1. מפגש KMI-BI משולב בנושא משילות נתונים, מידע וידע יתקיים ב-4.8.20.
    לפרטים נוספים ניתן לפנות לאנשים ומחשבים 03-7330733

2. מפגש פורום מינהלות ידע ייערך ב-14.9.20 לפרטים נוספים dana@kmrom.com

3. קורס ניהול ידע מבית ROM בשיתוף מכון התקנים ייפתח ב-21.10.20, להרשמה ופרטים נוספים לחצו כאן 

4. ROM מברכת באהבה את שהר ובעלה להולדת בנם. מזל טוב מכולנו 

נכון לתקופת התפרצות הקורונה, כולנו חווים התמודדות עם מצב לא שגרתי. המציאות משתנה ואיתה גם הידע הזורם בארגון.
מוצרים חדשים, נהלים חדשים, שיטות עבודה חדשות ועוד, מייצרים לא מעט ידע חדש ודינמי שבמקרים רבים גם משוגר אל המשתמשים בקצב מהיר מהרגיל.
במקומות בהם הידע הנדרש מיועד לשימוש בזמן אמת (כמו למשל במוקדי השירות), עלינו להשתמש בפתרונות חכמים במיוחד כדי להתמודד עם כל הידע הזה.

איך בעצם ניתן לעשות את זה?

האינסטינקטים שלנו מובילים אותנו באופן דיי טבעי להשתמש בכל הכלים שברשותנו על מנת לסגור את הפער שנוצר. אם קיים ידע שלא התנסינו בו עדיין, חשוב שנעביר אותו בכל דרך אפשרית. סה"כ הגיוני, לא?
באופן הזה, נכוון לייצר פתרונות מהירים ויצירתיים.
סביר להניח שננסה לפרסם את הידע בכמה שיותר ערוצים, נחזור עליו כמה שיותר פעמים וניצור אזורים ייעודיים במערכות ניהול הידע, בהם יופיע כל המידע הרלוונטי למצב החירום החדש.
ואולי בכל זאת נעצור רגע ונחשוב?

נחזור אחורה לרגע אחד – לשגרה

כל מי שעוסק בניהול ידע, יוכל למנות מספר בשורות או שאיפות שהעולם הזה מביא איתו.
אני רוצה לציין כמה מהן:

לא להסתמך על זיכרון
כדי להתמודד עם עומס מידע שרק הולך וגובר, השאיפה שלנו היא תמיד לייצר למשתמש "מיקור חוץ" לידע. המטרה היא להקל על העומס הקוגניטיבי שהוא עלול לחוות, ולהציג לו מידע מסודר ומאורגן אותו יוכל לשלוף בקלות ובמהירות.
חשוב לזכור שהמשתמש לא תמיד יודע מה שהוא לא יודע, ובעבודה מהזיכרון הוא עלול לדלג על מידע קריטי.

לעבוד ב-PULL ולא ב-PUSH
נרצה להציג למשתמש פלטפורמה ממנה יוכל לשאוב את המידע באופן עצמאי.
העברת כל הידע בדחיפה, היא גם בלתי אפשרית וגם נוגדת את העיקרון הקודם בו לא נרצה שהמשתמשים יעבדו מהזיכרון.
כשידע עובר בדחיפה, נוצר הרושם שהוא מספיק חשוב על מנת שיזכרו אותו ובכך מעביר מסר ששליפת מידע עצמאית אינה בהכרח משמעותית.

לעבוד עם רשת הרמונית של מידע
ידע מאורגן מבוסס על קשרים והקשרים.
לפיסות מידע אין ערך רב אם לא יופיעו בהקשר הנכון ואם לא יהיו מקושרות למידע מקדים, משלים, תומך וכו'.
בהוספת מידע חדש, נחפש תמיד למצוא את החיבור למה שכבר קיים.

