הספר Show me the Numbers: Designing Tables and Graphs to Enlighten הוא כפי הנראה ה״תנ״ך״ בכל הקשור בדרך הנכונה להצגת טבלאות וגרפים. הספר שנכתב ב 2011 על ידי Stephen Few סוקר כל פרט ופרט בעולם הטבלאות והגרפים ויורד עד הפרטים הקטנים ביותר, דוגמת האם לשלב tick mark ואיפה למקם אותו. תוך שכך, הוא כמובן אינו פוסח על השאלות העקרוניות הגדולות כדי להבטיח שאכן נעביר מסר שייקלט. ניתן להשתמש בטבלאות וגרפים, לפי Few, ל-4 מטרות: לניתוח ולמידה, לתקשור, למעקב ולחיזוי. הספר הזה מתמקד בעולם התקשור, ולכל המתעניינים בצרכים האחרים, Few מכסה, לפחות את חלקם, בספרים אחרים. ולאלו שמתלבטים... מסתבר שיש הרבה מה ללמוד- אנחנו עושים הרבה שטויות ללא ידיעה- מספרים אינם מדברים בעד עצמם, אם אנחנו לא עוזרים להם לעשות זאת נכון.
מפת הספר המתארת את עיקרי הדברים:
|
טבלאות אל מול גרפים
טבלאות מוגדרות כמבנה של עמודות שורות שנועד לארגן ולהציג מידע. הנתונים מוצגים בשורות ועמודות ומפורשות בטקסטים.
גרפים מוגדרים כדרך הבעה ויזואלית לנתונים כמותיים. הנתונים מוצגים בשטח התחום בציר אחד או יותר, כאשר הצירים מספקות סולם (מספרי או קטגוריאלי) כדי לסמן ולהציב ערכים למרכיבים הוויזואליים.
טבלאות
קריטריונים להעדפת שימוש בטבלה:
1. הנתונים המוצגים אינם כמותיים- גרף לא יכול להתאים (לו״ז של יום עיון).
2. רוצים לאפשר להציג ולבדוק נתונים ספציפיים.
3. רוצים לבצע השוואות בין נתונים ספציפיים ממערך גדול של נתונים (לא להשוואה כוללת).
4. נדרש דיוק בערכים.
5. המידע הכמותני המתוקשר כולל יותר מיחידת מידה אחת.
6. נדרש גם מידע מפורט וגם מידע סיכומי (להלן בפרק הסיפור- סוגי מידע סיכומי).
היתרונות של טבלאות:
• קלים להבנה (משמשים את המין האנושי כבר אלפיים שנה)
• ברורים- לא נדרש תרגום של המוח
גרפים
קריטריונים להעדפת שימוש בטבלה:
1. רוצים להציג תמונה השוואתית כוללת של מערך נתונים.
2. רוצים להציג קשרים בין ובתוך קבוצות של ערכים, תוך מתן צורה.
3. המסר מוכל במראה הוויזואלית של הערכים (תבנית, מגמה או חריגים).
היתרונות של טבלאות:
• קלים להבנה (משמשים את המין האנושי כבר אלפיים שנה)
ותזכרו, אם הסיפור פשוט, ואתם רוצים להציג רק נתון אחד או שניים- כנראה עדיף להשתמש בטקסט ולכתוב משפט, תוך ויתור על הגרף והטבלה.
חזרה
|
סוגי טבלאות
ישנם מספר סוגים מרכזיים של טבלאות:
1. טבלאות חד-כיווניות: רשימות שבהם קטגוריות הפריטים מוצגות בכיוון אחד בלבד, עמודות או שורות (למשל רשימת מוצרים וכמות מכירות ורווחים לכל מוצר). טבלאות אלו יכולות לכלול יותר מקטגוריה אחת (למשל קטגוריית מחוז וקטגוריית מוצרים), אך אם אכן יש יותר מקטגוריה אחת, המידע פרוס עדיין באותו כיוון. במקרים של קטגוריות רבות ניתן לייצר פירוט או מלא או לייצר היררכיה (למשל מחוז ועיר) אך זה כאמור אינו משפיע על הכיוון אלא על הקבצות ופירוטים.
