ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון מאי 2021 - מהדורה מס' 260
גיליון מאי 2021 - מהדורה מס' 260
גיליון:

1. בחודש אפריל נפתח קורס בינלאומי וירטואלי בנושא ניהול ידע ובינה מלאכותית,
זהו קורס של חמישה חודשי ם ומשתתפים בו כ 100 אנשי ניהול ידע מ 32 ארצות
ומהחברות המובילות בעולם. ד"ר מו ריה לוי מובילה את הקורס


2 .קורס ניהול ידע בשיתוף מכון התקנים ייפתח ביוני ב2021.06.01 לפרטים נוספים לחצו כאן 
חברת רום מריצה השנה מספר מחזורים, חלקם פרונטליים וחלקם מקוונים, לפרטים נוספים ומועדי קורסים >>

נכתב ע"י שהר שדה

לא רק חשוב ה- "מה", חשוב גם ה- "איך", ולעיתים אפילו יותר

 

בשגרת העבודה היומיומית שלנו אנו רגילים להיות מוכוונים מטרה, והמטרה שאנו שמים לנגד עינינו היא בדרך כלל ביצוע המשימות הנדרשות מאתנו, פשוטות או מורכבות ככל שיהיו.


אחד הכלים המרכזיים המשמשים את האדם בהתנהלות מול גורמים נוספים הוא תקשורת מילולית, ישירה ועקיפה.


עם זאת, לא פעם אנו נתקלים ביחס שונה אלינו ולדברינו מאנשים שונים, או אפילו מאותו אדם במקרים שונים. אז מה בעצם השתנה? מדוע אותו הנושא גרר תגובות שונות בתכלית בכל אחת מהפעמים?
הצורה בה מילים נאמרות יכולה לשנות משמעותית את המסר שהן יעבירו.
מדובר בתחושה שהשומע קיבל מאתנו, אך לא בהכרח בגלל מה שאמרנו.


בתור אנשי ניהול ידע בעולם בו ניהול ידע אינו מושג השגור בפי כל, חשוב לתת שימת לב יתרה לעניין.
פעמים רבות נראה לנכון לבצע שינוי או תהליך מסוים בארגון כאשר שאר הגורמים כלל לא מודעים או מסכימים לחשיבותו, ועל כן התאמת האינטונציה וצורת התקשורת למסר אותו נרצה להעביר הנה חשובה ביותר לצורך רתימת הקולגה שלנו לרעיון או למשימה אותם ברצוננו להוציא לפועל.


שימת דגש על האופן בו נעביר את המסרים שלנו תעזור במיוחד במקרים בהם הצורך בשינוי כלל אינו ברור לארגון בו אנו עובדים, או כאלה בהם ישנה מקובעות על שיטת עבודה ישנה ומוכרת והרצון לשינוי מצדנו נתקל בהססנות וחשש.


חשוב לפתח רגישות וגמישות בין-אישית ולהיות ערים ככל הניתן להבדלי התרבות ואישיות אליהם הורגלנו מול אלה אליהם הורגלו הקולגות שלנו, ובכך לשפר באופן משמעותי את האופן בו יתקבלו דברינו.


כאשר נדע להתאים את צורת העברת המסר שלנו לגורם אליו המסר מיועד ולהקשר המסוים בו נמצאים, נצליח לבנות אמון ויחסי עבודה בין-תרבותיים טובים יותר ובכך להטמיע שינויים ולהוביל תהליכים בצורה היעילה והטובה ביותר.

 

מקורות:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001339291 
https://meiramarup.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AA-  %D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%9D.htm
https://www.themarker.com/blogs/ravit-oren/BLOG-1.7799219 

נכתב ע"י רויטל בוקסבום

כולנו מחפשים מידע ברשת – מענה לשאלות בנושאים עסקיים, מחקריים ואישים.


