1. ירחוני חברת רום אוחדו לירחון אחד העוסק בנושאי ניהול ידע, BI ו- UI. הירחון מופץ החל מהיום בכל 1 לחודש.

2. ספרה של ד"ר מוריה לוי:"21st Century Management", הדן בניהול עובדי ידע, הופץ באנגלית וזמין עכשיו ב Amazon : לצפייה לחצו כאן

3. עדיין ניתן להצטרף לקורס ניהול הידע מבית רום, שיפתח ב- 13/1/11. לפרטים והרשמה: yamit@kmrom.com.

4. כנס ניהול הידע השנתי יערך ב-2 למרץ. פרטים בסעיף "כנסים" ובאתר הכנס.

5. לאחרונה פרסמו Gartner (מגדולי האנליסטים למחשוב בעולם) מאמר על התפתחויות ה- BI. כותרת הדברים: "מנהלי מערכות מידע צריכים להבין שבינה עסקית מחייבת שינוי תרבותי, והנו למעשה פרוייקט שינוי עסקי ולא פרוייקט מחשוב". לפרטים נוספים וליתר ההתפתחויות: לחצו כאן

מעטים מאיתנו שמעו על  Ward Cunningham. מעטים יודעים שכבר בעשרים וחמישה למרץ, 1995, לפני שרובנו הכיר בכלל את האינטרנט ואת המהפכה שהוא עתיד לחולל בעולמנו, פיתח Ward Cunningham את פלטפורמת ה- WIKI וחנך את האתר הראשון- ה- WikiWikiWeb, שנועד לאפשר לתכניתנים להחליף רעיונות במהירות.

היום כבר כולם מכירים אתרי Wiki ובראשם את ה- Wikipedia. אתרי Wiki הפכו לשם דבר בזכות פשטותם לקריאה ונוחותם לעדכון. אתרי Wiki  הפכו לבון-טון החדש של ניהול ידע.

כאשר אנו מיישמים את ה- Wiki בארגון, אנו לא תמיד נצמדים לתפיסת ה- Wiki על כל משמעויותיה. אנו נהנים מהפופולאריות ומהיתרונות של הכלי, ומתאימים אותו לצרכינו אנו. לגיטימי ביותר, בתנאי, כמובן, שהדבר נעשה באופן מושכל ומותאם.

השינוי הראשון בו אנו נתקלים ביישום ה- Wiki בארגון, הנו היעדר הדמוקרטיה. בעולם האינטרנט, כל משתמש המזדהה בשמו יכול לעדכן כל פריט, ואפילו כל תבנית. דמוקרטיה במלוא מובן המילה. אמנם, בשנים האחרונות אנו רואים מעט סדקים בתפיסה זו, כאשר אנו פוגשים את עורכי ה- Wiki מוחקים ערכים או תכנים לא ראויים, משלימים קישורים, ומבצעים שינויים קלים בתוכן, אולם מדובר במזער שבמזער. ה- Wiki ובראשו ה- Wikipedia נשארו דמוקרטיים. בארגונים, לעומת זאת, התפיסה שונה: בארגונים אנו רוצים ניהול. אנו רוצים אותו הן כדי לאשר תכנים, הן כדי לקטלג, והן כדי להפיץ. השימוש ב- Wiki במקרים אלו, מותר ורצוי, ותוכנות ה- Wiki יודעות בהחלט (עם או בלי שינויים, תלוי בתוכנה המצויה בידכם) להתמודד עם שינוי תפיסה זה.

השינוי המרכזי והמשמעותי יותר, הנו מהפכני לא פחות. כדי להסביר שינוי זה, נקדים ונסביר את תפיסת ה-  Wiki ככלי ניהול תוכן חצי מובנה. משמעות משפט זה, הנה שניתן להגדיר את הדפים השונים על פי תבניות (ניהול תוכן מובנה). חצי מובנה- בגלל הדינמיות וחוסר ההכרח לעבוד לפי התבנית.

לדוגמא, אם נסתכל ב- Wikipedia על דפי תוכן המתייחסים למדינות, הרי שנגלה שלמרות שתוכנם משתנה, תוכן העניינים המגדיר את הפרקים שבהם נראה דומה או אפילו זהה בכולם. הם כוללים פרקים של היסטוריה,  פוליטיקה, גיאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה, דת וכו'. אותו מבנה, ואפילו אותו סדר (ראו למשל: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%93 ).

