1. קורס ניהול ידע ייפתח ב 20/2/18 לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com 

2. כנס ניהול הידע השנתי של העמותה לניהול ידע בישראל יתקיים ב 18/3/18, לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן 

3. פורום KMI בנושא דיגיתל וניהול ידע יתקיים ב 19/3/18 לפרטים נוספים לחצו כאן 

מהי מערכת זיהוי קולי?

מערכת זיהוי קולי הינה מערכת ממוחשבת המסוגלת לקלוט ולפענח דיבור אנושי, להבין ולבצע את הפקודות מדוברות. על מנת שהמערכת הממוחשבת תוכל לפענח את הדיבור האנושי יש להמיר תחילה את השמע האנלוגי לאות דיגיטלי, כדי שהמחשב יפענח את האות, נדרשת תשתית מקדימה. עליו להיות בעל מסד נתונים דיגיטלי של אוצר מילים, של מילים או הברות, ואמצעי מהיר להשוואת נתונים אלה עם האותות. דפוסי הדיבור מאוחסנים בכונן הקשיח ונטענים לזיכרון כאשר התוכנית מופעלת. כיום, מערכות אלו מופעלות באמצעות נתונים שנאספו בפלטפורמות שונות כדוגמת האינטרנט.
לאחרונה אני עדים להרחבת השימוש במערכות ה"עוזרים הדיגיטלים". דוגמאות לכוזרים שכאלו הינן Siri של אפל, Cortana של מיקרוסופט ו Alexa של אמזון המאפשרות בין היתר לענות על שאלות המשתמש, לנגן מוסיקה או לקרוא ספרי אודיו, ואפילו לשלוט על מכשירים אחרים בבית באמצעות טכנולוגית הבית החכם. כל זאת באמצעות שימוש בפקודות קוליות בלבד של המשתמש ומענה קולי של המערכת הממוחשבת.
ה"עוזרים הדיגיטליים" הולכים ומתפתחים עם השנים ככל שהאינטליגנציה המלאכותית מתפתחת יותר (ובמרכזם יישומי Deep Learning). לכן, ככל שעובר הזמן, עוזרים אלו יכולים להבין יותר ויותר את כוונות המשתמשים, הקשר המילים, מיקום המשתמשים והתנהגויותיהם; זאת תוך התבססות בין היתר על שאילתות קודמות שבוצעו על ידם ובמטרה לענות בצורה ממוקדת יותר על צרכיהם ובהתאמה לאפשר להם לנקוט פעולות מתאימות (לדוגמא, הזמנה של מוצר מסוים אוןליין לאחר ביצוע החיפוש).

שימוש במערכות זיהוי קולי לביצוע חיפושי מידע:

ישנו שוני רב בין חיפוש המתבצע באופן טקסטואלי לחיפוש המתבצע באופן קולי. בעוד שהחיפוש הטקסטואלי מתמקד במספר מילים מצומצם (בדרך כלל בין 2 ל-4 מילים) על מנת למקד את תוצאות החיפוש, כמות המילים המשמשות לחיפוש הקולי הינה רבה. המשתמש נוטה לשאול שאלה בשפה טבעית, המאופיינת במילות שאלות כדוגמת מי, איך, מה, היכן, למה ומתי ותוך ציפייה כי מנוע החיפוש יספק תשובה מדויקת בחזרה, גם אם הרחיב בשאלתו בשימוש במילות קישור או הסבר.

מקור:  https://www.campaignlive.co.uk/article/just-say-it-future-search-voice-personal-digital-assistants/1392459 

בחירת המילים בחיפוש הקולי מספקת מידע לגבי כוונת המשתמש (האם למשל הוא מחפש לרכוש מוצר ספציפי או עורך מחקר על נושא מסוים), כאשר המערכת בהתאמה יכולה לספק גם למפרסמים תובנות רבות יותר לגבי כוונת המשתמשים ולאפשר להם להציג מידע מותאם בחיפוש שבוצע.

למרות התפתחות הטכנולוגיה והצעדים המרשימים שכבר עשתה, עדיין מערכות לזיהוי קולי אינן מושלמות; המערכות יכולות לטעות בזיהוי של מילים הנשמעות דומות אבל כוונתן שונה, כאשר ישנם רעשי רקע רבים המקשים על קליטתם השאילתא על ידי המערכת, ועוד; עם זאת נראה כי גם על אתגרים אלו יינתן מענה בשנים הבאות.

