מעטים יודעים, אך Daniel Goleman שכתב את הספר שזכה להפוך ל- Best Seller כתב עוד 12 ספרים בנושאים הקשורים ברגש ובמנהיגות. ספרו זה, Focus: The hidden driver of excellence, פורסם בשנת 2013, ואין ספק שהוא נבנה על אותם יסודות של רגש ומנהיגות, אך לא רק. הספר עוסק בהרבה היבטים קוגניטיביים שכליים ושילובם עם הרגש באיזון עדין ליצירת אותו קשב (Attention) ואותו מיקוד המאפשרים לנו להצליח יותר בחיים האישיים ובעסקים.
|
מפת הספר:
|
וידוי קטן: הספר כולל עיסוק בכל הנושאים לעיל, אולם לקח זמן לעבד את הנושאים ולארגנם כמפורט כאן. הספר בהחלט מעורר למחשבה, וכן גם לשיפורים עצמים שאנו יכולים לבצע, ואולי בזכותם גם לשפר את הקשב, את יכולת הלמידה, ואת יכולת ההצלחה בפועל. כדאי לקרוא וליישם.
|
מיקוד
למידה דורשת מאתינו מיקוד. בכך אין חדש. אולם, כך מתברר ממחקרים, יכולתנו להתמקד, תוך התעלמות מדברים המסיחים את דעתנו, הינה גורם שלא רק מנבא את יכולתנו ללמוד, אלא הוא בפני עצמו גורם מנבא להצלחתנו כבוגרים במדדים של רווחה (well being) על מגוון היבטיו.
מיקוד (Focus) הוא למעשה קשב סלקטיבי (Selective Attention). היכולת שלנו להסב את הקשב שלנו לדבר אחד ולא למשנהו. לכן, ניתן לבחון את המיקוד והקשב במשולב.ובהמשך הספר והסיכום, אלו משמשים בערבוביה.
קשב אינו מצרך כה פשוט וקל להשגה בימינו. העולם מסביבנו ובתוכנו רועש, ואנו חווים שני סוגים של היסח דעת: חושי ורגשי, החושים שלנו ממשיכים לעבוד כל הזמן, ומוחנו מסייע בידינו שלא להתייחס אל כולם בכל מצב. למשל- אם ניתן דעתנו, הרי שבכל רגע נתון לשוננו נוגעת בחך העליון. ובכל זאת, אנו מצליחים שלא לעסוק או אפילו לתפוס שאנו חשים את הלשון, לפחות לא בכל רגע.
יותר קשה להתעלם מהסחים רגשיים. הסחים אלו יכולים לנבוע ממעבר ליד בית קפה אהוב, או לחילופין ממועקה ממשהו המטריד אותנו; משהו שנאמר לנו אפילו אתמול, ועדיין אנו הופכים והופכים בו.
היכולת שלנו להתמקד מחייבת אותנו לכוונן את עצמנו ולהצליח להיות חסינים בפני הסחים אלו. ככל שאנו מצליחים להתמקד יותר, כך מוחנו מצליח טוב יותר לחבר מידע בו אנו נתקלים כעת, בכזה שכבר קיים אצלנו ולפתח קשרים בין הנוירונים, וכך לשפר את אפקטיביות הלמידה.
האתגר של מיקוד וקשב הינו יותר מורכב משהיינו חושבים, היות ומדובר במשאב מוגבל. אנו יכולים להתמקד במספר מוגבל של דברים בו זמנית. בשנות החמישים לימדו אותנו את מפר הקסם שבע (2-+7), אולם כפי הנראה מספר זה אופטימי, וכנראה שאנו יכולים להתמקד בכ-ארבעה נושאים שונים, ובתת נושאים הקשורים אליהם.
החדשות הטובות הינן שניתן לאמן את מוחנו ולשפר את יכולת המיקוד והקשב הסלקטיבי; למשל- על ידי פיתוח עיקשות בהשגת מטרות והתעלמות מהסחים בדרך.
חדשות טובות נוספות הינן שכדאי. לא רק בגלל יכולת הלימוד וההצלחה האובייקטיביים שנשפר, אלא, היות שמיקודמסייעים לזרימה (flow) וזרימה, מקרבת אותנו למצב רוח טוב ולתחושת אושר.