לספק ידע מקצה לקצה
הידע המקדים שהמשתמש מגיע איתו כשפונה לשלוף מידע, אינו תמיד ברור. הוא תלוי משתמש ומשתנה על ציר הזמן בהתאם למידע שמשתנה בעצמו. בכל מקרה, לא נרצה להסתמך על הזיכרון שלו (זוכרים?) ולכן נשאף להציג כל מידע באופן שלם ומלא.

קל להבחין שהפעולות האלו נועדו לפתור התמודדות עם עומס מידע, עם מידע שמשתנה כל הזמן, עם שילוב של מידע חדש ועוד

רגע, רגע, רגע...

אולי החירום בעצם לא כ"כ שונה מהשגרה?
הלחצים שמצב החירום מביא איתו, יחד עם עומס מידע גדול ושונה מהרגיל, עלולים לפעמים לגרום לנו לשכוח מה מתודולוגיות ניהול הידע יודעות לספק לנו.
זהו בדיוק הרגע לבחון האם המתודולוגיה עובדת, האם מנגנוני הידע בארגון מתפקדים כמו שצריך, האם האמון והשימוש במערכת מספיק חזקים.
האם באמת נדרש מאיתנו לאלתר פתרונות קסם מהירים?

בסופו של דבר, ידע חדש מכל סוג יהיה ברובו המוחץ מבוסס על ידע קיים, מתחבר עם ידע קיים, משנה ידע קיים וכו'.
לא נרצה להסתמך על הזיכרון, נשאף לעבוד ב-PULL ולא ב-PUSH, נמשיך לשלב את המידע בצורה הרמונית של קשרים והקשרים ונספק ידע מלא מקצה לקצה ולא רק מענה נקודתי.

מוצרים רבים מכריזים על עצמם כמוצרים לניהול ידע.
חלקם מוכרים ונמצאים בשימוש תדיר בענף בארץ, אך הפעם נרצה לבצע היכרות קצרה עם כלים שחלקם פחות מוכרים בתחום בישראל.