על פי comscore בשנת 2020 50% מחיפושי המידע יתבצעו באופן קולי; ועל פי התחזית של גרטנר ב2018 צופים כי 30% מכל האינטראקציות עם המכשירים יהיו מבוססות קול. זאת לאור העובדה כי האנשים יכולים לדבר במהירות פי 4 מאשר יכולתם להקליד את הטקסט.

מצד המשתמש מערכות אלו משמשות כיום בעיקר את הצרכנים הפרטיים כאשר הן מאפשרות להם לבצע חיפושים על מידע כללי ומקומי כדוגמת, מסעדות, קניות, מזג אויר, חדשות וכו'. ומצד הגורמים העסקים נעשים מאמצים להתאים את הפרסומות והמידע השיווקי לחיפושים הקוליים המבוצעים.
אך נראה שלא ירחק היום בו יהיה ניתן להשתמש ב"עוזרים דיגיטליים" והחיפושים הקוליים גם עבור הארגונים עצמם והחיפושים המקצועיים. זאת, החל מתיאום הפגישות, חיפוש במאגרי המידע של הארגון, תיעוד הידע באמצעות העוזרים הדיגיטליים ועוד.
מעט סבלנות ואולי לא יותר מכך.

מקורות:

http://searchcrm.techtarget.com/definition/voice-recognition 
https://www.campaignlive.co.uk/article/just-say-it-future-search-voice-personal-digital-assistants/1392459 
https://startups.co.uk/tech-trends-2018-voice-recognition/ 

לפני שנים, ליוויתי קבוצה שעסקה בבריונות בקרב בני נוער ובמיגור התופעה. הנושא היה בדמם של כל המשתתפים: אנשי חינוך ותיקים, מעורבים ומקצועיים. כולם בוגרים המלווים נוער מתבגר, בעלי ניסיון ומודעים למחיר האישי והחברתי הקשה שמביאה בריונות. במפגש השני של הקבוצה התחלתי לשים לב להתנהגות לא שגרתית. גילויי טינה, הקנטות והקטנת ערך – חלקם כלפי המנחה וחלקם כלפי משתתפים אחרים בקבוצה. התחלתי לשים לב כי שני חברי קבוצה לוקחים על עצמם תפקיד אקטיבי לכאורה, אך בפועל אינם מאפשרים לחברים אחרים לפצות את פיהם ולהביע עמדה. ניסיון שכזה גרר השתקה של החבר באמצעות עקיצות קטנות או גדולות.

באופן דומה, עבדתי עם קבוצה נפלאה של מטפלים בחסרי ישע בשכבות מוחלשות בחברה. כל אחד מהמשתתפים בקבוצה בפני עצמו לא היה חסר ישע כלל: בעלי מקצוע, השכלה והכנסה, מוערכים מקצועית בעולמם. יחד עם זאת הקבוצה עצמה הייתה חסרת ישע בצורה תמוהה: העלו ספקות כבדים לאורך כל התהליך לגבי היכולת שלהם להשפיע, לשנות, והרגישו כי אין טעם בכלל לנסות. שתקו המון, כמעט ולא הגיבו כשהוצגו תוצרים ועל אף שאובייקטיבית- משאבים כספיים הופנו לקיום הקבוצה ולעבודתה- חזרו וטענו כי לא קיימים משאבים זמינים.

הרגשתי כי הקבוצות משחקת לפנינו תפקיד כמו על במה. מול עיני קיבלה הקבוצה הראשונה אופי של תתי קבוצות- חזקים ומוחלשים, מקובלים ודחויים בעוד והקבוצה השנייה סיגלה תפקיד של מיואשים ומדוכאים על ידי אחרים. ברור היה כי אינן יכולות להתקדם בעבודתן, אולם אני שיערתי להתרחשות הזו יש ערך. באופן מסוים, הדינמיקה שהצמיחו החברים, אפשרה לקבוצה נוספת לנכוח בחדר, להראות ולהשמיע את קולה: קבוצת בני הנוער בה מתקיימת בריונות וקבוצת חסרי הישע בחברה. ברם, הערך שבדבר יתאפשר רק אם חברי הקבוצה יבינו את המתרחש ויהיו מסוגלים לעבד באופן אובייקטיבי את שחוו בתפקידים הללו.

