ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון דצמבר 2020 - מהדורה מס' 255
גיליון דצמבר 2020 - מהדורה מס' 255
גיליון:

1. בתאריך 22/12/20 יתקיים מפגש מתארח של פורום ניהול ידע בישראל- והפעם ביקור וירטואלי במרכז החדשנות של תעשייה אווירית. המפגש ללא עלות, אך מחייב הרשמה. 
לפרטים והרשמה >>


2. בתאריך 19/01/21 יתקיים כנס KMDM השנתי של אנשים ומחשבים, בהנחיית והובלת אשר גליקמן (ניהול מסמכים) וד"ר מוריה לוי (ניהול ידע). לפרטים ולהרשמה >>


3. בתאריך 20/01/21 יתקיים אירוע הפנינג של שילוב הרצאות וסיעורי מוחות בנושא COLLABORATION. המשתתפים יצוותו ב ONLINE עם חברים מכל העולם, ב 4 SESSIONS במהלך היום, ילמדו וישתפו ידע על איך אפשר לעבוד בשיתופיות וירטואלית בתוך ובאופן חוצה ארגונים. האירוע בהובלת KMGN, פורום בינלאומי שמדינת ישראל חברה בו, ובחסות וחלק ממסגרת אירועי KM-RUSSIA. ההשתתפות כרוכה בתשלום- פרטים בקרוב- בינתיים ממליצים לשריין את התאריך.


4. וקצת חדשות ROM: החודש קיבלנו אישור התעדה לתקן 30401 לניהול ידע. גאים להיות הארגון הראשון בישראל שקיבל את אישור התקן לניהול ידע.

נכתב ע"י ימית עומר

נסכים כולנו שאין צורך להרחיב במילים על משמעות הזום בימינו ועל קיומו בתחומים רבים בחיינו.


הזום נוכח כמעט בכל- עבודה, לימודים, כנסים, מסיבות ואפילו סתם "ביקור" בין אדם לחברו


נקודת חוזק עיקרית באפליקציית זום היא הפשטות שבה, ועדיין ייתכן שלא תהיו מודעים לתכונות הטובות והשימושיות ביותר שלה


להלן רשימת טיפים לשימוש בסיסי בזום שבקלות יהפכו את הפגישות שלכם יותר פרודוקטיביות:

1. קיצורי מקלדת  Keyboards Shortcuts

 

לזום יש רשימת קיצורי מקלדת שיכולים להפוך אתכם למשתמשים מומחים!

מקשי הקיצור מאפשרים לנו לנהל במהירות פגישות, לכבות ולהדליק מצלמה, להקליט פגישה, להשתיק משתתפים, לשנות פריסה במסך ועוד
השימוש בקיצורי מקלדת יעיל במיוחד בזמן שיתוף מסך, אז אפשר לבצע פעולות פשוטות מבלי להפסיק את השיתוף


דוגמה לקיצורי מקלדת פופולריים בזום:

  • השתק או בטל השתקה - Alt + A
  • השתק את כל הקבוצה בבת אחת: Alt + M
  • התחל הקלטת פגישה- Alt + R

לרשימת קיצורי מקלדת המלאה, היכנסו באפליקציה ל:


Setting > Keyboards Shortcuts


לרשימת קיצורי מקלדת למחשבי macOS לחצו כאן

2. תמונת רקע Background & Filters 

מעדיפים שלא יראו את הבלגן שיצרתם סביבכם? פשוט מאד, היכנסו באפליקציה ל:

 

Setting > Background & Filters

  • ביחרו רקע ממגוון הרקעים שזום מציעה

אם אתם מעדיפים ליצור רקע משלכם, לחצו על הפלוס (+) בצד ימין והעלו תמונה ממאגר התמונות במכשיר בו אתם משתמשים


אם אתם זקוקים להשראה או מעוניינים ברקע אנימציה מקסים במיוחד, אפליקציית Facetune העלתה ל Dropbox סרטוני רקע שתוכלו להוריד ולהשתמש בהם.

3. שיפור המראה שלי  Touch my appearance

 

 טיפ חביב עליי במיוחד :-) 


לא כולם יודעים אבל אפשר להחליק את העור, להוריד עיגולים שחורים ולהיראות זוהרים וחיוניים בלחיצת כפתור אחת. היכנסו באפליקציה ל:


Setting > Video > Touch my appearance

4. תצוגת גלריה gallery view

תצוגת גלריה מאפשרת לנו לראות את כל המשתתפים על מסך אחד ולא רק את המשתתף שמדבר
כדי להפעיל את התצוגה יש ללחוץ על gallery view בפינה הימנית העליונה (מאפשר לראות עד 49 משתתפים במסך אחד, מעבר לזה צריך לגלול )


עדיין באותה פגישה עם תצוגת גלריה פועלת אבל עם הרבה ריבועים שחורים של משתתפים שלא הפעילו מצלמה? תופס מקום במסך ומיותר.
אפשר להסתיר את המשתתפים שלא הפעילו מצלמה כך:


Setting > Video > Meetings > Hide Non video participants


כדי לחזור לראות רק את המשתתף שמדבר בפגישה צריך להפעיל את Speaker View בדיוק באותה פינה ימנית עליונה

 

 

5. תצוגת רמקול

 

 ידעתם שכאשר משתתף מדבר בזמן פגישה תצוגת הרמקול שלו עולה, יורדת ונצבעת כך : 

וכשהוא מפסיק לדבר תצוגת הרמקול שלו נשארת ריקה כך:

 

הפיצ'ר הזה יכול לעזור לכם לזהות בזמן פגישה מי אחראי על רעשי הרקע ולהשתיק רק אותו כשאתם צריכים את כולם עם רמקול מופעל

 

 

6. סרגל כלים בזמן שיתוף מסך Floating meeting controls

בזמן שיתוף מסך הסרגל פגישה נפתח בחלק העליון של המסך ומסתיר חלונות פתוחים במחשב. מציק ומפריע? אפשר לבטל את זה!


more < hide floating meeting controls


כדי לקבל את הסרגל חזרה כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ Esc במקלדת

 

 

