ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אוקטובר 2015 - מהדורה מס' 193
גיליון אוקטובר 2015 - מהדורה מס' 193
גיליון:

 

1. מחקר שפורסם בימים אלו, בכתב העת מבית Emerald- Journal of Knowledge Management (על פי הדירוג- כתב העת המוביל בתחום ניהול הידע), הגדיר את רשימת מחקרי ה "קלאסיקה" בתחום ניהול הידע.
בין המחקרים שנבחרו לקטגוריה זו, מצוי גם מחקרה של ד"ר מוריה לוי, "WEB 2.0 implications on knowledge management".
במחקר שפורסם נותחו מחקרים שונים כדי ללמוד מה מאפיין את אלו שזכו להפוך לקלאסיקות בתחום.
תוך שכך, צוינו מספר מחקרים בודדים, ביניהם מחקרה של לוי, שזכו להיכנס לקטגוריה למרות היותם חדשים יחסית (מדובר במחקר משנת 2009). זאת, למרות שבדרך כלל לוקחות שנים רבות, עד שמחקר זוכה להכרה שכזו.

 

2. קורס ניהול ידע מבית רום, מחזור 33 ייפתח ב26/11/2015. לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

3. כנס מתארח של פורום ניהול הידע בישראל יתקיים בעיריית תל אביב ב8/10/2015, להרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

4. פורום KMI- ניהול ידע באקדמיה יתקיים בתאריך 29/10/2015, לפרטים והרשמה לחצו כאן

 

5. כנס ניהול ידע וניהול מסמכים KMDM יתקיים בתאריך 16/11/2015. לפרטים והרשמה לחצו כאן

 

6. כנס האיכות הלאומי 2015 יתקיים ב24-25/11/2015. לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

7. מזל טוב ליאנינה ושחר דיין על הולדת בנם השלישי .

 

8. חברת רום מברכת את היועצים החדשים שהצטרפו למשפחה: הדס, ענת ודנה ומאחלת להם בהצלחה רבה.

 

 

מנחת קבוצות נכנסת אופטימית אל חדר דיונים מואר ומלא באנשים מוכרים. זוהי הפגישה השמינית מתוך תשע של הקבוצה, והמנחה מלאת בטחון בתהליך המתרחש בחדר. המפגש הקודם הסתיים בתחושת התקדמות טובה של העבודה וגאווה בנעשה. החברים עבדו בקבוצות קטנות על יצירת כלי עבודה חדשים ולאחר מכן תיקפו את הנעשה בעבודה משותפת במליאה. רבים מהחברים המשיכו להגיב גם במייל על התוצר והביעו מעורבות גבוהה בעבודה. אבל היום משהו אחר. הרוח השתנתה...


החברים יושבים שקטים. המנחה שמביטה סביב, מבינה פתאום כי שני חברים משמעותיים לא הגיעו למפגש. הצעות ראשונות של המנחה לאג'נדה ולנושאים לפעילות היום זוכים לתגובות מהוססות ולתזוזות של אי נוחות בכסא. אחת החברות פותחת ואומרת: למען האמת, רציתי לנצל את ההזדמנות, ולהביע את החשש שלי שהתוצר שבנינו אינו מספק. התחלתי לחשוב שאולי היינו צריכים ללכת בכוון שונה לחלוטין. חברה אחרת מגיבה אף היא ואומרת- היינו יכולים להספיק הרבה יותר אילו היינו מוסיפים עוד שתי פגישות עבודה. מבטה השואל מופנה אל המנחה בבדיקה ובציפייה.


מה מתרחש בחדר? כיצד עברה הקבוצה ממצב של עבודה בריאה ומעורבות למצב של רגרסיה והיסוס? ידע תיאורטי והכרות עם מודלים של התפתחות בשלבי עבודה של קבוצה עשויים לשפוך אור על הנושא.