רוב התאוריות הקבוצתיות כיום מקבלות את ההנחה כי כשאנשים מתקבצים יחד למבנה של קבוצה, פועלים עליהם מערך של כוחות המפעיל אותם ואת הקבוצה באופן לא מודע. לא ניתן להבין את הקבוצה רק על פני השטח שלה מבלי להבין את התהליכים הלא מודעים המפעילים אותה ומבלי להבין כי מתחת לשיחה הגלויה, לדברים הנאמרים יש משמעות נוספת.

באופן כזה, התבוננות מעמיקה במה שקורה "כאן ועכשיו" בחדר מאפשר לנו לחוות, לעבד ולהבין יותר את המתרחש במקומות אחרים בחייהם של המשתתפים. הערך של התבוננות כזו בקבוצת למידה הנו רב כי בעקבות ההבנה הזו ניתן לפתח ידע חדש והנחיות עבודה אפקטיביות שלא היו מתאפשרים רק באמצעות תיאורי מקרה או ספרות ניטרלית שהייתה מובאת בפני הקבוצה .

אחת הדרכים להבין את הלא מודע הקבוצתי הינו בהתבוננות ועיבוד של המתרחש באמצעות כמה שאלות:

תוכן: על מה מדברים? מה הנושא?

תהליך: כיצד משתנה התרחשות לאורך זמן? אילו שלבים עוברת הקבוצה?

צורה: איך מדברים? מי מדבר ומי שותק?

המה והאיך, תוך התחשבות בשלב התהליך, יוצרים יחד דבר מה שאנו המנחים אוזננו קרויה לו: המסר. ובמיוחד מזדקפות אוזננו במצבים בהם מתקיים פער בין התוכן והצורה. למשל סיטואציה בה מדברים על מניעת בריונות באופן בריוני, ובמיוחד כשמדובר בשלבי עבודה מוקדמים להתפתחות קונפליקט. או למשל כאשר מתכנסים לעבודה על חיזוק אוכלוסיות מוחלשות אולם מתנהלים בחוסר אונים בולט.

מה עושים עם המסר הזה? כאמור, ערך רב יכול להיות לקבוצה משיקוף של הסיטואציה ומהתבוננות משותפת על התפקידים שנלקחו. משאילת השאלה, איך זה מרגיש להיות בתפקיד המסוים הזה? מה הרווחתי ומה הפסדתי? האם היו סימנים מקדימים להתנהגות הלא נוחה בקבוצה? האם תגובה מסוימת של המנחה או המשתתפים מועילה? אילו כלים משתקים ואילו כלים מקדמים? ההבנה הזו עשויה להיות מתורגמת בהמשך עבודתה של הקבוצה לכלי עבודה חשובים: הנחיות, צ'ק ליסטים ונהלים.

יחד עם זאת, חשוב להיות מודעים לך כי התערבות המשקפת את הלא מודע הקבוצתי אינה קלה למשתתפים: היא מנכסת את ההתרחשות והחוויה האישית ולא נעים לאדם לקבל מראה לכך שאינו מודע ואינו "בעל הבית" המלא על התנהגותו. על מנחה להביא את הפרשנות בעדינות כהשערה ולבדוק האם היא מתקבלת על דעתם של החברים והאם גם הם מפרשים באותו האופן.

בהצלחה!

מקורות:

יוסי טריאסט, תיאוריות בדינמיקה קבוצתית, התוכנית להנחיית קבוצות אוניברסיטת תל אביב.

"מפה ויזואלית". מושג זה מבטא מתודה ויזואלית לארגון מידע, תוך מתן דגש על היררכיית המידע והקשרים בין חלקיו השונים של נושא מסויים עליו מתמקדים.

מלבד היכולת "לעשות שכל" ולארגן מידע רב לכדי תמונה שלעיתים שווה 1000 מילים(ולעיתים גם לא, אם ה mindmap לא בנוי טוב), לmindmap יתרונות רבים נוספים. ביטוי גרפי לתיאור נושא, מסייע לזכרון הנושא, יצירתיות, חשיבה, יכולת פתרון בעיות, למידה, סיעור מוחות וכיוב'.

המתודה בשימוש כבר אלפי שנים, אך הפכה לפופולארית בעיקר בזכות הפסיכולוג הבריטי טוני בוזן (Tony Buzan) שהציג את התפיסה שלו בתכנית טלוויזיה אותה הנחה ב 1974. אז טען בוזן כי בניגוד לדעה המסורתית הרווחת שהקוראים סורקים מידע בצורה ליניארית (מלמעלה למטה, משמאל לימין), קוראים למעשה סורקים את המידע בצורה שאינה ליניארית וקופצים עם העין ממקום למקום.