2. טבלאות דו-כיווניות: מטריצות שבהן כל ערך בטבלה מיוחס גם לעמודה וגם לשורה מסוימים, וכל אחד מאלו מייצג קטגוריה. היתרון של טבלאות דו-כיווניות שהן חוסכות מקום. גם הן יכולות לכלול היררכיות של קטגוריות.
בחירת סוג הטבלה:
• קטגוריה אחת- טבלאות חד-כיווניות.
• שתי קטגוריות (ללא היררכיה)- יש להפעיל שיקול דעת. טבלאות דו-כיווניות חוסכות מקום.
• קטגוריה אחת או יותר עם היררכיה- יש להפעיל שיקול דעת. טבלאות חד כיווניות יותר ברורות.
חזרה
|
סוגי גרפים
להלן צרכים טיפוסיים שונים וגרפים שמתאימים להציג אותם:
צורך גרף פירוט
השוואות מספריות תרשים פיזור נקודות
כאשר לא מתאים להשתמש בגרף עמודות, היות וסולם המדידה לא מתחיל באפס.
גרף עמודות אנכי או אופקי מתאים
סדרות זמן* תרשים פיזור נקודות רק כאשר הערכים לא נאספו בזמנים עקביים.
גרף קווי כאשר הדגש הוא על מגמה כוללת.
גרף עמודות כאשר יש רצון להדגיש את הערכים הפרטניים.
קופסאות** רק כאשר מראים התפלגות המשתנה על ציר הזמן.
דירוג תרשים פיזור נקודות כאשר לא מתאים להשתמש בגרף עמודות, היות וסולם המדידה לא מתחיל באפס.
גרף עמודות אנכי או אופקי מתאים
קופסאות רק כאשר מדרגים קבוצות התפלגות.
חלקים משלם גרף קווי כדי להראות שינוי של מגמות לאורך זמן.
גרף עמודות אנכי או אופקי מתאים
חריגות תרשים פיזור נקודות כאשר לא מתאים להשתמש בגרף עמודות, היות וסולם המדידה לא מתחיל באפס.
גרף קווי כאשר תיאור החריגה משתלב בסדרות זמן .
גרף עמודות אנכי או אופקי מתאים. תמיד אנכי עם משולב עם סדרות זמן.
התפלגות תרשים strip plot מתאים להתפלגות יחידה או מרובה.
גרף קווי- פוליגון בהתפלגות יחידה- דגש על מגמה כוללת.
בהתפלגות מרובה- להגביל לקווים מועטים.
היסטוגרמה מתאים להתפלגות יחידה בלבד.
דגש על אינטרוולים מועטים.
קופסת plot מתאים להתפלגות מרובה בלבד.
קורלציה תרשים scatter plot מתאים
גרף עמודות אנכי או אופקי מתאים. בפורמט table lens
גיאוגרפי תרשים נקודות מתאים, תוך שימוש בגדלים שונים של נקודות לציון ערכים שונים.
גרף קווי משמש לסימון מסלולים
* בגרפים לצורך זה- ציר ה- X ישמש לקטגוריות וציר ה- Y לערכי המספרים.
** קופסאות הם סוג גרף פחות מוכר. ניתן לראות אותם כגרפי עמודות שאינן מחוברות לקרקע. הן משמשות להצגת קבוצת התפלגות- טווח תחתון, עליון (תחתית וראש הקופסה) וממוצע (מסומן בפס).
שימו לב שאין כלל שימוש בהרבה סוגים של תרשימים שבוודאי נתקלנו בהם במקומות שונים, ולא בכדי. הגרף הבולט אולי בהיעדרו הינו גרף הפאי שמוקצה מחמת יכולתו להטעות באופן ניכר. כפי הנראה משתמשים בו, או מחוסר ידיעה, או מניסיון מוכוון לבצע מניפולציה בקוראים.
