1. כנס ניהול הידע השנתי יתקיים ב 18/3/2018, לפרטים והרשמה לחצו כאן 

2. פורום KMI בנושא דיגיטל וניהול ידע יתקיים ב 19/3/2018 לפרטים נוספים לחצו כאן

3. מחזור נוסף של קורס ניהול ידע ייפתח ב 31/5/2018, לפרטים נוספים ניתן לצור קשר עם ימית yamit@kmrom.com

4. התחדשנו במתדולוגיה משודרגת לכתיבת נהלים. ארגון המחפש סיוע בכתיבת נהלים מוזמן לפנות אלינו

5. Rom בפייסבוק- הוספנו בדף הפייסבוק תכנים ייעודים מקצועיים שאינם בשום ערוץ אחר. אתם מוזמנים לעקוב ולהנות 

בעוד שעיצוב יפה ומזמין יביא את הלקוח אל האתר או האפליקציה שלנו, תכנון ועיצוב יוצא דופן של אינטראקציות ומיקרו אינטראקציות, הוא המפתח לחוויית משתמש טובה יותר.

מיקרו אינטראקציות אלו פיסות קטנות של תקשורת, כמעט בלתי מורגשת, המתרחשות בזמן שאנו משתמשים באפליקציה / אתר. תקשורת המלווה ומסייעת לנו בביצוע משימות, תקשורת היוצרת חוויית משתמש פשוטה ואינטואיטיבית.

אינטראקציות, מיקרו ומאקרו, יוצרות אצל המשתמש סקרנות ורצון להמשיך ולחקור מה עוד ניתן לבצע.

ישנם מצבים רבים בהם ניתן ליישם מיקרו אינטראקציות כדי לשפר את חוויית המשתמש. כמה דוגמאות מחיי היומיום שלנו:

• אייקון שמשנה את צבעו במעבר עכבר – מסמן למשתמש שניתן להקליק עליו.
•  רטט המופעל בעת השתקת המכשיר – מסמן למשתמש כי חל שינוי באופן העברת המסרים.
• תוכן המופיע בתחתית המסך – מאותת למשתמש על כניסה של הודעה חדשה.
• אנימציה "רצה" על גבי המסך - מסמנת למשתמש כי מתבצעת פעולה ברקע.

על מה חשוב להקפיד בתכנון?

•  מתן משוב, או הצגת תוצאה בעקבות פעולה.
• יידוע המשתמשים בעת סיום משימה בודדת.
• הנפשת המעבר בין מצבים שונים של האובייקט.
• העלאת חיוך על פניו של המשתמש כי הנאה היא חלק מהעניין :-)

לסיכום,

קליטה ואיסוף של נתונים הוא התהליך החשוב ביותר בכל אפליקציה או אתר. לשם כך עלינו לגייס את המשתמשים לשיתוף פעולה. שיתוף פעולה משמעותו רצף פעולות שהמשתמש מתבקש לבצע.

חיזוי פעולות למניעת שגיאות יסייע להבנת התהליך, למשל על ידי "ליווי" המשתמש תוך סימון הצעד הבא.

אם נזכור שכל כניסה של משתמש היא הזדמנות לאינטראקציה, ואם היא מתוכננת היטב, נצליח להפוך גם תהליך משעמם, למציאות חיה וצבעונית.

מקורות:

https://www.mockplus.com/blog/post/micro-interaction-design 
https://uxplanet.org/best-practices-for-microinteractions-9456211aeed0 

מי מכם המנהל תוכן ברשת או בארגון, ודאי מבין עם הזמן את החשיבות להגיע לצרכן המידע בכל דרך ולכל מקום.
בעולמינו הדינמי והמתפתח, נדרשים גיוון וגמישות שיתאימו לטכנולוגיות רבות כגון: טלפונים חכמים מסוגים שונים, מחשבי לוח (TABLETS), BOTs (קוליים וטקסטואליים) ועוד.

מערכות ניהול התוכן המסורתיות - CMS (Content Management System), מספקות פיתרון של תאימות לאותם התקנים. כלומר, התוכן נבנה על בסיס טכנולוגיה ותבנית עיצובית של התקן מסוים (לרוב על בסיס PC), אבל יודע להתאים את עצמו גם להתקנים אחרים.