להלן שיטתו של בוזן כיצד לייצר mindmap:

1. התחל ממרכז הדף ומקם בו תמונה של הנושא. השתמש בלפחות 3 צבעים
2. השתמש בתמונות, אייקונים, קודים ומימדים
3.  בחר מילות מפתח והשתמש באותיות גדולות וקטנות לרישומן (Upper or lower case letters)
4.  השתדל למקם מילה אחת בכל שורה
5. עלייך לחבר את השורות, כאשר נקודת ההתחלה היא המרכז. הקווים נעשים דקים ככל שמתרחקים ממרכז ה"מפה"
6.  על הקווים להיות באורך הדומה לאורך המילה
7. השתמש בהרבה צבעים – גם כדי להעביר חוויה ויזואלית וגם כדי לקבץ או לקודד קבוצות בעלות אותו מכנה משותף
8. פתח סגנון משלך
9. השתמש בדגשים וחיבורים
10. השאר את ה"מפה" נקייה בעזרת שימוש ב- radial hierarchy או קוי מתאר להדגיש (embrace) את החיבורים "ענפים"

שימושים אפשריים:

• שרטוט תרשים זרימה לתיאור תהליך במקום כתיבתו במלל ארוך
• גיבוש מודל עבודה גרפי שיכיל את כלל מרכיבי הפעילות (מייצר תמונת מצב "מלמעלה" לפני שצוללים לפרטים)
• תפריט/ תוכן עניינים ויזואלי – יצירת רשימה באופן גרפי ומושך את העין (שימוש בתמונות גדולות/ אייקונים ומעט טקסט)

דוגמאות ל mind map:

מאמר מקיף על מהות תחום ניהול הידע. שווה להציץ עד הסוף. יש אופטימיות לגבי המשך הרחבת העיסוק בתחום לאורך זמן. נכתב על ידי Michael Koenig  יועץ בעל ניסיון וכתיבה רבה בתחום

שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי
מיקום האירוע: היסמין 1, רמת אפעל
תאריכים: 18/3/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

שם האירוע: פורום KMI

מיקום האירוע: המאה ועשרים 4 ראשון לציון

תאריכים: 19/3/2018

פרטים נוספים: לחצו כאן

כנסים בעולם:

שם האירוע: KM: The Scores
מיקום האירוע: London, United Kingdom
תאריכים: 28/2/2018
פרטים נוספים: לחצו כאן

אתר ובלוג  הנקראים "ניהול ידע לפיתוח". לא להתבלבל...הכוונה לפיתוח ארגונים ועסקים.

סרטון המדבר על השפעת ניהול הידע על ארגוני הבריאות

הספר "Social Media for Government: How A practical Guide to Understanding, Implementing, and Managing Social Media Tools in the Public Sphere", נכתב על ידי Gohar F. Khan בשנת 2017. ואכן, כשמו כן הוא. למרות שהספר נכתב על ידי איש מחקר, והוא מצטט לא מעט מחקרים אקדמיים, הוא אכן. בראש וראשונה- מדריך מעשי לארגונים ממשלתיים ציבוריים המבקשים ליישם מדיה ארגונית ולשתף את הציבור דרך ערוצי דיגיטל. הספר מסייע החל משלב האסטרטגיה, התכנון ועוד לרמה הטקטית. הוא כולל דוגמאות של ארגונים ציבוריים ופעילויות שעשו, ובכך נותן עוד סעד למבקשים ללמוד או ליישם.

מפת הספר:

הספר מומלץ מאד לכל מי שנמצא בגופי ממשל ורוצה לא להיות אחרון.
וגם- לכל השאר.

