1. חברת בלופניקס הודיעה  על מכירת המוצר ניהול הידע שלה lighthouse לקבוצת אמן והודיעה על חזרתה לעיסוק בעסקי הליבה שלה. זאת על רקע הפסדים במכירות ודרך להקטנת החובות. לפרטים נוספים: קיישור כבר לא קיים

2. בנוסף לתפקידה של ד"ר מוריה לוי כיו"ר ועדת המומחים לנושא תקן ניהול הידע בישראל (25006), היא נבחרה ע"י מכון התקנים להוביל את הנושא בזירה הבינלאומית.

נשמח לענות על שאלות כל לקוחותינו בנוגע למהות ותקן ויישומו.ליצירת קשר בנושא:moria@kmrom.com

3. בתאריך 10/07/12 יקיים פורום ניהול הידע בישראל את מפגש הקיץ. המפגש ייערך ברעננה בחברת LIVEPERSON ויעסוק בנושא ויקיפדיה ווויקי. מרצה מרכזי- מר דוד שי, הבירוקרט הראשון של ויקיפדיה העברית ואחד מעורכיה הראשיים. השתתפות חינם לחברי פורום ניהול הידע, לשאר המשתתפים 50 ש"ח .
יש להירשם מראש – dan@noaminfo.com

4. בתאריך 12/07/12 נפגשים בפורום KMI בנושא תהליכי עבודה בניהול  ידע . הפורום יתקיים במלון שרתון, תל אביב (רח' הירקון 115, תל אביב).
לכל המשתתפים הקבועים בפורום, שימו לב שהכנס הקרוב יתקיים במלון שרתון בתל אביב ולא במלון ליאונרדו סיטי טאואר שברמת גן.
לקבלת פרטים נוספים: lirazh@pc.co.il

5. קורס ROM חוגג חצי יובל! לרגל ציון האירוע חברת ROM מעניקה שעת ייעוץ חינם לכל ארגון שהשתתף בקורס לדורותיו. ניתן להירשם לשעת הייעוץ עד ל – 31.7.12.  צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ

6. בתאריכים 18-19/7/2012 תתקיים ב- ROM סדנת חוויית משתמש. הסדנה מתאימה גם למי שאין רקע בנושא.
מצ"ב  סילבוס הקורס
למידע נוסף והרשמה- keren.harel@kmrom.com

מספרים על מנהל תאגיד גדול, שיום אחד הגיע אליו אחד המנהלים שתחתיו, וסבר פניו חמורות. אני מגיש בזאת את התפטרותי, כך אמר; מסתבר ששגיתי בהחלטתי, וגרמתי להפסד של חמישה מליון דולר לחברה. הבנת למה זה קרה? שאל המנהל הבכיר. בוודאי, הסביר המנהל המתפטר, ומיד פתח בדיווח מפורט לגבי הגורמים לשגיאה. אם כך, אמר מנהל התאגיד, אתה נשאר; שלא תעז להתפטר. את דמי הלימוד כבר שילמתי; עכשיו לפחות תישאר, כדי שנזכה ליהנות ממה שלמדת.

אין ספק שתחקור פרוייקטים ותהליכים, המאפשרים לחברה ללמוד ממה שכבר אירע, הנו כלי חשוב לכל חברה. מילא לטעות פעם אחת, אך מדוע לחזור על אותה שגיאה פעמיים? ואכן, ארגונים רבים בישראל ובעולם מבקשים לתחקר את שקרה, כדי ללמוד ולהימנע משגיאות חוזרות. המצטיינים גם ידברו על למידה והפקת לקחים ככלי לשחזור הצלחות.

כל זה טוב ויפה, אולם רבים מתקשים לבצע זאת הלכה למעשה.