7. חדר המתנה Waiting Room

כולנו שמענו לפחות פעם אחת על תופעת ה zoombombing בה אורחים לא מוזמנים מתפרצים לפגישות זום ומפריעים.
ניתן למנוע את זה באמצעות חדר המתנה שמאפשר לנו לראות מי מנסה להיכנס לפגישה ולאשר כניסה רק למשתתפים מוזמנים
לשימוש בחדר המתנה:


Account Management > Account Settings > Meeting > Waiting Room

 

עוד טיפים קטנים שיעשו לכם חיים קלים בפגישות זום:

  • השתקה או ביטול השתקה בעזרת לחיצה ארוכה על מקש הרווח במקלדת
  • הזמנה בקלות ובמהירות של משתתפים נוספים לפגישה אחרי שהיא כבר התחילה באמצעות alt+I
  • שימוש בקיצורי המקלדת של זום גם כשמטיילים בחלונות אחרים במחשב. יש להגדיר זאת מראש כך: Setting > Keyboards Shortcuts > Enable Global Shortcut
  • הורדת ההתכתבויות למחשב בפגישות עם התכתבות חשובה בצ'אט או קבצים שצורפו לצ'אט במהלך הפגישה על ידי: more > save chat

 

מקווה שיהיה לכם לעזר :-)


בגיליון הבא תפורסם כתבת המשך עם טיפים לשימוש מתקדם בזום

עם השנים התפתחו והצטברו חוקים לא כתובים להתנהלות במייל הארגוני שמטרתם לשמור על הסדר הטוב. הרי המייל הארגוני הוא מוקד התקשורת של הארגון, ולכן ההתנהלות באמצעותו חשובה לעשייה השוטפת, לפיתוח יחסים טובים וחיוביים עם קולגות לעבודה ולשיפור זרימת המידע בארגון.


החוקים, ברובם, די ברורים, אבל כדאי לחזור עליהם ולציין אותם (כי זה לא נדיר לראות "עבירות על החוק" מפעם לפעם). חלקם אינם אינטואיטיביים באופן מיידי - אבל אם נבצע מעקב מתמיד ונפעל לפי החוקים תוך הבנת הניואנסים הדקים שבהם, הדבר יכול לתרום לכל הגורמים המעורבים.


הנה 21 חוקים לא כתובים שכדאי שתכירו.


1. שורת הנושא צריכה להיות תמיד תיאור קצר של גוף המייל.
בחירת המילים ועיצוב המשפט בשורת הנושא נועדו לשרת את התוכן שעומד להיקרא (בקשה/שאלה/עמדה/סקירה) ולתת את הטון להמשך הטקסט כולו. שורת נושא כמו לדוגמה: "פגישה" או "בקשה לפגישה" לא מספיק תיאורי. "אשמח שניפגש ביום רביעי הקרוב" או "התפנה לי זמן ביום רביעי הקרוב. את/ה פנוי/ה להיפגש?" יעיל הרבה יותר.


2. מסר קצר וקולע; זה גם חוסך זמן בכתיבה, וחשוב מכך, מכבד את הזמן של הנמען.
תוכן קצר וברור תמיד יעודד שיתוף פעולה מהיר יותר, יחסוך זמן ויתרום ליעילות העבודה. Win-Win לכולם.


3. ארגון היררכי של הטקסט.
ארגון הטקסט בגוף המייל משרת את המידע העיקרי ומבדיל בינו לבין המידע המשלים או המשני. באופן הזה, ישר בתחילת המייל, צריך להציג את השאלה או המשימה. בחירת מילים נכונה תעצב משפט שאומר לנמען במפורש על מה עליו להתייחס.


4. לכתוב כמו שמדברים, אבל להשאיר את זה גבוה.
למרות שתקשורת דרך המייל יכולה להיות ידידותית ובלתי פורמלית לחלוטין, אנחנו עדיין רוצים להישמע מקצועיים ולכן שימוש בסלנג לא מומלץ. כן מומלץ תמהיל של שפה נקייה וגבוהה - טבעית וזורמת. האיזון הנכון הוא אישי.


5. הגהה לפני שליחה.
מייל עם שגיאות כתיב או כתיבה מרושלת לא מועיל לאף אחד. לכן לפני שיגור המייל, חשוב תמיד לבדוק את כל תבניות הטקסט – שורת הנושא, הנמענים, המכותבים, גוף המייל והחתימה ולערוך אם צריך. בדיקת התוכן כוללת הערכה של תחביר, פיסוק, דקדוק ואיות.


6. בדיקת מסמכים מצורפים לפני שליחה.
כמו בסעיף 6, חשוב לוודא לפני שיגור המייל שהמסמך המצורף הוא אכן המסמך שאתם רוצים לשתף. שליחת מסמכים צריכה להיעשות תוך שימת לב קפדנית בשביל למנוע חשיפת מידע רגיש בטעות (במקרה של שליחת מסמך לא נכון) או במקרה גרוע פחות, חשיפת מידע לא רלוונטי או עדכני (גרסאות קודמות של המסמך).
בנוסף וחשוב לא פחות – יש לציין כי מצורף קובץ למייל.


7. דחיפות.
אנחנו מקבלים מיילים דחופים כל הזמן, חלקם דחופים יותר וחלקם פחות, אבל אם יש מועד אחרון לשליחת תגובה - חשוב לציין זאת. אם הבקשה אינה דחופה, גם כן חשוב לציין זאת.


8. ספציפיות.
כדאי להפוך כל שאלה לספציפית ככל האפשר. "מה את/ה חושב/ת על ההצעה?" זו לא שאלה טובה. "האם נוכל להמשיך עם הצעת הספק במחיר של 20,000 ₪ עד יום שישי?" יותר טוב.


9. שימוש בתבליטים - Bullets או ברשימות ממוספרות.
דרך מצוינת להעברת מסרים קצרים ועניינים היא באמצעות תבליטים מסוגים שונים, Bullets או מספרים (אם נחוץ סדר לביצוע הפעולות). הם מאווררים את הטקסט וקלים יותר לקריאה ורפרוף מאשר מקבצי טקסט צפופים. יחד עם זאת, שימוש מוגזם בתבליטים יוביל למייל עמוס ומבלבל.


