצאות חיפוש מותאמות, רשימת playlist מומלצת עבורי וכדומה. לא במקרה, אחת המגמות המשמעותיות בניהול ידע לשנת 2018, הינה פרסונליזציה של פורטלים ארגוניים.


הכירו את דנה וליאור, שניהם עובדים באותו ארגון (וצופי נטפליקס אדוקים :-) :

 

 

איך נייצר עבורם חווית תוכן מותאמת אישית בפורטל הארגוני?

  1.  נתחיל בהבנת צרכי המשתמשים בארגון – ישנם תכנים שבאופן טבעי רלוונטיים לכלל עובדי הארגון – האסטרטגיה של החברה, שירותים שונים לעובדים, אלפון. ישנם תכנים שהרלוונטיות שלהם הינה תלוית הקשר ומשתנה בהתאם לתפקיד שלי בארגון, לדרג, לוותק, ליחידה העסקית ומיקום הגיאוגרפי - האם הצורך הוא גישה לכלי עבודה ומערכות? לאיזה מערכות? האם הצורך הינו להתעדכן במה שקורה בארגון? במה שקורה ביחידה העסקית שלי?
  2. נמשיך בחלוקה האוכלוסייה הגדולה לקהלי היעד- לקבוצות שונות על בסיס המאפיינים המשותפים שלהם - למשל על בסיס שיוך ליחידה עסקית
  3. נזהה את פרופיל המשתמשים – על בסיס נתונים דוגמת - שם, מיקום, תפקיד, ותק בארגון
  4. נחליט על אסטרטגיית תוכן - איזה תוכן לאיזה קהל יעד? וזאת בהתאם למיפוי צרכי המשתמשים
  5. נגדיר Metadata על התוכן - נושאים, סוגי תוכן וכדומה
  6. נסיים בבחירת פלטפורמה מתאימה לצרכים הארגוניים

כתוצאה מכך:

 

 

 

פרסונליזציה של אתר ארגוני מאפשרת הצגת תוכן רלוונטי לעובדים, ובכך לחבר אותם בצורה אפקטיבית יותר לארגון ולהעלאת רמת הengagement. הנגשת המידע והכלים בצורה מותאמת אישית תסייע להם גם במציאת המידע הרלוונטי עבורם בקלות ובכך גם לסייע לביצוע עבודתם השוטפת.


אומנם, השימוש בפרסונליזציה תופס תאוצה בעולם הפורטלים הארגוניים, אך אין מדובר בטרנד חדש במהותו. יישום פרסונליזציה מלאה איננה פשוטה ליישום ולא לכל הארגונים יש את המשאבים או הכלים הדרושים ליישום אסטרטגיה פנימית מותאמת אישית ומובנית באופן מלא.
מאידך, הטכנולוגיה בתחום בהתפתחות מתמדת. אפשר להתחיל לתכנן ולבחון היכן חווית תוכן מותאמת אישית תיתן ערך משמעותי יותר עבור העובדים ולהתחיל משם. כך למשל בפורטל הארגוני של חברת JetBlue’s, אחת מ- 10 אתרי האינטראנט הזוכים לשנת 2017 (על פי הדוח של קבוצת (NNG, בוצעה פרסונליזציה של החדשות והאירועים הארגוניים.


ואם נחזור לרגע לנטפליקס – החברה לוקחת את הפרסונליזציה צעד נוסף קדימה. מעבר לכך שכבר כיום, נטפליקס דואגת לכך שנראה את התוכן שהכי מעניין אותנו כמשתמשים, כעת גם נוכל לראות תמונות Thumbnails שונות עבור אותה סדרה, בהתאמה להעדפות הצפייה שלנו.


אז איזה Thumbnail מעורר בך את החשק לצפות בסדרה?

 

 

מקורות:


https://www.cmswire.com/digital-workplace/how-to-personalize-your-intranet/ 
https://digitalworkplacegroup.com/2016/10/19/six-success-factors-for-a-personalized-intranet/ 
https://www.fastcodesign.com/90154608/netflix-is-even-personalizing-its-graphic-design-to-you-now 
https://www.imarc.com/work/jetblue 

נכתב ע"י מיכל בלומנפלד

הרבה לפני עידן ה-fake news שבו מערערים על אמיתותם של דיווחים חדשותיים ולפני הפוסט מודרניזם שחשף את הסובייקטיביות של המציאות והתלות שלה בעיני המתבונן, טענה תיאוריית הגשטלט, שהתפיסה שלנו היא זו שמכתיבה את המציאות שאנו חווים.

