ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אוגוסט 2018 - מהדורה מס' 227
גיליון אוגוסט 2018 - מהדורה מס' 227
גיליון:

1. מחזור נוסף של קורס ניהול ידע ייפתח ב 04/10/18, להרשמה ופרטים נוספים ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com 

 

2. פורום KMI בנושא טכנולוגיות ניהול ידע חדשות יתקיים ב 5/9/18, לפרטים נוספים לחצו כאן

 

3. חברת רום מתרחבת ומחפשת יועץ ניהול ידע בעל ניסיון בתחום. לשליחת קורות חיים ולפרטים נוספים yamit@kmrom.com 

 

4. הכנס השנתי ה36 של האיגוד הישראלי לאיכות יתקיים 22/11/18, לפרטים והרשמה לחצו כאן

 

5. כנס KMDM ניהול ידע ומסמכים יתקיים ב 17/12/18, לפרטים והרשמה לחצו כאן

 

6. הספר הרביעי של ניהול ידע בישראל יצא לדרך. כל המעוניינים לשלוח מאמר מקצועי-ארגוני, מתודולוגי או אקדמי מוזמן לפנות למוריה  Moria@kmrom.com  עד 31/08/18

נכתב ע"י שירלי שטייר קלי ונגה צ'יפמן

חיי הארגון עתירים בהתרחשויות, התרגשויות, קונפליקטים, אירועי הצלחה ואי הצלחה. חקירה והתבוננות באירועי ליבה אלו מאפשרות לארגון ללמוד, להתפתח ולהצטיין. על הנחה זו מבוססים תהליכים רבים מעולם פיתוח הידע - תחקירים והפקות לקחים, פיתוח תוכן בקבוצה, צוותי שיפור ועוד.

 

יחד עם זאת, האפשרות לשיח ישיר ולשיתוף אישי ומעמיק אינם כה פשוטים ליישום. אנשים רבים מתקשים להביא ולשתף ברבדים עמוקים יותר של רגשות ומחשבות אשר עשויות להיות בעלות ערך רב, כאשר הקושי בשיתוף הוא לא רק בפני אחרים אלא אפילו בפני האדם עצמו. על כן, אנו העוסקים בפיתוח ידע, עמלים תמיד למציאת והכרת כלים חדשים המקלים על השיתוף והלמידה. כלי אפשרי שכזה הנו תיאטרון הפלייבק, המאפשר ערוץ חדש ושונה ללמידה משותפת בקבוצה.

 

תיאטרון פלייבק הוא סוג של תיאטרון אימפרוביזציה, המבוסס על שיתוף פעולה ייחודי בין הקהל לבין צוות שחקנים ומוסיקאים. מתנדב מהקהל מספר סיפור, או רגע מחייו, וחברי להקת התיאטרון הופכים אותו, בו במקום, למופע תיאטרלי, בעל משמעות בונה ומעשירה עבור המספר בפרט, ועבור קהל הצופים בכלל. באופן זה, מסוגלת הקבוצה להביא למרחב המשותף סיפורים ארגוניים, לחקור אותם יחד, להכיר זוויות התבוננות חדשות בהם ובסופו של דבר להבין מה ניתן ללמוד מהסיפור וכיצד יכול הארגון להיעזר בידע שהופק.

 

הפלייבק נולד ב 1975 במדינת ניו יורק על ידי בני הזוג ג'ונתן פוקס ואשתו ג'ו סאלס. פוקס, אשר הושפעו ממסורות עתיקות של מספרי סיפורים ותיאטרון טקסי-פולחני, ומהפסיכודרמה של יעקוב לוי מורנו. מורנו (1940) הגדיר את הפסיכודרמה כ"תרבות מרפאה בזעיר אנפין". וגרס כי דרך פעולה, יכול האדם לעבור שינוי. הוא היה הראשון שהצביע על הכוח הטיפולי העצום שיש לשחזור דרך פעולה, לחילוף תפקידים ולמשחק התפקידים, כל זאת בקונטקסט העבודה הקבוצתית. פוקס, ראה בבסיסה את קידום הספונטניות שמשמעותה מציאת פתרונות חדשים לסיטואציות מוכרות, ומציאת פתרונות הולמים לסיטואציות חדשות".