אחד היתרונות המרכזיים של ניהול תוכן מובנה (נשאיר לרגע את החצי בצד), הוא היכולת הקיימת בכלים אלו לחתוך את המידע באופן רוחבי. כלומר, במקום לקרוא, למשל בדוגמא שהזכרנו, על הולנד, גרמניה, בריטניה וכו', כל אחת וכל הפרקים שבה, ניתן לבחון את הדתות בכל המדינות הללו, באופן רוחבי, ללא צורך בכניסה ליתר פרטי המדינה.

אולם, אין כך הדבר ב- Wiki. למרות המבניות, הגישה הנה לדף ולא באופן ישיר לפרק שבתוכו, ולא ניתן לחתוך רוחבית שום דבר באופן פשוט ואוטומטי.

אין צורך להכביר במילים לגבי חשיבות תכונה זו בעולם שבו ישנה הצפה בידע.

הפתרון?

הצגת התכנים באתר Wiki לכאורה, אולם שמירת המידע ואחסונו מאחורי הקלעים, במסד נתונים, המוגדר בהתאם לתבניות השונות ולפרקים שבהם (כאמור- כלכלה, פוליטיקה וכו'). בדרך זו, ניתן להציג הן את הדף המלא בתצורתו ה- Wiki-ית הרגילה, אולם גם להוסיף תפריטים המייצרים חתכים רוחביים של המידע, ומסייעים לקבלת החלטות נוספות רוחביות, בהקשר לידע.

איך נכנה תכונה זו?

ללכת בלי, כי בסוף היום אין פה באמת Wiki אלא מסד נתונים, אך להרגיש עם, כי זו התחושה וחוויית המשתמש שלנו, על כל יתרונותיה.

לגיטימי? ביותר. מומלץ? מאד. ממומש? נכון לסוף 2010, רק בחיתוליו.

דבר אחד בהחלט יש להגיד, זו כנראה הדרך הנכונה. ליהנות מהיתרונות, ופחות לשלם על המגבלות.

הלוואי שיכולנו בכל תחום בחיים...

דיוור אלקטרוני – איך עושים את זה נכון?

דיוור אלקטרוני, המוכר גם בשם ניוזלטר, הוא כלי שיווקי הנותן מענה הן לצרכים חוץ ארגוניים והן לצרכים פנים ארגוניים.
בפן החוץ ארגוני, הדיוור האלקטרוני מאפשר לאתר לקוחות חדשים ופוטנציאליים וכן לבצע מעקב אחר לקוחות קיימים.
בפן הפנים ארגוני, הדיוור האלקטרוני מאפשר להעביר מסרים והודעות לעובדי הארגון.
הדיוור האלקטרוני מאפשר בדואר אחד לשלוח מסרים, תמונות, קישורים ואף לקבל תגובה ישירה מהלקוח עצמו.
ניוזלטר טוב ישלב בין מסרים ברורים ומנוסחים ובין עיצוב מזמין, כשהתוצאה הרצויה תהיה כזו המניעה את הקורא לפעולה: רכישת מוצר, כניסה לאתרי תוכן או תגובה (משוב) במקומות המתבקשים.

מספר דגשים לבניית ניוזלטר טוב:

מבחינת התוכן

• בדקו האם יש ברשותכם מספיק תוכן והחליטו בהתאם:
   • האם לדוור מאמר/נושא אחד בכל פעם או ליצור מדורים שונים.
   • באיזו תדירות לשלוח את הדיוור.
• מומלץ לשלב את שמו של הנמען בפתיחה ולהוסיף כתיבה בנימה אישית- עשוי להגביר את רצונו לפתוח ולקרוא את הדיוור.
• נסו להתאים את המסרים לקהל היעד. כל מידע שתאספו מראש יקל עליכם לבצע את ההתאמה בין הנמען ובין התוכן.
• כותרת המייל – כותרת טובה וקצרה, הרומזת על תוכן הדיוור, תעורר סקרנות אצל הנמען ותגדיל את הסיכוי לפתיחת המייל.
• הנעה לפעולה – קמפיין דיוור טוב אמור להפעיל את הקורא – להגיב, להיכנס לאתר, לקנות את המוצר...
• בדיוור אלקטרוני חוץ ארגוני, אל תשכחו לספק לקוראים פרטי התקשרות: כתובת אתר אינטרנט, טלפונים וכתובת מייל במטרה להקל עליהם את הפנייה.