החיסרון בפיתרון זה הוא שהתוכן נבנה מלכתחילה עבור אותו התקן, ולכן הצגתו בהתקן אחר, לא תמיד יוצג באופן מספיק טוב עבור הצרכים של מנהל התוכן או צרכן המידע.

בניית תוכן ללא גבולות
למערכות ה-CMS המסורתיות, נוצרה אלטרנטיבה - Headless CMS (מערכת ניהול תוכן ללא ראש).

החוסר בראש במערכות אלו, הוא בעצם החוסר בשכבת תצוגה – אותן דרישות טכנולוגיות, אותו קו עיצובי ואותן תבניות שיתאימו לרוב רק למספר מוגבל של פלטפורמות, טכנולוגיות ו/או משתמשים.

מערכות Headless CMS, מאפשרות לנהל תוכן ומידע ללא גבולות וללא תבניות.

המערכת משמשת בעצם כבסיס נתונים (data base) של כל מידע שהיינו רוצים להציג באתר, או אם תרצו, בסיס מידע - base content, אליו ניתן להגיע דרך כל פלטפורמה ובכל עיצוב או תבנית בה אנו מעוניינים.

בעבר יכולנו להיתקל רק ברכיבים בודדים מסוג "headless", למשל - רשימות ההזנה (RSS) שספקים שונים מציעים כידע גולמי, אך מאפשרות להציג אותן בתצורה הרצויה למי שעושה בה שימוש.

כיום קיים שפע של מערכות הבנויות כולן על תוכן גמיש ומודולרי נקי מעיצוב.

יתרונות Headless CMS

• גמישות
  - פלטפורמות מגוונות - PC, נייד, טאבלט, שעון וכו'
  - מיקומים שונים - נגישות מכל מקום (לרוב גם מאוחסן בענן)
  - משתמשים שונים ומגוונים
• חיסכון בזמן - אי ההתעסקות בנראות, מאפשר להתמקד בתוכן. בנוסף, ניהול המידע ב"מחסן" אחד, חוסך כפילות בכתיבת המידע.
•  יצירת שיתופי פעולה – התוכן שלעיתים משמש גורמים שונים של הארגון ונוהל עד היום לחוד, מייצר שיתוף ידע כאשר כל הגורמים משלבים כוחות ליצירת התוכן האחיד.
• מידע מאובטח יותר - המידע אינו מאוחסן באתר הסופי החשוף למשתמשים, מה שמציב חומת הגנה נוספת מפני התקפות סייבר

חסרונות Headless CMS

העקב אכילס של הטכנולוגיה, נובע מאותן בשורות שהיא מתיימרת להביא לעולם:

• הקושי בתאימות למספר רב של פלטפורמות - אי אפשר תמיד לדעת במדויק כיצד ייראה המידע בפלטפורמות השונות. הדבר זה מצריך היכרות עם אותן פלטפורמות מצד המפתח / מנהל המערכת
• איבוד הפרסונליזציה - התוכן נבנה כמשהו דיי אחיד וכללי ועלול שלא לפגוש בצורה האופטימלית אוכלוסיות מסוימות

haedless CMS אל מול CMS מסורתי
על מנת לבחור בדרך המתאימה לנו ביותר, כדאי שנבחן מספר פרמטרים:

•  מגוון הפלטפורמות בשימוש
•  מגוון אוכלוסיית היעד
• מורכבות המידע (עלולה להשפיע על האופן בו מידע יוצג בכל פלטפורמה)

ככל שהמגוון רחב יותר והמידע מורכב יותר, כך נעדיף לבחור בטכנולוגיה הגמישה של "haedless CMS".

ברגע שקיים קהל יעד ברור וטכנולוגיות בודדות בהן נעשה שימוש, נעדיף להשתמש במערכת CMS מסורתית.

לאן הטכנולוגיה מובילה אותנו?

ידע אחיד – אותו מידע, יכול לשמש ארגונים במקומות בהם אותו ידע נוהל במספר מקומות. למשל ידע עבור העובד וידע עבור הלקוח.