 

המשמעות המילולית למילה הגרמנית Gestalt היא צורה, תבנית, דפוס. התיאוריה עוסקת בתפיסת המרחב החזותי ולא מפתיע שאבי התיאוריה, מקס וורטהיימר הגיע לתובנה שממנה היא התפתחה, בעקבות חוויית צפייה. הייתה זו סדרת אורות מהבהבים ליד צומת רכבות, שמשכה את תשומת לבו. על אף שהאורות דלקו וכבו בזה אחר זה, הרושם שנוצר אצל ורטהיימר היה, שהאור "עובר" מנורה לנורה. כלומר, הוא חווה אשליה של תנועה רציפה בין אלמנטים, אע"פ שבמציאות אובייקטיבית לא התחוללה תנועה כזו. לתובנה הזו היו השלכות על העיצוב הגראפי עד לימינו.

 

בשנות השלושים פיתחו פסיכולוגים גרמנים את התובנה הנ"ל לכדי תיאוריה על האופן בו המח נוטה לארגן אלמנטים חזותיים לקבוצות. על פי התיאוריה, בתהליך התפיסה שלנו אנו נוטים למשמע אלמנטים באופן הוליסטי, מקבילי ובעל ארגון פנימי. על פי הגשטלט, בכל מפגש שלנו עם העולם שבחוץ, ישנה תבנית תודעתית ראשונית שמפרשת את מה שנקלט על ידי החושים שלנו ומכתיבה את התפיסה והפרשנות שלנו.
כלומר אנו מחפשים את ההקשר, את החיבור, גם אם הוא לא מתרחש כלל בין האובייקטים עצמם. זאת משום שאנו שואפים לחוות אותם כמשהו שלם ומאורגן – כתבנית – ולא כאוסף של חלקים, או בלשונו של תלמידו של ורטהיימר, קורט קופקה: ״השלם הוא אחר מסכום חלקיו״.

 

הבנה של האופן שבו אנו מייצרים את החיבורים האלו, יכול לסייע גם בבואנו לחשוב על חווית המשתמש. אם נסתכל לדוגמה על פורטל, הרי זהו שלם שמורכב מאלמנטים שונים זה מזה. הם שונים באופי, בעיצוב, בתכלית ועוד. למשל ספריית מסמכים אינה דומה בשום צורה שהיא לסרגל ניווט, אבל הם ואלמנטים נוספים, יוצרים יחד שלם. יישום עקרונות של התיאוריה בתהליך הבנייה והעיצוב, יכול לסייע ביצירת שלם שיספק למשתמש חוויה יעילה ואינטואיטיבית יותר. עיצוב מינימליסטי, אבל אפקטיבי, ש"סומך" בעצם על הקישורים והחיבורים שהמשתמש עושה בעצמו, יהפוך את החווייה להוליסטית, ואפילו שלמה והרמונית יותר. אז אילו מהעקרונות של התיאוריה יכולים לסייע בכך?

 