10. עיצוב הכולל הדגשות, הטיות וקו תחתון.
כולם יודעים שאפשר לעצב את צורת הגופן על-ידי הדגשתו, הטייתו ומתיחת קו מתחתיו. אבל האם זה נכון?
כשמשהו חשוב באמת אפשר להדגיש אותו אבל בכל מקרה כדאי להימנע מהטיות המקשות על ההבנה ומקו תחתי שמקבל בראשנו משמעות של היפר-קישור.


11. בחירת גופן (פונט).

לא כל הפונטים מתאימים לכל מטרה. יש פונטים יצירתיים כמו Guttman Yad-Brush שפחות נוחים לקריאה בפסקאות שלמות אבל אולי יכולים להתאים לחתימה אישית (אם זה הסגנון שלכם). בכל מקרה כדאי לבחור פונט אחיד וקריא במיילים שלכם שאינו מסיח דעת או דחוס מדי. בנוסף, ודאו שבחרתם בפונט מוכר, כי אחרת המשתמש יראה משהו שונה ממה שהתכוונתם.

 

12. מייל חוזר בזמן לחוץ.
קיבלתם מייל עם שאלה אבל אינכם יכולים להגיב מיד? כדאי לענות למוען במייל חוזר ולהודיע לו או לה מתי תתפנו להשיב על המייל.


13. סימני קריאה מיותרים.
סימן קריאה לא רק שנותן טון לתוכן, הוא גם אומר לנמען איך עליו להרגיש ביחס לתוכן. יחד עם זאת, סימני קריאה מתקבלים אחרת תלוי הקונטקסט, למשל: "זה נראה נהדר!" או "היה נעים להכיר אותך, אבי!" בהחלט שונה מ: "תוסיפו את נועם לרשימת המכותבים!" או "ביקשתי ממך להכין את החומרים אתמול!".
בשורה התחתונה - לשימוש בסימני קריאה במיילים יותר חסרונות מיתרונות, ומאחר שאפשר להעביר טקסט ברור גם בלעדיהם, פשוט מומלץ לצמצם את השימוש בהם.


14. בחירת קבוצה מינימלית של נמענים.
כבר הזכרנו שתכנון מייל חייב לכלול בתוכו חשיבה על הנמען. אבל כשמדובר בקבוצת נמענים, חשוב להבין מי אלו האנשים שבאמת צריכים להיות מעורבים. כדאי תמיד לסמן את מספר האנשים המינימלי הדרוש לביצוע העבודה. ככל שיותר אנשים מכותבים למייל, כך תחושת האחריות להשיב עליו תהיה נמוכה יותר.


15. השב לכולם.
בחירה ב- "השב לכולם" מיועדת רק למקרים שבהם צריך אותה באמת. רבים מאתנו מתמודדים עם תיבת דואר מוצפת בכל מקרה, אז מיילים נכנסים שאינם רלוונטיים עבורנו גם מבזבזים לנו זמן וגם חוסמים לנו את התיבה. פעמים רבות, מדובר בדפוסים המהווים חלק מאותם ניואנסים דקים של כל תרבות ארגונית.


16. שרשור של התכתבות – לדעת מתי להפסיק.
הדעות חלוקות בנושא יעילות שרשורים ומשתנות בהתאם לתרבות הארגונית, לצוות, ולתוכנת הדוא"ל בה משתמשים. אבל מה שבטוח הוא ששימוש לא ראוי בשרשור יכול לעצבן. 20 מיילים של "גם לי זה נראה מצוין" הוא לא משהו שאף אחד צריך בתיבה שלו.


17. מכותב חדש לשרשור ארוך.
דנתם בנושא אחד ארוכות והחלטתם לכתב חבר ארגון נוסף שיחווה את דעתו על הנושא. מצוין ומקובל, אבל אי אפשר לצפות שיקרא את כל השרשור. לכן בשביל לגרום למכותב החדש להתייחס, חשוב לכתוב הקדמה ולהציג את הנושא שעומד במרכז הדיון ולשאול את המכותב החדש שאלה ממוקדת.
לדוגמה: "עמית, אנחנו עדיין דנים בנושא האירוע המתכונן לחודש דצמבר הקרוב. טרם החלטנו אם לשלב גם את צוות הפיתוח או האם להשאיר את האירוע מצומצם רק לנו. אשמח לשמוע את דעתך בנושא".


18. "חטיפת" שרשור.
אנחנו עוקבים אחרי שרשור בשביל לקרוא תגובות ולהגיע למסקנות על הנושא המסוים בו דנים, ואז מישהו "חוטף" את השרשור ששורת הנושא שלו היא: "סיכום הישיבה שלנו בנושא צדפים ושוניות" כדי לדון בנושא אחר, כמו: "צריכים לטייב את המידע על מדבריות אסיה".
במקום זאת תמיד צריך להתחיל שרשור חדש, עם שורת נושא חדשה, כמו: "אשמח שנטייב את המידע על מדבריות אסיה בשבוע הקרוב, בוא נקבע יום" לנמענ/ים הרלוונטי/ים.


19. לא לשנות את הנושא.
אם זה לא היה ברור עד עכשיו – תכנון וארגון הטקסט בצורה מסוימת הוא בעיקר עבורנו. אנחנו כותבים מיילים עם כוונה לאתר אותם אחר כך ולשלוף אותם בקלות מתי שצריך. אז כשמישהו משיב לנו מייל ומשנה את שורת הנושא, זה פשוט לא הגיוני. אנשים עושים את זה בניסיון להיות יעילים יותר, הם מעדכנים את שורת הנושא כדי לשקף שלב עדכני יותר בשרשור.
אם מרגישים צורך לקדם את התקשורת – זה בסדר להוסיף מילה או שתיים בסוף שורת הנושא. דוגמה לשורת נושא מקורית: "מצגת פעילות שנתית לקידום ניהול הידע בארגון שלנו" ודוגמה לשורת נושא מעודכנת: "מצגת פעילות שנתית לקידום ניהול הידע בארגון שלנו – קובץ סופי לאחר תיקונים".