כלי תאימות - הגמישות הנדרשת בעולמינו, מאלצת גם את אותם אתרי CMS הקיימים (כדוגמת wordpress) לייצר כלי haedless CMS המבוססים על התוכן הקיים בפלטפורמת ה-cms המסורתי.
טכנולוגיות מתקדמות – מחסני המידע יוכלו לשמש יותר ויותר אמצעים רובוטיים. הן ויזואליים והן קוליים.

סיפור סיפורים בעל פה, Storytelling הוא אופן תקשורת בין בני אדם, המתקיים ברציפות מאז תחילת האנושות, ואף ימשיך להתקיים כל עוד יהיה לאדם הצורך לשתף את האחר בסיפוריו, ולהקשיב לאלה שלו.
כיצד מתבטא הצורך הזה בעידן הדיגיטלי? בעידן זה מלאכת הסיפור היא יותר מאשר העברת מידע או תיעוד המתרחש, אלא היא הופכת לכלי חשוב המשמש אותנו בפעילותנו באינטרנט. היא עוזרת לנו לבנות תקשורת ממוקדת, להעביר מסר, ואף להניע אנשים לפעולה. ההתקדמות הטכנולוגית ומהפכת המידע משפיעות באופן ישיר על המידע הקיים, הן תורמות להזנת המידע החדש, עוזרות בניווטו, ומקדמות ומשנות את התכנים הקיימים.
דוגמה קלאסית לתהליך המעבר מצריכת מידע פסיבית לצריכת מידע אקטיבית היא פרויקט "וויקיפדיה", הממפה את המידע האנושי במיליוני דפי אינטרנט, המאפשר הוספת מידע, עריכת מידע ושינויו. כל אדם יכול לקחת חלק בפרויקט. אמנם קיימת ועדת עורכים אשר מפקחת על אמינות ואיכות המידע, אך הדבר אינו מוריד מיכולתם של המשתמשים להוסיף מידע איכותי ומקורי לאוצר הידע האנושי.
בהקשר זה אי אפשר להתעלם מהמונח "אימרסיביות" (Immersive), "יכולת ההטמעה" .פעולות היוצרות אימרסיביות היו קיימות גם בטרם עידן המחשב, למשל קריאת ספר, צפייה בסרט או בהצגת תיאטרון – פעולות שאפשרו לנו לחוש כי אנו לוקחים חלק בהתרחשות שבהן. עם זאת, מה שמאפיין את הדוגמאות האלה הוא שהשקיעה שלנו בהן אינה כרוכה בשיתוף הפעולה שלנו. מה שאינו קורה למשל בטכנולוגיית המציאות המדומה, שבה האינטראקציה של המשתתף היא מאפיין מרכזי נוסף של הסביבה ויש לה היכולת להגביר את רמת האימרסיביות.
סיפור סיפורים אימרסיבי (Immersive storytelling) הוא המדיום החדש של סיפור סיפורים ושל שיווק באמצעות נרטיב. מדובר בסיפור ששוקעים בתוכו, סיפור שעוטף את הקהל שלו, שפורץ את הגבול שבין בדיון למציאות, שמשתמש בכלים של מציאות כדי לספר סיפור בדיוני. דוגמאות לכך הן למשל חדר בריחה, משחקי מחשב, הצגת תיאטרון במרחב, סיפור שמסופר און ליין, או כל וריאציה שמשלבת אלמנטים מכל אלה. אנחנו צוללים לתוך סיפורים המתקיימים במרחב הווירטואלי כדי לספר סיפורים בדיוניים או להעביר תכנים.

כיום יש אמצעי טכנולוגיה שמאפשרים לנו לצרוך "חוויה חדשה" – כזו שהופכת אותנו מצופים, קוראים או מאזינים פסיביים לחווים אקטיביים. האמצעים הטכנולוגיים הללו גורמים למשתתפים לחוש שהם אכן נכנסים לעולם אחר והופכים להיות חלק בלתי נפרד ממנו.

