ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2015 - מהדורה מס' 185
גיליון פברואר 2015 - מהדורה מס' 185
גיליון:

1. כנס ניהול הידע של פורום ניהול הידע בישראל יתקיים בתאריך  31/03 ברמת אפעל. למקדימים להירשם- הנחה.

להרשמה לכנס לחצו כאן או במייל dan@noaminfo.com

 

2.  קורס ניהול ידע של חברת ROM- "לדעת יותר" – מחזור 32- ייפתח בתאריך – 29/04. מדובר בקורס המרכזי בישראל למתודולוגיות ניהול ידע. לסילבוס והרשמה לחצו כאן. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

3. חברת ROM מחפשת שני מידענים בחצי משרה כל אחד:

האחד- מידען אנליסט מומחה, בעל יכולות חיפוש חריגות, ובעל ניסיון בעולם הטכנולוגי
השני- מהנדס/פיזיקאי/בעל הכשרה טכנולוגית ותיק בעל ידע והבנה בחיפוש
על שני המועמדים להיות בעלי סיווג בטחוני בתוקף, ובעלי יכולת לעבוד בשיתופיות 

קורות חיים ניתן לשלוח ל yamit@kmrom.com

 

4. קול קורא!
למעוניינים להציג/להרצות בתחום ניהול הידע בכנס ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות (נובמבר 2015). לפרטים נוספים לחצו כאן

 

5. הזמנה ללמוד ניהול ידע:
הינכם מוזמנים לימים הפתוחים שיתקיימו ב15 26.2 וב 27.2.15 באוניברסיטת בר-אילן במחלקה ללימודי מידע - הגדולה מסוגה בישראל והיחידה המעניקה תואר ראשון, שני ושלישי בתחום דינמי ומתפתח זה.

 

נכתב ע"י שרון כהן ארזי

בטח כבר שמעתם על למידה בכל מקום - בסביבת העבודה, בסלולר, מתוקשבת, מהבית, כיתה וירטואלית, סדנאות, קורסים, הרצאות ועוד כל מיני שיטות הדרכה פורמליות ולא פורמליות.
בטח שאלתם את עצמכם מה הכי טוב - ללמוד לבד? בכיתה? אולי מול המחשב? אולי בכלל תוך כדי העבודה, נזרום, נשאל ונבין? ואם נשאל יותר מדי? לכולנו חשוב להצליח ומכאן מגיעה ההתלבטות מהי הדרך הכי נכונה לנו ללמוד.
אז בואו נעשה קצת סדר - מודל 70:20:10.

 

מה זה בכלל מודל 70:20:10? – על קצה המזלג...


מודל 70:20:10 מתאר את תהליך הלמידה של העובד, בדרכי הלמידה שלו והשפעתם על הלמידה:

  • למידה במסגרת הדרכתית מובנית כגון קורס, לומדה, קריאת חומרים ועוד (כ-10% מתהליך הלמידה)
  •  למידה בסביבת העבודה באמצעות עמיתים, שיתוף רעיונות, חיפוש מידע ועוד (כ-20% מתהליך הלמידה)
  •  למידה תוך התנסות בעבודה בפועל הנובעת מביצוע משימות ופתרון בעיות (כ-70% מתהליך הלמידה)

* האחוזים אינם מציינים את חשיבותם של התהליכים, כולם חשובים על-מנת ליצור את התהליך השלם:

אם הלומד לא יקבל את ה-10% הראשונים, לא יהיו לו כלים התחלתיים ולא ידע כיצד להתחיל.
אם הלומד לא יקבל את ה-20% כתהליך ביניים, הוא ירגיש ש"זרקו אותו למים" ומתוך פחדים/ תסכול/ חוסר במקורות מידע והנחייה כל תהליך הלמידה שלו יתעכב וייתכן מאוד שאף ייכשל בביצוע המשימות הנדרשות ממנו במסגרת התפקיד.
לבסוף, אם העובד/ המנהל לא ימשיך ללמוד לאורך כל ביצוע תפקידו הרי שלא ישפר את ביצועיו, לא יתעדכן או יתחדש ויתקדם (נגזר מכך שגם לא יפתח את ביצועי הארגון).