תמיד אין זמן; רצים הלאה. ושיטת התחקור המוכרת בישראל (עובדות-ממצאים-מסקנות-לקחים-משימות) גוזלת משאבים כה רבים למימושה שמפתה לשמור אותה רק למקרי "אין ברירה". פעמים רבות מתחקרים ומגיעים לשלב הלקחים בלא האנרגיה הראשונית איתה הוחל בתהליך, וכך אכן נראים התוצרים. פעמים אחרות, כבר מוותרים מראש, מהיעדר זמן או רצון. על כך יש להוסיף את הקושי הנובע מהרגישות בה יש לבצע כל תהליך של תחקור, שאם לא כן, ואין תרבות מתאימה, נמצא עצמנו עסוקים בחיפוש אשמים ועריפת ראשים, במקום בלמידה.

במאמר זה נתמקד בבעיה הראשונה: מתודולוגיית התחקור.

מפתיע אולי יהיה לגלות, אך מחוץ לגבולות ישראל, מעטים עושים שימוש במתודולוגיה המוכרת בישראל. המתודולוגיה הרווחת לתחקור בארה"ב, ונראה שגם באירופה, נקראת AAR המהווים ראשי תיבות לשם- After Action Review. מתודולוגיה זו כה נפוצה, עד כי AAR הפך לשם נרדף לתחקור בכלל, בדיוק כמו ש- Frigidaire הפך לשם עצם נרדף למקרר על שם החברה הראשונה שפיתחה מקרר ב- 1916, ופלאפון שהיה ראשון בארץ, משמש עד היום את חלקינו, כשם נרדף לטלפון סלולארי.

שיטת ה-AAR פותחה ב – NAVY האמריקאי בגוף ההדרכה, שחיפש איך לשפר את יכולת התרגול של החיילים. בסיומו של כל יום תרגול, גם אם התרגיל נמשך על פני מספר ימים, נשאלו החיילים ארבע שאלות, שהן הבסיס לכל AAR עד היום:

1.       מה ציפיתם שיקרה? (קישור ליעדים)

2.       מה קרה בפועל?

3.       למה (הפער בין מה שציפיתם למה שקרה)?

לא לקח זמן ושיטת ה- AAR נפוצה בכל רחבי הצבא האמריקאי, ומשם, השיטה עברה גם לתעשייה.

היפה בשיטה הוא פשטותה. קל תפעל אותה, השאלות ברורות, והתהליך מקדם; ניתן להפעיל אותה על אירועים, תהליכים ופרויקטים קטנים, ובה במידה להפעיל אותה על מגה-פרוייקטים; ניתן לחזור על שאלת ה"למה" (שאלה 3) יותר מפעם אחת, ובכך לבצע העמקה והבנה טובה יותר של גורמי השורש.

הכל לפי הצורך וההקשר.

יש לציין כי עם השנים, פיתחו בצבא האמריקאי את השיטה בחלק מהמקומות; הוסיפו לה סעיפים מסעיפים שונים, הקשורים לתכולת השאלות; הוסיפו הנחיות איך לארגן את הכיתה, אפילו איך להפיק הזמנות; וכו'.

לטעמי, וכן על פי ניסיוני, השיטה המקורית שמקובלת ברוב המקומות בעולם היא הנכונה. ניתן להוסיף לה מעטפת לפני (מיקוד כיווני תחקור) ואחרי (משימות, לקחים ואנשים נוספים ליידוע), אולם את לב התחקור נכון להשאיר כפי שהוא: ארבע שאלות, פשוטות, ברורות, הממקדות את הלמידה.

לכאורה, יכולנו לסיים בזה את המאמר. הוצג כלי פשוט, מרשים, שנמצא בשימוש רחב בעולם, ומומלץ לשימוש גם בקרב מנהלים בישראל. אלא, שלפני מספר שנים, התפתחה שיטה משלימה מעניינת: BAR, ובשמה המלא- Before Action Review. אם מחפשים את המקבילה בעברית, הרי שאם AAR הנו תחקיר, הרי ש- BAR הנו תדריך.