כלים טכנולוגיים ליצירת סיפור אימרסיבי (Immersive storytelling)

סנאפצ'ט היא רשת חברתית ופלטפורמת מדיה חברתית שתופסת תאוצה בתקופה האחרונה. הפונה בעיקר לקהל היעד של בני 13 עד 34. מותגים ואנשי שיווק משתמשים בסנאפצ'ט כדי ליצור סיפורים (Stories) – אוסף של סנאפצ'טים שמרכיבים סיפור, צילומים או קטעי וידאו קצרים היוצרים מעין סיפור מצולם ומאפשרים לספר סיפור. לכל העדכונים העולים בסנאפצ'ט יש תוחלת חיים קצרה של 24 שעות, לפני שהם נמחקים.

מקור תמונה

תיאטרון אימרסיבי

גוליבר, הצגת ילדים של ג'ונתן סוויפט בתיאטרון גשר. דרך משקפי ה-AR) Augmented Reality) צופה הקהל בשחקנים על הבמה משחקים ופועלים בעולם של אנימציה. ההצגה היא פרויקט משותף של תיאטרון גשר וחברת הסטארט-אפ הישראלית ARshow המפתחת פתרונות מציאות רבודה בתוכנה וחומרה עבור הופעות חיות.

סרטים אימרסיביים

קארן פלמר (Karen Palmer) תושבת לונדון, יוצרת קולנוע דיגיטלי המשלב בין סרטים, סיפורים, משחקים, אמנות, מדע וטכנולוגיה.

להלן קישור לסרט בYoutube

עיתונות אימרסיבית

הטכנולוגיה של מציאות מדומה מאפשרת לניו יורק טיימס "The Daily 360" ול- CNNVR לספר סיפורים בדרך חדשה, ובכך הופכת ז'אנר ישן לקליל וחדשני יותר, כדי למשוך קהל צעיר יותר, כי יש להם דרישות ודרכים חדשות ואופן משלהם לצריכת מידע.

לאן?.. אין ספק שאנחנו צועדים לקראת עולם חדש המשלב בתוכו מציאות ומציאות מדומה וייתכן שההבחנה ביניהם רק תלך ותקטן. היכולת שלנו לקחת את המדיום החדש ולהפוך אותו לכלי שמשרת לא רק את תחומי הבידור והגיימינג, אלא גם את תחומי העברת המידע והתכנים היא יכולת עצומה. אני סבורה שעם הזמן נראה יותר ויותר גופים גדולים היוצרים תכני VR לצופים שלהם.

ברגע שהטכנולוגיה תהיה טובה וזמינה דייה, כולם ירצו להיות שם.

כלים ושיטות לניהול ידע בבריאות הציבור

בלוג בנושא SHAREPOINT KNOWLEDGE BASE 

כנסים בארץ

שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי
מיקום האירוע: היסמין 1 רמת אפעל
תאריכים: 18/03/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: המאה ועשרים 4, ראשון לציון
תאריכים: 19/03/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

שם האירוע: טכנולוגיות ומידע בעידן הדיגיטלי
מיקום האירוע: אונ' בר אילן
תאריכים: 15/04/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

כנסים בעולם

שם האירוע: Knowledge Management Forum 2018
מיקום האירוע: London, United Kingdom
תאריכים: 15/03/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

הספר "מנהיגות אותנטית: מה צריך כדי להיות מנהיג חזק", ובשמו המקורי- "Why Should Anyone Led by You" נכתב על ידי Rob Goffee & Gareth Jones בשנת 2006, ותורגם לעברית על ידי ברוך קורות. הספר מציג תפיסה שונה של מנהיגות- לא דרך סיפור קורות חייו של אדם מסוים, וגם לא דרך תיאור התכונות האחידות שנדרשות כדי מנהיג, אלא איך להיות מנהיג על ידי זה שאתה אתה. תפיסה דומה הוצגה גם בספרו של Tom Rath- " Strengths based leadership ", והיא גורסת שאין מתכון ורשימת תכונות אחת למנהיג, ואין לכן לתאר כזו, או לתאר סיפור של היחיד שכדאי לחקותו. Goffee & Jones טוענים שהציבור מחפש משהו שיוכל להאמין בו, ומחפש על כן מנהיגות אותנטית.

מפת הספר:

הספר נותן זווית נוספת על עולם המנהיגות ובהחלט מומלץ לקריאה.