  1. סמיכות - עצמים קרובים נוטים להיות משויכים זה לזה. כלומר עצם הקירבה הפיסית מחילה עליהם סכמה של קבוצה. כך ניתן לחבר בין רכיבים או פריטי מידע בזכות מיקומם הפיסי. את ההקשר לכך שהם שייכים לאותם קבוצה יעשה כבר המשתמש.
  2.  דמיון – עיקרון משלים לזה, הוא עיקרון הדימיון. אנחנו נוטים לשייך אלמנטים לאותה קבוצה אם הם דומים זה לזה. כך למשל אם ניצור רכיבים באותו הצבע, המשתמש יחווה אותם כשייכים לאותה קבוצה. אם נרצה לחזק את החיבור בין אלמנטים שונים, נוכל לשחק עם הקרבה והדימיון ביניהם.
  3. המשכיות – זוכרים את האורות המרצדים של ורטהיימר? אנחנו מחפשים המשכיות ותנועה גם כשהיא לא ממש שם וכך למשל אובייקטים שמיושרים לאותה כוון, ייתפסו כממשיכים זה את זה. הודעות מתחלפות ייצרו תחושה של תנועה. רצף של 3 אובייקטים או יותר מאותו סוג יסייע למשתמשים לזהות תבנית. לעומת זאת שבירה דרמטית של הסדר והרציפות עשויים ליצור בלבול ותחושת דיסוננס.
  4. סגירה - גם אם קווי מתאר של חלל אינם סגורים, סביר שהמשתמש ימשיך אותם בדמיון כדי לסגור את הצורה ולהשלימה. אנחנו מחפשים גבולות ברורים של תבניות. כדי לסייע בארגון הממשק, ניתן ליצור מסגרת מסביב לאלמנטים, או לארגן אותם בצורה כזו שייצרו צורה שגם אם היא לא שלמה, את הסגירה שלה ימשיך המשתמש.
  5. פשטות - הנטייה שלנו היא לפשט, כלומר לחפש את הפירוש הפשוט ביותר האפשרי. לכן נעדיף סידור פשוט של אלמנטים. כנראה שפשוט, זה פשוט תמיד טיפ טוב.

אנו שואפים להרמוניה. זה לא אומר שהכל צריך להיות אחיד, מונוכרמטי ודומה עד שעמום, אולם מחשבה על אופן ארגון האלמנטים יכול לייצר חוויית משתמש הוליסטית יותר.

 

נכתב ע"י אלעד פירן

ספוילר: המאמר נכתב בעת ביצוע הסבה (migration) לאתרי SharePoint אצל אחד הלקוחות שלי באמצעות Share Gate ,
תוך כדי התלהבות גדולה מהכלי

 

אני מתלהב לספר לכם ש...
מעטות הן הפעמים, למיטב זכרוני, בהן אני מכיר ולומד מוצר / כלי טכנולוגי חדש, וכבר בתוך יום עבודה אחד אני מתנסה בו, משתמש בו, תופס בטחון לגביו: הן לגבי יכולות הכלי, הן לגבי יכולתי להתמצא בשימוש בו והן לגבי תוצאות המתקבלות ממנו, ואז מתלהב ורץ לספר לכם עליו.
הפעם הזו, זה בדיוק כך.
אני מזמין אתכם להכיר את ShareGate.

 

 

מה זה ShareGate ?
ShareGate הוא מוצר טכנולוגי עצמאי בעל ממשק לסביבת ה- SharePoint או לסביבת ה-Office365 הארגונית שלך המאפשר לבצע באמצעותו מספר תהליכים:

  1. ניהול (אדמיניסטרציה) של סביבת העבודה – מיפוי הסביבה ואפשרות לסקירה שלה בכל רמה, באופן אינטואיטיבי קל ופשוט
  2. רה-אורגניזציה של סביבת העבודה
  3. הסבה (מיגרציה) של אתרים, רכיבים, מסמכים, תוכן ועוד – גם מסמכים, גם פריטי רשימות, גם אתרים שלמים על כל תכולתם, וגם פריטים בודדים – לפי בחירת המשתמש
  4. ניהול ומעקב הרשאות ואבטחה בסביבת העבודה – בכל רמות האתר הקיימות
  5.  אינטגרציה מלאה עם NINTEX
  6. דוחות מעקב מסוגים שונים

מתוך אתר החברה: 

 

 

 

 

מי בעצם צריך את זה?


למיטב זכרוני, כל לקוח שנתקלתי בו בשנים הרבות שלי בתחום ניהול הידע, הביע את הצורך ו/או השתמש במונח הסבת מידע (migration). לכולם יש מאגרי מידע וידע ישנים, שדורשים הסבה לסביבות עבודה חדשות, ולרוב כיום ארגונים עוברים לסביבת SharePoint או לסביבת Office365 .


אני יכול להיזכר בתהליכי הסבת מידע שהייתי שותף להם לפני מספר שנים, שכללו פיתוח אפליקציות פנים ארגוניות, שעות פיתוח ארוכות, בדיקות וטסטים... וגם תהליכי הסבה שנעשו בעבר ידנית (Manually).


הבשורה הטובה היא, שכבר לא צריך את כל זה.