חזרה
|
קשה מעלה ומטה
אלו שנחשפו לתורתו של Kahneman, חתן פרס נובל, ולתורות נוספות בתחום הקוגניציה, מכירים את תפיסת שתי רמות החשיבה, מה ש- Kahneman מכנה: system one & system two *.
System one, המכונה כאן bottom-up הינו מסלול חשיבה מהיר, מקבילי ואינטואיטיבי. זוהי הרמה הראשונה, בזכותה אנו מגיבים נכון לעשות הסחים בשנייה. זו רמה מהירה, הפועלת מהר ומנהלת עבורנו את השגרה ואת המודלים המנטאליים שלנו, אולם יש לה גם חסרונות. היא מוגבלת ונוטה לפזיזות ושגיאות.
System two, המכונה גם top-down מייצג את מסלול החשיבה האיטי והשקול. זו הרמה השנייה הנכנסת לפעולה כאשר מוחנו מחליט שלא נכון לפתור סוגיה ברמה הראשונה. היא מייצגת את שיקול הדעת והשליטה העצמית, וכן את תהליך הלמידה. מובן שגם לה חסרונות, העיקרי שבהם, הינו מוגבלותה בקצב וכמות.
באופן טבעי קשב ומיקוד קשורים ב system two.
באופן מפתיע, ישנן פעולות שאם נבצע תוך כדי חשיבה עליהן (ריצה או נגינה בפסנתר), יש מקרים ונפגע בביצוענו, במקום לשפרם. היכולת של מוחנו לפעול, לעיתים ללא הסבר, אפילו לנו, איך ולמה הוא פועל, מסייעים לפעולה המהירה או הנכונה. דוגמא ידועה המוזכרת בספר היא סיפורה של רצה במשחקי האולימפיאדה בלונדון 2012, שהפסידה.כך את המדליה.
קשב ומיקוד הם משאב מוגבל; ניסיון לעודף קשב ומיקוד, משיג, פעמים רבות תוצאה הפוכה.
למעלה כבר צוין שקשב ומיקוד הם גורם מנבא להצלחה.
כאן אנו רואים כי גם ההיפך הוא הנכון,
המתכון להצלחה מורכב יותר. צריך קשב ומיקוד...אולם צריך גם את ההיפך- צריך גם זמנים בהם המוח לכאורה לא עובד, ולא קשוב לבעיות/אתגרים. דווקא אז, פעמים רבות צפות תשובות לשאלות.
* לקריאת סיכום ספרו של Kahneman כל רמות החשיבה: Thinking Fast and Slow.
חזרה
|
נדידת מחשבות
נדידת מחשבות (mind wandering), היא ההפך ממיקוד. היא שייכת לעולם הרגיעה. לכאורה, לא ברור מה מקומו של סעיף "רגיעה" בספר העוסק במיקוד וקשב, ואכן, הספר לא דן בנושא זה לעומקו, אך מכיר בחשיבותו.
כדי להצליח, ובפרט, כדי להצליח במשימות בהם נדרשים תהליכי חשיבה יצירתיים, לא תמיד מספיק להשקיע בטיפוח הקשב הסלקטיבי. פעמים רבות, כך מספרים מומחים, וכך חווים גם אנחנו, הפתרון ה"גאוני" נוחת עלינו, דווקא בשעות בהם לא חשנו שאנו משקיעים בו את מיקודנו: בהליכה על שפת הים, במהלך חופש, או אפילו תוך כדי אמבט חם.
רעיונות אלו צצים גם כאשר אנחנו במשימות של עבודה, אך הלה, בעת ביצוע משימות רוטיניות או כאשר אנו משתעממים.
העניין הוא, שאותם רעיונות, אינם צפים באותה מידת קלות, כאשר אנחנו מבקשים בכך;
יתר על כן, לוחות זמנים צפופים ומתח, נחשבים כ"חונקי" רעיונות ויצירתיות ומרחיקים אותם מאיתנו.
ברגיעה מתחולל תהליך של נדידת מחשבות. תהליך זה הוא שמאפשר למוח לפעול ללא ההנחיה המפורשת מאיתנו, ואולי אפילו ללא המודעות שלנו, אך באופן שהכרחי ליצירתיות ומקדם אותה.
האמירה הנובעת מכאן אינה לוותר על המיקוד.
מה כן?