וכשאנחנו מוצאים...התשובות המתקבלות מכילות גם תכנים מקצועיים שאכן מנוע החיפוש העריך שמתאימים, אך גם תכנים מקודמים, אורגנית או בתשלום, ע"י מקורות שונים.


לכל שאלה נקבל תשובות רבות (ולפעמים רבות מאד), ותפקידנו להעריך עד כמה הן אמינות ואיכותיות:


האם המידע פורסם ע"י גורם מוסמך? האם הגורם המפרסם אובייקטיבי או מוטה בערכיו, תפיסת עולמו ועוד.


האם המידע איכותי או הינו ציטוט ממקורות עלומים, חלקי, ואולי אף מסוכן?


מומלץ וחשוב להפעיל שיקול דעת ובחינה ביקורתית בבואנו לבחון את התשובות המתקבלות בעת חיפוש.


להלן מס׳ טיפים אותם כדאי לאמץ :
בקצרה:
המידע צריך להיות: רלוונטי, עדכני ומהימן

  • בדקו מי עומד מאחורי התוכן
  • בדקו אם המידע עדכני
  • השוו עם מקורות אחרים
  • העריכו את איכות הכתיבה והצגת התוכן

 

מה ואיך?
מהימנות

  • מי המחבר/הארגון:
    o בחנו תכנים נוספים שלהם.
    o האם בעלי סמכות וניסיון בנושא?
  • האם מדובר בגוף/אדם עסקי, ממשלתי או פרטי?
  • למי מיועד האתר/המאגר?

בדקו

  • חפשו במסמך מידע על הכותב ובלשונית "אודות" - מידע על האתר.
  • בחנו את השפה והשימוש בביטויים מקצועיים – האם מופנה לקהל הרחב או לקהל מקצועי, אקדמי או אחר.
  • חפשו בדף הבית הגדרה ברורה של מטרת האתר והמאגר.
  • בחנו את כתובת הURL:
    מאגרים פורמליים, עם סיומת ממשלתית או ציבורית, אמינים יותר ממאגרים פרטיים.
    סיומות מקובלות:
    .edu – מוסדות ההשכלה, .gov – מוסדות ממשלתיים, .org – ארגונים או עמותות, .com – אתר מסחרי, . muni – אתרי ערים, .info – אתרי מידע כללי, .net – אתר פרטי או אחר

עדכניות

  • מתי פורסם המידע לראשונה? מתי התעדכן?
  • האם המאגר/אתר מתעדכן באופן תדיר?

בדקו

  • מהו תאריך המידע? מתי עודכן לאחרונה?
  • האם האתר/מאגר עודכן בשנה האחרונה.

אמינות

  • האם מוזכרים מקורות שניתן לאמת בהם את המידע?
  • האם האתר ממומן או מקבל תמיכה מגורם מסחרי או מבעל עניין אחר?

בדקו

  • האם הקישורים מפנים למידע עדכני ורלוונטי.
  • חפשו אג'נדה – האם המסמכים המוצגים מייצגים נקודת מבט מסוימת: תרבותית, חברתית, פוליטית, אחר?
  • בדקו והצליבו את המידע אל מול מאגרים/אתרים אחרים.
  • בדקו האם יש נותני חסות/שותפים/פרסומות

איכות

  •  העריכו את איכות המאמר
  •  העריכו את תכולת האתר/המאגר ואופן הארגון שלו.

בדקו

  • האם המידע מקיף ורלוונטי או חלקי (ציטוטים בלבד).
  • האם התוכן כתוב ברהיטות ומקצועיות, ומוצג באופן מאורגן ומונגש.
  • האם הניווט באתר מובן, קצר ופשוט.
  • האם נשמרות זכויות יוצרים לכותבים.
  • האם יש כתובות URL נפרדות לכל מסמך כדי להקל על קישור ואזכור מידע.

