1. חברות צופות שינויים עסקיים מהותיים ב- 5 השנים הקרובות, בנושאי הגלובליזציה, פיתוחים מהירים טכנולוגיים, המשך שילוב מוצרים ושירותים. צורכי ניהול הידע הנם בנושאים אלו בהתאמה. כלומר, אם עד עכשיו התרכזנו בידע הקיים בארגון בראשם של האנשים וחשוב לנהל אותו לטובת היעדים הנוכחיים של הארגון, הרי שיש כאן קפיצת מדרגה. אנו מסתכלים, לפי ההתפתחות העסקית על סוגי הידע שיצטרכו לשרת אותנו מחר, ומתכוננים כבר היום.
2. לדעת החברות, יש להשקיע בחזון של ניהול הידע, ולא רק בצדו המעשי גרידא. במילים אחרות, להסתכל על הטווח הרחוק ולא רק על תועלות מיידיות. מחשבה מעמיקה על נתון זה מלמדת על בשלות ואמונה בנושא, הן בגלל אי ההתמקדות ב- ROI (ויש לכך ביסוסים נוספים בדו"ח) והן בגלל הקישור בין ניהול הידע לאסטרטגיות ולא רק לטקטיקות.
3. 64% מהחברות כבר מבצעות ניהול ידע(32%), או מתכוונות לבצע (32%). רק שליש מהארגונים מתעלמים מהנושא. שיפור לעומת המצב בדו"ח 1998.
4. זמן ההתארגנות וכניסה לנושא לפני קבלת תוצאות- כשנתיים. סבלנות רבותיי, סבלנות..
5. רוב החברות מבצעות ניהול ידע ברמת החברה כולה, ולא ברמת המחלקות הבודדות. ברוב הארגונים שותף יותר מגוף אחד למאמץ ניהול הידע. עם זאת, ברוב הארגונים, המובילים הנם מקבוצת המו"פ (R&D).
6. שני היעדים העיקריים בניהול ידע, עפ"י החברות הנם (בסדר זה):
א. קבלת החלטות טובה יותר.
ב. שיפור פוטנציאל החדשנות והצמיחה.
להערכתי, אנחנו עוד כמה שלבים מאחור בארצנו הקטנה....
לפרטים נוספים על דו"ח 1999 או על דו"חות קודמים ניתן לפנות לעורך העיתון.