ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יוני 2013 - מהדורה מס' 165
גיליון יוני 2013 - מהדורה מס' 165
גיליון:

 

1. שמחות ב"רום": מתרגשים ושמחים עם נורית ועמית להולדת בתם הבכורה! ועם יאנינה ושחר

   להולדת בנם!

 

2. הכנס של פורום ניהול הידע בישראל יתקיים ביולי הקרוב- פרטים בהמשך

 

3. חברת ROM מזמינה אתכם להיות חברים שלנו בפייסבוק

    http://www.facebook.com/pages/ROM-Knowledgeware

    ולעקוב אחרינו גם בטוויטר

    http://twitter.com/kmrom

סקירה: על כתיבה
נכתב ע"י מיכל בלומנפלד

למי אני כותב?
גם מי שכותב ומפרסם באופן קבוע, אם ישאל את עצמו: למי אני כותב? יגלה שהתשובה העמוקה והכנה ביותר היא: לעצמי. הכתיבה היא צורך לביטוי עצמי ומאפשרת באמצעות חיבור לתדר פנימי,  להציף אל פני השטח מחשבות שקיימות ברובד עמוק, אפילו נסתר, שקשה לשמוע בתוך השטף היומי של העבודה והמטלות. כותבים רבים מדווחים אפילו על חיבור גבוה שמתקיים בשעת הכתיבה, כאילו נפתח ערוץ שמחבר אותנו למקום שככה סתם אין לנו גישה אליו. התדר הזה שיש בו משהו כמעט מדיטטבי, מגלה לנו לפעמים דברים שלא היינו מודעים אליהם. כתיבה היא כלי עוצמתי לגילוי עצמי.

כל כותב שמפרסם התחיל פעם במגרה וכל כותב למגרה יכול להתחיל לפרסם.  כותבים רבים מגלים שהדיאלוג עם עצמם לא מספיק. אנחנו חיות חברתיות ושואפים כל הזמן גם לדיאלוג עם אחרים.

 

אז למי באמת אנחנו כותבים? 

ברגע שאנחנו מצליחים לייצר מתוך הבועה הקטנה שלנו משהו אמיתי, נוגע ובעל ערך עבורנו,  פעמים רבות יהיה לו ערך גם עבור אחרים. כך נוצרת תקשורת ואנו מגלים את העוצמה שבכתיבה שלנו.

 

לתקשר לא אומר לנסות להתחבב. מניסיון, כשאנחנו מנסים למצוא חן בעיני אחרים, אנחנו כופים משהו לא טבעי על הכתיבה והיא סובלת מנופך מלאכותי ומאולץ. כשאנחנו כותבים מתוך עצמנו, אנו כנים ואמיתיים. האמת והכנות מעוררים הזדהות אצל אחרים. בני האדם דומים זה לזה בסך הכל ואם אנחנו מצליחים לתאר משהו אמיתי בחוויה שלנו, או לנסח את זווית הראיה הייחודית שלנו על דברים, נופתע עד כמה אחרים יזדהו עם כך. אם מה שאנו כותבים פחות אישי ויותר מקצועי, חשוב לדעת מי הקורא הפוטנציאלי שלנו, אבל גם אז מומלץ לוותר על הצורך למצוא חן בעיניו. זה מה שישמור על הכתיבה שלנו אותנטית ואפקטיבית. ממש כמו בחיים, הכי חשוב להיות אמיתיים.

מי מפחד מתת המודע?
הכתיבה היא ולס עדין בין מודע ללא מודע. לפעמים הרעיון מגיע אלינו באופן לא מודע  ולפעמים יש לנו נושא ידוע מראש וכשאנחנו מתחילים לכתוב, רעיונות לא צפויים, פשוט מתחילים לזרום. אנחנו רוצים שתת המודע שלנו ייכנס לתמונה, כי אז קורה הקסם. כדי שנוכל לתת לקסם הזה לקרות, כדאי שנאפשר לעצמנו קצת לאבד שליטה. זאת אומרת שאם תכננו לכתוב בלוג על חתולים ופתאום מצאנו את עצמנו  מתפייטים על חוויות הילדות בביתה של דודה חנה, לא צריך להיבהל. גם אם נדמה שאיבדנו כל קשר לנושא, התת מודע הוביל אותנו לשם לא במקרה והוא נושא עבורנו מסר. אז איך עושים את זה? פשוט לשחרר, לא לפחד  ולתת לתת המודע להוביל. אחרי זה אפשר לחזור ולנסות לארגן את המחשבות שלנו ולתת לטקסט צורה.

