1. קורס ניהול ידע של חברת רום בשיתוף מכון התקנים ייפתח ב 08/12. מוזמנים להירשם.

2. מסלול ניהול ידע בכנס האיכות יתקיים בתאריך 23/011/21 במלון דיויד קונטיננטל. לפרטים והרשמה http://www.quality2020.co.il/

3. כנס ניהול הידע הבינלאומי המשותף של KMGN פורום שיתופי הפעולה בין מדינות בניהול ידע ייערך ב 08/12/21 באופן וירטואלי. שמרו את התאריך ביומן- פרטים בהמשך!!
4. מפגש ניהול ידע מתארח של פורום ניהול ידע בישראל ייערך בתאריך 26/12/21 במשרד המשפטים, שעות 9:00-12:00. המפגש וירטואלי ועדיין נבחנת האופציה לאפשרות הגעה פיזית למעוניינים. שמרו את התאריך- פרטי ההרצאות בקרוב!

לעניות דעתי כאשר מדברים על תהליכי עבודה, ישנן שתי מילים חשובות הקשורות זו בזו והן יעילות
ואפקטיביות. אך מהו ההבדל בין השתיים ומהי בעצם יעילות?
אם כן, כאשר מדברים על יעילות מדברים על היחס בין התשומות לתפוקות – שימוש נכון וחכם במשאבים
ובעלויות הפרויקט, ואילו אפקטיביות היא מידת השגת המטרות, היעדים והתפוקות, ובאילו איכויות.
אין ספק שאפקטיביות מגמלת תפקיד חשוב בעבודה ויש לתת לה את המקום הראוי לה, אך יחד עם זאת
אסור לשכוח את היעילות. אני רואה את היעילות ככלי המדריך אותי ומלווה אותי בכל פרויקט שאני
עושה, ובעזרתה אני תמיד מנסה למצוא את הדרך הנכונה והטובה ביותר עבור הצלחת הפרויקט הספציפי
עליו אני עובדת ובכך להבטיח את הצלחתו.
על מנת להבטיח את יעילות הפרויקט אני פועלת בדרכים הבאות:

1 .אני סוקרת את הפרויקט ומחלקת אותו לשלבים. כלומר מבצעת תהליך של סדרי עדיפויות. בכל
פרויקט ניתן לדרג את המשימות הדחופות יותר ואת אלה שפחות, ובכך ניתן למיין מה חשוב
וצריך לעשות תחילה ומה ניתן לדחות לשלבים מאוחרים יותר.

2 .אני אוספת את כל המידע הדרוש לי לשלבים הראשונים שהוגדרו דחופים בשלב הראשון. קיימים
מקרים בהם המידע עשוי להיות בידי גורמים אחרים, ולכן חשוב לי לסדר ולאסוף הכל בהקדם על
מנת שאוכל לקדם את הפרויקט. על ידי כך אני מאפשרת לעצמי לחלק את המשאבים שלרשותי
בצורה היעילה ביותר ובכך לחסוך זמן.

3 .במהלך העבודה במידה וצצות לי שאלות או דברים שעליהם עליי להתייעץ ולקבל תשובות
מבכירים ממני, אני מקבצת את השאלות וקובעת זמן להתייעצות ועזרה. כך אני חוסכת זמן ולא
מפספסת דברים שעליי לעשות.

4 .בסיום העבודה, אני מבצעת בדיקה וסקירה מעמיקה שאכן לא פספסתי דבר על ידי מעבר על
רשימה מסודרת. תהליך זה עוזר לי למצוא פערים בין הרצוי למצוי ובכך למנוע טעויות או חוסרים
בפרויקט.