ו- BAR אינו סתם תפיסה משלימה, שכמו שמתחקרים אחרי, כך כדאי גם לתדרך לפני; מתודולוגיית ה- BAR נבנתה כראי לשיטת ה- AAR. וכדי לא להלאות בסיפורים, נציג את השיטה עצמה, השאלות הנשאלות בתהליך התדרוך:

1.       מה התוצאות המתוכננות? מה המדדים הקשורים לתוצאות אלו?

2.       מה האתגרים שאנו יכולים לצפות?

3.       מה אנחנו או אחרים למדו ממצבים דומים?

4.       מה יגרום לזה להצליח הפעם?

שוב, רשימת שאלות פשוטות וברורות. הקשר ל-AAR כפול:

ראשית, שאלה 3- מה למדו ממצבים קודמים, יוצרת קשר ישיר לתחקירי העבר. במאמר מוסגר נציין, שלולא היה קשר שכזה, הרי שלמרות שהפקנו לקחים בעבר, היינו ממציאים כל פעם את הגלגל מחדש, והיה ניתן לתהות לשם מה להפיק לקחים בכלל.

הקשר השני הוא במתודולוגיה עצמה.

מול שאלת התוצאות המתוכננות ב- BAR, ניצבה שאלת הציפיות ב- AAR;

מול שאלת האתגרים, ניצבה שאלת ה"מה קרה בפועל";

מול שאלת ה"מה למדו", ניצבה שאלת ההמלצה;

ומול שאלת ההצלחה, ניצבה השאלה ההפוכה, השואלת על הפער בין הרצוי למצוי ב- AAR.

המתודולוגיות הללו לתדרוך ותחקור יפות, פשוטות ובעיקר אפקטיביות. הן כדאיות ליישום כל אחת בפני עצמה, אך אין ספק ששילובן יוצר סינרגיה אמיתית, היכול לסייע לנו להצליח יותר כאנשים, כמנהלים וכארגונים.

ואם כך הדברים, בהחלט- דיינו.

הספר, Rocket Surgery Made Easy, הינו ספר שני בסדרת הספרים שהוציא Steve Krug, מומחה עולמי לשימושיות וחוויית משתמש. הספר, מתמקד במשימה אחת מוגדרת היטב: ללמד אנשים שאינם מומחים לשימושיות, כיצד לבצע בדיקות שימושיות שוטפות בארגונים לאתרי ה- WEB עליהם אמונים. ניתן ליישם חלק גדול מההמלצות גם למערכות אחרות, אך הספר תוכנן ונכתב בראיית WEB. מחבר הספר בהחלט גורס שאם ארגון יכול להרשות לשכור מומחה לנושא- אזי עדיף; אך במידה ולא, כדאי לדעת כיצד לבצע בדיקות שימושיות גם באופן עצמאי.

עיקרי הספר:

הספר כתוב באופן נהיר, נעים והינו בהחלט קל לקריאה. מומלץ לכל מי שאחראי על אתרים/פורטלים פנימיים או חיצוניים.

בדיקות שימושיות

בדיקות שימושיות הינן תהליך של תצפית על אנשים המנסים להשתמש במערכת שפותחה, כאשר מטרת המבדקים היא:
    א. להקל על השימוש של אנשים במערכת.
    ב. להוכיח שהמערכת שפותחה נוחה דיה לשימוש.
המבדקים המתוארים להלן – מבדקי "עשה זאת בעצמך" ללא מומחים, הינם מבחנים איכותניים (ולא כמותיים).

בדרך כלל קשה לאנשים המתכננים/מעצבים/בונים אתרים לראות בעצמם את בעיות השימושיות במערכות שפיתחו, שכן אנשים אלו רגילים כבר למערכת ויודעים מה תכולתה ולמה ניתן לצפות בה.
יש לקחת כהנחת יסוד שבכל מערכת, ובפרט, בכל אתר WEB- יש בעיות שימושיות.