ממש כמו כל אורגניזם אחר, קבוצה מוגבלת בזמן, שנקבעו לה מספר מפגשים קצוב, עוברת תהליך ידוע מראש: נולדת, נסוגה, מתבגרת, מתפתחת מזדקנת ולבסוף- חדלה. בשלב הסיום, תפקידנו כמנחים הוא מתן סיוע לחברים ב"אריזת" החוויה וסיכום שלה- הבנת היעדים שהושגו ואלו שלא הושגו, והתמודדות עם הרגשות המגוונים שעשויים לעלות. משתתפים שונים מגיעים לקבוצה עם תבניות ודפוסים האופייניים להם במצבי פרידה ועל כן הרגשות המובאים הינם מגוונים: אבל, עצב, כעס, דחייה, פחד מפני העתיד, אכזבה, הקלה, דכדוך, הכרת טובה, אכזבה, הודיה, אהבה, תחושת מימוש או העצמה.


בהתאם לכך, תגובות שונות של פרידה בקבוצה לפיתוח ידע עשויות להיות:

  •  הפחתת ערך של הידע שפותח בקבוצה, מתוך כך שקל יותר להיפרד ממשהו שבעצם לא היה כל כך "שווה".
  •  זריקת "פצצה" על סף הדלת במפגש האחרון, כשהמשתתף יודע שכבר לא יהיה זמן לטפל בנושא
  • דרבון ומתן מוטיבציה לפעולה מעצימה אחרונה- אנשים שהסוף מדרבן אותם לעשות יותר על מנת שלא לפספס- לעיתים, פיתוח כלים תומכי עבודה או טפסים משלימים.
  • הכחשה של הסוף המקרב וניסיון לדחותו בהוספת עוד מפגשי עבודה לצרכי פיתוח ידע נוסף.

 

מנחה טוב, יזהה את המתרחש בקבוצה וישקף לחבריה את המקום בתהליך בו הם נמצאים כעת. הבנה, של המנחה ושל החברים, כי הקבוצה נכנסה לשלב המכונה בהומור "הנמכה לקראת נחיתה" יכולה להקל מאוד על כולם ולאפשר לקבל את העובדה כי התגובות שבחדר עשויות לשקף את סוף התהליך ואופייניות לו. המנחה יכול להיערך, ולחתור מראש להגעה למרב היעדים שהוגדרו, ובזמן הרלוונטי לתקשר לשותפים את ההצלחה לאורך כל התהליך, ובוודאי לקראת הסיום. בד בבד, מתן מקום גם לעובדה כי "אנחנו עדיין באוויר" ועדיין יש לקבוצה הזדמנות לעבודה, יכולה לסייע בהתבוננות מחודשת על תוצרי העבודה ולספק הזדמנות לחידוד שלהם ולהמשך פיתוח.


בנוסף, ניתן לממש טיפים אחדים לסיום מיטבי של תהליך העבודה הקבוצתי:

  •  מפגש חגיגי בו הקבוצה חוגגת יחד את ההישג אליו הגיעה: מאכל מיוחד שמביא עמו כל חבר וביחד מייצר אווירה מיוחדת.
  •  מתן קרדיט בפני מנהלים ושותפים: מפגש מיוחד אליו מוזמנים מנהלים ועמיתים של חברי הקבוצה ובו חברי הקבוצה עצמם מציגים את התוצר המשותף שהבנו בפני האנשים המשמעותיים להם.
  • הבניית תוכנית הטמעה שמוודאת את המשך השימוש בתוצר גם לאחר סיום עבודת הקבוצה.
  • חלוקת תעודת סיום רשמית המציינת את התהליך, משכו וההישג אליו הגיע הקבוצה.

 

שיהיו לנו סיומים מוצלחים ומספקים. פרידה טובה, ובהצלחה!

נכתב ע"י שגית סלמון

Ghost Buttons – "כפתורים חלולים", הם כפתורי פעולה בעלי עיצוב מינימליסטי.
הם מופיעים בדפים מרכזיים באתר (דף בית או דפי לובי), בד"כ על גבי תמונה גדולה, והם בעלי רקע שקוף ומסגרת דקה.