לקדם מנהיגות אותנטית דרך-

חזקות שלך

כדי להיות מנהיג אותנטי המנהיג נדרש להיות הוא עצמו, אדם המתאים בין המילים שלו למעשיו.
כדי להצליח במנהיגותו זו נדרשת מיומנות:

1. להכיר את עצמך
   לדעת לפתח את ההכרה ואת ההבנה העמוקה לגבי הייחודיות שמושכת אנשים אחרים, ובאופן טבעי, לא כל תכונה ולא כל התנהלות היא כזו.
   הייחודיות יכולה להתבטא במגוון היבטים כמו ביחסי אנוש מצוינים, ובצדם גם בשורשים ומבטא מייחד. בתחילה יתכן ומישהו יבין את הייחודי שבו בתת מודע, אך מנהיגות טובה יודעת להעביר את ההבנה הזו למודע ולמשב אותה אל מול הסובבים אותו. חשוב כמובן שהייחודיות תהיה אותנטית.
2.  לדעת לחשוף את הייחודי המושך
   להביא את הייחודי לידי ביטוי, לא באופן מוגזם, אם כי שוב... באופן אותנטי.
   לנצל את המייחד באופן חיובי להדגשת הדמות הנצרבת בקרב הסובבים.

להזכיר- מדובר בתכונה או התנהלות המושכים אנשים- ולכן מדובר בחזקה. מדובר בקווים ייחודיים היכולים להוות בסיס למנהיגות, שאנשים יכולים להתחבר להם, וגם רגשית.
ראה איך לקשר את אלו לערכים ולחזון אותם את/ה מבקשים להוביל.

חזרה

חולשות שלך

באופן מפתיע, לצד החזקות וה"מניירות", תוספת של חולשה של המנהיג הידועה ומוכרת למונהגים אינה מחלישה את המנהיג אלא דווקא מחזקת אותו. היא מראה שהוא אדם, ומקלה על יכולת ההזדהות של הסביבה.
יש להדגיש שחולשה צריכה להיות תוספת ושולית באופן יחסי לחוזקה, ולא להיפך.
דוגמה לחולשה יכולה להיות עקשנות או פיזור נפש, אך כל עוד הם אמתיים ואותנטיים, ולא התכונות הכי משמעותיות, הם יתקבלו בכבוד או חיבה, ואף יכולים להפוך ליתרון ולכוח מעצים.

חזרה

התאמה למצבים משתנים

מנהיג צריך לדעת שהנהגה היא תלוית מצב, ועליו לבחון שוב ושוב את התאמת דרך ההנהגה שלו בהתאם למצב.
לצורך כך עליו:

1. לדעת לקרוא את המצב המשתנה
2. לדעת להסתגל אל המצב, לפחות במידת מה
3. לדעת איפה ואיך נכון לבצע שינוי יזום, שישנה את המצב ויתאים את ההתנהלות לדרכו הוא.

מדובר באיזון עדין בין הסתגלות ושינוי והמיומנות הנדרשת היא בשלוש רמות:

•  אל מול האנשים כפרטים
  במיוחד אלו ברי השפעה על הארגון ומנהיגותו
•  אל מול צוותים וקבוצות
  במיוחד כאשר אלו משתנים במיקומם במחזור החיים מגיבוש, לסיעור מוחות, למיסוד ולביצוע
• אל מול הארגון
  גם כאשר נכנס כמנהיג חדש, גם כאשר עובר בין תת תרבויות שונות בארגון (שטח ומטה למשל, או מוP מול שיווק).
  על המנהיג לדעת להבין את הארגון ועד כמה חברתי (בין האנשים) וסולידרי (אל מול המשימות) ועד כמה אלו משרתים במצבם הנוכחי והמשתנה את המטרות אותם מבקש לקדם.

חזרה

יחסי גומלין

קירוב וריחוק

מנהיגות היא לא רק "אני" מוצלח. היא מערכת של יחסי גומלין עם הסביבה בכלל, ועם המונהגים בפרט.
אחת המיומנויות החשובות הנדרשות במערכת יחסים זו היא היכולת להתקרב ולהתרחק מאותם אנשים, בהתאם לצרכים ולהקשרים השונים בהם נמצאים.