ואמירה אחרונה (אולי אפילו מפתיעה): תהליך בדיקות שימושיות אינו חד פעמי. בלי שאנחנו מרגישים, תכני האתרים משתנים כל הזמן. מומלץ לבצע בדיקות שימושיות באופן קבוע אחת לחודש!

מסגרת הבדיקות:

חזרה

היערכות לקראת

היערכות ראשונית לקראת מבדקי שימושיות הינה תרגול. מומלץ לתרגל בדיקת שימושיות על אתרי חברות מתחרות. קל יותר לקבל את הממצאים ולהבין אותם באופן אובייקטיבי, לפני שניגשים לבחון את האתר שלנו.

עיקרי ההיערכות לקראת מפגש מבדקים:

לפני כל מבדק:
      א. ניקוי היסטוריית הדפדפן.
      ב. פתיחה מחודשת.

בסיום כל מבדק:
     א. הפסקת ההקלטה ושמירתה.
     ב. רישום הערות.

חזרה

המבדקים

מוביל האירוע הינו גם המנחה ומוטלת עליו האחריות בתחומים הבאים:
א. הנחיית הנבדקים מה לעשות.
ב. ווידוא שהנבדקים מרוצים ולא נלחצים מידי תוך כדי.
ג. עידוד הנבדקים לדבר בקול רם ולהביע את מחשבותיהם לגבי הניווט באתר והתחושות הנלוות לו.

המבדק יתוכנן לשעה:

הנחיות חשובות למנחה:

חזרה

שיפורים בעקבות

בעת המבדקים עצמם, יושבים המתצפתים בחדר אחר ואמורים לרשום הערות בלבד, ללא שאילת שאלות.
עצם התצפית הינה שלב ראשון בשיפור- היא גורמת למתצפתים להאמין כי אכן נדרש שיפור.
מעבר לכך, פעמים רבות, הנבדקים מצביעים על פתרונות אפשריים.
ובכל זאת, אין בכך די. לאחר שלושת המבדקים, השלב הבא הינו התחקור.
ההמלצה החמה של כותב הספר היא לקיים את התחקור כארוחת צהריים. יגדיל את כמות המשתתפים התצפית, יחסוך זמן לכל מי שהחליט אכן להשתתף, ויבטיח אווירה נעימה.
מטרת התחקור:
     א. להסכים על בעיות השימושיות המשמעותיות ביותר כפי שעלו במבדקים.
     ב. להחליט, על בסיס הרשימה דנן, מהן בעיות השימושיות שיטופלו (עד מפגש המבדקים בחודש הבא).

הנחות היסוד בעת התחקור הנן:

מומלץ לנהל את התחקור בהתאם למתווה הבא:
    א. לבקש מכל אחד שירשום את כלל הבעיות ששם אליהן לב. לבקש תעדוף של 3 בעיות.
    ב. לקיים הצבעה לגבי רשימת הבעיות שתטופל על סמך התעדופים.

לאחר התחקור יש להפיק דוח קצר הכולל:
    א. תיאור מה שנבדק.
    ב. תיאור המשימות שבוצעו.
    ג. רשימת הבעיות שהוחלט לטפל בהן.

טיפים לשיפורים:
    - מינימום שינוי. כל שינוי משמעותי ייצר בעיות שימושיות חדשות (ויגזול יותר משאבים).
    - עדיף להפחית דברים מהמסך/חלון. יש להשתדל לעולם לא להוסיף שכן מרע את השימושיות.
ולמרות זאת, לא תמיד השיפורים מתבצעים – מכל הסיבות הארגוניות (קשה לנהל שינויים, דברים דחופים יותר צפים) ומסיבות מחשוביות (השינויים מסתברים כקשים למימוש).
אך למרות הכול- לא להתייאש. ניתן לשפר, וכדאי. אל תוותרו.