תהליך הלמידה מתוך התנסות הוא טבעי כמו אצל תינוק הלומד ללכת או לימוד נהיגה:

  • כ- 10% מתהליך הלמידה מתגבש בשיעורי הנהיגה.
    בשלב זה, הלומד מכיר את הרכב והכביש, רוכש את הכלים הבסיסיים, החוקים (נהלים), לומד מהן המיומנויות הנדרשות לנהיגה (לביצוע המשימה) ומתרגל אותן.
  •  כ- 20% מתהליך הלמידה מתגבש בתקופת הליווי.
    בשלב זה, הלומד כבר מתמודד עם הכביש והרכב ללא עזרת המורה (מצב-אמת), אך עם השגחת מלווה (חפיפת איש מקצוע, ביקורת בונה תוך כדי הנסיעה, שאילת שאלות וחיפוש מידע).
  •  כ- 70% מתהליך הלמידה מתגבש תוך כדי הנהיגה, בכביש, מתוך המקרים המזדמנים.
    כאשר אנו מתנסים בעצמנו ללא השגחה, אנחנו מתרגלים את מה שלמדנו ומקיימים הפקת לקחים פרטית בייחוד כאשר משהו מצליח מאוד או נכשל. כלומר, אנו ממשיכים לפתח ולחזק את המיומנויות הנדרשות לביצוע המשימה באופן עצמאי.

הלמידה בסביבת העבודה מתרחשת כל הזמן, גם ע"י עובד חדש וגם ע"י עובד ותיק, תוך שיפור המיומנויות, עדכונים מקצועיים, שדרוג מערכות, עדכוני נהלים בארגון/ ביחידה, מעורבות בסוגיות חדשות ועוד.


יש המכנים את הלמידה במסגרת הדרכתית מובנית כלמידה פורמלית (10%) ואת הלמידה בסביבת העבודה כלמידה לא-פורמלית (20% + 70%).

כיצד תומך ניהול הידע הארגוני בתהליכי הלמידה של העובד בארגון?


מנקודת מבטי כמפתחת הדרכה ויועצת לניהול ידע, עולם ההדרכה ועולם ניהול הידע מתחברים בכל שלבי הלמידה (בתנאי שאכן מבוצעים תהליכי ניהול ידע בארגון, תוך כדי שלבי פיתוח ההדרכה, ההדרכה עצמה ולאחר מכן בשוטף):


10%: במסגרת ההדרכה המובנית, הלמידה הפורמלית חשוב שהחומר יהיה מאורגן באופן שיהיה "קל לעיכול". ניתן ואף מומלץ (בהתאם לנושא, האילוצים וכו') להשתמש באתר קורס, להנגיש את החומרים הרלוונטיים, לחזק את התקשורת בין המשתתפים ועוד. ניהול ידע מציע מתודולוגיות וכלים לנהל את כל אלו ועוד באופן שיקל על הלמידה.
ידוע כי לאחר תהליך הדרכה ארוך ומורכב (ואפילו תוך כדי ההדרכה), ישנו אחוז גבוה מאוד של שכחה (הרי לרובנו קרה ששכחנו מה למדנו בתחילת השיעור/ השבוע/ הסמסטר...). גם כאן ניהול ידע תומך ולמעשה מהווה מעין עזר עבודה, הזמין גם לאחר הלמידה במסגרת ההדרכתית.


20%: בסביבת העבודה ניהול הידע הוא כלי מרכזי להנגשת ידע באופן מרוכז, מסודר ומעודכן.
בארגון בו הידע מנוהל ונגיש לעובדים, הם יכולים לבצע חיפוש יעיל ולמצוא תשובות לחלק גדול משאלותיהם, אם המידע חסר אזי יוכלו למצוא בקלות את הגורמים אליהם ניתן לפנות. בשלב זה מומלץ להפנות את העובד לחומרים הרלוונטיים אליו אשר באמצעותם הוא ימשיך ללמוד, לתרגל ולהתחזק לקראת ביצוע המשימות הנדרשות ממנו.


70%: למעשה, אנו לומדים כל הזמן, גם כוותיקים וגם כחדשים, גם כמנהלים וגם כזוטרים, אחרת נאבד את הרלוונטיות, העדכניות, הקידמה ועוד.
גם לאחר שהעובד נעשה מומחה בתחומו, לעיתים צריך מידע נוסף על משהו שהתחדש, או מידע על משימות המבוצעות לעיתים רחוקות יחסית. כאן, ניהול ידע יאפשר לו לקבל תשובות מדוייקות ומעודכנות מבלי להתחיל לחפש בארכיונים שכבר שכח מקיומם ואולי כבר אינם מעודכנים (בהנחה שמערכת ניהול הידע מתוחזקת באופן שוטף ומתוקפת).

