ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יוני 2002 - מהדורה מס' 33
גיליון יוני 2002 - מהדורה מס' 33
גיליון:
חדשות: P2P Collaboration

החודש התבשרנו על תוכנה מסוג חדש לניהול ידעהמאפשרת שיתוף מאחד לאחד (Peer to Peer Collaboration ) מעל מערכות מחשב קיימות וחדשות. החלוץ הראשון נקרא Presence-AR מבית Advanced Reality . התוכנהאו יותר נכוןפלטפורמת מחשובמאפשרת למפתחי תוכנה להוסיף נדבך של שיתוף ידע P2P ללא שינוי בקוד התוכנה הקיים. השקיפות מתאפשרת ע"י השתלבות ברמת הנתונים הגולמייםתוך הוספת האלמנטים הקלאסיים של שיתוף. תכונות מעניינות נלוות כוללות הצפנהקישור לתחנות קצה שונות (Browserטלפון סלולאריPDA) ועודשיתוף אנשים הנמצאים במקומות שונים בעולם (ולכן בתחומי זמן שונים) ועוד.

אין ספקשסוג כזה של תוכנה הנו חשוב ונדרש. השיתוף הטבעי ביותר הנו על מערכות המידע הקיימותבהם ממילא אנו פעילים. ההצלחהכמו במקרים רבים אחריםתלויה במימוש. ימים יגידו.


ישנם סוגים שונים של תכנים אותם אנו מנהלים במסגרת מערכות ניהול הידע. כאשר אנו מדמיינים בעיני רוחנו מערכת ניהול ידע, בדרך כלל עולות בעיני רוחנו דוגמאות של תובנות (Insights) שהתגלו בארגון ורק מומחה אחד, ותיק ומיוחד, זוכר במה מדובר. פיסות ידע אלו, מהוות את הזיכרון הארגוני והן פסגת הידע אותה אנו מבקשים לנהל. למרות זאת, בבואנו לנהל את הידע בארגון, אנו מגלים ברוב המקרים שהידע אותו אנו מנהלים פשוט יותר, בסיסי הרבה יותר. אין זה מפתיע, שכן אין טעם לנהל תובנות (ה"פנטהאוז" של הידע) אם אין אנו מנהלים את התכנים הבסיסיים ("קומות היסוד").

ועם זאת, ישנם מקרים בו כן יש לנהל את התובנות עצמן. דוגמא לכך, החוזרת בכל ארגון, הנו הידע הנלמד ו/או נאסף בעת פעולת התחקיר. לא משנה מתי הידע נלמד, השאלה המרכזית הנה איך לארגנו כדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש אפקטיבי חוזר.

להלן מספר עקרונות חשובים להקמת מאגר ידע של תובנות:

א.      כל פריט ידע יקוטלג לפי מספר מאפיינים ארגוניים שהוגדרו מראש. באופן זה יקל על המחפש לאתר פריטי ידע רלוונטיים. באופן זה יקל על הארגון לבצע תהליך של Push של המלצות לידע שיכול להיות רלוונטיים במקרים דומים עתידיים.

ב.      לכל פריט ידע יוצמד תג של מחברו ובמידת הקיים של מסמך מלווה. מאגר תובנות מכיל עפ"י רוב Highlights, השורה התחתונה. האדם שמאחורי הידע הנו חשוב, גם ברמת ה- Credit, וגם ברמת השלמת הידע החסר שלא יוצג בתובנה.

ג.       כל פריט "מועמד" למאגר ייבחן אל מול לקריטריונים מוגדרים (תהליך סינון):

=    הפריט אינו טריוויאלי (לדוגמא: מומלץ לשלב לקוחות בתהליך) אלא בעל ערך מוסף ממשי.

=    הפריט מוסכם ואינו מעורר חילוקי דעות.

=    הפריט מעשי, וניתן לעשות בו שימוש (לדוגמא: במקום לכתוב "קשה לעולים שבאו מאתיופיה להבין משמעות של זמן", עדיף לתת תובנה המלמדת התנסות מעשית עם מושגי הזמן).

ד.      תוגדרנה שיטות עבודה לשילוב פרטי המאגר בתהליכי עבודה בהם נדרש הידע (התנעת פרויקט חדש, תקלות ועוד). תוגדרנה שיטות עבודה לאיסוף תכנים חדשים ובחינת עדכניותם של הקיימים. כל  פריט חדש יצורף עם תאריך לבחינת תוקפו ועדכניותו.

 

מאגר ידע של תובנות הוא בדרך כלל ה"קצפת" של ניהול הידע. בנו אותו ברגישות ובחוכמה!

אחד ממרכיבי פרוייקט מכל סוג שהוא ובכללם פרוייקט ניהול ידע, הם המדדים. חשיבותם נובעת מהצורך להציג ROI (Return of Investment). המדדים מתחלקים לסוגים שונים כגון: מדדי איכות, מדדי כמות/פעילות, מדדי תוצאה.

הגדרת המדדים אינה משימה קלה, יש את המצדדים במהימנות המדדים ויש  המתנגדים להם.

ניקח לדוגמה את מדדי הכמות, פעמים רבות אנו נדרשים לשאלת משמעותה של מדידת השימוש במאגר ידע.