 מבחינת העיצוב

• הקפידו עיצוב נקי אך מזמין, השתמשו בצבעוניות נעימה לעין- אין טעם להעמיס את הדיוור האלקטרוני בצבעים, הקוראים יעדיפו אזורים "לבנים".

• התאימו את צבע הגופן לצבע הרקע עליו הוא נכתב

• אם קיים אתר אינטרנט, צרו זיקה עיצובית בין האתר ובין הדיוור (לוגו, צבעוניות, פונט...)

• הגבילו את מספר הגופנים בהם אתם משתמשים – הדיוור צריך להיות קריא.

• הניוזלטר בנוי כדף HTML. על מנת להתאימו לקריאה מיטבית במייל, הקפידו על רוחב של עד 600 פיקסלים

• השתמשו בתמונות לצורך המחשה, הימנעו מתמונות שאין להם קשר ישיר למסר.

• שימרו עד כמה שניתן על פורמט קבוע, יאפשר לקוראים להתמצא בקלות גם בדיוור הבא.

בדיוור אלקטרוני חוץ ארגוני, זכרו כי החוק מגביל שליחת מסרים שיווקיים שלא באישור הנמען- הקפידו לקבל את האישור לפני שליחת הדיוורים.

לסיכום, כתיבה נכונה של הדיוור האלקטרוני תגדיל את אחוז הקוראים ואת אחוז התגובות, תיצור קהל אוהד ונאמן ותאפשר לפתח מערכת יחסים חזקה לאורך זמן.

בינה עסקית, במובנו הקלאסי של המונח, היא, בלא ספק, כלי אסטרטגי רב עוצמה עבור ארגונים. באמצעות עיבוד, ניתוח ומניפולציה של כמויות עצומות של נתונים יכול הארגון להפיק מידע וידע חדשים, המאפשרים למוביליו לתכנן באופן מושכל אסטרטגיה ודרכי פעולה עתידיות. אולם, זהו כלי המספק מענה לצורך ארגוני, מהותי ככול שיהיה, אחד בלבד - צורך אסטרטגי. כאשר אנו מדברים על בינה עסקית בהקשר של מתן מענה גם על הצרכים הטקטיים של הארגון, אנו מדברים למעשה על בינה עסקית בזמן אמת, או באנגלית, Real Time BI.

הקושי של הבינה העסקית (במובנו הקלאסי של המונח) לתת מענה טקטי, נובע מהעובדה שהנתונים המעובדים הם נתונים המתייחסים לעבר (בין אם העבר הקרוב- מספר ימים, ובין אם העבר הרחוק קצת יותר- מספר שבועות או חודשים). ב- Real Time BI לעומת זאת, מוזנים ומעובדים הנתונים העסקיים למערכות ה- BI בזמן אמת, עוד בעודם מתרחשים. כך ניתנת לארגון תמונה על מצבו בהווה, ותמיכה טקטית להתמודדות ולמתן תגובות מיידיות לאותם האירועים. מכאן נובע השם הנוסף בו מוכרות מערכות ה- Real Time BI - בינה עסקית מבוססת אירועים- Event-Driven BI. זאת ועוד, כאשר מבוצעת במערכות השוואה של נתוני ה- Real Time BI לדפוסי העבר, גוברת יכולת הארגון לזהות בעיות או הזדמנויות ולפעול לאורן באופן מושכל ופרואקטיבי. 

ה- Real Time BI מתאפשר הודות להתפתחויות שאירעו בשנים האחרונות בטכנולוגיות ה- BI אשר אפשרו לקצר את הזמן שבין התרחשות האירועים לבין הנגשתם לגורמים השונים הזקוקים להם. התפתחויות אלה באות לידי ביטוי הן בזמן שלוקח לאסוף את הנתונים והן בזמן שלוקח לנתחם. השאילתות המורכבות המבוצעות על כמויות הנתונים העצומות, שנמשכו בעבר מספר שעות, אורכות כיום שניות בודדות בלבד. כמו כן, תהליך איסוף הנתונים התקצר באופן משמעותי הודות למחשוב יעיל יותר בנקודות הקצה הארגוניות. כך מסוגלות כיום מערכות ה- Real Time BI להציג נתונים מעובדים בטווח הזמן הדמיוני כמעט שבין אלפית השנייה לכמה שניות.