• Atlassian - הנה תוכנה ארגונית בינלאומית המפתחת מוצרים לפיתוח תוכנה, ניהול פרויקטים וכמובן – ניהול ידע, ומוכרת את מוצריה באופן מקוון דרך אתר האינטרנט שלה.
• Attivio - הינה חברה המספקת כלים לניתוח נתונים באמצעות מנוע אינטיליגנציה אקטיבית המספק פלטפורמת תוכנה המציעה חיפוש ארגוני, בינה עסקית, אחסנת נתונים, אוטומציה של תהליכים וניתוח עסקי ומשלב בתוכו תוכן מובנה ולא מובנה באינדקס בודד כך שניתן יהיה לחפש אותו, לנתח אותו ולפרש אותו בקלות.
• Bloomfire – הנה חברה היוצרת יישומי תוכנה מבוססי אינטרנט שמטרתם להגביר את שיתוף הידע והתובנות הוירטואליים בארגון.
  התוכנה מאפשרת למשתמשים ליצור קהילות צוות בהן ניתן לפרסם שאלות ותשובות, להוסיף או ליצור תוכן חדש ולחפש או לדפדף בתוכן קיים, ומטרתה להגדיל את הנגישות למידע בתוך חברה כך שלעובדים יהיה את הידע הדרוש להם כדי לעבוד ביעילות.
  התוכנה תומכת ב 53 סוגי קבצים וניתן להעלות תוכן בצורה של קטעי וידאו, קבצי שמע, תמונות, סיפוני שקופיות או מסמכי טקסט.
  התוכנה כוללת גם יכולות שעתוק וידאו ואודיו אוטומטית והופכת את טקסט התמלילים שלה לחיפוש.
• Broad Vision - היא ספקית תוכנה בינלאומית של יישומי אינטרנט בשירות עצמי עבור תוכנות חברתיות ארגוניות, סחר אלקטרוני, פורטלים ארגוניים וניהול קשרי לקוחות.
  אחד מכליה הבולטים של החברה הנו QuickSilver המאפשר לעסקים ליצור ולפרסם מסמכים ארוכים ומורכבים בשפות ופורמטים שונים.
• Coveo – הנה פלטפורמה של טכנולוגיית חיפוש והמלצות ארגוניות מודולריות שבאפשרותה להוסיף אינדקס של מידע המאוחסן במאגרים מגוונים, להשתמש בלמידת מכונה כדי להפוך את התוכן לנגיש וניתן לאיתור באמצעות ממשקים מונעי חיפוש.
• Empolis Information Management GmbH – הנה ספקית של תוכנה חכמה לניהול מידע (שילוב של ניהול תוכן, ניהול ידע וניהול שירות). ניהול מידע חכם מייצג יצירה, ניהול, ניתוח ועיבוד מושכל של כל המידע הרלוונטי לארגון ללא תלות בתכונות כמו מפיק, מקור, פורמט, יישום, משתמש, מיקום או מכשיר ובכך מאפשרת למשתמשים בה לקבל מידע אמין, מדויק ורלוונטי.
• Enterprise Knowledge – הנה חברה המספרת שירותי ייעוץ בתחומי ניהול ידע ומידע, פיתוח תוכנה וניהול פרויקטים.
  אחד העקרונות המנחים של החברה הוא להבטיח שיהיו ברשות הארגון הידע והמשאבים שישרתו אותו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית.
• Fresh desk – חברה המספקת פתרונות לניהול ארגון.
  בין התכונות שהיא מציעה:
  - מערכת קריות שירות הכוללת תכונות של דוא"ל, טלפון, צ'אט ומדיה חברתית בתוך כלי אחד
  - אוטומציה של זרימת עבודה לתהליכים קבועים או חוזרים על עצמם בכדי לחסוך במשאבים אנושיים לביצוע ידני של פעולות אלה
  - מאגר ידע רחב, חיפוש פנימי, פורומים קהילתיים ובוט תמיכה המאפשרים לחברי הארגון להתמצא ביתר קלות.
  - בניית דוחות מותאמים אישית כולל ניהול תובנות והפקת לקחים.
  יתרון נוסף של החברה הוא שהיא מאפשרת תקופת ניסיון חינמית לבחינה והתרשמות משירותיה ומוצריה.
• Safe harbor – הנה חברה המספקת שירותי ניהול בסיס ידע ומתמחה בסיוע לארגונים בסידור וניהול בסיסי ידע ותכני תמיכה.
  הם עושים זאת על ידי בחינה ועדכון של מאגרי הידע באופן רציף, סימון אי דיוקים בתוכן והעברה מיידית של תוכן "חשוד" לצוות התמיכה לטיפול.
  בנוסף, ישנו תיעוד של תוכן כגון שאלות ותשובות, בעיות ופתרונות לשימוש עתידי.
• Zendesk - מערכת CRM פשוטה למעקב, תיעדוף וניהול פתרונות תמיכה.
  בין מוצריה ישנם מערכת לניהול קריאות תמיכה, מדריך לשימוש עצמי חכם מבוסס ידע, צ'אט מיידי ושירות הודעות, תוכנה לניהול שיחות, כלי דוחות וניתוח, פורום קהילתי ועוד.
• SABIO GmbH – הנה חברה המספקת שירותי ניהול ידע
  יתרון נוסף של החברה הוא שהיא מאפשרת תקופת ניסיון חינמית לבחינה והתרשמות משירותיה ומוצריה.
  החברה מציעה מנוע חיפוש המצויד באלגוריתמים חכמים שלומדים בכל אינטראקציה של משתמשים ומשפרים את החיפוש באופן מתמיד, הצגת תוצאות החיפוש בצורה דינמית המבוססת על חשיפה ורלוונטיות, פופולריות ותגיות, אפשרות לשימוש במסננים ונספים בכדי לבצע חיפוש ספציפי ומותאם אישית, חיפוש לפי סוג התוכן ועוד.

המטרה של כלים אלה ונוספים היא לספק לארגונים ומשתמשים ניהול אפקטיבי של הידע בארגון, כל אחד בדרכו שלו ועם התמחויות מעט שונות המאפשרות לכל ארגון לבחור את הכלי המתאים ביותר לצרכיו.