 

דוגמאות לכפתורים:

השימוש במילה "Ghost" (רוח רפאים) לתיאור כפתורים אלה נובע מתכונתם- הם אמנם שקופים, ולכאורה, בלתי נראים, אך הם מושכים את העין.
כוחם הוא בפשטותם: על אף שהם בעלי עיצוב מינימליסטי וסטנדרטי, הם בולטים ומזמינים לביצוע פעולה (או לחיצה), בזכות המיקום שלהם ובזכות הטקסט אותו הם מכילים.

 

כיון שכך, הם מתאימים בעיקר לאתרים וליישומים בעלי ממשק משתמש מינימליסטי, או כאלה שיש בהם תמונה מאוד גדולה.

 

דוגמאות מאתרים:


אתר Volvo ישראל:

אתר דיאדורה:

 

 

אתר פוקס:

 

 

לסיכום: Ghost Buttons משתייכים לעולם העיצוב השטוח (Flat Design) שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, וניתן לפגוש אותם יותר ויותר באתרים כיום.


מקורות:
http://www.geektime.co.il/web-design-trends-for-2015/

 

http://www.sitepoint.com/rise-ghost-button/

 

 

אתר ה SharePoint שלנו משמש למטרות מגוונות, וכן מכיל תכנים מסוגים שונים. אנו מתכננים ובונים את האתר בהתאם לצרכינו ולצרכי המשתמשים שהם קהל היעד שלנו. וכן, לעיתים יש לנו מספר קהלי יעד הניגשים לאתר, ולהם צרכים שונים...


ניהול מסמכים לפני אתר ה SharePoint


בעבר, ניהלנו את המסמכים על המחשב שלנו, בכונן המקומי (לדוגמא כונן C), או בכונן הרשת הארגוני (לדוגמא כונן P). כתבנו, ערכנו, שינינו ושמרנו את המסמך שלנו, וכשהיה מוכן – הפצנו אותו (בדרך כלל באימייל).
ניהול המסמכים היה אישי. כשרצינו את הערות עמיתנו לעבודה, שלחנו אליו באימייל (או, טרם האימייל, הדפסנו עותק ושמנו במעטפה) את המסמך, והוא שלח לנו את באימייל חוזר הגרסה שלו, או את הערותיו...
לבקש הערות למסמך מקבוצה של עמיתים במקביל היה... מאתגר.
וכשרצינו לנהל גרסאות למסמך... זוכרים איך זה נראה אז? הנה כך:

ניהול מסמכים באתר ה SharePoint


אתר ה SharePoint שלנו מאפשר ניהול מסמכים "חכם":

  • מצב מסמך: "העלאה", "הוצאה", "הכנסה", "פרסום" – מצבים שונים אפשריים בהחזקת מסמך באתר, כאשר כל מצב מאפשר פעולות שונות למשתמשים שונים.
  • ניהול הרשאות ובקרה על מסמך. ניהול "שיתוף" המסמך.
  •  ניהול שינויים ואפשרות "עריכה משותפת" של מספר משתמשים במקביל, כולל התראות לגבי עריכה שמבצע משתמש אחר, ומיזוג שינויים.
  •  ניהול גרסאות למסמך, כולל גרסאות משנה וגרסאות פרסום, אפשרות להצגת גרסה ישנה ושחזור גרסה. אפשרות להשוואה בקלות בין גרסאות.
  • ניהול מאפיינים ומטה-נתונים למסמכים.

יתרונות נוספים של ניהול המסמכים באתר:

 

  •  נגישות, שיתוף ועבודה משותפת של המסמכים באתרי ה SharePoint .
  • הפעלת זרימות עבודה למסמכים.
  • אחסון וארגון המסמכים על שרת מרכזי. גיבוי מרכזי.


קיימות יכולות רבות של ניהול מסמכים בספריית המסמכים של SharePoint. הפעלת יכולות אלו בספריית ה SharePoint תלויה בהגדרות שאנו נגדיר לספריית המסמכים שלנו.

