שוק ניהול הידע הישראלי – תמונת מצב:

לאחרונה בוצעה הערכה של שוק ניהול הידע הישראליע"י חברת מטה-גרופ ישראל. ע"פ ההערכותמוערך שווי שוק ניהול הידע בישראלי בכ-580 מליון דולר בשנים 2001-2004.

מתוך הערכה עלו מספר נקודות מעניינות ומעודדות:

= ההתעניינות בקרב ארגוני המשתמשים בפרוייקטי ניהול הידע גברה לאחרונה בצורה משמעותית.

= ישנם מספר תחומים שהפכו להיות די יציביםביניהם תחום ניהול ידע מובנההכולל כריית נתונים ומונה כ – 25% מעוגת ניהול הידע.

= תחום נוסף שזוכה לפופולריות רבה הינו תחום ניהול ידע שיתופיהכולל כלים לניהול ולשיתוף מידע ממקורות שונים לרבות ניהול מסמכיםimagingכליgroupwareפורטלים שיתופייםe- learning ומנועי אחזור. עיקר התעניינות הארגונים בישראל מופנים כיום לתחום ניהול הידע השיתופי ומירב הפיילוטים והפרויקטים סובבים סביב נושא זהשהוא יחסית ראשוני בישראל. 60% מכלל שוק ניהול הידע בשנים הקרובות בישראל יוקדש לנושא זה.

= לאחרונה מסתמן צורך של ארגונים מסוימיםבעיקר גדוליםלנהל כמויות משמעותיות של מידע בלתי מובנה בפורמטים חדשיםכמו למשל קבצי מולטימדיה וקבצי קול. שוק הצפוי להגיע לכ-15% מכלל שוק ניהול הידע עד 2004

לסיכום: נראה כי התחזית הצפויה לנושא ניהול הידע מעודדת וחיובית. אמן.

לאחרונה צוטט דניאל רסומוס סגן נשיא ותחקירן ראשי בGiga Information group  שטען כי "טקסונומיה כלל אינה דורשת טכנולוגיה" ומוסיף " טקסונומיה היא פשוט דרך לסווג דברים".

ובכל זאת גדלה והולכת רשימת הספקים המציעים תוכנה ויישומים אחרים הקשורים בכך, עם הבטחות רבות באמתחתם- פורטלים ארגוניים יתייעלו ע"י יצירה זריזה של ספריות עם מידע מקוטלג; ניסיונו של העובד ישתפר באופן משמעותי ע"י יצירת מערכת לאיתור מידע יעילה ואפקטיבית יותר; ועוד ועוד.

שוק המוצרים לטקסונומיה וקטגוריזציה אוטומטית מוערכת בכ-  600 מליון דולר ובהערכה שיוכפל עד 2005 (כולל).

אז מי צודק?

כנראה, כמו בכל נושא אחר, האמת נמצאת אי שם בין לבין.

אך נתחיל ראשון ראשון ואחרון אחרון.

מהי טקסונומיה? מילון מונחים. הטקסונומיה הארגונית- אוסף המונחים בהם נעשה שימוש יומיומי בארגון. זר לא יכירם, אך הם משמשים בכל דיון ובכל שיחה העוסקת בנושאי העבודה.

דוגמאות: שמות מערכות, טכנולוגיות, לקוחות ואפילו יחידות ארגוניות.

הקטגוריזציה הנה תהליך לסיווג פריטי תוכן (מסמכים, רשומות מאגרי נתונים, שיחות וכד') ולייחס להם ערכים מתוך הטקסונומיה הארגונית. לדוגמא: מסמך מסוים נוגע לטכנולוגית ADSL, ללקוח ABC ולסוג פריט "סיכום דיון".

למה צריך את הקטגוריזציה?

ברבות מהמערכות שנבנות, אנחנו מנסים לשקף את הדרך בה המשתמש יאסוף דברים והמילים בהם ישתמשו כדי למצוא דברים , שהרי בסופו של דבר, אנחנו מנסים לבנות סכימה שתגרום לתוכן להיות יעיל יותר לאנשים, הן לאלו שזקוקים למידע ועליהם לאתרו, והן לאלו המזינים את המידע למערכת.

איזה שירות מתיימרים המוצרים להציע?