1. להגדיר יעדים גדולים ברורים, לפרק אותם למטרות קונקרטיות, וברמה הקונקרטית כן לאפשר גם את היצירתיות והחשיבה הפתוחה, כולל גם שעות הפסקה ורגיעה.
2. כדאי להיות מודעים לעצמנו ולזמנים בהם אנחנו קשובים. כדאי ללמוד איך להיות קשובים יותר, אך גם להיות מודעים לאותה נדידת מחשבות, בהם המוח נח מעבודת המיקוד, ופועל באופן אחר.
להתאמן באופן חוזר ונשנה על החזרת המחשבה והמיקוד.
זהירות- יש לזכור שהמוח גם צריך את הרגיעה, ויש לאמנו במידה.
3. כדאי ואפשר לעודד גם נדידת מחשבות לשיפור היצירתיות. איך? על ידי מיקוד מלא אך במשהו מרגיע. הדבר המרגיע יכול להיות נשימות, יכול להיות ריכוז בפרצוף שמח, אך יכול להיות גם חשיבה על רעיון מופשט.
חזרה
|
מודעות עצמית
אחד הכלים לשיפור המיקוד הינו שיפור המודעות העצמית (self awareness).
כדי להבין מהי מודעות עצמית יש להבין כי אנו רואים את עצמנו באור אחר משרואה אותנו זולתנו.
מחקרים מלמדים, שרוב האנשים חושבים שהם נוהגים / מתנהלים/ .. טוב יותר מאשר ממוצע האוכלוסייה (החליפו את הפועל הלא-שלילי כרצונכם).
מודעות עצמית מתייחסת ליכולתנו לראות את עצמנו נכוחה, כפי שהאחר רואה אותנו. להכיר ביכולותינו, אך לראות בה במידה גם את חולשותינו וחסרונותינו.
ועובדה מתמיהה היא, שככל שדרגתנו עולה, כך יורדת המודעות העצמית שלנו; למנהלים יש מודעות עצמית ירודה, ביחס לעובדיהם.
אנו מתקשים לשמוע ביקורת, ואנו מוצאים פעמים רבות הצדקות להתעלם ממנה, אם בכלל תפסנו שזו נאמרה (כאשר היא נאמרת בקול מרגיע- גדלים הסיכויים שאפילו לא נפנים את קיומה).
הבהירות המחשבתית מתחילה בהבנה לגבי מה שאנחנו לא שמים לב אליו, ואפילו לא מודעים לכך. ההבנה המחשבתית, מתחילה בשמיעת האחרים (שכן מצליחים לראות אותנו) והקשבה להם.
מומלץ לבקש משוב; מומלץ לקיים חשיבה קבוצתית (שם שומעים רעיונות ומחשבות שונים משלנו); מומלץ להרחיב את חוג הקשרים מעבר לאלו של אזור הנוחות.
כל אלו יסייעו לקשב סלקטיבי נכון יותר, ויאפשרו מיקוד מחשבתי ראוי.
חזרה
|
שליטה עצמית
כלי נוסף לשיפור המיקוד הינו שיפור השליטה העצמית.
כאשר מחשבותינו נודדות או כאשר יש הסחת דעת, יכולתנו להחליט שעכשיו אנו חוזרים להתמקד תלויה מאד ביכולתנו לשליטה עצמית: הכוח לכוון את המיקוד שלנו בדבר אחד ולהתעלם מדברים אחרים.
כפי שכבר הוזכר בפתיחת הסיכום, ניתוחים סטטיסטיים מלמדים שיכולתו של ילד לשליטה עצמית הינו מדד מנבא להצלחה פיננסית, לבריאות ולרמת (אי) פשיעה. מדד זה מנבא לא פחות טוב תוצאות אלו, ממדדים מוכרים של מעמד חברתי, ביסוס משפחתי או מנת משכל. לגבי הצלחה כלכלית, מתברר שמידת שליטה עצמית כילד הינה מנבא יותר טוב, מהמדדים האחרים (מנת משכל ומעמד חברתי).
שליטה עצמית של הילד, מנבאת גם פרמטרים נוספים של ציונים בבית ספר (כן- יותר מאשר מנת משכל), יכולת התאמה רגשית, מיומנויות תקשורת בין-אישית, תפיסת ביטחון ויכולת הסתגלות.