האם יש לכם סביבת עבודה ישנה של SharePoint ? האם יש לכם צורך באיחוד או הסבה / העברה של סביבות עבודה, מכל גרסה, של SharePoint או Office365 ?


הבשורה מתוך האתר של ShareGate :


“Sharegate Supports All SharePoint Versions from 2003 to 2016 & Office 365”


ShareGate תומכת בסביבות העבודה הבאות:

 

 

 

שירות ותמיכה איכותיים


וגם את זה אני כותב מניסיוני האישי:


כאשר הופיעה הודעת אזהרה (Warning) במערכת, הופיעה לצידה קישור לדף התמיכה המתאים, והתוכן שבו היה קצר ממוקד ויעיל להפליא. שאפו!


לצורך שאלה ברמה הארגונית הרמנו לצוות התמיכה טלפון (הם ממוקמים בקנדה) וקיבלנו מענה אדיב, איכותי ומדויק לשאלתנו. עוד שאפו!


הבשורה בתחום התמיכה, מתוך האתר של ShareGate :


“Unlimited Phone & Email Support”

 

ועוד מילה אחת...


אתם לא צריכים להאמין למה שאני כותב פה, כאשר אתם יכולים להתנסות בעצמכם. זה פשוט - היכנסו לאתר ShareGate ומלאו את פרטיכם תחת הכותרת: Get Your Free 15-Day Trial ותתחילו לעבוד. זה פשוט

 

נ.ב. - למען הסר ספק, אין לי, כותב המאמר, כל קשר למוצר עצמו או לחברה המשווקת אותו. הכתוב כאן הוא פרי התנסותי האישית בלבד.

 

לקריאה / צפייה נוספת:


סרטוני הדגמה מומלצים – יוטיוב


•  Sharegate Migration & Management tool Overview   
• Simplify Your SharePoint & Office 365 Management Tasks With Sharegate
• Sharegate SharePoint Migration Tool Demo

ערוץ יוטיוב

 

https://www.youtube.com/channel/UCny_XVsGW4T0vuvXFZVEENQ 

אתר

 

דף נחיתה למוצר https://get.share-gate.com  
האתר הרשמי https://en.share-gate.com

מאמר מהעולם: Learning From Failure

למידה מאי הצלחות של פרויקטי ניהול ידע

 

ניהול ידע חברתי הוא ניהול ידע טוב יותר

 

כנסים בארץ:

 

שם האירוע: חשיפת תקן ניהול ידע
מיקום האירוע: מכון התקנים, חיים לבנון 42, תל אביב
תאריכים: 08.01.18
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם:

 

שם האירוע: (KM: The Works (Jan 2018

מיקום האירוע: London, United Kingdom

תאריכים: 31/01/2018

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר"Change by Design: How design thinking transforms organizations and inspires innovation", נכתב על ידי Tim Brownבשנת 2009. למרות שעברו כבר כעשור- הספר מתאר רעיונות שנכונים גם כיום, והשינויים המוצעים בו תקפים גם לשעה זו.Brown נשיא ומנכ"ל חברת IDEO, דורגה כאחת מעשר החברות החדשניות בעולם, פורש בספר את משנתו המקצועית, כפי מיושמות בחברת הייעוץ העוסקת ב- DESIGN.

מפת הספר:

אין ספק שכותב הספר חי ונושם עיצוב. גם אם לא הייתי מיישמת את רעיונותיו במלואם (למשל- שבהנהלת הארגון ישב איש עיצוב), הכיוונים המוצעים בו בהחלט יכולים לסייע לכל ארגון לחדש, לשנות ולהטמיע טוב בהרבה ממה שקורה כיום.
סטיב ג'ובס לימד את כולנו עד כמה יופי משמעותי לאיכות. Brown מציע איך ליישם.

 

תפיסת העיצוב המנחה

עיצוב עוסק בחוויה. הוא יוצר קשר בין תחושות ופתרונות; בין הצד האמוציונאלי לרציונאלי; בין מחשבות ומציאות.

 

עיצוב מתכתב עם צרכים שמעבר לצרכים הבסיסיים, צרכים שאין להתעלם מהם בהגדרת המענה הכולל. הוא מסייע לתכנון, לתוצר ואפילו לניהול השינוי והקלת ההטמעה. הוא רלוונטי לא רק למוצרים פיזיים, כי אם גם לתהליכים, שירותים, טפסים וממשקים, כמו גם לתכנון אירועים. העיצוב עוזר לספר את הסיפור.