20. מייל מעקב הגובל בהצקה.
לא מקובל לשלוח מייל מעקב נוסף אחרי פחות מ- 48 שעות ממועד השליחה הראשונה, אלא אם כן תוכן המייל דחוף באמת.


21. קבלת או שליחת מייל זועם.
אם אנחנו מקבלים מייל זועם או רוצים לשלוח אחד כזה (שכנראה נתחרט עליו בשלב מאוחר יותר), כדאי לקחת נשימה עמוקה ולעצור. אם הדברים חייבים להיאמר, עדיף להשתמש בטלפון או בפגישה פנים מול פנים.

 

אלו היו 21 טיפים וזה אפילו לא כל התורה כולה.


לרעיונות נוספים >>

 

נכתב ע"י אלעד פירן

בחיבור בין תחום מדעי המידע Data Science לבין תורת קבלת החלטות Decision Making נוצרה גישה חדשה בעולם ניהול המידע והידע - בינה לקבלת החלטות: Intelligence Decision. מטרת גישה זו היא להפוך מידע קיים לפעולות מושכלות דרך תהליך קבלת החלטות חכם.

 

על הגישה:


בינה לקבלת החלטות Intelligence Decision היא גישה בתחום למידת המכונה והבינה המלאכותית. היא טוענת את האפשרות שמערכת מחשב מתקדמת, או בינה מלאכותית AI, תוכל על בסיס תכנות בסיסי ובשילוב של תהליך למידה אוטומטי, לקלוט פריטי מידע ולקיים על בסיס המידע תהליך קבלת החלטות ספציפיות, שיהפכו לפעולות מושכלות, ללא מגע יד אדם, ובדומה לתהליך קבלת ההחלטות של האדם.
החדשנות המוצעת בתחום זה הינה היכולת של הבינה המלאכותית לקלוט כמויות של פריטי מידע ולקבל החלטות לגביהם, וכן, היכולת של הבינה המלאכותית ללמוד ולשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלה ככל שהיא קולטת דוגמאות נוספות.

 

כיצד זה עובד?

לדוגמה:
בתהליך זיהוי תמונה, האדם יזהה דמות של חתול בתמונה, בין אם החתול עומד ומבטו ישיר מול המצלמה, בין אם הוא נראה בצילום צידי בתמונה, ובין אם הוא מצולם מאחור בתמונה. האדם מכיר את הקונספט של חתול, ויכול לקטלג תמונות שונות של חתולים כחתול.
לעומת האדם, המחשב הפשוט יזהה דמות של חתול בתמונה, רק אם הוא תוכנת מראש כיצד נראית דמות החתול, ורק במידה והתמונה החדשה שהוא מקבל דומה באחוז התאמה גבוה או זהה לתמונה שהתקבלה במודל התכנות המקורי. כלומר, באם תוכנת המחשב שדמות החתול נראית מקדימה בלבד, הוא יזהה את החתול בתמונה חדשה רק אם החתול עומד מקדימה מול המצלמה, אך לא יזהה את החתול בתמונה בה הוא מצולם מהצד או מאחורה.
לעומת זאת, מערכת המחשוב המתקדמת, הבינה המלאכותית AI לאחר תכנות ותהליך למידה אוטומטי של סקירת דוגמאות נוספות לתמונות חתולים, תזהה בתמונה חדשה את הדמות של חתול, ותוכל לזהות חתולים בתמונות בזויות שונות, כולל כאלו שלא קיימות בתכנות מראש שבוצע.

 

בינה לקבלת החלטות – Intelligence Decision -  מה אפשר לעשות עם זה?


מגוון השימושים והאפליקציות ליכולת הזו של מערכת ממוחשבת לזיהוי ולמידת מידע היא... יתכן והיא אינסופית...
ראשית, החל משימושים טכניים בסיסיים, כאלו שאנו כבר רואים בתעשייה ובמערכות תפעוליות סביבנו:

  • מצלמות רחוב עם זיהוי פנים
  • מצלמות חניון עם זיהוי רכב
  •  מערכות עקיבה בפסי ייצור במפעלים, לבקרת איכות, לזיהוי חריגות ותקלות
  • זיהוי פנים במצלמות טלפון (מי מכם כבר הפעיל את המנגנון בטלפון החכם, הפותח את נעילת הטלפון על ידי חיוך למצלמה הקדמית?)
  • דרך שימושים שונים של "בית חכם", ועוד...

חשוב לציין, כי הגישה אינה מוגבלת רק לתחום הקלט הוויזואלי, למצלמות ולזיהוי תמונה, בהן התמקדתי בדוגמא במאמר זה. דרך אלו, פשוט נוח לי וקל לי להדגים אותה לכם. 

הגישה כבר נמצאת בכל מקום בו בינה מלאכותית יכולה "ללמוד", כלומר לקבל קלט ומידע ולהסיק ממנו מסקנות – מערכות בינה מלאכותית עסקות במידע הכתוב, הדיגיטלי, במידע שמע, ועוד ועוד.

 

ובעתיד, לאן נגיע?


מומחי בינה מלאכותית חולמים חלומות רחוקי טווח, על מקומות בהם מחשבים יוכלו לקבל החלטות ולבצע פעולת בצורה אוטונומית,

כמעט בכל תחום.
ואולי... אולי אף לעשות זאת יותר טוב מאיתנו, בני האדם.

נחכה נראה...

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: פורום ניהול ידע מתארח

מיקום האירוע: וירטואלי

תאריך: 22.12.20 
לפרטים נוספים: לחצו כאן 

 

שם האירוע: כנס KMDM

מיקום האירוע: וירטואלי

תאריך: 19.01.21 
לפרטים נוספים: לחצו כאן 

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: Twenty-first International Conference on Knowledge, Culture, and Change in Organizations

מיקום האירוע: New Zealand

תאריך: 15-16.01.21 
לפרטים נוספים: לחצו כאן 

 

 

 

הספר, "Knowledge Management Matters: Words of Wisdom from Leading Practitioners" הוא ספר מאמרי ם שיזמו וערכו John & Joann Girard, זוג אמריקאי, הוא מלמד ניהול ידע, והיא יועצת. הספר שיצא לאור בשנת 2018 כולל מאמרים בתחומים שונים, חלקם נכתבו על ידי מובילי דעה ידועים בתחום ניהול הידע.
להלן מפת הספר:

קראתי. למדתי. ממליצה.