 

ולסיכום, בחנו:
מאגר המידע – מה מטרותיו, מי עומד מאחוריו, איך המידע מונגש
הכותבים – מי הכותבים, מה עוד פרסמו, האם אמינים
עדכניות – האם המידע עדכני, מהי תדירות עדכון תכנים במאגר
מקורות תומכים – האם יש קישורים למקורות נוספים, האם הם תומכים במידע שפורסם.

נכתב ע"י משכית רובינשטיין

החודש חגגנו את יום העצמאות של מדינת ישראל. עבור הילד שלי, בן שנתיים וחצי, כל יום לאחרונה הוא יום העצמאות, בסימן "אני לבד!". כל אלו העלו בי את המחשבה על מידת העצמאות של מנהל ידע בארגון, בעיקר אם הוא יועץ חיצוני. עד כמה המנהל או הלקוח מאפשר למי שמנהל את כלי הארגוני – פורטל/ערוץ דיגיטלי/מינהלת שירות – ליזום ולפעול באופן עצמאי. מה נדרש מאיתנו לעשות כדי להשיג ולשמר עצמאות כזאת, וכיצד עלינו לאזן בין הרצון שלנו לפעול ללא גורמים מעכבים או מגבילים, לבין שמירה על המעמד של המנהל/הלקוח וחלקו בתהליך.


Thomas Davenport כתב בספרו "Thinking for a Living" כי אחד מהמאפיינים של עובדי הידע הוא השאיפה לעצמאות, והמליץ למנהלים להגדיר לעובדים אלו מה לעשות אבל להשאיר להם את ההחלטה איך לעשות זאת.
העצמאות מאפשרת לעובדי ידע – ועל אחת וכמה למנהלי ידע – להביא מניסיונם וכישוריהם המקצועיים לתפקיד. אם ניתנת לנו הסמכות להחליט על ה"איך", נרגיש בטוחים להציע גם "מה עוד", ובכך לקדם את ניהול הידע והארגון בכלל.


לפני כחודשיים סיימתי את תפקידי כמנהלת פורטל יחידתי בארגון גלובלי גדול (כיועצת חיצונית). זכיתי ללוות שם מחזור חיים שלם של פורטל מקצועי. כשהגעתי היה להם פורטל מיושן, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת התוכן והמבנה שכבר לא תאמו את אופי והרכב היחידה. לאחר תקופה קצרה קיבלתי "אור ירוק" להקמה של פורטל חדש. מיפיתי את התכנים הקיימים, ערכתי תהליך מובנה של זיהוי הצרכים העדכניים, אפיינתי את הפתרון הנדרש, פעלתי עם גורמי העיצוב, הפיתוח והתוכן להקמתו ואז כמובן הטמעתי אותו בארגון. במשך ארבע שנים ניהלתי את הפורטל, עד שקודמתי לתפקיד אחר ונאלצתי לעזוב את היחידה. הפורטל הזה קרוב מאוד לליבי, כמעט כמו עוד ילד... ביחידה יצרתי קשרי חברות, ולא פחות חשוב לעניינו – יחסי אמון עם הלקוחה, שאפשרו לי ליזום, לפעול ולנהל את הפורטל באופן כמעט עצמאי לחלוטין.
יחסי אמון נבנים לאט, אין פתרון קסמים. אך ריכזתי להלן מספר "טיפים" שאני מאמינה שיעזרו לבנות אותם:

  • השלב הראשון – למידה
    חשוב להקדיש כמה זמן שניתן ללמידה, הן של היחידה (פעילויות, מבנה וכולי) והן של פתרון ניהול הידע הקיים (מבנה, תכנים וממשקי עבודה). בשבועיים הראשונים לעבודתי עברתי ביסודיות על כלל דפי הפורטל וקבוצות המשתמשים, יצרתי מפת אתר, נפגשתי עם ממשקי העבודה ואף קראתי קצת על התחום המקצועי בו היחידה עוסקת.
  • יוזמה ומעורבות
    אל תחששו להביע את דעתכם! גם בתחילת הדרך, העלו רעיונות ושתפו מניסיונכם ומחוות דעתכם המקצועית. גם אם הרעיונות לא יתקבלו, בעצם העלאתם מיצבתם את עצמכם כיוזמים, מקצועיים ויצירתיים שמסוגלים ושואפים לפעול באופן עצמאי. כך, יקל על המנהל/הלקוח "לשחרר" בעתיד ולתת בכם אמון.
  • תיעוד ושקיפות
    חשוב להקפיד על תיעוד הפעולות והמשימות ועל שיתוף המנהל/הלקוח. צרו רשימה מסודרת של כל הפעולות שאתם נדרשים לעשות, מי ביקש/יזם אותן ומה הזמן המשוער שייקח לבצען. בחודשים הראשונים קיימתי עם הלקוחה פגישה שבועית במהלכה עברנו על המשימות והיא אישרה ותיעדפה אותן. דאגתי לכתב אותה לכל אימייל מול גורמי היחידה והגורמים התומכים ולעדכן אותה כאשר המשימה הסתיימה ואם נוצרו מכשולים בדרך.
    עם הזמן, כאשר העמקתי את היכרותי עם היחידה ועם הלקוחה, והוכחתי כי אני עובדת בצורה מסודרת ומפעילה שיקול דעת, תדירות הפגישות ירדה לפעם בחודש. הלקוחה היתה מעורבת רק בפרויקטים גדולים או כאשר עלו קשיים מול גורמים ביחידה.
    גם כאשר המנהל/הלקוח "משחרר", יש להמשיך ולנהל תיעוד של המשימות, להעביר דוחות סטטוס אחת לתקופה, לוודא שהמנהל/הלקוח מרגיש מעורב ומעודכן בתהליכי העבודה שלכם, במידה המתאימה לכל הצדדים.

והנה זווית נוספת על עצמאות בניהול ידע: זו שמנהל הידע מאפשר למומחי התוכן. במקביל לבניית היחסים ולמציאת האיזון הנכון בין העבודה העצמאית של מנהל הידע למעורבות של המנהל, חשוב לעשות תהליך דומה מול מומחי התוכן. להדריך ולהכשיר אותם על מנת שיוכלו לפעול בטריטוריה שלהם (אזור תוכן בפורטל לדוגמה) באופן עצמאי (כמובן שתמשיכו ללוות אותם ככל שיידרש). כך יתחזק מעמדם כמומחים, הם ירגישו בטוחים לתרום בעצם את ה"מה עוד", ונוכל להימנע מיצירת "צווארי בקבוק".
לסיכום, מציאת האיזון הנכון בחלוקת האחריות ומתן העצמאות בין המנהל/הלקוח, מנהל הידע ומומחי הכתוכן הם כלי מפתח בהצלחת ניהול הידע בארגון.

שם האירוע:  International Conference on e-Learning and Knowledge Management Technology

מיקום האירוע: Singapore

תאריך:  2021\05\03-04
לפרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע:  International Conference on Knowledge Management Applications and Linked Data

מיקום האירוע:Dubai

תאריך:  2021\05\06-07
לפרטים נוספים: לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Organizational Change as Collaborative Play: A positive view on change and innovations in organizations הוא ספר שנכתב על ידי Jaap Boonstra, מרצה וחוקר הולנדי המלמד במספר אוניברסיטאות באירופה. הספר שיצא לאור בשנת 2018 מציג תפיסה של תהליכי שינוי ארגוני כמהלך חווייתי חיובי, תפיסה אותה מכנה Boonstra ״משחק״.
להלן מפת הספר:

הרעיון לקחת את תהליכי הפיתוח והשינוי ולהציע תפיסה שבמרכזה החוויה החיובית, הוא בהחלט רעיון מעניין. על פי Boonstra יש כאן רווח כפול, שכן התפיסה מביאה גם לחוויה חיובית וגם לתוצאה חיובית כך שכולם מרוויחים.
מעניין לקריאה.