 

עקרונות בבסיסם מוצעת תפיסת העיצוב שבספר:

  • מרכזיות לקוח: שימו את הלקוחבמרכז; עצבו, תכננו ופעלו דרך הסתכלות הלקוח.
    אגב, לא במקרה סעיף זה ראשון, ולא במקרה דרך ניסוחו אישית (בגוף שני). אם צריך לבחור נקודה מרכזית אחת, היא זו- הלקוח המרכז.
  • חשיבה עיצובית: עיצוב כתהליך המלווה את הארגון והפיתוח על כל שלביו, המבוסס על עקרונות מנחים (ולא רק עשייה בפועל).;
    שילוב חשיבה זו בכל סוגי החדשנות- הן ברחבת ההצעה, אך גם בהרחבת לקוחות.
  • היבטים רגשיים: עיצוב נוגע ברגש; יש לתת עליו את הדעת. יש לכך משנה תוקף כאשר מעצבים חוויה ולא רק מוצר פיזי
    • פרויקט: מומלץ לחשוב על הצרכים במונחי פרויקט (ולא במונחי בעיה שיש לפתור); מסיע בו זמנית הן לבהירות ההבנה והן למציאת כיוון.
  • אילוצים: נקודת ההתחלה של כל עיצוב. האילוצים מגיעים משלושה עולמות תוכן חופפים בחלקם- ישימות, התאמה למודל עסקי ורצונות לקוחות היעד.
    מבין האילוצים בוחרים את החשובים ומתחילים את תהליך היצירתיות.
  • הקשר עסקי: התייחסות לעיצוב בהקשר העסקי; הרצינות הנלווית, החתירה ליעדים והבנת האילוצים, יקפיצו את יכולות הצוות העיצובי.
  • שיתוף החוצה: קריטי לבחון את הרעיונות מנקודת מבט הלקוח. חשוב לשתפו ולא רק לחשוב בשמו.
    שיתוף פנימה: שיתוף בעלי תפקידים שונים בארגונים הוא מרכיב מפתח להצלחה של התוצאה. פרק נפרד מוקדש לנושא בהמשך סיכום זה.
  • תרבות של ניסוי: תהליך פיתוח רעיונות נכון שיהיה ניסויי, עם מקום לטעויות ולמידה.

אל תתפתו לחשוב שיש מתכון מוכן ודרך אחת מנצחת. צריך לאסוף, לשלב ולהתייחס לכל העקרונות והרעיונות כאל השראה- ולמצוא כל פעם מחדש מה מתאים להקשר.

 

ועוד משהו: כאשר מבצעים למוצר כלשהו התאמה קבוצתית ואישית, החוויה שלנו משמעותית יותר. עיצוב טוב הוא משמעותי

 


חזרה

 

תהליך פיתוח עיצוב

 

  1. בריף: תהליך פיתוח מתחיל מ-בריף בו מגדירים יעדים, אילוצים ומדדים לבחינת התקדמות.
  2. השראה: ניתן לייצר בדרכים מגוונות לרבות תצפיות על חיי היום-יום, מה אנשים עושים ומה אינם עושים; מהסתכלות אמפתית על אחרים; מלמידה מקצוות האוכלוסייה; מחשיבה משתפת של אנשי העיצוב עם המהנדסים ואנשי השיווק; משילוב אנשים בין אקדמיה למעשה; ומהבנה קוגניטיבית של התנהגויות.אין צורך לחכות להשראה שתגיע מעצמה.
  3. מהשראה לרעיונות: תהליך חשיבה לתרגום המחשבות ההוראתיים לרעיונות. תרגום ההשראה לרעיונות מתחלקת לשני תת שלבים: יצירת חלופות (כמה שיותר, חשיבה פותחת) ובחירת חלופות (פעילות יותר מסודרת, סינתזה).
  4.  יישום: תכנית פעולה קונקרטית.
    שלבים אלו חופפים בחלקם, והמעצב עובר בהם, על פי רוב, תהליך בין תקווה לחוסר ודאות ועד ביטחון ואופטימיות בסופם.