הטמעת מערכותReal Time BI  בארגון, ולא פחות מכך הטמעת תהליכי עבודה שיובילו לשימוש אפקטיבי בנתונים המונגשים, אינן זולות. על כן, לפני הכנסת מערכות אלה, יש להבחין בין נתונים ומידע אותם יש הכרח להנגיש בזמן אמת (Must be real time), נתונים ומידע שלהנגשתם בזמן אמת ערך מוסף מוגבל בלבד ( Nice to have real time) ובין נתונים ומידע שכלל אין צורך להנגישם בזמן אמת (not at all real time).
לפיכך, בבואנו להטמיע פתרון BI, מומלץ, ראשית, לשאול את עצמנו, ועוד יותר מכך את הלקוחות השונים של המידע, מהו הזמן בו הם זקוקים למידע, ולהתאים את פתרון ה- BI בהתאם לכך.

מקורות:

http://businessintelligence.com/article/151

http://gigaom.com/2010/12/04/get-business-intelligence-ready-for-the-real-time-web/

שיח משותף עם ד"ר אשר עידן, מנהל התוכנית לניהול עתידי במדיה חברתית, בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. מרצה לניהול ולמודיעין עסקי ברשתות חברתיות, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. יועץ להנהלות ולמרכזי מו"פ.
סיכום: ד"ר מוריה לוי.

המדיה
דיון וירטואלי הוא חוויה מרתקת.
הדיון שהתנהל ב- 27/12 ביוזמת פורום ניהול הידע בישראל בהחלט היווה חוויה שכזו.
ד"ר אשר עידן, היה האורח המומחה שהנחה שיח בנושא ניהול ידע ברשת חברתית פנים ארגונית, ככלי להאצה אקספוננציאלית בחדשנות.
השיח נוהל במגוון ערוצים סינכרוניים ו א-סינכרוניים.
ההרצאה נפתחה כדיון וירטואלי באתר הפורום, ושולבה בה מצגת, שהיוותה בסיס לשאלות, שהחלו לעלות עוד לפני תחילת המפגש בפועל.
חלק מהתשובות ניתנו במקום, סימוכין והעמקות, יינתנו ע"י אשר בהמשך באמצעות הפורום.
בנוסף, נפתח שיח ב- Go-meeting, בחסות האוניברסיטה הפתוחה, שנוהל הן כשיח משותף, והן עם הרבה תת שיחות בין זוגות אנשים ששמחו להיפגש במעמד חגיגי זה.
פעילות רב ערוצית זו בהחלט משקפת את מהות ה- WEB. כולם מדברים עם כולם, בהרבה דרכים, עם הרבה בלגן, אך בסוף, עם מסר. כפי שאמר ד"ר אשר עידן, המדיום הוא המסר.
יתר על כן, שיתוף ידע ומדיה חברתית הם כמו כפפה ליד וכמו מכסה לקומקום. המסר העיקרי של המדיה החברתית הוא החברתיות.

השימוש ב- WEB2.0
WEB2.0 משמש בארגונים למטרות מגוונות. 6 מטרות עיקריות שבהן נרשמה הצלחה:
1. מחקר ופיתוח...פקטורים של פי 10 ויותר
2. שירות לקוחות (לדוגמא- בסט-ביי)..פקטורים של 50% חסכון בהוצאות
3. הקשבה לעובדים
4. איתור מומחים, מומחיות וידע (לדוגמא- בריטיש פטרוליום)
5. גיוס עובדים (לדוגמא- דלוייט) ובהמשך גם יותר שעות השקעה שלהם ופחות עזיבה
6. הטמעת אסטרטגיה של ההנהלה (לדוגמא- בנק לאומי, בזק)

דוגמאות של ארגונים נוספים להם פתרונות WEB2.0:
מרכז רפואי ספיר,  IBM, ספריית אוניברסיטת חיפה, המכללה לביטחון לאומי, פרטנר, אמדוקס, HP, ימין אורד ונוספים.