מבוא

מדיה חברתית

כדי להגדיר מדיה חברתית, מבחין Khan בין ארבעה מונחים שונים:

•  Web1.0
  גרסה מוקדמת של ה Web, שבליבה טכנולוגיות סטטיות וזרימת מידע חד כיוונית.
• Web2.0
  גרסה מתקדמת יותר של ה Web, התומכת בזרימת מידע דו כיוונית, ובתוכן מבוסס משתמש.
• Web3.0
  המהפכה החדשה של ה Web; רוב היישומים והתכנים בענן, וכלים חכמים, מהירים ואמינים מחברים בין תכנים, תפיסות, יישומים ואנשים.
• Social Media
  פלטפורמת אינטרנט קלה לשימוש המאפשרת למשתמשים ליצור ולהחליף תוכן בהקשרים מרובי משתמשים. Khan עומד על כך שרבים עושים שימוש נרדף במונחי המדיה החברתית וה Web2.0. הוא מציע לדייק ולומר שהמדיה החברתית היא היישום של תפיסת ה Web2.0.

תכונות ליבה של מדיה חברתית:

•  ערוץ many-to-many
• מאפשר השתתפות של האנשים (בלוגים, תגובות ועוד)
• התכנים ברובם שייכים למשתמשים עצמם
• ערוץ שיח
• מאפשר פתיחות (גישה לנתונים ומידע)
•  מבוסס קשרים (מאפשר למשתמשים ליצור ולתחזק ביניהם קשרים)
• חינמי (ברובו) וקל לשימוש.

חזרה

ממשל מבוסס מדיה חברתית

תרבות

זו לא קלישאה. כדי שממשל יהיה מבוסס מדיה חברתית, נדרשים יותר מטכנולוגיה ותכנים; נדרשת תרבות תומכת.

התרבות התומכת בנויה ממספר רבדים:

1. מנהיגות- מחויבות ארגונית אמיתית של ההנהלה לממשל שקוף ופתוח.
2.  מדיניות ומסגרת משפטית מאפשרת.
3. מבנים ארגוניים (תפקידים) ואחריות; מיומנויות של העובדים למימוש.
4. דרישה ומחוברות (engagement) של האזרחים לצריכת הידע והשתתפות.
5. סביבה כוללת (ecosystem) של שיתופיות
6.  משאבים כספיים למימוש
7. תשתית טכנולוגית לאומית (מחשבים ואינטרנט לאזרחים כהתחלה)

ככל שהממשל והאזרחים יהיו בעלי תשתית ויכולות משמעותיות יותר כאמור לעיל, ניתן יהיה להתקדם בשלוש רמות:

1. תקשורת: אנחנו מדברים
   דוגמה: דפי Facebook
2.  אינטרקציה: אנחנו מדברים ויוצרים שיתופיות
   דוגמה: האמור לעיל + שיתוף הציבור- חוכמת המונים
3. שירות: אנחנו מדברים, יוצרים שיתופיות ומשרתים
   דוגמה: האמור לעיל + אפשרות קבלת שירותים דרך מדיה חברתית (חידוש רישיון)

Khan מביא, על סמך מחקרים, מספר מודלים של ממשל מבוסס מדיה חברתית (דומים אך בעלי דגשים שונים/ דרך הצגה שונה).

חזרה

שיתוף

מטרת ממשל שיתופי למנף, דרך מדיה חברתית, את המודעות ומחוברות של האזרחים.

מרכיבים מרכזיים בשיתוף:

1.  מידע בערוצים חברתיים:
   • מידע שימושי לאזרח בכלי מדיה חברתית
   • חדשות/ התראות (notifications)
   • עדכונים
2.  השתתפות:
   • משובים
   • קבלת החלטות (הקשבה לציבור)
   • שירות מיידי
   • קבלת דיווחים מהציבור (לדוגמא: מפגעים)
3.  תקשורת
   • תקשורת דו-כיוונית

דרכים (חינמיות ליישום):

- חשבון Twitter רשמי
- חשבון Facebook רשמי
- חשבון YouTube 

- בלוג רשמי 

הספר כולל מדריך, שלב אחר שלב להקמת כל אלו, החל מחשיבה ותכנון ועד פעולות טכניות ליישום (כולל צילומי מסך והדגמות).

המלצות:

- הסתייעות ביועצים מומחים ככל הנדרש
- ניטור הפעילות במדיה החיצונית ותגובה כאשר יש תוכן
- מנהלי קהילות כמשאב קריטי (עונים לשאלות/ התייחסויות; יוזמים)
- למידה הדרגתית
- מחויבות לטווח רחוק; יישום שלב אחר שלב (what next)

חזרה

שיתופיות

שיתופיות הינה רמה יותר גבוהה משיתוף. בשיתופיות יש מטרות משותפות המושגות דרך ערוצים חברתיים.