 

לסיכום


כדי לייעל את תהליך הלמידה מומלץ לשלב כלים של ניהול ידע שילוו את הלומד גם במסגרת ההדרכה המובנית וגם בסביבת העבודה.

 

מקורות:

 

http://www.mindomo.com/mindmap/702010-6dd23e3f025845a68f5bedd7d906946d

http://hadracha1.blogspot.co.il/2011/10/702010.html

http://www.hrisrael.co.il/vault/Newsletters-2012/dan_klein.pdf

 

נכתב ע"י אלה אנטס

כי כל ההבדל טמון בפרטים הקטנים


דמיינו טיול של אחה"צ באחד מרחובות הקניות בלונדון. חלון ראווה. תיק במראה קלאסי, מהודר. בתוך החנות. אוחזים בתיק על מנת לבחון אותו. מותחים את הרצועות, בוחנים את התיפורים. אולי אפילו מריחים קצת את העור. כעת אתם פותחים את התיק על מנת לבחון את חלקו הפנימי, ומגלים פתקית מחוברת לרוכסן בחלקו הפנימי של התיק עם כיתוב בנוסח "רוצה תיק גדול יותר? משיכת הרוכסן תכפיל את גודלו  :-)"

 

מה פתקית כזו בעצם יכולה לעשות? המון! - לכוון מה לעשות, איך לעשות, לעורר אותנו להמשיך לחקור, להפתיע ואף להעלות חיוך... ובעצם ליצור חווית קנייה קצת אחרת מעוד ביקור שגרתי בחנות, שהרי כל ההבדל טמון בפרטים הקטנים.


אם ניקח "פתקית" זו לעולם ה- WEB, המקבילה הווירטואלית שלה תהיה ה- Micro copy.


"קופי" הוא החומר הטקסטואלי שממנו עשויים אתרים. "מיקרו" הוא הדברים הקטנים.

 

במילים אחרות, כידוע, התוכן הוא המנוע של אתר האינטרנט. זו הסיבה שבגינה אתם קוראים (או יותר נכון סורקים) מאמר זה, או ממשיכים לצבור קילומטרז' של שעות בחשבון הפייסבוק שלכם.
בין האתר ובין התוכן נמצא את ה- Micro copy.


מהו Micro copy ?
לרוב מדובר בטקסטים קצרים או במילים בודדות, המשובצות בנקודות שונות באתר ומסייעים למשתמשים במהלך השיטוט באתר. מיקרו-קופי מסייע לנו לבצע פעולות באתר, להתמצא בו, להבין אותו טוב יותר ולעיתים פשוט להוסיף סוג של "טוויסט" (במובן החיובי של המילה) לחוויית הביקור באתר.


לדוגמה - טופס הרישום לפייסבוק:

מעבר לכך, מיקרו-קופי גם משקף את אופי הארגון ואת ערכיו. מיקרו-קופי שמסביר את מה שצריך להסביר, תוך כדי שיקוף האופי של הארגון, מראה ללקוחות / עובדי הארגון שמדובר בערכים אותנטיים שבאים לידי ביטוי באתר או בפורטל הארגוני, ובכך תורמים לחיזוק מסרים אלו.


מיקרו-קופי טוב מעביר את המסר באופן ברור, פשוט ובנימה המתאימה ביותר לסיטואציה.


לדוגמה:

ה- Micro Copy איננו חדש, יחד עם זאת, השימוש בו מתפתח ומשתדרג ולובש צורות נוספות ומגוונות והוא אף זוכה להתייחסויות רבות בסקירות שונות בנוגע למגמות עיצוב האתרים ל-2015.

 

לסיכום, Micro Copy, קטנים? כן. לא חשובים? ממש לא!
אלו הם הפרטים הקטנים שישדרגו את חווית המשתמש באתר ויוסיפו את הערך המוסף והייחודי באינטראקציות שבין האתר, התוכן והמשתמשים.