תפקידו של מנהל מוצר, בין היתר, הוא לתכנן את חוויית המשתמש ולהשקיע באופן תמידי בפיתוח המוצר. במסגרת תפקידי כמנהלת מוצר של פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, לקחתי חלק בפיתוח טכניקה המכונה "טעינה עצלה". מונח זה מתאר אסטרטגיה לזיהוי רכיבים בדף אינטרנט שאינם קריטיים באופן מידי לחוויית המשתמש ו"חוסמת" אותם, מתוך מטרה לשפר את חווית המשתמש. במאמר זה אסקור את השימוש בטכניקה זו ואפרט את יתרונותיה.

תמונות ווידאו הם הרכיבים המבוקשים ביותר עבור רוב האתרים ובדרך כלל תופסות רוחב פס רב יותר מכל רכיב אחר באתר. הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר בדפי אתרים הכוללים מספר רב של תמונות, קבצי gif, או קבצי וידאו, דפי האינטרנט נטענים לאט יותר, איכות הגלישה נפגמת וכך גם חווית המשתמש.

טעינה עצלה (מכונה גם "טעינה אסינכרונית") היא טכניקה לייעול הצגת תוכן אינטרנט באמצעות דחיית אתחול רכיבים (בעיקר מסוג וידאו, תמונות, קבצי gif וכדומה) עד לנקודה בהם הם נחוצים. טכניקה זו גורסת, שבמקום לטעון את כל דף האינטרנט ולעבד אותו בבת אחת, הדף נטען ומציג את תוכנו בצורה הדרגתית כאשר המשתמש גולל את הדף. לדוגמה, דחיית טעינת קבצי וידאו בדף אינטרנט בעת הגלילה עד שאלו נגלים בפני המשתמש, יכולה להפוך את התצוגה הראשונית של דף האינטרנט למהירה יותר. טכניקה זו מייעלת את השימוש ברכיבים שעשויים להכביד על דפי האתר ולשבש את טעינת הדף, כיוון שהיא שומרת על זמני אתחול מינימאליים – רק כאשר המשתמש גולל את הדף ונתקל בווידאו או בתמונה הם נטענים ומוצגים על דף האתר. אם המשתמש לא יגלול את הדף ולא ייחשף לרכיבים אלו ולתוכנם הם לא ייטענו, הדבר יחסוך רוחב פס ויאפשר למשתמש חווית גלישה מהירה וטובה יותר.

על אף יתרונותיה של טכניקת "טעינה אצלה", גוגל ממליץ שלא ליישם טכניקה זו על רכיבים הנמצאים בראש הדף, שהרי הם האלמנט הראשון שהמשתמש רואה על הדף ולכן צריכים להטען מהר ככל האפשר. טעינה עצלה תאט את טעינת הרכיבים הללו ותשפיע לרעה על ביצועי SEO (קידום אתרים במנועי חיפוש).

הספר , The Future of Education: How to Evolve Old Schools into Exciting & Innovative Learning Hubs, הוא ספר שנכתב ב- 2020 על ידי מכר שלי- חזקי אריאלי, והפך לרב מכר באמזון. אז נכון שאנחנו עוסקים בניהול ידע, אך חינוך והרכשת ידע בבתי ספר הם לחלוטין עוסקים בתחום המקביל לזה שלנו- אנחנו עוסקים בשימור, שיתוף, הנגשת ופיתוח ידע מקצועי, אסטרטגיות ומסרים ארגוניים לבוגרים, והם לצעירים.
הספר מציג את תפיסת המיומנויות הנדרשות לדור העתיד, כפי שאולי הכרנו מעוד מקורות, אך פורס, באומץ רב, הצעה למודל חדש לבתי ספר, שמטרתו להוביל אותנו בדרך אחרת, חדשנית יותר, ליעד הנכסף.
ואל תתבלבלו- הספר לא מיועד לקברניטי משרד החינוך. ההצעה שכאן היא לשינוי מלמטה-למעלה, בתוך בתי הספר.
מפת הספר:

סיכום הספר כולל, באופן טבעי, רק את עיקרי הדברים לפי הבנתי, ואינו כולל את הדוגמאות הרבות- איך להפוך את הרעיונות למציאות. ממליצה לקרוא את הספר כולו, שם שאלות אלו הנענות. ממליצה לנו לשאול את השאלות שלנו כאנשי ניהול ידע, מה רלוונטי לנו, מה אנחנו יכולים לגזור, ואיך אנחנו משדרגים את עצמנו ומציעים גם אנחנו ניהול ידע משבש (disruptive knowledge management), אולי לא במקום הקיים, אך בהחלט לצדו.
קריאה נעימה.