מדידה ואפקטיביות
נושא שהטריד את כולם היה המדידה והאפקטיביות של סוג פתרון זה.
הוויקיפדיה היא אמנם דוגמא שלאו דווקא מייצגת (אפקטיביות פי 100), אך גם בארגונים נהנים מאפקטיביות השיתוף.
השיתוף הנו מסוגים שונים, לדוגמה: ארגון המתקשר את עצמו ללקוחות ולעובדים, אתר בו לקוחות החברה יכולים לענות זה לזה על בעיות וכך חוסכים לחברה זמן, עבודה וכסף, חברות המשתפות את המשתמשים בפיתוח התוכנה ועוד.
איך מודדים? אחרת.
א. יש להבין שכל חבר המצטרף לרשת מוסיף למעשה קשרים רבים, לכן, מספר הקשרים ופוטנציאל התרומה גדל באופן מעריכי (זה הרבה במתמטיקה...) ככל שמוסיפים יותר חברים.
ב. מודדים את הסך ולא את הבודד.
ג. מסתכלים למרחק, גם על היבטים איכותיים, דוגמת: נאמנות עובדים, חדשנות, רמת הקשר עם לקוחות פוטנציאליים וגם על היבטים כמותיים, דוגמת: מכירות, שימור לקוחות ועוד.

WEB2.0 מעצים את כוחו של הארגון, בהרבה ממדים: הוא מגביר את השיח, את המודעות, את התשוקה ואת האמון.
קיימים מספר עקרונות WEB2.0 שהם המפתח להצלחת היישום. אם לא מיישמים אותם נכון, ניתן להסביר למה ארגונים נכשלים:
1. שקיפות
2. הקשבה ללקוחות
3. החופש הוא המחר
4. העצמת הפרט מעבר לכותלי הארגון

מדוע זה מצליח כל כך?
כדי להבין את עומק הרעיון שמאחורי וויקיפדיה בפרט וה- WEB2.0 בכלל, עלינו לשאול את עצמנו את השאלות הבאות:
1. למה זה חינם?
2. למה זה נמצא בכל מקום?
3. למה כל הדיוט יכול לכתוב בוויקיפדיה ובכל זאת הרמה גבוהה מאד: איכות מול שליטה?
4. למה הויקיפדיה מייצר פי 100 ידע מאשר השיטות האחרונות?
5. ו...מה המבנה הארגוני שיוצר וויקיפדיה, בלוגים, יוטיוב ולינוקס?
ואם נבין את אלו, נבין לא רק את ההצלחה, אלא גם את הגורמים לה.

ועם כל ההצלחה...
שנת 2010 הייתה שנת הכניסה של ארגונים  בישראל למדיה החברתית באוריינטציה השיווקית. מנהלים בישראל עדיין מאוד חוששים להיכנס למדיה חברתית פנים ארגונית באוריינטציה מחקרית או באוריינטציה של הקשבה לעובדים. אנו צריכים להיות כפי הנראה סבלניים...

סיכום ותודות
ועוד הערה אישית לסיכום: לי (מוריה) וראיתי שגם מילי (ד"ר מילי פרי, או"פ) התבטאה באופן דומה, עדיין יותר כיף כאשר כל החושים עובדים וגם שומעים את השיח, לא רק קוראים אותו. לאנשים כמוני- מעצים את החוויה. מעניין מה יחשבו ילדינו על סוגיה זו.

מבקשת להודות לד"ר אשר עידן, מבקשת להודות לאו"פ ולאמדוקס על החסות, ולחברי פורום ניהול הידע על ההפצצה בשאלות

כנס בארץ:
שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי

מיקום האירוע: טרם פורסם

מועד האירוע: 2/3/2011, 9:00- 16:00

פרטים נוספים:

כנס בחו"ל:

שם האירוע: Henley Knowledge Mangement Forum Annual Conference

מקום האירוע: Greenlands, Henley on Thames, United Kingdom

תאריכים: 16-17/2/2011

סיכום הספר כולל רק שורות תחתונות. ההסבר לכל המלצה, כמו גם המחשות והדגמות לגבי מהותה- הם עוד סיבה לרוץ ולקנות את הספר.  