מקורות:

https://www.atlassian.com/ 
https://www.attivio.com/ 
https://bloomfire.com/ 
https://broadvision.com/ 
https://www.coveo.com/en 
https://www.empolis.com/ 
https://enterprise-knowledge.com/ 
https://freshdesk.com/ 
http://safeharbor.com/ 
https://www.zendesk.co.uk/ 
https://www.getsabio.com/ 
https://en.wikipedia.org/wiki/Main_Page 

בעולם בדיגיטלי של היום הכל משתנה וזז מאוד מהר. אך מה שתמיד נותר קבוע וכולם שואפים אליו זאת החשיפה, והגדלת החשיפה. החשיפה חשובה בכל תחום הדיגיטל, בפרסום, בשיווק, ובעולם הפנים ארגוני. כל אלו רוצים להגדיל חשיפה של התוכן שלהם אל קהל הלקוחות.
עולם הווידאו הינו כלי יעיל ונוח על מנת להגדיל חשיפה, ועקב כך כמות הסרטונים/ווידאו שעולים לאינטרנט גדלה מיום ליום.

אז על מנת שהווידאו שלנו לא "יבלע" בין כל הסרטונים צריך להיות ייחודי, כדי לתפוס את עין המשתמש.

אחת הדרכים למשוך את המשתמש לסרטון הינה באמצעות שימוש במספרים אי זוגיים, מחקרים מראים שהמוח האנושי נותן להם תשומת לב יתרה.
לכן כשאנחנו באים לפרסם סרטון עם דרכים להכנת מסמך, או דרכים לשיפור שיטת עבודה כלשהי בעולם הארגוני, כדאי לתת כותרת עם מספר אי זוגי והתיאור שלו.
למשל: 7 פעולות שיחסכו לכם זמן, או 5 דרכים יצירתיות להכנת מסמך.

כך הסרטון יקבל תשומת לב מהמשתמשים.

לסיכום, בכל פעם שאתם רוצים לפרסם ווידאו, תתנו מחשבה נוספת לשם/כותרת, כי זה מה שמשפיע על עין המשתמש, ואם כבר מזכרים מספרים, תמיד כדאי מספר אי זוגי.

מאמר מהעולם בשלושה חלקים שונים מאת Madanmohan Rao עם ציטוטים של מוריה :-)

חלק 1

חלק 2

חלק 3

שם האירוע: פורום KMI בנושא משילות נתונים, מידע וידע 

מיקום האירוע: וירטואלי

תאריך: 04.08.20
לפרטים נוספים: אנשים ומחשבים 03-7330733

הספר, Hooked: How to build Habit-Forming Products הוא ספר שנכתב במקור ב 2014, אך עבר עריכה ועדכון שוב ב 2019. הספר נכתב ע"י Nir Eyal, יועץ ומרצה באוניברסיטת סטנפורד. כמובן שלמרות שלא מצוין, ניתן להבין מה שורשיו. הספר מציג מודל אותו פיתח ניר אייל, לפיתוח מוצרים שיגרנו לנו להיתפס- לחזור שוב ושוב לשימוש בהם. מטרת המודל- לקשר בין צורך של המשתמש ל]תרון של הספק בדרך תדירה דיה שתייצר הרגל.

מפת הספר:

הספר מכתב על סמך שילוב של מחקרים בהתנהגות משתמשים ובחינה מקרוב של מוצרים מצליחים. הוא מלמד הרבה וכתוב בדרך מרתקת. רלוונטי בעיניי גם למפתחי מוצרים, גם לכל העוסק במערכות, ובשינוי הרגלים בארגון, וגם- לכולנו כצרכנים.

בהחלט ספר ששווה קריאה וכותב שכדאי לעקוב אחריו.

מהו הרגל?
התנהגות אוטומטית שמבוצעת בעקבות אותות תלויי מצב (situational cues). דברים שאנו עושים, (כמעט) ללא מודעות.
רגל הוא אחת הדרכים של המוח ללמוד לבצע התנהגויות מורכבויות; הם מייצרים קיצורי דרך במוח, המאפשרים פעולה מהירה במאמץ קוגניטיבי קטן- אם בכלל.
דוגמאות: נטילת סיגריה, גירוד פצע, בדיקה האם הגיע מייל או פתיחת FACEBOOK לבחינת עדכונים.