 


חזרה

 

כלי עיצוב:


מטריצות מנטליות

 

ישנם מספר כלים מנטליים עיצוביים היכולים לסייע להשראה ויצירת רעיונות.
עם אלו ניתן למנות:

  • סיעורי מוחות
  • חשיבה ויזואלית- ציור כדרך להביע רעיונות
  • שימוש בפתקיות (דוגמת Post-it) על לוחות

חשיבה מטריציונית, טומנת ריבוי אפשרויות, ואפילו חלקן מנוגדות וסותרות. היא מבוססת על תפיסת ה "וגם" (במקום תפיסה ה "או"). היא המפתח לפיתוח שיטתי של חלופות טובות ומצליחות.

 

 


חזרה

 

אבי-טיפוס

 

אבי טיפוס הם כלי מצוין להמשגה של רעיונות.
המעבר הלוך ושוב מרעיון מופשט למוצר פיזי (או מסך תוכנה) וחוזר חלילה, הינו אחד התהליכים היסודיים דרכו אנו בוחנים את היקום, משחררים את מחסומי הדמיון ופותחים את מוחנו לאפשרויות חדשות.

 

המלצות ליישום השימוש בכלי של אבי-טיפוס:

  • להיעזר באבי-טיפוס לטובת כל השלבים: השראה, פיתוח רעיונות ומימוש
  • לייצר אבי טיפוס למגוון כיוונים שונים
  • לחתור לפתרונות "מלוכלכים"; לא להשקיע באב טיפוס מדוגם מידי
  • לייצר אבי טיפוס מהר
  • להיות ער בתהליך יצירת ה אב-טיפוס לרעיונות חדשים שעולים מעצם התהליך
    (לא להיצמד בהכרח לבקשה המקורית)
  • להיעזר במגוון כלים לטובת פיתוח האב-טיפוס: תוכנות עיצוב, מכונות חיתוך לייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד
  •  לייצר אב-טיפוס שאינו סטטי, אלא ניתן באמצעותו להמחיש את מסע הלקוח (נקרא להלן גם "הממד הרביעי- ממד הזמן")
  • להכיל את רעיון ה אב-טיפוס גם לנושאים ניהוליים (אסטרטגיית פעילות למשל)
  •  לבחון את ה אב-טיפוס אל מול העולם, לבחון אם שורדים ומתאימים למציאות
  • לא רק לשאוף שה אב-טיפוס "יצליח"; לשאוף ללמוד ממנו ומההיבטים בהם מצליח פחות
  • לדעת מתי לעצור ולא להמשיך ולהשקיע ב אב-טיפוס, אלא לקבל החלטות ולממש

זכרו: אב-טיפוס לכאורה מאט את פעילותנו, אך זו האטה לטובת האצה!

 


חזרה

 

תרחישים

 

תרחישים הם מסעי לקוח. הם לוקחים את המוצר, השירות או אפילו התפיסה הניהולית החדשה ומקנים לה ממד נוסף: ממד הזמן. הם מסייעים להמחשה של ההשראה, הרעיון ודרכי המימוש, ורלוונטיים לכן, ככלי עיצובי, בכל אחד משלבי הפיתוח.
מעצבים יכולים לייצר את סיפורי הלקוח, או, אם אלו נתונים, להפיח בהם חיים, ובכך להפכם לממשיים יותר, ברי בחינה והתאמה טובה יותר לתוצר הסופי.

 


חזרה

 

שותפים:


שותפים בארגון

 

בניגוד לעבר, בהם עיצוב היה משויך למחלקה אחת והיא שהייתה שותפה בו, כיום מבינים ארגונים רבים כי הדרך להצלחה היא בשיתוף ארגוני, בכמה רמות:

  • מבנה ארגוני: עיסוק בעיצוב בכל מקום, לא רק במחלקה ייעודית.
  • הכרה: שילוב אנשי עיצוב בהנהלה ובישיבות הנהלה. התייחסות אסטרטגית, אינטגרטיבית לעולם העיצוב.
    • שיתוף בעלי תפקידים: עבודה משולבת לחשיבה על רעיונות- אנשי שיווק, מהנדסים ומעצבים.שיתוף של כל אדם בחברה שרלוונטי למשימה.
    שיתוף מקבל משנה תוקף, כאשר העיצוב הוא של חוויה ולא רק של מוצר.
    • עבודה בצוותים: כדי לאפשר ריבוי שותפים ניתן לעבודה בתת צוותים, תוך אגרגציה של תהליכי החשיבה.
    • שוויון: לעולם יש לדאוג שרעיונות לא יקודמו על בסיס מי שהציע אותם.