על ציר הזמן

התפתחות ניהול הידע- שלוש תקופות Nancy Dixon
Dixon ללא ספק היא אחת מהוגי הדעות הראשונים והמשמעותיים בתחום ניהול הידע, והיא בוחנת תחום זה כבר 25 שנים. על בסיס התכלות ארוכת שנים זו, מוצע מאמר זה.
קיימות שלוש תקופות מרכזיות בהתפתחות ניהול הידע:

  • מינוף ידע גלוי (explicit): שיתוף תוכן דרך מאגרי מידע.
    מאגרים של תיעוד טכני, לקחים שנלמדו ותובנות ארגוניות.
    הקמת מאגרים בתקופה הראשונה, לא הצליחו דיים. ארגונים התקשו לייצר תהליכי עבודה שיגרמו לאנשים להיכנס לידע. המאגרים התעצמו ונוצר קושי באיתור התכנים. ההנחה שהועלתה כי ידע הוא נכס ארגוני קריטי, היא נכונה, גם בחלוף השנים.
  • מינוף ידע סמוי/התנסותי (implicit, experiential): שיתוף ידע בין אנשים.
    עיסוק ב know how הארגוני ובמענה לבעיות ושאלות ספציפיות. הקמת קהילות ידע ורשתות חברתיות. הבנת החשיבות ועיסוק מרובה שידע הארגוני הסמוי.
    עיסוק בסיפורי מקרה ומידע פחות מובנה; מפגשי פנים אל פנים, למידת עמיתים, תהליכי שיקוף בצוותים, כנסי ידע, תהליכי Retrospect, מבדקי ידע, knowledge jams ועוד. נלמד שתכנון מקדים מבוסס ידע עוזר לצוותים להעריך איזה ידע יצטרכו ואיזה ידע הם מקווים ללמוד מתוך המשימה.
    נלמד שניהול ידע עובד באופן מיטבי הינו כאשר הוא מבוצע באופן הדדי, תוך הבנה שלכל עובד יש מה לתרום.
    עוד נלמד שגם אם לעובד יש ידע, הרבה שידע זה צומח ומתפתח כאשר הוא מגיע לקבוצה. השיקוף, למשל, מסייע לידע של האחרים ולידע הכללי להפוך לקונקרטי.
    וגם... נלמד ששיתוף הידע דורש משאבי זמן, ואפילו, בחלק מהמקרים, מפגשי פנים אל פנים.
  • מינוף ידע שיתופי (collective): שיתוף ידע חוצה צוותים.
    נובע מהתפתחות תפיסות ה cognition ו- sensemaking, ממעבר נרחב יותר לעבודה בצוותים והגברת הביזור. תקופה זו מאופיינת ביותר שיתוף חוצה צוותים וחוצה ארגון; ביותר שקיפות. וגם- שיתוף עם לקוחות, ספקים ושותפים, אחד על אחד, בקבוצות ודרך crowd-sourcing.
    במשפט אחד: לומדים יותר בזכות המגוון.
    משמעות הידע הארגוני השיתופי התפתחה, ואינה רק מתייחסת לסך הידע שיש בארגון, אלא גם לדגש של הלמידה השיתופית של הידע.


חשוב לציין כי המעבר מתקופה לתרופה לא גרם לנו להפסיק לשתף את הרמה הקודמת, וגם לא עצר בו את ההתקדמות. כל תקופה מוסיפה רובד נוסף, ובכל תקופה אנחנו ממשיכים לשכלל גם את הרבדים הקודמים. דוגמה אופיינית לכך היא שכלול יכולות החיפוש באגרי המידע שאנו חווים ונהנים מהם כיום, ולא היו בתקופות קודמות.
ובכל זאת, עם השנים והתקופות, התפתחה משמעות הידע (מסטטי לדינמי ליצירת משמעות); התפתחה ההבנה למי יש ידע (ממומחי תוכן לעובדי קו ראשון, לאנשים מגוונים בתוך ומחוץ לארגון); התפתחה ההבנה מי נדרש לידע (לא רק עובדי שטח, גם מנהלים בכל הדרגים); והתפתחה ההבנה לגבי אופי "הניהול" וה- "שליטה" על הידע.

 

חזרה

 

מגמות עתידיות בניהול ידע Douglas Weidner
Weidner מציג במאמר זה שש הערכות שלו לאן ניהול הידע יתקדם.
נראה שמדובר ברעיונות שחלקם ביסוס פתרונות וכיוונים שראה ויישם וחלקם משאלות לב, והוא מאמין שנכון שיתפתחו ויהפכו לכיוונים נרחבים המשותפים לכלל העוסקים בתחום.

הכיוונים:

  1. ניהול ידע תומך ביצועים:
    יותר מערכות מוכוונות תהליכים, יותר פתרונות המהווים חלק מסביבות קבלת החלטות.
  2. מתודולוגיות אחידות לניהול ידע:
    מעבר מאוסף רב של שיטות עבודה, לתחום תוכן מוכר, מקובל ואחיד בשיטותיו (כמו ניהול פרויקטים). מתודולוגיות שמוכוונות לפן האנושי (סעיף 6 להלן).
  3. מודלים לבחינת בשלות:
    קיומם של כלי בחינה אחידים ועוצמתיים, להערכת בשלות ניהול הידע בכל ארגון.
  4. התפתחות כמקצוע מוכר:
    קיומה של תכנית לימודים אחידה וסדורה באקדמיה המארגנת באופן סדור את היוזמות הרבות שכבר קיימות, לתחום ידע עשיר, מוכר ומקובל.
    להדגמה, Weidner פורט 10 קורסי לימוד המהווים מסלול ניהול ידע ב KM-Institute.
  5. ניהול ידע כתחום המצעיד את הארגונים לעתיד:
    ניהול ידע שאינו "עוד" פתרון, אם כי הדרך המרכזית המצעידה ארגונים שמבקשים להיות יעילים, אפקטיביים ובעלי שרידות, לעתיד חיוני.
  6. תחום בעל דגש לצד האנושי:
    שינוי מיקוד בניהול ידע מטכנולוגיה למיקוד באנשים; הנעה וביצועים של הפרט. דגש רב על ניהול ידע אישי, ולא רק על ההיבט הארגוני.

