ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון מרץ 2004 - מהדורה מס' 54
גיליון מרץ 2004 - מהדורה מס' 54
גיליון:

מה מספרך ב - Google?

טרנד חדש של מנוע החיפוש Google המאפשר עוד פן של חיפוש מידע ברשת – חיפוש מידע על אנשים. אפשרות זו משמשת את משאבי אנוש - מנהלים יכולים לחפש מידע על מי שהם עומדים לגייס והם יכולים לחפש מידע על מי שעומדים להיות מנהליהם. אך לא רק עבור משאבי אנוש חיפוש זה מסייע – ניתן לעשות שימוש פנימי ארגוני גם כאשר מחפשים יועציםמומחים ויזמים אשר המוניטין והניסיון שלהם חשובים בשיקולי הבחירה בהם. החיפוש נעשה ע"י הקלדת השם תחום במירכאות כפולות כאשר מספר התוצאות מהווה את מספר Google המציין עד כמה האדם מפורסם. מספר יועצים לניהול ידע הציעו טבלת דירוג למספרי Google:

100 ופחות - שים בצד את עבודתך היומית והתחל לפרסם;

400 – בנה אתר אינטרנט יפה והתחל לפרסם;

800 – נראה שזה בטוח לתלות את השלט שלך;

1000 – אתה מתחיל לקבל תשומת לב אמיתית;

2000 – אתה מוכר היטב בתחומך;

5000 – לעיתים אתה מצוטט כמומחה בתחומך... מעבר למספר זה כבר נרשמים אנשים מפורסמיםתלוי בתחום הנמדד.

שימוש בחיפוש זה נעשה גם לגבי שותפים פוטנציאליםספקים ולקוחות. אם נסתכל מהיבט ניהול הידע – חיפוש מידע על לקוח יכול לספק מידע חשוב ולאפשר להגיע מוכן יותר לפגישה.שימוש בחיפוש זה נעשה גם לטובת קשרים – למשל קשר בין ספק ללקוחקשר בין מומחה א' ומומחה ב' ועוד.

טרנד זה של חיפוש יצר פועל חדש – Googling Somebody . סקרנים? אז קדימה Go Google Someone.

ועוד בחדשות

התפתחות חברה ישראלית בתחום מנועי חיפוש

חברת הסטארט אפ הישראלית אטומיקה (היום GuruNet)העוסקת בפיתוח תוכנת חיפוש ושירותי מידעהשלימה סבב גיוס הון רביעי בסך של חמישה מליון דולר. עד כה גייסה החברה בשלושת גיוסי ההון האחרונים סכום של כ – 37 מליון דולר.

התוכנה אותה מפתחת אטומיקה הינה סוג של מנוע חיפוש. התוכנה פועלת כאשר המשתמש מחובר לרשת ומחפש מידעהצבעה על מילה בדף אינטרנט ולחיצה על עכבר ימני תגרום לתוכנה לשלוף מהרשת את משמעות המושג ונתונים הקשורים בו. תוצאות החיפוש הן הפניות למילוניםאנציקלופדיות וכל הפנייה הרלוונטית למילה המבוקשת.

בגיוס הנוכחי לקחו חלק הן קרנות הון מקומיות והן קרנות הון זרות. הכסף שגויס עתיד לשמש לקידום מאמצי השיווק והמכירות של החברה. בהצלחה!


נכתב ע"י גל מורד, ROM Knowledgeware

תאמינו או לא אבל בשנת 1952 כש- KM היה רק סימן לקילומטר וגם זה רק בצד הצרפתי של העולם אייזיק אסימוב כתב סיפור מדע בדיוני על חדשנות וניהול ידע.

"המוסד השמיימי" הפך עם השנים לאחת הקלאסיקות של סיפורת המדע הבדיוני. אבל הרעיונות הבסיסיים עליהם הוא מושתת הולכים ותופסים תאוצה דווקא עכשיו בעידן המידע.