כמה פעמים שמענו על החיה הזאת שנקראת BI וידענו שמשתמשים בה בארגונים גדולים (או קטנים) ושהיא הופכת את החיים להרבה יותר יעילים ואפקטיביים בכל הקשור לקבלת החלטות ניהוליות ?
יופי...אז שמענו... אבל באמת הבנו מה היא עושה ?

אל תרגישו רע, גם אני עדיין לא השכלתי להבין לעומק את המערכת הזאת, מה היא עושה ואיך בדיוק היא מייעלת את הביצועים העסקיים בארגון (כבר נשמע מורכב) ולכן החלטתי לכתוב את מאמר זה מתוך "כאב חד ועמוק מעמקי נשמתי" (הערת שוליים: אין צורך להזיל דמעה).
נתחיל בהגדרות (חייבים קצת, בשביל הפרוטוקול):
 Business intelligence (בינה/תובנה עסקית) בא לציין סוג של מערכות מידע, שמטרתן להציג לפני דרג מקבלי ההחלטות בארגון, מידע שיאפשר להם לקבל החלטות עסקיות טובות יותר, להעריך סיכונים וסיכויים(Risk Management) , לאתר מוקדי רווח והפסד, לעקוב אחרי השקעות ועוד. יש שרואים במונח BI  יותר "סביבה" ותרבות ניהול, מאשר מערכת מידע מסוימת.
ה- BI, מאפשר גם שיפור היתרון התחרותי העסקי, באמצעות שימוש בניתוח נתונים ובתהליך קבלת ההחלטות בארגון.
הבנתם ?..
אם כן, כל הכבוד וניפרד כאן כידידים...
אם לא, המשיכו לקרוא...
כעת, דמיינו שאתם נוהגים במכונית משוכללת (תתפרעו עם הדמיון), עם לוח מחוונים עשיר, שכל שעון מציג נתון אחר: לחץ אוויר בצמיגים, מרחק ממכוניות בקרבתכם, מזג אוויר, הטמפרטורה במנוע, מצב המים והשמן, מהירות נוכחית וממוצעת ועוד. בעודכם נוהגים, עליכם לשים לב גם לתנועת המכוניות שלידכם ולתנאי הדרך. המכונית שאתם נוסעים בה היא אולי הכי משוכללת, אבל עד כמה תצליחו באמת לתפעל אותה ולהבין את שלל הנתונים שמופיעים על הצגים השונים, תוך כדי נסיעה, מבלי להסתכן בתאונה ?
כמו שניתן להסיק, המכונית המתוארת היא הארגון שלכם ולוח המחוונים הוא שלל המידע והנתונים שהארגון שלכם מייצר מדי יום. ואומנם, בארגון אנחנו לא מסתכנים בחיים או מוות כמו בתאונה, אך עם זאת אחד ממאפייני העידן הנוכחי הוא הצורך בקבלת החלטות וניהול הארגון, תוך לקיחה בחשבון של נתונים רבים בנקודת זמן. ממש בנקודה זו, נכנסת לתמונה הבינה העסקית (זוכרים ? החיה המוזרה הזאת שכולם מדברים עליה ?), כאמצעי לניהול הידע בארגון:

נתונים    >         מידע      >        תובנה/ ידע        >       פעולה

הבינה העסקית, משרתת שתי מטרות עיקריות: מדידת הבריאות הפיננסית והתפקודית של העסק (דוחות, התרעות, כלי תחקור, מדדי ביצוע ולוחות שעונים) והסדרת פעילות הארגון, ע"י העברת מידע דו כיוונית עם מערכות תפעולית.
בנוסף, הבינה העסקית - הינה התוצאה הרצויה המתקבלת, לאחר שימוש במודלים אנליטיים תוך ביצוע ניתוח מדעי של נתונים קיימים, על מנת לנתח את דרך הפעולה הרצויה על פי ניסיון עבר.
מטרתה יכולה להיות התוויית דרך או אסטרטגיה עסקית של העסק עצמו ועד להתנהלות שיווקית מול לקוח במטרה להגדיל רווחים או מעגל לקוחות, וכד'.