 

חזרה

 

שימור ידע העבר


חילוץ ולכידת ידע Paul Corney
פעם עובדים עבדו בקריירה אחת, ותהליכי העברת המקל התארכו לזמן רב. כיום, כאשר אנשים מחליפים ארגונים ותפקידים בקצב גובר, על ארגונים להיערך אחרת.

המלצות:

  • לא להשקיע בלכידת ידע, רק כי אפשר ויש הזדמנות. אם אין צורך, יש סיכוי רב שלא ישתמשו בידע
  • מיקוד בידע הקריטי של הארגון ולא בכל פיסת ידע
    סיכונים ונכסים הם פרמטרים עיקריים בבחירת הידע הקריטי לארגון
  • כאשר אנשים עוזבים, הדגשת המורשת שהם יכולים להותיר אחריהם ככלי להנעה ושיתוף פעולה
  • שימור ידע כתהליך קבוע בארגון, גם בסיום פעילויות ופרויקטים
  • שילוב כלים פורמליים וכלים א-פורמליים (שפחות מאימים ויוצרים יותר מחוברות) בתהליך השימור
  • שימוש בציר זמן ככלי ליצירת שפה משותפת וכיסוי תחום ידע שמבקשים לשמר
  • הבנה שסיפורים אוצרים ידע, ואיתור דרכים לתיעודם או העברתם הלאה
  • תיעוד גרפי, שימוש במפות ותרשימים כאמצעי להבנת תפיסות, התנהגויות ותובנות עמוקות
  • תרבות: יצירת אווירה תומכת לשיתוף התנסויות וידע

וגם בבית.. שימור ידע אישי של בני המשפחה, מונחה אנשים, מקומת ומסמכים.

 

חזרה

 

שיתוף ידע קיים

 

סיפור סיפורים Shawn Callahan
ברוב הארגונים, מנהלים מדברים ומתקשרים באמצעים לוגיים רציונליים, תוך הסבר החלטה וסיבה.
כלי סיפור הסיפורים מוצע להלן ככלי מקצועי עסקי המעצים את המנהל כמנהיג וכמשפר את אפקטיביות העברת המסר.

 

אז מהו סיפור עסקי? סיפור שיש בו:

  • הקשר של מקום וזמן
  • השתלשלות עניינים; התקדמות; עלילה
  • מסר עסקי/ארגוני/מקצועי

סיפור טוב גורם לנו לא רק לדעת מה קרה, אלא גם לחוש את הסיפור בעצמו.

בסיפורים טובים משולבים אנשים שעושים ו/או מדברים; לעיתים גם בציטוט שמם.
מותר גם לספר סיפורים ששמענו מאחרים; מותר להתאים את הסיפורים אלינו. ניתן לצטט מסרטים. סיפור על עצמנו הוא נהדר.

 

סיפורים טובים הם כאלו המדגימים את אופי המספר, המראים שאכפת לנו, המדברים על משמעות, המשלבים לקחים והיוצרים לנו השראה.

 

מה יגרום לסיפור הסיפור להצליח?

  • מקשיב שאכפת לו
  • זמן מספק (לא נכון לספר סיפור כשאין זמן)
  • בסיס משותף למספר ולמקשיב בנושא המדובר
  • עוזר ללוות את הסיפורים דברים מוחשיים ותמונות, ועדיף אפילו דינמיות.
  • אמון.

סיפור סיפורים טוב הוא מיומנות נרכשת; כדאי להתחיל!

 

חזרה

 

קהילות ידע Stan Garfield
Stan Garfield כותב פרק זה, מעבר להיותו יועץ ניהול ידע ותיק, מנהל קהילה משגשגת של אנשי ניהול ידע (SIKM) כך שבהחלט מדובר כאן בסנדלר שאינו הולך יחף.

המלצות מרכזיות להקמת וקידום קהילות ידע:

  1. אי תלות בין מבנה ארגוני וקהילות הידע בארגון
  2. הבנת השונות בין צוותים שאחראים לקדם משימה לקהילות המבוססות על נושא
    נועדו ללמידה, פתרון בעיות וחדשנות; אופי הממשק הוא שאלות, תשובות, שיתוף וסיעור מוחות
  3. הבנה שקהילה היא אוסף אנשים שמתקשרים ביניהם, תוך הסתייעות בתהליכים וטכנולוגיה; היא לא עוד אזור תוכן וירטואלי
  4. התנדבות כבסיס להובלה וחברות בקהילה; יש לבנות קהילות בה החברים מבקשים לקחת חלק
  5. קהילות חוצות גבולות- פונקציות, ארגונים ומקומות גיאוגרפיים
    תמיד כדאי לשאוף לאפשר לכל מי שחושב שיכול להרוויח מהקהילה, לקחת בה חלק
  6. מזעור חפיפה בין קהילות שונות; תמיד לוודא שאין קהילה דומה, לפני שמקימים חדשה
    מומלצת ועדת תיאום לקהילות המאשרת קהילות ארגוניות חדשות
  7. מסה קריטית של חברים לקהילה מצליחה (עדיף 200 לפחות; מינימום 100)
    כלל האצבע הוא של 10% משתתפים ו 1% פעיל.
  8. הגדרה ראשונית רחבה, ככל שניתן והגיוני
  9. אחריות של מוביל הקהילה לטיפוח אקטיבי וקבוע של הקהילה
    התנעה של שיח בנושאים מושכי קהל, התחברות לרשתות תקשורת קיימות, פרסום.
    בשוטף קביעת אירועים ומפגשים, פוסטים ותכנים נוספים, חדשות וידיעות, שאלות ותשובות.
    עידוד אנשים להצטרף, עידוד שיח ואי השתלטות של מעטים. הזמנת מגוון דוברים ותחומים לפעילויות.
    וקהילות שלא מתפתחות.. פשוט להרוג.
  10. הבסיס לכל קהילה:
    • מטרות
    • ציפיות
    • דרישות (להגדרת תחומי העיסוק)
    • חברים (מבוסס נושא, תפקיד, אוכלוסייה, מגזר ו/או מקום)
    • פעילויות
    • כלים (לתגבור המעורבות)
    לכל אחד מאלו מציע Garfield מודלים, כלים וטיפים שונים ליישום.