המצדדים במדידה יאמרו שמדידת רמת השימוש במאגר ידע חשובה מהסיבות הבאות:

=    לצורך בחינה של התהליך עצמו – מסייע לדעת האם התהליך שהגדרנו אכן ישים ומעודד שימוש במאגר;

=    כרכיב במדידת ה ROI, מדידת החזר ההשקעה מורכבת ממספר מדדים שאחד מהם יכול להיות רמת השימוש במאגר כדוגמה למדד כמותי;

=    כמדד לתגמולים – מתוך מדד זה ניתן לדעת את מי יש לתגמל, מי תרם יותר למאגר;

=    ככלי ניהולי לעידוד השימוש – המדידה גורמת לעובדים לעשות שימוש במאגר מתוך הידיעה שהם נמדדים על כך.

למקטרגים לעומת זאת הסתייגויות משלהם:

=    צפייה בפריט ידע מתוך המאגר אינה מעידה בהכרח על טיבו אלא יכולה להצביע על כך שכותרתו הייתה מוצלחת. כלומר ייתכן מצב שבו מספר הפעמים שפריט מסוים נצפה היה קטן, אולם הערך המוסף שהשימוש בפריט הזה  תרם היה גבוה הרבה יותר מזה של פריט עם מספר צפיות גבוה יותר.

=    מדד לתגמול – תגמול עובדים ע"פ מספר הצפיות בפריטים שכל אחד תרם  אינו מדד מהימן. מדידה כזו עלולה לגרום לכך שכל אחד יכנס לפריטים שלו ע"מ להגדיל את מספר  הצפיות. ניתן כמובן לעקוף זאת ע"י מדידת מספר הצפיות בפריט למעט תורם הפריט עצמו אולם אז עלול להתפתח מסחר וכל אחד יבקש מחבריו להיכנס לפריטים שלו.

מכאן יוצא בסופו של דבר מנהל הידע מקדיש לא מעט מזמנו ליצירת אמצעי בקרה למדדים במקום לעסוק בניהול הידע.

אם נסתכל על המדדים מנקודת מבט אחרת ניווכח ביתרון נוסף חשוב לא פחות למדידת כמות השימוש במאגר הידע. נקודת מבט זו מתייחסת לצרכני המידע ולאו דווקא לספקי המידע.

מניסויים שנערכו התברר כי עצם מדידת כמות השימוש מרגילה את צרכני המידע לעשות שימוש במאגר הידע. כלומר למעשה השינוי התרבותי בא כתוצאה מהמדידה. צרכני המידע נכנסים תחילה למאגר בשל מדידת השימוש במאגר, אולם בדרך זו מתרגלים להיכנס למאגר הידע ומתחילים לעשות בו שימוש שיתן ערך מוסף מוכוון תוכן וצורך.

לסיכום, זוהי עוד דרך משלימה להתמודדות עם הבעיה הקשה – איך לגרום לאנשים לשתף ידע ולעשות שימוש במאגרי ידע, דרך המעודדת שינוי בהרגלי עבודה ותרבות.

אני בהחלט מסכימה לגישה של צמיחת הפורטל הארגוני מאתר האינטראנט.

זו גישה נכונה להגיע צעד אחר צעד לפורטל ע"י הרחבת הקייםבמקום לזרוק הכל ולהתחיל מבראשית

בדרך זו ניתן לפתח את פורטל הארגוני בפרק זמן מהיר יותרצעד אחר צעדבעלות קטנה יותרוכמובן שקל יותר להטמיע בארגון כלי מוכר.

בברכה

דינה סילפין.

אם גם לכם יש תגובה- נא שלחו ונשמח לפרסם.


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


אחד מתתי עולמות ניהול הידע קשור לניהול תכנים: Content Management. העוסק בניהול התוכןנתקל ודאי לא פעם בשלושה מושגים קשורים:

· Content Management Systemלהלן CMS.

· Enterprise Content Managementלהלן ECM.

· WEB Content Managementלהלן WCM.

לכאורהשלושת המושגים נראים נרדפים זה לזהאך לא כן הדבר: הראשוןה- CMS מייצג את המשפחה הכוללת של פתרונות לניהול תכנים. משפחה זו כוללת שתי תת-משפחות;

ה- ECM לניהול תכנים פנים ארגוניים.

ה- WCM לניהול תכנים המוכוונים לקהל הרחב (עולם האינטרנט).

הפתרונות המוצעים לשני סוגי הצרכים חופפים באופן חלקי בלבד. ECM למשלמתמודדים עם מקורות רבים של תכנים הבאים בתצורות וטכנולוגיות שונותויש לדעת לכוללם יחד. WCM לעומתםשמים דגש על תהליך WORKFLOW של אישור תכנים קפדני לפני הכרתו ברבים.

לפני רכישה של כל טכנולוגיה תומכת מומלץ לבחון את הצורך העיקריולהתמקד בפתרונות ייעודיים למשפחה האמורה בלבד. ישנם כמובן אלו שעושים גם וגם (ובדרך כלל גם מספקים קפה) אך עלותם גבוהה למדיאו לחילופיןרמת הפתרון בכל משפחהטובה פחות.

לשימושכם.


"KM must be ridiculous to use". -- Carla O'dellAPQC

והכוונה- כדי שזה יצליחזה צריך להיות פשוט מאד לשימוש עד כדי מגוחך.


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135