ומי שלא קרא את סיכום הספר הקודם, מוזמן לחזור אליו להלן- PresentationZen

אותיות ותווים

המלצות:

·         הכי חשוב: מעטו במלל. אנשים באים לשמוע אתכם ולא לקרוא את המצגת לבדם. BULLETS הם דבר מיותר ומזיק.

·         תכננו את גודל האותיות תוך התחשבות באנשים היושבים בשורה האחרונה באולם/חדר בו תציגו.

·         לא כל פונט מתאים. מוגשת רשימת פונטים מומלצים באנגלית, תוך המלצות מתי עדיף להשתמש באיזה פונט. הפונטים המועדפים כוללים: Baskerville, Bodoni, Caslon, Franklin Gothic, Frutiger, Futura, Garamond, Gill Sans, Helvetica, Optima, Rockwell.

·         ניתן באמצעות הפונט לתת תחושה של רטרו, אלגנטיות, רשמיות או תחושות אחרות. שלבו בחוכמה. אל תשתמשו בפונט מסוים אם נוגד את המסר הכולל.

·         השתמשו לאורך כל המצגת באותו פונט, או בפונטים שמותר לשלב. אם אתם לא מכירים את כללי השילוב- ותרו והתמקדו בפונט יחיד.

·         כאשר יש מספר תמונות או שרטוטים בדף, הקפידו לקרב את הכותרת שאתם מציגים לאובייקט אותו הוא מתאר.

·         כאשר יש כותרת המתאר תמונה על כל הדף, שקלו לא לכתוב אותה באופן אופקי, אלא עם הטיה. יוצר עניין.

·         ודאו שהכותרת והתמונה אותה מתארת כוללים מסר אחיד.

·         שימו לב שאם כותרת נמצאת על תמונה, יש ניגוד מספק המאפשר לקרוא בבהירות את הכותרת.

·         כאשר אתם נדרשים למצגת בה הכותרות בשתי שפות או יותר, השתמשו בצבעים/ גדלים שונים, כאשר שפה אחת מוגדרת כדומיננטית (צבע וגודל) והשנייה משנית לה.

·         אם צריך להכליל מלל רב: שימו כותרות בצבע אחד, ומלל משני בצבע אחר; הימנעו מתמונה.

חזרה

צבעים

המלצות:

·         שימוש במספר צבעים קטן אפקטיבי יותר מריבוי צבעים.

·         צבע הרקע צריך שיהיה מנוגד לצבעי התמונה והמלל. עדיף בכלל שימוש בצבע בהיר מאד, ואם לא, צבע כהה מאד.

·         השתמשו בקבוצות צבעים עם תאימות ביניהם. אפשרויות:

o        אותו צבע עם שינויי צל/ בהירות.

o        צבעים מאותה משפחה, אך עם שוני.

o        צבעים מנוגדים.

o        להדגשה: הכל בגווני אפור, ורק תוכן אחד בתמונה או בכותרת שמודגש בצבע.

·         בחרו צבע מתאים לכל אובייקט לפי התוכן/מסר אותו מייצג הצבע. אם מדובר בתמונה קשרו לצבעו הטבעי. אסוציאציות כלליות של צבעים:

o        אדום- דם: אסרטיבי, עוצמתי, תשוקתי.

o        ורוד-  רומנטי, רך, בריאות, אהבה.

o        כתום- חום, התרגשות, התלהבות.

o        ירוק- טבעי, הרמוני, סביבתי, בריא, רגוע, מזל. גם: קנאה.

o        כחול- מכובד, מקצועי, מצליח, נאמן, שלו. גם: מלנכולי.

o        צהוב: אופטימי, שמח, אנרגטי. גם: זהיר.

o        סגול: מותרות, חוכמה, יצירתי.

o        חום: טבעי, אדמה, סולידי, חזק. גם: רגיל ושמרני.

o        שחור: קלאסי, פורמאלי. גם: אבל.

o        לבן- טהור, תמים, חדש, פשוט.

o        אפור: כבוד, ענווה, יציבות, חוכמה. גם: חוסר מחויבות, עננות.