אז איך בדיוק הבינה העסקית מייעלת לנו את החיים ?
מערכת הבינה עסקית מסייעת לנו לבצע שימוש חכם בנתונים שזורמים בתוך הארגון ומחוצה לו, כאשר שימוש חכם בנתונים, יסייע ל: ייעול תהליכים, הגדלת הרווחיות ושימור לקוחות. למעשה, מערכת בינה עסקית נועדה להעניק לכם אמת ארגונית אחת, שתתמוך בכל תהליך קבלת ההחלטות.

כהדגמה לשימוש במערכת ה-,BI נדמיין חברת מוצרי חשמל: לחברה יש שירות לקוחות, אולמות תצוגה, מחלקה לניהול כ"א, שיווק ויחסי ציבור, מכירות, ניהול יחסי לקוחות, פיננסית ועוד. לכל מחלקה כזו מערכת מידע עם הנתונים הספציפיים שלה. מערכת הבינה העסקית יוצרת שילוב של כלל הנתונים מכל המחלקות ומספקת כלי ניתוח ודיווח שיעזרו למנהלים לענות על שאלות, כגון: מי הלקוחות המתאימים ביותר שנוכל לפנות אליהם ולהציע מבצעים מיוחדים? איזה מוצרים נלווים ניתן להעניק במסגרת המבצעים ולמי (בהתאם לפילוחים השונים)? ועוד.

כנ"ל, הצורך ב- BI נולד בשל כמות הנתונים בארגון ואילו אחת השיטות המרכזיות בבינה עסקית והבסיס של BI לשימושי במידע ארגוני היא כריית מידע  ,(Data mining) שהינה ענף של BI, המשתמש באלגוריתמים סטטיסטיים, מתחום הבינה המלאכותית, כדי לבחון ולגלות: מגמות בנתונים וקשרים בין הנתונים וחוקיות, שאינם נגלים בכלים אחרים. כריית הנתונים משמשת לעיתים קרובות לצורך ניבוי של מגמות עתידיות.

פלטפורמת ה- BI, אף מספקת גישה מובנית ליישום אסטרטגיה ארגונית באופן רציף ועקבי המכונה  EPM)  Enterprise Performance Management)  ומאפשרת לארגון לתקשר את האסטרטגיה שלו ולוודא כי התהליכים העסקיים המבוצעים מותאמים לאסטרטגיה.

אילו שימושים יכול הארגון לעשות במערכת בינה עסקית ?

1. ניתוח נתונים – ניתוח כמותי וסטטיסטי של תהליכים בארגון, לפי מדדים מוגדרים (לדוגמא: זמן השלמת תהליך, עלויות תחזוקה, הכנסות התהליך לארגון וכו'). המערכת תבצע סימולציות לגבי כל תהליך במטרה להגיע לתרחיש אופטימאלי לביצוע, אז ניתן ליישם את ההמלצות .
2. מדידה – מדידת ביצועי תהליכים, השווה לרמות הסף (benchmarking) ובדיקה עד כמה הארגון קרוב ליעדים שהציב לעצמו.
3. שיתוף נתונים – מסוגלות לשתף מערכות אחרות במידע ואף לשאוב מהן מידע חיוני (דו כיווני).
4. ניהול מידע ארגוני – תוצאות וניתוח של נתונים, משמשים את מערכת הבינה העסקית הארגונית, כמקור עיקרי לשימור הידע בארגון – פלחי לקוחות, נתוני תהליכים, אפקטיביות, אסטרטגיות וכו'.
5. עיבוד אנליטי מקוון (OLAP) – כיוון שהמידע במערכות הארגון משתנה בקצב מהיר, העיבוד המקוון מאפשר לענות בצורה מהירה על שאלות מורכבות (רב-ממדיות) בתחום החיזוי, מכירות, תקציב, שיווק, תחזוקה וכו'.