 

בשנת  11,988 לעידן הגלקטי  הקיסרות הגלקטית נמצאת בשיא התפתחותה. הכוכב טארנטור הוא עיר אחת גדולה היושבת על  מעטה פלדה ובתוכה 40 מיליארד איש שכל עיסוקם הוא קיום מערכת ענקית של ממשל ומטה .

הקיסרות היא Corporate בלתי ניתן לעצירה היא שולטת על עשרות אלפי מערכות כוכבים, יש לה כח כלכלי עצום אשר נראה כי הוא נמצא בעלייה מתמדת על פי כל מדד מניות מוכר ולא חסרים לה משאבים להשקעה בתחומי מחקר.

באוניברסיטה המרכזית של טארנטור יושב מדען בשם הארי סלדון. סלדון  מפתח ענף מדעי חדש ה"פסיכו היסטוריה". המודלים המתמטים של הפסיכו היסטוריה מאפשרים לחזות טרנדים חברתיים וכלכליים אלפי שנים לתוך העתיד. זאת בניגוד למדעי החברה העתיקים  שיכלו לנתח על פי סטטיסטיקה אירועים מהעבר בלבד.

הארי סאלדון מגלה טרנד קטן וטורדני. בתוך הקיסרות כל תחום מקצועי הופך לעתיר מידע. בכדי שהאנשים יוכלו לבצע את עבודתם הם צריכים להתמחות בתחום ידע מאוד מצומצם. הקשר בין תחומי הידע הולך ומצטמצם לנקודות ממשק מועטות.  לעומת זאת רעיונות טכנולוגיים חדשים נוצרים  דרך אינטראקציה בין התחומים כך שהלכה למעשה תהליכי החדשנות וההתחדשות נעצרו!

במכון המחקר שהקים סאלדון מנתחים מדעני הפסיכו היסטוריה את העתיד בעזרת מודלים מתמטיים מורכבים ומגיעים למסקנה כי ללא חדשנות, טכנולוגיית הליבה של הקיסרות תתנוון , הקיסרות הגדולה והמסורבלת תתקשה לשלוט על הפריפריה , משאבי הקיסרות יהוו פיתוי למערכות כוכבים קטנות וגמישות, הבועה הכלכלית הגלקטית תקרוס ותוך 500 שנה תגיע הקיסרות להרס מוחלט.

מה אם כן עושה הארי סאלדון כדי להציל את הגלקסיה מהרס?

הוא מקים את מוסד "האינציקלופדיה גאלקטיקה", אינציקלופדיה שתאגור את כל הידע הנצבר בגלקסיה. או במילים אחרות הוא ממונה למנהל הידע של הגלקסיה.

 

וגם כיום בארגונים עתירי ידע, כמות המידע הנחוצה לביצוע התפקיד הולכת וגדלה .עדות לכך אפשר לראות בצמיחתם של מקצועות חדשים. כגון "מעצב אתרים" או "מידען ", "מהנדס תוכנה לאינטגרציה", או "בודק תכנה".  עד זמן לא רב את כל המשימות הללו עשה אדם אחד ואילו היום כל אחד מהם דורש התמחות ייחודית. היווצרותם של מקצועות חדשים היא תוצאה של תהליכי ההתמחות המקצועית בתוך הארגון.

בעידן המידע  קיים גידול מתמיד בידע הנדרש לביצוע התפקיד ולכן תפקידים מצריכים תקופות הכשרה ארוכות יותר. ארגונים עתירי ידע בכל גווני התעשייה נאלצים לעבור להתמחות רבה יותר בתחומים צרים יותר.

תוצר לוואי של תהליך ההתמקצעות הוא איים של ידע מקצועי בתוך הארגון. ידע מקצועי אשר פעם היה מרוכז אצל אדם אחד מפוזר היום בין כמה אנשים או כמה מחלקות. על כן ביצוע של משימות דורש תהליכי תיאום רבים. ותהליכי חדשנות המבוססים על אינטגרציה של מידע עשויים להיפגע.

 

חדשנות נשמעת כמו מילה עתידנית ורחוקה אך למעשה משמעותה היא יומיומית, חדשנות או יצירתיות בהגדרתה הפשוטה ביותר היא קיום חדש של משהו שלא היה שם קודם.