אין שימוש גרפים תלת ממדיים משום סוג היות ולא קריאים באופן מדויק ולא מקלים על ההבנה.
שימו לב שאין כלל שימוש בהרבה סוגים של תרשימים שבוודאי נתקלנו בהם במקומות שונים, ולא בכדי. הגרף הבולט אולי בהיעדרו הינו גרף הפאי שמוקצה מחמת יכולתו להטעות באופן ניכר. כפי הנראה משתמשים בו, או מחוסר ידיעה, או מניסיון מוכוון לבצע מניפולציה בקוראים.
אין שימוש גרפים תלת ממדיים משום סוג היות ולא קריאים באופן מדויק ולא מקלים על ההבנה.
חזרה
|
עיצוב טבלאות
טבלאות, למרות שיש בהן אלמנטים ויזואליים, נמצאות בממשק בעיקר עם המערכת הטקסטואלית שבמוחנו. לכן- אנו קוראים אותם באופן סדרתי, מימין לשמאל ומלמעלה למטה (באנגלית כמובן- הפוך. מ.ל.). יש לוודא, ככל שניתן, שהמסרים החשובים ביותר, אם ישנם, יהיה בראשית הטבלה.
עיקרי ההמלצות:
1. מתווה: עדיף מרווח לבן היכן שאפשר > אחרת צבעים עדינים > אחרת פסים עדינים. ללא רשת.
2. ארגון תכנים:
• עמודות או שורות בקטגוריות מועטות שנכנסות ברוחב דף/מסך- בטורים נפרדים
סדרות זמן- תמיד לרוחב בטורים נפרדים
סדרות מדורגות- לאורך.
• הקבצות תוך מרווח מספק בין ההקבצות כדי שההפרדה תהיה ברורה
שמירה על מבנה טבלה אחיד בין קבוצה לקבוצה
כשקבוצות צריכות להיקרא בנפרד, נכון להפריד כל קבוצה לדף חדש
• בטורים רישום שם הקטגוריות המתייחסות לכמות – מימין להם (עברית מ.ל.)
רישום קטגוריות הכוללות היררכיות מימין לשמאל בדרך המשקפת את ההיררכיה
נתונים מחושבים יופיעו מיד משמאל לנתונים על בסיסם מחושבים (עברית מ.ל.)
• מיון: כשיש חשיבות לסדר- כדאי למיין לפי סדר זה
3. פרמוט טקסטים:
• כיוון- עדיף להימנע מכיוונים שאינם אופקיים מימין לשמאל (עברית מ.ל.)
• יישור מספרים תמיד לימין, תוך הקפדה על מספר ספרות דצימליות זהה לטבלה
יישור תאריכים איך שרוצים- העיקר שאחיד בין הערכים השונים (לרבות כמות תווים)
יישור טקסטים אחרים בעברית תמיד לימין.
מרכוז טורים שיש בהם מספר תווים זהה, שקטן מהכותרת (למשל מגדר נ/ז)
• פרמוט מספרים תמיד תוך שימוש בפסיק לציון סימני אלפים (כל 3 ספרות)
קיצוץ ספרות (בשלשות- אלפים, מיליונים וכו׳) – ככל שניתן ומתאים
כאשר מתארים מספרים שליליים ע״י סוגריים, יישור התוכן הפנימי אל מול החיוביים
• תאריכים: ימים 2 ספרות, חודשים 2 ספרות או 3 תווים, שנים 2 או 4 ספרות- אחיד
• בחירת פונט קריא. להשתמש בפונט יחיד
• הדגשות וצבע- ע״י bold, italic או שינוי צבע הפונט (אני נגד italic- מ.ל.)