 

במאה העשרים פרץ זרם התודעה בספרות עם כותבים ענקים כמו ג'יימס ג'ויס. הכתיבה האסוציאטיבית מעשירה את הכתיבה שלנו. בדרך כלל יש משהו מאוד אמיתי במה שנכתב בצורה כזו. אחר כך אפשר לסדר ולארגן ולתת למבוגר האחראי - המודע, לערוך. ככלל כדאי קודם כל להעמיד את השלד, לשרטט את המבנה ורק אז להיכנס לפרטים ולדקויות.

ביקורת – יחסי אהבה שנאה
יופי. מעולה. מדהים. כולנו אוהבים מחמאות. בתחילת הדרך של הכותב שמפרסם, המחמאות הללו חיוניות ומסייעות לכותב לבנות ביטחון עצמי. ביקורת שלילית לא זהירה בשלב זה, מאיימת להחזיר אותנו למגרה ולנעול אותנו שם  לתמיד. לא נעים לקבל ביקורת שלילית בכל תחום שהוא, אבל כשמבקרים את מה שכתבנו אנו חווים את זה כביקורת אישית על עצמנו. בכל ביקורת שאנחנו מקבלים קיים אלמנט אישי (מה לא אהבתם את הצעת הייעול שלי?? הפסטה שלי לא אל דנטה??), אך בעיסוקים אחרים קיים אלמנט של מיומנות וניסיון. אם מורה העביר שיעור וקיבל ביקורת לא כל כך טובה, בחמור במקרים הוא עלול להגיד לעצמו: אני לא מורה כל כך טוב. כשאתה משתף בחוויות אישיות בכתיבה ואומרים לך שזה לא טוב, צריך להיזהר ולא ללכת למשוואה: אם כך כנראה שאני לא טוב. גם מחמאות הן עניין מסובך. כותב מנוסה נהנה לשמוע מחמאות, אבל יודע שהן לא ייקחו אותו לשומקום. כותב שרוצה להתפתח, לומד להעריך ביקורת בונה. כשמציעים לנו לשנות משהו שכתבנו ולשפר אותו, רובנו מגנים על כל מילה כאילו חיינו תלויים בכל פסיק. עם הזמן לומדים להתאהב פחות במלים שלנו ולשחרר, כי התוצאה הסופית חשובה ולא מילה זו או אחרת

כותב מנוסה כבר למד מהניסיון ש: Less is more

 

ככל שנוכל להגיד את הדברים בצמצום רב יותר, יגדלו התחכום והכח של הטקסט. 

 

ביקורת היא חשובה וכדי שנוכל להפיק ממנה את המירב, כדאי לזכור שני כללים פשוטים: בשלב הכתיבה אסור לחשוב על הביקורת, ועל מה יגידו הקוראים. בשלב הזה, רק אני קיים בעולם ואני מתקן רק על פי מה שאני חושב שעובד או לא. מחשבה על הביקורת החיצונית בשלב זה יכולה לשתק את הכותב ולסרס אותו, או לחלופין לגרום לו לנסות ולרצות אחרים, מה שיגרום לו לזייף.

 

כשמה שכתבנו יוצא  במזל טוב לעולם וצריך להתמודד עם ביקורת, מתחיל השלב השני. כדי לעבור אותו בשלום  מומלץ לעבור תהליך של התנתקות מהמלים שלי. לראות אותם קצת מהצד כמו קורא. זה אמנם הבייבי שלי, אבל ברגע שיצא לעולם, מותר ורצוי לשחרר. במקום להיכנס למגננה מול ביקורת כדאי דווקא לנסות להקשיב איפה אפשר לשפר, זה יעזור לנו לגדול ככותבים. כדאי להיזהר ולא לזהות את מה שאומרים על הטקסט עם מה שאומרים עליי (כתבו על הטקסט אינפנטילי? לא מצחיק? אני דווקא בוגר נורא וקורע!)