תפיסת המשחק
לרעיון של בחירת מטפורת המשחק כדרך להציג ולקדם שינויים, מבוססת על מספר עוגנים:

  1. שחקנים משחקים יחד
  2. הם פועלים לפי כללים וחוקים מוגדרים
  3. הם נהנים
  4. הם יכולים להיות יצירתיים תוך כדי התהליך

השימוש במטפורת המשחק מאפשרת להתמודד עם סביבת השינוי על סוגיה השונים:

  • סביבת משחק שקופה בה האירועים ברורים והמציאות ברת חיזוי
  • סביבת משחק מורכבת- ידועה אך לא פשוטה להתמודדות
  • סביבת משחק דינאמית- בה המציאות וההתפתחות משתנים ולא חזויים
  • סביבת משחק כאוטית- סביבה בה הכול לא ידוע, משתנה מהר ומשתנה מאד.

זאת בניגוד לפתרונות אחרים המתוכננים היטב ומתקשים להתמודד על סביבה שאינה שקופה.

מטפורת המשחק מסייעת לשבור את הדפוסים הקיימים ולהתנסות במשהו אחר, חדש, תוך התמודדות עם אי הוודאות בדרך אג׳ילית והתנסותית המשלבת ומאזנת בין יציבות ותנועה קדימה לשינוי.

 

 

חזרה

 

השחקנים

השחקנים בשינוי הם בעלי העניין השונים- חיצוניים ופנימיים.
שחקנים חיצוניים יכולים לכלול: לקוחות, אזרחים, מתחרים, ספקים, בעלי מניות, עמיתים, יועצים ועוד.
שחקנים פנימיים כוללים: הנהלות, מנהלים, אנשי צוות, קובעי מדיניות, אנשי שירות, עובדים ועוד.

 

חשוב לדעת:

  • ניהול שינוי הוא תהליך של עבודת צוות משותפת
  • לשחקנים השונים נקודות מבט, אינטרסים ואג׳נדות שונות
  • כדאי לזהות מיהם בעלי העניין העיקריים הקשורים לבעיות במצב, בהקשר השינוי ולהתמקד בהם ובהבנתם: מה תפקידם, מה חשוב להם, מה תחושתם הרגשים, אילו ערכים חשובים להם ועוד ; בהתמקדות יש לסמן גם את השחקנים המשופעים ביותר, אך גם כאלו המשפיעים על הארגון.
  • דרך התמודדות טובה יכולה להיות על ידי פרגמנטציה- מתן מקום לנקודות המבט השונות, ללא יצירת קונצנזוס; הכרה משותפת בבעיות

 

חזרה

 

האמביציה למשחק
ניתן לבחון את האמביציה למשחק, המגדירה את היעדים, דרך ארבע נקודות מבט משלימות:

  • לאן אנו שואפים: ייעוד ומשמעות
  • במה אנחנו גאים: ערכים מוספים ויכולות; תדמית
  • מה מייצג אותנו: ערכים משותפים, תפיסות משותפות, סטנדרטים וכוונות
  • האסטרטגיות שלנו: עסקי, שיווק, בידול, חדשנות, שיתופיות, יצירתיות, הוצאות ואיכות

יצירת אמביציה משותפת למשחק יכולה לאחד את האינטרסים השונים.

שלבים:

  • חשיפה- הבנת הפער (הניגוד) שבגללו נכון השינוי; פיתוח האפשרויות השונות לעתיד
  • משא ומתן משותף כדיאלוג בונה לבחינת אפשרויות העתיד
  • החלטה על העתיד המשותף.

דגשים:

  • יצירת תמונת עתיד וביחד, נותנת לשותפים את התחושה שאכן ניתן להגיע לשם
  • איזון נכון בין חוסר נוחות במצב הקיים לבין הערכים, הוא שנותן לשחקנים את האנרגיה לחדשנות ולהתמודדות עם השינוי
  • איזון נכון בין חלום רחוק ומאתגר לבין שינויים ברי-יישום
  • שינויים שמקורם מלחץ חיצוני ברורים, אך בהם בדרך כלל יש פחות הכוונה למענה הנכון; באופי שינויים כאלו כדאי להרחיב את פרק תמונת העתיד- מה נכון שתהיה ולתקשר אותה לארגון.