4. סיכום ערכים:
• במרחק ויזואלי מהנתונים המפורטים, כדי שהעין והמוח יבחינו שמדובר במשהו שונה
5. מידע ברמת הדף:
• תמיד חוזרים על כותרות של עמודות וכותרות של שורות (למשל בהקבצות) בתחילת כל דף.
מרכוז טורים שיש בהם מספר תווים זהה, שקטן מהכותרת (למשל מגדר נ/ז)
• פרמוט מספרים תמיד תוך שימוש בפסיק לציון סימני אלפים (כל 3 ספרות)
קיצוץ ספרות (בשלשות- אלפים, מיליונים וכו׳) – ככל שניתן ומתאים
כאשר מתארים מספרים שליליים ע״י סוגריים, יישור התוכן הפנימי אל מול החיוביים
• תאריכים: ימים 2 ספרות, חודשים 2 ספרות או 3 תווים, שנים 2 או 4 ספרות- אחיד
• בחירת פונט קריא. להשתמש בפונט יחיד
• הדגשות וצבע- ע״י bold, italic או שינוי צבע הפונט (אני נגד italic- מ.ל.)
4. סיכום ערכים:
• במרחק ויזואלי מהנתונים המפורטים, כדי שהעין והמוח יבחינו שמדובר במשהו שונה
5. מידע ברמת הדף:
• תמיד חוזרים על כותרות של עמודות וכותרות של שורות (למשל בהקבצות) בתחילת כל דף.
חזרה
|
עיצוב גרפים
עקרונות:
1. גרפים הם ויזואליים. הם פונים בעיקר למערכות במוח המטפלות באלמנטים ויזואליים. אין לכן שום סדר קריאה קבוע. המוח שלנו יפנו קודם כל לדבר שהכי בולט בתרשים. יש לקחת בחשבון ותמיד לבחון מה בהיבטי צבע, נקודות חיתוך, גודל וכו׳ הוא שמושך את תשומת הלב, והאומנם זהו חלק מרכזי במסר.
2. כדי לייצג גודל משתנה כדאי לעשות שימוש באורך משתנה או במיקום במרחב דו ממדי (האחרון עדיף- היכן שישים). גדלים משתנים אחרים- מטעים!
3. אנחנו יכולים להבחין באופן נאות ב-עד ב- 8 גוונים, 4 כיוונים וכ- 4 גדלים. לא להשתמש ביותר.
המלצות הקשורות למרכיבי הגרף:
1. נקודות:
• כשאין מספיק אבחנה בין קבוצות של נקודות ניתן לתקן ע״י הגדלת הנקודות או בחירת צורות אחרות שיותר מובחנות ויזואלית
• כשיש חפיפה בין נקודות ניתן לתקן ע״י הגדלת הגרף או הקטנת כל נקודה; ניתן גם להוריד את צבעי המילוי לנקודות (ולהשאיר עיגולים חלולים)
2. ברים- עמודות/ קופסאות:
• יש להשתמש בעמודות אופקיות כאשר אין מספיק מקום לטקסטים בתוויות
• לעולם אין משתמשים בעמודות אופקיות לסדרות זמן
• רוחב המפרידים הלבנים בין הברים יהיה דומה לרוחב העמודות (בסטייה של עד 50%)
• אין צורך להפריד בלבן בין ברים אם יש הפרדה של מקראה
• אין לייצר חפיפה של הברים זה על גבי זה
• יש להימנע ממילוי הברים בתבניות מילוי; יש להקפיד על צבעים מאוזנים עם שונות ברורה ביניהם; הדגשה של בר תהיה על ידי צבע עוצמתי יותר מהאחרים
• גבולות סימון לברים יהיו רק אם ההפרדה הצבעית אינה טובה דיה או שרוצים להדגיש את אחד הברים (ואז רק הוא יסומן)
• עמודות תמיד תתחלנה מסולם של 0.