התלמיד

שאלת המפתח בבואנו לחנך וללמד את דור העתיד היא, בראש ובראשונה, מה המיומנויות הנדרשות לבוגר העתידני, ואיך בית הספר יכול להכין אותו בדרך הטובה ביותר לקראת העתיד, שאת חלקו אנחנו אפילו לא יודעים לחזות, אך כן יודעים לומר שנכנסים לעולם של כלכלה מבוססת ידע, המתבססת על יצירתיות, חדשנות ומקוריות, הבאות לידי ביטוי בטכנולוגיות, ולא רק.
פירמידת החינוך כוללת בראש וראשונה ערכים, ומעליהם מיומנויות וידע.
השאיפה: לתת לתלמיד כלים למצוינות = תשוקה ויכולות למיצוי הפוטנציאל האישי/
מרכיבי המצוינות:

1. מוטיבציה
מוטיבציה חשובה שכן היא המנוע שלנו להתקדמות.
גורמי מוטיבציה מרכזיים שניתן לקדם: ענין, פעולה, שמחה, מועילות, הצלחה ותגמול.
אריאלי מזכיר ככלי מרכזי את אפקט פגמיליון- צפו לרף גבוה מתאים מתלמיד, והוא אכן יגיע.
את תוותרו על אף תלמיד, ואל תתנו לאף תלמיד להיכנע ולוותר!

2. התמדה

3. רגישות

4. סקרנות

ישנו קשר ישיר בין סקרנות של אנשים למוטיבציה שלהם ויכולתם לפתח פתרונות יצירתיים.
את הסקרנות ניתן לפתח דרך פתיחת שיעורים בשאלות, הימנעות מהגשת התשובות, מענה לתשובה בשאלה, דיון, משוב חיובי ותגמול תשובות טובות, והימנעות מדיכוא תשובות ושאלות שאינן חכמות.
שילוב השאלות בשלוש רמות- 1) שאלות מידע, 2) שאלות חשיבה 3) שאלות לפיתוח החשיבה.

5. יצירתיות
יצירתיות מוגדרת כרעיון מקורי (ביחס למי שהוגה אותו), המוביל ליצירת ערך. לכולנו נטועה יכולת היצירתיות במוחנו, אך נדרש לטפח יכולת זו כדי שאכן תנכח.
כדי לפתח יצירתיות נדרשים מספר תנאים: החופש לחשוב, פתיחות מחשבתית, סובלנות לטעויות, סביבה תומכת, אופטימיות וצורך (!).

6. פתיחות מחשבתית

7. שמחה ואופטימיות
שמחה מגבירה בקרב ילדים את הביצועים שלהם. היא מגבירה את היצירתיות, החברות ועבודת הצוות, את שיתופי הפעולה, העבודה הקשה והנכונות להתמודד עם אתגרים. היא מחזקת את התשוקה, המשמעת, יכולת הלמידה העצמית, הביטחון העצמי ועוד היבטים חשובים.
האופטימיות, שמתחילה במורה, ועוברת לתלמידים, מחזקת את הביטחון העצמי ביכולת ההצלחה.

8. מיומנויות

9. צניעות

10. יושר

חשוב לחנך את התלמיד לפיתוח שלושה סוגים של יכולות:

1. IQ- Intelligent Quality: תבונה שכלית
לרבות – יכולת למידה עצמאית, יכולת פתרון בעיות, סקרנות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית.