אז מאיפה היא באה, ההשראה?
כל כותב מכיר את השאלה: מאיפה באים לך הרעיונות? התשובה: מאיפה לא? כל דבר יכול לגרום לנו להשראה. העולם מלא בסיפורים ורעיונות שמחכים רק לנו ולפעמים צורת מבט חדשה על דברים מוכרים מזמנת השראה. המוזה היא חמקמקה וקשה מאוד לקבוע איתה לדייט. היא לא מספרת לנו מתי היא מתכננת לבוא, אבל כדאי לארוב לה,  ולהיות מוכנים כשהיא באה. כותבים מפתחים עם הזמן  עוד ערוץ, חיישן פתוח, שמתבונן בעולם דרוך ומחכה שמשהו יקרה. אם החלטנו למשל לכתוב בלוג על נושא מסוים, פתאום נגלה שהמון דברים שמתקשרים לנושא פשוט קורים לנו. זאת יכולה להיות דמות מעניינת בשולחן שליד בבית הקפה, או משפט מצחיק שמישהו אומר. אפילו  תקרית מעצבנת בתור למשרד ממשלתי יכולה לעורר יצירתיות (לקפקא הבירוקרטיה נתנה השראה  ליצירות מופת).

 

כתיבה היא כיף גדול וגם עבודה קשה ולפעמים תסכול מתמשך. פשוט מתיישבים לכתוב ולא מתייאשים.

אפשר לכתוב ולמחוק, לכתוב ולזרוק ואז רגע לפני הייאוש זה פשוט בא. המוזה מגיעה. הקסם קורה.

אין כתיבה בלי מחסומי כתיבה
מה קורה כשהקסם לא קורה? כן, לפעמים גם זה קורה. מתי ייאוש זמני הופך להיות מחסום כתיבה ואיך מתמודדים אתו? קודם כל מבינים שמחסומי כתיבה הם חלק מהעניין. לא צריך להיבהל, והכי חשוב לא לוותר.

כדאי לגלות מה עוזר לנו לכתוב. נוף מסוים מהחלון? רעש של בית קפה? מוסיקה? שקט מוחלט?

ומה לגבי השעות? שלוש בלילה כשכולם ישנים (אם התעוררנו בלילה עם רעיון כדאי שתחכה מחברת ליד המיטה, כי הוא בטוח כבר לא יהיה שם בבוקר) או חמש בבוקר כשאף אחד עוד לא קם? גם כשגילינו את התנאים האופטימאליים, מחסומי כתיבה יהיו. הם לגמרי חלק מהעניין. אנחנו לא פועלי כתיבה. אז מה עושים?

 

לפעמים אנחנו קרובים מדי. כמו צייר שצריך לקחת שלושה צעדים לאחור כדי לראות איך משיחות המכחול הופכות לתמונה. לפעמים נבין שאנחנו פשוט בכוון הלא נכון. חשוב לא לפחד מלחשוב על הכל מחדש. כותב הוא קודם כל מי שיודע למחוק. אם המחסום ממשיך, כדאי פשוט להתרחק קצת מהדברים. לעשות משהו אחר. המודע ישכח, אבל תת המודע ימשיך לעבוד ויביא לנו את פריצת הדרך. אפשר גם להמשיך להתעקש אבל לשנות אווירה. למשל לשבת בפארק או בים. לפעמים הרעיון מגיע עם האנשים שעוברים. יש גם ערך להדפיס את הדברים. בדף המודפס ניתן לראות דברים שלא רואים על המסך. אין לי הסבר הגיוני לזה, חוץ מזה שהמוזות אתנו עוד מיוון העתיקה, אז אולי הן פחות מתחברות לטכנולוגיה...

מנהלת ידע היא פיתרון המיועד לעובדים, שהמאפיין המרכזי של עבודתם הינו מתן שירות ב"זמן אמת", כאשר הלקוח יושב מולם או ממתין על קו הטלפון.

