ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אוקטובר 2004 - מהדורה מס' 61
גיליון אוקטובר 2004 - מהדורה מס' 61
גיליון:

השנה הוכתרו 14 ארגונים מרחבי אירופה כזוכים בפרס ה - 2004 European Most Admired Knowledge Enterprises (MAKE).

למי שטרם נחשף לתחרות, מדובר בחלק מתכנית המחקר של Teleo’s. התכנית נוסדה ב- 1999 באירופה ומטרתה להכיר ולהוקיר ארגונים וחברות המייצרות רווחת "שיתוף" ההופכות ידע חדש וקיים למוצרים, שירותים ופתרונות. הזוכים נבחרים בשיטת דלפי המבוססת על פאנל של 500 מנהלים בכירים ומומחי ניהול ידע. רשימת הזוכים הסופיים הנם:

ABN AMRO - Netherlands

BP - UK

Capgemini - France

DaimlerChrysler - Germany

Ericsson - Sweden

IRIZAR - Spain

Nokia - Finland

Norsk Tipping - Norway

Renault - France

Rolls-Royce - UK

Royal Dutch/Shell - Netherlands/UK

Siemens - Germany

UBS - Switzerland

Unilever - Netherlands/UK

קצת סטטיסטיקות:

10 מתוך 14 החברות נבחרו גם בשנת 2003 כזוכות בשלב הסופי.

3 מתוך החברות זכו בכל התחרויות מאז היווסדן: BP, Nokia, Siemens.

3 המועמדים המובילים בניקוד בין הזוכים השנה היו:

עפ"י מנהלים בכירים: Royal Dutch/Shell, Siemens, Unilever.

עפ"י מומחי ניהול ידע: BP, Royal Dutch/Shell, Siemens.


התחושה היא שכולנו עולים מדרגה, ובראש ובראשונה הלקוחות.

ROM החלה לייעץ לאחרונה לכמה ארגונים שבהם הפונקציה של מנהל הידע אינה עוד זו שהכרנו בעבר, אלא מנהל האחראי על ניהול והנחיה מקצועיים של מנהלי ידע רבים בארגון. אנו שותפים לפעילות שכזו בצבא, בזרועות הבטחון, בתעשיה האווירית (הותיקה ביותר בתחום) ואפילו בתעשיות עסקיות פרטיות.

גם אנו משדרגים את המתודולוגיות שלנו בהתאמה. מלמדים איך ללמד; מסייעים בלסייע וכן הלאה.

בעקבות הפעילות בחרנו החודש להקדיש לנושא זה את פינת הלשון.

מי ייתן ונמשיך לגדול כולם יחד הלאה!



סקירה: העברת תפקיד
נכתב ע"י מוריה לוי, ROM Knowledgeware

ידע הנו אחד הנכסים העיקריים המניעים כיום כל ארגון. ניהול ידע, הנו תהליך אליו הארגון חותר, אך מדובר בתהליך ארוך, רחב, שאינו מקיף ואינו יכול להקיף את כל תחומי הידע הארגוניים. כאשר כל העובדים נשארים בארגון ונשארים בתפקידם, ניתן למקד את פעילויות ניהול הידע בשיתוף ידע בין אנשים ובבניית מאגרי ידע בתחומים הקריטיים בלבד.

אולם, מצב זה אינו מתקיים לעולם. אנשים פורשים, אנשים מתקדמים, והרבה מהידע האצור בראשם הולך עמם.

ההפסד הנובע מאובדן ידע זה כפול:

בטווח הקרוב מחליפיהם בתפקיד מבצעים את התפקיד באופן פחות יעיל, פחות איכותי ופחות מהיר. התפעול השוטף נפגם. עם זאת, בהנחה שחלק מהמידע עובר ושהמחליף הנו מוכשר ורוכש את מיומנויות העבוד, פגיעה זו הנה לטווח מוגבל בזמנו ובהיקפו.

