שנים רבות נפקד מקומו, ובעיקר כבודו, של התוכן. אין מערכת תוכנה אחת המתקיימת ללא תוכן ראוי ואיכותי, ובכל זאת, ההשקעה בתוכן קטנה עשרת מונים מההשקעה בתוכנה, ולעיתים, אפילו אינה קיימת.
עדנה ראשונה היתה לו לתוכן עם הופעת מחסני הנתונים (Data Warehouses). התוכן הוצף לראשונה ונראה, פעמים רבות, עד כמה אינו מטוייב. עדנה נוספת היתה לו עם פרוס שנת 2000. החשש מקלקול והתנהגות לא ראויה של התוכנה, עקב התוכן החלקי (ללא ספרות שנת האלפים והמאות) השביתה פרוייקטים רבים חדשים, וכולם ניגשו להסב תכנים, אך שוב ולעיתים בעיקר, לתקן את התוכנה (ואולי אפילו לעקוף את התוכן הסרבן).
בשורה התחתונה, ניהול תוכן היה ונשאר בספריות.
והנה, שתי מגמות חדשות, גורמות לנו להתחיל ולעסוק בניהול התוכן:
מגמה ראשונה, כמות המידע הולכת ומתרבה בקצב מדהים. יש אומרים, שתוך מספר שנים לא רב, המידע יכפיל את עצמו מידי יום. אנו חשים בכך כל פעם שאנו מבצעים חיפוש. כל חיפוש באינטרנט חוזר עם אלפי ועשרות אלפי תוצאות. כל חיפוש בתוך הארגון מניב אף הוא מאות תוצאות. אפילו אם יש שם תוכן איכותי, קשה לנו להגיע אליו; קשה לנו למוצאו; קשה לנו לעשות בו שימוש.
מגמה שניה, ניהול ידע. מערכות ניהול ידע חדשות מוקמות בארגון. נדבכים רבים של הידע, בניגוד למידע, נמצא בראשם של האנשים. לא ניתן להקים מערכות תומכות ידע ולחכות שאנשים יעשו בהם שימוש והידע ייתווסף בעצמו. אם לא משקיעים מראש ומקימים גרעין תכנים ראשוני, איכותי, לא ייכנסו האנשים למערכת; אם לא משקיעים בטיפוח מומחי תוכן, לא יתעדכנו התכנים והמאגר ייצא מכלל שימוש.
ניהול התוכן עוסק במספר תחומים היכולים לסייע להתנהלותו היעילה של הארגון:
ארגון תכנים: תחום העוסק בבנייה אפקטיבית של אזורי עבודה (חלוניות פורטל לדוגמא), בנייה של תפריטים (הניווט ההיררכי), בנייה של קישורים Hyperlinks (הניווטים האסוציאטיבים) ובנייה חכמה של חיפוש ישיר (מסננים). כל אלו אינם טריויאלים, שכן אם העובד אינו מוצא תוך מספר לחיצות את המידע שחיפש, הרי שאינו ממשיך ומחפש, שכן אינו יודע האם אי-שם המידע קיים. במילים אחרות, ארגון תכנים קלוקל מהווה פעמים רבות את החוצץ בין העובד והמידע; קיומו של תוכן טוב אינו מספיק. ארגונו הוא תנאי לשימוש בו!
ידע כקניין רוחני: ארגונים מוכרים מוצרים, שירותים ופתרונות. יותר ויותר ארגונים מגלים שהיתרון היחסי שלהם על פני האחרים, נובע מהידע המסייע לפיתוחם של אלו, או מהידע הנלווה למכירה. מוצרים חקלאיים ישראליים מקבלים כיום עדיפות בגלל הידע האגרונומי של החברות. חברות העוסקות בפיתוח תעשיות בטחוניות מתחילות להגן ובמקרים מסויימים, אפילו למכור, בצד המוצר, גם את הידע של המומחים. ניתן להמשיך ולראות כיביותר ויותר מגזרים, היצוא והייחוד נובעים מהידע, וידע זה כדאי לנהל. מכירת ידע, מתחילה לצבור תאוצה. תחום ניהול הידע הקנייני עוסק באופן ניהולו של ידע זה, כמו גם בידע המוגן ע"י פטנטים.
ניהול ספריות: התחום דן בניהול ספריות דיגיטליות, כמו גם בניהול דיגיטלי של ספריות פיזיות (כאלו עם ספרים הניתנים למישוש).
בניית גרעיני תוכן: תחום העוסק בהפיכת המשאב האנושי, הידע שבראשו של העובד, לתוכן כתוב. כולל היבטים של שאיבת ידע, סינון, עיבוד וקטגוריזציה לשימוש חוזר. מיושם בעיקר בעת הקמת מאגרי תובנות (לקחים, Know-hows).
מנועי חיפוש: אין ספק שזהו אחד הנושאים המדוברים יותר בניהול תוכן. איך לאחזר באופן אפקטיבי תכנים מתוך מאגרי המידע העצומים הקיימים? איך להבטיח מחד, חיפוש על כלל המאגרים, אך גם, מאידך, לאפשר מיקוד של תשובות, אלו הרלוונטיות ביותר. המוצרים המיישמים, כוללי על פי רוב אלגוריתמיקה מתקדמת וייחודית לחיפוש, סינון, שילוב וקטגוריזציה אוטומטית.
ניהול תובנות: תחום הדן בדובדבן שבקצפת- ה- Best Practices והלקחים. המייחד את פיסות ידע אלו, לעומת אלו המנוהלות באמצעות פתרונות אחרים הם ברמה הטכנית רמת עיבודם ואישורם לפני הפצתם, ומאידך, חשיבותם הארגונית כמייצגי "הידע הארגוני" (בהחלט ב-הא הידיעה).
טקסונומיה: ישנם מספר ארגונים, מועט עדיין אך במגמת עלייה, הרואה בניהול הטקסונומיה, מילון המונחים הארגוני, ערך בפני עצמו. היכולת, מכל מסמך, להגיע לפירוש המונחים הארגוניים, למערכת המידע המטפלת בהם, לגוף בארגון האמון עליהם, הנם בעלי ערך לא מבוטל, ולא רק להקלת קליטתם של עובדים חדשים. הטקסונומיה משמשת אף ככלי לבניית התפריטים ואמצעי האחזור הקשורים לארגון התכנים (ראה לעיל).
כלים לניהול תוכן: וכמובן, בל נפקוד את מקומם של כלי ניהול התוכן, כלים העוסקים בנישה מסויימת, אך זכו לשם הרחב המעיד על התחום כולו. כלים לניהול תוכן מסייעים בהבניית אתרים עתירי תוכן, פנים וחוץ ארגוניים. ישנם לא מעט כלים כאלו מתוצרת מקומית, ורבים נוספים מחו"ל, המיוצגים בישראל. היום כאשר בכל ארגון, יותר ויותר גופים רוצים לפרסם ידיעות, נהלים, מידע, מחפשים גופי התוכנה כלים שיאפשרו לנהל את כל אלו ללא התערבותם של אנשי מערכות המידע. עיקרם של הכלים סביבת פיתוח לדפי מידע מובנים, עם יכולות Workflow, גרסאות, הסטוריה, הרשאות, קטגוריזציה ועוד.
ישנם פתרונות נוספים. רצ"ב שרטוט של הפתרונות (עליה בפירמידה משמעה רמת סינון ועיבוד גבוהים יותר של הידע):
סיכומו של דבר, עולם ניהול התוכן הנו עולם ישן אך חדש. עולם פורח הקושר טכנולוגיה עם מתודולוגיה, תהליכים עם אנשים. כולם מוזמנים.