ריחוק
כיצד שומרים ריחוק?

• על ידי שימוש בשפה מתאימה ומסרים קצרים
•  על ידי דרישה לתוצאות/ נזיפה
• על ידי שימוש במנגנונים פורמליים (ישיבות ומזכרים)
• על ידי ריחוק פיזי (חדרי אוכל, נסיעה נפרדת ועוד)
•  וכל השאר... המחברים מזמינים את האנשים לפנות ל Dilbert האגדי.

מתי ריחוק?

• כאשר נדרש לאותת לגבי סמכויות
•  כאשר ארגון נדרש להתמודד עם בעיותיו
• כאשר נדרשת ראיה אובייקטיבית
• בשלבים ראשונים של היכרות (אחרת המנהיג ייתפס כלא אותנטי)

קירוב

כיצד מייצרים קירוב?

• שיחות לא פורמליות
•  מפגשים לאחר שעות העבודה
•  מסיבות; נסיעות

מתי קירוב?

• כאשר מבקשים לברר על המתרחש
•  כאשר מבקשים לחזק קשרים

חשוב לזכור שכל אחד באופן טבעי מקורב או מרוחק יותר; הוא צריך גם וגם, ובהחלט גם עם אנשים שאוהב וגם עם כאלו שמחבב פחות. שוב- האיזון העדין קריטי למנהיגות ולאותנטיות.

חזרה

תקשורת

תקשורת היא חלק מכל מערכת יחסים, ובוודאי של מנהיג עם הסביבה הפנימית והחיצונית.
ארגונים מבינים את חשיבותה של התקשורת.

איך יוצרים תקשורת מוצלחת?

• לומדים לספר סיפור משכנע
• מספרים סיפורים אמינים המתאימים להקשר ולרגע

תקשורת היא כלי מכריע בכל ניהול השינוי. חשוב-

• לשדר חזון ברור ומשכנע
• לרתום כוחות חיוביים ארגוניים ולדחוף על בסיסם לביצוע השינוי
• למדרג את השינוי; לקבוע צעדים ברורים שאפשר לפעול על פיהם

חזרה

מה המונהגים מצפים ממך

מחקרים מלמדים כי המונהגים מחפשים אצל המנהיג:

1. אותנטיות (כפי שתואר לעיל)
2. להרגיש שהם משמעותיים לתהליך ולארגון
3. להרגיש שהתהליך בו שותפים משמעותי לארגון ובכלל
4. ריגושים- אנשים זקוקים לתחושת התלהבות בכדי לרצות ללכת אחרי המנהיג
5. השתייכות חברתית ותחושה שהם חלק מקהילה (ולא רק קבוצה).

חזרה

מה לצפות מהמונהגים

מותר למנהיג לייצר ציפיות ממונהגיו.
מונהג טוב הוא כזה ש:

1.  מוכן להביע את דעתו
2. מוכן להשלים את המנהיג (בתכונות בהם הוא חושב שהמנהיג חלש)
3.  יודע לתמוך בשינויים ולהבין שאלו נדרשים מעת לעת. מבין, כי במידה מסוימת לחיות בארגון ולנהוג היטב, משמעו גם חוסר ודאות מסוימת. גם העובד הטוב, נוטל בסוף היום סיכונים.

חזרה

לסיכום:

לא קל להיות מנהיג; יש בתפקיד סיכונים, ובהחלט מצבים שבהם גם משלמים מחיר, שכן בעצם ההנהגה והחשיפה, בעצם האכפתיות שהם מפגינים (וצריכים להפגין) הם חשופים לסיכון.

ובכל זאת- כדאי ומומלץ. לא למען הפופולאריות (שאולי לא תהיה, והיא גם לא המבחן המרכזי), אלא כדי לקדם מטרה, שגדולה ממני, ממך ולמען ערך גדול וגבוה יותר. שלא נטעה את עצמנו; מנהיגות פירושה תוצאות. ואם במבחן זה עומדים- בוודאי הצלחנו, והיה כדאי.

חזרה

על החשיבות שבשיתוף ידע