מי קהל היעד של הבינה העסקית ?

הבינה העסקית יכולה ואמורה לספק מענה לסוגים שונים של משתמשים, כגון:
1. מנהלים בכירים - המתמקדים בכלל הארגון, אמורים לקבל את הנתונים בצורה גרפית כללית. אם המנהל רואה שמשהו אינו מתנהל כשורה (צבוע באדום) הוא אמור לדעת היכן למצוא את המענה, לתחקר את הנתונים ולרדת לשורש העניין.
2. מקבלי החלטות - ממוקדים לרוב בפן אחד של הפעילות (פיננסיים, ייצור, שיווק ומכירות) ולכן מעוניינים לצפות בנתונים ממוקדים על פי נושא/נישה.
3. עובדי מידע - אחראיים על הנפקת הדו"חות שמתקבלים מתוך המערכת.
4. עובדי הקו הראשון - עובדים שהמערכת שקופה להם. לדוגמא: נציגי שירות המציעים הצעות ללקוחות, על סמך סיכום הנתונים שמוצגים להם על המסך, זאת בעקבות ניתוח פרטי ומאפייני הלקוח שנעשים מאחורי הקלעים.
5. אנליסטים - המבצעים ניתוחים מעמיקים וניזונים מהנתונים ומשתמשים בהם במערכות משלהם.

לסיכום:
Bi/בינה עסקית/תבונה עסקית- כלי חשוב ויעיל המאפשר למקבלי ההחלטות בארגון (לא רק) להחליט מה, איך, מתי, כמה ולמה ולשפר את הביצועים הארגוניים.
אני למדתי דבר או שניים על BI ואתם ?

הכירו את InfoPath 2010 !
כלי משלים לSharePoint, לבניית טפסים אלקטרוניים בקלות וביעילות.

InfoPath 2010 הוא כלי ליצירת טפסים ואיסוף נתונים המסייע לארגונים לייעל תהליכים עסקיים. הכלי מאפשר לבנות ולעצב בקלות ובמהירות טפסים אלקטרוניים מתוחכמים ומעוצבים לשם איסוף נתונים בצורה מהירה ויעילה, וכל זאת מבלי לכתוב קוד (מפתחים יכולים גם ליצור טפסים מתקדמים, כולל יישומים מורכבים ורצפי תהליכי עבודה, תוך שימוש מועט בקוד או ללא קוד כלל). 
 InfoPath 2010 משמש בין היתר גם ככלי משלים בסביבת SharePoint. על מנת להפעיל את טפסי ה- InfoPath דרך ה- SharePoint צריך להפעיל את השירות InfoPath form services.

יכולות ושימושיות:
ל- InfoPath 2010 ממשק משתמש פשוט לבניית ולעיצוב טפסים. רצועת הכלים החדשה, הToolbar and Ribbon-, שלInfoPath 2010 , מהווה ממשק משתמש ידידותי ונוח:
 זאת על ידי הצגת הפקודות השונות במבנה של כרטיסיות, המאורגנות לפי משימות הקשורות לפעילות מסוימת.

באמצעות הInfo path  המשתמש יכול לבחור להשתמש בתבנית קיימת או ליצור טופס חדש, ובטופס עצמו:

·         להוסיף ולערוך שדות

·         לקבוע את מבנה ועיצוב הטופס

·         להוסיף פקדים מסוגים שונים (חיבור לרשימות, לחצני בחירה שונים, קישוריות ועוד)

אפשרות חדשה בגרסת 2010 הינה האפשרות להשתמש ברשימת SharePoint  כבסיס לטופס. כך למשל, בעת הוספת או עריכת פריט לרשימה יופיע טופס מעוצב ומותאם לצרכינו.
על מנת לערוך  את טופס הזנת הרשימה  יש להקליק על הכפתור "customize list" אשר נמצא תחת תפריט "list" .