·         כאשר ממקמים כותרת על תמונה ואין ניגוד מספק (כי הרקע בתמונה לא בהיר מאד או כהה מאד)- הוסיפו צבע חזק כרקע מאחורי הכותרת.

·         בחרו צבעים לכותרות בעלי קשר לצבעים הנמצאים בתמונה המלווה.

·         עשו שימוש בצבעים ולא בצבעים מתחלפים.

·         טיפים לגבי ההקרנה:

·         כאשר מקרינים מצגת באמצעות מקרן, הצבעים יכולים להשתנות. קחו בחשבון. אם נדרש ואפשרי- בדקו לפני.

·         אם המקרן בהיר, ניתן לוותר על החשכת החדר.

חזרה

תמונות

המלצות:

·         לתמונה חשיבות מכרעת בהעברת המסר. תמונה עוזרת לזכירת המצגת. חשבו על תמונה מיטבית להעברת המסר. היו יצירתיים.

·         במצגות עדיף לעשות שימוש בצילומים מאשר בציורים; חזות מקצועית יותר. אל תשתמשו בתמונות שיש עליהן סימון של זכויות יוצרים (מביך לדעת הכותב).

·         שלבו שימוש בוידיאו. בעל פוטנציאל לרושם עז. אל תגזימו (וידיאו אחד למצגת מספיק).

·         עדיף להשתמש בתמונות גדולות ולשלב בהם את הכותרות מאשר למסגר תמונות קטנות ברקע בצבע אחר ומלל עליו. אם נדרש לשלב רקע בכל זאת, עדיף לבן (מזעור הרעש).

·         מקמו את התמונה באופן מתוכנן ולא אקראי. היעזרו ב- GRIDS (למשל 3X3) והצמידו לגבולות של אלו.

·         אל תשתמשו בתמונות שמגיעות כמעט לקצה המסך, אבל לא לגודלו המלא.

·         אל תגדילו מידי במחיר של איבוד החדות. אל תשנו פרופורציות אם התמונה הנוצרת לא סבירה.

·         לעיתים כדאי להכליל חצי תמונה על קצה המסך ולהשאיר מקום לדמיון.

·         יש תמונות המכוונות את העין לכיוון מסוים מעבר להן (זרקור, יד מושטת, חץ). מקדו את הכותרת באזור אליו מכוונים.

·         תמונות אנשים מושכות תשומת לב. חשבו האם מסייע או מפריע לשקף.

·         אל תשתמשו בתמונה כ ICON חוזר באותו שקף (למשל כ- BAR בגרף). יוצר עומס מיותר.

·         אל תשימו תמונת רקע הכוללת עודף מידע.

·         תמונות המשמשות למצגת, מספיק שתהיינה ברזולוציה של 72 או 96 PPI. שימוש ברזולוציה גבוהה יותר (כמו DPI 300) חשוב רק עבור הדפסות.

·         השתמשו בפונקצית ה CROP כדי למקד את המסר בחלק המשמעותי ביותר של התמונה.

·         עשו שימוש בתמונות  שנשמרו כקובצי JPEG או PNG (כאשר רוצים לשחק עם ההצללה).

·         ודאו קשר בין התמונות השונות במצגת (צבע, סגנון, תמה).

·         השתמשו בתמונה לא כדי לתאר את הכתוב אלא את המסר המרכזי שאתם רוצים להעביר דרכו. אם רוצים לדבר על ירידת המלאים, במקום לשים גרף של מלאי בכל חודש, שימו תמונה עוצמתית המתארת את המלאי החסר עכשיו (דוגמא: נייר טואלט שנגמר בשירותים).

·         היעזרו באינטרנט בכלל ובמאגרי תמונות דוגמת iStockphoto  לצילומים שלא יצרתם לבד. קחו רעיונות מהאסוציאציות המתקבלות בחיפוש מילה (מ.ל.)

·         אם רוצים לייצר אפקט של עומק- שלבו תמונה גדולה ותמונה קטנה. התמונה הגדולה תראה קרובה יותר.

מומלץ לצלם לבד את התמונות. כותב הספר טוען שמדובר במלאכה קלה יותר משהיינו משערים אם לומדים מספר טכניקות בסיסיות, ובעלת תוצאות מרשימות.

חזרה