המוצרים מציעים מגוון שירותים:

א.     בניית אוטומטית של הטקסונומיה הארגונית:

השיטה- איתור מילים נפוצות בפריטי התוכן שאינן מילות קישור של השפה.

ב.     בניית עץ היררכי קבוע או On The Fly על סמך הטקסונומיה הארגונית.

ג.      שיוך פריטי תוכן באופן אוטומטי לעצים שנבנו (שלב זה נקרא אוטו-קטגוריזציה).

ד.     בחינה של יעילות עצים:

בחינה שהעצים מלאים באופן מאוזן; אין ענפים ריקים ואין ענפים עמוסים באופן יחסי. בעיה יכולה ללמד על שיוך לא טוב, אך בד"כ מעידה על בניה לא נכונה של השלבים הראשונים (א,ב).

ואם הכל כה טוב, מדוע טוען סגן נשיא ותחקירן ראשי של Giga שלא מדובר בטכנולוגיה?

האמת ניתנת להיאמר, היה ניתן לפטור את אמירתו בהתייחסות מילולית להגדרת המונח, שכן הטקסונומיה הנה רק מילון המונחים. אך ניתן לתת התייחסות מקיפה יותר למשפחת מוצרי הטקסונומיה העוסקת כאמור בכל השלבים המתוארים לעיל.

מוצרי הטקסונומיה אינם טכנולוגיות של Out of the box  וגם המערכות המתוחכמות והאוטומטיות ביותר זקוקות לאיזו שהיא עזרה ידנית מאנשים שיודעים כיצד לעבוד עם סיווג של חומר.

שלב ב- בניית העצים בוודאי זקוקה לסיוע ידני. אך גם שלב א, אפילו אם מבוצע באמצעות כלי, עובר אישוש אנושי. וכמובן, כל עץ לא מאוזן שמתגלה בשלב ד, מוחזר לשולחן המנתחים הידני לטיפול ושיפור.

מוצרי הטקסונומיה אינם תמיד זולים. יתר על כן, יעילותם בשפה העברית חלקית עוד יותר מאשר זו המוכרת באנגלית.

מה מומלץ?

למהלך פנים ארגוני מומלץ לבצע את שלבים א, ב ידנית.

במידה ומספר פריטי התוכן גדול מאד, ובמידה והארגון יכול להרשות לעצמו רכישת מוצר המתמקד באוטו-קטגוריזציה, מוצר שכזה בהחלט יקל על שלבים ג, ד. במידה ולא, ניתן לבצע חלק מהפעילות ידנית, וניתן לכתוב תוכניות בארגון שאמנם פחות טובות מהמוצרים הקיימים, אך ביחס 80:20 מקצרות את התהליך.

נסכם-

העיסוק בטקסונומיה תמיד מחייב התערבות אנוש. מוצרים יכולים לעזור, אך לא יכולים להוות תחליף.

בעצם, כמו בהרבה נושאים אחרים בחיים.

כל העוסק בניהול ידע באופן מעשי, מתחבט בשלב זה או אחר כיצד לבנות תכנית עבודה לניהול ידע.

הרי, ניהול ידע הנה דרך חיים, ומנוגדת כל כך למושגים "פרוייקט" ו"תכנית עבודה".

והרי, אנו רוצים להראות תוצרים כאן ועכשיו (ועוד יותר משאנו רוצים להראות, ההנהלה רוצה לראות).

והרי ברור לנו שתרבות לא משנים ביום, ואפילו את רומא לא בנו ביומיים..

איך מתמודדים עם כל הסתירות לכאורה?

הצעה פרקטית הנה להבהיר שניהול ידע הנו פרוייקט בשלושה שלבים:

א.     טווח מיידי: פיילוטים בו מתמודדים עם ניהול הידע בנקודות מוגדרות, בעיות הכואבות לארגון, שם לניהול הידע ישנו ערך מוסף. היזהרו בשלב זה לא לבחור נושאים שחשיבותם נמוכה, הטמעתם קשה ו/או משכם ארוך. השתדלו לבצע בין 1-3 פיילוטים, בטווח של 4-12 חודשים. ניתן לבצע את הפיילוטים באופן מדורג (להתחיל בשני לפני סיום הראשון וכו'). השתדלו לבחור נושאים בהם יקל על הארגון להבין שמדובר בניהול ידע ושניתן למנפו לכיוונים נוספים. השתדלו לבחור מושאים (ספקי / צרכני ידע) הנכונים לשינוי. פריבילגיה זו לא תהיה בהמשך. נצלו אותה כעת.

