1. שמחים יחד עם ליאור שלנו, שהחלים ממחלת הקורונה. מאחלים החלמה ורפואה שלמה לכל עם ישראל ולעולם כולו.

2. גאים לשתף כי זכינו בחותם האמינות של Dun&Bradstreet המעיד על אמינותנו ויציבותינו כחברה. מוזמנים לעיין בדף שלנו בקטלוג רום נולדג'וור בע"מ ולעשות לנו LIKE בדף הפייסבוק

3. מפגש KMI בנושא אנליטיקה יתקיים באפון וירטואלי ב 17/05/20. הרשמה דרך אנשים ומחשבים 03-7330733

4. לכל מי שמתעניין בהרצאות העשרה, מוזמנים להציץ בדף ההרצאות שלנו: http://www.kmrom.com/Site/SitePages/ViewPageWithTopContactForm.aspx?P=592  

כבר שנים שהטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, שכולם מבינים שפתרונות דיגיטאליים הם העתיד וצורך בלתי נמנע. ובכל זאת, פתרונות שכאלה דשדשו, היו כפתרונות מגירה, עמלו ושקדו עליהם שנים עד שאפשר היה לצאת עם פתרון העונה על הצורך שלנו כאזרחים וכצרכנים.

משבר הקורונה, שכולנו חווים לראשונה, מטלטל את כולנו ומשנה היבטים רבים ברמת המיקרו (חיי היומיום) וברמת המאקרו (חברה, כלכלה, תרבות). אך למרות המשבר, נוצרה פה הזדמנות גדולה ושינוי מגמה חיובי בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה.

סוף סוף הטכנולוגיה יוצאת החוצה במלוא הדרה, ארגונים ומשרדי ממשלה מוציאים את התכניות מהמגירה והחשיבה המסורתית השמרנית מחשבת מסלול מחדש על מנת לצלוח את המשבר ואולי גם על מנת להתחיל להתנהל אחרת במאה ה 21 (חברות טכנולוגיה עוברות לעבוד במודל ענן, הבנקים שוקלים "כסף מהליקופטרים" ועוד).

בנוסף, אפליקציות מתקדמות לאיתור מוקדי קורונה פותחו ברחבי העולם (גוגל ואפל אף חברו יחדיו לפיתוח אפליקציה שכזו), יותר חברות מאפשרות עבודה מאובטחת מהבית, חברות יוצרות שיתופי פעולה ואף משתפות קודים עליהם שקדו רבות על מנת להירתם כולם למאמץ, לימודים הופכים למקוונים, רפואה נגישה מרחוק, מבנים מוסבים במהירות למותאמים לחולים, עולם השליחויות (על כל חסרונותיו בהתמודדות עם עומס שמעולם לא חווה) מקבל ביטוי לצורך הגובר בעולם מהיר וטכנולוגי וכמובן... טכנולוגית ZOOM שהשתלטה על כולנו במהירות האור.

כשרואים את היכולות האלה סופסוף באות לידי ביטוי, אני שואלת את עצמי - מה נוכל אנחנו לאמץ ולהטמיע בארגון שלנו מכל הטוב הזה?

1. למידה מרחוק. הנגשת המידע הארגוני והמערכות הייחודיות לעובדים, הנדרשים למילוי התפקיד בשוטף באופן המיטבי. ארגונים צריכים להבין שיש לפתח את התשתית המותאמת ללמידה ועבודה הן מהמשרדים והן מרחוק (ערוצים משלימים). תשתית ללמידה מרחוק תאפשר גמישות ויעילות גבוהות יותר, במיוחד בימים בהם אין אפשרות אחרת, כולל השתלטות על המחשב מרחוק במידת הצורך.
2. שיתוף וסנכרון פעילויות. עבודה מרחוק עדיין משאירה את הצורך בעבודת צוות וסנכרון ועל כן מומלץ לבחון כלי משותף לניהול משימות, המאפשר תיאום מקסימלי ע"י שיתוף מידע, ריכוז מידע ומסמכים במקום אחד הנגיש לכולם, ניהול משותף של הפרויקטים ואבני הדרך המרכזיות. דוגמאות לכלים כאלה: MONDYA, NOTION, ASANA ועוד.
3. שיח מקוון. הצלחתה של ZOOM מוכיחה כי המודל נכון, מצליח ומבוקש ומאפשר גמישות רבה לצד סיפוק תחושות נוכחות ושייכות. פלטפורמות וידאו מרובות משתתפים יכולות להוות מנוף לפרוייקטי שימור ידע, פיתוח ידע ושיתוף ידע בדרכים חדשות ומרעננות יותר. הכשירו את אבטחת המידע ופעלו לפתוח גישה (במידת הצורך) לפלטפורמות חיצוניות המאפשרות פונקציונאליות זו.
4. שיתוף ידע בין יחידות. מיקוד וטיוב ממשקים יעילים בין גופים / יחידות/ גורמים ששיתוף וסנכרון המידע ביניהם הוא קריטי. משבר הקורונה לדוגמה הכשיר את הקרקע לגופים גדולים, שעד עתה המערכות שלהם התנהלו בנפרד, לפתח ממשק המאפשר זרימת מידע חיונית בין המערכות, כך שהסנכרון בתקופה זו יהיה רב ככל האפשר ומתואם עם כל הגורמים ההכרחיים.