ומה אכפת לנו מהרגלים?
כי יצירת הרגל לשימוש במוצר גורמת לנו להיות תלויים בו;
הרגל יוצר יתרון תחרותי למוצר, מגדיל ROI, ומאפשר לו להצליח ולשרוד לתקופה ארוכה;
וההרגל נותן ערך כלכלי גבוה לספק.
בהטמעת הרגלי שימוש מצליחים הספקים לשנות את התנהגותנו, וכתוצאה מכך- גם את מי שאנחנו.

למה שיהיה קשה לייצר הרגל חדש?
ראשית כי צריך שהמוצר יענה לנו על צורך (יעשה לנו טוב או ייתן מזור לכאב);
שנית כי יש לנו הרגלים קיימים ואותם לא קל לשנות;
ושלישית, כי נדרש שנשתמש במוצר באופן תדיר (לפחות אחת ליום) כדי שאכן יקל לייצר את ההרגל.

והערה חשובה למתחבטים:
הרגל אינו התמכרות, וההבדל נמדד בשאלה האם השימוש במוצר מזיק למשתמש או מועיל לו.
צרו מוצר שמועיל, ואם אפשר כזה שגם אתם הייתם רוצים לעשות בו שימוש. אם תענו לשני תנאים אלו- אתם בסדר, מוסרית, וכנראה גם כלכלית.

חזרה

הרגלים אינם נולדים יש מאין. הם מתבססים על גירויים המניעים את האנשים לפעולה.
מטרות הגירויים:

• להביא משתמשים חדשים
• להעמיק ולהרחיב היקף שימוש
• להביא דרך המשתמשים, משתמשים נוספים

קיימים שני סוגי גירויים:

גירויים חיצוניים:
מכילים מידע המכוון את המשתמש להמשך פעולה.
סוגי גירויים חיצוניים:

1. פרסומים ממומנים
   משמש על פי רוב להבאת משתמשים חדשים
2. אזכורים חיוביים בעיתונות ובמדיה
   מבוססים על תדמית טובה קיימת ולא ניתן לקנותם
3. קשרים: חבר מביא חבר. משתמש המספר לרעהו על המוצר וכדאיות השימוש בו
   מחייב בניית מערך משתמשים מחויב (engaged ) הנלהב לשתף ביתרונות המוצר
4. מובנים במוצר: תזכורים והודעות המעדכנות את המשתמש ומושכות אותו פנימה
   מחזק שימוש קיים ליצירת ההרגל.

גירויים פנימיים:

גירויים הקושרים אסוציאטיבית בין רגשות של המשתמש (למשל רעב, עצב, שעמום, חוסר אונים וכדומה) לשימוש במוצר. האסוציאציות טמונות בזיכרונו של המשתמש ולא תמיד הוא מודע להן.
הרגשות המניעים לפעולה יכולים להיות חיוביים או שליליים, ועל פי רוב- האפקטיביים הם השליליים.
בניית גירוי כזה- היוצר קשר בין רגש למוצר, אינו מידי, ומחייב חשיבה נכונה וזמן.

מטרתה של החברה לנתח את החסר העמוק עליו יכול לענות המוצר, ולייצר קשר אסוציאטיבי בין הרגש לשימוש. בירור שכזה אינו קל כלל ועיקר שכן המשתמשים לא משתפים בו, ולא תמיד אפילו מודעים לו. אחת הטכניקות המקובלות יותר ליישום היא ע"י שימוש בפרסונות וניתוח שימושים אפשריים.
ליצירת ההרגל, עליה לקשור בין גירויים חיוביים לגירויים חיצוניים ולפעול בשני המישורים גם יחד. כי הרגל חיצוני טוב, המלווה במודל שלם של 4 השלבים גם יחד, יכול לייצר את הגירוי הפנימי הגורם למשתמש להיתפס (HOOKED) ולעשות שימוש קבוע לאורך זמן.