2. EQ-Emotional Quality: תבונה רגשית
לרבות -ביטחון עצמי, רגישות.

3. CQ-Community Quality: תבונה חברתית
לרבות -עבודת צוות, גמישות ומסוגלות להתאמה.

פדגוגיה חדשנית, המתייחסת לכל אלו- עוסקת בעיקר ב ״איך״. ככל שהתלמידים יהיו יותר בטוחים ושוטפים ב ״איך״, יוכלו לתפוס יותר טוב ובקלות גם את ה ״מה״.

שמחה מגבירה בקרב ילדים את הביצועים שלהם. היא מגבירה את היצירתיות, החברות ועבודת הצוות, את שיתופי הפעולה, העבודה הקשה והנכונות להתמודד עם אתגרים. היא מחזקת את התשוקה, המשמעת, יכולת הלמידה העצמית, הביטחון העצמי ועוד היבטים חשובים.
האופטימיות, שמתחילה במורה, ועוברת לתלמידים, מחזקת את הביטחון העצמי ביכולת ההצלחה.

8. מיומנויות

9. צניעות

10. יושר

חשוב לחנך את התלמיד לפיתוח שלושה סוגים של יכולות:

1. IQ- Intelligent Quality: תבונה שכלית
לרבות – יכולת למידה עצמאית, יכולת פתרון בעיות, סקרנות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית.

2. EQ-Emotional Quality: תבונה רגשית
לרבות -ביטחון עצמי, רגישות.

3. CQ-Community Quality: תבונה חברתית
לרבות -עבודת צוות, גמישות ומסוגלות להתאמה.

פדגוגיה חדשנית, המתייחסת לכל אלו- עוסקת בעיקר ב ״איך״. ככל שהתלמידים יהיו יותר בטוחים ושוטפים ב ״איך״, יוכלו לתפוס יותר טוב ובקלות גם את ה ״מה״.

                                                                                                                                                                        חזרה

המנהל

המנהל הוא המוביל את המהפכה לחינוך העתידני, והוא המוביל את בית הספר כאשר כבר יש חינוך שכזה.
הלקוח הראשי שלו אינם התלמידים, אם כי המורים. עיקר המאמצים אמורים להיות מושקעים בהם ובפיתוחם להיות מורי העתיד. דואג להבטיח, בצד המיומנויות, גם מוטיבציה, אושר והתלהבות בקרב המורים. נוקט מולם בגישה של אפקט פגמיליון (רף ציפיות גבוה). דואג לפיתוח שלושת יכולות התבונה בקרב המורים.

                                                                                                                                                                              חזרה

המורים

4 סוגים שונים של מורים שותפים בחינוך התלמיד:

1. מורי בית הספר
מורים שעושים דברים נכון, ומכוונים לעשות את הדבר הנכון.
אנשים מחויבים לעבודה ולהצלחה, החושבים מחוץ לקופסה.
המורים הם המנחים- המפתחים את התלמידים. לא נדרש שיהיו בעלי ידע בעצמם בתשובה לכל שאלה, אלא שידעו לפתח את התלמידים ויחד איתם לדון, לחפש תשובות וללמוד.

2. המומחים
אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר.
כולל מדענים, אמנים, פילוסופים, מהנדסים, אנשי צוות רפואי, בנקאים ועוד.
משולבים גם בלמידה אחרי שעות הלימודים, אך גם בכותלי בית הספר, כאשר מוזמנים.
מממש את תפיסת שילוב הקהילה בבית הספר ושילוב בית הספר בקהילה, ומעצים את הקשר לחיים האמתיים, כמו גם לצרכים המתפתחים והחדשנות.

3. המורים הווירטואליים
מידע וידע באינטרנט ובמקורות חיצוניים נוספים.
זמין (וכיום באמצעות התרגומים האוטומטיים- אפילו להרבה יותר).
מהווה צוהר לעולם הקיים ולעולם החדש המתפתח, בשדה הטכנולוגי ובהקשרים נוספים.
יכולות בינה מלאכותית מאפשרות לשדרג למידה זו, למשל על ידי למידה מותאמת אישית. מציאות מדומה מאפשרת התנסות וחיבור נוסף לחיים.