 

חזרה

 

הדינמיקה הארגונית
הדינמיקה הארגונית, או דינמיקת המשחק, בשפת התפיסה, עוסקת בהבנת הארגון, צרכיו ובעיותיו, כדי להחליט על הפעולה ודרך הפעולה המתאימים ביותר.
חשיבותו של אבחון זה, שלא לקפוץ לפתרונות מוטים, כנובע מהיעדר דיוק הצורך/בעיה.


האבחון כולל:

  1. לימוד הסביבה הארגונית על כל מרכיביה (אתרים, דוחות, סקרים, ראיונות, תצפיות ועוד)
  2. הכרת תפקוד הארגון בשני צירים:
    o מרכיב: דפוסי משחק (פעולה), חזון ואסטרטגיה, מבנה ארגוני ואחריות, יכולות ומומחיות
    o הקשר: טכני, פוליטי, תרבותי, חדשנות.
  3. הכרת השינויים בארגון- מה הצליח יותר ומה פחות; גמישות וחופש לפעול אל מול שליטה וייצוב
  4. ניתוח הצרכים על בסיס כל המוזכר לעיל.

דגשים:

  • תהליך אבחון המשלב את השחקנים כבר בשלב זה, מתחיל את תנועת השינוי
  • המחשה ויזואלית יוצרת מעורבות של השחקנים בתהליך
  • כדאי להימנע כשלב ראשון להתחיל עם אבחונים המבוססים על מודלים רציונליים; אבחון דורש אומץ, וכדי לסייע לדינמיקה, כדאי קודם לקרב בין המאבחנים והאחרים, לפני שמתחילים עם תהליך הנתפס כשיפוטי
  • כדאי להסביר את ממצאי האבחון קודם ברמת על, ורק אחרי שאנשים מתחברים, לרדת לפרטים
  • ככל שהסיפור המתואר שלם ומדויק, יש פחות מקום לדיון ואי הסכמה מצד השותפים
  • באבחון כדאי להתמקד בדפוסים המרכזיים
  • בדינמיקה המלמדת על בעיות, כדאי להשאיר מקום לדיון, כדי שאנשים יוכלו להתבטא; בדינמיקה הקשורה בחדשנות, חשוב להשתמש בוויזואליזציה לשפור הבנת המוצע
  • ניתן ללמוד הרבה לא רק מהסתכלות על ההווה הארגוני, אם כי גם מהעבר.

 

חזרה

 

אסטרטגיית המשחק
גיבוש האסטרטגיה לדרך המשחק (שינוי) כוללת מספר מרכיבים:

  1. ניתוח תוכנו של השינוי (לשם מה, משמעות ערכית, מהות)
  2. ניתוח תהליכי (ההווה, העתיד ואסטרטגיית המעבר)
  3. ניתוח אנושי (אמביציה, שחקנים, התנסות וחוויות)

ישנן מספר אסטרטגיות אפשריות בכל ארגון המבקש לבצע שינוי: שינוי מתוך כוח, שינוי מבוסס שכנוע רציונלי, שינוי מבוסס משא ונתן בין השותפים, שינוי מבוסס מוטיבציה של השותפים, שינוי מבוסס למידה ושינוי מבוסס דיאלוג.

כל אחת מהאסטרטגיות טובה בתנאים אחרים, אך אין ספק, ש Boonstra מכוון, בכל מקום שניתן, לאסטרטגיה מבוססת דיאלוג, סב משוחחים ומחליפים רעיונות לגבי הארגון, השינוי / החדשנות וכל מרכיביהם ומתוך אלו בונים את התנועה וההצלחה. אסטרטגיה זו של דיאלוג מבוססת על גילוי משותף. היא אינטראקטיבית, מוכוונת לעתיד ולחזון, משתפת. היא מיושמת כתהליך מחזורי מעגלי וכוללת למידה משותפת וכמובן- שיח.
כמובן שניתן לשלב את האסטרטגיות השונות באופן מושכל.