 

מנהלת הידע מאפשרת לארגון לשפר את ביצועיו ואת השירות הניתן ללקוחותיו על ידי:

·         יצירת אחידות בנוגע למידע הניתן ללקוחות

·         קיצור זמן המענה ללקוח

·         שיפור המקצועיות של העובדים (מתן מענה נכון ועדכני)

 

השיפור המתבקש מתבטא במנהלת באמצעות:

·         ארגון והבנייה של התכנים

·         התאמת התכנים לקהלי יעד

·         הגדרת מבנה ארגוני ותהליכי עבודה תומכים להבטחת עדכניות התכנים

 

אם נרפרף בדפי ההיסטוריה, מנהלת ידע הפכה לפיתרון מצוין עבור מוקדי שירות ומכירה, במיוחד בחברות גדולות, בהן גם תחלופת העובדים גדולה ויש צורך ל"למד" עובדים חדשים ידע רב בזמן קצר.

 

מה עשו בינתיים בארגונים / יחידות שאינם מוקד שירות ומכירה? הקימו פורטלים מקצועיים.

 

הפורטל המקצועי הוא פלטפורמה להצגת מידע וידע עסקי, המאפשרת שיתוף, הגשה וביצוע פעולות בצורה התומכת בקבלת החלטות עסקיות. הפורטל המקצועי מאפשר למשתמש לקבל תמונה רחבה, מקיפה ומעמיקה על העולם המקצועי, ולכן בדרך כלל כולל שיתוף של מסמכים מקצועיים, מצגות, דעות, תובנות, טיפים ודיונים בתחום המקצועי.

 

מה קורה לנו היום?

העולם של היום מלא במידע וידע, עד כדי כך שלא פעם אנחנו מרגישים הצפה. לצד זה, ארגונים דורשים מעובדיהם להתייעל (ל"קצר זמנים" ולחסוך במשאבים)  אך לשמור על רמת מקצועיות גבוהה, דרישה שיש בה סתירה אינהרנטית.

 

הפורטלים המקצועיים במתכונתם הקלאסית כבר לא נותנים מענה לדרישה זו, שכן העמקה מקצועית מצריכה השקעת זמן ומשאבים.

אם עובד שנמצא מול לקוח חייב לקבל מידע עדכני בזמן אמת, הרי שגם לעובד שאינו מול הלקוח כבר אין היום את הזמן (או הפריווילגיה) לקרוא נוהל של 20 עמודים בזמן שיש לו ערימת משימות אינסופית לבצע.

 

ההבדלים המהותיים בין מנהלת הידע לפורטל המקצועי

במנהלת ידע נשים דגש על ידע ממוקד, שמאפשר מתן מענה מהיר באמצעות יצירת פריטי ידע מעובדים ומתומצתים. מבחינת הנראות, דף טיפוסי במנהלת ידע יכלול פריט מובנה שיוצג בחלון אחד.

 

בפורטל המקצועי, נשים דגש על הרחבה והעמקה מקצועית באמצעות מסמכים ופלטפורמה להתייעצות.

מבחינת הנראות, דף טיפוסי בפורטל מקצועי יכלול מספר פריטים מסוגים שונים (מסמכים, קישורים וכיו"ב) שיוצגו במספר חלוניות.

 

אז איזה מהפתרונות עדיף? כמו בכל מחלוקת תיאורטית טובה – שילוב של השניים. שני הפתרונות טובים, אך נותנים מענה לצרכים שונים, שילוב נבון בין השניים ייתן את המענה הטוב ביותר.

 

אם נשים את העובד במרכז וננתח את צורכי הידע שלו לביצוע מיטבי בתפקיד, נראה כי הוא "מוקף" בשלושה מעגלי ידע:

1.       ידע מיידי: ידע לו נדרש העובד ב"זמן אמת" כאשר הוא מול הלקוח (למשל, תסריטי שיחה, פריטי ידע מעובדים ומתומצתים) – מנהלת ידע.

2.       ידע תומך וידע לימודי: ידע שמעניק לעובד הרחבה והעמקה בידע המקצועי (למשל, נהלים, מסמכים, חומרי למידה) – פורטל מקצועי.