 

מקורות:

 

 http://designmodo.com/microcopy/

http://www.tyco.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99.___%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%94._%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%96%D7%94

יש לנו פורטל, או מנהלת ידע, מבוססים על פלטפורמת SharePoint. ויש לנו דף בית. דף הבית מובנה ומעוצב כך שישמש את כלל המשתמשים ויציג להם את התכנים החשובים ואת אפשרויות הניווט באתר, כפי שהוגדרו על ידי מנהל האתר.


אזור אישי בדף הבית למשתמש


קוסטומיזציה, או התאמה אישית של דף הבית או חלק ממנו, ברמת המשתמש, הינה בדרך כלל מורכבת. התאמה אישית כזו בדרך כלל מערבת שימוש בשאילתה (Query) המזהה את המשתמש, מריצה אלגוריתם חיפוש ומחזירה תשובה. שימוש בשאילתות כאלה בדף הבית צורך משאבים ועלול להאט ביצועים, כלומר להאריך את זמן טעינת הדף.


איך ליצור חלון קישורים אישיים (קיצורי דרך) ללא שימוש בשאילתה (Query)


אפשר להגדיר חלון בדף הבית (Web Part) אשר יציג מידע אישי של המשתמש, במקרה זה קיצורי דרך אישיים שלו, ללא שימוש בשאילתה.


ראשית, נגדיר מאחורי הקלעים את הרשימה הרלוונטית, במקרה זה "קיצורי הדרך שלי". נגדיר רשימה המכילה כתובת (URL ) ושדה תיאור (המציג את שם קיצור הדרך). נגדיר ברשימה זו כי כל המשתמשים רשאים לערוך אותה, להוסיף לה פריטים וכן למחוק אותם.


שנית, נגדיר בדף הבית את החלון שיציג את הקישורים הללו למשתמשים – חלון המקושר לרשימה שיצרנו.


ושלישית, נגדיר סינון על הפריטים שיוצגו בתצוגת החלון, כך שכל משתמש יוכל לראות רק את הפריטים שלו. ההגדרה הטכנית היא – סינון: שדה "נוצר על ידי" = [ME].


כך זה נראה במסך עריכת התצוגה:

כעת, כל משתמש יוכל לראות בדף הבית חלון ובו הפריטים שהוא יצר בלבד.

 

שימו לב: ניתן לבצע יישום זה גם על רשימות וספריות מסוגים אחרים ולא רק על קיצורי דרך. אך יש לזכור, כי הפריטים אותם המשתמש יוצר ברשימה מסוג זה נראים רק לו, אינם גלויים ואינם יכולים לשמש משתמשים אחרים.

מאמר מהעולם של דיויד גריפית המציג שיטה שהוא פיתח על מנת לגרום לאנשים לשתף ידע.

לקריאה לחץ כאן

בלוג של דייב סנודיין על יצירת אסטרטגיה לניהול ידע

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון של סקוט ליב, מנהל ידע בקרן רוקפלר בניו יורק.

בסרטון מדבר סקוט על קשר ראוי בין האסטרטגיה בארגון לבין ניהול הידע של הארגון.

לצפייה לחצו כאן

 

כנסים בארץ
 
 
שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: יס פלאנט ,רח' המאה ועשרים 4 ,ראשל"צ

תאריכים: 25/03/2015

פרטים נוספים: בהמשך
 
 
שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי

מיקום האירוע: רמת אפעל

תאריכים: 31/03/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן או במייל  dan@noaminfo.com
 
 
כנסים בעולם
 
שם האירוע: The Learning Assembly Australia 2015

מיקום האירוע:
Melbourne, Australia

תאריכים: 
17-19/02/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן


שם האירוע: 3rd International Conference on Innovation and Entrepreneurship

מיקום האירוע: 
Durban, South Africa

תאריכים: 
19-20/03/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן
 
 
 
 
 

 

ספר: The principal
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר The Principal: three keys to maximizing impact, נכתב על ידי Michael Fullan בשנת 2014. Fullan עוסק וכותב זה עשרות שנים ספרים בנושאי מנהיגות ושינוי, וספר זה עוסק גם הוא באותו נושא- אך תוך מיקוד במנהל בית הספר.

יש שירימו גבה. מה לנו ולספר המנחה את מנהל בית הספר בעידן החדש, כיצד עליו להוביל ולהנהיג את בית הספר?