שני סוגים מרכזיים:

1.  שיתוף המונים Crowdsourcing
2. יצירה משותפת של תכנים או שירותים Co-Creation

מטרות:

המטרות הטיפוסיות של שיתופיות כוללות, בין השאר:

- גיוס המונים
- פיתוח ידע/פתרון משותף
- הצבעת המונים (לגבי מדיניות, פתרונות או כל נושא אחר)

היתרונות בשיתוף ההמונים ברור- הקטנת קונפליקטים, חיזוק אמון, יישום מהיר יותר של מדיניות ו...מחוברות (engagement).
האתגרים, אף הם קיימים, וכוללים בין היתר:

• ניהול נתונים
•  הבטחת איכות
• תזמון
•  עניין ציבורי- צפייה ותרומת משתמשים לאורך זמן
•  סודיות ומידור
•  משאבי כ"א קבועים לניהול, תחזוקת והרחבת השיתופיות; מנגנונים כנ"ל

השיתופיות יכולה להיות בממדים שונים:

- ממשל / ציבור
- ממשל / ממשל
- ממשל / תעשיה
- ציבור / ציבור

כלים טיפוסיים: WIKI.

חזרה

פתיחות ושקיפות

ממשל פתוח הינו ממשל הכולל:

• שקיפות לגבי החלטות ופעולות הממשל
•  גישה חופשית וחינם למידע ונתונים ממשלתיים (Khan מגדיר 9 עקרונות להלן)
• סביבה כוללת שיתופית
• מדיניות ומסגרת משפטית המאפשרים פתיחות
• טכנולוגיות התומכות בנתונים הפתוחים (לדוגמה עבודה עם טכנולוגיות open source)

עקרונות הנתונים הפתוחים כוללים:

1. נכונות ושלמות הנתונים הפתוחים (לא נתונים חלקיים; לא נושאים חלקיים)
2. איסוף ממקור ראשון
3. הצגת המידע (כמעט) מיידית ללא דיחוי
4.  נגישות לכולם
5.  המידע והנתונים קריאים בדרך שמכונה/מחשב יכולים להשתמש בהם
6.  ללא אפליה (למי מותר לראות)
7.  ללא העדפה (שרק בעלי סטנדרט מסוים יכולים ליהנות ממנו)
8. ללא תשלום/ רישיון
9.  עם מידע תיאורי מלווה המסביר את התוכן ודרך השימוש בו.

Khan מפנה לרשימה של כ- 150 מיזמים של פתיחות ממשל- עמוד 71 בספר.

אתגרי פתיחות בארגונים כוללים:

1.  אי עמידה בעקרונות לעיל (איחור, נכונות וכו)
2.  היעדר היבטי תרבות כמפורט בפרק התרבות לעיל (הובלה, מנגנון, מדיניות וכו)

Khan מפנה לשימוש ב Google Fusion Table ככלי אפשרי לשיקוף נתוני ממשל.

חזרה

שלבי מימוש

הערכת מצב

שלב ראשון בארגון הוא הבנת המקום הנוכחי בו נמצא הארגון ביחס לממשל פתוח ושקוף. הדרך לבחון זאת היא על ידי הערכת מוכנות ובשלות. 

Khan מביא מספר כיוונים אפשריים להערכה שכזו:

1.  הערכת מוכנות (readiness assessment), של הבנק העולמי. פרקיה מתייחסים בעיקר לפרקי התרבות כפי שמופיעים לעיל.
2. הערכת בשלות (maturity model), שפותחה על ידי Lee & Kwak שבוחנת בעיקר היבטי שיתוף, שיתופיות, פתיחות ושקיפות כפי שמיושמים בארגון. Khan מציג רשימה של 10 מדדים ספציפיים שניתן לכלול בהערכה שכזו.
3. הערכת פוטנציאל השגת יעדי הארגון דרך המדיה אל מול יכולת מימוש בארגון. כמובן אלו שקיים אצלם פוטנציאל וכן קיימת יכולת מימוש גבוהה, יכולים ליצור רמת מחויבות גבוהה ומימוש (עמוד 121).

חזרה

אסטרטגיה

האחריות לניהול המדיה החברתית בארגון, על פי Khan היא בידי אנשי המחשוב, וספציפית מנהל המחשוב (CIO) והוא זה שאחראי לתכנן וליישם אסטרטגיה.
מטרתה של האסטרטגיה ליצור חוקים ונהלי עבודה שיקשרו בין פעילות המדיה החברתית והיעדים העסקיים.