4. התלמידים עצמם
יש לדחוף את התלמידים ללמידה עצמית. זאת, בין אם בהצגת אתגרים, ובין אם בחיבור שעות הפנאי לתהליכי למידה מהנים, או במציאות היומיומית, תוך כדי פעולות בסיסיות אחרות.

                                                                                                                                                                           חזרה

מסגרת הלימודים

עקרונות מוצעים:

1. הסתכלות כוללת על הלמידה- לא רק זו שלוקחת מקום בין כותלי בית הספר ובשעות הלימודים.

2. למידה והערכה משתנים מתלמיד לתלמיד- בהתאם לאופי ולפוטנציאל האישי וחוזקות התלמיד.

3. לימודים המבוססים על החיים האמתיים והרלוונטיות אליהם.

4. לימודים המחברים את ארבעת המורים גם יחד כחלק מתכנון ויישום הלמידה.

5. למידה מבוססת פרויקטים- בכיתה, בעבודות בית, בהתנסות (דמוי סטאז׳) בקהילה.

6. שיעורים של יום או חצי יום ולא של 45 דקות. מאפשר זמן לחשוב, לדון, לעבוד, לדון בצוותים ובמידת המתאים, לצאת לקהילה.
מאפשר גם למידה מבוססת נושא ולא מקצוע, כאשר דנים בנושא, דנים בכל היבטיו הקשורים למקצועות השונים (טכנולוגיה, ביולוגיה, מוסר ואתיקה וכדומה).

7. למידה המשלבת קבוצות גיל ולא רק שנה אחת. תואם למודל החיים, האוניברסיטה והעבודה, ומאפשר התאמה לרצונות וליכולות של כל תלמיד.

8. למידה גמישה, שאומנם איננה בית ספר פתוח, אך מאפשרת לתלמידים מידה מסוימת של בחירה של התכנים הנלמדים (בלי לוותר על תכני STEM).

9. למידה המשלבת יציאה מכותלי בית הספר.

10. למידה המשלבת למידה עם תלמידים ממקומות אחרים בעולם במודים שונים של תקשורת, למידה ואינטרקציה.

                                                                                                                                                                              חזרה

בית הספר

מבנה ארגוני ופיזי של בית הספר שונה ממה שהכרנו.
מבנה ארגוני כולל (בוודאי לתקופת השינוי והמעבר לבית ספר עתידני, אך גם לאחר מכן):

1. יחידת מו״פ העוקבת אחר מגמות והתפתחויות חדשות במודלי למידה, טכנולוגיות חדשות וסיפורי הצלחה ודואגת לזמינות משאבים מקצועיים. בעוד המחקר (מתוך המו״פ) מתבצע בעיקר בצוות זה, יישום הפיתוח (החצי השני של המו״פ) מתבצע בכלל בית הספר ובאחריות משותפת.

2. יחידת חדשנות פדגוגית המפתחת פלטפורמות חדשניות וכלי למידה פדגוגיים חדשניים.

3. יחידת נראות פיזית המקדמת את נראות המקום. משלבת גם תלמידים (קהל היעד הראשי).

4. יחידה האחראית על פיתוח קוד אתי מתאים לבית ספר בהיבטי ערכים, משמעת ועוד.

5. יחידת ממשקי קהילה המפתחת ומסייעת ליישום קשרי קהילה בכלל תהליכי הלמידה.