חזרה

פעולה היא מה שמתרחש בעקבות הגירוי. הפעולה היא דבר שקל לעשותו ללא חשיבה מרובה מקדמת.
כדי לבצע פעולה (עפ"י Fogg המצוטט בספר), בנוסף לגירוי המקדים נדרשים שני תנאים נוספים:

מוטיבציה
בעוד גירוי כיוון לפעולה, הרי שהמוטיבציה מגדירה את רמת הרצון לבצע את הפעולה בפועל.
המוטיבציה לבצע פעולות שונות משתנה בין אנשים (למשל ספורט), אך כל בני האדם בעלי מוטיבציה ל:

• לרצות הנאה/עונג ולהימנע מכאב
• לרצות תקווה ולהימנע מפחד
• לרצות מקובלות חברתית ולהימנע מדחייה.

לכן- יצירת הרגלים שתפנה לצרכים עמוקים אלו בעלת סיכוי להצליח יותר :-)
מה ישפר מוטיבציה שלנו?
המחבר ממליץ לנו להכיר ולתת את הדעת על ההטיות החשיבתיות (קהנמן-ענן של אפשרויות >> מ.ל.):
אנו נוטים להעדיף דברים במחסור (כי בטח האחרים כבר רצו);
אנו בונים העדפות בהתאם להקשר (יין יקר ייתפס כטעים יותר);
אנו נצמדים ונעגנים למרכיב אחד בהחלטה ומתעלמים מהשאר (מתלהבים ממבצעים, בלי לבדוק עלות);
ואנחנו מעדיפים לבצע פעולות שכבר מתקדמות ויש לנו הרגשה שאנחנו כבר בדרך להשלמתן.

יכולת
יכולת היא המרכיב הנוסף שביחד עם המוטיבציה מייצר פעולה.
ויכולת תלויה בעיקר בפשטות וקלות שימוש של השלמת הפעולה שאמורה להתבצע, בהיבטים של:

• זמן
• כסף
• מאמץ פיזי
• מאמץ קוגניטיבי (חשיבתי)

דוגמה למשל להקטנת הזמן והמאמץ הקוגניטיבי היא האפשרות שנותנים מוצרים רבים להתחברות דרך משתמש FACEBOOK קיים. החשיבה על פשטות היא לא רק כללית למוצר אלא מתייחסת לפעולות ספציפיות שהיינו רוצים שיהיו חלק מההרגל- שיתוף ב TWITTER (תכנון כפתור), יפוש ב GOOGLE (ניקיון המסך) ועוד.

ואם אתם מתחבטים כמתכנני מוצר איפה להשקיע את השיפור הבא בהגדלת מוטיבציה או בהקלת יכולת- ההמלצה החד משמעית לחברות טכנולוגיה היא שה ROI גדול יותר בשיפור פשטות וקלות השימוש.

חזרה

בסוף כל פעולה- משהו צריך להשתפר; אנשים צריכים לבוא על סיפוקם, על המשתמש לקבל תגמול.

לכאורה פשוט, אך לא עד כדי כך שכן אנחנו מתרגלים לפרסים ופחות מתרגשים מהם לאורך זמן.
לכן נדרש שינוי או חידוש:
שינוי- שינוי כל פעם, או אחת לתקופה, של התגמול
חידוש- באופי התגמול או בתוכנו (משתנה בהתאם למוצר)
לדוגמה: בכל יום יוצג לנו תרגול ספורט אחר המתאים לתכנית שלנו.