 

כל אלו אינם זרים גם לאנשי ניהול הידע. ההנחה העומדת בבסיס פיתוח ידע ארגוני חדש היא כי מפגש בין case studies שונים של עובדים מקצועיים הנוגעים בתחום משותף מאפשרת חיבור מחדש של פיסות הידע מהמקורות השונים, החזרה של זווית חוויה שונות, הרחבה של האפשרויות המקצועיות ואפשור יצירה של פרטי ידע, תובנות, לקחים ושיטות עבודה. בדומה למתרחש בפלייבק, גם בפיתוח ידע, התהליך מתבסס על מקורות ידע שונים, יוצא מהפרטים אל הכלל, מזקק אותו לתוצר חדש.

 

הידורו שניים יחד? בפעילות לפיתוח ידע ביחידה ניתן לנסות ולהביא את הסיפורים באמצעות משחק ודרמה במקום באמצעות בביטוי מילולי ישיר ולראות את האופן בו מעבדת אותם יחד הקבוצה. לדוגמה, בפעילות שבוצעה בנושא, עלו באופן זה רגשות כגון תסכול ממשימה, שעמום ורוטינה, והפתיעו גם את המספר, שלא היה מודע אליהם קודם לכן. באופן זה, הבאת התכנים למודע הקבוצתי יכולה גם להקל וחשוב מכך, לשנות. הקבוצה עשויה לחשוב יחד על דרכי התמודדות ועל אופנים חדשים לגוון ביצוע העבודה המדוברת. בפעילות אחרת, בתרגיל דרמתי בנושא קונפליקט, עלו מתחים קיימים בין שני תהליכי עבודה מתחרים המובלים על ידי שני גורמים שונים ביחידה. העיבוד אפשר לאורר, לשוחח על הנושא באופן בלתי מאיים, ובסופו של דבר גם לחשוב יחד על דרכים בהם ניתן גם לעבוד יחד ולשתף פעולה בדרך למטרות משותפות.

 

כאשר עובדים עם ארגון ע"י תאטרון הפלייבק עולים רצפי סיפורים שבתחילה נראה שהם מגיעים מנקודות מבט ומחוויות אינדיבידואליות של כל משתתף ומשתתף. "העריכה" הווה אומר, העיבוד בהחזרה על הבמה, חושפים את חוט השני שהוא בעצם הנושא שבו הארגון עוסק, ההתמודדות שלו. הסיפורים עולים כאילו במקרה וללא קשר בעוד שתת המודע הקולקטיבי בחדר מתחיל להצטופף ולהירקם סביב 'האישיו' שהארגון ירוויח באם נוכל לעבדו ולהציפו. המארג הוא רק לכאורה מקרי, בעוד שחקירה בימתית יצירתית- דולה ומנכיחה על הבמה את הצרכים הדינמיים של הארגון ומאפשרת להם ונטילציה רפלקציה והתמודדות ממקום רענן יותר עם כוחות ותקווה.
לדוגמא: סיפור שסופר ובו המספר בחר לשתף אסוציאציה חופשית על סרט שבו הגיבור נכנס לעבודה שבה מובטח לו שכר ותנאים נדיבים מאד כאשר עם הזמן הוא מבין שכל מה שקורה בחברה שיקרי והמחיר על ההטבות הוא בשיתוף הפעולה ובוויתור על מידת המוסריות שלו שאיתו הוא נאלץ להסכין" . בהמשך סיפר מישהו אחר סיפור על רמאות במשחק ילדות שנהג לעשות כדי לנצח. הסיפורים חברו במהלך הפלייבק והתגלה הקושי של העובדים ותחושתם שהם בעצם מזייפים תוצאות ומעגלים פינות מיתוך לחץ מעסיקיהם ובד בבד חשים מוסר כליות ללקוחות להם הם משווקים את המוצרים איתם הם אינם שלמים בעצמם. כל זאת מתוך אילוצים הקשורים במועדי הגשה ותקציב. לאחר שנחשף העניין וטופל יכלו האחראיים להבין עד כמה חשוב לתת יותר זמן לפיתוח ולהרוויח הרבה יותר כאשר הצוות שלהם מאמין באמת ובתמים במוצר אותו הוא משווק ולכן גם עושה עבודה שיווק מצוינת! לרבות העובדה שהאקלים בתוך הארגון התבהר והשתפר לאין ערוך לאחר עבודת הפלייבק.