מוחנו עובד בשתי רמות חשיבה: האיטית ההתנדבותית, והמהירה האינטואיטיבית. מודעות עצמית יכולה לסייע ביכולתנו להבחין כי עזבנו את המערכת האיטית המייצגת את החשיבה הסדורה. זה יכול לקרות וזה קורה לנו, כי כאמור מערכת זו מוגבלת במשאביה.
שליטה עצמית מסייעת לנו לבצע צעדים לחידוש המיקוד וחידוש החשיבה הסדורה.
שליטה זו בחשיבה, הנקראת Executive Function, או Cognitive Control, היא מיומנות נרכשת. ניתן ללמד אותה, וניתן לשפר בזכות כך את יכולת המיקוד.
חזרה
|
אמפתיה
אמפתיה קוגניטיבית (cognitive empathy) היא חוויית האחר. האמפתיה הקוגניטיבית היא היכולת שלנו לקחת את הפרספקטיבה של האחר, להבין את המצב המנטאלי בו הם נמצאים, ותוך שאנחנו מנהלים את רגשותינו אנו, לתת מקום לרגשות האחר. מדובר במיומנות של מערכת החשיבה הסדורה (system two).
מדובר בהבנה; ביכולת להבין כיצד האחר רואה את הדברים וכיצד הוא חושב. בראיה דרך עיני הזולת.
אמירה לא מפתיעה היא שכדי שנוכל לפתח אמפתיה קוגניטיבית כלפי הזולת, עלינו להיות בעלי מודעות עצמית, לדעת מה קורה לנו, ולראות זאת נכוחה.
בצד האמפתיה הקוגניטיבית, ישנה אמפתיה רגשית (emotional empathy): היכולת שלנו להתחבר לתחושות הזולת, ואפילו לחוש בעצמנו חלק מהשמחה או הצער אותו חווה האחר. באופן טבעי מדובר כאן המיומנות של מערכת החשיבה המהירה (system one).
היכולת להשיג אמפתיה רגשית מתקבלת כאשר שני אנשים נמצאים במיקוד משותף, המוביל לסנכרון ביניהם ברמה הפיזית הלא מודעת. סנכרון זה מוביל לתחושה טובה ביניהם.
אמפתיה רגשית היא מיומנות שאנו מפתחים בגיל צעיר מאד (מתחיל בגיל של כשישה חודשים), עוד לפני שאנו מפתחים יכולות חשיבתיות סדורות משמעותיות.
אמפתיה רגשית תלויה בשריר הקשב. היכולת שלנו לכוון עצמנו לתחושות הזולת.
דאגה אמפתית (empathic concern), הבנויה על שני סוגי האמפתיה האחרים, מתבטאת ברצוננו לדאוג לזה שמעורר בקרבנו אמפתיה. בקרב תינוקות היא יכולה להתבטא בכך שכאשר תינוק שומע תינוק אחר בוכה, הוא יכול להצטרף אליו לבכיו; בקרב מבוגרים, היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שאנחנו מזהים שעמית במצוקה או במתח, ורוצים להיחלץ לעזרתו.
דאגה אמפתית כוללת מיזוג של שתי רמות החשיבה. היא כוללת מרכיבים של חוסר נוחות מקשיי הזולת; הערכה עד כמה הזולת חשוב לנו; ובהתאם- החלטה (לא מודעת) על דאגה נגזרת לזולת במצבו.
מכל אלו נובע שלאמפתיה יש מחיר. אמפתיה לזולת יוצרת מתח ואי נוחות, לא רק כאשר המקור נעוץ בנו, אלא גם כאשר מקורו בזולתנו. אך לאמפתיה יש יתרונות. הקשב לזולת משפר את יכולתנו להתמקד הן היחס אליו, אך גם ביחס לעצמנו (מ.ל.).
קיימות כיום תוכניות לבניית האמפתיה ופיתוחה, ואלו ממומשות בעיקר בבתי ספר לרפואה.
העולם כפי הנראה מבין, כי יש אולי מחיר, אך יש בהחלט תמורה.
חזרה
|
נקודות למחשבה
מספר נקודות למחשבה לגבי קשב לעצמנו ולזולת:
1. רגישות בין-תרבותית: רגישות בין תרבותית היא יכולתנו להקשיב ולהבין את התנהגותו אך יותר מכך, את כוונותיו ודפוסיו של הזולת שחי בקוד תרבותי שונה משלנו. היא מבוססת על קשב כפי שתואר בסיכום לעיל.