• הנראות הפיזית תהיה שונה מזו שהכרנו בעבר:
   נראות מזמינה צבעונית
•  חללי למידה שיתופיים לצוותים ופרויקטים; מינימום קירות והפרדות
•  נוחות וחדשנות
•  כסאות בריאים
•  חללים שיכולים להיות גמישים ולתת מענה לצרכים שונים בו זמנית
•  שילוב טכנולוגיות המאפשרות למידה מרחוק ושיתוף שיעורים עם הבית או תלמידים בעולם
•  מענה למודלי הלמידה המתקיימים בבית הספר.
  עיצוב בית הספר יובל על ידי המורים, ותוך סיוע ארכיטקטים (ולא להיפך).

שילוב בית הספר עם הקהילה, יעודד מודלים שבו בית הספר מארח בשעות אחר הצהרים פעילויות קהילה קבועות ומזדמנות, או לחילופין, שהלימודים מתקיימים בתוך הקהילה (דוגמת הגנים שנפתחו בתוך בתי אבות).

                                                                                                                                                                        חזרה

נספח: למידה מהיהדות

כהכללה, ניתן לומר כי ישראלים ויהודים ידועים בהצלחתם בשדה הידע:
ישראל נחשבת אומה של סטרט-אפים; שיעור היהודים הזוכים בפרס נובל גבוה לאין שיעור משיעורם באוכלוסייה.
אריאלי מצביע על שני מרכיבים בתרבות היהודית שנראה שהשפיעו על מגמות אלו:
המאפיין הראשון הוא החוצפה הישראלית, שמשמעה להעיז, לקחת סיכונים ולא לפחד מלחשוב מחוץ לקופסה.
והמאפיין הנוסף הוא הלימוד של תלמידי ישיבות בעולם היהודי בחברותות, תרבות שהתפתחה מחסר משאבים. השיטה- קבוצות של שני תלמידים (מבטיח אקטיביות של כולם) ששואלים שאלות, שווים במעמדם (פעם זה שואל והשני עונה, ובהמשך להיפך), כאשר החברותא מעודד את חופש המחשבה.

העתיד כבר כאן. כדאי להתחיל להתכונן, לבצע פיילוטים ולהתקדם. העולם לא מחכה. ותזכרו. עיקר השינוי מתחיל מלמטה. בידינו הדבר.

                                                                                                                                                                                חזרה

ה- Dark Mode (מצב כהה או מצב חשוך) הוא שינוי עיצובי של ממשקי משתמש דיגיטליים שתופס תאוצה בשנים האחרונות ונראה שהוא כאן כדי להישאר. במצב זה המערכת משתמשת בלוח צבעים כהה עבור כל המסכים, התצוגות, התפריטים והפקדים ומשנה את מצב התצוגה לחשוך.

למצב זה יש מספר יתרונות:

• משפר את אופן הצגת הטקסט על גבי מסך הסמארטפון או המחשב
• מבליט ניגודיות בצורה טובה יותר
• נח לעיניים בעת פעילות ממושכת מול מסך
• חסכוני בסוללה

יותר ויותר אפליקציות ואתרים החלו מאמצים עיצוב מותאם לתצוגה ב Dark Mode בעיקר כדי לגרום לתוכן לבלוט על גבי הרקע הכהה. במקרים אלו נוכל לראות פונטים גדולים ומודגשים, שימוש בצבעי טקסט חזקים ואפילו זרחניים, אלמנטים בצבע לבן ועוד.

מתי נכון להשתמש בעיצוב מסוג DARK MODE ?

• כשיש מעט טקסט ויותר תמונות / אייקונים
• כשיש מעט אלמנטים המוצגים בצורה מרווחת
• כשרוצים להבליט אלמנט אחד על הדף על פני כל היתר.

המטרה: להקל על עיניי המשתמשים ולהשאיר אותם זמן רב יותר מול המסך.