 

לסיכום, ההנחה כי פלייבק רלוונטי לפיתוח ידע ארגוני נשענת על מאפייני הפלייבק הבאים:

  • הפלייבק מעודד התנהגות ספונטנית שמשמעותה מציאת פתרונות חדשים לסיטואציות מוכרות, ומציאת פתרונות הולמים לסיטואציות חדשות, ממש כפי שנועד ניהול הידע לעשות ולקדם..
  •  תמציתו של הפלייבק היא הרחבת הידע של העצמי על ידי האחר. זאת באמצעות היכולת לקחת סיפורים מן החיים ולהחזירם ע"י הצגה ספונטאנית על הבמה. פעולה זו מזכה את המספרים, את המחזירים (השחקנים) ואת כלל הארגון בזווית התבוננות חדשה ובנגישות לידע שלא היה קיים לפני כן.

בהצלחה למתנסים, וזכרו... כל העולם במה!


ביבליוגרפיה:
חיים בתוך סיפור, תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוויזציה, נילי לוברני רולניק.

 

נכתב ע"י אביבית בן סימון, מנהלת מרכז התמחות חווית לקוח בחברת מטריקס

אנחנו מנהלים את התקשורת שלנו עם העולם באמצעות ממשקים. משתפים חוויות, דעות וידע ברשתות חברתיות, אפליקציות מסרים ועוד, והדבר לא שונה גם בארגונים: חיי היום יום של העובדים מתנהלים דרך פלטפורמות דיגיטליות, ולכן גם הידע הארגוני שנצבר בראש שלהם, חייב לעבור דרך כלים דיגיטליים.


איך לשמור את הידע הארגוני?


מטרת העל היא שימור הידע הארגוני בגבולות הארגון, וכל עוד העובדים מתקשרים ביניהם באותם כלים דיגיטליים כמו ווטסאפ, פייסבוק וכו' וכך מעבירים ביניהם שאילתות, חומרי מידע, קווי עבודה מנחים ושאר נכסים חיוניים לארגון, הארגון חייב לשאוף להחליף את המערכות המיושנות שלו ולהנגיש לעובדים פלטפורמות דיגיטליות נוחות באותה המידה, שימנעו תסכול ויעודדו את שיתוף המידע היקר מפז.
יחד עם זאת, הנגשת פלטפורמה דיגיטלית נוחה עבור העובדים אינה מספיקה כדי לשמור את הידע בתוך הארגון. הטמעה נכונה וניהול מוצלח של פלטפורמה דיגיטלית לניהול הידע הארגוני מחייבת עבודה על פי מספר עקרונות מנחים: שינוי תפיסה, התאמת המערכת לצרכים ומתן תמריצים:


- שינוי תפיסה: ההסתכלות על כיוון הזרמת הידע הארגוני מלמעלה כלפי מטה היא הסתכלות מיושנת. ערוצי זרימת המידע צריכים להיות פתוחים באופן שווה בפני כולם ובכל הכיוונים, ללא התניות או הנחיות מגבילות, כך שהמידע יוזרם מהעובד החדש ביותר ועד לעובד הוותיק והבכיר ביותר.


- התאמת המערכת לצרכי העובדים: בחירת מערכת ניהול הידע הארגוני חייבת להתחשב בצרכי העובדים ולכלול ממשק מזמין ותפעול ידידותי ופשוט. חשוב לזכור כי תשומת לבו של העובד היא מצרך נדיר שיש להתחרות עליו, ולכן מומלץ לבחור מערכת ניהול ידע שיודעת "לתת פייט" לפלטפורמות דיגיטליות פופולאריות אחרות.


- התאמת המערכת לצרכי המנהלים: מערכת ידידותית שמציעה חווית עובד טובה היא רק חלק מהחבילה. חשוב לבחור פלטפורמה שמכילה רכיבי מדידה שיאפשרו ניטור ושיפור של הידע הארגוני, וכן איתור של המומחים ומוקדי הידע החזקים בארגון.


- מתן תמריצים: הצלחת ההטמעה והניהול של מערכת הידע הארגוני טמונה בהענקת תמריצים לעובדים. פידבקים פומביים על מידע ששותף, קידום בתפקיד בזכות תובנות שעובד שיתף, בונוסים בעקבות העשרת הידע של עובדים נוספים, הגדרת עובדים כמומחים על בסיס מדידת המעורבות שלהם ועוד, כל אלו הם תמריצים שיעודדו את העובדים להשתמש במערכת.