2. הבדלים בין מעמדות: אנשים קשובים יותר לאלו שהם מעריכים. נובע מכאן שעניים, שנזקקים לאחרים יותר, ואולי אף מעריכים אחרים שאינם במצוקה דומה לשלהם, יותר קשובים מאשר אנשים אמידים. אנשים אמידים, שיכולים לקנות את רוב צרכיהם בכסף, לא נזקקים לאחרים, ולכן קשובים להם פחות.
3. אהבה ואכפתיות: ככל שאנו אוהבים אנשים יותר, כן אנחנו קשובים להם יותר. יש מתאם ישיר בין אהבה וקשב.
4. עיוורון מערכת: פעמים רבות, כאשר ישנן מערכות מורכבות והבנת על, יש לנו תחושת כזב או אשליה של הבנה מעמיקה לכאורה. אשליה זו גורמת לנו להיות עיוורים ולא להקשיב, לא להתמקד, וכמובן להיכשל בהתנהלותינו. המודעות העצמית לעיוורון יכול לסייע בפתרון (מ.ל.).
עיוורון מערכת נוסף מתרחש דווקא כאשר אנחנו מודעים רגשית, והחששות מסיחים את דעתנו ויכולתנו להגיב באופן אפקטיבי. רגשות שליליים, במקרים רבים, מרפים את ידינו ויכולתנו לפעול. הפתרון במקרה זה נעוץ בשליטה העצמית (מ.ל.).
5. תחושות חיוביות ושליליות: תחושות חיוביות מרחיבות את פריסת הקשב, ומאפשרות על כן לשפר את מכלול הקשב והמיקוד. Boyatzis, חוקר שמצוטט בספר, כותב: "אתה צריך מיקוד שלילי כדי לשרוד, אך מיקוד חיובי כדי לשגשג".
6. משחקי מחשב/ וידאו: משחקי מחשב ווידאו, נראה שמשפרים את יכולתנו לריכוז וקשב; את יכולתנו להתעלם מהסחים שבדרך. האם הם מועילים, או מזיקים כפי שנהוג לחשוב? האמת, היא בשני הכיוונים גם יחד. הם מזיקים כי גורמים למתח ודיכאון מה שפוגע בחיים בכלל, ובקשב בפרט. הם מועילים- כי הם מאמנים את שרירי הקשב. איך מתגברים? על ידי משחקים חכמים בהם יש שיתופיות בין אנשים שונים. כך נמנעים מתופעות הלוואי, אך מרוויחים את האימון.
7. מנהיגות: קשב הינו גורם מפתח במנהיגות מצליחה. הנושאים בהם מתמקד המנהיג הם אלו המובילים את כפיפיו קדימה. הביטוי המשמעותי ביותר לכך הינה האסטרטגיה, שמשמעותה הנושאים בהם הארגון מתמקד. ברמה המעשית על מנהיג לפתח לא רק מודעות עצמית, אם כי גם מודעות מערכתית, ולהוביל אסטרטגיה דרך שליטה עצמית ושליטה ארגונית כך שהארגון יתמקד בערכים ובקווים המנחים אך יתעלם מן ההסחים ויצליח להוביל לכיוונים המוגדרים. מנהיג שמעורר השראה הינו כזה שגם אמפתי ומצליח להבין את עובדיו ולדאוג להם.
השורה התחתונה: כל היבטי הקשב הינם משמעותיים להצלחתו.
מחקר של Accenture טוען כי יש גורמים רבים להצלחת מנהיגים. אלו משתנים ממנהיג למנהיג, אולם, רק תכונה אחת משותפת לכלל המנהיגים שהשתתפו במחקר- המודעות העצמית.
חזרה
|
סיכום:
יכולתנו לקשב הינה מיומנות חשובה להצלחה. מדובר במיומנות נרכשת, מיומנות של מערכת החשיבה הסדורה (system two). כדי לשפרה ניתן להתאמן; ניתן לקבל משובים ולבצע למידה. אולם, יש להקפיד על מנוחה ורגיעה. רק כך יהיה אפשר להשיג אימון אפקטיבי, ויכולת מיקוד שאכן מוגברת. מומלץ.
|