כל אלה הם רק דוגמאות לכלים שכבר דובר בהם רבות ואני מאמינה שארגונים שיאמצו אותם ירוויחו יעילות ושביעות רצון. יחד עם זאת, המשבר הזה הביא לפתחנו את הצורך לחשוב על פתרונות דיגיטאליים בכל צעד שאנחנו עושים. הנגשת ידע באמצעות שירותים מקוונים מותאמים לצד שירותים מסורתיים כפעולות משלימות, פיתוח פתרונות אוטומטיים, תכנון ממשקים חכמים יותר, סקרי שוק לכלים נדרשים בעבודתנו והטמעת הפתרונות הנכונים לכל ארגון ועוד, יובילו אותנו לניהול ידע דיגיטאלי נכון, מעניין, שיתופי וכזה שישאיר את הארגון מתפקד טוב יותר גם במשבר הקורונה הבא.

"תוכנות ושירותי ניהול ידע מאמצים גישה טכנולוגית חדשנית ורעננה. הדבר הכרחי, שכן בקרב לקוחות ועובדים קיימת ציפייה גבוהה שהמידע הנכון יגיע לאנשים הנכונים בזמן הנכון."
(ציטוט: KMWorld 100 Companies That Matter in Knowledge Management 2020 - באתר kmworld.com כאן)

המאמר מציג את הרשימה העדכנית של החברות החשובות בתחום המוצרים והשירותים לניהול ידע לשנת 2020 .

בניתוח רשימת 100 החברות ניתן לסווג את החברות השונות על פי מספר קטגוריות ש ל מוצרים ושירותים.

להלן סטטיסטיקת חלוקת החברות לפי קטגוריות (באחוזים):

השורה התחתונה:

רשימה זו משקפת את הכיוון בו ארגונים משקיעים יותר ויותר ב 2020, השקעה בכיוון של צריכת מידע ממוקד ובזמן אמת, ובשימוש גובר בכלי BI ואנליטיקס, ניהול תוכן חכם, ושימוש בכלי AI ומחשוב קוגניטיבי. מגמה זו קיימת כבר מספר שנים. ניתן לראות ייצוג בולט לחברות המתמקדות ביצירת פתרונות אלו -הם מייצגים יחד 38% מכלל החברות ברשימה.

עוד ניתן לראות ייצוג בולט לשני תחומים נוספים בהם משקיעים ארגונים כיום,

הראשון תחום תהליכי עבודה ואוטומציה (10%) גם הוא מגמה קיימת מזה מספר שנים, 

והשני תחום שירותי ענן (20%) שהוא מגמה חדשה ברוב הארגונים, העתידה להתפתח יותר בתקופה הקרובה.

ובצד שני, במיעוט, מופיעות ברשימה חברות העוסקות בתחומים של ניתוח טקסט ועיבוד שפות(3%) ולמידת מכונה (2% ),

שני תחומים שיתכן ויצטמצמו עוד בעתיד, או ייבלעו כחלק מפתרונות רחבים יותר.

מקורות:

KMWorld 100 Companies That Matter in Knowledge Management 2020

התקשורת במרחב הווירטואלי מורכבת בעיקר ממילים. הבעות פנים, טון ואינטונציה, נדחקים החוצה. התוצאה הישירה יכולה להיות תקשורת לקויה הנובעת מחוסר הבנה ועלולה לגרום לתחושות קשות של פוגענות.

"אנונימיות" זו עלולה להתפרש כחוסר מחויבות כלפי האחר.

על אף כל זאת, רוב משתמשי האינטרנט מצפים שהסכמים, חוקים ואמנות הקיימים ב"עולם האמיתי" יחולו גם על המרחב הווירטואלי. יש לראות במרחב זה שלוחה של העולם הקיים ולא עולם חדש, נפרד עם מערכת כללים אחרת.