 

העובד במרכז


כיום הארגונים כגופים גדולים עוברים אל מאחורי הקלעים, ומי שהופך להיות מרכז העניין הוא העובד. גישה זו מתחברת למגמה העולמית שמתמקדת בחווית העובד וביצירת סביבת עבודה שתעודד מעורבות חזקה בינו ובין הארגון. מהסיבות האלו, השיקולים בבחירת המערכת צריכים להתבסס על צרכיו של העובד ועל יצירת מנגנון תמרוץ לשיתוף הידע והתובנות שלו, תוך שינוי הגישה והסתכלות על זווית הראיה של העובד לפני הכל. רק פלטפורמה שתעמוד בסטנדרטים הדיגיטליים הגבוהים ותספק חווית משתמש/עובד איכותית בתוך רשת חברתית רספונסיבית ונוחה, תצליח להביא לשימור הידע הארגוני.


הכותבת היא אביבית בן סימון, מנהלת מרכז התמחות חווית לקוח במטריקס

נכתב ע"י מורן מערבי

בכתבות הקודמות שלי שעסקו בתחום הווידאו, תיארתי את השילוב בין סרטוני וידאו לניהול ידע (לכתבה המלאה לחצו כאן) הצגתי טיפים לכתיבת תסריט לסרטון (לכתבה המלאה לחצו כאן), טיפים לצילום וידאו (לכתבה המלאה לחצו כאן), פלטפורמות לניהול וידאו בארגונים (לכתבה המלאה לחצו כאן) ודנתי בחשיבות של מינוף וידאו כערוץ תקשורת פנים ארגוני אסטרטגי (לכתבה המלאה לחצו כאן).

 

במאמר זה נדון בדרכים בהם ניתן להשתמש בווידאו כערוץ למידה בסביבת העבודה של הארגון.

 

צריכת ווידאו מקוון (ע"ג האינטרנט) הוא המדיה הכי פופולרית כיום. הצמיחה בצריכת ווידאו מקוון מביאה ארגונים וחברות מסביב לעולם לחשב מסלול מחדש בכל הקשור להדרכות, למידה ותמיכה בביצועים של העובדים ולעבור ללמידה מבוססת וידאו, אך מצד שני צריך לזכור שהווידאו הוא מדיום שזמין כבר עשרות רבות של שנים ומסתבר שיש חברות שעשו בו שימוש כערוץ למידה לעובדים שלהן. אחד הסרטונים הראשונים שהופקו עבור שימוש כערוץ למידה, הוא של חברת שברולט משנת 1941 (סרטון למידה של מכירות). הסרטון אף מספק לנו הצצה מעניינת לשיטות למידה מלפני 70 שנה.

 

אם עד לפני מספר שנים, תחום הווידאו היה נגיש רק לאנשי מקצוע (צלמים, מפיקים ועורכי וידאו) וארגונים שרצו להפיק סרטוני וידאו היו צריכים לשלם סכומים לא מעטים, הרי כיום ניתן להפיק סרטוני וידאו בקלות יתרה וכל חובבן יכול ללמד את עצמו תוך מספר שעות באמצעות הטלפון החכם שיש לכל אחד מאתנו בכיס האחורי שלו.


בכל ארגון גדול, ישנה מחלקת הלמידה והפיתוח (או בקיצור L&D), שאחראית בין השאר על פיתוח והכשרת העובדים. בהקשר של וידאו ולמידה, הכיוון הוא להפיק סרטונים אינטראקטיביים וטובים יותר באמצעות כלים מתקדמים, אך חשוב לשים לב לכך שלא מתמקדים רק ברעיון של "סרטון הדרכה", תוך התעלמות מהגמישות הגדולה יותר של המדיום. כל שימוש לא יעיל בווידאו עלול לא רק לבזבז את זמן העובדים ולא להשפיע על הביצועים, אך הוא יכול גם לקבוע תקדים גרוע לשימוש של סרטונים ברחבי הארגון.

 

ישנם ארגונים ברחבי העולם בהם מחלקות הלמידה והפיתוח כבר החלו ליישם וידאו בדרכים רבות. בסביבת ההדרכה הארגונית של היום, וידאו ממלא תפקידים שונים, החל מתהליכי סטנדרטיזציה והדגמות של מוצרים לקידום למידה והכשרה על ידי מומחים לנושא.


לפני שמפיקים סרטונים כחלק מאסטרטגיית הלמידה של הארגון, חשוב לשקול את מספר האפשרויות שבהן ניתן להשתמש בהם כדי לתקשר רעיונות חדשים. להלן מספר דרכים כיצד ניתן להשתמש בווידאו כדי לתמוך בלמידה בסביבת העבודה ובביצועים:

 

1. להנחות/להדריך: נתחיל בסרטון ההדרכה המוכר לכולם. בדרך זו, המטרה היא לעזור לצופה לרכוש ידע בכך שהוא מנחה אותם כיצד לעשות משהו - בדרך הנכונה. בסרטוני הדרכה ניתן להשתמש במגוון דרכים והם יעילים במיוחד עם עובדים חדשים / עובדים הנדרשים להדרכה נוספת כחלק מתהליך ההכשרה שלהם. זה יכול להיות באמצעות מסירה של טיפים מעשיים, צילומי מסך של תהליך מסוים (שלב אחר שלב), או שימוש בתרחישים.