התשובה משולשת:

ראשית, כולנו מושפעים מחינוך, בין אם כבוגריו ובין אם בהפקידנו את ילדינו מידי יום בבתי הספר.

שנית, התפיסה המוצעת בהחלט רלוונטית לכל מנהל צוות, יחידה או ארגון אותם יש להנהיג ולהוביל. לאורך קריאתו של הספר מצאתי את עצמי משליכה את הדברים לסביבת עבודתי היומיומית, ולומדת.

ושלישית, למרות ש Fullan אינו איש ניהול ידע, וגם לא מזכיר את המושג ולו פעם אחת...כמעט כל מה שהוא מדבר עליו קשור בניהול ידע. ההצלחה תבוא מתהליכים של שיתוף ושיתופיות, מפיתוח ידע מתמשך ולמידה, ומהובלת שינויים להטמעתם של אלו.

מפת הספר:

יתכן שאי אזכורו של מושג ניהול הידע בספר- מלמדת עד כמה עקרונותיו הינם כבר בבחינת מקובלים בעולם המתחדש.
יש מה ללמוד מספר זה על דמות והתנהלות המנהיג העתידי. אם ישכילו מנהלים בכלל, ומנהלי בתי ספר בפרט, לקרוא ספר זה ולהטמיע חלק מתפיסותיו, נרוויח כולנו.
קריאה מהנה.

נקודת מוצא

נקודת המוצא בה פותח בית הספר אינה אופטימית.
בשש השנים האחרונות, מערכת החינוך בירידה. על פי מחקרים יותר תלמידים משתעממים יותר, ויותר מורחקים (בסיום כיתה ט). רמת שביעות הרצון של המורים בירידה משמעותית מתמדת (24% בשש שנים), ורוב ניכר של המנהלים (75%) חושבים שהמשימה המוטלת על כתפיהם מורכבת מידי. לא מעטים אפילו חשים שאינם יכולים להתמודד.
הדברים אינם מתרחשים בעלמא, מורכבות התפקיד של המנהל אכן עולה. עליו להתמודד עם מורים, תלמידים והורים; עם הקהילה; עם בטיחות בית הספר; עם המחוז; עם תוצאות לימודיות; ועוד.

 

כבר 25 שנים מנסים לחולל מהפכה בחינוך בארצות הברית, אך תוצאותיה, לדברי Fullan, אינן חיוביות. כבר 25 שנים רצה תפיסת ניהול של הנהגה חינוכית (Instructional Leading) ו- Fullan לא חוסך מאיתנו את דעתו הלא מחמיאה.
ארבעת המוטיבים המרכזיים אותם ניסו המהפכות החינוכיות לקדם בעשורים אלו, כוללות:

  1.  אחריות אישית של המנהלים.
    לא טוב דיו, כי גרר מערכת מוכוונת תוצאות, לעיתים רמאויות, ומעט שינוי אינטרינזי פנימי.
  2.  פתרונות אינדיבידואליסטים- מורים מוצלחים.
    לא טוב דיו, כי ללא שינוי תרבותי כולל, מורים טובים נשחקו במערכת כוללת טובה פחות. הקבוצה כקולקטיב משפיעה על הפרט, יותר משהפרט משפיע על הקבוצה.
  3. טכנולוגיה- מרדף אחר הצטיידות בית ספרית.
    לא טוב דיו, כי לא הושקעו כמעט מאמצים בפדגוגיה, איך נכון לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות.
  4.  אוסף של אסטרטגיות בכל תחום.
    לא טוב דיו, כי הריבוי וחוסר השילוב, הקשה על המנהלים ליישם גם וגם.

 

שני מאפיינים מרכזיים של המהפכות החינוכיות שעברו על ארה"ב הם היותו של כל מנהל לבד, אוטונומי אל מול בתי ספר אחרים, והדרישה ממנו לניהול מדוקדק ומפורט (micro-management). שני אלו דרשו ממנו רבות ברמה המעשית, והקשו עוד יותר על ביצועיו. שינוי אינו רק להציע יותר, אם כי לדעת להציע פחות.
על סמך ניסויים במספר בתי ספר, בעיקר בקנדה, מציע Fullan תפיסה אחרת, שמטרתה לאפשר התנתקות מנקודת המוצא המתוארת, תוך שינוי מגמה ונסיקה בתפקוד המנהלים, המורים והתלמידים.