3.       מעטפת שיתופית: מאפשרת לעובד להתייעץ עם קולגות ולשתף בידע. פתרונות מדיה חברתית נותנים מענה למעטפת שיתופית – פורטל מקצועי.  

 

איך יוצרים את השילוב?

יוצרים פורטל מקצועי שמכיל פריטי ידע מתומצתים וכלי עזר (בדומה לאלה שקיימים במנהלת ידע) וגם פריטי ידע כמו חומרי למידה ומסמכים, ורכיבי שיתוף.

 

אם יש לכם מנהלת ידע – סביר להניח שחלק מידע במעגל השני כבר קיים בתוך המנהלת. כדאי לחשוב איך לשלב רכיבי מדיה חברתית (מעגל 3) באופן שישתלבו בעבודה ב"זמן אמת" ולא יהפכו להיות "גזלן זמן" (למשל, מענה לנציגים בזמן אמת על ידי נציגים בכירים באמצעות פורום, כך שכל הנציגים יכולים להינות מהתשובה).

 

 אם יש לכם פורטל מקצועי – כדאי לקחת נהלים / תהליכי עבודה מורכבים ולהבנותם באופן פשוט ומתומצת, ולייצר עבורם כלי עזר שונים (מחשבונים, סימולטורים) שיקצרו את "זמן העבודה".

 

מכיוון שמדובר בידע רב, אנו מציעים לרוב ל"ארוז" את הידע ב"רשת ידע בזמן אמת" (Real Time Knowledge Network ). רשת הידע מאפשרת למשתמש לנווט בין הפריטים בצורה הסטנדרטית והמוכרת (ניווט באמצעות התפריטים או מנוע חיפוש), אך בה בעת מנגישה לו באופן אוטומטי פריטי ידע קשורים, שיכולים לסייע לו, זאת מבלי שיצטרך להשקיע זמן בחיפוש וניווט.

 

 

חשוב לזכור:

-          מה שמתאים בארגון אחד, לא מתאים לאחר. התאימו את הפיתרון לארגון שלכם, לאופי היחידות ולקהלי היעד השונים.

 

-          משאבים: הקמה של מנהלת ידע דורשת משאבים מיוחדים, בעיקר משאבי כוח אדם ליצירת פריטי התוכן ותחזוקה שוטפת של התכנים. במוקדי שירות לרוב יש צוות ייעודי שתפקידו היחיד הוא לעדכן את המערכת, זאת מכיוון שהארגונים הבינו את הקריטיות בעדכון המערכת, כאשר יש עובדים רבים שנותנים מענה בזמן אמת ללקוחות רבים. כאשר לא מדובר במוקדי שירות, השקעת המשאבים בהקמת ותחזוקת מנהלת אינה טריוויאלית. השקיעו רק איפה שצריך.

 

-          ניהול השינוי: עבודה עם מנהלת ידע ככלי עבודה מצריכה שינוי תפיסתי והתנהגותי של העובדים וההנהלה, שעד כה היו רגילים לעבודה במתכונת אחרת. חשוב להבין ששינוי כזה לא קורה ביום אחד. לעיתים ההשקעה בהקמת מנהלת ידע לא מובנת לעובדים (וגם להנהלה), מכיוון שהם עדיין לא רואים את הערך המוסף שלה. היו נחושים, סבלנים ועמידים להתנגדויות.

 

 

בהצלחה

 

אתר: KONIGI

 

אתר בתחום ה- UI המציג חדשות, מחקרים וכלים בתחום.

 

לצפייה לחצו כאן.

 

מאמר מהעולם בנושא מדיה חברתית וניהול ידע מנקודת מבט מעט אחרת.

 

לצפייה לחצו כאן.

מאמר מהעולם בתחום ה-BI המאפשר חשיבה קצת אחרת על התחום.

 

לצפייה לחצו כאן.