הבנה זו הולידה את המונח החדש Netiquette, שילוב של המילים "נט" (רשת) והמילה הצרפתית "Etiquette" להגדרת אמות מידה וכללי התנהגות במרחב הווירטואלי החדש.

המטרה – הגדרת אמות מידה להתנהגות מקוונת (מה מותר, מה אסור ומה הוגן) כדי לאפשר גלישה בטוחה ברשת האינטרנט ותקשורת נכונה, חיובית, עם משתמשים אחרים.

מערכת כללים אוניברסלית זו רלוונטית גם כאשר הגבולות הלאומיים אינם קיימים עוד ומתייחסת לכיבוד זכויות הפרט, הפרת זכויות יוצרים, הטרדות ברשת, הגנה מפני ניצול של ילדים ועוד.

שם האירוע: פורום KMI בנושא אנליטיקה

מיקום האירוע: וירטואלי

תאריך: 17/05/2020
לפרטים נוספים: אנשים ומחשבים 03-7330733

הספר, Zero to One: Notes on Startups or How to Build the Future הוא ספר שכתב Peter Thiel ממייסדי Paypal, יחד עם אחד הסטודנטים שלו, כמבוסס על קורס ניהול שהעביר באוניברסיטת Stanford. הספר שנכתב בשנת 2014, עוסק בהמלצותיו של Theil בכל הקשור בחברות סטרטאפ.
הרעיון המסדר: יש שתי דרכים לקדם: לעשות עוד ממה שיש (מ 1 ל 2 ל הרבה) או להמציא את החדש שלא היה (מ 0 ל 1). לראשון הוא קורא גלובליזציה (גם אם מקומי) ולשני טכנולוגיה (גם אם מדובר בחידוש שאינו תוכנה). כדאי להיות בין אלו שמפתחים טכנולוגיות; כדאי להיות אלו שמחדשים.

מפת הספר:

הספר מקדיש גם להצגת דעתו של המחבר על אנרגיה ירוקה ועל ההשלמה בין פעילות מחשובית לאנושית- תוכן שלא הוכנס לסיכום.
למרות שהספר מדבר על סטרטאפים, יש בו הרבה שרלוונטי לכל ארגון וארגון, ובכל מקרה- משמש הצצה, לא רכילותית, אלא מלמדת על חברות הזנק בתקופה זו.
שווה קריאה.

תפיסת המחבר, שנכון שחברות תפעלנה לייצר עתיד חדש, טוב יותר, ונכון שתפתחנה מוצר או שירות שלא היה קודם (מ 0 ל 1). חברות הזנק, כך הוא מגדיר, הן הקבוצות הגדולות ביותר של אנשים שיכולים להתאחד יחד, ולבנות עתיד חדש, אחר.

חברה חדשה חייבת ליצור ערך- לאחרים, אך גם לעצמה.
לכן, ממליץ המחבר, כדי לייצר ערך ארוך טווח, יש ליצור עסק עם ייחודיות, המבודלת מארגונים אחרים.
המחבר מפתח את הנושא ומשווה בין ארגונים בתחרות מלאה לבין מונופול. כל חברה נמצאת על הרצף בין לבין, אך מומלץ, להיות עפ"י במחבר, בצד הקרוב למונופול. ויש לעשות זאת באופן כנה, שכן ארגונים רבים משקרים לעצמם ולציבור בהכריזם על עצמם כמבודלים, כשבעצם אינם כאלו. השאלה המעניינת תמיד היא- מה החלופה אל מולה אתה מתחרה, והאם שם אתה ייחודי, ולא האם מה שאתה מציע ייחודי.
ארגונים שמצליחים להפוך למונופול, נהנים מתחרות קטנה ורווחיות מוגדלת, ויכולים להשקיע יותר זמן הן בדאגה לעובדים, הן בהמשך פיתוח המוצרים והן במעורבות חיובית ותרומה לקהילה.
אל לחברות שכאלו לחשוב שתוכלנה לשקוט על השמרים, שכן השוק דינאמי, ואם הן לא תתקדמנה, יבואו אחרים ויחליפו אותם- אם לא עכשיו, אז בהמשך.