שלבי תכנון האסטרטגיה:

1. השגת בעל חסות שיוביל את המהלך.
2. גיבוש צוות פעולה למדיה חברתית- חוצה ארגון.
3. הבנת התרבות הארגונית הקיימת בהקשר לפעילות מדיה חברתית.
4.  סקירת פעילות קיימת בארגון בנושא מדיה חברתית.
5. הגדרת יעדים (דוגמת יעד אפשרי: יצירת קשר ומחוברות של אזרחים דרך ערוצי מדיה).
6.  יצירת הקשר בין יעדי המדיה החברתית והיעדים העסקיים של הארגון.
7. פיתוח האסטרטגיה, העונה לפחות על השאלות הבאות:
   • אילו סוגי תכנים נכון לכתוב בערוצי מדיה?
   • מה תדירות הכתיבה המתאימה?
   • מי ייצר את התוכן?
   • האם נדרש לאשר את התוכן לפני פרסומו?
   • מי אחראי לעקוב אחרי הערות, הצעות ותגובות?
   • כיצד ינוהל הטיפול במשובים?
8.  בחירת פלטפורמה דיגיטלית מתאימה.
9. תכנון המשאבים ליישום, תוך התחשבות במאפייני הארגון.
10. גיבוש תוכנית ומדיניות היוצרות אחריות לפעילות המדיה החברתית- בעלי תפקידים (מכל הסוגים) ומשימות.
11.  הגדרת מדדי הצלחה.
12. הגדרת דרך ניטור פעילות.
13. גיבוש תכנית ליישום האסטרטגיה בארגון.
14.  סקר תקופתי.

Khan מביא דוגמא של אסטרטגיה של משרד המשפטים באוסטרליה.

חזרה

הקמה

לאחר התכנון, נדרש להקים את פעילויות המדיה החברתית בפועל- החל מדף Facebook, דרך בלוג ופעילויות בערוצים נוספים.
Khan מציג דרכי הקמה לערוצים הבאים (עמוד 26, 54):

1.  חשבון Twitter
2. דף Facebook
3.  ערוץ YouTube
4. בלוג רשמי
5. פרויקט Wiki

ניתן ללמוד מדוגמאות אלו על עיקר הערוצים המרכזיים שיהיו רלוונטיים לפעילות הממשל במדיה החברתית.

חזרה

ניטור וניתוח

תחום איסוף, ניטור וניתוח תכני רשתות נקרא: SMA- Social Media Analysis, ולא בכדי יש בו עיסוק רב, הן בצד האקדמי והן בתחום המעשי, כבר שנים רבות.
ניטור וניתוח פעילות במדיה חברתית נותן הבנה על המתרחש במדיה.
ישנם שבע רמות של ניטור וניתוח:

1.  טקסט- ניתוח הטקסטים בתכנים, בתגובות, פוסטים ויתר מרכיבי המדיה.
2.  פעולות- ניתוח פעולות Like, Dislike, Share, Mention, endorse ועוד.
3. רשתות- ניתוח קשרים (דוגמת חברים ב Facebook, או עוקבים ב Twitter).
4. קישורים- ניתוח קישורים (hyperlinks) ותבניות התנהגות על בסיס אלו.
5. חיפוש- ניתוח תכני חיפוש, מגמות קשורות, אפקטיביות מודעות ועוד.
6. יישומונים- ניתוח מחוברות (engagement) המשתמשים ביישומוני טלפונים ניידים.
7. מיקום- ניתוחים מבוססי גיאוגרפיה, בהקשר למשתמשים, לתכנים ולנתונים.

אחד האתגרים הוא שניתן למדוד כמעט כל דבר, כמעט בכל דרך, ויש אינסוף נתונים.
שאלת מפתח היא איך ומה נכון למדוד. Khan מציג דוגמאות טיפוסיות של מטרות ודרכי מדידה מומלצות (עמוד 96).
לדוגמא: כדי לדעת אם שיתוף מידע ב Twitter או Facebook נושא פרי, מציע Khan לבצע ניתוח פעולות, ומציין איך ליישם ניטור זה.
יש לתת את הדעת שניתוח מדיה דורשת מיומנות בכמה היבטים:

• טכנית: ליישום הניטור והעיבוד המספרי.
•  סביבתית: הבנה ארגונית ומודעות לרגולציה, סודיות, מידור וכו'.
•  תרבותית: הבנה ארגונית בנורמות, ערכים ודרכי התנהגות הקשורים לקבלת החלטות המבוססת על הניתוח שיתקבל
• משילות: יכולת ארגונית לקשר בין פעילות המדיה החברתית ויעדי הארגון.