 

והנה טיפ ממני:


כשאנו מנהלים מסמכים באתר ה SharePoint שלנו, כדאי לנו להפריד בין מסמכים מפורסמים (מסמכים סופיים, רשמיים, גרסאות מאושרות של מסמכים) לבין מסמכים בעבודה (בבנייה ובעריכה). כדאי לנו לשמור מסמכים אלו בספריות שונות באתר ה SharePoint שלנו.
בספריית מסמכים של מסמכים בעבודה, נאפשר את כל יכולות ניהול ושיתוף המסמכים, וניתן למשמשים בספרייה זו הרשאות עריכה, על מנת שיוכלו לעבוד על המסמכים בספרייה זו.
לעומת זאת, בספריית מסמכים של מסמכים מפורסמים, נגביל את יכולות ניהול ושיתוף המסמכים, כך שהספרייה תציג רק מסמכים בגרסאות סופיות שלהם, וללא יכולות עריכה למשתמשים... המשתמשים בספרייה זו יקבלו הרשאות קריאה בלבד (פרט, כמובן, לעורכי התוכן האחראים על הספרייה). המשתמשים לא יוכלו לערוך או למחוק מסמכים מפורסמים, לא במכוון וגם לא בשוגג.
הפרדה זו מאפשרת הן למשתמשים להבדיל בקלות בין מסמכים מפורסמים למסמכים בעבודה, והן לעורכים לנהל אותם נכונה ולהימנע מטעויות.

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

כבר שיתפנו בכתבה קודמת על החלטת ISO הבינלאומית, ביוזמת מכון התקנים הישראלי ומנהלת התחום הגב' חוי שראל, לפיתוח תקן גלובלי לניהול ידע, ועל כך שאני עומדת בראשות ועדת המומחים.
אנו מבקשים להמשיך ולשתף את הקהל הישראלי במתרחש בוועדה המקצועית ובהתקדמות פיתוח התקן.
כמובן נשמח להארות ורעיונות חשובים שלכם.

אז על מה דנים עכשיו?
לאחר שהוסכם שהמסמך שיפותח יהיה תקן להתעדה (ולא מדריך), עלו מספר שאלות הקשורות למסגרת הכתיבה.
מחד, מדובר בתקן שנמנה על סדרת תקני משאבי אנוש; מאידך, מדובר בתקן ניהולי.
לכל אחד מאלו סטנדרטים ומסגרת כתיבה משלו. הוחלט שתקן הניהול יהיה זה שיחייב אותנו.
למי שתוהה לגבי חשיבות הסוגיה- זהו עוד צעד בהכרה שלנו כדיסציפלינה ניהולית בעולם בכלל. טרם הגענו ליעד נכסף או קרוב אליו (למשל- ראו היכן מלמדים ניהול ידע בעולם), אך כל צעד בכיוון, הינו צעד חיובי.

 

סוגיה נוספת שלכאורה פורמלית, אך טמון בה מוקש גדול- היא סוגיית ההגדרות. נדרשות הגדרות לתקן, ויש הרבה הגדרות שאנשי ניהול הידע מסכימים עליהן, אך הרבה יותר עליהם הם חלוקים. ובראש וראשונה- הגדרת מונח "ניהול הידע" בעצמו.
בשלב זה, הוסכם שלא להסכים, ולהסתפק בהסכמה על רשימת המונחים המשפיעים על תיחום התקן, ויחד עימם לעשות שימוש בטיוטא ראשונית. הטיוטא שתשתמש אותנו מבוססת על ההגדרות הישראליות בתחום 

 

בנושאים מהותיים יותר- עלה דיון לגבי פרק "פתרונות ניהול ידע" ופרק "תרבות ארגונית".
שני פרקים אלו אמורים להוות את הפרקים הליבתיים.
פרק "פתרונות ניהול ידע" יהיה מבוסס על המתווה הישראלי, בשינויים קלים ובתוספת חשובה- דרישה שכל פתרון ניהול ידע המוקם בארגון, ישרת מטרת ארגונית עסקית (איך לא חשבנו על זה קודם בישראל בעצמנו??)
פרק ה"תרבות" יהיה מבוסס אף הוא על הפרק הישראלי (לא טריוויאלי...יש חשש לקחת יותר מידי מישראל, למרות האהדה הרבה, שמא זה לא מייצג). עם זאת, יוגדרו מאפיינים / מרכיבים למושג תרבות, וזאת על בסיס הצעה של ניק מילטון מ KNOCO.