כדי לייצר חברה חדשה מוצלחת (השואפת למונופול), נדרש לענות על ההיבטים הבאים:

1. טכנולוגיה ייחודית- הטובה לפחות פי 10 ממתחרותיה (כמו מנוע החיפוש של GOOGLE).
2. השפעות רשתיות- ככל שיותר אנשים משתמשים במוצרים/שירותים יותר, הפתרונות טובים יותר. [לא מבטל את ההמלצה להלן להתחיל עם שוק קטן וממוקד].
3. חברה המתחזקת ומצליחה יותר, ככל שהיא גדלה. חברה המתעצמת, על כן, בקצב גבוה.
4. מיתוג.

חברות שונות פועלות בדרך שונה ביחס לשתי שאלות מרכזיות: 

• גישה אופטימית או פסימית ביחס לעתיד והצלחה אפשרית
• גישה של ודאות ואפשרות שליטה על עתיד החברה, ביחס לגישה של אי ודאות עסקית חיצונית.

המחבר מנתח התנהגות חברות ביחס לגישות אלו, וצירופיהן- גם בין תרבויות במדינות שונות (למשל סין מול אירופה מול ארה"ב) וגם ביחס לסוגי שונים של חברות (היי-טק אל מול ביו-טק). מסקנתו, שכל הגישות להוציא אי ודאות אופטימית יכולות להצליח.
ובכל מקרה הוא מדגיש, בכל דרך אפשרית- אל תסמכו על המזל! חברה עסקית היא לא כרטיס לוטו...

חזרה

הובלת החברה תהיה על פי רוב על ידי המשקיעים המייסדים.
בחירה של שותף מייסד כמוה כנישואים (והפרידה- עוד יותר- דומה לגירושים). כדאי להשקיע מאד בהכרת השותף לפני החלטה על הליכה משותפת!
רובם לא יהיו אנשים סטנדרטיים.
גם התנהגותם, לא טיפוסית: שילוב של אנשים מופנמים ומוחצנים בו זמנית- תלוי בהקשר.
לא צריך להיבהל- כי אולי זה חלק מהתבלין שהופך אותם לשותפים מייסדים טובים.

כדאי שהאנשים המובילים יהיו במשרה מלאה. לא כאלו שנמצאים במספר חברות גם יחד, אלא מושקעים הן מבחינת הזמן, והן מבחינה רגשית.
מומלץ להגדיר תחומי אחריות וסמכות מוגדרים לכל אחד מהמובילים. מבנה מסודר ייעל תהליכים ויבטיח אחריות לביצוע.

ב- board כדאי שיהיו שלושה (אפשר להגיע עד חמישה לחברות שהונפקו); לא יותר מזה.

מנכ"ל כדאי שישתכר, אך בהחלט לא ראוי שהשכר יהיה גבוה (למשל כאמצעי להביא מישהו טוב). שכר גבוה גורר שיקול דעת מוטעה בהסתכלות על כיווני פעולה ורווחים קרובים אל מול עתידיים.
לצוות המייסד כולו, אפשר לשלם חלקית במניות ואופציות (יש מורכבות איך לחלק- אך אין תשובות חד משמעיות איך נכון ליישם).

חזרה

הרעיון המתאים לחברה צריך שיהיה משהו בעל ערך, לשוק ולחברה, שאף אחד אחר לא מייצר.
באופן טבעי מדובר במשהו שאינו ניכר לכל, אך גם משהו שלא בלתי אפשרי להשגה.
ויש עוד כאלו בעולם!
תובנות והשראה נחוצים. בדיעבד הרעיונות אולי ייראו פשוטים, אך אין זה אומר שהם לא מבריקים.
ישנם שני סוגי "סודות" שכאלו:

• בטבע הסובב אותנו
• בהתנהגות אנשים

החיפוש אחריהם נכון שיהיה במקום או בדרך שונה ממה שהורגלנו אליהם בבתי הספר (אחרת- הם כבר גלויים לכל); תחומים שיש בהם ענין, אך טרם עברו סטנדרטיזציה והסדרה מלאה.

ברגע שמאתרים תחום שכזה- מחפשים את הרעיון שבו.
וכמובן.. שומרים אותו בתוך החברה, ולא מפיצים לאחרים :-)

חזרה

חשוב להשקיע בבחירת העובדים.
בחירה נכונה היא של אנשים שלא רק יודעים לבצע את המשימה, אלא כאלו בעלי תשוקה לעבוד דווקא בחברה זו ולא במקומות אחרים (ולא בגלל שכר).
העובדים הנכונים הם אלו שיאהבו לעבוד בחברה ולא בגלל העיצוב/ תנאים/ פינוקים למיניהם.
חשוב מאד שירצו ויידעו לעבוד טוב ביחד כצוות.