בטווח הרחוק פיתוח הנושא המקצועי/ניהולי שבתחום אחריותו של העובד נפגע. לו כל אחד מאיתנו היה מתחיל במקום בו החלו אביו וסבו, היינו אולי מתקדמים אותו דבר, אולי מעט יותר, אך לא היינו מצליחים להגיע להישגים טכנולוגיים, כימיים, הנדסיים ואחרים, הישגים בקדמת המדע. כדי להגיע להישגים אלו, עלינו להתבסס על הידע שנצבר על ידי קודמנו ומשם להתקדם הלאה. כדי להתחיל בנקודה כמה שיותר גבוהה יש לבצע תהליך חפיפה והעברת תפקיד סדורים.

יש להיערך להעברת תפקיד גם בתנאים מיטביים, אך לא פחות, גם תחת אילוצי זמן, אילוצים של אי שיתוף פעולה ו/או אילוצים אחרים.

 

מהם העקרונות המנחים תהליך שכזה?

ניתן למנות עקרונות מרכזיים המנחים את התהליך כולו:

1.       מעשיות: על התהליך המוגדר להיות מעשי; ברור, פשוט לתפעול ומונחה טפסים כדי להבטיח מימוש נאות.

2.       מיפוי רחב: יש למפות את כל תחומי הידע ברי ההעברה, גם אם מפאת אילוצים מעשיים לא מועברים כולם בפועל.

3.       אקטיביות הלומד: תהליך העברת תפקיד אפקטיבי כולל אקטיביות מירבית אפשרית של הנחנך, מקבל התפקיד, ולא רק של זה המסיים.

4.       תכולת הידע: העברת תפקיד כוללת היבטים מקצועיים אך גם היבטים תפעוליים וניהוליים, לרבות ממשקי עבודה עם גופים פנימיים וחיצוניים.

5.       הפניות: תהליך העברת תפקיד כולל, בנוסף לתהליך הלימוד והחפיפה, הפניות למקורות נוספים בהם יהיה ניתן להיעזר בהמשך הדרך: אנשים בעלי ידע (דוגמת מומחים בארגון וספקים ועמיתים מחוץ לארגון) ומאגרי מידע וידע (דוגמת מסמכים ומערכות פנים ארגוניות ואתרים, מאמרים וספרים מחוץ לארגון).

6.       שיטת הלמידה: שיטות הלמידה בפועל מגוונות; החל מקורסים, דרך פגישות העברת מידע, תיעוד, צפיה במלמד בעת ביצוע התפקיד ועד התנסות בפועל (כשוליה או תחת בקרה). מומלץ לשלב יותר משיטת לימוד אחת, בהתאם לאופי הידע הנלמד ואילוצי הלימוד בפועל.

7.       ניהול: תהליך העברת תפקיד הנו תהליך שיש לנהל ולבקר כדי להבטיח מימושו כמתוכנן.

8.       הנחיית התהליך: כדי להנחיל מתודה סדורה אך שימושית להעברת תפקיד מומלץ להשתמש בתבניות תומכות, שינחו את כל שלבי ההעברה, החל מהתכנון דרך המימוש והבקרה הסדורים.

 

איך מומלץ לבצע את העברת התפקיד בפועל?

העברת תפקיד הנה פרוייקט לכל דבר.

יש לתכננה, לקבוע ולתחם מראש את תכניה ולנהל ולבקר אותהו בעת מימושה.

כדי ליישם זאת באופן מסודר אך גם יעיל, מומלץ להיעזר בטפסים מובנים המנחים את מימושה:

הטופס הראשון מסייע בהגדרת ה"מה":

תוך שימוש בגישת Top-down ניתוח התחומים הנובעים מהגדרת התפקיד; בד בבד, Bottom-Up, רישום "שאלות ידע" טיפוסיות ומתוך שני אלו גם יחד הגדרת רשימת נושאים מומלצים ללימוד.

לאחר רישום הנושאים, יש להעריך לכל אחד מסגרת זמן סבירה ללימודו, סיכונים אפשריים במידה ולא יועבר, ומאלו לגזור תעדוף ללימוד הנושאים השונים (כולל לימוד חלקי).

טופס זה ימולא ע"י מעביר התפקיד, תוך התייעצות עם מבצעי תפקידים דומים צעירים יותר (במידה ומדובר בצוות). הטופס הממולא ייחתם על ידו, אך גם על ידי מנהלו שיהיה אחראי לניהול ובקרת התהליך.