3. קווים:
• ככל הניתן כדאי להפריד בין גווני קווים שונים
• הקו יכלול ציון נקודות עליו רק אם מבקשים להדגיש את אותה הנקודה על קווים שונים
4. צירופים:
• שילוב של קופסאות וקווים מתאים לתיאור התפלגויות לאורך זמן
• שילוב של ברים ונקודות מתאים לציון השוואות כאשר אין עומס
5. קווי מגמה:
• עדיף להשתמש בציוני ממוצע משתנים ולא בקו ממוצע כולל (שמטעה).
קו ממוצע ליניארי כולל מתאים רק לתרשים scatter plot
6. קווי ייחוס:
• מתאים לציון ספים משמעותיים ותחומים, במיוחד במדידת הנורמה
7. ביאורים (אנוטציות):
• ליווי טקסט מומלץ כדי להאיר ולהסביר ערכים ספציפיים לתמיכה במסר הכולל
8. סולמות לוג:
• מתאים כדי להקטין את ההבדל הוויזואלי בין כמויות עם קבוצות ערכים בשוני גדול. כדאי להשתמש במדידת החוזים בגרפים אלו
9. שנתות:
• לא בולטים ביחס לנתונים
• ניתן לשלב עם ערכים מספריים, אך לא עם קטגוריות
• יש לאזן בכמות/צפיפות כדי לא להעמיס על הסולם
• להקפיד להשתמש במספרים עגולים בשנתות
10. קווי רשת:
• קווי רשת דפקים ועדינים בצבעם, וייעשה בהם שימוש רק כאשר מסייע לקריאת הנתונים, או להשוואה ביניהם
11. מקרא:
• מתאים כאשר התוויות מייצגות קטגוריות ואלו לא יכולות להופיע על הציר עצמו
• ממוקם קרוב ככל שניתן לנתונים אותם מייצגים
• לא בולטים ביחס לנתונים עצמם
• כדאי להוסיף תיחום כאשר הכרחי להפריד בינם לבין מידע אחר
12. צירים:
• אין לשחק עם יחסי רוחב גובה
13. אזור הנתונים:
• יש לשמור על רקע נקי ובהיר
14. שילוב כמה גרפים בשטח משותף:
• יש לשמור על אחידות עיצובית בין בגרפים. החריג: על כותרות ומקרא אין צורך לחזור
• יש לארגן את סדר הגרפים בדרך שתקל ככל האפשר על מיקוד בכל גרף מחד, ועל השוואות ענייניות, מאידך
• אם ישנו סדר הגיוני לגרפים (למשל זמן)- יש להיצמד לסדר זה בהצגה
• שימוש בסרגלים מפרידים בין הגרפים מתאים רק אם נדרש לצופף את הגרפים ואין דרך אחרת להבחין ביניהם בבהירות (בשורה, טור או מטריצה).
חזרה
|
המלצות משותפות- מה קל לעין לראות ולמוח להבין
יש מתאם גבוה בין מה שקל לנו לראות למה שקל לנו להבין.
עקרונות פעולה (סעיף 3-5- עקרונות הגשטלט):
1. מאפיינים ויזואליים (גודל, אורך, צבע ועוד) מושפעים כולם מההקשר. יש להיות מודעים ולהפעיל היגיון בריא תוך שימוש בצירופים שיהיו בהירים ולא יטעו.
2. צבעים שעובדים טוב יחד וקלים לזיהוי: אפור, כחול, כתום, ירוק, ורוד, חום, סגול, צהוב, אדום. כאשר משלבים צבעים שונים, מומלץ שעוצמת הצבעים תהיה דומה. יכולת הזיהוי משופעת גם מגודל האובייקטים- ככל שהם קטנים יותר, קשה לנו יותר להבחין ביניהם.
3. אנו תופסים אלמנטים שקרובים זה לזה כמשויכים לקבוצה משותפת.