תהליכי חדשנות הם כל התהליכים בהם הארגון מייצר ידע חדש מידע קיים. תוצרי החדשנות  הם אותם הדברים המבדילים בין הארגון לידע בספרים, בין בעל הנסיון לעובד החדש ובין הארגון למתחרים בו. כך שלמעשה חדשנות היא המנוע העיקרי לצמיחתו של כל ארגון.

אם לא נשכיל לחבר את איי הידע הללו, לתאם בין הגורמים השונים,לחבר מידע מתחומים שונים וליצור אינטראקציה של ידע, היכולת של הארגון לייצר יידע ייחודי בעל ערך תחרותי תפגע.

 

לפעילויות של ניהול ידע בארגון יש תפקיד חשוב בהקשר זה, פעילויות אלו מטבען אינן מוגבלות  למקצוע אחד או תת מקצוע אחד. גורמי ניהול ידע כמו מנהלי ידע או יועצים נמצאים בנקודת מבט בעלת פרספקטיבה רחבה על הארגון. פעילויות של ניהול ידע כמו פורטלים ארגוניים, קהילות ידע, מאגרי תובנות  ומאגרי מסמכים הם תהליכים היוצרים חיבור בין הידע של בעלי תפקידים או תתי התמחויות שונים.

המטרה של כל התהליכים הללו היא להביא את הידע הנכון בזמן הנכון כדי ליצור ידע חדש שיתורגם לערך ממשי לארגון, כלומר לאפשר חדשנות ויצירתיות.

בסל הכלים של מנהלי ויועצי ניהול  הידע קיימים כלים נוספים שמטרתם המוצהרת היא חדשנות ויצירתיות.

 אחד מהכלים הללו הוא סיעור מוחות וירטואלי . סיעור מוחות וירטואלי יכול להתרחש באפן ספונטני תוך כדי פעילות של קהילות מקצועיות. אך פעילויות יזומות של חדשנות ויצירתיות דרך אינטראקציה וירטואלית עדיין אינן נמצאות בשימוש רחב בארגונים . זאת למרות העובדה כי סיעור מוחות וירטואלי החל להיחקר באוניברסיטאות כבר בתחילת שנות ה-90 .

אחד הממצאים המפתיעים והעקביים במחקרים אלו מראה כי סיעור מוחות וירטואלי יעיל יותר בהשוואה לקבוצות היושבות פנים אל פנים.

בארגונים יש לקבוצה כזו יתרונות נוספים: קבוצה וירטואלית מחברת בין אנשים במקומות מרוחקים, היא חוסכת זמן עבודה (נסו לחשב כמה עולים 8 מהנדסים היושבים ומחכים לתורם לדבר בישיבת סיעור מוחות) ותוצריה נשמרים לשימוש הדורות הבאים.

אייזיק אסימוב הבין כבר בשנת 1952 כי הנכס הגדול ביותר של כל ארגון  הוא הידע שלו , והידע הזה אינו סטאטי אלא דינאמי ונמצא בהתחדשות מתמדת אך חוסר בניהול של הנכס או הפיזור שלו יכול להביא להידלדלותו.

לעומתו אנחנו רק מתחילים להבין היום את הפוטנציאל הטמון בקשר שבין ניהול ידע- חדשנות- והישרדות כלכלית.

נכתב ע"י כרמית שקד, ROM Knowledgeware

בבואנו לבסס ארגון תכנים ברשת כפתרון לארגון המידע בארגון, הכולל בניית עצי תיקיות והגדרת מאפיינים לחיפוש, עומדות לנגד עינינו מספר מטרות: 

·        תכנון והגדרת עץ התיקיות בצורה המיטבית ביותר וכזו אשר תהיה מוגדרת היטב, תמנע כפילות ותאפשר התמצאות בים המסמכים;

·        הגדרת ובניית המאפיינים לחיפוש בצורה היעילה ביותר וכזו אשר תשמש לאחזור קל ומהיר של המידע;

·        בניית גרעין התוכן הראשוני – אם ע"י מילוי התיקיות במסמכים ואם ע"י מילוי כמות ערכים מרבית האפשרית לכל מאפיין.