לאן פנינו מועדות?
כאמור, בנובמבר יתקיימו דיונו ועדה פנים אל פנים בטקסס. עד אז מייצרים ראשי פרקים ומתחילים לצקת תוכן פורמלי מחד ומהותי מאידך. עוד מעט מתחיל לקבל צורה...

זהו עד עתה. שמחה לשתף ואשמח לשמוע עכשיו ובהמשך רעיונות פורים לגבי הנושאים המשותפים.
שיהיה לנו בהצלחה!

מאמר מהעולם על רשתות חברתיות ושימוש יעיל בהן.

לקריאה לחצו כאן

 

 

אחת השאלות הנפוצות כשמדברים על ניהול ידע היא איך בעצם מגדירים ניהול ידע.

את התשובה אפשר למצוא בבלוג מצ"ב

 

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון מקסים על שרק וחבריו הדן בסוגיית ניהול ידע נכון.

הסרטון הופק במסגרת קורס ניהול ידע באוניברסיטת בר אילן. כדאי לצפות.

 

לצפייה לחץ כאן

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס ניהול ידע מתארח
מיקום האירוע: עיריית תל אביב
תאריכים: 08/10/2015 (נדחה מה23/7)
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: יס פלאנט, רח' המאה ועשרים 4 , ראשל"צ
תאריכים: 29/10/2015
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: 20th Knowledge Management Tracks
מיקום האירוע: Milano, Italy
תאריכים:28-29/10/2015
פרטים נוספים: לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Who killed Change?, הינו ספר בסדרת ספריו המפורסמים של Ken Blanchard, המעבירים רעיונות ניהוליים בדרך קלילה ופופוליסטית. הספר נכתב בשנת 2008 יחד עם John Britt, Pat Zigarmi and Judd Hoekstra. הבסיס לספר הינו שכ- 70% מהשינויים לא צולחים בארגונים (!!), ומרביתם מתמוסס לאחד כחודש עד חודשיים.


הספר כתוב כעלילת מתח בו בלש מנסה לפענח עלילת רצח- מי הרג את השינוי בארגון. הוא מראיין את כל האנשים הקשורים, כל אחד מרכיב חשוב לניהול שינו,י כמו גם את העובדים, נשואי השינוי. באופן לא מפתיע, בסופו של סיפור, מסתבר שכולם התרשלו בתפקידם, והשינוי מת לאחר שליבו הפסיק לנשום- מהרעלה מקורה בהזנחה.


הרעיונות וההמלצות המוצעים בספר רבים ובהחלט מעבירים את עיקר המסרים המוכרים בנושא ניהול שינוי, בדרך קלה לקריאה.
מפת הספר:

סיכום זה כולל את השורות התחתונות, ללא סיפור המסגרת.
מי שאוהב ספרי ניהול קלילים- שיוסיף ספר זה לרשימה. התוכן חשוב.

 

גורמי בסיס


תרבות

תפקיד בהקשר לשינוי:


הגדרת התפיסות, אמונות ודפוסי ההתנהגות המאפיינים את הארגון. מסייע למינוף השינוי תוך הדגשת הערכים הרלוונטיים בתרבות לשינוי המוגדר והתאמת התרבות למצב החדש.

אתגרים:

  • התרבות גבוהה-גבוהה ולא מחוברת לשטח
  •  הערכים מוצהרים בעיקר על הקירות
  • צביעות- דרישה לשינוי מהפה ולחוץ

המלצות:

  •  ניתוח תרבות קיימת והבנה כיצד יכולה לסייע לשינוי; הבנה איפה נדרש שינוי
  •  מינוף התרבות הקיימת כדי לתמוך, לאפשר ולשמר את השינוי
  • הסתייעות בבעל החסות, באחריות והנעה למוטיבציה ככלים מממשים לנ"ל


חזרה

 

מחויבות

תפקיד בהקשר לשינוי:
בניית המוטיבציה של העובד ואת ביטחונו להתקשר (to engage) להתנהגויות החדשות הנדרשות.
יצירת buy-in לשינוי.