4. אנו תופסים אלמנטים שדומים בצבע, צורה או כיוון כמשויכים לקבוצה משותפת.
5. אנו תופסים אלמנטים שתחומים על ידי רקע או מסגרת כמשויכים לקבוצה משותפת. אנו משלימים מתאר שלא רציף לפי המוכר לנו. משמעות מעשית- מספיק לסמן צירי x,y או מסגרת חלקית בטבלה, כדי שאנשים יבינו שהתוכן משויך יחד, תוך צמצום עומס גרפי מיותר בדרך זו.
הדגשה:
מדגישים מידע חשוב כדי לתקשר אותו בעוצמה ובהירות וללא הפרעות-
צמצום הדיו שאינו משמש לנתונים; צמצום הדיו (או השמטה) של נתונים שאינם החשובים.
תוספת דיו לנתונים חשובים למסר.
מאפיינים שעליהם ניתן להשפיע: 1) רוחב קווים 2) כיוון 3) גודל 4) תיחום 5) גוון 6) עצמת צבע.
ארגון:
מארגנים את המידע באופן מסוים כדי להגביר את ההבנה והשימוש (מחייב חשיבה!!) -
1) מקבצים מידע לסגמנטים משותפים תוך שימוש בקטגוריות.
2) מתעדפים (דירוג חשיבות) תוך שימוש בהדגשות כמצוין לעיל.
3) מכוונים סדר לקריאה- בטבלאות על ידי סידור פנימי, ובגרפים על ידי סידור סדרת גרפים.
שילוב:
משלבים שימוש בטבלאות גרפים וטקסט להשגת מסר מיטבי.
טקסטים ישמשו כתוויות, כהקדמה, כהסבר, כהדגשה, כחזרה על מסר לחיזוקו, כמסדר, כממליץ וככלי להעלות שאלות. הטקסט יכול לענות על שאלות של: מה, מתי, מי, איפה.
חזרה
|
לספר סיפור על בסיס הנתונים
המיקוד של ספר זה, כאמור, הוא לתקשר נתונים באמצעות טבלאות וגרפים ובדרך אפקטיבית.
ברירת המחדל היא שמספרים ״משעממים״, וכדי לספר סיפור מוצלח ולתקשר מסר דרך המוצג נדרש להשקיע. מעבר להמלצות הפרטניות לעיל, להלן רשימת המלצות המהוות עקרונות מנחים ליצירת הסיפור וסיפורו:
1. כל מה שלא נדרש- כדאי להחסיר. גרף, טבלה, ותוכן טובים הם כאלו שיש בהם בדיוק מה שצריך אך לא כלום מעבר.
2. נקודת המוצא-
א) סיפור מבוסס נתונים עוסק ב:
• תיאור קשרים במידע כמותני- למשל קשר בין תקלה מסוימת ומספר ימי הפתרון שלה. הקשרים יכולים להיות גם מורכבים, דוגמת דירוג, יחס או קורלציה בין הנתונים.
• הקבצה לקטגוריות של מידע כמותני- על בסיס כמויות, סדר, תקופות או היררכיות.
ב) הנתונים יכולים להיות גולמיים או סיכומיים (סכום, ממוצע, חציון, טווח, שונות ועוד).
3. עקרונות מפתח לסיפור מוצלח:
פשוט, זורם, כולל מידע, אמתי, בעל הקשר, מוכר, קונקרטי, אישי, רגשי, לפי סדר ומניע לפעולה.
4. בטבלאות וגרפים השוואה יכולה לסייע בהעברת המסר: השוואה לעומת יעדים שהוגדרו, תחזיות שהוכנו, אובייקטים אחרים (חברות, מוצרים, וכו׳), נורמות וזמנים אחרים (מ.ל.)
5. סיפור טוב יכול לכלול שילוב טקסטים ותמונות יחד עם הגרפים והטבלאות, כאשר האחרונים תומכים את המסר המרכזי שמבקשים להעביר.
חזרה
|