כשחושבים לשלב בעיצוב בחירה בין סגנון בהיר לכהה:

• יש לבדוק את העיצוב בשני הסגנונות. עיצוב שעובד טוב במראה אחד עשוי שלא לעבוד במראה השני. במידת הצורך יש לשנות אותו או ליצור עיצובים בהירים וכהים בנפרד.
• יש לוודא שהתוכן נשאר קריא גם "במצב כהה", להגביר את הניגודיות ולהקטין את השקיפות לפי הצורך.
• מומלץ לבחון התאמת העיצוב במצב זה לאנשים בעלי מוגבלות בראייה.

גם אם זה התחיל כטרנד אופנתי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמבחינה עיצובית, הניגודיות של רוב הצבעים על רקע שחור נראית הרבה יותר טוב מול רקע לבן שגורם לצבעים כמו צהוב וירוק כמעט להיעלם.

וקצת בנימה אישית..

לקח לי מעט זמן להתרגל לשינוי, ויש כמה אפליקציות שלא עובדות בצורה מיטבית במצב כהה (בעיקר בהיבטים של בחירת הצבעים שלעיתים הם נגזרת של צבעי המותג) אבל ברובן אני חשה שהתגמול המיידי – נוחות הקריאה, הוא משמעותי עבורי ומאפשר לי לשהות בנוחות מול המסך.

אני מזמינה את מי שעדיין לא ניסה, לנסות ואולי להתאהב ☺ מומלץ.

מקורות:

https://www.mentor.co.il/dark-mode-vs-light-mode/

https://www.y4pc.co.il/03-19-guides/what-is-dark-mode.html

https://developer.apple.com/design/human-interface-guidelines/ios/visual-design/dark-mode

שם האירוע: International Conference on Islamic Studies

כתובת: Cape Town, South Africa

תאריך: November 04-05, 2021

לפרטים נוספים לחצו כאן

ניהול ידע לא נחשב אף פעם כתחום שקל ליישם. אני מניחה שזו הבנה משותפת של כולנו העוסקים בתחום מרתק זה.

ובכל זאת, אם כבר יש לארגון תכנית ניהול ידע עשירה, ההתקדמות וההמשך ליישום התקן, אינם כה מורכבים, ויכולים להיות פשוטים משאנשים חושבים.

אתמול נפגשנו שוב, מנהלי ידע המעוניינים לקדם את התחום, מכל מיני מקומות בעולם, מאוסטרליה, ירדן, צרפת, אינדונזיה, תאילנד, איראן וישראל. למה שמנהל ידע ירצו לאמץ את התקן שאלנו את עצמנו.

הסיבות יכולות להשתנות. יש כאלו שמחפשים את ההכרה, בין בתוך הארגון, ובין בקהילת ניהול הידע.

אך הסיבה העיקרית היא כנראה שונה. מנהלי ידע מבינים שיישום התקן יכול לעזור להם במסע ניהול הידע בארגון. ראשית, כי תקן ״מכריח״ אותנו לנהל את מאמצי ניהול הידע, ומתוך ניהול זה לשפר את התכנית. יתר על כן, התקן דורש שיפור מתמיד של ניהול הידע, ולכן דוחף למצוינות בניהול ידע.

בנוסף, מנהלי ידע מבינים שיישום התקן משפר את היכולת שלהם לעשות benchmark  של הפעילות הארגונית עם זו של ארגונים אחרים, כשכולם מדברים באותה שפה והתפיסה משותפת. עבודה לפי התקן מכוונת את אלו שבנקודת ההתחלה.

ואחרון חביב, יישום התקן מאפשר לנו מנהלי הידע לשתף ולעבוד באופן שיתופי יותר בינינו יחד.

אז אם אתם מתחילים במסע ניהול הידע- נסו ליישם את התקן כדי לדעת מה ואיך נראה ניהול ידע נכון; אם אתם בתהליך, אמצו את התקן כדי להשוות את עצמכם ולדעת איפה כדאי להתחזק. ואם אתם מתקדמים- פעלו לקבל התעדה.

אימוץ התקן יעזור לנו לקדם את העולם כולו להיות מקום המבוסס יותר על הידעשלו.

זו האחריות שלנו.