ב.     טווח הביניים: פרוייקט הביניים הנו פרוייקט רחב יותר וארוך יותר. מטרותיו הנן א) להקים פתרונות ניהול ידע בנושאים שבליבת הארגון. ב) לתת בידי מנהל הידע והארגון כלים, מתודולוגיות ושיטות עבודה לניהול ידע, על כל טיפוסיו המאפיינים (מונחה תהליך, תשתיתי רוחבי, אורכי וכו'). ג) להתחיל בנטיעת השינוי התרבותי בארגון: כדאי לנהל ידע. ניהול ידע נוגע לכולם. ד) להקים תשתיות טכנולוגיות תומכות לניהול הידע בארגון. מומלץ בטווח הביניים לעבוד עם מסמך אסטרטגי ותוכנית עבודה מסודרת לוודא היקף את שלושת הדגשים האמורים לעיל (לוודא כיסוי ליבה, לוודא כיסוי סוגי שיטות, לוודא כיסוי עובדים).

ג.      הטווח הרחוק: בשלב זה הופך ניהול הידע מ"פרוייקט" לצוות שירות ותמיכה מקצועיים. הצוות שותף בועדות היגוי ובפרוייקטים המתבצעים בארגון ונותן את היבטי ניהול הידע הקשורים אליהם. הוא נותן שירות לגופים הבאים להתייעץ איתו, מלווה מנהלי קהילות ומבצע בקרה כוללת על התנהלות והתקדמות ניהול הידע בארגון.

דומני שלא ניתן להתחיל בשלב האחרון; דומני, שאף ארגון בישראל טרם הגיע אליו. אך יש לאן לשאוף.

פורום שנועד לשתף מידע וידע בתחום ניהול הידע בארגונים. נוסף על כך הפורום נוגע גם בתחומי ניהול המידע וההדרכה. נראה כי האתר בתחילת דרכו אולם שווה לתת לו הזדמנות. תודתנו נתונה לרונן חןמקוראינו הנאמנים שהפנה לאתר.

צפייה מהנה!

כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.

מונח בעל שם מכובד להגדרת מצב שבו יש יותר מהיררכיה אחת להצגת תוכן זהה. במערכות מורכבות בהם יש פנייה לקהלי יעד שונים ו/או מקורות שונים לתוכן, יש צורך לעיתים ביותר מהיררכיה אחת. נבהיר ע"י הדוגמאות להלן:

מבנה מטריציוני של ארגונים מכתיב לעיתים היררכיות שונות- ארגון מורכב מחד לפי מגזרים המטפלים בלקוחות שונים; מאידך, לפי תחומי התמחות טכנולוגיים. היררכיה כפולה, "רב היררכיות" מאפשרת יצירת שני עצי תוכן המאפשרים לכל קהל יעד לראות את אותו תוכן מאורגן לפי צרכיו הוא.

דוגמא שנייה מתייחסת גם לתוכן המשויך לאותו קהל יעד: הסתכלות מערכתית או הסתכלות לפי מחזור החיים: למשל, באגף מערכות מידע, נוח יהיה לקבוצה פרויקטלית לנהל את כל התכנים לפי המערכת שאליה משויכים. עם זאת, כאשר עובד בונה אפיון / תכנית עבודה או כל מסמך חדש מהותי אחר, וירצה לנצל את הידע שהצטבר ברמה חוצת ארגון בפרויקטים אחרים, חשוב מאד לאפשר לו באופן נגיש ונוח לגשת לתכנים לפי השלב במחזר החיים: ניהול הפרויקט / אפיונים / עיצובים / תחזוקה וכו'.

כמובן, שניתן לייצג גם יותר משתי היררכיות, אך יש להיזהר, שכן לריבוי ההיררכיות יכולה להיות משמעות תחזוקתית.

Only when we know a little do we know anything; doubt grows with knowledge."

-- Johann Wolfgang von Goethe