 

חזרה

 

נכסי ידע Ron Young
Ron Young, מחלוצי ובכירי ניהול הידע, מקדם שנים את רעיון ניהול נכסי הידע, אותו ידע שקריטי בארגונים.
המודל לניהול הוליסטי של נכסי ידע בארגון מסתמך על שני צירים:


ציר הקבוצה:

  1. ניהול ידע וחדשנות אישיים:
    ניהול ידע אישי בארגונים היא יישום ראשוני, תפיסת bottom-up לניהול ידע.
    ניהול ידע אישי מתמודד בעיקר עם עודף המידע בו אנו מוצפים.
    ניהול ידע אישי הוא המיומנות החשובה ביותר במאה ה 21 לעובדי הידע.
  2. ניהול ידע וחדשנות צוותיים:
    חופף לא מעט (יחד עם הרמה הקודמת של ניהול ידע אישי) עם רעיונות של למידה ארגונית (סנג'י).
  3. ניהול ידע וחדשנות ארגוניים:
    שילוב של אסטרטגיה ותשתית ליצירת, שמירת, שיתוף ויישום ידע לרוחב הארגון.
    עוסק גם במפות מומחים וקהילות ידע, המחברות את האנשים זה לזה ומשפרות את זרימת הידע בארגון.
  4. ניהול ידע וחדשנות חוץ-ארגוניים:
    ניהול ידע, חדשנות וקשרים ברשתות בעלות ערך עם לקוחות, ספקים, מתחרים, שותפי ובעלי ענין.
    יש לדעת שפעמים רבות הידע הכי חשוב, דווקא נמצא מחוץ לארגון. לא כדאי לפספס!
  5. ניהול ידע וחדשנות גלובליים:
    רמה חדשה, המדברת על השיתוף הכולל, מבוסס ה WEB והמידע והידע הפתוחים שבו.
    היכולת לשתף ולייצר יחד ידע חדש עם כל מי שנמצא בחוץ.

ציר הפעילות:

  1. תקשור וניהול מידע
  2. שיתופיות
  3. למידה וניהול ידע
  4. ניהול נכסי ידע אסטרטגי
  5. יצירתיות וחדשנות

הערות:

  • ציר הקבוצה אינם מתארים ישויות נפרדות אלא סביבה אקולוגית משותפת ב SCALE משתנה.
  • ציר הפעילויות רלוונטי לכל מרכיבי ציר הקבוצה. מתואר בפחות פירוט במאמר זה, ו Young מפנה ללמידה למאמרים אחרים באתר שלו ובכלל.

בסוף היום- אפשר, ביישום נכון של שני הצירים הללו להגיע לניהול ידע וחדשנות יוצאים מן הכלל לטובה. כדאי.

 

חזרה

 

פיתוח ידע בארגון:


פיתוח ידע בארגון John &Joann Girard
בני הזוג Girard דנים בנתונים, מידע וידע, תוך התבססות חוזרת ונשנית על מודל SECI של NINAKA.


תובנות מרכזיות:

  1. פירמידת הנתונים-מידע-ידע יפה אך יש בה בעיה מרכזית: חוסר גבולות ברורים; מה שלאחד יהווה נתון, יהיה ידע לאחר; ובכלל, למנהלים הצורכים את הנתונים, מידע וידע לצורך קבלת החלטות לא אכפת מה שמו של כל מרכיב.
  2. שילוב נתונים מוביל, באמצעות Data Mining, ליצירת ידע חדש (combination לפי מודל SECI). הידע החדש בעל פוטנציאל לייצר יתרון תחרותי לארגון. אבל, יש לתת את הדעת שלא כל צירוף נתונים אכן יוצר ערך מוסף כזה.
  3. בכל ארגון יש ידע שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים, ידע שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, אך גם ידע שידוע שלא ידוע וידע שלא ידוע שלא ידוע. בהמשך לתפיסתו של Rumsfeld יש לחשוף את הלא ידוע שלא יודעים, ודרך לבצע זאת היא באמצעות תרבות של שיתוף ידע, ולא תרבות שבה כל אחד יודע רק מה שנדרש לו מידית.
  4. בעת חירום, אנו נדרשים לידע חדש וקבלת החלטות קריטיות. כדי להיות מוכנים באופן נכון לתקופות שכאלו, מומלץ להשקיע בהטמעת ערכים רצויים בשגרה, וערכים אלו יהוו בסיס טבעי להחלטות גם בחירום.
  5. AAR ככלי להפקות לקחים, הן דרך נהדרת לפיתוח ידע מבוסס Extermination (מודל SECI). שימוש בכלי מסייע להפוך את הלא ידוע לידוע באופן זריז וחיובי.

 

חזרה

 

BIG DATA וניהול ידע Tony Rhem

 

כדי להבין את הרעיון של BIG DATA יש להכיר את שלושת מאפייניו המרכזיים (מודל 3 ה- V):

  1. Volume: היקף עצום של נתונים.
  2. Velocity: היכולת לעבד נתונים רבים במהירות
  3. Variety: מגוון סוגים שונים של נתונים מובנים ושאינם מובנים, ממקורות שיכולים להיות שונים גם זה מזה.

פירמידת הנתונים-מידע-ידע היא גם הבסיס ל BIG DATA: תחום זה בעל ערך, רק כאשר המכונה והאדם מצליחים, תוך שימוש בכלים אנליטיים לייצר ידע המשרת לשיפוט וקבלת החלטות.

מקורות מאגרי הנתונים יכולים להיות מגוונים: כאלו שנוצרו על ידי משתמשים ברשתות חברתיות ודומיהן, נתוני מאגרים ממשלתיים וציבוריים אחרים, נתוני מתחרים, נותני שותפים, נתוני הארגון ועוד.