כנסים בארץ

 

שם האירוע: UXI Live 2013

מיקום האירוע: "אווניו", קריית שדה התעופה

תאריכים: 16-17/6/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

שם האירוע: פורום KMI- סדנת הטמעת ניהול הידע בארגון

מיקום האירוע: מלון שרתון תל אביב, הירקון 115

תאריכים: 1/7/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

שם האירוע: הכינוס הלאומי ה-12 של האיגוד הישראלי לאיכות

מיקום האירוע: מלון דיויד אינטרקונטיננטל, ת"א.

תאריכים: 29-30/10/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

שם האירוע: אקדמיית ויקיפדיה החמישית 2013

מיקום האירוע: המרכז הבינתחומי בהרצליה

תאריכים: 2/6/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM UK 2013

מיקום האירוע: London, United Kingdom

תאריכים: 27 - 26 Jun

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

שם האירוע: KM Conference 2013

מיקום האירוע: Serbia, Novi Sad, Serbia

תאריכים: 28 - 27 Jun

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

שם האירוע: KM Australia Congress 2013

מיקום האירוע: Sydney, Australia

תאריכים: 25 - 23 Jul

פרטים נוספים לחצו כאן.

נכתב ע"י מוריה לוי

פיטר דרוקר, ענק הניהול של המאה ה 20, נפטר בסוף 2005. 50 שנה קודם לכן, כתב את ספרו "ניהול הלכה למעשה" שהפך אכן, לדרך הניהול הלכה למעשה של החברה המודרנית. אך בזמנו, ב 1954, כאשר פורסם הספר, לא הבינוהו רבים ובוודאי שהיה קשה למצוא ארגונים שיפעלו על פי משנתו. פיטר דרוקר, הקדים את זמנו. הוא ניתח בספרו המפורסם, כמו גם מאוחר יותר, בספרים רבים אחרים, את הדרך שבה אנו עתידים להתנהל. לא כי חזה עתידות, אלא פשוט, כי ידע להסתכל נכוחה על מגמות ותהליכים ולהציע דרכי פעולה מחוץ למסגרת, מעבר למה שמקובל. כך הוא עושה גם בספרו "אתגרי ניהול במאה ה 21", ספר שיצא לאור בדיוק ב 1999. כנראה לא מפתיעה העובדה שעיקריו טרם אומצו ע"י מנהלי הארגונים והפרטים שבו. אנו צריכים להבשיל כדי לשנות מדרכינו ולא מספיק שמישהו חכם וצודק יצביע על הדרך הנכונה. בניגוד למנהגי בסקירות הספרים, לא אציע כאן תמצית של הכתוב בספר. לא כי אין מה לספר, אלא פשוט כדי להתמקד. בסקירה זו אכתוב על הקשור לעובדי הידע ולניהולם.

עובדי ידע הם עובדים שאנו מכירים כבר בסוף המאה ה 20, אך הם יהפכו לכוח העבודה העיקרי של המאה ה 21. עובדים אלו, בניגוד לעובדי הייצור, אינם עושים פעילויות מונוטוניות. הם אמורים להפעיל שיקול דעת בעבודתם; לא לפעול רק על פי הספר. עובדים אלו אמורים לקבל החלטות. עובדים אלו אינם כפיפים כי אם עמיתים. על מנהליהם להבין ולהפנים, שכדי שעובד יהיה עובד ידע טוב, עליו להיות בעל ידע רב יותר ומקצועי יותר מהמנהל.

כדי שעובדי הידע יוכלו לבצע את משימתם, נדרש להם מידע. מידע הוא המניע את פעילותם ואת ההחלטות אותם הם מקבלים. אך אליה וקוץ בה. מהות המידע המדויקת ואופן ארגונה האפקטיבי יכולים להיקבע רק ע"י העובד עצמו. לא ניתן להגדיר שיטה אחת, לדברי דרוקר שבה יהיה נוח לכולם לנהל לעצמם את המידע. המידע החשוב ביותר שיהיה בידי העובד, הנו המידע על מה שאינו רגיל: אירועים מיוחדים, הצלחות לא צפויות ועוד. אלו משמשים כר למחשבותיו, לקבלת החלטות נכונה ולהמשך פעילות מוכוון.