אפשרות חשובה נוספת הניתנת בעריכת טופס הזנת פריט לרשימה ב Info path היא האפשרות להוספת רשימות תלויות בתוך הרשימה. לדוגמא, ברשימת אנשי קשר בחירת מדינה מסוימת בעמודת "מדינה" תוביל לכך שיופיעו שמות ערים המתאימים למדינה שנבחרה בעמודת "ערים".

פעולות נוספות שניתן לבצע על טפסים ב Sharepoint:

1. ייצור מספר תצוגות טופס שונות לטופס מבוסס רשימה.

2. ייצור כללים לאימות נתונים.

3. ייצור מסננים שונים בהצגה באתר SharePoint

4. פרסום הטופס המוכן באתר SharePoint בלחיצת כפתור (One-click publishing) כיום, אין צורך לבצע סדרת פעולות על מנת לבצע פעולות עריכה על טופס קיים. בעזרת כפתור הפרסום המיידי ניתן בלחיצה אחת להוציא טופס לעריכה, וכן לפרסם אותו מחדש.

   
      איחסון הטופס והצגתו ב  Sharepoint מתבצע ב 3 דרכים:

1. הטפסים מאוחסנים בספריית מסמכים.

2. נתוני הטפסים המוזנים מאוחסנים בתוך רשימה.

3. הטופס מוצג באתר באמצעות Webpart- בעזרתForm Webpart  מובנה, וללא שימוש בקוד (בגרסת 2007 פעולה זו דרשה כתיבת קוד ב Visual Studio).

עוד חשוב לדעת:
 ניתן להשתמש בטפסים שנבנו ב 2010InfoPath  גם מחוץ ל SharePoint: בדפים באתרי אינטרנט, כדפים לפרסום בדפדפנים, וגם כטפסים לשליחה באימייל (Outlook) כאשר ניתן למלא אותם גם באמצעות  תוכנה הנמצאת בצד המשתמש (filler). כל הנתונים מתוך הטופס מתעדכנים בתוך Database שהוקם למטרה זו.

המידע נאסף מסקירת מסמכים ומדריכים טכניים באתר הרשמי של חברת מיקרוסופט -  כאן

אתר שימושי בנושא UI עם מגוון חומרים מקצועיים וכלים לעיצוב אתרים ולא רק...

לצפייה

מאמר מזווית אחרת על 4 רמות של ניהול ידע: 1) ניהול ידע פנים ארגוני 2) ניהול ידע להרחבת הידע הפנים ארגוני על המתבסס בחוץ 3) תיווך ידע 4) בניית היכולת לפתח ידע לבד ודרך שותפים. בהחלט זוית אחרת, בהחלט שווה קריאה.

לצפייה 

לצפייה 

כנסים בחו"ל

שם האירוע: 12th International Conference on Knowledge Management and Knowledge Technologies
מיקום האירוע: , Messe Congress Graz, Graz, Austria
תאריכים: 5-7Sep 2012
פרטים נוספים: http://www.gurteen.com/gurteen/gurteen.nsf/id/i-know-2012
 

כנסים בישראל

שם האירוע: פורום ניהול הידע בנושא ויקיפדיה ווויקי
תאריכים:  10.7.12 בין השעות 13:30-16:30
מיקום: המפגש ייערך ברעננה, רח' זרחין  13 בחברת LIVEPERSON
פרטים נוספים: מרצה מרכזי- מר דוד שי, הבירוקרט הראשון של ויקיפדיה העברית ואחד מעורכיה הראשיים.


שם האירוע: פורום KMI בנושא תהליכי עבודה בניהול ידע.
תאריכים: 12.7.12
מיקום: מלון שרתון, תל אביב (רח' הירקון 115, תל אביב)