 

אתגרים:

  • מחויבות לכאורה שמתבטאת במילים אך פחות בנכונות למעשים

המלצות:

  • שילוב העובדים בתהליך; הקשבה לחששותיהם
  • הגברת השיח בין צוות ניהול השינוי והמנהלים לעובדים המתלבטים
  • חתירה למחויבות של כל השותפים

 


חזרה

 

נטילת אחריות

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
מעקב להבטחה שהתנהגויות המבוצעות והתוצאות המתקבלות הינן אכן מה שהוגדר על פי המטרות ובהתאם לציפיות.

 

אתגרים:

  •  עודף האצלת סמכויות
  •  חוסר מעקב מספק
  •  התייחסות למשמעויות נגזרות רק בהיבטים הקשורים לעיכוב השינוי

 

המלצות:

  • הגדרת מדדי הצלחה (SMART- מטרות ממוקדות, מדידות, ברות השגה, רלוונטיות ותלויות זמן)
  •  קיום פגישות עיתיות שוטפות לבחינת התקדמות ותכנון פעילויות המבטיחות שהשינוי מתקדם
  •  נטילת אחריות של כל הגורמים השותפים

 


חזרה

 

מוטיבציה (תמרוץ)

תפקיד בהקשר לשינוי:
הנעת אנשים, דרך תמרוץ (הכרה, תגמול והוקרה), להתנהגות המביאה לשינוי.

 

אתגרים:

  •  התמקדות בהכרזות על שינוי ללא הנעת האנשים לרצות בשינוי
  •  מפתה לתת תגמול כספי שהינו נגזרת של הרווח שיתקבל בגין השינוי;
  • ברור שמדובר בשגיאה בהסתכלות ארוכת טווח

 

המלצות:

  •  עבודה משולבת תרבות ארגונית מחד ומדידה מאידך
  • ניתוח וגיבוש דרכי הנעה שניתנות להתאמה לקהלי יעד ואנשים שונים
  •  לא להשקיע יותר מידי בהנעה על חשבון השוטף הארגוני. יש עוד דברים מעבר לשינוי...

 


חזרה

 

השותפים:


בעל חסות

תפקיד בהקשר לשינוי:
בכיר המשמש כסמכות פורמאלית להקצאת משאבים לייזום, יישום ושימור השינוי. אחראי לתפקוד צוות ניהול השינוי ולהצלחת המהלך כולו.

 

אתגרים:

  •  ציפיית בעלי חסות, שמעמדם יספק לצורך ביצוע המשימה, ללא עבודה אקטיבית במתן חסות
  • אי מתן דוגמא אישית; אי התנהלות ביושרה (אחד בפה אחד בלב)
  •  אי תעדוף. לא ניתן לקדם את כל הרעיונות הטובים בו זמנית
  • אי מוכנות להשקעה כספית
  •  ניהול הנושא top-down בלבד

 

המלצות:

  • גיבוש צוות ניהול שינוי מיטבי, לאו דווקא זה שקל להקימו
  •  תמיכה אקטיבית בפעילויות למען השינוי, במעשים, לאורך זמן ולא רק במספר ישיבות ספורות
  • יצירת תשתית מקדימה המאפשרת את השינוי
  • שיתוף העובדים במהלך; קניית מחויבותם לתהליך
  • הדגמת מודל אישי ונטילת אחריות להשגת ההצלחה

 


חזרה

 

צוות ניהול שינוי

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
קבוצת אנשים המובילה בפועל את השינוי לתוך הארגון, תוך דיבור בקול אחיד ופתרון חששות/טרדות של אלו אותם מבקשים להשתנות.
האנשים נבחרים לקבוצה בזכות השפעתם הארגונית.