 

הטופס השני מסייע בהגדרת ה"איך":

מתוך רשימת הנושאים שהוגדרה לעיל, יכיל טופס זה רק את הנושאים שתועדפו ונכללים ברשימה ללימוד (בהתאם למסגרת הזמן הכוללת לביצוע ההעברה).

לכל נושא כזה ייעשה Drill down נוסף של תתי נושאים, אמצעים מיטביים ללימוד (קריאה, ראיון, תרגול, צפיה, חונכות ועוד) ותכנית לימוד אופרטיבית (סדר הלימוד בין השורות, תאריך התחלה ותאריך סיום לכל נושא).

גם טופס זה ימולא ע"י מעביר התפקיד הפורש, וייחתם על ידו ועל ידי מנהלו. טופס זה יהווה תכנית עבודה למימוש ההעברה בפועל.

דגש- מומלץ שתכנית ההעברה תכלול תפקידים אקטיביים ככל האפשר למקבל התפקיד. אקטיביות היתה מאז ומתמיד הדרך האפקטיבית ביותר להבטחת הקליטה בפועל.

 

הטופס השלישי מסייע בתהליך בקרת ההעברה:

הערת אזהרה- טופס זה אינו נדרש במידה וזמן/היקף העברת התפקיד קטנים.

טופס זה יכיל שורות סטטוס שבועיות שיכילו את קצב ההתקדמות המתוכנן לעומת זה הממומש בפועל. טופס זה ימולא בצוותא ע"י מעביר התפקיד, מקבל התפקיד והמנהל האחראי עליהם.

 

ואם תכננו וגם מימשנו, יש סיכוי לא רע שהבא בתפקיד ייכנס באופן חלק יותר לתפקידו ונצא כולנו נשכרים.

 

להצעות נוספות בדבר אופן העברת תפקיד בארגונים ניתן לשלוח תגובות (להלן) ונשמח לפרסמן בעיתון.

נכתב ע"י מוריה לוי וסיוון הלוי, ROM Knowledgeware

כולנו מכירים בחשיבות שלב ההטמעה בכל פרוייקט המתבצע בארגון בכלל, ובפרויקטי ניהול ידע בפרט. עד כדי כך משקלה של ההטמעה חשוב בפעילות ניהול הידע, שפעמים רבות אנו נוהגים לומר שעדיף פתרון ברמה טכנולוגית 8, אם יכולת ההטמעה שלו הנה 8, מפתרון שרמתו הטכנולוגית 10, אך סיכויי ההטמעה שלו (בגלל נוחות והתאמה ללקוח) הנם רק 7.

 

שאלת מליון הדולר הנה כמובן: בהנתן מצב נתון, איך לבצע הטמעה מיטבית?

להלן טיפ המסייע לנו בהעלאת סיכויי ההצלחה של ההטמעה בפועל.
הרעיון מתבסס על שני עיקרים חשובים:
אקטיביות מביאה למחוייבות (ראה טיפ מחודש 08/04).

אנשים מתחברים עם רעיונות שהם יזמו.

 

אז מה עושים?

בונים מתאר כללי של סל אפשרויות בחירה לפעילויות הטמעה עיקריות.
מובילים ישיבה אישית עם מנהלי הצוותים השונים ובונים במשותף עם המנהלים את תוכנית העבודה המותאמת לאופי הצוות ולשיקול דעתו של מנהל הצוות.

 

איך?

תכנית ההטמעה נבנית כטופס/תבנית.
תבנית זו כוללת סעיף של יעדים אפשריים לצוות הספציפי, אתגרים וחוזקות של הצוות היכולים להשפיע על תהליך ההטמעה ולבסוף מבחר של אוסף פעולות שיש לבצע בצוות כדי לממש את ההטמעה והבקרה עליה.
פעמים רבות אנו נעזרים ברשימות גלילה המאפשרות יחד עם ראש הצוות לבחור את המתאים להם.
לאחר מילוי התבנית וכאשר התוכנית מוכנה אנו מבקשים מראש הצוות ומנהל הפעילות כולה שיחתמו עליה שכן התוכנית היא שלהם ולא של צוות ניהול הידע. אקט זה מגביר את המחויבות ומעניק משנה תוקף לתוכנית.