התגמולים עצמם יהיו על פי רוב באחד משלושה רבדים:

• שבטיות: תגמולים הגורמים לנו להרגיש מקובלים, מושכים, חשובים ו/או שייכים לקבוצה
  לדוגמה- כאשר אתה עונה לשאלה ברשת STACKOVERFLOW מרגישים סיפוק מהשייכות.
• מסע: תחושת הסיפוק מתהליך איתור המידע בעל ערך (תהליך הציד כדברי הכותב)
  לדוגמה- כאשר גוללים ב PINTEREST לעולם אתה רואה התחלה של שורת תמונות הבאה שגורמת לך להסתקרן ולגלול עוד
• עצמי: שביעות רצון מהתגברות על מכשולים והתקדמות.
  לדוגמה- משחקי מחשב בהם מתקדמים כל פעם שלב נוסף

כדי לתכנן תגמול טוב על החברה:

1. להבין מה באמת משנה למשתמש. 
2. לקשר בין התגמול למטרה (העמוקה ושורשית) של המוצר/פעולה
3. להשאיר למשתמש רמה של עצמאות (שלא ירגיש הוא חייב אלא רוצה)

חזרה

כאשר אנחנו מצליחים לייצר גירוי, לגרום לפעולה ולתגמל באופן משתנה/מתחדש, אנחנו מחזקים הרגלים. אולם, כדי לייצר את ההרגל, יש לדרוש מהמשתמש שישקיע.
ההשקעה של המשתמש יכולה (וכנראה צריכה) להיות מינורית, אולם היא נדרשת, כדי:

1. לעזוב את ההתנהגות הקודמת ולעבור להתנהגות החדשה.
2. לחזק את המחויבות של המשתמש למוצר ולשימוש בו.
   ככל שירבה בשימוש- ירצה להצדיק את השימוש בה (דיסוננס קוגניטיבי).
3. לאפשר לתוכנה להתאים עוד יותר למשתמש ולתת לו יותר ערך.
   לדוגמה בהתאמת המוזיקה או הסרטים המוצעים לך.

סוגי השקעה טיפוסיים:

• תוכן- העלאת תוכן על ידי המשתמש (ולא רק צפייה). התוכן יכול להיות מלל, תמונה,, נתוני פרופיל ועוד
• פעולות לבקשת מידע קבוע- למשל מעקב אחרי משתמשים אחרים (ברשת חברתית)
• השקעה מקדמת תדמית- ע"י העלאת תשובות או תכנים איכותיים שאחרים יעריכו
• פיתוח מיומנות- לימוד דרך ביצוע פעולות מורכבות בכלי תעמיק את המחויבות של המשתמש ותקטין את רצונו לעבור לכלי אחר (שם יידרש ללמוד מחדש כיצד לבצע את המיומנות).

דגשים להשקעות:

• ההשקעות קטנות
• ההשקעות אפקטיביות: יוצרות את הגירוי לשימוש חוזר
  (כאשר הגירוי הוא כבר פנימי, מה שנדרש הוא לתחזקו ולפחות לייצרו).

חזרה

אז מה עושים מחר בבוקר?

אם יש כבר מוצר קיים

1. זהו משתמשים "אדוקים" במוצר.
2. נתחו מה המשמעות להיות משתמש "אדוק"; חפשו את נתיב ההרגל המשותף להם.
3. חזרו ובחנו מה ניתן לשפר כדי לייצר נתיבי הרגל דומים (גירוי, פעולה, תגמול בתוספת השקעה) גם לאחרים.

אם מתכננים מוצר חדש, או פונקציות חדשות

תכננו מוצר שעוזר לאנשים ופותר צורך אמתי (נותן משמעות למשתמש).
בחיפוש אחר רעיון, שאלו –

• איזו בעיה הייתי שרוצה שיפתרו עבורי? מה חסר לי?
• מה אני כבר עושה, אך הייתי שמח אם הייתה דרך יותר קלה ופשוטה לבצע?
• האם יש טכנולוגיות חדשות שמשתמשים חדשים החלו לאמץ? האם בחינת דרכי הפעולה של משתמשים אלו חושפות הזדמנויות חדשות?
• האם שינוי בדרך הממשק של המשתמשים עם טכנולוגיות קיימות יכולות לייצר שינוי משמעותי מבחינת קלות ההפעלה?

בנו, בחנו ולמדו- באופן חוזר ונשנה, עד שתצליחו להגיע להרגלים ש"תופסים".

חזרה