 

2. לשתף ידע: וידאו הוא כלי רב עוצמה וככזה יכול לעזור לעובדים לחלוק את הידע האישי שלהם עם הארגון כולו באופן בלתי פורמלי. זה נכון שאפשר לבקש מהעובדים לכתוב מאמרים ולשתף רעיונות או סיפורים באמצעות הרשת החברתית של הארגון או בפורטל הארגוני, אבל לעובדים רבים, הכתיבה יכולה לעיתים להקשות. לכן הסרטון הוא דרך פשוטה בהרבה לעובדים לשתף את התובנות והרעיונות שלהם. זה יכול להיות הרבה יותר מהיר מאשר לכתוב. האם לא עדיף לספר למישהו איך אתה עושה מה שאתה עושה בעבודה לעומת לכתוב את כל זה?

 

צוות ה- L&D בארגון מסוים, יישם רעיון זה במושג שנקרא "תא וידאו". מדי שבוע הוזמנו העובדים לענות על שורה של שאלות קצרות בנושא מסוים כשהם מתועדים בווידאו. תשובות העובדים הועלו ללא עריכה כפלייליסט בוויקי של הארגון וסיפקו לעמיתים שלהם מספר רעיונות שונים לפתרון בעיה אחת. צוות ה- L&D צבר במהירות קטלוג של תוכן שיכול להיות משותף במגוון דרכים. תפיסה זו גם סייעה לאמת את אסטרטגיית שיתוף הידע של הארגון, כולל הרצון להרחיב גישה זו ולאפשר לעובדים להקליט ולהעלות את קטעי הווידאו שלהם משולחנותיהם.

 

3. הכרת החברה לעובדים חדשים: תכניות הכשרה לעובדים חדשים יכולות להיות מעניינות מאוד אם עושים שימוש בווידאו. מדובר בתחליף ראוי לכל אותן מצגות משעממות שמועברות על ידי עובד אחר בצורה מונוטונית לרוב. ניתן להכין סרטון ווידאו בו המנכ"ל של החברה מקבל בברכה את העובדים החדשים, לעשות "סיור" בכל אחד מאתרי החברה בעולם, להכיר את המוצרים שהחברה מייצרת ואפילו הכרות עם נוהלי החברה באופן אינטואיטיבי שיתרום לעובד הרבה יותר מאשר אותן מצגות ונהלים.

 

4. הכשרת מיומנויות רכות: הכשרה נכונה על מיומנויות רכות יכולה לעזור בשיפור הביצועים של העובדים, עוזרת לבסס יחסים בינאישיים טובים ומאפשרת לעובדים לשתף פעולה ביעילות.
באמצעות שימוש בקטעי ווידאו, ניתן להדגים שפת גוף והבעות פנים אשר עוזרים למלא תפקיד חשוב מאוד בתקשורת יעילה. הכשרה מסוג זה יכולה לעבוד היטב במוקדי שירותי לקוחות פרונטליים (כגון בנקים, חברות תקשורת, קופות חולים וכדומה).

 

5. לספק הדרכה לעובדים בכל מקום ובכל זמן: עובדים בשירותי הלקוחות של חברות הם לרוב הפנים של החברה. מנהלים רבים מגייסים עובדים כל הזמן, ולא תמיד אותם עובדים מקבלים הכשרה כנדרש וישנה גם שונות בין ההכשרות. לכן פה אפשר ניתן לעשות יישור קו ולהשתמש בסרטוני וידאו לטובת תהליך ההכשרה וכזה שיהיה זהה לכלל העובדים. סרטוני ההכשרה יכולים להיות זמינים בכל מקום ובכל זמן באמצעות טאבלטים או טלפונים חכמים.

 

6. להתחיל דיון: השימוש בווידאו הוא לא רק הפקה של סרטונים. כיום, כל מי שברשותו טלפון חכם יכול לשדר וידאו חי ((live streaming באמצעות מגוון של יישומים בחינם, כגון Facebook או You Tube. אם אנחנו יודעים שלמידה היא חברתית מטבעה, לכן מדוע ארגונים לא משתמשים בווידאו לעתים קרובות יותר כדי לגרום לעובדים לשתף את רעיונותיהם ודעותיהם ביחד? שיחה משותפת היא הזדמנות מצוינת ללמידה.