יש לנהוג בעובדי ידע, למרות שאנו משלמים להם, כאילו היו מתנדבים. השכר הנו רק חלק מתנאי ההיגיינה, דהיינו יכול לגרום לחוסר שביעות רצון, אך בהחלט לא לשביעות רצון מהעבודה (ראו תפיסתו של הרצברג בנושא). היום, כל עובד יכול לקום ולעזוב את מקום עבודתו. הוא נייד. על מקום העבודה לספק לו אתגר. על העובד להבין את משימותיו ומטרותיו של הארגון ולהאמין בהם. על עובד הידע להמשיך ולקבל הדרכה באופן רציף וקבוע. על עובדי הידע לראות תוצאות.

משימת המנהל הנה להנהיג את עובדי הידע שתחתיו. המטרה היא לייעל את החוזקות והידע של כל אחד מהעובדים כדי להשיג אל נכון את מטרות הארגון.

 

 

הנושא המרכזי שבהם יכולים לתרום כלי ניהול במאה ה 21, לדידו של דרוקר, הנם בתחום הגברת היעילות של עבודת הידע ועובדי הידע.

ייעול עבודת הייצור שאפיינה את המאה ה 20, נבע מארגון מחודש של המשימות שנדרשו לביצוע כל פעולה. זו היתה משנתו של טיילור, ותחום ניתוח התהליכים פרח במאה ה 20, היות והוא עסק בניתוח ופירוק המשימות למשימות משנה, וארגונם מחדש באופן שיאפשרו ביצוע המשימה הכוללת באופן יעיל.

במאה ה 21, אנו עוסקים בייעול עבודת הידע. עובדי הידע הופכים להיות המועסקים העיקריים במדינות המפותחות. עבודה זו טיבה שונה. הדרך להשגת יעילות, גם היא שונה. ששה גורמים מרכזיים מגדירים את יעילות העובד:

א.       יש להגדיר את המשימה (לא רק את ה"איך", אלא את ה"מה").

ב.       האחריות לביצוע המשימה הנה על כתפיו של עובד הידע עצמו. על עובדי הידע לנהל את עצמם. עליהם להיות עצמאיים.

ג.        העבודה חייבת לשלב חדשנות תמידית.

ד.       עבודת הידע מחייבת למידה מתמדת של עובד הידע, אך גם הוראה על ידו לאחרים.

ה.      יעילות לא יכולה להימדד רק בכמות, אלא לפחות, באותה מידה של חשיבות, גם באיכות.

ו.         יש להתייחס לעובדי הידע כנכס ולא כהוצאה.

 

מעט הרחבה על נושא הגדרת המשימה. גורם זה, המוגדר ראשון, נראה מעט תמוה. האם העובד אינו יודע מהי המשימה המוטלת על כתפיו? האם מנהלו אינו יודע? על מה בעצם מדובר? תוך פרישת דוגמאות מדוגמאות שונות, מלמד אותנו דרוקר שהגדרה מחודשת של המשימה הנה מפתח לייעולה. לאחר מהלך של חשיבה על סוגיה זו הגיעו אחיות בבית חולים מסוים למסקנה שגרמה ליעל מאד את עבודתן. מתוך הגדרה מחודשת של המשימה, ובחינת מרכיבי התפקיד אל מול המשימה, גילו שניתן לוותר על אחוז ניכר מהמשימות, או בכלל, או על ידי העברתן לגורם שאינו גורם רפואי מוסמך (מזכירה בבית החולים). הורדת צוואר הבקבוק מהאחיות חסכה רבות לבית החולים ותרמה לייעולו. ניתן להכיל דוגמא זו על כל בעל תפקיד: מורה, טכנאי טלפון מוסמך, או יועץ. הגדרה מחודשת של המשימה, ובעקבותיה הגדרת התרומה הנדרשת להצלחה במשימה והגדרת איכות של ביצוע המשימות, יכולות לעשות פלאים לייעול עבודת הידע.