מדידות בסיס תתייחסנה למונחים של:

• ביקורים • מספר דפים ממוצע לביקור
• מבקר חדש • זמן ביקור ממוצע
• מבקר חוזר • מדרג המאזן (אחוז נטישות)

Khan מציע רשימה של כלי ניטור שימושיים לנתוני המדיה החברתית (עמוד 100 ואילך) עם הסבר מפורט על כל כלי, ודרכי יישום.

חזרה

ניהול סיכונים

עם כל היתרונות הגלומים במדיה חברתית, אין ספק שיש בו מספר סיכונים, בעיקר בהיבטים של:

•  אבטחת מידע
• משפט
• הפרת פרטיות
• אתיקה
• רגולציה
• תקיפת סייבר
• שליטה
• זכויות יוצרים
• תדמית

ועוד.

מסגרת ניהול הסיכונים כוללת התייחסות לארבעה מרכיבים:

1.  איתור והבנת הסיכונים
   הבסיס לאלו (מה לחפש):
   אירועי סיכון מעבר הארגון; היסטוריית פעילות; למידה מאחרים; למידה מהציבור (הקשבה); בנק סיכונים.
2. הערכת הסיכונים
   על בסיס רמת השפעה פוטנציאלית וסבירות; תעדוף.
3. אסטרטגיה ותוכנית טיפול
   גיבוש אסטרטגיה ותכנית Mitigation ויישומה, בהתאם לסיכונים שהועלו.
4. הערכה
   הערכה וסקר תקופתי של הסיכונים.

חזרה

כלי מדיה חברתית

כלי המדיה החברתית נמנים עם המשפחות העיקריות להלן:

סוג                                   הסבר                                                                                        דוגמאות

רשתות חברתיות                 יצירת ותחזוק קשרים בין אנשים בעלי עניין משותף                               Facebook, Linkedin

קהילות תוכן                        קבוצת אנשים שיוצרת קואליציה ב"חי" סביב עניין משותף                      Youtube, Flicker

בלוגים                               מרחב או אתר אישי בו הפרט מפרסם תוכן ומביע דעות, באופן קבוע        Wordpress, bloggers

מיקרו בלוגים                       סביב לפרסום או החלפת הודעות קצרות                                            Twitter

פרוייקטי שיתופיות בח"י         סביבות ופרויקטים המאפשרים לאנשים לתכנן,                                    ( WIKI (Wikipedia

                                        לתאם, להוסיף, לבקר ולנטר שיתוף תוכן עם אחרים

תיוג חברתי                        ארגון תכנים המתבסס על ראיית המשתמש                                         Delicious

Folksonomies

עולמות וירטואליים                סביבות בהם אנשים יכולים לייצג את עצמם                                          World of Warcaraft

                                       כאוווטרים ולהתרועע זה עם זה בערוצי מלל והודעות.

                                       פעמים רבות מיושם כמשחק

מובן שניתן לפתח כלים נוספים המבוססים על אותם עקרונות של השתתפות, שיתופיות, יצירה ושיתוף תוכן בערוצי רבים לרבים.

חזרה

דוגמאות ארגונים

Khan נותן דוגמאות רבות מעמיקות למרכיבים שונים בספר- החל ממסמכי מדיניות, דרך צילומי מסך ממחישים של פתיחות ועד דוגמאות לדרכי ניטור ומדידה. דוגמאות אלו פזורות לכל אורך הספר, בהתאם לנושא.
שתי דוגמאות בולטות:

1. חוק עירוני של עיריית ניו-יורק לגבי נתונים פתוחים (עמוד 87)
2. אסטרטגית מדיה חברתית של משרד המשפטים באוסטרליה (עמוד 129)

מעבר לכך, הספר שזור בדוגמאות רבות נוספות, החל מדוגמאות ליעדים, למדדים, לניטור וכמעט לכל פרק שהוגדר לעיל.

בנוסף לקריאת סיכום זה- מומלץ להיעזר בספר עצמו ליישום, בארגוני ממשל- ולא רק.

חזרה