 

צוות ה- L&D בארגון מסוים חיפש דרכים להתגבר על פערים פונקציונליים ולעזור לעובדים לשתף לא רק ידע, אלא גם הקשר בין המחלקות בארגון. הם פנו לפתרון של וידאו, אבל בשידור חי (בניגוד לדרך המקובלת של הפקת סרטונים ערוכים). הם השתמשו בתוכנת Adobe Connect והצליחו לשדר תכנית אירוח "בשידור חי" שמציעה למשתתפים פאנלים מכל רחבי הארגון אשר דנים בנושא של עניין משותף בין המחלקות. כל פאנל נמשך 15 דקות, והקלטתו הייתה זמינה מאוחר יותר בוויקי של הארגון. גישה זו סיפקה הזדמנות לעובדים שבדרך כלל לא פעלו כדי לשתף את התובנות והאתגרים שעולים במהלך עבודתם במחלקות השונות. הדיונים המשיכו גם מחוץ לפאנלים, באמצעות הרשת החברתית בארגון.

 

לסיכום המאמר, ניתן לומר כי ווידאו יכול להוות כלי חשוב בלמידה של העובדים בארגון. המחסום הטכנולוגי כבר נפרץ וכל אחד מאתנו יכול להשתמש במדיום הזה .הגיע הזמן לצאת מהקופסה ולהניח בצד את כל שיטות הלמידה המסורתיות של הארגון - כל מה שצריך הוא קצת יצירתיות ויכולות בסיסיות בצילום ועריכה כדי להפיק סרטונים שימושים בארגון.
הודות לאתרים כמו You Tube, גם הציפיות של הצופה הן בהתאם (העלאת סרטוני וידאו באיכות כזו או אחרת הפכה להיות דבר שבשגרה). ארגון שרוצה להכניס וידאו כערוץ למידה של עובדים, מומלץ שיתחיל "בקטנה" עם הנחיה/הדרכה באמצעות וידאו ואח"כ יבדוק את תגובות העובדים ומשם יוכל להתקדם הלאה להטמעה רחבה יותר, אם באמצעות הדרכים שצוינו במאמר זה או בכל דרך אחרת אשר יבחר. בהצלחה!

 

 

מקורות:
https://www.learningsolutionsmag.com/articles/1970/four-ways-you-can-use-video-to-support-workplace-learning  
https://elearningindustry.com/video-based-learning-in-corporate-training-6-ways-use  
https://www.panopto.com/blog/14-ideas-for-using-video-employee-training/ 

בלוג: McGee's Musings

בלוג של McGee's Musings

 

על Knowledge Management Models

 

 

שם האירוע: פורום KMI – טכנולוגיות ניהול ידע חדשות
מיקום האירוע: המאה ועשרים 4 ראשון לציון
תאריכים: 05/09/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם:

 

שם האירוע: 2018 KMO
מיקום האירוע: Žilina, Slovakia
תאריכים: 06-10/08/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר התחלו לספר! הסיפור ככלי אסטרטגי לקידום אג'נדה, מטרות ויעדים נכתב על ידי אסנת גואז, שהתמחותה בסיפור סיפורים עסקיים, בשנת 2017. הספר אכן כתוב כסיפור, בדרך הכתיבה האישית שלו (גוף ראשון, אך לא רק) ואכן נותן תחושה של "סיפור סיפורים".
תוך שכך הוא מציג משנה סדורה, מבוססת תיאורטיקנים, אודות הנוסחה לכתיבת סיפור סיפורי. המשנה בנויה נדבך אחר נדבך, וכוללת גם הרבה סיפורים והפניות לסרטוני YOUTUBE להדגמות (בעיקר של פרסומות המהוות כלי קלאסי לסיפור סיפורים עם מטרה).
מפת הספר:

סיכום זה נעדר את מרכיב "סיפור הסיפור". הוא כולל תמצית של רוב נושאי הספר, אך בספר בהכרח יש עוד היבטים, כמו גם דוגמאות מדוגמאות שונות.
הסיכום אינו נאמן בהכרח לשמות בהן בחרה גואז לקרוא לחלקי הפאזל השונים; השינוי בא מתוך ניסיון להציג רעיונות פשוטים שיהיה קל להבין ולזכור.
אז כל מי שרוצה אכן ליהנות מכל הפרטים ומכל הדוגמאות, מוזמן לרכוש את הספר ולקראו באופן מלא.