מה ימשוך אנשים מוכשרים לעבוד דווקא בחברה שלך?

1. ייעוד ורעיון מוצלחים
2. צוות טוב.

חזרה

שוק
מתוך ניסיון והסתכלות על חברות ההייטק ומוביליהם, סובר המחבר שהתחרות הראית כיום הפכה מזמן ליותר אישית ופחות מידי מקצועית (והוא אכן מביא גם דוגמאות). מצב שכזה הוא מצב שבו כולם מפסידים. התפיסה אותה הוא מציע שונה לחלוטין- אם אתה יכול לשלוט בשוק ולנצח את כל המתחרים באופן מקצועי- מוטב, ואם לא, הכי נכון להניח בצד את המשקעים, ופשוט להתמזג איתם.
המלצות:

• להתחיל קטן, עם שוק קטן וממוקד- עד דומיננטיות בשוק זה
• התרחבות באופן הדרגתי לשווקים נוספים
• אל תתרגשו אם חברות אחרות בשוק לא שמחות אתכם; חלק מהחבילה
• לא לנסות בכוח להיות ראשון בכל מקום; יותר חשוב להצליח בפיתוח משמעותי בשוק מסוים

מכירות

לקוחות הם חמצן וקריטיים לכל חברה. וכדי שיהיו לקוחות- אסור להניח שהם יגיעו לבד בזכות מוצר או שירות מעולים. חובה להשקיע בשיווק ומכירות. חובה להשקיע באנשי מכירות!
אל מול הלקוחות הגדולים המנכ"ל עצמו ישמש כאיש המכירות. הימנעות מכך היא הבסיס לרוב הכשלונות העסקיים של חברות.
ויש לדעת שהמכירות תתחלנה בקטן, גם אל מול הלקוחות הגדולים, ואם המוצר/שירות טובים, תתרחבנה בהדרגה.
בשלבים הראשונים חייבים להתמקד במכירות אישיות- לקוח אחרי לקוח; הפצה ופרסום מתאימים רק בהמשך ובמוצרים בעלי מחיר נמוך.
מכירה ויראלית אפשרית, רק אם הפונקציונליות הליבתית של המוצר גורמת לכל משתמש להמליץ עליו לחבריו.
ולא משנה כמה אנשי מכירות יש בארגון- בסוף היום, כל עובד, בכל תפקיד, חייב לתפקד כאיש מכירות בעבודתו.

חזרה

המייסדים המשקיעים
איפה כדאי להשקיע? האם בחברה אחת או במגוון תחומים?
כדאי ואפשר שיהיה פורטפוליו של יותר מהשקעה אחת, אך מומלץ שתהיינה מעט השקעות- ממוקדות. בסופו של יום, החברה המצליחה במובן העסקי-כספי, בעולם של סטרטאפים, מצליחה יותר מכל שאר החברות האחרות גם יחד (the power law). כל השקעה במדיניות אחרת, סופה שלא תחזיר את ערכה.
ההשקעה עצמה גם לוקחת הרבה משאבי זמן.
השקיעו מחשבה רבה לפני, כך המחבר, איפה אתם טובים- ופעלו רק שם. אל תתפרסו.

כסף=תזרים מזומנים
בעולם העסקי, על פי המחבר, חברה מוצלחת עסקית מוגדרת דרך יכולתה לייצר תזרים מזומנים עתידי. כלומר, ערך החברה הוא סכום כל הכסף שתוכל לייצר בעתיד.
חברות low-tech מתאפיינות בתזרים מיידי; חברות כלכלה ישנה- ביציבות תזרימית; ואילו חברות הזנק- בתזרים העתידי המרוחק.

חזרה

פיתוח תרבות ארגונית ייחודית היא קריטית להצלחת חברות הזנק.
הכוונה היא לפיתוח תרבות שתכלול סימני היכר חיצוניים (כמו קוד לבוש מקובל) ופנימיים (כמו תחביבים משותפים) שייצרו תחושב של Club או אפילו- כדברי המחבר- מאפיה סגורה.

חזרה

כמו בספרים אחרים- גם כאן- עם חלק מהדברים אני מזדהה ומיישמת, חלק למדתי ואטמיע, ויש גם כאלו שאני לא מתחברת אליהם בכלל. חשוב שיש לנו יכולת כיום ללמידה תמידית ולקיחת רעיונות חדשים העוזרים לנו להשתפר באופן מתמיד. ממליצה (מ.ל.)