 

ניתן לעשות שינוי. ניתן לגרום לרופאים, אחיות, פקידים ועובדים במרכולים, להתחיל לעבוד עם אנשי עיצוב, ולהתחיל לחשוב עיצוב. יישום של הרעיונות המוצעים לעיל יוביל לשם. ביטול יחידות ארגוניות האחראיות הן לבדן על העיצוב והעברת האחריות לכלל הגופים הארגוניים, הוא תנאי להצלחה.

 

כדי שיהיה ניתן לממש הנ"ל ובלי צריך גם למצוא איזון בין ה"פראות" המלווה תהליכי CREATIVE לבין היציבות הנדרש למנכ"לים כדי לנהל את הארגון ולמשוך אותו קדימה בביטחה ובהצלחה. בהחלט אפשר :-)

 


חזרה

 

לקוחות

 

לא ברור מי יותר קשה לנו לשתף- עמיתים בארגון שאינם אנשי עיצוב (ראו פרק קודם), או לקוחות. ברור שצריך גם וגם.

 

אחד המפתחות לשינוי הקשר עם לקוחות הוא המעבר ממוצרים לשירותים. אם מוצרים התמקדו במכונות, הרי שעולם השירות מכוון לאנשים, והסתכלות שכזו היא צעד ראשון לעבר עיצוב משותף איתם ולא רק בשבילם.

יש לתת את הדעת שתפיסה שכזו טומנת בחובה מכשול אפשרי; חברות שירות ממעיטות באופן יחסי בחדשנות, ומשתדלות לשמור על יציבות. נמצא מקרים שהן מציעות פלטפורמה חדשה לשירות, אך השירות עצמו כמעט ואינו משתנה. על רקע זה האתגר מורכב יותר, אך אינו בלתי אפשרי. היות ומוצרים לכשעצמם, אינם מקנים חווית לקוח טובה יותר, ולכן העיצוב חשוב ואפשרי גם כאן. ושיתוף הלקוח בתהליך שכזה, אפשרי בוודאי ובוודאי.

 

לשיתוף לקוח מטרה נוספת, מעבר לשיפור התוצר. שיתוף לקוחות יוצר סובלנות גבוהה יותר מבחינתם לבעיות במוצר (ובמוצרים חדשים- אלו כנראה חלק מהחיים), ובהכללה ניתן לומר, ששיתוף לקוחות יוצר engagement של אלו ויוצר נאמנות.

 


חזרה

 

תרומה לחברה

 

לאן כל זה לוקח אותנו?

 

Brown אינו מסתפק בהצעות חשיבה עיצובית לקוראים. הוא דורש מאלו העוסקים בעיצוב.

 

ברמה ראשונה הוא דורש מכל אחד לא רק לחשוב איך לעשות יותר ביותר, אלא גם איך לעשות יותר עם פחות ולחסוך לארגונים ולחברה;

 

ברמה מתקדמת יותר, הוא מוכיח לתרומה לקהילה; ליישום רעיונות עיצוביים בקרב אלו ששפר עליהם גורלם פחות, בין אם בפרברים של העיר (למשל ביישום בחינוך בבתי ספר ציבוריים בשכונות חלשות), ובין אם בעצירה מהחיים ויציאה לתקופה למדינות מתפתחות (באפריקה וכל מקום אחר) ותרומה בחשיבה ויישום עיצובי גם לטובתם.
על פי הדוגמאות המובאות בספר, Brown בהחלט "נאה דורש", אך כפי הנראה גם בבחינת "נאה מיישם".

 

ואם קשה עלינו הדבר, הוא מציע שנתחיל אפילו בבית: בסיוע לילדים להימנע מהרגלים מזיקים של אכילה או צריכת תקשורת. במשפט אחד: אין תירוצים. כולם יכולים לתרום לחברה בחשיבה עיצובית.

צריך להתחיל, ויפה שעה אחת קודם.

 


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135