והערה קטנה: סדר הצגת העניינים בפירמידה מהנדבך התחתון ומעלה. חותרים למשמעות!

מבוא

סיפור סיפורים היה מאז ומתמיד, והוא ממשיך גם היום.

 

מהו סיפור?


סיפור הוא הבניה של המציאות, על ידי מי שמספר אותו (ועל ידי המקשיב).
על אותן עובדות ניתן להרכיב הבניות שונות המשרתות מטרות שונות, כנובע גם ממה שבחרנו לספר או להשמיט, וכנובע מהדרך בה בחרנו לספר; בשפה המקצועית- הסיפור הוא דבק נרטיבי שבו הדבקנו את השלד מבוסס המציאות.
חשוב לזכור שכוח ההשפעה של סיפור נובע בעיקר מהדבק הנרטיבי, ופחות מהמציאות עצמה.

 

למה לספר סיפורים?
נתחיל מהסוף: סיפור זו דרך נהדרת לשכנע, להעביר מסר או להניע לפעולה.
אך יש לכך כמה מרכיבים-

  1.  סיפורים זוכרים; ועובדות הרבה פחות;
  2.  קל יותר להקשיב לסיפורים;
  3. סיפורים נותנים משמעות למציאות;
  4.  קל יותר לעבד סיפור במוחנו (יוצרים תמונה מנטלית במוח);
  5. וסיפורים יכולים לגעת ולייצר קרבה- וזה תמיד חשוב.

 


חזרה

 

מה ייכלל?


סכמות סיפורים

סיפורים מסיחים את הדעת.
הם יכולים להיות בנויות תוך שימוש זאת באחד מ- 8 סכמות (תבניות) כדלהלן:

  1. סיפורי שיבוש
    הדהוד של סיפור מוכר תוך שינוי צורה, לעיתים בדרך מצחיקה.
    שיבוש ציפיות (בהפוכה)- סיום ששונה מהדרך בה אנו חושבים שאנו מובלים.
  2. סיפורים "חמים"
    סיפורים עם אלמנט חדשותי.
    סיפורים המתקשרים למשהו בחדשות או על סדר היום (סיפור הקשור לחג קרוב).
    סיפורים המתקשרים למישהו בחדשות- ידוען למינהו (מתקשר לאלמנט המציצנות).
  3. סיפורי תגלית
    חשיפה על הטבע האנושי, על התנהגות חברתית או כל תגלית אחרת.
    סיפורי מחקר, סקרים וניסיון המוצגים דרך סיפור ומאוששים או מפריכים אמונות שלנו.
  4.  הצלחה כנגד כל הסיכויים
    סיפורי סינדרלה למיניהם
    סיפורי underdog בהם החלש מתגבר על החזקים
  5. סיפורים לוהטים
    סיפורים המשתפים סוד
    סיפורים שערורייתיים
  6. ערבות הדדית
    סיפורים מרגשים שמטרתם לעורר לסיוע
    סיפורי אזהרה ממשהו או מישהו
  7. הומור
    סיפורים שמצחיקים אותנו.
    מתיחות.
  8. סיפור קלאסי
    תיאור מסעו של גיבור העלילה

בבניית סיפור, יש לבחור אחת מסכמות אלו שתסייענה לייצר סיפור ששווה לספר ולשמוע.

 


חזרה

 

מרכיבים

 

המרכיבים העיקריים שכל סיפור יכלול:

  1. תמצית
    ליבת העניין
  2.  התמצאות setting
    מתייחס ל- 5 שאלות מרכזיות- מה? מי? מתי? מדוע? איפה?
  3. אירוע
    הסיבוך או מכשול המהווה בסיס לסיפור שכדאי לספר
  4.  תוצאה
    ההתפתחות של הסיפור באירוע
  5. דרכי שכנוע
    יתוארו בפרק נפרד; נקראים גם אמצעי הערכה.
  6. מסר
    ה"פואנטה" של הסיפור. בשפה המקצועית- קודה

 


חזרה

 

איכויות סיפור

מעבר למבנה לעיל, להלן מרכיבי תוכן החשובים ביצירת סיפור איכותי:

  • דמות
    ציר מרכזי בסיפור. מישהו שניתן להזדהות איתו.
  • חוויה אנושית אוניברסלית
    חוויה שאפשר להזדהות איתה, גם מחוץ להקשרה ואפילו אם מתארת מציאות מדומה.
  • הזדהות
    היכולת של הקורא/ שומע ליצור מעורבות רגשית ולהזדהות לפחות עם אחת הדמויות
  • מהפך
    מעבר ממצב רע לטוב, או להיפך.
  • הבניה
    ארגון כל המרכיבים והאיכויות ב"דבק" שמחבר אותם לכדי סיפור.
  •  חסרים
    אלמנטים המושמטים מהסיפור וחסרונם מעורר את הקורא / שומע למחשבה.