 

החלטות נוספות הקשורות בשינוי הן:

  • גבולות השינוי- על מה משפיע
  • גודל ועומק השינוי: בין שיפורים, לשינוי לחדשנות; שינוי תפעולי סביבתי, אסטרטגי התנהגותי, יכולות ואיכות, נורמות וערכים, זהות או ליבה
  • מדרגיות השינוי
  • דרך התמודדות עם קיבעונות ודרך ניהול קונפליקטים

בהחלטות אלו יש לזכור שאנו מבקשים להשיג מקסימום מינוף, עם מינימום מאמץ.

 

חזרה

 

ניהול תהליך השינוי כולל:

  1. תעדוף נקודות ההתחלה של השינוי- האם הארגון מעודד הנעת שינויים המבוססת על לחץ חיצוני (משבר, מדיניות), מוטיבציה פנימית (איכות שירותים, מקצועיות, תרבות) או ניצול הזדמנויות (היערכות לעתיד, מימוש חדשנות).
  2. הגדרת וקיבוץ השחקנים השותפים. התייחסות מותאמת ליזמים, לעיקר ולמאחרים; הכלת התנגדות והתמודדות עימה; הפעלת כל השותפים – כל אחד ותפקידו, לתמיכה ודחיפת האחרים, או לטיפול והנעה על ידי האחרים (בספר עמוד 155 מוצגת טבלה מפורטת עם כל השותפים ותפקידיהם האפשריים)
  3. גיבוש אסטרטגיה מפורטת לשינוי, המבוססת על נקודת ההתחלה, על האבחון ועל עקרונות אסטרטגים שהוגדרו בפרק לעיל.
  4. תקשור לכל תקופת התהליך: שכנוע, דחיפה, מו״מ, פיתוי, אינטראקציה, הסבר לוגי ועוד.
  5. ניטור ההתקדמות.
  6. קבלת החלטות כנובע משינויים, מתוצאות ההתקדמות, ממתחים והתנגדויות הנצפות בדרך.
  7. מדידת ההשפעה (בספר מוצעים מדדים בעמוד 195 בכל מיני היבטים)

דגשים לתהליך:

  • בחירה מותאמת של שפה ונרטיב בהתאם לקהל היעד. זכרו יש להגיע לרמות עמוקות של הזדהות ולא מספיק ידע נרכש
  • בנקודת ההתחלה חשוב שיהיה תקשור ותיווצר הבנה משותפת למה יצאנו לדרך
  • סיפורים ארגוניים הם כלי חשוב שכדאי לשלב בתקשור- נתפס אותנטי, אמתי ומושך; ניתן לשילוב בכל אחד מפרקי השינוי, עם תוככן מותאם כמובן; סיפורי הצלחה מופצים בקלות
  • בחירת האסטרטגיה המותאמת מחייבת בשלות; יש להקשיב להקשר ולמצב ולבחור בכל פעם מחדש, מה הכי מתאים כעת לכל קהל יעד
  • כדאי לנהל את תהליך השינוי כאיזון עדין בין פעילות והובלה top-down לבין ייזום bottom-up
  • יש לנהל את הסיכונים לכל אורך הדרך; יש להתמודד עם חוסר הוודאות
  • כדאי לשקף את ההקדמות בדרך וויזואלית
  • קבלת ההחלטות עדיף שתהיה פתוחה ופחות פורמלית
  • לאורך כל הדרך חשוב לייצר משמעות ולבנות אמון.

סיכום: שחקו יחד; היו משמעותיים; בנו הקשר ומודעות; בנו אמון. צרו השפעה.

 

 

חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135