 

דרוקר רואה את העתיד, בסוג עובדים אותם הוא מכנה טכנולוגים. טכנולוגים, לדבריו, הם אלו המשלבים עבודות רוטיניות, עבודות של ייצור, ביחד עם עבודת הידע. אב טיפוס לבעלי תפקיד אלו הנם המנתחים. עבודת האבחון שהם מבצעים לפני החיתוך עצמה, הנה עבודה עתירת ידע. עצם החיתוך עצמו, אינו כולל ידע אלא עבודת ייצור. קבוצת הטכנולוגים הנה הקבוצה הגדולה ביותר של עובדי ידע. הם גם הקבוצה הגדולה ביותר בצמיחתה. היא כוללת עובדי רכב, כמו גם עובדי רפואה. היא כוללת אנשי מעבדות, ועוד רבים אחרים. דרוקר רואה בהכשרתם הנכונה, ובמתן כלים ניהוליים להעסקתם את המפתח להצלחתן של המדינות. יש לנהוג בהם כעובדי ידע. יש לייעל את פעילותם, כפי שתואר לעיל.


 

 לקראת סיום מתייחס דרוקר לפרט, שאמור במציאות החדשה לנהל את עצמו. עד כה הוגדר מה על הארגונים לעשות, אך איך על הפרט לנהוג? מה עומד בפניו? הדברים כמובן נגזרים ממה שהוגדר לעיל כתפקיד הארגון ובפרט כתפקיד המנהל, אך עם זאת ישנם מספר דגשים.

על עובד הידע להתמודד עם חמש דרישות כדי לעבוד ולעבוד טוב:

א.       על העובדים לשאול: מי אני? מה חוזקותי? איך אני עובד?

משוב טוב יסייע לעובד לחזק את עצמו היכן שנדרש ולבקש קבלת מידע וידע באופן שיקל עליו לעבדו; על העובד להבין איך הוא לומד (ישנם 4 סוגי למידה) ולהבטיח את הלמידה הנכונה עבורו.

ב.       על העובדים לשאול: לאן אני שייך?

קשה יהיה לעובד להתקיים בארגון שערכיו אינם קרובים דים לערכיו הוא.

ג.        על העובדים לשאול: מה התרומה שלי?

שאלה זו הנה חדשה בהיסטוריה. היא נובעת מכך שכל עובד ידע יכול לתרום למשימה אחרת, בהתאם למי שהוא ובהתאם לחוזקותיו. אך יש להיזהר ולא לתרום איפה שאפשר, אלא בעיקר איפה שצריך.

ד.       על העובדים לקחת על עצמם אחריות לניהול קשרים עם הסובבים אותם.

עולם עובדי הידע, אסור שיתנהל כעולם של סוליסטים. על כל עובד מוטלת האחריות לשתף ידע עם סביבתו. על כל עובד מוטלת האחריות להבין איך קל לאחרים לקבל את המידע והידע ממנו, בהתאם למה שיקל עליהם להבין (ראה סעיף א לעיל) ולהעבירו להם בדרך הנוחה והנכונה עבורם.

ה.      על העובדים לתכנן את החלק השני של חייהם.

תוחלת החיים שלנו גדלה. גם יכולת העבודה שלנו בשנים המאוחרות גדלה, היות ובידע עסקינן. זאת, יחד עם העובדה שקצב הילודה קטן, יגרמו לכך שעובדים יעבדו שנים רבות יותר. על העובדים לתכנן את החלק השני בזהירות. עלינו למצוא דרכים לסיפוק ולהנאה שכן תוספת השנים לא מבטיחה המשך סיפוק ואתגר. דרוקר מציע מספר ערוצים, ביניהם גם תרומה לקהילה, כדרכים משלימות לעבודה הרגילה.

 

ניהול במאה ה 21 הנו מהפיכה. הוא מהפיכה בגלל האתגרים שבניהול עובדי ידע. הוא מהפיכה לעובדים כי הם צריכים להתחיל לנהל את עצמם ועליהם להתרגל לחשוב ולנהוג כמנכ"לים.  הוא מהפיכה למנהלים כי עליהם ללמוד להנהיג עובדים שהם מנהלים שכאלו.

המאה ה 21 כבר החלה. העתיד כבר כאן. עלינו להפנים ולהתחיל לנהוג בהתאם.

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135