חזרה

 


להנהיג את הלמידה

הנהגת הלמידה, כפי שמוצעת על ידי Fullan מתבססת על הון מקצועי (Professional Capital).
הון זה מבוסס על שלושה נכסי הון הפועלים במשולב:

 

הון אנושי- Human Capital

מתייחס גם לנקודת הפתיחה של המורים, אך גם לטיפוחם ופיתוחם.
ארבע תכונות מרכזיות שכדאי לשים לב אליהן בעת גיוס מורה חדש:

  1. מוסר גבוה ללמד כל תלמיד באשר הוא
  2.  ניסיון לימודי חינוכי
  3. רצון לעבוד בשיתוף
  4.  מחויבות ללמידה מתמשכת
    פיתוח המורים יכלול פיתוח האמון שלהם בקשרים (relational trust) , בתרבות של שיתוף ובתרבות של למידה (הערכה כבסיס ללמידה ולא לביקורת).

הון חברתי- Social Capital

הון חברתי- כשמו, תרבות המעודדת מורים לשתף וללמוד ביחד זה מזה וזה עם זה.
קבוצה חזקה מושכת את הפרטים שבה להתחזק אף הם

 

.• הון החלטתי- Decisional Capital
נכס זה- הון החלטתי, אינו מונח מוכר דיו. הכוונה ליכולת לקחת את הידע שיש, שנצבר על בסיס ההון האנושי וההון החברתי, ולפרוט אותו לקבלת ההחלטות הנכונות. Fullan אף מתייחס אליו כ “עומק משותף" (Shared Depth) מונח שהושאל מהתפיסות שפותחו בטויוטה למצוינות תפעולית.
שוב- הדרך לפיתוח יכולת קבלת ההחלטות היא במשותף- על ידי הגדרת מטרות מעטות אך ברורות, על ידי פתרון משותף של בעיות קיימות והמשך פיתוח הידע ביחס לצורך הקונקרטי.

 

אין פה שינוי של מהות ההובלה לטעמי (מ.ל.). שני השינויים המרכזיים הם מעבר מהיחיד לשיתוף, ומעבר מדגש על מרכיבים חיצוניים ישירים (אקסטרינזים) לדגש על המרכיבים האינטרינזיים שישפיעו יותר נכון ולטווח רחוק יותר.


חזרה

 

להיות שחקן קבוצתי

המנהל, באופן טבעי, הוא לבד. מולו יש הרבה מורים, עוד יותר הורים ורבבות תלמידים. מאידך, מפקחים ומערכת חינוכית הדורשת אף היא.
האינטראקציה שלו עם מנהלים אחרים מועטה.
Fullan מציע לשנות זאת. המרכיב השני עוסק בהיות המנהל שחקן קבוצתי:

  •  עבודה בשיתוף עם בתי ספר מקביליים (ברמת המנהל וברמת המורים שמתחתיו)
  • עבודה בשיתוף עם הקהילה
  •  עבודה בשיתוף עם התלמידים
  • עבודה בשיתוף כחלק ממחוז שלם המנסה ללמוד ולשפר כקבוצה.

 

אפילו מעשה פשוט, כך מלמד Fullan, של ביקורים הדדיים מלמד את שני הצדדים. אתה לומד כשאתה רואה מה אחרים עושים. אתה לומד, כשאתה מתכונן להכין את בית הספר שלך לביקור, בהכנת החומרים המעבדים רעיונות קיימים, כמו גם בזמן הביקור בהתמודדות עם שאלות המייצגות נקודות מבט אחרות.

 

במקומות בהם אין שיתוף פעולה מלמעלה (רמת משרד החינוך, רשת בתי ספר, מחוז או יישוב)- ניתן לבצע זאת באופן פרטני, ברמת הקשרים בין בתי הספר היחידים (למשל על ידי אימוץ בית ספר "אח").
במקומות בהם יש הכוונה מלמעלה, ניתן לצעוד צעד נוסף קדימה- ולהגיע לקוהרנטיות כוללת שמשמעותה:

  1.  מטרות משותפות
  2.  תמיכה הדדית
  3.  קשר עבודה
  4. מנהיגות כוללת (של המחוז/ארגון/רשת).