בפועל, תכניות ההטמעה גם אם מאד דומות זו לזו (לפחות ב- 80%) מאפשרות מרחב פעולה למנהל הצוות. בצורה זו ההטמעה נעשית בצורה טובה יותר ההולמת את צרכי המשתמשים ואת מאפייניה התרבותיים של הקבוצה.

נכתב ע"י כרמית שקד, ROM Knowledgeware

לתחום ניהול הידע שותפים מספר בעלי תפקידים בארגון: מנהל ידע, מומחה תוכן, עובד ידע.

לכל אחד מהם קיימת הגדרה הן מבחינת מיהו בעל התפקיד ומהם הכישורים הנדרשים לו והן מבחינת ממה מורכב התפקיד. אולם ישנם ארגונים בהם קיימת פונקציה נוספת – מנהל אשר מנהל את מנהלי הידע בארגון. בארגונים גדולים, בהם קיימם מטה ומספר מפעלים, ישנו מנהל ידע בכל מפעל ומעל כל מנהלי הידע, ישנו מנהל ארגוני המנהל את מנהלי הידע במפעלים השונים. מנהל זה בד"כ אמון על הגדרת אסטרטגיית ניהול הידע הכלל ארגונית, הגדרת חזון ניהול הידע בארגון, פיקוח ובקרה על אחידות הכלים והמתודולוגיות לניהול הידע בארגון ומתן העשרה מקצועית למנהלי הידע.

אז מה בעצם חסר פה? חסר למנהל כזה שם טוב אשר יגדיר אותו. למיטב ידיעתנו לא קיים כיום, הן בארץ והן בעולם, שם הולם ומיטבי אשר יתאר את הפונקציה הזו.

שמות לדוגמה יכולים להיות:

·       Knowledge enterprise leader

·       מנהל תשתיות ידע

·       מנהל מנהלי ידע

 וכאן אנו פונים אליכם, קוראינו היקרים, אשר שותפים לעשייה ולעיסוק בתחום ניהול הידע, לשלוח הצעות לשם הולם ומתאים. ההצעה ההולמת ביותר תפורסם בגיליונות הבאים.

רגע לפני סיום-
כדי שלא תתחילו בלי שום רעיון ראשוני, יצאנו לשטח ותשאלנו את רוני דיין שעושה בדיוק תפקיד כזה (אחריות על תשתיות ניהול ידע והנחיה מקצועית של מנהלי ידע בתעשיה האווירית). ולהלן תגובתו:

"המונח המקובל ביותר בעולם - (Chief Knowledge Officer (CKO .
ניתן לראות האמור ב-:
http://www.fastcompany.com/magazine/78/helpwanted.html
ב-
Pffeizer Victor Newman קרא לעצמו:  Chief Learning Officer .
קיים גם
Director of knowledge management.
אנחנו (תעשייה אווירית) היינו חריגים גם בכך וקראנו לתפקיד
Director of knowledge.
יש ודאי כאלה שיקראו לו
Don Quixote  (דון קישוט)."
                                                                    רוני דיין
ובאווירה אופטימית זו, אנו מעבירים את המקל אליכם.

My Life as a Knowledge Worker

כמנהגנו מידי חודש אנו מביאים מאמר מהעולם המתאר מימוש ניהול ידע בארגון.

המאמר הפעם עוסק ניהול ידע מנקודת מבטו של עובד ידע. פטר דרוקר מתאר שבע התנסויות אשר לימדו אותו איך להתפתח, לגדול ולשנות – מבלי להיות אסיר של העבר.


NATIONAL COALITION FOR DIALOGUE & DELIBERATION

נראה כי צומחים יותר ויותר אתרים אשר במהותם משמשים לקיום דו שיח ודיאלוג גלובלי. שיתוף ידע וסיעור מוחות על נושאים שונים המעניינים את קהילת העולם. להלן שני אתרים לדוגמה:

שיחה מהנה!



כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


"If you cannot convince them, confuse them. "

-- Harry S Truman



המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135