אך אפילו אם הצלחנו בכל אלו, לא מובטח לנו שהמשתמש ישתף פעולה.

מדובר בחינוך המשתמשים להשתמש בפתרון כפי שהוגדר. למעשה בבואנו להטמיע את הפתרון בקרב המשתמשים אין המשמעות היא לבצע שינוי בתהליכי העבודה כי אם ייעול תהליכי העבודה. מחד גיסא קהל היעד להטמעה רגיל לשמור את מסמכיו בתיקיות בצורה זו או אחרת; מאידך הוא לא רגיל לשמירה ע"פ העץ שהגדרנו, הוא לא תמיד רגיל לשמירה בצורה משותפת, הוא לא רגיל לאפיין כל מסמך שהוא שומר. לכאורה אנו עלולים ליצור בקרב המשתמשים התנגדות שתנבע מכך שהם יראו בפתרון כמצריך שינוי גדול ותקורה גבוהה מדי מצידם מבלי לראות מה יוצא להם מכך בסופו של דבר.

להלן מספר טיפים (חלקם בשיטת המקל, חלקם קשורים לגזר) המסייעים בהטמעת ארגון מחודש של תכנים:

 

מקל – הגבלת מקום לשמירה באזור הפרטי ו/או הגבלת יכולת עדכון חומרים ו/או אי גיבוי החומר הנשמר באזור האישי. התוצאה: יותר אנשים שומרים באזור משותף.

גזר – הדרכה אישית עם המשתמשים בתחילת הדרך. כך ניתן לסייע להם בזמן אמת בעת השמירה ולהראות כי השד לא נורא כך.  תוך כדי התהליך, מתן טיפים עקיפים הקשורים בעבודה במחשב וב- Office. התוצאה: המשתמשים רוצים לשתף פעולה, ומרגישים מחוייבים למטמיע.

גזר- פתיחת עץ מן המוכן כך שהמשתמש לא יצטרך להתחיל לפתוח לבד את התיקיות, מרבית העבודה כבר נעשתה עבורו. למשל כאשר מתחיל פרויקט יקבל מנהל הפרויקט תיק פרויקט לדוגמה עם כל תתי התיקיות תחתיו, כאשר נפתח לקוח חדש יהיה תיק לקוח מוכן על כל תתי התיקיות עבורו.

גזר- לשם הזנקת התהליך יקל עלינו לשכנע את המשתמש לקחת חלק אם נוכיח ונדגיש לו את התועלת האישית שתצמח לו מכך. על התועלת להיות מידית אחרת המשתמש ירתם לתהליך אולי מחר ואולי בעוד שבוע ואלו לעולם לא יגיעו. ניתן לעשות זאת ע"י הוכחה של קיצור זמן השמירה, תוך מניעת ההתלבטות והכפילות בעת שמירה בפועל של מסמכיו ע"פ העץ הקיים, קיצור זמן אחזור מידע ע"י שימוש במאפיינים לעומת המצב הקודם בו לא הייתה לא נגישות כלל למסמכים או שהנגישות הייתה מסורבלת.

 

ניסינו לתת לכם טעימה. הטיפים רבים ועליכם רק להיות יצירתיים.

להלן טיפ קטן ושובב שנתרם באדיבות רון מחיל האויר:

 כיצד ניתן לעשות קישור למקום ספציפי במסמך?

בדרך כלל כאשר אנו עושים קישור (Hyperlink) ממסמך למסמך אחר, לחיצה על הקישור פותחת אותו בראש המסמך.

קיימת אופציה ליצור קישור למסמך כך שיפתח אותו במקום מסוים במסמך. בדרך הרגילה ניתן לעשות BookMark אולם דרך זו טובה כאשר המסמך אליו נעשית ההפניה הוא פנימי ובשליטתינו ולא מסמך שהתקבל ממקור חיצוני.