 

אתגרים:

  • צוות לא מתאים, בכישוריהם או בזמן העומד לרשותם
  •  התמקדות באזכור המסע לשינוי מעת לעת, במקום פעילות סדורה בנושא
  •  התמקדות בצוות עצמו, במקום בעשייה הקשורה בו

 

המלצות:

  • גיבוש צוות מיטבי
  •  תקשור השינוי בקול אחד
  • הבטחת מוטת ההשפעה של הצוות על כלל הארגון (כלל העובדים הרלוונטי ים)

 


חזרה

 

העובדים

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
שינוי ההתנהגויות הארגוניות והאישיות הנוכחיות ליישום השינוי.

 

אתגרים:

  • לעובדים יש הרבה חששות/ טרדות ביחס לשינוי
    לעיתים חששות מעצם השינוי (מעולם לא התנהלנו כך בעבר), ולעיתים מתוכנו ותוצאותיו (הפסד)
  •  קל ומהיר יותר להעביר החלטות ללא שיתוף העובדים או שיתופם באופן מועט
  •  מצפים מהאנשים לעיתים להוסיף פעילות במסגרת השינוי, זאת ללא ויתור על פעילויות אחרת

 

המלצות:

  • שילוב בתכנון השינוי ולא רק ביישומו
  • השקעת זמן בעובדים החשים כאב/ פגיעה משינוי המצב הקיים

 


חזרה

 

תהליכים:


חזון

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
יצירת תמונה ברורה ומושכת של העתיד לאחר שהשינוי הוטמע.

 

אתגרים:

  • הבנה אמיתית של הארגון כבסיס ליצירת חזון
  •  תמונה לא ברורה של העתיד
  • תקשור לא רחב דיו; תקשור שאינו מגיע לעובדי הקצה אם כי רק להנהלה; לעיתים- אין תקשור חזון כלל

 

המלצות:

  • הצגת החזון תוך הדגשת דחיפות השינוי הנדרשת
  • להשקיע כדי שאנשים יבינו את תמונת העתיד; לא להסתפק בסלוגן ומצגת
  •  שילוב אנשים רבים בחזון
  •  המחשת הצלחה כתוצאה מהשינוי לעובדים רבים ככל האפשר

 


חזרה

 

תכנון

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
הגדרת תוכנית מפורטת ריאליסטית להגדרת ויישום התשתית הנדרשת למימוש השינוי.
הבהרת העדיפויות של השינוי ביחס ליוזמות אחרות וביחס לאחריות השוטפת.

 

אתגרים:

  • תוכנית ברמת על במקום תוכנית מפורטת
  •  תוכנית לא ישימה
  • תכנית ללא תעדוף אל מול משימות אחרות

 

המלצות:

  • התנסות בפיילוט לפני יציאה עם תוכנית מחייבת (שאולי לא ישימה)
  •  התייעצות עם העובדים לגבי התוכנית שמשפיעה עליהם (במיוחד אלו המתנגדים)
  • תעדוף משימות
  •  הגדרת מדדים להצלחה
  •  שילוב Quick Wins
  •  פיתוח תשתית תומכת לשינוי, ללא השקעת יתר רק בתשתית (במקום בשינוי עצמו)

 


חזרה

 

תקשור

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
יצירת הזדמנויות של שיח עם צוות ניהול השינוי, המנהלים (מ.ל.) והעובדים הקשורים בשינוי.

 

אתגרים:

  • שיח חד כיווני, ללא שמיעת העובדים
  • סנכרון בין התקשורים לאמירות והתנהלות משלימים של בעל החסות וצוות ניהול השינוי


המלצות:

  •  תקשור ברור ועקבי
  •  שימוש בערוצי תקשור מגוונים משולבים יחד
  •  לקיחת אחריות גם על ההקשבה לעובדים ולחששותיהם. ניתוב שיח זה לאחראים באופן מפרה

 


חזרה

 

הדרכה

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
מתן התנסויות למידה כדי להבטיח שאלו הנדרשים לשינוי אכן בעלי המיומנויות הנדרשות לשם כך ואכן מחויבים ליישום.

