ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון מאי 2001 - מהדורה מס' 20
גיליון מאי 2001 - מהדורה מס' 20
גיליון:

לאחר תקופה ארוכהבה נתנו הפתרונות הטכנולוגיים שהוצגו לניהול ידעפתרון לצורך מוגדר בלבדפורץ שוק התוכנות לפורטלים ארגוניים- EIP (Enterprise Information Portals) למרכז הבמה. מחודש לחודש מתרבים השחקניםמחודש לחודש מתרבות הרכישות והמיזוגים בין החברות (החודש KMS לדוגמא רכשה את Raging Knowledge). מהיבטי ניהול הידעאכן יש פה מענה לצורך גדול. מצד התוכנותיש עוד מקום להבשיל ברמת הפתרונות והיקפם. השורה התחתונהעל פי האנליסטיםהנה בכל מקרה מרשימה למדי: צופים בשנת 2002 הוצאות בארגונים בנושא EIP בסך 14000000 דולר (ארבעה עשר מיליארד). לא רע.


(ברוח ספירת העומר)

מתוך הספר: ה"לקסוס" ועץ הזית; הגלובליזציה- מבט אל עולם משתנה.

הספר הוא רב מכר מאת תומס פרידמן, הפורש באמצעות סיפורים ודוגמאות מבט אל העולם הגלובלי החדש, הצומח באופן מהיר, דינמי ופתוח לאחר תום עידן המלחמה הקרה.   

נושא הספר הנו מציאת האיזון הנכון בין ה"לקסוס" לזית, כלומר בין ההתחברות אל העולם הגלובלי החדש ובין שימור ההיבטים התרבותיים, החברתייים והמסורתיים של כל מדינה ומדינה.

הפרק העוסק בחשיבות ניהול הידע מעביר אותנו מעולם שבו נמדד עושרן של המדינות על פי כמות השטח אותן הן תופסות, לעום בו נמדד העושר על פי האופן שהמדינה צוברת ידע ומשיגה שיתוף בידע זה לצורך קצירתו. על פי הספר, המדינות שירדו הן אלו שידעו איך לנהל את ההון האינטלקטואלי שלהן.

הספר מבחין בין שני נושאים קשורים: הרישות (אותה הוא מכנה "חיווט") ו הידע. החיווט הנה תנאי הכרחי, אך לא מספק לניהול אפקטיבי של הידע. השאלה העיקרית הנה מה השימוש שעושים ברישות זה.

הספר עובר מדיון על מדינות לדיון בחברות וארגונים. לדוגמא, הוא מצטט את מה שנאמר בעבר על סימנס, חברה עשירה ומרושתת היטב, שלא השכילה (לפחות בעת כתיבת הדברים) לנהל כהלכה את הידע שצברה. אמר עליה אחד מיועציה: "אילו סימנס ידעה מה שסימנס יודעת, היא היתה חברה עשירה"…

הספר ממשיך ומביא דוגמאות מחברות נוספות. זו לא חוכמה לעסוק בידע, כך טוען, בחברת ידע. המעניין הוא לראות עיסוק זה דווקא בחברות שתחום מחייתן רחוק מכך. הוא מביא דוגמאות מעולם הנפט, עולם של קידוחים, אסדות ולכלוך רב. הוא מצטט חברת נפט שהגדירה את עצמה כחברת למידה. למידה, הוא תמה? אכן חברת למידה. היום, עם התמעטות המקורות, גובר הצורך בפתרונות יצירתיים לצורך איתור מקורות נפט וקידוחם. חברות היכולות לנהל באופן מסודר את הידע שצברו בקידוחים אחרים, ולהשליך פתרונות מבעיה לבעיה דומה, מקבלות יתרון משמעותי בשוק תחרותי זה. המשרדים הראשיים של החברה עוסקים באיסוף הידע, שימורו ושימוש חוזר בו.

סממן מרכזי לשינוי בחשיבה בה לידי ביטוי בקיומו של  מנהל מערכות המידע (ה- CIO) וברמת חשיבותו בארגון. לא רחוק היום, שבכל מדינה יהיה שר "מידע". תפקידו יהיה סיוע לאותה ארץ בהבנה מה היא יודעת, ובתובנה שהיא אכן קוצרת את הידע שלה באופן היעיל ביותר.

 

מומלץ לקריאה, ולא רק בגין פרק זה.

כבר  שנים שאנחנו מתעדים. מתעדים כל מערכת הנדסית אותה מפתחים, כל תכנה אותה כותבים. עוד לפני שידענו שצריך לנהל את הידע, ידענו לחנך לתיעוד. אם לא נתעד, איך נתחזק? שאלנו.

האמנם אנו מתעדים חכם? האם משרת תיעוד זה באמת ובתמים את התוכניתן (או כל בעל מקצוע אחר) בבואו אחר שנתיים לעשות שינויים?

קל לבחון את רמת התיעוד בדיעבד: האם אכן המתחזק הצליח להבין היטב את המודולים? האם נדרש הסבר משלים בעל פה כדי להבינו? האם נדרש לדלות את המפתח המקורי בעצמו לקבלת טיפים והצבעה על מוקשים?

ברוב המקרים התשובה לא תניח את דעתנו. הסיבה לכך פשוטה. ברוב המקרים מתעדים את הברור. מתעדים את הידוע. מתעדים את ה- Streight Forward. לא מסבירים מדוע שורה מסויימת כתובה כמו שהיא אחרי הרבה דם, יזע ודמעות.

מכניזם פשוט יכול לסייע בנושא. על מנהל הפרוייקט לבחון לא רק את קיומו של התיעוד. עליו לשאול את המפתחים מספר שאלות:

·        היכן נתקלת בבעיות חריגות?

·        היכן התעכבת יותר מהמצופה?

·        איפה היו טריקים מעניינים לעקוף בעיות?

שאלות אלו ודומות להן מצביעות על מקומות ונושאים המחייבים תיעוד ייחודי.

מאד פשוט. הכל מתחיל ומסתיים במודעות.

האתר מכיל כתבות ומאמרים שונים בנושא ניהול ידע כגון "האם על החברה שלך למנות CKO?"ראיונות עם הוגי דעות לא קונונציונליים כמו Paul Strassmann המחבר של Knowledge Strategist. נוסף על כך יש באתר גם case stady והפניות לאתרים נוספים בנושא ניהול הידע.

צפיה מהנה!


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


Groupware אחד המושגים הראשונים בעולם ניהול הידע בהקשר תוכנה. ליתר דיוק, המושג הוכר לפני שמישהו כלל חלם על מושג ניהול הידע עצמו בעולם המחשובי. תחת הכותרת של Groupware נמכרו תוכנות שיתוף שמטרתן לגרום לפרט לשתף מידע נתונים וידע בקרב קבוצה.
עם הזמן המושג לא דעך אלא שינה פניו ברוח החדשנות. היום תוכנות אלו הן כבר תשתית ברורה מאליה והמונח החדש הנו: collaboration tools . הטכנולוגיה התקדמה דואר אלקטרוני וניהול מסמכים כבר ברור מאליו והכלים החדשניים עוסקים בשיתוף ידע בין קבוצת אנשים במגוון תחומים לרבות קהילות מומחים וידע

ציטוט: ציטוט- Saadi

"Whoever acquires knowledge and does not practice it resembles he who plows his land and leaves it unsown."

--Saadi


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135