לכן יש דרך אחרת - בעת ביצוע הקישור, יש להוסיף בסוף שורת הכתובת רווח,סולמית ואת המחרוזת המבוקשת.

לדוגמה: על מנת לפתוח את הירחון של פברואר בסיכום הכנס יש לכתוב:

C:\Documents and Settings\Carmit\My Documents\ROM\2know papers\2know2004\2know0402.doc #המשך סיכום

 והמסמך ייפתח במקום הראשון בו הוא ימצא את המחרוזת המבוקשת.

אופציה זו עובדת ב - Word, Excel, PowerPoint כאשר:

1. הפנייה למסמך Word נעשית ע"פ הדוגמה הנ"ל.

2. הפניה למסמך Excel מתאפשרת לתא מסוים ולא למילה. במילים אחרות יש לכתוב את מספר התא, למשל G39,  אחרי הרווח והסולמית.

3. הפניה למצגת לשקופית מסוימת מתאפשרת ע"י הפניה למספר השקופית ולא למילה. במילים אחרות יש לכתוב את מספר השקופית , למשל 5,  אחרי הרווח והסולמית.

4. הפניה למקום ספציפי במסמך Html בדרך זו לא אפשרית.

המונח Knowledge City, עיר ידע, מתייחס לקונספט חדש בעולם ניהול הידע: משמעותו היא עיר שתוכננה ועוצבה במיוחד כך שתעודד את נושא טיפוח הידע בעיר.
בשלב הראשון עיר הוכרה כ – Knowledge City אם התקיימו בה שני תנאים:
1. עיר שיש בה אוניברסיטה.
2. עיר שיש בה שדה תעופה.
בהמשך נבנתה רשימת תיוג עבור כל עיר הרואה את עצמה כעיר ידע אשר מאפשרת בחינה של העיר האם היא אכן עומדת בקריטריונים של עיר – ידע. רשימת התיוג הוגדרה ע"י מחלקת התרבות של העיר ברצלונה מתוך CULTURE, THE MOTOR OF THE KNOWLEDGE CITY Strategic Plan . להלן חלק ממאפייני עיר – ידע המהווים את רשימת התיוג:
עיר אשר יש לה כלים ליצור גישה לידע עבור תושביה;
עיר שיש בה רשת של ספריות ציבוריות התואמות את הסטנדרט האירופאי;
עיר שבה יש לכל התושבים גישה לכל טכנולוגיות התקשורת החדשות;
כל המתקנים והשירותים התרבותיים הם בעלי אסטרטגיה חינוכית מרכזית;
עיר שיש לה עיתון מקומי ורמת קריאת ספרים הזהה לממוצע האירופאי.
עיר שיש בה רשת של בתי ספר המקושרים עם מרכז הוראה אומנותי בתחומה;
עיר המכבדת את הגיוון בהתמחויות התרבותיות של תושביה;
עיר המכוונת את רחובותיה בשירות התרבות;
עיר אשר מפשטת, באמצעות סיפוק המרחב והמשאבים, את הפעילות התרבותית של הקהילות השיתופיות והמאוגדות בעיר;
עיר עם מרכזיים עירוניים הפתוחים לקהל הרחב ומעודדים מפגשים פרונטליים;
עיר המאפשרת את הגישה לתושבים מחוצה לה לכלים הדרושים להם על מנת להביע את עצמם.

The Mechanics of Human Trust

כמנהגנו מידי חודש אנו מביאים מאמר מהעולם המתאר מימוש ניהול ידע בארגון.

המאמר החודש מדבר על אמון ושיתוף ידע – מציג את האתגר של שיתוף הידע בארגון תוך עקיפת מכשול האמון.


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


אקדמאי במדעי המחשב בעל ניסיון רב בפיתוח וניהול של מערכות ופרויקטים בתחומי הלמידה הממוחשבת וניהול הידעוהכרות עם מגוון כלים וטכנולוגיות.

לפרטים ניתן לפנות לעורכי העיתון.


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135