השחקן הקבוצתי מתבטא ביחס בין המנהל לעמיתיו, אך הרבה יותר מכך, ביכולתו של המנהל לייצר יחס שכזה בין בתי הספר- קשר בין המורים ללמידה משותפת, וקשר כולל.

 


חזרה

 

להוביל את השינוי

Fullan עוסק שנים במנהיגות. ברור לוף שללא ניהול ייעודי, השינוי לא יקרה מעצמו.
Fullan יוצא כנגד הטענה שלהט היא המרכיב המרכזי בהנעת אנשים. להט, אם אינה יושבת על בסיס של מיומנויות וידע בהובלת שינוי, קשה שתצלח לאורך זמן.

מכל המודלים המוכרים, הוא מציע מודל של Kirtman.
מודל זה כולל שבעה מרכיבים, חלקם מוכרים לנו גם ממומחי הובלת שינויים נוספים (Lewin- 1; Kotter- 5):

  1. אתגור הסטטוס קוו
    יש לטלטל את הספינה; להוציא את האנשים מקיבעון הקיים.
  2.  בניית אמון
    האמון ייבנה באמצעות תקשור ברור ותיאום ציפיות. מומלץ למתג, למדל ולנטר את התקשור כדי שיהיו אפקטיביים.
  3. יצירת תכנית להצלחה
    חשוב שתהיה בעלות לתוכנית, חשוב שהתוכנית תהיה "דביקה"- מדויקת, ישימה, קלה לזכירה וקשורה למעשים.
  4. קבוצה
    חשוב למקד את השינוי בקבוצה של אנשים ולא במוביל לבדו.
  5.  דחיפות
    יצירת תחושת דחיפות, אך לא רק לעצם הצורך בשינוי (כדברי Kotter) אם כי להגעה לתוצאות יציבות היכולות להישאר לאורך זמן.
  6. שיפור מתמיד
    כל תוכנית שינוי, חכמה ככל שתהיה, הינה בסיס לשינוי ועדכון בעצמה. חשוב להיות מחויבים לכך, להיות נכונים לשנות, וללמוד היכן ואיך נכון לעדכן את התוכנית כדי לשפרה.
  7.  שותפויות ורשתות תקשורת
    שיתוף שמסייע הן ללמידה וקבלת רעיונות חדשים, אך לא פחות, שותפות כחלק מההתנהלות הפוליטית הארגונית, המסייע להתמודדות עם לחצים פוליטיים וקשיים אחרים.

מודל שבעת המרכיבים של Kirtman הינו מודל הכולל בדיקות ואיזונים, המאפשרים למי שמפעיל אותו להחליט היכן נכון להפעיל משמעת ולאכוף, והיכן יותר לשתף ולהיות גמיש. הוא מאפשר הנהגה מתוך להט, המבוססים על ידע (סעיפים 1-3). הוא מאפשר אכן להוביל את השינוי.


חזרה

 

מה צופן לנו העתיד?

מה צופן העתיד?

העתיד אינו סטטי. ישנם שני גורמים מרכזיים המשפיעים על עתיד החינוך (ואם נחשוב על כך- גם על עתידן של דיסציפלינות נוספות).

גורם אחד הוא המהפכה הדיגיטלית. למהפכה הדיגיטלית השפעה בהיבטים שונים:

  • ציוד המשמש להוראה
  • גבולות יכולת הלמידה המשותפת
  • יכולת הגעה לנתונים רבים
  •  מטלות למידה אישית על ידי התלמידים
  •  ועוד.

גורם שני, המוזכר בארצות הברית, אך בוודאי אינו מצטמצם רק לשם, הוא נושא הסטנדרטים והתקינה (CCSS).
עם השנים, יש יותר סטנדרטים ברמה כוללת של חומרי הלימוד, שיטות הלימוד, ודרך ניהול בית הספר בכלל.
ההמלצה המאד חמה של Fullan ברמת המנהל הבודד, הינה לבחון כיצד ניתן לרתום את הסטנדרטים לשיפור מיומנויות הניהול והלמידה כפי שתוארו בתקציר ספר זה לעיל.

חזרה

 

 

בסוף היום- אנשים מונעים מכך שהם עושים דברים בעלי משמעות פנימית (אינטרינזית) ומכך שהם עובדים בשיתוף. זה כל הסוד. ועל כך מבוססת התפיסה שהוצעה לעיל. כמה פשוט וכמה גאוני...


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135