 

לניהול ידע יש יכולת לסייע ל BIG DATA ב:

  • קטלוג המידע
  • שילוב ובמינוף המידע תוך הסתכלות עליו מכמה נקודות מבט
  • העמדת ידע משלים לידע האנליטי הנלמד לצורך קבלת ההחלטות
  • לגרום לפרויקטים של ה BIG DATA להיות מנוהלים באופן יותר מסודר, משותף, יעיל ואפקטיבי

ל BIG DATA יש יכולת לסייע לניהול ידע ב:

  • שיפור תוצאות מנועי החיפוש
  • כריית מידע שאינו מובנה

Rhem מפתח את כל תחום ה Social Network Analysis כתחום מדעי שאמור לעניין הן את אנשי ניהול הידע והן את אנשי ה Big Data. הוא מקביל בין ה SNA למפות הידע המקובלות, ועומד על החשיבות בהבנת ניתוח הקשרים הלא פורמליים ברשתות ידע.

 

Rhem מציע לגבש ארכיטקטורה ותפיסה משולבים לניהול הידע וניהול ה BIG DATA בארגון.
הוא מציע למפות את תחומי הידע הארגוניים (שיווק, כ"א, טכנולוגיה, תהליכים) ואת תהליכי הטיפול בתוכן על פי מאפייני ה BIG DATA (מודל 3 ה- V).

 

מימוש BIG DATA בארגון אינו פשוט, בגלל מאפייניו. ארכיטקטורת מידע מאורגנת היטב יכולה לסייע בהפיכתם של הנתונים לבעלי ערך לארגון.

 

חזרה

 

יצירתיות וחדשנות Stephanie Barnes

אחד היתרונות של ניהול ידע, כתחום אינטר-דיציפלינרי, הוא שמגיעים אליו אנשים עם יכולות שונות, מה שמעשיר את התחום ונקודות ההסתכלות עליו. כותבת המאמר, העוסקת בניהול ידע, היא גם אמנית, והצעותיה להשפעה הדדית בין ניהול ידע ליצירתיות וחדשנות מסתמכת על ניסיונה.


הגדרות:

  • Ba: מרחב ייעודי לפיתוח יחסים בין אנשים ולקידום רעיונות
  • יצירתיות: היכולת להתעלות ולייצר רעיונות, משמעות, תצורות או הבנות חדשות, על סמך הקיים
  • חשיבה ביקורתית: ניתוח אובייקטיבי והערכה שיפוטית על בסיס זה
  • חשיבה עיצובית: חשיבה והתנהלות המאזנים בין אנליזה ויצירתיות
  • חדשנות: רעיון, התקן או מוצר חדש או יותר אפקטיבי.

רעיונות ליישום כלי ניהול ידע לעידוד חדשנות ויצירתיות:

  1. ניתן וכדאי לשלב במרכזי פיתוח של מדענים ואנשי אמנות (Xerox).
  2. ביקורים בארגונים עמיתים כדי לראות תוצרי חדשנות, יצירתיות ו"כלכלה חדשה (Equiva Services).
  3. צוותי חשיבה חוצי ארגון שלא מכירים זה את זה מהקשרים קודמים (Lexis Nexis).
  4. בחשיבה ביקורתית: שאילת שאלות, שיקוף, שינוי חוקים, הבנת שרשים, חידוד חושים ועוד.

רעיונות ליישום כלי חדשנות ויצירתיות לטובת ניהול ידע:

  1. חשיבה ביקורתית על פעילויות ניהול הידע
  2. שילוב עקרונות Design Thinking בניהול הידע: מיקוד באדם, תכליתיות, איזון בין אנליזה ויצירתיות ועוד.
  3. יישום עקרונות מקדמי יצירתיות בפעילויות ניהול הידע: מנוחה מספיקה, פעילות רגיעה, שילוב למידה והתנסות.

וכדאי לזכור שבסוף היום: יצירתיות מקדמת חדשנות, ובכך מאפשרת לארגון ולאנשים שבו להמשיך להתפתח, ללמוד ולהבשיל.

 

חזרה

 

מהלכי ניהול ידע אסטרטגיים Arthur Shelly


עקרונות לקידום מהלכי ניהול ידע אסטרטגיים בארגון כוללים:

  1. מיקוד בתחומים היוצרים את הערך הרב ביותר להצלחת ארגונים.
    הבנה שהידע עצמו הוא לא העיקר אלא המסע לשיתופו ופיתוחו המניע חדשנות.
  2. טיפוח תובנות (insights) כתרבות ארגונית. כלים:
    • מנטורים
    • פתיחות לרעיונות חדשים
    • תהליכי כאוס וחוסר סדר המאתגרים תבניות עבודה קבועות
    • מתח תחרותי מובנה
    • קהילות ידע מגוונות לשיתוף רעיונות ויצירת שיח חברתי
  3. למידה ממודל הלמידה של בלום וקידום הארגון על פני הרמות השונות:
    מזכירה, להבנה, ליישום, לניתוח, להערכה ליצירה משותפת.
  4. מעבר מידע תומך ביצועים ואנשי שטח, לידע שתומך במנהלים, הנהלה, ובהנהלה הבכירה
    הימנעות מקבלת החלטות ללא מידע וידע תומכים.
  5. קישור בין יצירת הידע והשימוש בו לבין התועלות הארגוניות הצומחות מכך.
  6. חשיבה, תכנון ותעדוף שלב שיתוף ופיתוח הידע הבא:
    א) שיפור זרימת הידע הארגוני
    ב) הבנה ארגונית שהידע הארגוני הוא חלק מהשיח האסטרטגי בארגון
    ג) מעבר ממודעות, לגישה ליכולת ובסוף גם לפעולה ועשיה, בכל הקשור לניהול ידע בארגון
    ד) להפוך את ניהול הידע ליותר שיתופי ויותר יוזם בארגון.
    ה) וגם...לשתף ידע עם אנשים אחרים בארגונים אחרים, המובילים תהליכי ניהול ידע דומים.

 

חזרה

 

10 מאמרים. כיוונים שונים, ובכל זאת, יש קווים מחברים, ומכולם ניתן ללמוד. אני מודה.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135