 


חזרה

 

איך?
אחת השאלות האסטרטגיות שחשוב לשאול בדיון בכל סוגיה, היא מה יעשה את ההצלחה. מהם אותם גורמים ממנפים שיקפיצו אותנו ממשהו "סתם" למשהו מצליח. גואז מגדירה שני היבטים:

 

יצירת אמון

תנאי מקדים, לפני שמתחילים לשכנע, הוא שיש לטעת אמון באדם אליו פונים.

יצירת האמון כרוכה במספר מרכיבים שיש לתת עליהם את הדעת וליצרם, כולם קשורים בדרך סיפור הסיפור, וכולם משפיעים על התחושה שאנו חווים בעת שמיעתו/ קריאתו:

  • אוטנטיות
    נותנת לנו תחושה שהמספר אכן משתף אותנו בה שחווה. רגשי.
  • אמינות
    נותנת לנו בסיס לחשוב שהמספר דובר אמת ויודע על מה הוא מדבר (בעל ניסיון).
  •  יושרה
    מאפשרת לנו לקלוט את הסיפור, שכן המסר בהלימה למערכת הערכים שלנו.
  • פגיעות
    חושפת את המספר, עולמו הפנימי ואולי גם חולשותיו, בפני המקשיבים.

יש לזכור: גם אם יהיה סיפור עם כל מרכיבי התוכן הנכונים וכל אמצעי השכנוע הטובים- אם לא נצליח ליצור אמון, או גרוע מכך, ניצור אמון ונהרוס אותו- איבדנו את הכל. זהירות...

 

 


חזרה

 

אמצעי שכנוע

ישנם ארבעה סוגי אמצעים, כלים רטוריים שניתן לשלב בסיפור להשגת האפקט אותו מבקשים להשיג:

  1. אמצעים קוגניטיביים
    עובדות ונתונים. שכנוע דרך ההיגיון.
  2.  אמצעים רגשיים
    שכנוע דרך פניה לרגש.
  3.  אמצעים מבניים סגנוניים
    שכנוע בדרך בחירת הז'אנר, המוזיקה, ארגון העובדות לסיפור ועוד.
  4.  אמצעי המחשה
    אמצעי ההמחשה יכולים להיות מכל אחד מהסוגים לעיל-
    (למשל- ליבה הלם בחוזקה. עובדה המשמשת אמצעי המחשה; למשל- יצירת דרמה- פניה לרגש).

 

על פי רוב, ייכללו ארבעת המרכיבים גם יחד. החוכמה בבניית סיפור טוב היא בשימוש המשולב בהם.

 


חזרה

 

לשם מה?


משמעות

בסיפור טוב יש שני צדדים- המספר והמקשיב.
בניית סיפור על ידי המספר, צריכה לשרת אג'נדה, משהו שבו הוא מה לשכנע את מי שמולו, ואולי להניע אותו לרגש או לפעולה.
פרסומות- מטרתן למשל למכור, סיפור של הורה לילדו לפני השינה, להרגיע ולהעמיק קשר; סיפור של אב לבנו המתבגר- יתכן שמטרתו להעביר מסר חינוכי.

 

ובצידו השני- המקשיב לסיפור או קורא אותו. גם הוא צריך לקבל ערך מהסיפור, אם אותו ערך שרצה להעביר המספר, ואם ערך ומשמעות אחרים שהוא מקבל תוך שכך.

 

בבניית סיפור טוב שאלו את עצמכם- מי הקהל, מה המטרה שלכם אל מולו, מה הערך שיקבל הוא, ואיך הדרך הנכונה להוביל אל כל אלו ... כלומר לבחור את המציאות עליה מספרים, ולהפוך מציאות זו לסיפור טוב.

 

האם סיפור סיפורים הוא אמנות? על פי גואז מדובר במיומנות נרכשת. אפשר להפוך אותה לאומנות וללמוד לספר סיפורים. ואין ספק שכדאי.

 


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135