 

אתגרים:

  • הדרכה במובן הצר של המילה- לא הרכשת ידע אלא העברת ידע בלבד
  • מיקוד בתכנים הישירים ולא בתשתית הרכה המאפשרת את השינוי (מחויבות, הובלה, ערכים וכו)
  •  לעיתים- ממומש כמופע חד פעמי
  • פעמים רבות- פונקציה חלשה בארגון ומממש רק בהתאם לתקציב/ משאבים שאושרו ללא לקיחת אחריות- מה נדרש באמת

 

המלצות:

  • ניתוח המיומנויות הנדרשות למימוש השינוי, לרבות המיומנויות הרכות
  • תכנון תכנית הדרכה מתאימה הכוללת את המיומנויות
  •  הסתמכות על אסטרטגיות לניהול שינויים בהדרכה
  • תכנון ההדרכות תוך הקשבה למודרכים
  • התאמות ההדרכות לקהלי היעד השונים

 


חזרה

 

מדידה

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
הגדרת מטרות וציפיות המתייחסות להתנהגויות ותוצאות המאפשרות את השינוי. ניטור התקדמות לעבר מטרות וציפיות אלו.

 

אתגרים:

  • להיקבר תחת ערימות של דו"חות ניטור ומעקב

 

המלצות:

  • תכנון מדדים המאפשרים מעקב התקדמות ולא רק הצלחה/ אי הצלחה
  •  תכנון המאפשר, תוך כדי, העברת משוב; מזהה צורכי Coaching
  • מדידה המתעדת את התוצאות ביחס לרצוי
  • וידוא כי האנשים יודעים מה אכן מצופה מהם (לא למדוד על ריק)

 


חזרה

 

תנאים הכרחיים נוספים:


דחיפות

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
העברת מסר לארגון בדבר הצורך בשינוי כאן ובעיקר עכשיו.
כדי ששינוי ישרוד, מנהיגים צריכים להוביל שינוי תוך דחיפות, מנהלים צריכים לקבל את השינוי בדחיפות, וככזה גם להציגו לאנשי הצוות תחתם.

 

אתגרים:

  •  אי שכנוע העובדים שהמצב הקיים לא יכול להימשך
  •  תחושת דחיפות במקום דחיפות המתבטאת רק באיחורים חוזרים ונשנים מרוב "דחיפות"
  •  אובדן סדרי העדיפויות

 

המלצות:

במסגרת התקשור-

  • המחשת ה business case התומך בשינוי
  •  המשגה דרמטית של המשבר או ההזדמנות המצריכים את השינוי, לכמה שיותר אנשים
    הבאתם פנים אל פנים להכרה במציאות והפערים בין המציאות לבין מה שיכול להיות לאחר השינוי
  •  שאילה אקטיבית של האנשים- למה לדעתם נדרש שינוי; תקשור השינוי במונחים המניעים לפעולה

 


חזרה

 

תקציב

 

תפקיד בהקשר לשינוי:
ניתוח צרכים פיננסיים הנדרשים לשינוי, והחלטה כיצד להקצות משאבים מוגבלים כדי להבטיח החזר השקעה.

 

אתגרים:

  •  קל / מפתה לדחות את כל בקשות התקציב ולנסות להכתיב שינוי בתקציב אפס או תקציב זעום
  • הימנעות מהשקעה בתשתיות המאפשרות את השינוי ותומכות בו

המלצות:

  •  ניהול התקציב על ידי בעל החסות ולא על ידי פקידות
  • השקעה גם בתשתיות
  • מינוף השקעות שעולות מעט ויוצרות buy-in
  •  הנמקה בדבר הסיבות של התקציבים שאינם מאושרים (יהיו גם כאלו)


חזרה

 

 


סיכום:


נכון לצטט כאן את הסיכום של הספר-
שינוי יכול להצליח רק אם השותפים הרגילים בארגון משלבים יחד את כישרונותיהם הייחודיים ופעלים במשותף ובעקביות ליזום, ליישם ולהבטיח לאורך זמן את השינוי.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135